עושים עתיד עם רן לוי

בתקופת הקורונה, כארבעים אחוזים (!) מהעובדים שקלו להחליף את מקום עבודתם. שוק העבודה ספג, אם כן, זעזוע משמעותי - ועושה רושם שהזעזועים האלה רק בראשיתם.כיצד השפיעה העבודה מהבית על ארגונים, מנהלים ועובדים?איזו השפעה יש לכלי בינה מלאכותית על הפרודוקטיביות של עובדים?כיצד משתנה עולם המחקר המדעי בעקבות חדירתם של כלי בינה מלאכותית,ולבסוף, האם ואיך אפשר לשלב כלי בינה מלאכותית במערכת החינוך הישראלית, ומה צריך לעשות כדי לעזור למורים לנצל את הכלים החדשים האלה?אחרי הפרק הזה, עושים עתיד יוצאת לפגרה לתקופה לא ידועה ובשאיפה לא ארוכה מדי. זה לא שנגמרו לי אנשים מעניינים לשוחח איתם - להיפך, יש לי רשימה של עשרות אורחים פוטנציאליים, כולל כאלה שאתם המאזינים המלצתם עליהם - אבל התקופה הנוכחית היא תקופה מאתגרת בכל מיני מובנים, ואני מרגיש שאני צריך להתמקד על כמה תחומים חשובים לחברה ולרשת הפודקאסטים. אז בינתיים אפסיק להוציא פרקים חדשים של הפודקאסט (אגב, למקרה וחששתם - עושים היסטוריה ממשיכה כרגיל), ואחזור להעלות פרקים ברגע שהתנאים יאפשרו זאת. האזנה נעימה,רן

דן אריאלי הוא פרופ' לפסיכולוגיה וכלכלה התנהגותית בבית הספר למנהל עסקים של אוניב' דיוק בארה"ב. השיחה שלנו תופסת את אריאלי בתקופה לא קלה בחייו: הוא ספג התקפות ואיומים מצד מתנגדי החיסונים בתקופת הקורונה, ולאחרונה אף הואשם בזיוף מחקרים מדעיים. בראיון שוחחנו על ההאשמות האלה, ועד האופן שבו שימשו ההתקפות נגדו כהשראה לספרו החדש - Misbelief. על הסכנה שנשקפת לחברה משיח הזהויות ברשתות החברתיות, שבא לידי ביטוי בתופעה שמכונה 'אפקט שיבולת',מהי הסיבה האבולוציונית שבגללה בני אדם מניחים, כברירת מחדל, שמה שהם שומעים מאחרים הוא אמת ואיך זה יכול להסביר את גל האנטישמיות שאנחנו רואים באוניברסיטאות בארצות הברית,איך כדאי לדבר עם תומכי קונספירציות ואוהדי חמאס ברשתות החברתיות,מה זו 'דולת מוות' - 'דולה', כמו דולה של הריון - מדוע רופאים וטרינרים מבינים טוב יותר מה זה 'מוות' מרופאים של בני אדם, ומה מביא את אריאלי לעסוק בנושא סוף החיים,ולבסוף, על הפעילות של דן בסיוע למפונים ולמורים בעקבות אירועי השבת השחורה.האזנה נעימה,רן

בשנת 2017 נתגלה עצם שמיימי חריג ומיוחד במינו: גוף שטוח ומוארך שמסלולו ומהירות תנועתו העידו עליו שמדובר, למעשה, במבקר שמגיע אלינו מחוץ למערכת השמש. בעקבות אותו הגילוי פרסם פרופ' אבי לייב, אחד האסטרופיזיקאים הבכירים בעולם, מאמר מפתיע ובו הציע את האפשרות שהעצם המדובר - 'אמוהמוה', שמו - הוא למעשה גוף מלאכותי, ואולי עדות ראשונה לקיומה של תרבות תבונית מחוץ לכדור הארץ. כפי שאתם ודאי יכולים לשער, הצעתו של פרופ' לייב עשתה המון גלים בקהילה המדעית, ועוררה ויכוח סוער - ויכוח שיעמוד במרכז השיחה שלי עם אבי. מהי הטעות המחקרית שהביאה את פרופ' לייב להתעניין באומוהמוה ופשרו?מה דעתו על הסכנה הפוטנציאלית שנשקפת לנו ממפגש עם תרבות חוצנית מתקדמת בהרבה מזו שלנו?על פרויקט "גלילאו" שבראשו עומד פרופ' לייב, שמטרתו למצוא עדויות לקיומן של תרבויות חוצניות אחרות - גם על קרקעית האוקיינוס השקט,ולבסוף, על ביקור מפתיע ממיליונר שהוביל להקמתו של פרוייקט Starshot, שאבי מקווה שיאפשר לנו להגיע לכוכב המרוחק מאיתנו ארבע שנות אור - בתוך עשרים שנה בלבד.האזנה נעימה,רן

ד"ר ליהיא פלד-אברון חוקרת סמים פסיכדליים: פעם נחלתם של היפים ובליינים במסיבות טבע, והיום נושא מחקר מרתק בהקשר של טיפול במחלות נפש מאתגרות. מהו מגע חברתי, ומה תפקידו במסגרת התקשורת האנושית - ובמיוחד בתקשורת של רגשות.מה קורה כשתינוקות לא זוכים למספיק מגע בינקותם.מהו אותו רצפטור מסתורי במוח שלנו, שאליו נקשרים כמעט כל הסמים הפסיכדליים שמוכרים לנו?מה זה אומר 'לעשן קרפדה', והאם 'טריפ טוב' הוא תמיד דבר רצוי?מה הקשר בין סמים פסיכדליים לבין מערכת החיסון שלנו, ומה הפוטנציאל של החומרים האלה בטיפול במחלות אוטו-אימוניות?האזנה נעימה,רן

אנחנו רגילים לשמוע ללא הרף על השפעותיו המזיקות של פיצוץ האוכלוסין האנושי: שלא נוכל להאכיל כל כך הרבה בני אדם, להתמודד עם כמות הזיהום וכדומה. אבל לחוקר העתידים פרופ' דוד פסיג יש חדשות עבורנו: לא רק שהאיום של פיצוץ אוכלוסין לא עומד להתממש - אנחנו למעשה צועדים לקראת תופעה הפוכה: חורף דמוגרפי גלובלי - קריסה של אוכלוסיית העולם בחזרה לשישה או שבעה מיליארד בני אדם בלבד. מהם הגורמים לחורף הדמוגרפי הגלובלי, וכיצד ישפיע על החברה שלנו?מדוע תתרחש בישראל התופעה ההפוכה - גדילה של האוכלוסיה, עד כדי 24 מיליון איש בעוד מספר עשוריםמדוע החברה החרדית עומדת להצמטמם במידה משמעותית (ולא, זה לא קשור לטלפונים סלולריים או לאינטרנט)מהי תודעה, ומה הקשר שלה לטכנולוגיה שלנו?מוזמנים להציע לי אורחים מעניינים נוספים לפרקים עתידיים של 'עושים עתיד' - כאן, ובמייל: [email protected]האזנה נעימה,רן

במשך למעלה ממאה שנה התרכזה הרפואה בניסיון להשמיד את תאי הסרטן באמצעות תרופות רעילות, כימותרפיה - אבל בעשור האחרון מתחוללת רעידת אדמה של ממש בתחום הזה. חוקרים כדוגמת האונקולוג פרופ' מרקל חושפים את הדינמיקה המרתקת של מאבק האיתנים שמתחולל בתוך גופו של כל אחד ואחד מאיתנו, גם ברגע זה ממש, בין מערכת החיסון שלנו לבין תאים סרטניים שצצים בגופנו בכל רגע. טיפולים חדשניים המכונים טיפולים אימונולוגיים מאפשרים לרופאים, בפעם הראשונה בהיסטוריה, לעזור למערכת החיסון שלנו לנצח במאבק הזה - והתוצאות המסתמנות הן לא פחות ממדהימות.מה הופך את הסרטן למחלה מרתקת וייחודית כל כך?מהו טיפול אימונולוגי ובמה הוא שונה מכימותרפיה מסורתיתמהם הסיכונים שעלולים להיווצר כשמשחררים את הברקסים של מע' החיסון ונותנים לה להתפרע על הגידול הסרטני בכל הכוח,כיצד עשויות דיאטה קיטוגנית והשתלת צואה להגביר את האפקטיביות של טיפולים אימונולגים בעשרות אחוזיםהאזנה נעימה,רן

רוב היישומים הרפואיים של בינה מלאכותית שאנחנו שומעים עליהם נולדים מלמעלה למטה - מהאקדמיה או התעשיה. בבילינסון מתרחשת התופעה ההפוכה: יוזמות יצירתיות שמגיעות מהשטח ומנסות לבחון כבר עכשיו כיצד ניתן להשתמש במודלי שפה גדולים כדי לסייע למטופלים. מי שאחראי במסגרת בית החולים על בחינת הרעיונות האלה ויישומם הוא האורח שלנו היום: נדב לבל, מנהל המרכז לבינה מלאכותית של בילינסון. .איזו סוג של בקרה צריך הרגולטור להשית על מודלי השפה בעולם הרפואה,האם השליטה של חברות הבינה המלאכותית על הטכנולוגיה הזו נותנת בידיהן כוח גדול מדי על חיינו,מהי פסיכיאטריה חישובית, וכיצד יכולים מודלי שפה לעזור לנו לאבחן בזמן אמת מצבים כמו אובדנות, חרדה או התדרדרות מנטלית של החולה,האם ייתכן שנצטרך לפתח בינות מלאכותיות קצת "משוגעות" כדי לשמר את היצירתיות שלהן,ולבסוף, איזו השפעה עשויה להיות לטכנולוגיה המרתקת הזו על המוח האנושי בעוד אלפי שנים?האזנה נעימה.רן

ד"ר רועי צזנה הוא חוקר עתידים במרכז למחקר סייבר בינתחומי באוני' תל-אביב, יועץ מדעי בכיר באגודה לעתיד העולם וחוקר בכיר בארגון X-Prize שמארגן תחרויות נושאות פרסים בנושאים קריטיים לעתיד האנושות. הבאתי את רועי לתכנית כדי לשוחח על העתיד הרחוק באמת: מה יקרה - אולי - בעוד מאות ואף אלפי שנים בעתיד. על מחזור ההייפ של חברת המחקר גרטנר,כיצד נעזרים (כבר היום!) משטרים שונים ב"תאומים דיגיטליים" של אזרחיהם כדי לדכא מחאות ציבוריות,האם יהיה בעתיד מדינות?מדוע מאמין רועי שבינה מלאכותית יכולה לנהל מדינה טוב יותר מפוליטיקאים אנושיים,מה יקרה לדת בעתיד,וכיצד תראה החברה האנושית כשהנדסה גנטית תאפשר לכל אחד לשנות את גופו כרצונו.האזנה נעימה :-)רן

כמו כמעט כל תחום של חיינו בשנים האחרונות, עושם רושם שגם עולם הבנקאות עובר שינוים וזעזועים עמוקים, שנובעים במידה לא מבוטלת מהופעתו של "מטבע" חדש בזירה: דאטא, מידע. כפי שיסביר לנו האורח שלי בפרק זה, היזם ואיש הפיננסים טל עקרוני, עד היום המידע אודות נכסיו והתחייבויותיו של הלקוח היה שייך לבנק - אבל מודל חדש בשם 'בנקאות פתוחה' שתופס אחיזה בכל מדינות העולם משנה את הפרדיגמה הזו, ומעביר את השליטה על הדאטא אל הלקוח עצמו. ולמהלך הזה, מסתבר - בשילוב ההתקדמות הטכנולוגית המואצת של העשורים האחרונים - יש השפעה עמוקה על עצם התשובה לשאלה 'מה זה בנק', אילו שירותים הוא מספק - ומי הם בכלל הלקוחות שלו.מהי "בנקאות כשירות" ואילו הזדמנויות היא נותנת בידיהם של סטארטאפים שרוצים לשנות את עולם הפיננסים?כיצד תשפיע וכבר משפיעה יוזמת הבנקאות הפתוחה על ההשקעות שלנו, ההלוואות, הפנסיה, הביטוח והמיסים,ומה יהיה תפקידו של הבנקאי האנושי בעולם של בנקאות מבוססת בינה מלאכותית?[הפרק בחסות בטר, שירות טכנולוגי שחותך לכם את העמלות בפנסיה, במשכנתא, בבנק, בפקדונות ובהלוואות, ודואג שתמיד תשלמו את התעריפים הכי טובים בשוק.לתיאום פגישת הכרות ללא עלות וללא התחייבות לחצו כאן]