Communi-Talks דיבורי קהילה

נועה שלו היא עוס"ק, יועצת ארגונית ומגשרת. נועה מנהלת בחמש שנים האחרונות את תוכנית גישורים וגאה להיות חלק מקבוצה אדירה של אנשים שמקדמים גישור, דיאלוג וקהילה במדינה שלנו, שכל כך זקוקה לזה. נועה היא תושבת מזכרת בתיה, ואוהבת לרוץ למרחקים ארוכים.בפרק נועה מספרת לנו על תכנית גישורים - תכנית של השירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה והביטחון החברתי ובניהול עמותת מוזאיקה. התוכנית מהווה מעטפת מקצועית, הדרכה, הכשרה וליווי ל-70 מרכזי גישור ודיאלוג בקהילה בארץ, הפועלים במסגרת שירותי הרווחה ברשויות המקומיות ומספקים שירותי גישור, דיאלוג קהילתי והטמעת שפה גישורית לתושבים. החל מה7.10 תוכנית גישורים ומרכזי גישור ודיאלוג בקהילה עסקו המון בקונפליקטים הקשורים למלחמה ולחירום: עבודה אינטנסיבית בערים המעורבות להרגעה ומניעת הסלמה, גישורים ותהליכי דיאלוג בקרב תושבים וקהילות בבתי המלון ועוד.לאתר גישוריםליצירת קשר עם נועה:[email protected]מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

לכבוד פרק 150 וסיום העבודה של דניאל בקרן רש"י, החלטנו להקליט פרק על המיזם אותו הוביל. מיזם "קהילות לומדות בשלטון המקומי" הוא מיזם משותף של קרן רש"י ומשרד הפנים והוא נועד ליצור קבוצת עמיתים מובילה של אנשי מקצוע בתפקידים מקבילים ברשויות, שתביא לידי ביטוי את הידע הרב הקיים אודות הצרכים והפתרונות ותהווה מרחב ללמידה הדדית, להתייעצות, ליצירת קשרים ולפיתוח אישי ומקצועי.המיזם כולל בשלב זה ארבע קהילות מקצועיות לומדות בתחומים: דיגיטציה, חינוך, פיתוח ושינוי ארגוני ופיתוח כלכלי.לדף הנחיתה למאגר הידע של המיזםפה תוכלו לקרוא עוד על המיזםלסקירת ספרות של המיזם על קהילות מקצועיות לומדותמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

ד"ר חבצלת אריאל היא מומחית לחיזוק ולקידום קהילות. יועצת, מנחה ומלווה תהליכים חברתיים. עובדת עם קהילות כ-25 שנים ועם קיבוצים כ-13 שנים. מאז ה 7.10 עובדת בעיקר עם קיבוצים מפונים מהנגב המערבי ומכירה מקרוב אתגרים המלווים קהילות עקורות וניהול קהילה מפוזרת.נועה שפי, דרמה תרפיסטית ודוקטורנטית בחוג לטיפול באמצעות אומנויות באוניברסיטת חיפה. מלווה תהליכים חברתיים וקהילתיים , ובעלת ניסיון של מעל ל 20 שנה בטיפול. בשנים האחרונות התמחתה בתהליכי אבל בעקבות אובדן פתאומי ואירועים טראומטיים. החל מ ה 7/10 משתתפת בצוותים רב מקצועיים, כמלווה קהילות בעיבוד האובדן והשכול הקהילתי.פגשנו את חבצלת ונועה לשמוע על תהליך שליווי באחד מקיבוצי העוטף, שחווה אובדנים רבים, על קידום צוות אובדן ושכול. איך נוגעים בנושא הקשה הזה ואיך עובדים דרכו עם הקהילה.ליצירת קשר עם חבצלת ולאתר שלה:[email protected]://www.strongcommunity.co.il/ליצירת קשר עם נועה:[email protected]מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

ד"ר נורית אשל, נשואה ואמא ל3 מקיבוץ שניר בגליל העליון. עובדת כמתכננת חברתית במרחב צפון של החטיבה להתיישבות, מלווה מועצות וישובים בצפון ובעלת רקע וניסיון בליווי תהליכים בישובים ומועצות. נורית באה לדבר איתנו גם על החוויה שלה בקהילה ללא מקום כתושבת שניר- קיבוץ מפונה בגליל עליון וגם מתוקף תפקידה בחטיבה להתיישבות.ליצירת קשר עם נורית:[email protected]מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

טלי לבנון היא המנכ"לית של הקואליציה הישראלית לטראומה, עמותה שמבוססת על פיתוח ועל שותפות עם הארגונים המובילים בארץ בנושא מוכנות, מענה לטראומה ופיתוח חוסן ומפעילה ומנהלת עבור הממשלה 14 מרכזי חוסן בארץ ועוד 5 מרכזים בחו"ל. במהלך השנים הקואליציה הישראלית לטראומה הפכה לאבן פינה בטיפול הלאומי בטראומה ובמכונות לחירום בישראל ובעולם ולגוף המכשיר מנהיגות, מספק הכוונה ומשאבים מקצועיים לפני משבר, במהלכו ולאחר סיומו וזאת בתיאום עם משרדי הממשלה .טליה שירתה בצה"ל כקצינה במלחמת יום כיפור, עבדה באגף הטיפול והשיקום לאלמנות ואלמנים במוסד לביטוח לאומי ובעלת פרקטיקה פרטית בתחום האובדן. בפרק ניסינו לפרק ולהרכיב מחדש עם טלי את המונח חוסן וכיצד ניתן לעבוד איתו בהקשר של השבעה באוקטובר. ליצירת קשר עם טלי:[email protected]לאתר של הקואליציה הישראלית לטראומהמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

טלי היא מייסדת ושותפה ב"טריבונה למנהיגות השתתפותית". מומחית בעיצוב והנחיה של תהליכים השתתפותיים ברשויות, קהילות וארגונים. טלי באה לדבר איתנו על המודל שבנתה עם אנוה על תהליך השתתפותי במהלך טראומה קולקטיבית ומתמשכת.המודל מציג שלוש נקודות זמן שאינן ליניאריות של הטראומה, הסתגלות וצמיחה ואיך משתמשים בכלים ההשתתפותיים בקהילה בכל אחד מהשלבים. המודל נבנה והתגבש במהלך הזמן, ופותח לקורס שהועבר מספר פעמים בקרב אנשי ונשות קהילה ובעלי תפקידים בקהילות אשכול.בחודש ספטמבר, יפתח מחזור נוסף לקהל הרחב, לפלאייר עם הפרטים וקישורים רלוונטייםלאתר הטריבונהמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

ענבל רון היא מנכ"לית "דרור בתי חינוך" והקימה מסגרות חינוכיות רבות, בתי ספר חברתיים, פנימיות ועוד. בשבת השחורה הייתה אחוזת אימה כאשר היא מנסה לשוחח בטלפון עם אחותה שהתגוררה בקיבוץ בארי, עם שני ילדיה הקטנים לאחר חילוצם היא מיהרה לים המלח ותוך כ48 שעות יחד עם רשת הבוגרים של דרור והקהילה הם הקימו שישה גנים ומספר בתי ספר לקהילות שונות.מזמינים אתכם להצטרף אלינו לראיון מרגש במיוחד שמספר כיצד חינוך בונה קהילה, ומסייע לקהילות שחוו טראומה את המרחב שדרוש להם לתחושת יציבות, התארגנות וטיפול.למייל של ענבל ליצירת קשר:[email protected]לאתר של דרור בתי חינוךמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

נעמי היא מייסדת ויושבת ראש קרן ירושלים ירוקה, ועומדת בראש הפורום הישראלי לעירוניות. בעברה הפלילי העשיר, ניהלה את החברה להגנת הטבע בירושלים במשך 12 שנה, והובילה את המאבק המוצלח דאז נגד תכנית ספדי, היא הביאה לאישור את פארק הטבע בעמק הצבאים, והובלה את הרעיון של פארק המסילה הנהדר. נעמי כיהנה כסגנית ראש עיריית ירושלים ( 2008 - 2013), אחראית על סביבה, שימור ותכנון אסטרטגי. ובשנים האחרונות, מובילה שדולה קהילתית/סביבתית ובה 88 ארגונים, שכונות, מוסדות ועסקים שפועלים ביחד בשיתוף פעולה בקידום אג'נדה של קיימות.בעלה האהוב המנוח היה חיים צור, מוסיקאי ידוע ואיש רשות השידור. בפרק דיברנו על הסיבה העיקרית שבגינה אנו זקוקים בזמנים אלו לחוסן ירוק שמתבסס על עמידה משותפת ותמיכה הדדית. על פי נעמי ככל שנתמוך בקהילות החלשות בעירנו ונגן על הנכסים הירוקים של העיר, כך נוכל להיות חזקים יותר מול האתגרים הקשים שעומדים בפנינו בתקופה זו.בנוסף, קרן ירושלים ירוקה יוצאת במימון המונים לגיוס 200  אלף ש"ח לטובת קידום חזון של עיר בת-קיימא ובעלת "חוסן ירוק" בתקופה של משבר ובכלל, כבר בימים הראשונים גויסו מעל 190 אלף ש"ח ונותרו עוד עוד אלפי שקלים בודדים להגעה ליעד  לתרומה לקמפייןלאתר הקרןמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

ד''ר אשבל רצון היא מרצה בחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד ובמכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב. היא מתמחה בספרות הבית השני, במדע עתיק ובמדעי הרוח הדיגיטליים. אשבל נשואה לעקיבא, אמא לראשית, ניב, מגד ועתר והכי חשוב היא אחות של אנוה.במשך אלפי שנים, עוד מראשיתו, העם היהודי עבר אירועי מלחמה וכיבוש על ידי עמים אחרים. בפרק נתמקד בתקופת הבית השני, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, עד שנת 70 לספירה. בתקופה זו ומייד לאחריה, התקיימו המרד הגדול ומרד בר כוכבא (שהסתיים בשנת 136) בו סבלו היהודים תבוסה והרס נרחב. בפרק אשבל מספרת לנו, מה לדעתה אפשר ללמוד מתקופה זו על ימינו אנו, על הנרטיב המשתנה של העם היהודי בעקבות האירועים ועל הצורך בתקווה שכחה.לפייסבוק של אשבל, למי שרוצה לעקובהמייל של אשבל ליצירת קשר[email protected]מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

את הפרק הזה הקלטנו עוד לפני המלחמה, והחלטנו להוציא אותו עכשיו עקב הרלוונטיות שלו.אירית היא אולי מנהלת קהילה-משובחת אבל החוזקה הבולטת שלה היא סקרנות. כמנהלת קהילה היא מחברת בין אנשים, אבל האהבה האמיתית שלה היא לחבר אנשים לידע. ואם אין ידע ? גם להפיק ולייצר ידע יש מאין.זה עשוי להסביר איך הצליחה להרים בשנתיים מעל 50 פאנלים עם 6-10 משתתפים, על נושאים חדשניים.ואולי גם למה היה חשוב לה להקים ספריית מקצועות אנושית ענקית (מעל 300 אנשי מקצוע, ובהם חוקרת חלל, במאי סרטים, מלחין פסקולים, טייסת, עובד בנאסא ועוד ועוד). בנוסף כל אלה אירית עוסקת במוביליות תעסוקתית ואקטביסטיות חברתית, אירית הקימה את הקהילה למתחבטי מקצוע, ומיזם ספיר להפחתת נטישת סטודנטיות ממדעי המחשב. אירית הייתה עם מיזם קהילת מתחבטי מקצוע בכוורת של הג'ויינט. הקהילה הוקמה עבור מי שמרגישים שהם רוצים להכיר קצת יותר את עולם המקצועות ואתגרי עולם העבודה החדש, בכל שלב בחיים או בקריירה, על מנת לעודד מוביליות תעסוקתית.אם חיפשתם מידע כלשהו על מקצוע, כדאי להציץ תמיד פה אם הסתקרנתם לגבי הפאנלים, זה פהמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

ציפורנית פז, חולונית גאה, מחוללת חיבורים וקהילות ו"יהודיה מקצועית".אמא מאוהבת לחיילת, שני מתבגרים ושני כלבים.מנהלת את תחום מורשת ותרבות ישראלית ברשת קהילה ופנאי חולון.ציפורנית השתתפה בקבוצת מקצועני קהילה שהמפגש ביניהם, במהלך ימי הקורונה, יצר את המיזם שלנו "דיבורי קהילה".בפרק סיפרה ציפורנית כיצד הגיעה לעסוק בחיבור בין קהילה וזהות, תחום בו היא מתמחה כבר מעל 20 שנה (סיפור לא שגרתי…). שוחחנו על מסורות וטקסים כבונים את הזהות הקהילתית והבאנו דוגמאות מעשיות, מתוך הניסיון והידע העשיר של ציפורנית, שתוכלו ליישם בקלות (אם תרצו, תוכלו פשוט לפנות לציפורנית כדי להתייעץ). הספר "איכות החיים ותחיית הקהילה" של פרופ' יעקב מלכין עליו דיברנו בפרק (מוזמנים לעיין בפרק השישי: כוחה וחולשתה של יוזמה קהילתית)פוסט שכתב דניאל מתוך ערוץ הטלגרם שלנו "דיבורי קהילה" על זהות בונה קהילהקבוצת הפייסבוק של "חיבורים חולון"מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

זיאד נשוי ללילה (עו"ס גם כן), אבא ל3 ילדים ומגיע ממשפחה בדואית ברוכת ילדים. הוא מתגורר בכפר כמאנה במועצה אזורית משגב. משנת 2007, זיאד משמש כעו"ס במועצה אזורית מטה אשר ובנוסף הוא חבר מליאה במועצה אזורית משגב, חבר בפורום מומחים רשת מקומית קהילה לדורות של ג'וינט אשל ומדריך עובדים סוציאליים קהילתיים.זיאד הוא העו"ס הקהילתי של ערב אל עראמשה, כפר בדואי במועצה אזורית מטה אשר. בתחילת המלחמה פונו מרבית תושבי הכפר הבדואי הנמצא תחת איום בלתי פוסק של טילי נ"ט, רקטות וכטב"מים. החל מחודש הרמאדן מעדיפים יותר ויותר מהם לחזור לביתם. אנחנו מזמינים אתכם להאזין לפרק ולשמוע את סיפורם של תושבי הכפר וכיצד עובדים עם קהילה, בכפר שנמצא תחת אש תמידית החל מאוקטובר.ליצירת קשר עם זיאד:[email protected]מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

נילי עובדת כבר 30 שנה בקבוצת נירם גיתן NGG והיא מומחית למנהיגות וניהול בעולם בהפרעה. הזמנו את ניל"י לשיח פתוח ולא רשמי שבו ניל"י פותחת את ליבה ואת מחשבותיה, על כל מה שקורה היום בארץ ואיך ניתן לצמוח ומה תפקיד התקווה והקהילה במסע הזה. ללינקדין של נילילפייסבוק של נילימזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

במשך הרבה שנים דניאל השתמש בקטע מקסים על קהילה "המקרה המיוחד של שדה אליהו" שמצא באחד השיטוטים שלו ברשת. זה היה קטע אנונומי ודניאל החליט שהוא רוצה לדעת מי כתב אותו. לאחר חיפוש לא ארוך הגיע לרב איתמר חייקין ונוצר קשר ושיח סביב הקטעים שכתב איתמר במהלך השנים.מתוך השיח עלה הרעיון לקיים פרק משותף שבו שוחחנו על הובלה של קהילה.איתמר חייקין ראש מכינת 'רוח השדה' בקהילת בארות יצחק. בן קיבוץ שלוחות. בעבר מפקד בצבא, רב קיבוץ, רב שליח מנהל בית ספר, איש חינוך ומנחה קבוצות. נשוי, אב לחמישה ילדים וסב לארבעה נכדים. בפרק עם איתמר דיברנו על מה זה אומר להיוולד לתוך קהילה, כיצד הגיע לעולם הקהילה והחיים בקהילה, אבל בעיקר דיברנו  מה המשמעות של הובלה של קהילה ומיהו המוביל של קהילה.איתמר חלק איתנו את ניסיונו הרב כמוביל קהילה במקומות שונים תוך שימוש בדוגמאות מעברו ומתן טיפים למובילי קהילה היום כיצד להפוך לטובים יותר במה שהם עושים.קישור לקטע "המקרה המיוחד של שדה אליהו" שכתב איתמר חייקיןקטע שכתב איתמר על הקהילות בעוטף עזההמייל של איתמר: [email protected]מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

ד"ר נירית קורן-לורנס, גרה בשכניה (יישוב במועצה אזורית משגב), אמא של אבישג, אשכר ואוריה, בת זוג של אמיתי.מנחה לבינוי קהילה, מרצה במכללה לחינוך "אורנים" בתחומי קהילה, מנהיגות וחינוך בלתי פורמלי וחוקרת (בין היתר) את הזיקה שבין קהילה, סביבה ומורשת.חובבת טיולים ובעיקר פרחים ואתרים ארכיאולוגיים. בזמני הפנוי, משמשת למכרי כ"מגדיר פרחי בר מהלך"בפרק נירית סיפרה לנו מהי בכלל מורשת, מה בין מורשת לאתרים ארכיאולוגים וכמובן על הקשר שבין סביבה, מורשת וקהילה. נירית סיפרה לנו מאיפה הגיעה לעולם הקהילה מזה שלמדה בכלל ארכיאולוגיה ועל הדוקטורט שלה שעוסק בנושא הפרק. בפרק שילבה נירית דוגמאות מהניסיון שלה כיצד אתרי מורשת או הקהילות יכולות לעבוד אחד עם השניה ולאפשר לשני הגופים להצליח בעבודה משותפת.קישור למאמר המסכם את עבודת הדוקטורט של נירית (באנגלית): "המחר של העבר - מתודלוגיה לניהול אתרים ארכיאולוגיים כאתרי תיירות"קישור לדף של נירית בלינקדאין, בו ניתן לצפות בסרטון קצר המתאר את מסקנות הדוקטורט. הסרטון נוצר באמצעות אפליקציית AIמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

נועה אשר ברקלי היא מנחה לבינוי קהילה של מחוז דרום בחברה למתנ"סים. נועה מתגוררת בשדרות בקהילת 'מגוון', נשואה ואם לשניים. היא בעלת תואר ראשון לחינוך חברתי קהילתי, ותואר שני במנהיגות חינוכית. עובדת בתחום קהילות וקהילתיות בעשור האחרון ונהנית מכל שנייה.בפרק נועה סיפרה לנו מהי קהילתיות עירונית, ותיארה את סיפורה של שדרות בשבעה לאוקטובר. ברגישות עד אין קץ, נועה סיפרה לנו איך קהילתיות עירונית באה לידי ביטוי בשדרות, איך המנגנונים שהוקמו בה מלפני המלחמה סייעו להתארגנות הקהילתית בתקופת הפינוי ואיך לדעתה ניתן לחזק אותה עכשיו עם החזרה הביתה ואף לצמוח מכך. ליצירת קשר עם נועה:[email protected]מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

גליה בן חיים, מייסדת יער אפשרויות שהוא מרחב בטבע לשכלול מיומנות צמיחה ושגשוג לארגונים. התהליך ביער עובר דרך למידה מתבונת העצים ביערות. גליה מובילה תחום חדשני בשם רפואת יער לעבודה עם טראומה , סטרס ועוד ..  בנוסף, גליה מגישה את הפודקאסט ׳אנושיות׳.בפרק שוחחנו על מה ניתן ללמוד מחוכמת היער, איך מארג העצים דומה להתארגנויות קהילתיות ואיך כל זה יכול להוביל לצמיחה קהילתית אחרי טראומה קולקטיבית.לאתר של יער האפשרויותמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

אסף הוא בן 52, קיבוצניק מעוטף עזה. נולד וגדל בקהילות קיבוציות וב20 השנים האחרונות ״מנהל קהילה ״ בישובי הדרום בעיקר בעוטף עזה. במקביל מתנדב כיו״ר צוות החירום הישובי בקיבוץ וגם בצוות סיוע שמוציא ארגון ישראייד בחו״ל. את אירועי 7.10 אסף חווה, בנוסף להיותו תושב העוטף, גם כמנהל הקהילה של קיבוץ כיסופים.הזמנו את אסף לדבר על איך זה לנהל במציאות משותפת עם הקהילה בה עובדים. איך מתמודדים עם האתגרים הרבים ומה הם מהצד השני ההזדמנויות.ליצירת קשר עם אסף:[email protected]מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

ליקו פרידלר הוא סא״ל במיל. בן 42, נשוי ליעל ואב ליוגב, איתן ויואב. ליקו הוא בוגר תואר ראשון בפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה מהאוניברסיטה העברית ובוגר תואר שני במנהל עסקים בתוכנית בינלאומית מאוניברסיטאות Kellogg ותל אביב. בנוסף לכל אלו הוא יו״ר עמותת בוגרי אגוז ושותף מייסד במרחב החברתי.כבר בתחילת המלחמה, היה ברור בעמותה שצריך לחשוב, להתגמש ולהתפתח בדרכים נוספות על מנת לתת מענה ללוחמים בסדיר ובמילואים. אבל מה קורה כשהיו"ר והמנכ"ל שניהם מגוייסים?איך מפתחים מענים חדשים? איך מתבססים על הפלטפורמות הקיימות? ומהי התפיסה של העמותה שהופך אותה להיות כל כך משמעותית בקרב בוגריה?ליצירת קשר עם ליקו:[email protected]לאתר של העמותהמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

ספית היא אמא, סבתא ואשה. תושבת קיבוץ מפלסים שבעוטף עזה וסמנכ״לית חברה וקהילה בחברה למתנ״סים. בנוסף לכל אלו היא גם דוקטורנטית בחוג לשרותי אנוש באוניברסיטת חיפה.מהשבעה באוקטובר קיבלה את התואר מפונה, או מאלו שהיו להם מחבלים, ספית באה לדבר איתנו מה תפקיד ההון החברתי בתהליך השיקום של הקהילה. זהו פרק שהוא בעצם מסע, עם עליות וירידות עם הרבה רגשות והמון המון כוחות.ליצירת קשר עם ספית[email protected]מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים,  מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו- שם כבר כותבים על קהילה,  מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

ד"ר איתן שחר הוא אדם רב פעלים, הוא מרצה בביה"ס לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר, משמש כראש התחום הפסיכו-סוציאלי בארגון "נתן" וחבר בוועד המנהל של הארגון. תחומי המומחיות שלו כוללים: עבודה סוציאלית בינלאומית, עבודה סוציאלית קהילתית, עבודה סוציאלית בקהילות קטנות ועם קבוצות אתניות ומהגרות, שיטות מחקר איכותניות, התנדבות, טראומה וחוסן בעבודה עם קהילות. ד"ר ארנה שמר שכבר התארחה אצלנו בעבר, חיה בקהילות כל חייה ועד היום הן חלק מחייה. היא עובדת סוציאלית קהילתית שפועלת בעיקר בהנחיה, מחקר ופיתוח פרקטיקה של תהליכי שיתוף והשתתפותיות בארגונים וקהילות, עוסקת גם במגזר הכפרי ובקהילות ייעוד (intentional communities). היא מרצה בכירה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, המחקרים שהיא עוסקת בהם משלבים בין הפרקטיקה לתיאוריה. מאז השביעי באוקטובר ארנה ואיתן עוסקים גם בפרקטיקה וגם חוקרים את נושא המגזר הכפרי עקב המלחמה ואף כתבו מאמר על כך בשם המלצות לשיקום קהילות המגזר הכפרי במלחמת חרבות ברזל.פגשנו אותם לדבר על התובנות, על האתגרים וההצלחות בתהליכים שקורים כבר חמישה חודשים.לקריאת המאמרליצירת קשר עם איתן:[email protected]ליצירת קשר עם ארנה:[email protected]קישור לספר החדש שיצא לארנה ומנחם טופל יחיד ביחד - בין הכלה להדרהמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

ליאו נתנזון משמש היום כרכז פסיכו-סוציאלי וחוסן שעובד עם מפונים במלונות תל אביב, והוא מפונה בעצמו מקיבוץ מעיין ברוך. ליאו נדרש לעשות, בין השאר, עבודה של בינוי קהילה עם אוכלוסייה של קריית שמונה במלון בתל אביב. הוא לקח על עצמו את המשימה להביא את הידע והכלים מעולם הקהילות והמנהיגות ההשתתפותית לתוך המלונות והוא בא לשתף אותנו בתובנות עד עכשיו. מה האתגרים בעבודה עם עיר לעומת עבודה עם מושב וקיבוץ?איך עובדים עם קהילות שונות?מה האתגרים בבינוי קהילה כשהמציאות משתנה באופן קבוע?האם מנהיגות השתתפותית יכולה להיות מענה ריאלי במלונות?לאתר של BEINCOליצירת קשר עם ליאו:[email protected]מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים,  מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

פרק מיוחד במסגרת סדרת הפרקים שלנו על צמיחה קולקטיבית עם אורח מיוחד שהוא גם אח של דניאל, הבמאי והיוצר יונתן ניר.בפרק תוכלו לשמוע כיצד הגיע יונתן לחקור את הנושא הזה של טראומה, מהי צמיחה מטראומה וכיצד זה קשור לצילום וסרטים. בין היתר, דיברנו על מהי דוקוטרפיה מונח אותו יונתן מוביל בארץ ובעולם בשנים האחרונות.החלק המעניין היה להבין איך כל זה קשור לעולם הקהילה, לאירועי 7 באוקטובר ולסרט החדש עליו עובד יונתן.יונתן ניר הוא במאי ומפיק של סרטי דוקו שזכו להצלחה בינלאומית גדולה, ביניהם: ״אח שלי גיבור״, ״הדולפין״, ו״תמונת חייו״. הוא אחד מראשוני מפתחי שיטת הדוקוטרפיה, שהדוקטורט הראשון אודותיה נכתב באוניברסיטת אדינבורו ופורסם לפני מספר שבועות. יונתן הוא אבא לשלוש בנות ויש לו שבעה אחים ואחיות - ביניהם דניאל :)לאתר של יונתן שם תמצאו כל מה שתרצו וכמובן את הסרטים הנהדרים שלומזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

פרק מיוחד לאור 4 חודשי הלחימה המתמשכת בו אנחנו מארחים אחד את השניהבפרק תוכלו לשמוע מה למדנו אנוה ודניאל מחודשי הלחימה האחרונים על קהילותלמשל מה הקשר בין חוסן לבריאות הנפש, מה בין שחיקה לעשיית יתר בקהילה, למה כולם ישר אספו נתונים בקהילות, מנהיגות בקהילה, חשיבות יצירת האמון ועוד ועוד בסוף הפרק דיברנו מה ניתן לעשות בימים אלה בקהילות ואיך אנחנו רואים במשבר הזדמנות עבורםמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים,  מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו- שם כבר כותבים על קהילה,  מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

מתנצלים מראש על איכות ההקלטה, הפרק הוקלט בזום עקב עומס אוביקטיביערן דורון הוא ראש המועצה האזורית רמת נגב מאז 2017, יושב ראש ועדת החינוך במרכז השלטון האזורי וחבר דירקטוריון במספר חברות ציבוריות בנגב. בעבר היה מנכ"ל המועצה, מנהל אגף קהילה וחינוך, ומנהל בית ספר שדה - שדה בוקר.בשביעי לאוקטובר ערן והמועצה הבינו שכרשות שכנה וקולטת נוסף להם עוד תפקיד ובחירום כחירום, צריך להתנהל בצורה שונה.מה ערן למד על עצמו בעקבות המלחמה? איך מנהלים מועצה בכל כך הרבה אי וודאות? איך כל זה מתקשר לערכים ולנרטיב שעל פיהם הוקמה המועצה והמיקום שלך? ואיך רשות יכולה לצמוח דווקא עכשיו?מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

סדרת פרקים ספיישל על צמיחה קולקטבית:חלק א': בין חוסן לצמיחה קולקטיביתמזמינים לדרג אותנו 5 כוכביםבפרק דניאל ואנוה משוחחים על הצורך בשינוי התפיסה של אנשי קהילות, בעבודה אחרי טראומה קולקטיבית.איך כאנשי קהילה אפשר לבנות תהליך של שיקום וצמיחה?מזכירים לכן/ם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה:

תכירו את עבדאללה אבו עגינה, בן 36, פעיל חברתי מזה שנה וחצי בקבוצת הפעילים 'עיון אל בלאד' בשגב שלום. אוהב לעשות ספורט ולטייל במדבר ואת רעות סטרומצה בת 30, עובדת סוציאלית קהילתית במחלקה לשירותים חברתיים בשגב שלום. את רעות ועבדאללה הקלטנו לפני המלחמה על התהליך המדהים שעברו יחד עם קבוצת פעילים בשגב שלום ועו"ס הית'ם אלנבארי שמנחה עם רעות בקו.מזמינים לשמוע על התהליך ואיך הפכו להיות קבוצת פעילים מגובשת שעובדת יחד על מיצוי זכויות ועבודה עם ילדים ונוער בשגב שלום. מה סוד ההצלחה שלהם ומה התקווה שלהם.מזכירים לכן/ם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

מרים היא פסיכולוגית קלינית, מומחית בטיפול בטראומה, אבל וחוסן, מכשירה ומדריכה פסיכולוגים ואנשי טיפול בתחום. היא ראש עמותת "מהו"ת ישראל" להיערכות חירום ובנית חוסן, מנחה סדנאות יחסי קבוצות ללמידה התנסותית בארץ ובעולם  וחברה, מייסדת ויו"ר ראשונה של עמותת "בסוד שיח" לקידום דיאלוג בין קבוצות קונפליקט בישראל.הזמנו את מרים שתספר לנו מניסיונה רב השנים, על עבודה עם קהילות שעברו טראומה קולקטיבית ואיך ניתן לצמוח מזה. מרים היא אחת הנשים הרגישות ובעלות הידע לעבודה בנושא זה באחריות. בפרק מרים מספרת לנו על מחקרים שעשתה בנושא ועל הקהילות איתן עבדה במהלך השנים והחל מהשביעי באוקטובר. למאמר של מרים על טראומה קולקטיבית (באנגלית)למאמר של אנוה רצון וד"ר כרמית רפפורט על טראומה ואובדן קולקטיביים (עברית)מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

רענן אריזון הוא מייסד ומנכל רענן בשטח, החברה המובילה ללמידה חווייתית. הוא קצין בכיר בחיל האוויר ומטייל למקומות שאחרים לא מגיעים.ב-7 לאוקטובר כשרענן מבין את גודל האסון במסיבה ומבין שככל הנראה לא יפתח מענה מיידי לניצולי המסיבה הוא עושה מעשה ויחד עם ד"ר לייה נאור הם מקימים בשטח העסק שלו מענה שהתחיל בצורה ספונטנית לניצולי המסיבה. מלווים באנשי מקצוע, הם בונים מיזם חדש מאפס ולומדים את הנושא בלמידה מתמשכת שלא נגמרת עד היום.בפרק רענן מתאר את העקרונות המנחים של היוזמה, איך מנהלים אותה ללא ידע ומחקר מוקדם ואיך הקהילה הסובבת של המיזם משתלבת בכל זה.לאתר היוזמההמייל של רענן [email protected]מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

לילך נולדה בחבל אשכול וחיה בו כל חייה. החיבור שלה לאשכול מתחיל מהריח של האדמה אחרי הגשם, השדות והמרחבים וממשיך בעוצמה באהבה שלה לאנשים הטובים, הצנועים והיפים שחיים יחד איתה. אוהד הוא מושב במועצה אזורית אשכול. כמו כל חברי המועצה גם חברי המושב פונו מביתם לאחר ה7 באוקטובר. מחצית מהם, עבר להתגורר בקיבוץ משאבי שדה והחצי השני מפוזר בין אילת לאזורים אחרים. במשאבי שדה כיום מפונים כ150 תושבי אוהד וה150 הנוספים הנם ממספר אזורים אחרים, על כן הוחלט ששם הקהילה ישתנה לקהילת משאבים.בפרק לילך מספרת לנו, איך בונים מבנה קהילתי חדש שיתן מענה לכלל הקהילה החדשה? איך מתנהלים אל מול הרשות הקולטת ועם הרשות האם? איך שומרים על קשר עם כלל חברי המושב המקורי ומה התקווה לשינוי שיקרה כדי שיוכלו לחזור לביתם?למייל של לילך:[email protected]מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

דיבורי קהילה מגוייסים, הוקלט במיוחד בעקבות המלחמה הנוכחית. בשני הפרקים המיוחדים נסקור יחד עם ד"ר שרלה וורטמן שדמי, מנכ״לית ומייסדת של מרכז ורדה לבינוי קהילה, מהו בינוי קהילה בלחימה מתמשכת, נאפיין את מצב החירום הייחודי עבור הפרט ועבור הקהילה, נבין מהם הנחות היסוד לבינוי קהילה ונעבור על העקרונות שפיתחו במרכז ורדה לבינוי קהילה בעת הנוכחית.ד"ר שרלה וורטמן שדמי היא מומחית לבינוי קהילה ואחד המרואיינים הראשונים שלנו בפודקאסט. במהלך פרקים רבים דיברנו אתכם עליה ובעיקר על בינוי קהילה תחום אותו היא פיצחה בישראל ב 20 שנה האחרונות. בין היתר הקימה את מרכז שדמות באורנים, הרצתה בארץ ובעולם על בינוי קהילה, פיתחה יחד עם ארגונים וקהילות רבות את תחום בינוי הקהילה ובשנים האחרונות מנהלת את מרכז ורדה, מרכז בין לאומי לבינוי קהילה בארץ ובעולם.הפרק השני יוקדש למעבר פרקטי על עקרונות בינוי קהילה בלחימה מתמשכת. בפרק נסקור את העקרונות, נתן דוגמאות ונלמד מהם הכלים שיש בידי עובדי קהילה בימים אלה לעבודה בקהילות שלהם לחזק ולעלות את רמת הקהילתיות. אלה עקרונות לבינוי קהילה בלחימה עליהם דיברנו בפרק:1. רלוונטיות, שלבי ההתמודדות2. אחידות וייחודיות - בעיקר בכפרי3.היכרות מצילה חיים4. כל אחד יכול - הון אנושי והון מקומי5. שירותיות לקהילתיות , עושים למען עצמנו6. מבנים וסדרויות7. ניידות בין מסיע למסתייע8. זהות קהילתיתעשרת העקרונות של מרכז ורדה לבינוי קהילה בלחימהדרכי פעולה בבינוי קהילה בעת חירום למרחב עירוני של מרכז ורדהדרכי פעולה בבינוי קהילה בעת חירום של מרכז ורדההאתר של מרכז ורדה בו תמצאו עוד חומרים רביםמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

דיבורי קהילה מגוייסים, הוקלט במיוחד בעקבות המלחמה הנוכחית. בשני הפרקים המיוחדים נסקור יחד עם ד"ר שרלה וורטמן שדמי, מנכ״לית ומייסדת של מרכז ורדה לבינוי קהילה, מהו בינוי קהילה בלחימה מתמשכת, נאפיין את מצב החירום הייחודי עבור הפרט ועבור הקהילה, נבין מהם הנחות היסוד לבינוי קהילה ונעבור על העקרונות שפיתחו במרכז ורדה לבינוי קהילה בעת הנוכחית.ד"ר שרלה וורטמן שדמי היא מומחית לבינוי קהילה ואחד המרואיינים הראשונים שלנו בפודקאסט. במהלך פרקים רבים דיברנו אתכם עליה ובעיקר על בינוי קהילה תחום אותו היא פיצחה בישראל ב 20 שנה האחרונות. בין היתר הקימה את מרכז שדמות באורנים, הרצתה בארץ ובעולם על בינוי קהילה, פיתחה יחד עם ארגונים וקהילות רבות את תחום בינוי הקהילה ובשנים האחרונות מנהלת את מרכז ורדה, מרכז בין לאומי לבינוי קהילה בארץ ובעולם.הפרק הראשון יוקדש להבין את המצב הנוכחי ומהם הנחות היסוד לבינוי קהילה בלחימה מתמשכת.עשרת העקרונות של מרכז ורדה לבינוי קהילה בלחימהדרכי פעולה בבינוי קהילה בעת חירום למרחב עירוני של מרכז ורדהדרכי פעולה בבינוי קהילה בעת חירום של מרכז ורדההאתר של מרכז ורדה בו תמצאו עוד חומרים רביםמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

שרון היא מנכ"לית קהילת קיבוץ סעד, אמא לארבעה מתבגרים ומתבגרות ונשואה לרן - איש חינוך שבזכותו היא יכולה לעשות את מה שהיא עושה. היא אשת קהילה, יועצת אסטרטגית, מאמנת חברתית, יועצת בתחומי מגדר, מקימה גינות קהילתיות ואוהבת אדם אישה וטבע.מה7 לאוקטובר בשבת השחורה, שרון (שמתגוררת ברחובות בכלל), נמצאת ב"צו 8" ועברה להתגורר בים המלך עם הקהילה אותה היא מנהלת בקיבוץ סעד. בפרק שרון תשתף אותנו על עצימות הנפש של קהילת הקיבוץ, הניסיון לייצר רציפות תפקודית לאור המצב, העקרונות שעל פיהם הם עובדים, על הקשר המיוחד שהקהילה פיתחה עם עובדי המלון (החל מהמנהל ועד אחרון העובדים) ואיך מתארגנים מחדש ועדין שומרים על הישן לאחר הארועים של אותה שבת.למייל של שרון:[email protected]מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

דיבורי קהילה מגויסים, הוקלט במיוחד בעקבות המלחמה הנוכחית. בפרק זה נדבר על מהו נרטיב מייטיב, איך הוא מתחבר למודל הסוציו - אקולוגי, איך הוא בא לידי ביטוי במלחמה הנוכחית ומה ניתן לעשות מבחינת פרקטיקה.חומרים על נרטיב מיטיב:פוסט על זהות קהילתית ובין היתר גם נרטיב קהילתי קישור למאמר של יורם יובל על זהות, נרטיב וקהילה קישור למאמר - מודל החוסן הסוציו-אקולוגי - גישה חדשה לבחינת חוסן קהילתי.pdfמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

דיבורי קהילה מגויסים, הוקלט במיוחד בעקבות המלחמה הנוכחית. בפרק זה נדבר על מהי משמעות, איך היא מתחברת למודל הסוציו- אקולוגי, איך היא באהלידי ביטוי במלחמה הנוכחית ומה ניתן לעשות מבחינת פרקטיקה.חומרים על משמעות:פוסט על משמעות וקישור לפרק של דיבורי קהילה על משמעות עם שמעון אזולאי פוסט על מנהיגות משמעותית פוסט על הדרך אל האושר שהיא ניחשתם נכון יצירת משמעות פרק בדבורי קהילה על איך יוצרים קהילת משמעות בארגונים קישור למאמר - מודל החוסן הסוציו-אקולוגי - גישה חדשה לבחינת חוסן קהילתי.pdfמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

דיבורי קהילה מגויסים, הוקלט במיוחד בעקבות המלחמה הנוכחית. בפרק זה נדבר על מהי תחושת שליטה וכיצד ניתן לייצר אותה במלחמה הנוכחית על ידי כלים פרקטים.חומרים על תחושת שליטה: בלוג של אנוה על הנושא באתר שלה מתוך ביקור שעשתה באוקראינה תכירו את מעגל האומץ של ד"ר לארי ק. ברנדטרו (מודל חוסן כולל תחושת שליטה)נירית כהן כותבת על הקשר בין תחושת שליטה לאושר קישור למאמר - מודל החוסן הסוציו-אקולוגי - גישה חדשה לבחינת חוסן קהילתי.pdfמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

דיבורי קהילה מגוייסים, הוקלט במיוחד בעקבות המלחמה הנוכחית. בפרק זה נדבר על מהי שייכות, איך היא מתחברת למודל הסוציו- אקולוגי, איך היא באהלידי ביטוי במלחמה הנוכחית ומה ניתן לעשות מבחינת פרקטיקה.חומרים על שייכות:מאמר של פיטר בלוק על שייכות וקהילה מחקר תחושת שייכות מעלה את תחושות האושראיך משמרים סטודנטים להישאר באזורי פריפריה על ידי העלאת תחושת השייכות? הסיפור של קייפ בראון, קנדהמאמר שה״היברידיות״ כתבו עבור מכון מופ״ת ויהיה מעניין מאוד תרצו לכתוב תגובות בנושא- *מה באמת מייצר שייכותפרק של דיבורי קהילה על מהלך השייכות פרק של דיבורי קהילה מהי שייכות עם יעל מאיר קישור למאמר - מודל החוסן הסוציו-אקולוגי - גישה חדשה לבחינת חוסן קהילתי.pdfמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

דיבורי קהילה מגויסים, הוקלט במיוחד בעקבות המלחמה הנוכחית. בפרק זה נדבר על סוגי הקהילות הקיימות בזמן המלחמה המתמשכת, מהי טראומה קולקטיבית קהילתית, איך עובדים עם קהילות שחוו טראומה מורכבת ואובדן מעורפל וסקירה על מודל החוסן הסוציו-אקולוגי כגישה לבחינת חוסן קהילתי, שפותח על ידי אנוה בעקבות ניסיונה בעולם הסיוע ההומניטרי בשיתוף עם ד"ר כרמית רפרפורט על המודל בלחימה מתמשכת בסקירת ספרות מהעולם וניתוח מקרה מאוקרינה.קישור למאמר - מודל החוסן הסוציו-אקולוגי - גישה חדשה לבחינת חוסן קהילתי.pdfמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

עו"ד עוז חיים משמש מזה כשנתיים כמנכ"ל המועצה הציונית בישראל, שהיא זרוע הפעולה והחינוך של ההסתדרות הציונית העולמית. עד לפני שנתיים היה בבעלותו משרד עו"ד שהתמחה בקניין רוחני, זכויות יוצרים, קולנוע ואינטרנט והוא בעל תואר ראשון ושני במשפטים. עוז הוא פעיל ויזם חברתי בנושא צמצום פערים דיגיטליים והקים את מיזם "מחברים את ילדי ישראל" שחילק אלפי מחשבים לילדים וילדות ברחבי הארץ.*מה למדנו מעוז?*מטרת המועצה הציונית בישראל היא לחבר פסיפס אנושי רחב עד כמה שניתן למפעל הציוני ולשלוח מסר, שהציונות היא כאן, היא מתחדשת והיא רלוונטית, ממש כפי שהייתה לפני 75 שנה. לדברי עוז, המטרה המשותפת שלנו היא לבנות חברה ישראלית טובה, ערכית ומאוחדת, כזו שמכילה ומקבלת דעות שונות וזרמים שונים, כזו שמעניקה לכולם קרקע פורייה לכולם פה לצמוח. המועצה הציונית בישראל פועלת בכמה מישורים: א. מחלקת אשכולות שמנגישה ציונות ועובדת בשותפות עם עשרות קהילות צעירים ברחבי ארץ ב. המכינה הקדם צבאית "עמי-חי" לפיתוח מנהיגות שמשלבת דתיים וחילונים ג. גרעין שנת השירות צמר"ת. ד. תמיכה ושיתוף במיזמים חברתיים- ציוניים ה. ברית חיים- פעילות ברחבי הארץ לקירוב בני הנוער בחברה הדרוזית.אם בעבר היו קהילות שהיו יותר סגורות וההסתכלות הייתה יותר פנימה כגון קיבוצים ויישובים קהילתיים, הרי שההסתכלות של הקהילות המשימתיות, אשר חיות בתוך הערים עצמן, היא כלפי חוץ, כלפי כלל הסביבה בה הם חיים. באופן זה, הקהילות הללו, המבוססות על בני המקום, מחזקות את החוסן החברתי במקומות שונים בארץ- בייחוד בפריפריה, מפתחות את היישובים, גורמים להגירה חיובית ומייצרות מנהיגות מקומית חזקה. כל אחד רואה ציונות בצורה אחרת, וזה גם היופי שבה. הציונות חוצה דעות, עדות, מגזרים ומקומות גיאוגרפים. זה הדבק שלנו. לפי עוז, התפיסה הרחבה של הציונות וההנגשה שלה לכלל החברה, מגבירה את השותפות והחיבור לסיפור המשותף שמאחד את כולנו.התפיסה של המועצה הציונית בישראל היא בעבודה בשותפות ולא בפילנתרופיה, על ידי עבודה על הערכים המשותפים לעבר חברת המופת, שמקבלת את השונה ומקדמת את הזהות האינדיבידואלית של כל קהילה ויוזמה תוך תפיסה רחבה של הציונות ובכך מסייעת לקידום החברה הישראלית.לפייסבוק של המועצה הציונית בישראללפייסבוק של עוז חייםלהרשמה לניוזלטר הקהילון של דיבורי קהילהקישור לטלגרם שלנוקישור לערוץ ווטצאפ לקבלת עידכונים

הילה היא יועצת ארגונית, מרצה ומנחת סדנאות, מומחית בתהליכי פיתוח מנהיגות ופיתוח מנהלים. מייסדת ושותפה בחברת BeMind שמלווה ארגונים בתהליכי פיתוח אישיים וארגוניים. מפתחת מודל "כוכב להתפתחות אישית" ומחברת הספר "מנהיגות בדרך הכוכב". עסוקה כמעט בכל רגע בהרחבת המודעות העצמית וחובבת צפייה בכל אירוע ספורט שאתם יכולים להעלות על דעתכם אבל מכורה באופן פעיל רק לספורט מסוג אחד שהוא שחייה.מה למדנו מהילה?1. לפי הילה מנהיגות היא משהו שקשה לתפוס כהגדרה. אבל אם צריך לצמצם למילה, היא תהיה השפעה. המנהיגות היא משהו פנימי שאנשים תופסים את עצמם ככאלה, היא לא חייבת להיות פורמאלית, אבל גם לא חייבים להיות מנהיגים כדי להשפיע.2. מנהיגות היא לא רק כלפי חוץ. פיתוח מנהיגות הוא תהליך עמוק פנימה ועבודה עצמית אינסופית. יכולת ההשפעה היא עניין של בחירה, האם נרצה להשפיע? ואם כן כיצד נרצה להשפיע. לכן כפי שנאמר המנהיגות קשורה להתבוננות פנימית והבנה של האמונות, תפיסת העצמי שלנו, נורמות וכו'. 3. התפיסה הקלאסית מדברת על מנהיג ומונהג, אבל בעצם יש רצף והוא אותו רצף. היכולת של מנהיג להיות מונהג הוא אותו מרחב. היכולת לנוע בתוך הציר היא יכולת מנהיגותית על מנת לתת גם למונהגים מקום.4. מנהיגות מתוך השפעה היא מנהיגות של תהליך שמתחברת לעצמי ולמערכת ולכן ההתנהגות של המערכת והקהילה תשפיע על המנהיגות והמנהיגות תשפיע על המערכת והקהילה. בקהילה התהליך הקבוצתי שקורה הוא עצמו חלק מהמנהיגות.5. במנהיגות לפי מודל הכוכב יש 5 עקרונות והם אינם היררכיים: 1. מבט על - היכולת לראות את עצמי ואת המערכת. 2. היכולת להישאר בתוך חוויות רגשיות כגון: עמימות ואי וודאות וזהו החוסן המנהיגותי. 3. שיתוף וחשיפה  4. תרגול ופיתוח מנהיגות דרך מערכות יחסים. 5. אינסופיות והפוטנציאל האינסופי.לבלוג של הילהלפייסבוק של הילהלהרשמה לניוזלטר הקהילון של דיבורי קהילהקישור לטלגרם שלנוקישור לערוץ ווטצאפ לקבלת עידכונים

דותן , חיה ונושמת בדרך החיים שלה, בעבודה ובהתנדבות את העולם של ניהול קהילות. ביומיום היא מנהלת את קהילת Startup for Startup (של Monday), מייסדת ומובילה את קהילת "זה לא יושב בול", היא המנכ״לית של ״קהילת השוות״ וקהילות נוספות ברחבי הרשת ומחוץ למסך. בעלת עסק עצמאי לניהול קהילות שכחלק ממנו מרצה, מלמדת, מייעצת ומלווה ארגונים וחברות בשלבים שונים בעולמות הקהילה. בקיצור, לדותן יש ניסיון רב עם קהילות מכל הסוגים והיא באה לספר לנו על חוט השני שלמדה בעבודתה עם קהילות.מה למדנו מדותן?קהילה אי אפשר לנהל, אפשר להוביל, להחזיק את המרחב, אבל חייבים צוות של שותפים ושותפות על מנת שהיא תפעל ביצירתיות, חדשנות, בשביל לייצר אירועים, חיבורים ושייכות ובכלל בשביל לפעול ב Scale גדול יותר.לפני הכל - הקהילות פה כדי לייצר חיבורים. יש הרבה דרכים לעשות את זה, בין אם זה על ידי מתן מידע, תוכן בעד ערך, יצירת מפגשים פרונטליים וכו׳. בשלב מסויים כשקהילה גדלה אפשר גם לפתוח תתי קהילות. בין אם זה לפי נושאים, תחומי עניין, קרבה פיזית ועוד. החלוקה לתתי קהילות יכולה לסייע לאינטימיות ולתת את ההרגשה שכולנו באותה סירה.הקהילות שדותן מובילה והובילה, מגיעות בעיקר מהצורך של הפגת הבדידות - הן תעסוקתית והן אישית, הקהילות מסייעות (אם זה בעולם הסטרטאפים ואם זה בעולם החברתי והאימפקט) לפתח שייכות. בנוסף חלק מהקהילות התחילו כקהל/קבוצה והפכו, עם הזמן, להיות קהילה.מה שמפעיל את דותן בעולם הקהילות (לא היא אמרה אלא אנחנו) זה נתינה ונדיבות ואולי זה מה שעוזר לכל הקהילות שהיא מובילה להצליח. גם המוניטיזציה של הקהילות נעשית בצורה שמתחברת עם הערכים שלה ושל חברי וחברות הקהילה.העקרונות להובלת קהילה של דותן הם: שקיפות - מדברים על הכל, לא לעבוד לבד, להיות פתוחה לביקורת ואפילו להגיד עליה תודה (כי זה אומר שלצד השני אכפת) תכנון ואסטרטגיה - חשיבה קדימה עם מטרות ואבני דרך, לשאול כמה שיותר - במיוחד את חברי וחברות הקהילה והאחרון הוא צניעות - גם אם למדתי לא מעט בדרך, יש לי עוד המון המון ללמוד, בכל תחום. הצניעות מאפשרת לפעול בלי אגו ולהגיע למקומות מפתיעים.לפייסבוק של דותןלאתר של דותןלהרשמה לניוזלטר הקהילון של דיבורי קהילהקישור לטלגרם שלנוקישור לערוץ ווטצאפ לקבלת עידכונים

גיא הוא שומרוני, מרצה וחוקר בתחום השומרונות, כותב ספרי תורה ומפתח הפונט השומרוני למחשב.הקים יחד עם זוגתו את אתר השומרונים מתוך חזון לפתוח צוהר לעולם הקהילה את מנהגיה ואורח חייה לקהל הרחב, במטרה להביא את הידע על הקהילה לקהל הרחב ולספר את הסיפור שלהבתחילת המאה החמישית לספירה, מנו השומרונים לכמעל מיליון נפשות שהתפזרו בכל רחבי ארץ-ישראל. שלטונות מתחלפים בתדירות גבוהה, המרות-דת, לאיסלאם ולנצרות, גזרות ורדיפות שונות הביאו את הקהילה לקצת יותר מ-100 נפשות בתחילת המאה ה-20. היום הקהילה מונה כ - 850 איש ובתקופתו של יצחק בן צבי עברו השומרונים לגור בייחוד בשומרון ובחולון.מה למדנו מגיא?על פי השומרונים המקום הכי קדוש לעם ישראל ולממלכת ישראל הוא הר גריזים ליד שכם. הקהילה השומרונית הינה שריד לממלכת ישראל הקדומה. הקהילה מקיימת את הכתוב בתורת משה ככתבה וכלשונה עד היום. עלי החל בהפרדה של ממלכת ישראל וממלכת יהודה. רחבעם "סיים את המלאכה" ובעקבות ההפרדה הוקמו שתי הממלכות, כאשר ממלכת יהודה נמצאת בירושלים וממלכת ישראל בשומרון (בשנת 928 לפני הספירה לערך). הדת של השומרונים היא דת ישראל, שזו אותה דת כמו של יהודה, אבל הפרשנות היא שונה. לשומרונים יש 4 עיקרי אמונה: אל אחד, אמונה בנביא אחד (משה), התורה (חמישה חומשי תורה) ואמונה במקום אחד (הר גריזים לעומת ירושלים).ההבדל במנטליות של השומרונים השונים הוא שהשומרונים שגרים בשומרון דומים במנטליות יותר לאזור שכם והסביבה ואילו השומרונים שחיים בחולון המנטאליות דומה יותר למנטליות של גוש דן. אין דבר כזה שומרוני חילוני או דתי מי ששומרוני מקיים את אורח החיים של השומרונים. לשומרונים יש כהן גדול (היום מספר 135) והוא האוטוריטה הדתית, ומוצאו משבט לוי. בכלליות השומרונים הם מהשבטים: אפריים, מנשה ולוי.כל אחד ואחת שירצו להכנס לקהילה יכול ובלבד שיקח על עצמו לקיים את אורח החיים של הקהילה. בשבת השומרונים לובשים כותונת ולא משתמשים בחשמל בכלל (אפילו מנתקים את מכשירי החשמל), רק גברים הולכים לבית כנסת שכהן מנהל בו את התפילה, בבית כנסת אין כסאות ושולחנות. לפי גיא, הקהילה הצליחה להשתמר כקהילה במהלך השנים עקב הפשטות שלה, הטקסים המאחדים, הביחד והמסורות.לאתר של גיאלקריאה נוספת על השומרוניםמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

מהו מהלך השייכות?מהלך להגברת השייכות ולמניעת ניתוק חברתי בהובלת מינהל אזרחים וותיקים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים וג'וינט אשל.  כמובן, מזמינים לדרג אותנו בפלטפורמות השונות את מי פגשנו?תמי דיסקין, בעלת תואר MSW במגמת טיפול משפחתי מאוניברסיטת תל אביב. בנוסף בעלת B.A בקרימינולוגיה וסוציולוגיה מאוניברסיטת בר אילן וB.S.W הסבה לעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בר אילן. משתתפת בתכנית המנהיגות מקום של ארגון מעוז. כיום, מנהלת אגף בכיר שירותים בקהילה במינהל אזרחים ותיקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי.אירית פישר רייף,בעלת תואר MSW מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, בעלת תעודת גישור במשפחה ובוגרת פרקטיקום בגישור.למעלה מ 30 שנות ניסיון בעבודה עם זקנים במגוון רחב של תפקידים ניהוליים, בקהילה, במוסדות ובאקדמיה.כיום ראש תחום שירותים בקהילה, מהלך השייכות ותוכניות פליאטיביות.   מה למדנו מתמי ואירית? 1. מהלך השייכות נועד לקדם שייכות חברתית ולמנוע שייכות חברתית בקרב אזרחים ותיקים. העובדה שמדובר על מהלך ולא מגוון של תוכניות שייכות מבטאת שינוי מדיניות. ההבדל הוא שלתוכנית יש גבולות ברורים, התחלה וסוף ואילו מהלך מנסה להשפיע על תחומים רחבים, מסתכל על כלל ההיבטים כדי לייצר שינוי במציאות ובמדיניות ומנסה לחבר ביניהם. 2. מהלך השייכות מתמקד באזרחים ותיקים בסיכון לניתוק חברתי או בניתוק חברתי, יחד עם זאת פועל להשפיע על כלל האזרחים הוותיקים דרך יצירת שייכות ומשמעות במגוון תחומים. הרעיון הוא שהאזרחים הוותיקים יבחרו וייצרו תכניות בהתאם למשאבים, צרכים ורצונות שלהם עצמם ולמען הקהילה.   3. המהלך מבטא שותפות, בשלות ואורך רוח לתהליך מורכב וארוך של פיתוח והטמעה, שכבר היום רואים ניצנים ראשונים שלו. השותפות במהלך מתחילה בקשר בין תמי ואירית, ממשיך לקשר בין מינהל אזרחים ותיקים וג'וינט אשל ומשליך כמובן על המהלך כולו והשטח.4. מלבד מהלך השייכות, מינהל אזרחים ותיקים מוביל תהליך של ביזור סמכויות לרשויות המקומיות – מסגרת תקציבית גמישה, תהליך זה תומך במהלך השייכות ועקרונותיו.   5. קהילה ושייכות משפיעים על כל מדד בהזדקנות מטיבה. איכות החיים, בריאות פיזית ונפשית וחיים ארוכים יותר. שייכות מונעת הידרדרות תפקודית ומקדמת תחושת משמעות בחיים. שמים לכם כמה קישורים רלוונטים לנושא בהמשך. קישור לאתר מהלך השייכות שם תמצאו את כל הפרטים שתרצו  *בקרוב מינהל אזרחים ותיקים וגוינט אשל ייצאו בסדרת וובינרים להפצת כלי השייכות – הישארו מעודכנים.הפוסט על שדה אליהו, המוזכר בפרק, אותו כתב הרב אייתמר חייקין ב 2019  מה הופך חיים לטובים שיעור מהמחקר הארוך ביותר על אושר רוברט וולדינגר (שגם מוזכר בפרק)  מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה קישור לקבוצת הווטסאפ השקטה בה אנו מעלים מידי שבוע פרקלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

מזמינים לדרג אותנו בפלטפורמות השונותמעין אופק, מנהלת את 'מעין התיאטרון' – חברה לחוגי תיאטרון חברתי. יועצת לאנשים בהפיכת כישרון לחוג מצליח. עוסקת בהתפתחות אישית. למדה תואר ראשון בתיאטרון חברתי וסוציולוגיה אנתרופולוגיה ולאחר מכן תואר שני בסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה. היום לומדת הדרכת הורים באדלר. בנוסף לומדת ומעמיקה בתחום החינוך למיניות חיובית ומתנדבת בועדה למניעת הטרדות מיניות בקיבוץ הזורע.מה למדנו ממעיין?1. לא כל חוג הוא קהילתי. זה תלוי במדריך והתפיסה שלו, בהבנה שחוג הוא לא רק כלי חינוכי וזה תלוי בקהילה שמחבקת את התפיסה. 2. חוג בתפיסה קהילתי מרחיב את תחושת השיכות בפרט ואת מעגלי העבודה לקבוצה וכמובן לקהילה. כלומר, לא רק הפרט במרכז אלא גם מעגלים נוספים. לפי מעיין זו תפיסה הוליסטית.3. תפיסה קהילתית של חוג בונה קהילה מתחלקת לעבודה עם הקבוצה ויחס אליה כקהילה ועבודה עם הקהילה עצמה סביב הזהות והנרטיב הקהילתי.  4. לא כזה מסובך לייצר חוג בונה קהילה. בפרק יש דוגמאות רבות לפרקטיקות שאפשר לעשות. למשל, חיבור אחד הותיקים בישוב לחוג ומפגש שלו עם הקבוצה שיספר את הסיפור הקהילתי. אירוע בתוך הקהילה , למשל הצגה, שמחוברת למסורת שלה ונבנת יחד עם הקהילה והמשתתפים בחוג. 5. למדנו את המודל של מעיין התיאטרון שהוא מודל זכיינות שיתופי שמייצר בקרב המדריכות תחושת משמעות וחיבור אמיתי לחזון של החוגים.לאתר של מעייןחוג בקהילה שכתבה מעייןאירוע בונה קהילה של החברה למתנס"ים ושדמותתדריך חוג בונה קהילה של החברה למתנ"סיםמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהקישור לקבוצת הווטסאפ השקטה בה אנו מעלים מידי שבוע פרקלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה:

אסנת מירון, מנהלת חדשנות ארגונית במעוז. היא ירושלמית במקור וכיום תושבת רמת השרון. יש לה שלושה פרקים משמעותיים בקריירה התעסוקתית שלה: 15 שנה בעולם הטלוויזיה בעיקר כמפיקה, 8 שנים עצמאית בעלת עסק קטן ומפתיע לצד ליווי פרויקט מנהיגות של קרן ברטלסמן מגרמניה, ואז - ארגון מעוז משנת 2012. בנוסף מובילה ומקדמת את רעיון הסרנדיפיטי (אקראיות מבורכת) בישראל. לומדת עצמאית כל החיים, מונעת מסקרנות ומאמונה בסרנדיפיטי.תפיסת עולמה – "נעשה ונשמע" או במילים אחרות TALK THE WALK.מה למדנו מאסנת?1. התכנית של מעוז נמשכת כשנה. רשת מעוז נבנתה מתוך ההבנה והרצון להמשיך עם העמיתים בתכנית גם מעבר לשנה זו. הרשת מגוונת מכלל הקהילות בחברה הישראלית ומכלל המגזרים התעסוקתיים (פרטי, ציבורי ושלישי), לכן ברשת ניתן לפגוש הן הון חברתי רחב והן הון סימבולי רחב.2. הרשת של מעוז מבוססת על ענווה והבנה שאני לא יכולה לבד, לכן החברות ברשת יכול לסייע לנו לקדם את השינוי שאנו רוצות, וזאת בניגוד ל"שם" שיצא לנטוורקינג כדבר שבו אנו מקדמים רק את עצמנו.3. כדי לייצר רשת מיטבית, החזון של הארגון צריך להיות מבוסס על חברי הרשת שלו ולא על עמיתי התכנית (בניגוד לדוגמא לאקדמיה, אשר בה ארגון הבוגרים הוא נוסף על חזון האקדמיה לרכישת השכלה).4 רשת מוקמת סביב פעולה, לדוגמא במעוז המטרה שלהם לחזק את החוסן החברתי והכלכלי בישראל, לכן זאת המטרה. בניית וביסוס היחסים בין חברי הרשת היא הדרך להשיג את המטרה. 5. כשמגיעים למספר חברי רשת גדול, כבר קשה לעקוב ולעבוד על היחסים והמטרה כקבוצה אחת, לכן במעוז מחלקים היום את הרשת לקבוצות עניין ומשימה. חיבור למוטיבציות (מחוברות לנושא, מחוברת לאנשים ומחוברות לפלטפורמה) ותחושת האימפקט והערך של חברי הרשת הכרחיות לקיימות הרשת, ובכדי להשיג זאת היא חייבת להיות מנוהלת ומדידה.לאתר של מעוזללינקדין של אסנתמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

רתם היא יועצת ארגונית בגישה דיאלוגית. מלווה שינויים מערכתיים בארגונים מעל 25 שנים. רתם מיישמת, מפתחת ומלמדת שיטות לעבודה בקבוצות גדולות, המאפשרות להוביל שינויים פורצי דרך בתנאים סוערים, ואפילו להנות מהדרך... מנהלת תכנית ללימודי תעודה באוניברסיטת בר אילן "להוביל שינוי במציאות סוערת" המכשירה למנהיגות, הנחייה וייעוץ בגישה דיאלוגית.היא תלמידה ומתבוננת נצחית, על טבע האדם וטבע העולם שמהווים עבורה מקור להשראה ולאהבה אין סופית. מה למדנו? 1.      יש שלושה אלמנטים מרכזיים לתהליכי שינוי מערכתיים בגישה דיאלוגית: א. מנהיגות משותפת - השינוי מובל יחד על ידי כל בעלי העניין החשים שיש צורך בוער ויש הכרח לטפל בו. למנהיגות הפורמלית יש תפקיד מכריע בתהליך אך היא אינה מובילה את התהליך לבדה. ב. התהוות מתמדת - השינוי מתרחש בתוך מרחב החיים והוא תהליך חי בפני עצמו. יש צורך לשחרר אשליית שליטה ולשחרר צורך בתוכניות סדורות המייצרות ביטחון מדומה במה שלכאורה נכון לעשות. יש לפעול מתוך תחושת תכלית ברורה ולדעת להקשיב למה שמתבקש כצעד הנכון הבא. ג. לחיות ולגלם את השינוי - כל שלב בתהליך השינוי מגלם את השינוי הרצוי. אין הבחנה קלאסית בין תכנון והטמעה. השינוי מתחיל לקרות מהרגע הראשון.2.      העמדה הפנימית של המנהיג.ה היא מפתח קריטי לשינוי בגישה דיאלוגית במצב מורכב. רק כאשר יש מוכנות של מי שעומד.ת בראש המערכת להודות באי ידיעה ולהסכים לחלוק במנהיגות, מתחולל תהליך שינוי מערכתי דיאלוגי. תפקיד המנהל.ת נשאר קריטי לכל אורך הדרך. הגישה הדיאלוגית אינה מבטלת את חשיבות הסמכות הארגונית, אלא היא מגדירה באופן חדש את איכות הנוכחות שלה בתהליך.3.   בטחון במצבי מורכבות נוצר על ידי הקשר, מסגרות פעולה וגמישות ולא על ידי שליטה - יש לנו אחריות כאנשי מקצוע לסייע למנהיגות להתמודד עם החרדה הכרוכה בניהול שינוי בתנאי אי ודאות, אבל חשוב שלא נעשה זאת על ידי הרגעה מדומה ומתן אשלייה של סדר. עלינו לסייע להוביל מתוך הקשר (Context), ליצור מסגרות פעולה ברורות ולצד זה לפתח את יכולת הגמישות וההסתגלות.4.      פעולות חיוניות שמאפשרות לשינוי מערכתי בגישה דיאלוגית להתרחש: א. ברור עם המנהל.ת שאכן יש צורך בוער ומורכב שאין לו מענה על ידי מומחה ולכן יש הכרח לשתף בעלי עניין רבים ומגוונים. ב. הקמת צוות אלכסוני של מנהיגות משותפת שמוביל את השינוי ביחד ולוקח אחריות ובעלות (אלכסוני = חוצה מחלקות, דרגות, עיסוקים וכל פרמטר של מגוון הקיים במערכת).  ג. חידוד תכלית התהליך על ידי הצוות מתוך מה שבוער לכל בעלי העניין ולא רק למנהל.ת  ד. עיצוב תהליך על ידי חלימה משותפת של התוצאה והדרך (כולל הקשבה עמוקה במפגשי למידה, ראיונות וחקר). ליצירת קשר עם רתם עפררוצים ללמוד להוביל שינוי בגישה דיאלוגית ?– קישור לתכנית לימודי תעודה באוניברסיטת בר אילן מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

ד"ר יעל מאיר היא פסיכולוגית קלינית, חברת סגל בכיר בחוג לייעוץ והתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה, ראש מעבדת BELONG לחקר השייכות המגוון והרב תרבותיות בחינוך, בבריאות ובקהילה, חוקרת מרצה ומדריכה בתחום הפסיכותרפיה, שייכות ורב תרבותיות. עובדת קהילתית בנשמתה. מה למדנו מיעל?תחושת שייכות מדוברת בספרות הפסיכולוגית כבר שנים רבות, החל ממסלאו ועד אדלר. יש תאוריות שונות לגביה, יעל מדגישה ששייכות קשורה ל: א. מערכת הקשרים הרגשיים והאכפתיות שאנשים מרגישים ב. זהות אישית וקבוצתית, תחושה שאני חלק ממשהו גדול יותר ג. תחושת משמעות -התחושה שאני מרגישה בעלת ערך בקבוצה או בקהילה מסויימת.תחושת שייכות היא לא רק תחושה פסיכולוגית סובייקטיבית, היא פועל יוצא של הקשר חברתי-פוליטי. שפה – היא גורם מאוד משמעותי בשייכות. שפה יוצרת סמלים, נרטיבים וזהויות שמשפיעים על תחושת השייכות. איך מייצרים תחושת שייכות בתהליכים חברתיים וקהילתיים? הדבר הכי חשוב הוא צניעות רדיקלית. עבודה עם כל קהילה מתוך צניעות וסקרנות, תוך נכונות לחקור וללמוד על היבטים זהותיים ספציפיים. עוד יעל מדגישה את ההבנה של עמדת הכוח מתוכה אנו פועלים.ות. אפשר לייצר שייכות באמצעות "מחוות של שייכות" – מחוות של קשר ואכפתיות של הושטת יד לאחר.ת. אכפתיות היא בסיס ליצירת תחושת שייכות. ללינקדין של יעלמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

רועי זמיר הוא יזם ומנכ״ל חברת נובוליין, המתמחה באפיון והקמה של מרכזי מחקר, חדשנות ואימון מבוססי סימולציה, מוביל פיתוח עסקי בחברה בעולם המוח ומיזם חינוכי שנקרא משלבים ידיים. בשנים האחרונות מעורב רבות בעולם הסטארטפים והחינוך. מנטור ושופט במספר תוכניות באקוסיסטם הישראלי.מה למדנו מרועי?רועי ותמי למרות שהם חושבים שהם לא אנשי קהילה הם פעילים מאוד במקום בו הם גרו. כל פעם שראו צורך במקום הם גרו הקימו יוזמות קהילתיות.כבר בצופים בכיתה ח' רועי הבין שאנשים זה כל הסיפור, זאת מערכת יחסים הדדית שנותנים בה ומקבלים ממנה.אנחנו ממוצע של חמישה אנשים שמסביבנו, לכן כדאי מאוד להקיף את עצמנו באנשים שנרצה להיות כמוהם ככה נפתח לעצמנו את ההזדמנויות לבחור לאן נרצה להגיע. ובתקופה הזו של הרשתות החברתיות, היכולת שלנו להגיע לאנשים מגוונים עלתה.מה שמניע את רועי הוא אימפקט ועשייה חברתית שעוזרת לו להעביר הלאה את כל מה שקיבל. היכולת להתחבר לאנשים היא הקשבה למה שאנשים אומרים ושאילת שאלות נכונות והכי חשוב להאמין בהם.הכוח על של רועי הוא לחבר בין אנשים ולהקים איתם יוזמות חדשניות. כמה שנהיה ערים יותר לכך שתמיד יש פוטנציאל למשהו חדש להיוולד, ככה הסבירות לזה תגדל.  ללינקדין של רועימזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

מוזמנים להאזין לפרק קריר לקיץ עם האחד והיחיד ארן גילאור שמלווה אותנו בשנים האחרונות עם הפודקאסט. ארן מומחה לפיתוח למידה ובעל החברה גילאור הפקות למידה. אז הזמנו את את ארן להקליט איתנו פרק קליל וקריר לקיץ ולספר לנו, אנשי הקהילה על החיבור בין AI לקהילה.מה למדנו מארן?הבינה המלאכותית הלא היא AI, לומדת אותנו ויודעת להתאים לנו את המידע אותו אנו מחפשים. ואילו צ'אט GPT ממש מייצר שיחה ועונה לנו תשובות על סמך השיחה שהתחלנו.בקהילות אנו מנסים לייצר תובנות וידע חדש על ידי חילוץ ידע. תהליך החילוץ הוא תהליך מורכב וישנם כלים רבים של AI שיכולים לסייע לנו לאסוף את הידע בקהילה ולייצר שקיפות בנוגע לתהליכים שקורים בקהילה.עם זאת צריך לשים לב, עולם הAI הוא לא מדויק במאת האחוזים, לכן יש צורך לבדוק את התוצרים המתקבלים.אנחנו עומדים לפני הרבה שינויים בעקבות הכלים השונים, עבודות יעלמו, המנהיגות תשתנה, המנגנונים הקהילתיים ישתנו ולקהילות כדאי להתחיל להתכונן לזה.ישנן יכולות היום לAI לסייע לתופעות חברתיות בקהילות כמו בדידות, ניתוק חברתי וויסות רגשי. האם זה ישפיע על המפגשים שלנו? ההתנהלות החברתית? הכל תלוי באיזונים. לאתר של ארן - גילאור הפקות למידהללינקדין של ארןמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה:לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

על שתיהן אפשר לומר שהן מייסדות שותפות של עמותת BeDo – לחולל שינוי, אחרת. עמותה העוסקת בקידום מנהיגות מבוססת הקשבה בחברה בישראל, על בסיס מודל ה-U שפותח באוניברסיטת MIT בארה"ב. חברות בצוות הגלובלי של ה-Presencing Institute המוסד שמקדם את תיאורית ה-U בעולם. שתיהן גם נשים שהן כולן לב אחד גדול ועוסקות בשאלה כיצד אפשר להיות בו-זמנית בנוכחות וגם בעשייה.מה למדנו? 1. עמותת BEDO עוסקת בתיאוריית U ודניאל ויעל Walk the talk. גם את עמותת BeDo הן מפתחות בדרך ה - U ומיישמות בעצמן את עקרונות התיאוריה. העמותה עובדת עם קהילות מגוונות בישראל ומנגישה את התפיסה כדי להשפיע.2. תיאוריית U מדברת על הקשר בין היחיד לקולקטיב והיא מבוססת על הקשבה כדרך ליצירת שינוי.3. כשמקשיבים באמת, ניתן לצאת מדפוסים אוטומטים ולפתוח אפשרויות נוספות בצורות המחשבה והעשייה. זה מאפשר גם לקבוצות של אנשים שונים להתקדם יחד ולהוביל תהליכי שינוי מערכתיים בלי לשכוח את האנשים שבמערכת. תאוריית U מבקשת להתמודד עם ניתוקים והפרדות שמאפיינים את תקופתנו וליצור חיבורים של בני האדם עם עצמם, עם אחרים ועם הסביבה. 4. איך מקשיבים? קודם כל מעלים למודעות שיש לנו הרבה דרכים להקשיב. החל מלאשרר את מה שאנחנו שומעים, לגלות דברים חדשים, להיות באמפתיה וכלה בהקשבה שיוצרת חוללות חדשה. אנחנו בעצם הכלי שדרכו אנחנו נפגשים עם העולם ואם נגיע עם ראש פתוח ולב פתוח נוכל לפגוש את העולם ולהיות נוכחים בו באופן שונהמזמינים אתכםן להכנס לאתר שלהן וניתן לרכוש שם גם את הספרלבקר בדף הפייסבוק של עמותת BeDoמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

עידית ואדם עובדים בהנהלת תנועת הנוער בני המושבים, שניהם עובדים כבר שנים ארוכות בתפקידים שונים בתחום הנוער והצעירים והם אנשי חולצה כחולה.  שניהם הגיעו לעולם הקהילה דרך תנועת הנוער ובשנים האחרונות חטיבת בני המושבים לקחו על עצמם לחבר בין הקהילה לתנועות הנוער.אז מה למדנו מהפרק?לפי התפיסה של בני המושבים תנועת הנוער לא יכולה להיות מופרדת מהקהילה. הקהילה והתנועה משלימות אחת את השניה, במיוחד בימים אלו שקהילות המושבים משתנות וגדלות.נוער יכול להיות מקור נהדר והוא יכול גם ליצר מרחב מסוכסך בקהילה. תנועת הנוער יכולה לתווך את הרצף הזה וגם על מתח שיכול להיות בתוך המושב והקיבוץ. תנועת הנוער יכולה לתת ערך גדול לקהילה במידה ויוצרים תהליכים ערכיים ונכונים.לדמות המדריכית (שהם גם בני נוער) יש תפקיד קריטי בחיבור בין הקהילה לנוער. חשוב שהם ישבו בוועדות הנוער ויבנו את התכנית לנוער על בסיס ערכי המושב והמועצה האזורית. למדריכים יש כוח להיות הון מגשר ומקשר בין בני הנוער השונים במושב, ההורים והקהילה.אם רוצים שנוער יעשה פעולות משמעותיות, צריך קודם כל לעזור לו לבנות זהות. קודם כל אישית, לאחר מכן פנים מושב ולבסוף מחוץ למושב. בבני המושבים עובדים לפי שלושת רבדי בינוי קהילה- קהילה כשיטה בעבודה עם הנוער והבוגרים, קהילה כזירה בתוך המושב והרשות וקהילה כמטרה בינוי קהילה במושב. דוגמא לכך: שיקום הטבע באזורים שונים, שם הנוער נפגש עם נוער ממקומות אחרים ותורם למועצה האזורית.מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים,  מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהלערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

הפרק הזה הוא פרק חגיגי ומיוחד בשבילנו מאוד! זה פרק 100, ולא רק שהגענו לפרק 100, אלא גם זכינו להקליט אותו בלייב בכנס קהילות משמעות של הקריה האקדמית אונו בירושלים.הפרק מחולק לשלושה חלקים:איך הכל התחיל? ומה זה מיזם דיבורי קהילה מעבר לפודקאסטראיון עם גלית גנאור - היא בעלים של Social Knowledge, יועצת ארגונית מומחית בנושא למידה ידע וקהילות ויועצת ארגונית בכירה, מומחית בניהול ידע ארגוני, ובעלת ניסיון רב בהובלה והטמעה של תהליכי שינוי בארגונים. יש לה מעל ל-15 שנות ניסיון בעבודה עם חברות שונות ועסקה בפיתוח ויישום פתרונות לניהול ידע מקצועי, תוך שימוש בכלים טכנולוגיים חדשניים. יחד עם רעי דישון מעבירה ״קורס הכשרה למנהלי קהילות דיגיטליות בעולם היברידי״ בשיתוף עם היחידה לפיתוח מקצועי באוניברסיטת בר אילן. בשנים האחרונות היא עוסקת בפיתוח ההיבטים העסקיים הנגזרים מחוכמת ההמונים בארגונים, עבודה שיתופית דיגיטלית, סביבות עבודה דיגיטליות ומאפשרת לייצר ערוצי למידה תוך כדי עבודה ואזורים שיתופיים למומחים באמצעות קהילות ידע מקצועיות פנים-ארגוניות וקהילות לקוחות. גלית מזכירה בפרק שקהילה מורכבת מארבע רגליים: תוכן, תרבות, אנשים וטכנולוגיה. בקהילות ידע, התוכן מגיע מלמטה, כדי לעודד אנשים להשתתף, לשתף ולהנגיש ידע יש צורך בבניית מנגנון מוטיבציה, שייכות ומשמעות.10 דברים שלמדנו על הפרקטיקה בעולם הקהילה, ספויילר: קהילה כהגדרה, קהילה בעולם החדש - סוגי קהילות, קהילה זה לא קהילתיות, קהילה ככלי שינוי, קהילה היא לא nice to have והיא גם לא לכל אחד.ת, חוסר במודלים קהילתיים, השתתפותיות ככלי ליצירת אמון, קהילות והעולם הדיגיטלי, קהילות ועסקים וכמובן - קהילה ומשמעות.לאתר של גליתקישור להרשמה לקורס של גלית ורעימזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

עודד עבר הרבה גלגולי תעסוקה בחייו. הוא הוביל מיזם למעורבות חברתית בעולם הקיבוצי, ולאחר מכן הקים את מיזם עור"ק, מיזם שבונה משענת קהילתית כחלופה למשענת המשפחתית שאיננה, לכל החיים. המיזם מלווה ומאגד קהילות ערבות הדדית של חסרי עורף משפחתי. קהילות אלו מתפקדות כעורף חלופי לעורף המשפחתי שאיננו, ובכך מאפשרות צמצום פערים בחברה הישראלית ומקדמות שוויון הזדמנויות.מה למדנו מעודד?1. ההגדרה, לפי עור"ק, לחסר עורף משפחתי היא: האם במקרה של משבר, יש לאדם היכן לישון ומה לאכול, בזכות ולא כחסד או תרומה? 2. הקהילות שעור"ק מלווה כיום הן עם מגוון קהלים: נשים שיצאו ממעגל האלימות, אימהות יחידניות או חד הוריות, נפגעות טראומה, עולים חדשים, אנשים עם אוטיזם בתפקוד גבוה או מוגבלות פיזית, ועוד. מה שעור"ק למדו במהלך הליווי, זה שחשוב שהקהילה תהיה הומוגנית, מתוך קבוצת השווים, ומצד שני, הרשת של הקהילות צריכה להיות הטרוגנית.3. המערכת של עור"ק מבוססת על התנדבות, והמנחים מקבלים תשלום סמלי. הקושי המרכזי של עור"ק הוא מול המערכות, מכיוון שהם מציעים מודל ייחודי וחדשני שנותן מענה לאוכלוסיות מגוונות. אבל עודד אופטימי!4. הקבוצה היא בדרך כלל בין 10 ל 20 חברים וחברות. במסגרת התהליך הם עוברים שינוי מאוסף של אינדיבידואלים לקהילה. המשתתפים יוצאים לסיורים להכיר קהילות שונות, מכירים כלים כלכלים קהילתיים (כגון: קואופרטיב, קופה משותפת, ספריית חפצים וכו') ואז בונים לעצמם מודל לניהול עצמי של הקהילה, על בסיס היכולות המשותפות ומאגר היכולות האישיות של החברים והחברות.5. תהליך בניית הקהילה בונה בחזרה את האמון בין בני האדם שלוקחים בו חלק, מפתח רשתות תמיכה למצבי משבר וקפיצות למימוש הזדמנויות, ומייצר ישות נוספת שהיא הקהילה, שיכולה לעמוד בזכות עצמה.לאתר של עור"ק (באתר ניתן גם לעקוב אחרי דף פייסבוק ולינקדאין של עור"ק, או להירשם לעדכונים תקופתיים)פניות לעור"ק ואל עודד: [email protected]מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים,  מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

ברי רוזנברג, הוא יזם ומנהל חברתי המתמחה בעיצוב תהליכי חדשנות ואסטרטגיה, שינוי חברתי ואקטיביזם דיגיטלי. ברי הוא מנהל שותף של קהילת רועי - ROI Community של קרן שוסטרמן, קהילה של מנהיגים.ות, אקטיביסטים ויזמים יהודים מכל רחבי העולם. אז איך מייצרים קהילה עם מעל 1700 חברות וחברי קהילה? איך מודדים שינוי חברתי? למה ROI הם רשת או קהילה ולא ארגון בוגרים כתפיסה? *כדי לענות על השאלות האזינו לפרק, אבל בינתיים - מה למדנו מברי:**1.* קהילת ROI הם רשת של מנהיגות ומנהיגים שמחוייבים לשינוי חברתי מ 67 מדינות. מה שמחבר את חברי וחברות הקהילה זה מערכת הערכים המשותפת, חיבור לישראל, יהדות ושינוי חברתי.*2.* קהילה ורשת: חשוב לROI לא להיות ארגון בוגרים. לאחר הקבלה לקהילה, המשתתפים והמשתתפות נפגשים בכנס ומה שקורה אחריו, זאת המטרה - רשת הקשרים והקהילה שנבנית.*3.* תהליך הקבלה הוא שחברי הקהילה ממליצים וממליצות על חברי קהילה פוטנציאלים אחרים, לאחר מכן יש כנס שיוצר תרבות וחוויה לאיך זה להיות חברים בקהילה. בכנס עובדים קשה על רישות וחיבור. לדוגמא: לאף אחד לא כתוב הטייטל שלו על תג השם, או יש דייטים שחברים וחברות מחוייבים להירשם ולקחת חלק בהם. הגישה היא שהידע בחדר וכדי להוציא אותו צריך לייצר רישות ויצירה משותפת.*4.* שיתופיות והשתתפותיות: ROI עוזרים במעטפת, נותנים את הביטחון או סיוע כספי בסיסי להתחיל את האצת היוזמות של חברות וחברי הקהילה. אבל חברי וחברות הקהילה מובילים את השינוי שהם מעוניינים בו. אחד העקרונות שמוביל את ההשתתפותיות הוא - לפגוש את האנשים היכן שהם נמצאים.*5.* מנהיגות מתוך הקהילה: כדי לסייע לרשת לייצור את ההאצה לתכניות ולרעיונות ROI מייצרים מפגשים בנושאים שונים המאפשרים את הרישות. כשהרשת גדלה, הגיעו להבנה שיש צורך לקבוצה שתסייע בהובלה של קהילת ROI. המובילים הקהילתיים עוברים קורס שנותן להם כלים לניהול קהילת ROI. עקב הקורס הוקמו מעל 10 האבים בעולם לחיזוק המעורבות והעשייה של הקהילה!*6* להשפיע על המציאות: כחלק מהאסטרטגיה המעודכנת, ROI רותמת את ההון האנושי של הקהילה שלה ואת הידע שלה בבניית רשתות כדי להתמודד עם אתגרים ממוקדים. החודש הם פתחו תוכנית חדשה העוסקת במניעת אלימות נגד נשים במערכות יחסים צעירות *לאתר של ROI*למדריך הרשתות להשפעה חברתית*מזכירים לכן/ם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף*קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

מירי וצבי הם עובדים סוציאליים קהילתיים וחברי הפורום הארצי לעבודה קהילתית עם חרדים. מירי פנתה אלינו עם רצון לשתף על עולם העבודה הקהילתית בחברה החרדית, ההזדמנויות שבו והאתגרים.מה הערכים שמובילים את החברה החרדית? איך עובדים עם עקרונות הדמוקרטיה בקהילה שזהו לא הערך המוביל בה? איך מוצאים את הפתחים וההזדמנויות בחברה סגורה? ולאן עולם הקהילתי החרדי מתפתח?שימו לב, זהו פרק ארוך במיוחד, מרוב שהשיח היה מעניין וחשוב!מה למדנו בהקלטה?לחברה החרדית יש מאפיינים משותפים, אבל היא מחולקת בתוך עצמה להמון תתי קבוצות. גם החברה החרדית עוברת היום תהליכי שינוי, לדוגמא: בעולם של היום החלוקה בחברה החרדית לקבוצות מתחילה להתחלק לפי רמת השמרנות וגם היא עוברת תהליך מקהילתיות לאינדיווידואליות.היסודות התפיסתיים בחברה החרדית מבוססים על הרעיון שעל מנת שיהיה אפשר לשמור על הדת, יש צורך לשמור על אוטונומיה ולמזער את ההשפעות החיצוניות. יש 3 מנגנונים מרכזיים: 1. דעת תורה - היררכיה קהילתית. 2. שמירה על חומות הקהילה 3. התארגנויות קהילתיות.הכוחות בקהילה החרדית הן בעיקר היכולת שלהם להתארגן לסיוע הדדי וליווי משפחות ויחידים הזקוקים לכך בכל מעגל החיים.האתגרים בעבודה קהילתית בחברה החרדית נובעים מהערכים המובילים שלה שהם שונים מעולם המושגים של החברה החילונית והשפה האקדמית, חוסר היכרות וחשד עם המערכת שמעוניינת להיכנס לקהילה מצד אחד וחוסר היכרות של המערכת עם הקהילה מצד שני. לדוגמא: פעמים רבות, השפה שבה משתמשת המערכת כדי לייצר התערבויות היא שפה שלא מוכרת בקהילה.יש חשיבות רבה לדבר את השפה של החברה שרוצים לעבוד איתה, להתחבר לערכים שלה, לעבוד לפי ההיררכיה ועם המנהיגות הפורמאלית. זה נכון לקהילה החרדית וזה נכון לכל הקהילות.ליצירת קשר עם מירי:[email protected]://www.facebook.com/miri.weinles.9?mibextid=ZbWKwLליצירת קשר עם צבי:[email protected]מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

דור הוא בוגר יחידת 8200, מנכ״ל עמותת סטארט-אח. דור הבין שחסרה לו משמעות עוד בצבא ויחד עם שותפו משה שלו, החליטו לבנות קהילה של אנשים מעולם הטכנולוגיה להתחבר לעולם החברתי והקהילתי ולבנות מענים טכנולוגים שיסייעו. ממפגש ראשוני שהגיעו אליו 150 אנשים, העמותה היום מפתחת מענים טכנולוגים לעמותות כמו: ידידים, זיכרון מנחם, לחיות בכבוד, מתוק לנשמה וכו', בפתרונות אלו עוזרים למעל 3,000,000 אזרחים כל שנה.מה למדנו מדור?1. הכל התחיל מחלום (וזמן פנוי) וצורך בתחושת משמעות. במקרה של סטארט-אח החזון היה לחבר את התעשייה לעולם העשייה החברתית.2. למתנדבים בעמותה יש הזדמנות גם לתת (משמעות), אבל גם לקבל הזדמנויות לנטוורקינג ורכישת ניסיון. זה מאוד מתכתב עם הגישה הפונקציונאלית של ניהול התנדבות בהבנה מה מתנדבים מחפשים - אלגואיזם.3. חזון ורצון טוב לפתור בעיות חברתיות, זה לא מספיק. כשמפתחים מוצר שנותן מענה האתגר הוא להביא לקוחות. העמותה הבינה שהלקוחות שלהם הם ארגונים קיימים עם לקוחות, שאין להם מענה טכנולוגי מותאם. וכך, השירות שהם נותנים, הוא פיתוח מענה טכנולוגי שמקל על המענה ללקוחות4. האתגר הגדול של העמותה היום הוא להפוך את המתנדבים של העמותה לקהילה וליצר מחויבות לתהליך, מכיוון שההתנדבות דורשת הרבה שעות בחודש, הכשרה ויש תהליך ארוך להתקבל להתנדב.5. במתנדבים כמו בקהילה, יש אנשים שבתקופות מסוימות מסוגלים לתת יותר ובתקופות מסוימות יכולים לתת פחות. צריך לשמור על קשר גם עם המתנדבים המחויבים לתקופה ארוכה וגם עם המתנדבים שמסוגלים לתת פחות. ככה תמיד כולם ירגישו חלק, זה יגביר שייכות, משמעות ומוטיבציה פנימית. לאתר של סטארטאחללינקדין של דורמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור לטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

פרק פרקטי שמבוסס על הניסיון שלנו מהשטח על עבודה עם קהילה, פעילים ופעילות. אז ישבנו ודיברנו על מנהיגות, אמון, מעורבות, השפעה ועוד.אז מבלי לתת פתיח גדול הנה חמישה דברים שיסכמו לכם את הפרק:בקהילה יש 4 שחקנים עיקריים שחובה למפות ולבדוק את הקשר של הקבוצה עם השחקנים. במיפוי נבדוק את כיוון הקשר, טיב הקשר ועוצמת הקשר. השחקנים הם: הקהילה, רשות, מגזר שלישי ועסקים.כשנגיע לעבוד מול הקהילה אנחנו צריכים לזכור שאנחנו מייצגים מערכת, והרבה פעמים התחושות שיש לקהילה אלינו, הן בעצם ההעברה של התחושות של חברי הקהילה לתחושות שלהם כלפי המערכת.חשוב מאוד לנסח מטרות משותפות לארגון ו\או המערכת למטרות של קבוצת הפעילים או הקהילה. אם לא מנסחים את המטרות המשותפות יווצר מתח מאוד גדול שימנע את ההתקדמות. מהון מקשר להון מגשר - התפקיד שלנו כמנחות הוא להיות הון מקשר בין חברי הקבוצה וגם הון מגשר, לגשר בין חברי הקבוצה אל המערכות החיצוניות.חשוב לזכור שכדי לייצר מעורבות אנחנו צריכים לפעול עם הקהילה ולא למען הקהילה. כדי להגיע לפעולה עם הפעילים צריך לעבור אבולוציה עם הקבוצה בצורה תהליכית. אי אפשר לייצר מעורבות מבלי לייצר אמון ושייכות ואת זה אפשר לייצר אם חברי הקהילה הם חלק מהתכנון, ביצוע ובקרה.לפוסט בבלוג של אנוה בנושא של העברה והעברה נגדיתלפוסט בבלוג של אנוה בנושא פעילים כמומחי תוכןמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים,  מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

עידית רוז גדלה בקיבוץ ובגיל 20 עזבה את הארץ וגרה באנגליה ויוון. כיום היא מלווה ותומכת יחידים, קבוצות וארגונים במצבי משבר ומעברים לעבר ריפוי מערכתי והתפתחות מהפנים החוצה, בביסוס תחושת הביטחה הפנימית, בניית חוסן, ומנהיגות מודעת ומיודעת טראומה. עידית באה לדבר איתנו על סוציוקרטיה שהיא צורת התארגנות שמשתלבת בתוך מבנה ארגוני היררכי קיים, ומאפשרת לעובדי הארגון להשתתף בקבלת החלטות הקשורות למדיניות הארגון.אז מה למדנו מעידית?1. סוציוקרטיה היא תאוריה של משילות, ששואפת להנגיש מרחבים של ביטחה. המרחבים הללו מאפשרים יצירתיות ואפקטיביות על בסיס הסכמות ומטרות משותפות של השותפים במערכת. סוציוקרטיה מנגישה לנו סט של כלים ועקרונות כמו: התנהלות במעגלים, קשריות כפולה, הסכמות משותפות והצבעה מבוססת הסכמה ולא הצבעה. 3 עקרונות פילוסופים - משילות עצמאית (אך כן היררכית), ייעוד אבולוציונלי שמשתנה ושלמות מתוות לנו את הדרך בעולם מורכב באופן שמטיב עם עצמנו ועם העולם.2. סוציוקרטיה יכולה להביא הרבה בהירות במערכות מורכבות ואל מול המתחים הקיימים בהן (גם של המערכת וגם של האנשים החברים במערכת). בסופו של דבר האדם מעצב את המערכת והמערכת מעצבת את האדם.3. אנחנו רגילים בהיררכיה שהכוח הוא על או נגד מישהו או משהו, בסוציוקרטיה ההיררכיה שנבנית שואפת להיות בריאה ומאוזנת. הסוציוקרטיה רואה את יחסי הכוח ככוח עם מישהו או משהו וכוח של שותפות. ביזור הכוח מתרחש כל הזמן, יש נציגים בכל הרמות בכל מעגל עבודה ולכל מעגל שכזה, יש סמכות לקבל החלטות על עצמו. הקישריות הכפולה מאפשרת שקיפות וזרימת מידע תמידית. 4. סוציוקרטיה מכריחה אותנו להסתכל על המתחים והמתחים האלה מאפשרים את הצמיחה, יש תהליכים מובנים התומכים בפתרון מתחים האלה. החוקים הללו מאפשרים לנו להתנהל בגמישות וביטחה.5. בעולם אפשר לראות סוציוקרטיה בדיור משותף, בתי ספר, בתי אבות, עסקים, קהילות וקואופרטיבים. אך עם זאת יש גם לשיטה הזו יש מורכבות וקשיים ולכן כדאי להיות גמישים לשלב בשיטה גם שיטות שונות לפי הצורך של הקהילה.לאתר של עידית- https://www.iditrose.com/פוסט לבלוג על סוציוקרטיה, תיאוריית יו ומה שביניהןלסרט שמוזכר בפרק על פרלמנט הילדים ושיחה עם היזמת (בתשלום סימלי ליוצרים)מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו- שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

מהי כלכלה מעגלית קהילתית? האמת שאין ממש מונח כזה בספרות המקצועית. לילך ואנוה חיברו בין שני מונחים - כלכלה קהילתית וכלכלה מעגלית. לילך עוסקת בקידום יזמות קהילתית, בדגש על כלכלה מקומית (עסקית-חברתית). אז מה למדנו מלילך?כלכלה מעגלית קהילתית לא מסתכלת אך ורק על רווח והפסד, ישנם ערכים נוספים שמובילים אותה בעיקר ערכי המוסריות, יחסי גומלין וקיימות.כדי להוביל תפיסה מעגלית וקהילתית, צריך לשנות תפיסה ולשנות את מערכת היחסים שלנו עם כסף. הרעיון הוא לא לוותר על נושא הרווח אלא לשנות את התפיסה על מקסום הרווחים.לקהילה יש שליטה גבוהה יותר על המציאות שלה כאשר מקיימים כלכלה שכזו, הקהילה הופכת להיות אקטיבית ולא פסיבית בפיתוח שלה. כלכלה קהילתית מסתכלת על כלכלה בתוך הקהילה (עסקים, נותני שירות ועוד), כלכלה מעגלית מדברת קיימות ושימוש נכון במשאבים. כלכלה מעגלית קהילתית רואה גם בהון האנושי והון חברתי כנדבכים משמעותיים בתפיסה הכלכלית (לא רק כסף ועסקים).בקיצור ישנן 4 עקרונות לכלכלה מעגלית קהילתית: אנשים, קיימות וצריכה חכמה, גבולות גזרה ומהון אנושי ומהון חברתי (ניתן לקרוא את הפוסט המלא בקישור למטה)לפוסט בבלוג Communi-Blog באתר של אנוה ליצירת קשר עם לילך בלינקדיןמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

יערה חוקרת במרכז לכלכלה אלטרנטיבית באוניברסיטת קיימברידג'. במחקריה יערה עוסקת בשאלות הקשורות לאינטראקציה בין בני אדם לאלגוריתמים בארגונים ובקהילות. כמו-כן היא מייעצת בתחומים של ניתוח רשתות של קהילות והטמעת בינה מלאכותית בארגונים. בנוסף, יערה אוהבת לקרוא שירה.מה למדנו מיערה?רשת היא מבנה שמורכב מדיאדות וטריאדות (שנים או שלושה אנשים). טריאדה הוא מבנה יותר מורכב ובו יש סיכוי גבוה יותר לאי הסכמות ומתחים, אבל היא צורה חזקה יותר מאשר הדיאדה.רשת היא מבנה של קשרים ואנו נרצה לנתח את סוגי הקשרים וטיב הקשרים בין חברי הרשת. הון חברתי ברשת היא הפוזיציה הרשתית של החברים בה, הלכידות, הצפיפות, המיקום, כלומר מיקום הפרט והתנהגות הכלל.חלק ממדידה רשתית היא מדידה של המשאבים והפיכתה לכמותית. לאחר המדידה יוצרים ויזואליזציה של הרשת בארגון או בקהילה וניתו לראות את מרקם הקשרים (הפורמאלית והלא פורמאלית). בעצם נקבל תשקיף של הרשת וכך נוכל להבין איפה כדאי לשים משאבים. בארגון המדידה תיתן לנו נתונים על העברת המידע, שותפויות, נקודות של עומס, עובדים מתווכים, מיקום של העובדים וכו'. ברשתות וירטואליות המדידה תיתן לנו את המעורבות וההתנהגות של חברי הרשת, מבחינת התנהגות, מובילים בקהילות הוירטואליות, העברת משאבים, העדפות של חברי הרשת ועוד (אך יש לשים לב לאתיקה מקצועית בנושא המדידה). עם זאת כדאי לשאול מי באמת מנהל הקהילה? החברה (פייסבוק, לינקדין וכו) או מנהלי הקהילה. בקהילה המדידה תיתן לנו להבין מי מעורב בקהילה, חיבוריות, מערכות יחסים בין חברי הקהילה, המיקום של חברי הרשת בקהילה, אמון, חברי רשת מקשרים ומגשרים ועוד הרבה.ברשתות אנחנו יכולים להדבק ברגשות והתנהגויות מחברי הרשתות שלנו, הן חיוביות והן שליליות. כדאי למדוד את הרשתות לאורך זמן בהתאם לארועים שמתרחשים בקהילה.ללינקדין של יערהמזכירים לכן/ם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

יועד ראונר הוא פרטנר בחברת HolacracyOne שמפתחת ומלמדת שיטה לניהול לא היררכי בארגונים בעולם. כיום בשימוש בעשרות מדינות ובערך באלף ארגונים שונים. יועד הוא פריק של ניהול זמן (מעביר סדנאות בנושא) ובהירות ואוהב לחשוב על עצמו שהוא טבח לא רע בכלל. לאנוה יצא להשתמש בעקרונות ההולקרטיה במנגנונים קהילתיים ואני ממליצה בחום ללמוד אותה ככלי.אז מה למדנו מיועד?הולקרטיה מביאה איתה מודל שונה של קבלת החלטות וביזור אחריות בארגון לא היררכי, שזה בעצם ארגון ללא מנהלים.בהולקרטיה העובדים משרתים את ייעוד החברה וכולם עובדים על מנת להגשים את הייעוד. התפקידים הם לא מבוססי אדם אלא תפקידונים שכל אחד או אחת יכולים לקחת על עצמם, ללא קשר להתמחות או להגדרת תפקיד.בהולקרטיה עובדים בצורה של ניהול עצמי. מסתכלים על ארגון כארגון חי ונושם. המבנה הארגוני מסתכל על המציאות וכך נולדים התפקידונים שהעובדים לוקחים עליהם אחריות. כל המבנה מבוסס על מתח (צורך) שנמצאים בארגון ברגע מסוים, שמצריך את תשומת הלב של העובדים ובשיח הסכמות של העובדים יוצרים את המענה. כך הארגון נשאר עדכני ואג'ילי.השלב הראשון הוא ליצור מפת תפקידים של המשימות היומיות של העובדים, כולל את הדברים הפורמאלים והלא פורמאלים שהעובדים עושים. בגלל שזה ניהול עצמי, יש פרוטוקולים של חוקים (במקום ניהול) ומותר לעשות כל דבר כל עוד לא כתוב שאסור לעשות. הולקרטיה היא למעשה צורה לניהול מתחים בארגון. מתחים אשר עיבוד שלהם מקדם את הארגון לכיוון היעוד שלו. בהולקרטיה יש חלוקה לשני סוגי מתחים: 1. טקטים\ אופרטיבים (בתוך הארגון) 2. משילות (איך הארגון נראה). לכן, בתוך התנהלות שכזו יש שתי סוגי ישיבות ופרוטוקולים שונים לעיבוד המתחים. השיטה יוצרת הרבה בהירות, שקיפות ונותנת גבולות ברורים שנותנים הרבה חופש.לאתר של HolacracyOneללינקדין של יועדמזכירים לכן/ם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

את אלישבע ושי, לא צריך להציג, אבל מי שרוצה תזכורת, פשוט תחזרו לפרק 1, בו ראיינו את שי, או לפרק 4 בו ראיינו את אלישבע. אז לכבוד פרק 90, החלטנו להזמין אותם שוב, את המורים שלנו בלמידה על קהילות. הזמנו את אלישבע ושי כדי לסקור כיצד עולם הקהילות השתנה בעשור האחרון ולאן פנינו, במיוחד לאור השינויים במציאות הנוכחית.אז מה למדנו מההקלטה?1. באמצע המאה הקודמת התפתחה ההבנה כי קהילה אינה רק מרחב גיאוגרפי. יכולות להיות קהילות מסוג אחר. בנוסף, האינטרנט והתשתיות הטכנולוגיות הביאו עימם סוג חדש של תקשורת והתארגנות בין אנשים (לטוב ולרע). המאיץ הנוכחי לשינויים בתפיסת הקהילה הייתה מגפת הקורונה שהנכיחה את ההבנה על חשיבות של הקהילה וה"יחד".2. קהילה לא מביאה איתה בהכרח רק טוב. צריך לראות את האנשים שקשה להם בקהילה ולעזור להם למצוא את המשאבים הנחוצים להם. זה יכול לקרות באמצעות התארגנות קהילתית, שרואה את הפערים והצרכים ומשפיעה על מדיניות חברתית מעבר לקהילה.3. קהילה מובלת על ידי ערכים, ואנשי ונשות מקצוע צריכים לא רק לייצר את ההתארגנות הקהילתית אלא גם לשאול את השאלות שיעזרו לקהילה לפתח עזרה הדדית, אנושיות ואת האכפתיות.4. חשוב לזכור כי קהילות ווירטואליות, הן תיבות תהודה. כשאנחנו שם נראה לנו שכולם חושבים כמונו, כך אנחנו עלולים להיאטם לדעות שונות משלנו, וזה מקום מסוכן. כדי למנוע אפקט כזה, חשוב שהקהילה הווירטואלית שיצרנו תהיה הטרוגנית ומגוונת ככל האפשר.5. קהילה מיטיבה היא מקום שמחנך לדמוקרטיה, מקום שבו לומדים לדבר, לשכנע, ולהתנהל ביחד, גם עם מי שלא מסכימים איתנו.  לאתר של שי (ממליצים מאוד להכנס ולקרוא שם):ליצירת קשר עם אלישבע:[email protected]מזכירים לכן/ם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

ליובל יש קורות חיים שהשאירו אותנו פעורי פה, אבל אם זה לא מספיק במילואים, הוא קצין אוכלוסייה בפיקוד העורף, ויצא למשלחות חילוץ והצלה בטורקיה ומיאמי והשתתף גם בחילוצים במבצע שומרי החומות עקב תקיפות טילים על ערי ישראל. זה פרק מיוחד ומרגש שמדבר על המורכבות של המצילים וגם על תפקיד הקהילה במשימות חילוץ והצלה.מה למדנו מיובל?1. על מנת לגלות היכן נמצאים הלכודים בקריסת בניינים חובה להשתמש במודיעין אוכלוסייה.2. הטכניקה העיקרית של מודיעין אוכלוסייה היא בעזרת הקהילה והמשפחות, שלוקחים חלק במאמצי החילוץ בדרכם. מתן המידע מסייע להם להרגיש משמעותיים, אקטיביים ובתחושת שליטה מסוימת באי הוודאות שאופפת את הקהילה באירוע כזה. מודיעין האוכלוסייה מסייע לבנות תמונה מדויקת ככל שניתן לצוותי החילוץ היכן להתחיל לחלץ.3. ככל שהקהילה מאוחדת יותר ומכירה את התושבים יותר, ככה מאמצי החילוץ והסיוע יהיה אפקטיבי יותר.4. כשמגיעים לקהילה, בעיקר שלא מכירים, חובה לדבר בשפה שלהם על מנת שישתפו פעולה עם צוותי החירום.5. בעת צרה הקהילה היהודית כקהילה, מתגייסת לסייע לכל יהודי באשר הוא, ממש כברית לא כתובה וזה יכול לתת לנו תחושת חוסן.  קישור לאתר של יובלקישור ללינקדין של יובלמזכירים לכן/ם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

בחיי היום יום פבי מנהל את תחום הלמידה במו״פ קהילות מקצועיות לומדות, חבר בצוות ניהול של קבוצת ״למידה ארגונית״, מתנדב בחוש״ן ובמרכז הגאה של עיריית תל אביב.קהילות מדומיינות (Imagined Communities) הוא מושג שטבע בנדיקט אנדרסון בספרו אשר דן בצמיחת רעיון הלאומיות והתפתחותו לתופעה עולמית. המושג "קהילה מדומיינת" משמש את אנדרסון לתאר קבוצות אנשים גדולות, המאוחדות סביב רעיון מלכד אשר גורם להן לפעול כקהילה, למרות שבפועל הקשר והדמיון בין הפרטים המרכיבים אותן, וקבוצות פרטים בתוכן, מזעריים או לא קיימים כלל. תודעת הקהילה כה חזקה בקבוצות אלה, עד כי יש בכוחה להוציא את אנשיהן למלחמה בשדות קרב רחוקים ולמות למענן, כאילו היה מדובר בהגנה על ביתם הפרטי ומשפחתם (מתוך ויקיפדיה)מה למדנו מפבי?הקהילה הגאה בנויה על פי נטיות מיניות של האנשים שמרכיבים אותה. פעם תחת המטריה של הקהילה הגאה היו גברים שנמשכים לגברים ונשים שנמשכות לנשים, המטריה התרחבה מאוד בשנים האחרונות ויש קבוצות שונות או תתי קהילות מגוונות מאוד תחת המטריה, ההגדרות של הקבוצות הן מאוד פלואידיות וכמעט כל אחד או אחת יכול להרגיש כשייך לקהילה.עקב ההתרחבות של המטריה, נוצרו הרבה שאלות בנוגע למה הם הערכים המשותפים ועל מה הקהילה הגאה צריכה להאבק, כי לכל קבוצה בקהילה יש צרכים שונים.אמנם הקהילה הגאה היא קהילה גלובלית, אבל הערכים והמאבקים החברתיים הם לפי מדינה, עם זאת ישנם טקסים וסמלים שהם חוצי מדינות, כמו: דגל הגאווה, חודש הגאווה ועוד.המאבק של הקהילה עוד לא נגמר- למרות שמצב הקהילה הגאה נמצא במקום אחר מקום המדינה, אבל עדין אין שוויון זכויות עדין ואין ייצוג מספיק של הקהילה ויש הרבה סטיגמה נגד חברי הקהילה. קהילות אקטיביסטיות, צריכות להתחדש במטרות שלהן ולחדש את השינויים שהן רוצות לקדם לפי המציאות הקיימת. אנחנו נמצאים בתקופה שבו יש מתח גדול מאוד של העולם הישן אל מול העולם החדש וזה מאבק גבוה מאוד, בסוף הדברים הם בין אנשים והמפגש האנושי הוא מה שיצליח לפתור אולי את המתח ולייצר את השינוי.ללינקדין של פבילאתר של קהילות מקצועיות לומדות של מכון מופ"תמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לילה היא אחת הנשים היותר מעוררות השראה שהכרנו בפודקאסט. היא עובדת סוציאלית קהילתית מומחית בחוסן וחירום ומתגוררת בכמאנה. יש לה מלא ניסיון וסיפורים מרתקים על חייה והיא בוגרת מכון מנדל למנהיגות אזורית בצפון.מה למדנו מלילה?אנחנו תמיד מתייחסים לחברה הערבית כקהילה בפני עצמה, אבל בעצם יש בה הרבה קהילות ולכל קהילה יש מאפיינים ייחודיים. ישנם ערבים נוצרים, מוסלמים, קהילות בדואיים בדרום, קהילות בדואים בצפון, דרוזים ועוד, לכן מה שיעבוד עם קבוצה אחת לאו דווקא יעבוד עם קבוצה אחרת.המושג קהילה בחברה הערבית הוא יותר של אנשי מקצוע, הוא לא מושג שנמצא בחברה. החברה עצמה מדברת על קבוצות, עדות, כפרים, חמולות וכו'.כשמתחילים לעבוד עם קבוצות או קהילות מוחלשות ומודרות לא ניתן ישר ליצור הכללה ושילוב, צריך קודם לעבוד עם הקהילה המוחלשת כדי שתגיע ממקום שווה עם אמונה עצמית ורק אחר כך לשלב.הדבר הכי חשוב לפני שמתחילים לעבוד בכלל עם קהילות זה מיפוי והבנה מה קיים, מה המאפיינים, מה הצרכים וזאת כדי לעבוד עם ההון האנושי הקיים. בחברה הערבית יש את הרצון ומבינים את הצורך, אבל לפעמים חסרה היוזמה לשינוי מסיבות שונות או ההתארגנות הפורמאלית. התפקיד של העבודה הקהילתית היא לעבור עם המשתתפים והמשתתפות תהליך על מנת לתמוך ולהחזיק את הנושא.אם רוצים לעשות שינוי צריך לעשות את השינוי מבפנים ולהשפיע. זה נותן דוגמא לתושבים, לילדים, לנשים. הקהילה מעניקה הרבה ויכולה לתת את הסביבה התומכת להצלחה שלך כאינדיווידואל.ית ואנחנו יכולים להעניק חזרה לקהילה.ליצירת קשר עם לילה:[email protected]מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה: 

מיכל ואיה הן שותפות בניהול קהילות בהתמחות בקהילות שגרירים, מוצר ופנים ארגוני. קהילת שגרירים של חברה היא קבוצה של אנשים הנלהבים ממותג מסוים, מוצר או מטרה מסוימת, ומוכנים לתמוך בו ברשתות החברתיות ובקהילות שלהם. לאנשים אלה, הידועים כשגרירים, יש לרוב קשר חזק למותג או למטרה והם מאמינים בערכים ובשליחות שלו.שגרירים יכולים להוות גם גרעין ליבה של קהילה חברתית או מקצועית ולשמש כקול של החברים בה, לייצר ערך דרך תכנים רלוונטיים ולעודד מעורבות בקהילה.קהילות שגרירים נוצרות לרוב על ידי חברות או ארגונים כדרך לתקשר עם הלקוחות או התומכים שלהם בצורה אותנטית ואישית יותר. דרך הקהילות הללו, לשגרירים עשויה להיות גישה לתוכן, אירועים או מוצרים בלעדיים, והם מעודדים לשתף את החוויות שלהם עם אחרים באופן מקוון ולא מקוון.מה למדנו ממיכל ואיה?1. המקום הכי טוב למובילי קהילות שגרירים ושגרירות הוא להיות מאחורי הקלעים, ובעצם לתת הכשרה מסודרת לשגרירים והשגרירות שמאותרים מראש ולבנות אותםן כקבוצת\ חבורת משימה.2. למה לשגרירים להיות שגרירים? יוצרים מצב של win win, מקום להיות אשת המקצוע, מיתוג אישי ורכישת כלים מקצועיים להיות מובילי מומחיות.3. יש קשר גדול בין מתודות עולם בינוי הקהילה לקהילות שגרירים. הערך המוסף של מיכל ואיה הוא היכולת להפוך את השגרירים והשגרירות להיות הבעלים והבעלות של הקהילה.4. להיות שגריר או שגרירה, מפתח את ההון החברתי בקבוצת העמיתים והעמיתות ומעלה חשיפה גם ברשתות חברתיות.5. ישנן חברות שמקימות קהילות ומגבשות להן שגרירי קהילה לפני המוצר אפילו! המוצר נבנה לפי הצרכים והמידע שעולה מהשגרירים ומהקהילה עצמה.איה ומיכל[email protected] מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף:קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה: 

פרק חגיגי וראשון באולפן של גילאור הפקות למידה מראיינים אחד את השנייה. מוזמנים להתרשם מהמיתוג החדש אז מה זה בכלל הון חברתי?  ההון חברתי מתאר את סך המשאבים הבלתי חומריים העומדים לרשות החברים ברשת חברתית מסוימת מכוח שיתוף הפעולה, האמון וערוצי המידע ביניהם. הון חברתי כולל את הקשרים שבין חברי הקהילה, הבאים לידי ביטוי בכמות הקשרים, איכות הקשרים, ומידת השימוש בהם (מתוך ויקיפדיה).מה למדנו על הון חברתי?1. כאשר ההון החברתי נפגע גם הקהילה נפגעת, לכן זה משהו שהכרחי לעבוד עליו בכל עבודה עם קהילה.2. הון חברתי יכול לחזק קהילות אבל הוא יכול גם לשמר אי שוויון ופערים חברתיים אם לא משתמשים בו נכון. 3. הון חברתי, רשתות, חיבוריות ונטוורקינג דומים במהותם. החשיבות של הקשרים במונחים אלו היא עומק ואיכות הקשרים על מנת להשיג מטרות משותפות. הם יכולים לבוא לידי ביטוי ברמת הפרט, אבל גם ברמת קבוצות או קהילות שונות.4. הון חברתי מלכד מסייע לבניית זהות משותפת שמקדמת את המטרות והקהילה. הון חברתי מגשר הוא ההכללה של רשתות נוספות שאינן דומות לרשת שלנו והחיבור של אותן הרשתות ביחד על מנת ליצור זהות משותפת ומטרות משותפות.5. הון חברתי יכול להצמיח אותנו ומחקרים מראים שהוא עוזר לנו להרגיש מאושרים יותר ואף לאריכות חיים !!מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף:קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהקישורים לפרק על הון חברתי:הגדרה של הון חברתי בויקפדיה הספר המעולה לשם שינוי ביחד רוברט פנטאם מדבר על הון חברתי וההקשר הכלכלי הסרטון TED המדהים של סוזן פינקר: הסוד לחיים ארוכים עשוי להיות חיי החברה שלכם  רוברט וולדינגר: מה הופך חיים לטובים? שיעור מהמחקר הארוך ביותר על אושר

הדיגטל שהפך לחלק מרכזי בחיינו הינו גורם משמעותי בעיצוב החיים שלנו ויש לו השפעה עצומה. המחקרים מראים שברשת התחושות והמניעים הפרימיטיביים שלנו, שלא מקבלים ביטוי במציאות, מקבלים דרור ברשת  אבל איך עיצוב התודעה משפיע על קהילות? מה הקשר לקבוצות ואיך זה קשור לתיאורית ההתקשרות? כל זה בפרק המרתק עם ד"ר לירז מרגלית.  פרק חגיגי ואחרון שמוקלט בצורה דיגטלית דרך הזום. יוצאים לדרך חדשה ובקרוב פרקים חדשים הישר מאולפן ההקלטות של גילאור הפקות למידהד"ר לירז מרגלית היא דוקטור לפסיכולוגיה חברתית העוסקת בחקר התנהגות בעידן הדיגיטלי ומומחית לעיצוב תודעה, בעלת טורים ופודקאסטים בנושא זה בעיתונים ואתרים שונים, בהם מעריב סופהשבוע, TheMarker,  ‏ynet, רדיו תל אביב, Entrepreneur  ‏TechCrunch ו-Psychology Today. ב-2020 ליוותה את המתמודדות בתוכנית המציאות "אהבה חדשה", ששודרה ברשת 13. מלמדת באוניברסיטת רייכמן.5 דברים שלמדנו בפרק: 1. במחקרים גילו שכאשר סורקים פרופיל פייסבוק במשך 3 שבועות ניתן לדעת עליו יותר פרטים מאשר אימא של אותו משתמש!2.  אנשים שמגיבים ברשתות החברתיות בוואוו!  מדהים! ועוד תגובות מתלהבות יתר על המידה הם אנשים שככל הנראה הינם מוחצנים יותר 3.  בקהילות קל לנו יותר לסמנגט אנשים. כלומר, לאתר דפוסי התנהגות שיכולים לעזור לנו לקבל החלטות.  4. יש קשר בין התנהגות אבולוציונית לאיך שאנחנו מתנהגים היום ברשתות. על פי התנהגות העדר, היחיד מטמיע את התנהגותו בקבוצה. ככה זה גם בקהילה. 5. לכולנו יש צורך לאהוב את מי שבקבוצה שלנו, אבל ככל שרחוקים מהקבוצה ככה יהיה לנו פחות אכפת ממנו. זה יוצר הרבה פעמים יריבות בין קבוצות ושנאה של האחר. זה נכון גם לקהילות. לאתר של לירז לפודקאסט של לירזלספר של לירז ״עיצוב התודעה״מזכירים לכןם מאזינים יקרים, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

עידו הוא מגשר ומומחה לבניית הסכמות, נועה היא עובדת סוציאלית קהילתית ומנחת קבוצות. החברה שלהם עוסקת בייעוץ חברתי ופיתוח אסטרטגיה חברתית בהתחדשות עירונית ונותנת שירות לכל בעלי העניין. נושא ההתחדשות העירונית זורם בעורקיהם ואפשר לשמוע את זה בכל דבר שהם אומרים.אז מה למדנו מעידו ונועה?1. הראשונים שהצביעו על האתגרים החברתיים שעומדים בפני הקהילה במתחמי ההתחדשות העירונית הם אנשי השטח, שראו שכאשר לא משתפים את התושבים הפרויקטים נכשלים והקהילתיות נפגעת.2. הדרך של דיירי הבניינים של ההתחדשות העירונית להתמודד עם התהליך ובכלל של תושבי השכונה היא להתארגן כקהילה. זאת הדרך להתמודד עם שינוי ולעבור אותו ביחד.3. כשלא משתפים את התושבים האמון שלהם נפגע - במערכת, בממסד, ביזם, בפרויקט, אפילו אחד בשני. חלק גדול מהפער ביכולת לייצר אמון נובע ממחסור במידע אובייקטיבי. השיח הופך להיות שיח עמדות על פרטים טכניים שמביא את הדיירים בקהילה להתפלג למחנות (בעד/נגד) וככה הקהילות והדינאמיקה מתחילים להתפורר.4. בהתחדשות עירונית יש שלושה בעלי עניין מרכזיים - רשות, תושבים ויזם. בשנים האחרונות עקב הפערים שנוצרו הצטרף שחקן רביעי שהוא המנהלות להתחדשות עירונית שתפקידה, בין השאר, לסייע לתושבים למצות זכויות. שחקן נוסף שנכנס הוא היועץ החברתי - איש מקצוע, חלק מצוות היועצים של כל תכנית פינוי-בינוי, ותפקידו להביא את קולם של התושבים אל תוך הפרויקט, תוך מאמץ להביא תועלת מקסימלית לכל הגורמים.5. עמודי התווך של עולם הגישור מגיעים ממעבר משיח עמדות לשיח צרכים. כי כשמדברים על עמדות אין הקשבה אמיתית ולא ניתן לקבל פתרון לצורך, זה שיח מונולוגי. כשמדברים שיח של צרכים, נוצר שיח של סקרנות, עם פתיחות בין האנשים. ומשם באים פתרונות יצירתיים שמועילים לכל המעורבים.לבלוג של סטרייטלייטסמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

בכיתה ח' הצטרף לקן של הנוער העובד והלומד ומאז ועד גיל 32 היה חלק מתנועת הבוגרים שלה, "דרור ישראל". כחלק מכך התגורר ב-4 קבוצות שונות ב-5 ערים וקיבוצים בפריפריה הצפונית.כיום, עוסק במשימות רבות בתחומי החינוך, החברה והקהילה, מתפקידי הדרכה ועד ניהול, כולל תפקיד מרצה באקדמיה.בשנתיים האחרונות שימש כמנכ"ל עמותת "עם סגול" שמעבירה סדנאות ותהליכים להתפתחות אישיות ומנהיגות חברתית ומהווה קהילה משמעותית עבור חבריה.במקביל הוא מנהל הקהילה בשכונת הגפן בבית שמש, בה הקים ועדי בתים ומטפח ועד שכונה המהווה מנהיגות מקומית.  בשנת 2016 הגיע לראשונה לאירוע מידברן וישר אחריו התחיל לכתוב עליו מחקר אוטו-אתנוגרפי לצד ניתוח תיאורטי.שש שנים אחר כך הספר "מידברן: יֵצֶר הטוב" יצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד. מה למדנו מראם?מידברן, הקהילה הישראלית של ברנינג מן שהתחיל בשנת 1986, בנויה על 10 עקרונות. העיר הזמנית, מידברן, היא קהילת-קהילות בדמוי רשת של "קמפים" שכל אחד מהם מקיים את הצרכים של חבריו ותורם מתנה לכלל העיר. איך זה עובד? תמצאו בפרק.מידברן הוא דגם של חברה תחומה בזמן. אך האם ניתן לחיות משהו מהעקרונות שלו בחיינו היום-יומיים? זו השאלה הגדולה שהספר עוסק בה וגם אנחנו שאלנו את ראם.מידברן מחזיק בסתירות רבות: חופש מוחלט ואחריות אזרחית, הסתמכות עצמית וערבות קהילתית, עירוניות ותענוגות והתנהלות שיתופית הדורשת שעות רבות של עבודה. או כפי שראם שואל: "האם מידברן הוא יותר קיבוץ או יותר לאס וגאס?" מידברן יכול להיראות לאנשים מבחוץ אנרכיסטי ואלטיסטי. האזנה לפרק תאפשר לכם להבין יותר לעומק את המושגים ואת המידברן ואולי להסתכל מזווית שונה על התופעה הזו ועל האפשרויות שלנו לחיות בצורה חופשית יותר.דף המוקדש לספרלרכישת הספרמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

ליאת עוסקת כל החיים בחיבורים בא.נשים והיא מנכ"לית dueto, סטארטאפ שמביא תפיסה חדשנית לעולם הגיוס, מבוסס על פלטפורמה לגיוס עובדים עם יכולות ליצירת שיתופי פעולה בין חברות. אור עוסקת ביוזמות קהילתיות עוד מהתיכון ומנהלת את מחלקת הלקוחות של דואטו בשנה וחצי האחרונות. והן שתי הנשים שהכי Walk The Talk שייצא לנו להכיר בעולם הקהילה.אז מה למדנו מליאת ואור?1. עבודה בשיתופי פעולה ובצורה קהילתית מאפשרת לחברות לקבל ולשתף מועמדים ומועמדות מומלצים, לייצר חווית מועמד.ת טובה יותר וגיוסים מהירים ואיכותיים יותר. ולדעתינו זה בכלל יוצר עולם טוב יותר.2. בעצם הפלטפורמה הזו מביאה אותנו היישר אל עולם העבודה החדש - עבודה משותפת, יצירת אמון ושיתוף ידע ומידע. מלבד פתרון לגיוס הפלטפורמה נותנת גם חיבורים, תחושת שייכות, יחד ומשמעות ללקוחות (שכידוע זה הבסיס לקהילתיות).3. נושא הגיוס השיתופי התפתח מאוד בתקופת הקורונה, הקהילה שהוקמה סביב המוצר ממש משנה את תפקיד הגיוס ומגדירה אותו מחדש. 4. רוב חברות הקהילה של dueto הן פונקציית HR יחידה או חלק מצוות HR מצומצם בסטארטאפ. גם אור וגם ליאת מסכימות שלפתוח קבוצה זה לא מספיק כדי שתיווצר קהילתיות. מה שהופך את הקהילה לקהילה הוא החיבורים, ההסתכלות על הצרכים של החברות בקהילה ומתן מענה שמותאם אליהן. בנוסף, אחד הדברים החשובים ביותר ליצירת אמון וחיבורים לקהילה הוא המפגשים הפרונטאליים.5. "תחושת קהילתיות קוראת ברגע שאנחנו דואגים לרווחת האחר" וכדי לדאוג לרווחת האחר אנחנו צריכות ליצור תחושת ביטחון בין חברי וחברות הקהילה. המטרה היא להסתכל על כל הרבדים של החיים שלנו ולראות איך אנחנו יכולות למקסם את הטוב ביותר שלנו דרך קהילתיות.נשמע מעניין? אור תשמח לתת לכם.ן עוד פרטיםמוזמנים.ות גם לאתר דואטולינקדין דואטומזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

הינדי אוהב אנשים ועוסק בעולם הציבורי כבר הרבה שנים. הוא למד עבודה סוציאלית ומדיניות ציבורית והיום משמש כמנכ"ל מועצה של עין קניה ברמת הגולן. אנחנו מזמינים אתכם להצטרף ולשמוע על העדה והקהילה הדרוזית וקונפליקט הזהות איתו חלקם מתמודדים.מה למדנו מהינדי?בארץ יש כ-150,000 דרוזים, רובם תושבי מדינה ישראל והם גרים בעיקר בהרים. גם בארץ וגם בסוריה ובלבנון.הדרוזים לא עוזבים את האדמה שלהם, איפה שהם נולדו שם הם ישארו בגלל האמונה בגלגול נשמות.העדה הדרוזית מבוססת בעיקר על הדת. הקהילה הדרוזית לעומת זאת מבוססת בעיקר על חיי היום- יום והאינטרקציה בין האנשים. בקרב הקהילה הדרוזית, ערך המשפחה גדול מאוד, העזרה ההדדית והקשר בין האנשים. כל הדרוזים הם עדה אחת אבל כל כפר שהוא קהילה שונה מכפר אחר. הקהילה יוצאת מתוך עדה והקהילות הן קבוצות שונות בתוך העדה.הדרוזים בגליל ובכרמל שונים מהדרוזים מרמת הגולן. הדרוזים בגליל וברכמל מתגייסים לצבא ויש להם תעודת זהות כחולה והם יכולים להצביע לכנסת. הדרוזים מרמת הגולן בעלי תעודת מעבר ותושבות קבע, יש להם זכויות אבל לא מלאות. הדרוזים שאינם דתיים אינם יכולים לקרוא בכתבים.לאט לאט, נושא הזהות וקבלת האזרחות בקרב הדרוזים בגולן משתנה. העולם החדש, המלחמה בסוריה, הרצון להשתלב בעולם התעסוקה ובישראל משפיעים מאוד על התהליך. בנוסף, בשנים האחרונות, מתוך שלושה ישובים בשניים יש ראש מועצה דרוזי, שהוציאו תעודת זהות כחולה כדי לרוץ לבחירות (מ82, עד 2018 הייתה וועדה קרואה בכפרים ובישוב השלישי, אף אחד לא רץ לבחירות). אז אמנם אין עוד הרבה אחוזי הצבעה, אבל זהו תהליך חדש שקורה בקרב קהילת הדרוזים בגולן שמצביע גם הוא על השינוי.לפייסבוק של הינדימזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים,  מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

רומי, מנהלת השיווק של Stoke (פלטפורמה לניהול פרילנסים לחברות טק) שנרכשה על ידי Fiverr. בעברה היתה המקימה והדירקטורית של קהילת החדשנות של CatalystIL תחת המכון הישראלי לחדשנות. היא מקליטה פודקאסט מצליח יחד עם שחר ארז מנכ"ל Stoke בשם How I scaled my team. היא מאז ומתמיד הייתה אדם קהילתי, כך שזה לא מפתיעה שעקרונות קהילתיים מתחברים אצלה לעולם הניהול והעבודת צוות.מה למדנו מרומי?קהילה שהיא קהילה וולונטרית, תקום ותצמח לרוב מתוך צורך או כאב אמיתי.ההגדרה של ארגון כמשפחה, נשחק כבר לגמרי. היום מבינים בעולם העבודה החדש, בתקופת פוסט קורונה, שבכדי ליצור מחוברות עובדים צריך לעבוד ולהנהיג בצורה שונה.עולם הניהול או ה- Leadership עובר לדבר לאט לאט בשפה של קהילתיות - אמון ומנהיגות, מחויבות, עשייה משותפת, שייכות, מחוברות ומשמעות.איך מייצרים מחוברות ושייכות בקרב עובדים וצוותים בעולם העבודה החדש? א. לתת במה לעובדים והעובדות ב. לעבוד בצוותים מעורבים ולא רק בצוותים אורגנים ג. עשייה בקבוצות קטנות בעבודה על משימות. כל זה גם יגביר חדשנות ויעזור לאפקטיביות של המשימה.איך מייצרים משמעות? לראות את העובדים והעובדות מעבר לעולם העבודה, כלומר, לראות אותם גם כבני אדם. הכי חשוב לדעת רומי, לפתח מקצועית, לייצר שקיפות, לדבר עם העובדים ולשמוע אותם.לאתר Stokeללינקדין של רומימזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

רותם חוקרת במסגרת התזה שלה באנתרופולוגיה את בני ובנות המאיה, היא כתבת במאקו, יש לה ניוזלטר מצויין ומנהלת את קהילת חיים מקיימים בפייסבוק. מי שעוד לא עוקב אחריה, אנחנו ממליצים בחום.מה למדנו מרותם?שבט המאיה מאמין בתפיסה הקוסמולוגית שרואה את היקום במרכז ומאמינים שהעולם בנוי משלושה חלקים: הקוסמי/רוחני, המחשבתי הגשמי/החומרי וזה לעומת התרבות המערבית המודרנית שמאמינה שהאדם הוא במרכז.פעם אנשים היו מגיעים לכנסיות או בתי כנסת כדי להתאגד סביב גאולה קולקטיבית, היום אנשים מגיעים לאותם מקומות בכדי לזכות בגאולה אישית ובכדי להרגיש שייכות.קיימות היא לא רק מחזור וצמצום פסולת, קיימות היא תפיסה הוליסטית ואקולוגיה עמוקה שלוקחת בחשבון את כל מה שקיים (נחלים, אדמה, בע"ח, בני אדם ועוד).אין דבר יותר מקיים מיחסים, לראות עוד יצורים במרחב וכשרואים את היקום כאחד גם היחסים בתוך הקהילה יהיו יחסים שרואים את האחר.שייכות היא לא להתאים את עצמי או להשתלב בקהילה, שייכות היא להיות מי שאני ושמקבלים אותי וזה אומר להיות לפעמים בקונפליקטים, לפעמים להתפשר ולהיות אותנטים. לרישום לניזלטר של רותםלקישור לאינסטגרם של רותםמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים מוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

פרופסור יורם יובל הוא פסיכיאטר וחוקר מח באוניברסיטה העברית. לעולם הקהילה הוא הגיע מעצם כך שהוא נולד. מה למדנו מיורם?אי אפשר להבין אדם בלי להבין את קנטקסט החברתי קהילתי שלו. חלק מהDNA שלנו הוא היכולת שלנו להיות באינטראקציה חברתית קהילתית כבר בשלבי ההתפתחות המוקדמת שלנו אפילו כעוברים.אם המח שלנו לא יקבל גרויי חברתי\ קהילתי, הוא לא יתפתח בצורה תקינה וזה הוכח במחקרים.דתות הן דוגמא לגיבוש זהות סביב הקהילה, הרבה מהמצוות בדתות במיוחד ביהדות ובאיסלם סובבות סביב הקהילה.משחר הימים, ההתפתחות האנושית נעשתה בקהילות, והקבוצות החברתיות שהצליחו ושרדו הן אלו שחיו סביב קהילות.הנאה לא שווה אושר, אושר ומשמעות אי אפשר לקנות. למשמעות אפשר להגיע רק על ידי אינטראקציות עם א.נשים לכן, קהילה היא דרך לקדם את האושר והמשמעות אבל צריך להיזהר כי קהילה יכולה גם לקדם שנאה, פחד ורוע.מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

תכירו את רוני. רוני היא קיבוצניקית לשעבר ותל אביבית מושבעת בהווה. לרוני היה דיכאון אחרי לידהמה שהביא אותה להקים ולנהל את קהילת מותר לך; להיות יותר מאמא. כתבה ספר ילדים ממש לאחרונה שמדבר על הרגשות של אמהות. מהרבה בחינות רוני היא פורצת דרך בנושא הדברים שלא מדברים עליהם בנושא ההורות בכלל והאמהות בפרט.מה למדנו מרוני?לפני שרוני הקימה את הקהילה היא ראיינה נשים שהביעו הזדהות איתה בנושא האמהות בכדי להבין האם יש צורך והיא עשתה הרבה עבודת הכנה ולמידה לפני הקמת הקהילה, דבר שהצדיק את עצמו, כי היום יש מעל 20 קבוצות אזוריות שנפגשות מחוץ לעולם הוירטואלי.הקמת הקהילה יצרה תחושת משמעות אצל רוני, דבר שסייע לה גם לצאת מהדיכאון. הקהילה מסייעת גם לרוני וגם לחברות הקהילה להפיג את תחושת הבדידות, לנרמל את החוויה ולהגביר את תחושת השייכות.אחת משבע נשים, יחוו דיכאון שאחרי לידה. ככל שהקהילה גדלה ויש יותר לגיטימציה לשיח, חברות הקהילה יוצרות שיח כן יותר ששובר טאבויים בנוגע לאמהות בקרב כלל האוכלוסייה.החוויות הפנימיות המשותפות, השיתוף, האינטימיות שבשיח שמתחולל בקהילה הופך לדעת רוני את הקהילה לקהילה.מתוך הקהילה נולדו הרבה קשרים ודברים חדשים, נשים שהבינו שהן לא במקום שטוב להן והקימו עסקים חדשים, קבוצות שייכות, חברויות וכמובן הספר החדש של רוני - גם אמא בוכה לפעמים.לקהילת פייסבוק של רונילרכישת הספרמזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

חן צבי חוקר איך אפשר לבנות מערכות חברתיות שעובדות לכולם? לשאלת המחקר הזו הגיע דרך חמש שנים של נדודים בארץ כדי לגלות איך אפשר לחיות בצורה שנכונה לו וכך נוצרה ההתאהבות בתקשורת מקרבת גישה שמדברת על אי אלימות. היום חן עוזר לארגונים, קהילות ותנועות לשינוי חברתי להתארגן בצורה שמשרתת אותן: עם קבלת החלטות אפקטיבית, טיפול מצמיח בקונפליקטים ומבנים מבוזרים.מה למדנו מחן?בקבלת החלטות אפקטיבית יש שתי שאלות מרכזיות: א. יצירת הסכמות ב. בניית מערכת ליצירת הסכמותהלב של יצירת הסכמות היא ההנחה שכולנו פועלים ופועלות מבסיסים דומים שמשותפים לכלל בני האדם.השאלה החשובה לשאול בתהליך היא מה חשוב? השאלה הזו תעזור לנו להגיע לרשימת עקרונות שמשותפים לכל הקבוצה, ואז ניתן להתגמש על האיך לבצע.חשוב לדבר על מה כן רוצים שיקרה ולא רק על על מה שאנחנו לא רוצים שיקרה.אחת הסיבות לקונפליקטים היא שאנשים ונשים מפחדים ומפחדות שהדברים שחשובים להם.ן לא ילקחו בחשבון על ידי הקהילה. וברגע שנותנים מקום לערכים ולעקרונות של המתנגדים או המתנגדות יותר קל לאותו אדם לשחרר.קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים,  מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה 

בפרק נשמע את שני ברקוביץ מנהלת מחוברות ארגונית במרכז הפיתוח של מיקרוסופט ישראל מספרת איך הקימו קהילות משמעות פנים ארגוניות ובעיקר על ההשפעה הרחבה שלהם בארגון. 5 דברים שלמדנו מהפרק:1. מחוברות ארגונית זה מקצוע. כן כן, זה המקצוע של שני והוא בהחלט הדבר הבא כי הוא מייצר תקשורת פנים ארגונית טובה יותר וככה ביצועים גבוהים יותר בארגון. 2. קהילות פנים, במקרה של מיקרוסופט קהילות משמעות, מאפשרות היכרות, להיעזר אישית ומקצועית. שני קוראת לזה ארגון בתוך ארגון.  3. ארגונים צרכים קהילה כי היא מייצרת מחוברות ושייכות שעובדים מחפשים במקום העבודהלא צריך לזלזל במדדים האלה כי מעורבות עובדים מייצרת הצלחה ארגונית. 4. במיקרוסופט יש 3 סוגי קהילות: משמעות, גיוון ומקצועיות. עם שני דיברנו על קהילות המשמעות שבמיקרוסופט הן נקראות "נבולות". רוצים לדעת למה, תאזינו לפרק.5. למרות מה שאפשר לחשוב הקהילות מאפשרות לעובדים להיות אנשים טובים יותר לא רק במקום העבודה. הקהילות מעודדות את האנשים להבין שיש להם חיים גם מחוץ למקום העבודה. יתכן שזה אפילו פתרון לבדידות בעולם…להרחבה על קהילת 5 בבוקר בפודקאסט "בפנים" של הדר ביסמוט כנסו לקישור לכתבה על הקהילות במיקרוסופט כנסו לקישור קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

אלעד נולד וגר בקרית שמונה וכיום משמש כמנכ"ל הרשת למתנ"סים בעיר ויש לו עיסוקים רבים בתחומים החברתיים והקהילתיים. הוא הגיע לעולמות הקהילה עוד מתקופת הילדות כחבר בתנועת נוער ושימש כיו"ר ההנהגה הארצית של הנוער הלאומי הלומד והעובד בתיכון והגיע בחייו הבוגרים עד למזכ"ל התנועה כבוגר. מה למדנו מאלעד?בקרית שמונה עקב משברים רבים שנמשכו תקופה ממושכת, היה וואקום חברתי קהילתי בעיר והרשת למתנ"סים נכנסה לוואקום הזה, על מנת להגשים את המטרות והרצונות של התושבים בעיר יד ביד יחד עם הרשות.ברשת המתנ"סים של קריית שמונה ישנה ממחלקה לבינוי קהילה ,מחלקה המשמשת כזרוע הביצוע של העיר. מרבית העבודה של הרשת היא בשכונות יחד עם התושבים משלב המיפוי ואיתור הצרכים ועד הביצוע.אחרי שנים רבות שלא התקיימו תהליכי קהילה עמוקים  היתה פגיעה משמעותית במרקם הקהילתי ותחושת המחוייבות וסאת בעקבות תקציבים רבים שהגיעו שסבסדו הרבה מהפעילויות, אחד התהליכים הראשונים שהרשת שעשו עם שותפים הוא שינוי השפה. מעבר לשותפות קהילה, מעורבות קהילה בעבודה על פי רובעים.כיום יש ברשת 12 עובדים במחלקה לבינוי קהילה - "מוטב יחדיו" ומעל 150 פעילים שעובדים ספורדית או בוועדות וצוותים. מאז התהליך יש הרבה יותר שיחות למוקד העירייה כי בעקבות המעורבות הגדולה של התושבים לתושבים התחיל להיות אכפת ומעוניינים שיפעלו בנידון.מבחינת אלעד, ההצלחה הכי גדולה של הרשת היא שלא מפחדים מהם. הרשת משמשת כגשר בין התושבים לרשות, ושני הצדדים רואים ברשת כמקום בטוח ליצירת שיח, החל מפעולות מורכבות כמו פינוי בינוי וכלה לארועים ופעילויות קהילתיות.לעמוד הפייסבוק של הרשת למתנ"סים בקרית שמונהקישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו- שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

פרק חובה לכל מנהל או מנהלת קהילה!שש מנהלות של קהילות מספרות על ההצלחות, האתגרים והמשמעות של לנהל קהילה של עשרות אלפי אנשים.איך בונים קהילה מוצלחת לאורך זמן? איך יודעים שהקהילה עובדת? איך ניתן להתפרנס מזה? ועוד.פרק לייב שהוקלט במהלך כנס קהילות - Commina שהתקיים במרכז 'ירוק' במכללת רופין ב 14.9 בשיתוף אבי גרוסמן מהפודקאסט בית 12, של ק.מ.ה- קהילה, מנהיגות, השראה. לפודקאסט של ק.מ.ה

נירית מובילה שיח חדשני על עולם העבודה המשתנה ומפרשת סימנים חלשים, כלומר מפענחת את מה שכולם רואים, אבל לא תמיד מצליחים לפרש. מחברת את הספר "המדריך לקריירה בעולם משתנה" ואחרי קריירה ארוכת שנים ומשרות ניהול בכירות באינטל בארץ ובעולם, נירית יצאה לעצמאות ומאז היא מרצה ומייעצת לארגונים ומערכות ציבוריות, כותבת טור שבועי על עולם העבודה המשתנה בעבר בגלובס וכיום בדה מרקר ומשדרת את הפודקאסט "הייטק בפקקים".אז מה למדנו מנירית?"אם זה מנוהל, זה לא רשת"- לרשתות יש התנהגות אחרת, מופלאה אבל גם מאתגרת. כשיש מטרה ברורה שמחברת מהבטן, אנשים יודעים להתארגן בתוך רשת לבד. קהילות מסייעות להתארגנות רשתית מכיוון שהיא דרך למצוא א.נשים בעלי ובעלות מכנה משותף ועם מטרה משותפת לצורך המטרה.בעבר היה לנו מסלול מאוד ברור, בחרנו מה ללמוד וזה סלל לנו את הדרך בעולם. בתקופה הזו זה היה נכון. מכיוון שאנחנו מוגבלים ביכולת שלנו לראות את רחב יותר, רשתות וקהילות יכולות לסייע לנו לפתוח את הראייה הזו ולעזור לנו לשאול את עצמנו לא רק מי אני, אלא גם מי אני רוצה להיות.כשאנחנו מתחילים לעבוד בצורה רישתית עם מקצועות רוחב זה מצריך לעבוד במבנים לא היררכים. זה בעיקר מפתח את ההון החברתי וההון האנושי. זה אמנם לא לכולם או לכולן קל עם זאת חשוב לדעת לפתח את המיומנויות שיח האלה.ברמת הארגון עבודה בצורה רישתית יכולה להרגיש כמו אובדן שליטה ועלול אף לעיתים ליצור כאוס. אמנם אין תשובה אחת נכונה, אבל היום אפשר לראות ארגונים רבים מתנסים בה, למשל על ידי צוותי משימה, מערכות רוחביות וכו'.רוצים להכיר את נירית עוד?לאתרלרכישת הספר לקבוצת הפייסבוקלפודקסט הייטק בפקקיםמוזמנים ומוזמנות לערוץ ווטצאפ שלנו להתעדכן בפרקים החדשיםולערוץ הטלגרם שלנו

לטלי יש רקורד מרשים בנושא קהילה, היא עבדה כמנחה לבינוי קהילה בחברה למתנ"סים, עבדה הרבה שנים בעיריית חיפה והיום היא מנהלת ואף הקימה את האגף בעיריית חיפה. היא חיפאית במקור וכל חייה העבירה בחיפה. היא התחילה בעולמות החינוך, שם פגשה את ד"ר שרל'ה שדמי וורטמן וככה הגיעה לעולמות הקהילה.מה למדנו מטלי?פנאי הוא כלי, לא מטרה בעולמות הקהילה וכשמפתחים תפיסה קהילתית חשוב לזכור את זה.אגף או מחלקת קהילה בכל רשות נראה אחרת והוא תפקיד יחסית חדש בארץ. בחיפה הוחלט להקים יחידה אורגנית שתעסוק בזה, היא כוללת את: המרכזים הקהילתיים, ארגונים עירוניים וארציים, טבע עירוני והקשר האנושי אליו, מערך השותפויות, שיתוף ציבור ותהליכי התחדשות עירונית (בפן הקהילתי). אך הוא עוד בראשית דרכו ויש עוד הרבה עבודה ולמידה.קהילה תמיד הייתה בחיפה והתארגנויות קהילתיות, אך ההקמה של האגף נולד מתוך ההבנה שצריך לייצר חיבורים וקשרים בין האגפים השונים בעירייה, עם התושבים והארגונים שמחוץ לקהילה.ההבנה שצריך לדאוג גם לנפש ורווחת התושבים ולא רק לדברים השירותיים, לדעת טלי, היא חובה, ולכן, למרות שהתפקיד אינו סטטוטורי הוא חשוב ואף חובה. התפקיד של האגף הקהילה הוא להיות כוון הכלים של כלי הנגינה של הקונצרט.אין דבר כזה עולם אידיאלי, אבל במרחב התפיסתי חשוב לשאוף אליו. רק ככה יהיה אפשר לייצר מהלכים משותפים ואחראיים. מוזמנים ומוזמנות לערוץ ווטצאפ שלנו להתעדכן בפרקים החדשיםולערוץ הטלגרם שלנו

ליאור פרנקל הוא אבי הפודקאסטים, ככה זה שאתה נמצא באחוזון העליון של השמעות בעולם עם הפודקאסט שלך "פופקורן".הוא מוציא בימים אלה את הספר החמישי שלו "הספר הקטן למנהל החדש" והוא הגיע לספר לנו את הקשר לעולם הקהילה. פרק חגיגי לקראת חג סוכות, אחד החגים המשפחתיים והקהילתיים ביותר.  5 דברים שלמדנו מהפרק:1. ליאור מרגיש אמביוולנטי לעולם הקהילה. מצד אחד הוא היה יו"ר מועצת התלמידים לשעבר בבית ספרו ומצד שני לפעמים אוהב את הלבד שלו. לעולם הקהילה הוא נכנס במקרה דרך מיזם חברתי שעשה לפני עשור וסביבו נוצרה קהילה. 2. כדי לקיים קהילה משגשגת נדרש ניהול שוטף, למיזם שלו הוא גייס מתנדבים שיהיו חלק מההובלה וניהול הקהילה. לדעתו על המנהל נדרש להבין את המוטיבציה שלהם לקחת חלק וכיצד ההשתתפות יכולה לסייע לקהילה. 3. לא במקרה כנראה, אבל הרבה ממנהלי הקהילה שעבדו עם ליאור הם מובילים היום את התחום ורבים.ות מהם.ן ראיינו בפודקאסט. 4. העולם הישן הוא לינארי, בעולם החדש יש כל הזמן שינויים ונוצרים דברים חדשים. גם בניהול קהילה יש שינויים כל הזמן וחייבים לעדכן ולהתעדכן. 5.  בעולם החדש אין כבר מנהל אחד שמחליט ותחתיו כפופים, לדעתו זה דומה לעולם הקהילה. יש הרבה יותר השתתפותיות וההחלטות הן מעגליות. השינוי קורה בזכות העולם הדיגיטלי ששובר את ההיררכיה.  למידע נוסף על ליאור: האתר שלו לרכישת הספר

יפעת חשאי, מנהלת תחום קהילות במעוף לעסקים, ואף הייתה חלק מצוות ההקמה ב2014. היא מאמינה שקהילות מעצבות אותנו ועוזרות לנו להגשים את עצמנו. היום היא עוסקת בעיקר בקהילות וירטואליות שאותם גילתה דרך אחווה נשית ותמיכה משותפת במרחב הווירטואלי.מה למדנו מההקלטה?נכסים דיגיטליים הם לא מספיקים כדי להיות בקשר עם הלקוחות, צריך לבנות דרך ליצירת קשר ישיר ואינטראקציה, וקהילה וירטואלית היא דרך לפתוח את הצוהר הזה לקשר.קהילת מותג היא קהילה שמזוהה עם המותג, ההזדהות לא חייבת להיות מכירתית. המטרות של הקהילה צריכות להתכנס עם מטרות הארגון ומטרות חברי וחברות הקהילה. הקהילה נפתחת מלמעלה למטה ולא מלמטה למעלה.הקורונה זירזה את ההבנה של המגזר הציבורי להבין שהם אינם רק נותני שירות כבר. יש להם אינטרס להיות בקשר \ במערכת יחסים עם התושבים\ות והאזרחים\ות ולהיות חלק גם מהאקוסיסטם וכדי שהאקוסיסטם יהיה בקשר עם הסיסטם צריך לתת להם\ן ערך ולהפעיל את הרגש של חברי וחברות הקהילה או הרשת.ושוב…לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהרוצים להמליץ לנו על מרואיינים, לתת לנו פידבק תפנו אלינו למייל: [email protected]

עמית מאז ומתמיד איתגר את הגבולות, ואיתגר מחשבתית את עצמו ואת הסביבה כל החיים. החברה הנוכחית של עמית ארטישוק, הייתה מוכנה להתחיל את עבודתה בתחילת הקורונה, אך עקב החוסר הרלוונטיות שלה עקב המצב, עמית ושותפיו את אתגרו את עצמם שוב ועשו אדפטציה לחברה בכדי להיות רלוונטיים לשוק. את הפרק של עמית היינו כל כך מחוייבים להקליט אותו, שדניאל הקליט מבית קפה ועל כן קולות הרקע שתשמעו מדי פעם.מה למדנו מעמית?המרחב הפיזי הוא פונקציה לקהילות והוא יכול להשפיע על התקשורת הבינאישית, תלוי בצורה בה נעצב את המרחב.ברגע ששולפים את המרחב הפיזי החוצה ואנשים מתחילים לתקשר יותר ויותר בצורה דיגיטלית ולא פנים מול פנים, התקשורת הופכת להיות מאתגרת יותר ויכולה אף להיות חסרה במימד האינטימי, להיות מפורשת בצורה לא נכונה ובמקרים מסויימים יכולה להחוות גם כאלימה.מחקרים שבדקו את דרכי התקשורת אשר בונים אמון בצורה הגבוהה ביותר מצאו כי מפגשים פיזיים הם החזקים ביותר, לאחר מכן מפגשים עם ווידאו, צ'אטים ולבסוף איימלים. בנוסף בשביל לבנות אמון צריך לייצר אמפטיה וקשר אישי. המשימה היום היא למצוא מה הדרך הכי טובה לבנות תקשורת נכונה (פרונטאלית, דיגיטאלית, פיזית) בהתאם לסיטואציה ולאזן את זה.מחקרים מראים שקבוצות שעבדו יחד פורנטאלית הגיעו לתוצאות טובות יותר במימדי חדשנות מאשר קבוצות שעבדו יחד מרחוק. דבר נוסף שמקדם חדשנות הוא הקשרים החלשים ולכן תפיסת החיבור בין העובדים והעובדות היא כל כך חשובה בארגונים.עולם העבודה שהשתנה מייצר הזדמנות לעולם הקהילה, מכיוון שיותר ויותר עובדים מהבית, לרשויות אין מנוס אלא לפתח מענים לתושבים לכל שעות היום ולא רק לערבים.וכרגיל…לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהרוצים להמליץ לנו על מרואיינים, לתת לנו פידבק תפנו אלינו למייל: [email protected]ללינקדין של עמית

מיכל היא מנהלת מחקר ופיתוח ידע בארגון שיתופים, הבית לקולקטיב אימפקט בישראל. שיתופים משמש ארגון שדרה – backbone organization לשלוש יוזמות הפועלות בגישת קולקטיב אימפקט במטרה לקדם מצוינות בחינוך המדעי, לצמצם אלימות בזוגיות, ולשפר את איכות החיים בזקנה בישראל. מה למדנו ממיכל?המודל בא לפתור בעיות חברתיות מורכבות והוא מבוסס על הטענה שלצורך פתרון הבעיה יש הכרח לרתום את כלל בעלי העניין הרלוונטיים מהמגזר החברתי, הציבורי, העסקי, האקדמיה והפילנתרופיה, לטובת גיבוש מטרות ויעדים משותפים ויישום אסטרטגיית פעולה משותפת. המודל מתעדכן כל הזמן, למשל עכשיו פועלים להכניס לתוך המהלכים את הקהילה.כיום שיתופים עובדים בשלושה נושאים יחד עם המודל: אלימות במערכות יחסים זוגיות, חינוך למצוינות ובדידות ואריכות חיים בקרב קשישים.קולקטיב אימפקט, עקב המורכבות שלו, לא מתאים לכל מצב. יש צורך בתנאים מקדימים ו5 עקרונות פעולה: אג'נדה משותפת, ארגון עמוד שידרה, מדידה משותפת, תקשורת מתואמת ומערך פעילות מותאם.כדי להצליח לגייס את השותפים מהמגזרים השונים, צריך למצוא את המוטיבציות של השותפים. המוטיבציה יכולה להיות עסקית, חברתית, קהילתית ועוד. השינוי צריך להיות שינוי מערכתי ובתהליך הקולקטיב אימפקט יש תהליך של חילוץ ידע וחיבור של הידע החדש והמשותף שעלה. לאחר מכן יש דיאלוג מתמשך ועיבוד של הידע שכולל שינוי תודעה ויצירת שפה משותפת, התהליך הזה מסייע לכינוס ומיקוד של תת נושא בכותרת הגדולה. בדרך הזו תכנית העבודה והפרקטיקה צומחת תוך כדי תהליך (זה לא פשוט, כי יש אנשים שרגילים ללכת ישר לפרקטיקה).רוצים לשמוע עוד?סקירה של שיתופים בנושא פעולה משותפת רב מגזריות דוגמאות ליוזמות קולקטיב אימפקט שהגיעו ליעדן, רשמו הצלחה ויצרו שינוי מעמיק בשדה חברתי מורכבתקציר שערכו בשיתופים למחקר אמפירי ושיטתי ראשון שבחן 25 יוזמות קולקטיב אימפקט מהעולם והקשר בין מידת ההצלחה שלהן לרמת היישוםוכרגיל…לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהרוצים להמליץ לנו על מרואיינים, לתת לנו פידבק תפנו אלינו למייל - [email protected]

יוסי הוא יזם חברתי אובססיבי: פארק המסילה בירושלים, 15 דקות - ארגון צרכני תחבורה ציבורית, עכשיו מבסס את ברחובות שלנו - ארגון הולכי רגל. יוסי היה אנטי קהילתי ולא רצה להיות חבר בשום קהילה, אבל כשנכנס לעולמות האקטיביזם החברתי הבין שהדרך לייצר שינוי אמיתי היא רק דרך קהילה.מה למדנו מהפרק עם יוסי?השינוי של פארק המסילה לקח זמן, מתוך מקום של התנגדות לאט לאט במשך שנתיים אנשי השכונה בה יוסי גר הצליחו להפוך את ההחלטה של העירייה להקים פארק בשכונה במקום כביש מהיר.אקטיביזם חברתי לוקח מהאקטיביסטים הרבה משאבי זמן אבל מהצד השני הוא נותן משמעות גדולה מאוד לפועלים במרחב, הוא יכול לייצר גם שייכות, תחושת הצלחה וזהות משותפת.המדריך לאקטיביסט המתחיל: הדבר הראשון הוא לבנות חזון, לאחר מכן בניית מפגש לכל מי שיכול להיות רלוונטי לנושא, צעד שלישי להבין מה רוצים לשנות על ידי קבלת מידע מהמשתתפים והרחבת המחנה המשותף של המשתתפים. בשלב מסויים האג'נדה יכולה להשתנות ומומלץ ללכת עם זה ולהפוך את האני והאנחנו.כשרוצים לייצר שינוי כדאי לבנות חזון חיובי (כלומר מה כן ולא רק מה לא) ולייצר מטרות שיכולות לתת תחושת הצלחה 5. אינטרסים מנוגדים? ממש לא. לכל אחד יש את הדרך שלו, ואם פעילים רוצים שהרעיון שלהם יצא לפועל הם צריכים לקחת עליו אחריות. כל הרעיונות טובים ואין דבר כזה רעיונות רעים. כל אחד ואחת עושה כפי יכולתו או יכולותיה.רוצים לשמוע עוד?לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהרוצים להמליץ לנו על מרואיינים, לתת לנו פידבק תפנו אלינו למייל - [email protected]

ארנה חיה בקהילות כל חייה ועד היום הן חלק מחייה. ארנה היא עובדת סוציאלית קהילתית שפועלת בעיקר בהנחיה, מחקר ופיתוח פרקטיקה של תהליכי שיתוף והשתתפותיות בארגונים וקהילות, עוסקת גם במגזר הכפרי ובקהילות ייעוד (intentional communities). היא מרצה בכירה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, המחקרים שהיא עוסקת בהם משלבים בין הפרקטיקה לתיאוריה. מה למדנו בהקלטה?מודל מיזוג הידע בא לפתור בעיות מורכבות על ידי כלל בעלי העניין. הוא משלב ומפגיש בין הידע המקצועי של אנשי המקצוע, אנשי האקדמיה ואנשים עם ניסיון חיים בנושא שנבחר לשנות. הדבר שמייחד את המודל הזה הוא המקום שניתן לאנשים עם ניסיון החיים השיתוף שלהם והחלק שלהם בתהליך ההמשגה ארנה הכירה את מודל מיזוג הידע דרך תנועת העולם הרביעי שהיא תנועה בינלאומית שעוסקת במיגור העוני. לאחר ההתנסות הראשונה שלה עם המודל ארנה טוענת שהיא יצאה עובדת סוציאלית אחרת.בתהליך מיזוג הידע יש מנחה לכל קבוצה וחשוב שהמנחה יגיע או תגיע מעולמות של הקבוצה, על מנת לנטרל את יחסי הכח וההירכיות שבין המנחה למשתתפים.התהליך של מיזוג הידע, יכול להיות יום אחד, חמישה ימים או כמה חודשים, תלוי איזה חילוץ ידע נרצה להוציא. יש כללים איך לדבר אחד עם השני על מנת להיות רגישים כמה שאפשר לנושא הפגיעות אבל עדין להחזיק אותה ולתת לתוכן מקום. למנחים יש תפקיד חשוב וקריטי בתהליך.הפרקטיקה של מיזוג ידע היא דרך נהדרת לחבר את האקדמיה לשטח ואפשר אפילו להגדיר מחדש שדות שלמים.למאמר שארנה כתבה על מיזוג ידעליצירת קשר עם ארנהלערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

את רוני ראינו בהרצאה מרתקת בריטריט קהילות של קומיוניטי פורוורד. רוני מנהלת קהילת ה- iLeaders (מובילי חדשנות) באלביט. היא גדלה ומגדלת את ילדיה בקיבוץ מעגן מיכאל שהוא סוג של חממה מדהימה שאין באמת צורך לצאת ממנה אבל בפועל אוהבת את העולם הגדול, לטייל ולפגוש אנשים חדשים. חולמת על חיים מחוץ לחממה, אם לא לתמיד לפחות לתקופה משמעותית.באלביט עובדים כ- 15,000 איש.ה בישראל וכ- 4000 ברחבי העולם. אז איך בעצם אפשר לקדם חדשנות בארגון כזה גדול?אז מה למדנו מרוני? 1. חדשנות יכולה להיות תהליכית, אינקרמנטלית (תוספתית), חדשנות פורצת דרך, מוצרית וכו'. חדשנות היא היכולת להפוך רעיון יצירתי לפתרון ייחודי, בעל ערך כלכלי עם מודל עסקי ושוק  למיזם בר קיימא. 2. מובילי החדשנות עוברים קורס שנותן להם את הכלים להוביל חדשנות בארגון. אבל רוני הבינה שהקורס לא מספיק על מנת להטמיע וליישם את התיאוריה שנלמדה בקורס ולהעביר לפרקטיקה, הפתרון היה לבנות קהילה. קהילת ה - iLeaders היא קהילה מקצועית בה חברים כל מי שעבר את הקורס ב- 5 שנים האחרונות. הובלת שינוי תרבותי הוא אתגר גדול ולבד זה בלתי אפשרי. 3. לדברי רוני, כשבונים קהילה בתוך ארגון הלמה והמשימה, צריכים להיות מאוד מובנים לכל בעלי העניין, ומה שיבדיל בין קבוצה לקהילה בארגון הוא רמת הערבות ההדדית בתוך הקהילה ורשת הקשרים (החוזק שלה וגיוון שלה). 4. לוקח זמן לבנות קהילה כדי שתחזיק מעמד לזמן ארוך, חייבים להקדיש ולפנות לזה זמן, להקשיב ולענות על צרכי הקהילה והארגון. זה גם עוזר לבנות אמון. בנוסף אם רוצים שאנשים יהיו מובילים ומנהיגים צריכים לתת להם כלים בנושא. ברגע שבאלביט הקדישו את הזמן הזה לחיבור, לענות על הצרכים ונתנו כלים נוספים לחברי הקהילה, נוצרה באמת קהילה והשיחות בקבוצת הווטצאפ כבר היו גם אישיות ולא רק משימתיות.5. כדי שקהילה תצליח בארגון חייבים לחבר את המנהלים הישירים של חברי הקהילה ואת הנהלת הארגון, אחרת המשאבים הארגונים שהוקדשו לטובת המשימה והקהילה לא יוכלו לבוא לידי ביטוי. ולפני שהארגון מצפה לקבל מהקהילה הוא חייב להיות מוכן גם לתת לחברי הקהילה.קישורים לכל הא.נשים הרלוונטים שהוזכרו בפרק:רוני מגנוסגיל בנש (מנהל החדשנות והיזמות באלביט)ד״ר אייל בנימיןד״ר סמדר פורתעומר פומרנץוהקישורים שלנו שאנחנו תמיד שמים:לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

הפרק הטראנס אטלנטי הראשון של דיבורי קהילה והפעם עם טלי גרוסאוס שחיה באגם אטיטלן בגואטמלה ועוסקת שם בפיתוח קהילתי.טלי לימדה אותנו על יצירת קהילה במרחב המקומי יחד עם האוכלוסייה המקומית במקום בו היא חיה. בפרק היא מספרת לנו, כיצד תיירות משרתת את הבניה של קהילות ומחזקת את תושבי המקום. 5 דברים שלמדנו בפרק:לפעמים הדרך להתחבר לקהילה היא לא בהכרח לעשות את מה שאת.ה אוהב.ת, אלא את מה שחשוב להם ולהתחבר לצרכים שלהם. בהקשר של טלי זה אומר להתחיל לעסוק בריצה מה שלא חשבה שיקרה לעולם.בעולם הפיתוח הבינלאומי יש 2 פרקטיקות נפוצות: community base ו community led development. גישת ה led מתחברת לצרכים של הקהילה ופועלת יחד איתה ולא עבורה.כשעוסקים בתיירות קהילתית בעצם הרבה פעמים עוסקים בגאווה המקומית והחיזוק של הנרטיב הקהילתי. פן נוסף הוא העיסוק בזהות של הכפר והקהילה, דרך זה מגלים את ההיסטוריה של המקומיים. למשל בגואטמלה בכפר בו טלי נמצאת, הקהילה היא צאצאיה של שבט המאיה ולא רק בהכרח מהכפר. הדרך שנבחרה לספר את הזהות והנרטיב היא על ידי ציורי קיר על הבתים, ועל הדרך זה גם הופך את המקום לנעים יותר לתיירים אבל גם למקומיים.פרקטיקה חשובה שהשתמשו בה בכפרים בגואטמלה היא הקמה של ועד תיירות של הכפר, שעוסק יחד איתם בשאלות האסטרטגיות הגדולות. זה אולי נראה פשוט אבל אלו דברים שלא היו קיימים בעבר (וגם לרוב לא קיים ברוב הערים בארץ...).כדי לייצר שינוי אמיתי צריך לייצר מודל כלכלי שתומך את העבודה התירותית קהילתית. כלומר, לייצר הכנסות לתושבים מהעסקים שלהם דרך התיירות. בסוף, קיימות אמיתית תקרה רק בעזרת מודל כלכלי ולא רק על תרומות חיצוניות.אז מי זאת טלי?טלי גרוסאוס, ישראלית וארגנטינאית. מחזיקה BA בממשל וחברה, ותואר שני בפיתוח בינלאומי. חיה בגואטמלה מאז 2018 כאשר הגיעה לנהל את הפעילות של עמותת ישראייד לאחר התפרצות של הר הגעש FUEGO. טלי הקימה את השלוחה של העמותה והתחילה את האופרציות בשני אזורים מוכי אסון. המקריות של החיים הובילה אותי לאגם אטיטלן והיום היא חיה באגם ומנהלת תכנית לפיתוח תיירות קהילתית של עמותה מקומית. דרך העיסוק בפיתוח קהילות קיבלה טלי שתי המתנות אולי הכי משמעותיות בחייה: ללמוד לרוץ, ולעשות טראקים:) רוצים לשמוע עוד?לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

מור היא יזמת קהילה ויהדות ישראלית. היא חוקרת ויוצרת מרחבי שייכות, השפעה ולקיחת אחריות משותפת. וכמו הרבה מרואיינים ומרואיינות אצלנו הגיעה לעולם הקהילה מהצורך שלה ומובילה את קהילת בינה בתל אביב יפו, שהיא קהילה נושמת.היא אמנם מאוד צנועה, אבל למדנו ממנה הרבה!אז מה למדנו ממור:הרבה פעמים בקבוצות בקהילות א.נשים מגיעים לחוויה, שיראו אותם.ן ולמרחב שנוצר במפגשים.קבלת שבת היא מתודת התכנסות שיוצרת טקס וסיבה למפגש חגיגי עם ערך נוסף שבונה תרבות קהילתית.בית כנסת הוא סוג של אי שיכול לתת מקום בטוח ומרחב למי שרוצה וצריך קהילה. ומצד שני המרחב הזה נותן הזדמנות לחברי הקהילה לראות את כל חברי הקהילה.אתיקה של רב פעמיות - היא היכולת להכיל את הקיימות בתוך הקהילה וזה התפקיד של מי שמחזיק.ה את המרחב הקהילתי לשאול את השאלה האם העשייה שלי משתפת את הקהילה? האם היא תשאר אחרי? מאוד דומה לשליח ציבור, שהוא לא מנהל, מוביל או מחזיק, הוא הנציג של הקהילה ושל כלל הטקסים, הכללים והנורמות הקבועים בבית הכנסת.הטקסים הקבועים נותנים בטחון וידע לחברי הקהילה,  הסידור מייצר סדר קבוע, מוכרות למרחב ובעלות משותפת. המניין משמר את הקהילתיות, כי אחד לא יכול בלי התשעה האחרים והתשעה האחרים לא יכולים בלי האדם האחד, זה ממש מייצר תחושת משמעות וקשר בין חברי המניין.האינסטגרם של מורקישור לפייסבוק של קהילת בינ"ה תל אביב יפולערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף: קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

תתכוננו לפרק של הפרעת קשב וריכוז. רינתיה ברוכים לוין - מנכ"לית limi - בית לתחום הלמידה בארגונים בישראל. לומדת נצחית ומאוהבת במקצוע הזה. רינתיה היא יועצת אסטרטגית לפיתוח הון אנושי בארגונים, מרצה בפקולטה לטכנולוגיות למידה ב-HIT, מכשירה אנשי למידה ארגונית כבר למעלה מעשור, מנהלת את קהילת “למידה ארגונית” בפייסבוק ופודקאסטרית בפודקאסט “פיצוחים”.אז מה למדנו מרינתיה?קהילת הלמידה של רינתיה התחילה מההבנה שכדי להמשיך את תהליך הלמידה של הבוגרים של הקורס שלה, כדאי שיהיה להם מקום לדבר והיום יש בה מעל 15,000 אנשים. מה שמחבר את הקהילה שלה הוא הצורך המשותף ללמידה, הרצון לצמיחה מקצועיות וההדדיות.כדי לייצר למידה אפקטיבית בקהילה או בקבוצה מומלץ לחלק לפי תתי מקצוע או לפי המגזר שמהם מגיעים אנשי הלמידה. אבל לתת קהילות יש מחיר מכיוון שזה גונב את הפוקוס מהקהילה המרכזית.קהילה נותנת מענה יותר עמוק ללמידה. יש ארבעה שלבים בתהליכי הלמידה: טירון, בעל ההכשרה, מנוסה ומומחה. בעזרת הקהילה ניתן לתת מענה לכל השלבים. על מי שמוביל.ה את הקהילה לייצר מרחב שיהיה נכון ונוח לכלל חברי הקהילה.קהילת למידה מאתגרת ארגונים, מכיוון שבקהילה אין היררכיה וליניאריות לעומת הארגונים. עם זאת, עולם קהילות הלמידה הולך וגדל בקרב הארגונים.המפגשים הפיזיים הם חשובים מאוד לבניית היחסים, אמון ומעורבות הלמידה. חשוב להכניס במפגשים גם אלמנט של כיף ולא רק מפגשי למידה שמתמקדים במשימת הלמידה. יחד עם זאת, פוסט קורונה מאוד קשה לא.נשים להסכים לצאת מהמסכים ולכן צריך להשקיע מאוד בתוכן.לאתר של limiלמאמר על קהילות פנים ארגוניותהפרק בפיצוחים על איך מקליטים פודקאסט?קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים,  מוזמנים ומוזמנות להצטרףקישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

זרים הם חברים שעוד לא נפגשו, זה אחד ממשפטי המפתח של ערבה בחיים, וזה גם המשפט שמלווה אותה בעולם הקהילות. זה פרק עם מעברים חדים שעוסק בשני נושאים: איך מייצרים אינטימיות בקהילה ועל טכנולוגיה מבוזרת.5 דברים שלמדנו מערבה:רוב הקהילות שקיימות הן קהילות לנשים, בקהילות הללו יש הרבה שייכות, אינטימיות והעמקה. לאט לאט יש יותר ויותר גברים שמבינים את הצורך ומחפשים את המרחב הזה.הדרך ליצר אינטימיות היא לעודד אנשים להגיע כפי שהם ותפקיד הקהילה והמובילים והמובילות של הקהילה הוא לשמור על המרחב שיהיה מרחב בטוח ומכיל.מטבעות מבוזרים - אמנם מדובר בנושא של השקעות בדרך כלל (ביטקוין, את'ריום וכו'), אבל מלבד זה הבסיס שלהן הוא טכנולוגיה מבוזרת, כלומר הבעלות, הידע וההשפעה נמצאים אצל כולם.המטבעות האלו מאפשרות לקאופרטיבים וקהילות לנהל את עצמן, עם חוזים חכמים וניתן כך אף ליצור ארגונים אוטונומים ומבוזרים ללא תלות בגופים חיצוניים ועל ידי שליטה מלאה של כלל חבריה.הטיפ לעבודה עם קהילה הוא להוביל מתוך דוגמא אישית (ואין יותר מסכימים מאתנו)קישור לקהילת משחקות באשקישור לקהילת Cocreating our futureרוצים להכיר את ערבה קצת יותר? - קישורים רלוונטייםמזכירים שפתחנו ערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים להצטרף וכמובן בואו אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה,  מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

רוני פלמר הוא מנכ"ל תנועת אור וכל חייו עסק בחיבור, ציונות וערכים. בתנועה הם לא משתמשים במילה פריפריה אלא במרכזים החדשים. רוני מאמין שאיפה שיש אתגרים, יש הזדמנויות והאמונה הזו מלווה את כל הפרק. מזמינים אתכם להאזין לפרק שכולו השראה.אז מה למדנו מרוני?על מנת לייצר דינאמיקה בין אנשים ביישובים במטרה לבנות קהילה - חייבים ליצור דרכים להיות ביחד, כאשר כל חבר או חברה בקהילה משתתפים.ות לפי מה שמתאים לה או לו. בכדי לבנות את הביחד והחיבור צריך לבנות צוותים ותשתיות שיוכלו להחזיק את המרחב המשותף (פיזי, ביולוגי וכימי). זהו הסוד שיכול לגשר בין הרצוי למצוי במיוחד במעבר לנגב והגליל.המסע של תנועת אור התחיל בהקמת יישובים חדשים ולאט לאט עברו לאכלס גרעינים וקהילות ביישובים בנגב ובגליל שנמצאים בתת איכלוס. בתהליך הזה הם גילו שניתן ביחד עם הקהילה המקומית להחיות את המקום ולהפיח תקווה, גם אם הישובים עצמם היו במצב של שחיקה. למדינת ישראל מאז ימי הרצל לא היה חזון, תנועת אור לקחה על עצמה לעצב עם שותפים את החזון של ישראל ב-2048 במישורים השונים בעיקר במפגש עם הפרט. אחרי שהיו להם את כל הנתונים תנועת אור הבינה, שאם כל עיירות הפיתוח שקיימות היום יהפכו להיות ערים מרכזיות עם משאבים ואוצרות, מוביליות חברתית תוכל להשאיר א.נשים בערים האלה ולא יהיו חייבים לעזוב את העיר על מנת שתהיה מוביליות.מדד הכפכף או מדד הפיג'מה הוא מדד שנותן לא.נשים עם כפכפים או פיג'מה את ההזדמנות לשנות את השכונה והעיר שלהם.ן, להיות עיר עם נכסי תרבות, חינוך, תשתיות ועוד. ואת כל זה אפשר להשיג אך ורק עם קהילה חזקה ושכונת חיים.הרשות היא סוג של מדינה קטנה והשכונה צורכת את השירותים מהרשות, לכן השיח של הרשות עם הקהילה (גם עם הוותיקה וגם עם החדשה) הוא קריטי. במקומות שהרשות מתקצבת ותומכת בבניית הקהילה, הגרעינים והתנועות שמגיעות להתגורר בישובים לא צריכות להוביל את השינוי אלא לתכנן ביחד עם הרשות גם אם לפעמים יש אתגרים. הרשות צריכה להיות המארגנת הראשית ולהחזיק את השלם שגדול מסך חלקיו ולראות את כל החלקים הקיימים בשכונות.האתר של תנועת אורלאתר מיזם 2048מחכים לכם.ן בערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרףוכמובן בואו אל הטלגרם שלנו - ששם כבר כותבים על קהילה,  מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

בדיוק כשחשבנו שנגענו כבר במרבית הנושאים, הגיע אריק והוכיח לנו שיש לנו עוד הרבה מה ללמוד.אריק ריזר הוא מומחה בתחום Digital Collaboration שזה אומר שהוא עוזר לארגונים לחזק את החיבור והשיתוף בין העובדים בעזרת כלים דיגיטליים. כמו כן, אריק מסייע למנהלים להתאים את הפעילות הארגונית לשינויים המתרחשים בסביבת העבודה בעקבות התפתחות הטכנולוגיה והדיגיטל.חמישה דברים שלמדנו מאריק:רשתות חברתיות בתוך ארגונים נקראות רשתות חברתיות ארגוניות (ESN - Enterprise Social Network) והיום זה נקרא Digital Collaboration. הטכנולוגיה רק מאפשרת בנייה של הזירה הקהילתית להתקיים על מנת לייצר שייכות, מחוברות, שימור ידע, חדשנות ועוד.מנהלים רבים מפחדים להקים קהילות פנים ארגוניות, כי הם מפחדים שעובדים "יבזבזו" את הזמן ברשתות החברתיות. אבל הפלטפורמות הדיגיטליות יכולות להיות חלק מהעבודה של העובדים והעובדות. במאמרים ובפרויקטים שאריק הוביל שמדדו את יתרונות הDigital Collaboration נמצא כי כמות המיילים יורדת, הפלטפורמות הפנים ארגוניות מאובטחות - אז אין חשש לאבטחת מידע, זמני חיפוש של מידע וחומרים יורדים כי הכל נמצא בפלטפורמות ויש עוד הרבה יתרונות. אחד הדברים שמשפיעים על מחוברות העובדים הוא פער בתקשורת ומידע, בעזרת ה Digital Collaboration ניתן לגשר על הפער. ניתן בפלטפורמה לפרסם הצלחות, עשייה, תכנית עבודה ועוד, השיתוף גורם לכך ששביעות הרצון והחיבור עולים כי העובדים פתאום מרגישים חלק גם מהעשייה של אגפים אחרים ולעשייה גלובלית.בין קהילות ארגוניות יש שונות, וצריך להגיע לכל קהילה כזו מתוך הצורך. ארגונים עוברים לעבוד לרוחב, ברשתיות ושותפויות, על ידי קהילות ניתן לעבוד גם על נושאי התמקצעות וגם לרוחב.רוצים להכיר עוד את אריק ולקרוא את הדברים המרתקים שהוא כותב? http://arikrizer.com/חשוב לנו לספר לכם.ן שפתחנו ערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים להצטרףוכמובן מזמינים אל הטלגרם שלנו - ששם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

הפעם בפרק נחקור נושא שמרתק אותנו כבר כמה שנים - פלטפורמות לניהול קהילה. אז ישבנו ושוחחנו הפרק את עדי ומאיה שיספרו לנו על הפלטפורמה המעולה של with.  כן, מסתבר שלאט לאט מתפתחת לנו כאן בישראל פלטפורמה שאולי תצליח במקום שבו רבות נכשלו. אז איך מחנכים שוק, או יותר נכון, איך קהילות יכולות לעבוד עם פלטפורמה טכנולוגית לקהילה?מה למדנו מהפרק?1. מחקר על אזרחים ותיקים הביא להקמת של with. אגב במקור היא נקראה אינ-גרופס. 2. הדרך לייצר חיבור בקהילה על פי with היא על ידי מנהל הקהילה. חשוב שהכלים יהיו זמינים לחברי הקהילה ולא חדשים. בהקשר הזה להמציא משהו חדש פחות עובד.3. גם בפלטפורמות דיגיטליות יש תהליכים מלמעלה למטה או מלמטה למעלה (Top-down and bottom-up)4. יש חשיבות גדולה ליכולת של מנהל הקהילה לעצב את הפלטפורמה ובעיקר להצליח לעשות את זה בעצמו ובקלות יחסית.5. הצלחה של קהילה והשגשוג שלה יושב על המנהיגות שלה, הפלטפורמה היא רק הכלי שמסייע לו.אז את מי אירחנו:עדי פרי, נשוי ואב לארבעה, עורך דין ורואה חשבון. מילואימניק פעיל ועד לא מזמן מ"פ בחטיבת צנחנים במילואים. בשבע שנים האחרונות, פועל ליצירת משמעות ותחושת שייכות בקהילות מקומיות באמצעות טכנולוגיה. מייסד וסמנכ"ל תפעול ב with - פלטפורמה הוליסטית מקוונת למנהלי ארגונים שעובדים בלהוציא לפועל שיתופי פעולה קבוצתיים סביב צרכים כלליים, חברתיים וסביבתיים.מאיה רוסק, לאחרונה התמקמה בתל אביב אחרי כמה שנים בגליל העליון. מובילה היום את תחום הפיתוח העסקי והמכירות בwith, מגיעה עם רקע בהדרכה ולוגיסטיקה בצופים ובאגודת הסטודנטיםרוצים להכיר את הפלטפורמה: https://www.coing.co/Neighbors_Parkחשוב לנו לספר לכם.ן שפתחנו ערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים להצטרףיש לנו טלגרם ששם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילהCommuni-talks - channel - דיבורי קהילה

האמת שהתחשק לנו לכתוב 100 דברים שלמדנו מהפרק הזה, אבל אנחנו מנסים להגביל את עצמנו ל5. מה קורה כשקבוצה של יותר מ1,000 נשים (לא פראייריות), נפגשות ביחד ויוצרות קהילה? תעשו לעצמכם.ן טובה ותאזינו לפרק שכולו השראה.5 דברים שלמדנו מהפרק:1. במילואים ארוכים תמיד ישאלו אותך כאישה, מי עם הילדים? כמה גברים נשאלים? (רמז: 0). קהילת ״המילואימיות״ הוקמה מתוך צורך אמיתי של טל, קרן ועוד הרבה נשים, שיהיה מקום בטוח להתייעץ בו ולספר חוויות של נשים במילואים, מכיוון שהמילואים זה מקום מאוד גברי ובודד.2. שיחות בקהילות הן דרך מעולה להבין פערים וצרכים בתחומים שונים. לדוגמא, במילואימיות השיחות איפשרו הצפה של פערים, וקרן וטל כנשות עשייה התקשו מאוד לשבת מנגד ולא לפעול כדי לשנות, הן אפילו הגיעו לכנסת ושינו מדיניות.3. לא צריך להיות נשים מובילות, בונות קהילה מקצועיות כדי להקים קהילה. לפעמים מספיק לגעת בנושאים שיש בהם צורך (כמו בניהול מוצר), על מנת שהקהילה תצליח.4. ברגע שהובלת הקהילה הופכת להיות משותפת ולא רק על הכתפיים של היזמות, התנועה והשינוי מתחילים להתהוות.5. הפייסבוק הוא כלי לשיח בין חברות הקהילה, חשוב שיהיה ועד מנהל שייסע בתכנון אסטרטגי, אם רוצים לייצר שינוי גדול חשוב שיהיו חברות קהילה שיעסקו ביחסי ציבור והכי חשוב לייצר חיבורים ומפגשים שתתן לחברות הקהילה אף להשפיע על עתיד הקהילה.חשוב לנו לספר לכם.ן שפתחנו ערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים להצטרףיש לנו טלגרם ששם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה: Communi-talks - channel - דיבורי קהילה

הפעם בפרק, לא בהכרח נושא שהייתם מצפים, אנחנו מארחים את שי גולוב על ספורט וקהילה. 5 דברים שלמדנו מהפרק: 1. יש ארצות שבהן תרבות הספורט כולה מכוונת לכך, לדוגמא בגרמניה. בארץ שנים ההסתדרות שלטה במועדונים במשך שנים ולכן תרבות הספורט פה מתנהלת בצורה שונה.  2. היום, למרות שהספורט ברובו הוא תחרותי, ניתן למצוא לא מעט היבטים קהילתיים. למשל, מועדון אוהדים שמתנהל בצורה שיתופית. 3. בספורט כמו קהילה יש מרכיב של מסורת שנוצרת אצל האוהדים שמייצרת שייכות. 4. יש 11 קבוצות בישראל שהן בשליטת האוהדים וזה ממש כמו בקואופרטיבים שצצים היום בקהילות רבות5.  בפועל מועדוני ספורט בבעלות אוהדים מתקשים לשרוד למשך שנים. למה? תאזינו לפרק. חשוב לנו לספר לכם.ן שפתחנו ערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים להצטרףיש לנו טלגרם ששם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה: Communi-talks - channel - דיבורי קהילהכבר עניתם על המשוב שלנו? ככה נדע מה אתם חושבים. דניאל ואנוה

הילה רוט היא כיום מנהלת קבוצת הקהילות הגלובאליות ב- Waze. הילה גויסה תחילה על מנת להקים את קהילת הבטא של החברה ולבנות צוות חזק שינהל את הקהילה הזו, עם השנים קודמה להוביל את כל קבוצת הקהילות בתחומים השונים (הקבוצה של הילה מונה היום מעל 50 עובדים שמנהלים את אופרציית הקהילות באופן שוטף!). הצוותים שמנהלים את הקהילות של ווייז פרושים החל מסאו-פאלו, מנילה, קייב ועד לתל אביב (ועוד כמה מקומות), והם אחראים להוביל קהילות איכותיות ומגוונות עם למעלה מ-500 אלף מתנדבים מכל העולם. הקהילות מחולקות על פי נושא: עורכי מפות, בודקי בטא, קארפול, קהילת שותפים של ווייז ומתרגמים. חמישה דברים שלמדנו מהפרק?ההצלחה של ווייז מאז ומעולם בעיקר בזכות הא.נשים ״מאחורי הקלעים״, הקהילות, המתנדבים והמתנדבות ומבחינת ווייז אין להם מוצר בלי הקהילות.בווייז יש חברי וחברות קהילה שנמצאים.ות איתם כבר מעל 10 שנים! בסקרים נראה כי חברי וחברות הקהילה נשארים כל כך הרבה זמן בזכות תחושת המשמעות והערך. ווייז עובדת קשה מאוד על מנת לשמר את הקשר עם חברי וחברות הקהילה על ידי מיטאפים, כנסים ייעודיים וקשר אישי ויוצרת חיבורים בין חברי וחברות הקהילה והעובדים.ות ברחבי העולם (אפילו יצאו זוגות מהמפגשים האלו!).אין עובדי וויז שעורכים את המפות במדינות באופן שוטף, כל זה נעשה אך ורק על ידי המתנדבים והמתנדבות של הקהילות.כדי לבנות קהילות איכותיות של משתמשים ומשתמשות, חברות חייבות לשים איש או אשת מקצוע שיבצעו אך ורק את זה. רק ככה ניתן לבנות קהילות חזקות, בעלות מעורבות ועם רמת אמון גבוהה למוצר.הילה מזמינה אתכם להצטרף לקהילות של וויזוכמובן שכרגיל מזמינים אתכם לעקוב אחרינו בטלגרם

רשת ‘מיתרים’ נוסדה ע”י הרב מיכאל מלכיאור בשנת 2001 במטרה לאפשר למגוון רחב של אוכלוסיות על הרצף היהודי-ישראלי לחיות יחד וללמוד בצוותא באקלים חינוכי מיטבי, המאפשר לכל אחד ואחת לעצב את זהותם. הרשת מסייעת בהקמה ובליווי של קהילות מעורבות ומסגרות חינוכיות משלבות.בפרק הנוכחי נפגשנו עם יותם זיו, מנהל שותף באגף הקהילות של רשת מיתרים וצפורה נחמה וינסטון, מנהלת שותפה באגף קהילות של רשת מיתרים גם כן.חמישה דברים שלמדנו מהפרק:מיתרים הוקם כארגון לחינוך משלב ובהמשך החלו לעסוק בבניית קהילות מעורבות של חילונים ודתייםבהרבה קהילות ניתן למצוא רשתות חברתיות צפופות, אשר עלולות להפוך את הקהילה לקהילה שאינה מיטיבה עם חבריה ולהפך, קהילות יכולות להיות ברשתות חברתיות מרוחקות, כלומר לחיות אחד ליד השני ולא ביחד.רוח (ערכים), הסדרים (חזון ומנגנון), יחסים. אלו שלושת הרבדים לבניית קהילה על פי שי זרחי וזהו הבסיס איתו מיתרים עובדים בבניית קהילות מעורבות.הנהגה קהילתית צריכה להיות ייצוגית ולייצג את הקולות השונים בקהילה ולא את עצמה. סבלנות אל מול פלורליזם.האתגר בקהילות מעורבות בנושא התרבות והרוח הוא כיצד לייצר את החיבור של הקהילה לגרום לאנשים לאתגר את עצמם לצאת מהמקומות שהם רגילים אליהם. למשל: אירועים, נוסחי תפילה וכו'.. ועל הקהילה לבנות הרגלים חדשים שתואמים את הערכים שלה. כרגיל מזמינים אתכם לערוץ שלנו בטלגרם דיבורי קהילה ולהחשף למגוון חומרים בנושאלאתר מיתרים

5 דברים שלמדנו מהפרק:1. שיש קשר ישיר בין חירום וקהילה. קהילה חסונה תדע לתפקד טוב יותר בעת מצבי משבר.2. שבענף אוכלוסייה בפיקוד העורף מבינים שתחום הקהילה הוא הכוח המניע את האזרחים.3. על הקשר בין חירום לשגרה בקהילה ועל ההבנה שצריך לייצר שיח משותף ברשות באופן תמידי.4. שבסיסטם ואקוסיסיטם דבר ראשון צריך להבין את הצורך של האקוסיסטם ולייצר חיבור בין הצרכים השונים.5. החשיבות של הקהילה לעבוד עם המערכת, להתעקש עליה ולייצר חיבורים ברשויות המקומיותטל רוזין, נשואה לישראל אמא של אור ושגב, שני מתבגרים.מתמחה בתחומי הערכות ומוכנות לחירום וכמו כן ניהול מצבי משבר.לאחרונה סיימה 26 שנות שירות בצה"ל, פיקוד העורף במגוון תפקידים ראש ענף רשויות ומשרדי ממשלה, ראש ענף הסברה ובתפקידה האחרון כאלוף משנה  - ראש מחלקת אוכלוסייה.תפקידה הייתה אחראית על הכנת אוכלוסיית מדינת ישראל לחירום מרמת הפרט, משפחה, קהילה, רשויות ומשרדי ממשלה.כבר עניתם על המשוב שלנו (בכל זאת 50 פרקים...):https://www.menti.com/sc5esfhuzzממש נשמח שתענו עליותזכרו להצטרף אלינו לערוץדניאל ואנוה

הפרק הנוכחי הוא פרק חגיגי ודניאל ואנוה ללא מבוגר אחראי. מוזמנים ומוזמנות להאזין לשיחה שלנו שבה נספר מה למדנו מכ-49 ראיונות.אז מה למדנו? אספנו כאן את עשרת הדברים העיקרייםאם פעם היו מדברים על העצמה, ניהול קהילה וכו' עולם הקהילה בעולם החדש צריכים כיום לאפשר לקהילות פשוט להיות. האיפשור קורה בעזרת עקרונות עבודה, דינמיות ועבודה מולטי-דיספילינרית.עולם הקהילה משתנה מאוד מהר בשנים האחרונות ונולדות הרבה סוגי קהילות שלא היו קיימות לפני עשור והשפה משתנה לאט לאט.בכל סוגי הקהילות בסוף פועלים באותן עקרונות עבודה.יש שני צירי עבודה עם קהילות, ציר יחסים וציר משימה.גמישות היא חובה בכל דבר שאנחנו עושים ועושות בעולם הקהילה. גמישות בעשייה, גמישות במחשבה וגמישות במענים.בכדי לעבוד בשותפות עם הקהילה צריך הרבה צניעות, הקשבה ושיח מתמיד עם האגו שלנו.רשתיות של אנשי קהילה מעולמות שונים היא חשובה כדי ללמוד כלים חדשים ושונים וללמוד לראות את עולם הקהילה במשקפיים נוספים. הרשתיות יוצרת הון חברתי.הכל בסוף חוזר למשמעות ושייכות (התיאוריה המובילה של דניאל ואנוה).סובלנות ויצירת אמון זה הטיפ הכי משמעותי לאנשי ונשות קהילה שמרגישים שלא רואים אותם ואותן.מפגשים פיזיים הם הכרחיים ליצירת קהילה משמעותית.כרגיל, אנחנו מזמינים אתכן ואתכם לערוץ הטלגרם שלנו וגם, ספרו לנו מה אתם ואתן למדתם.ן מהפודקאסט שלנו או מהעבודה שלכם.ן

רות עדן היא מנכ"לית ומייסדת של קומיוניטי פורוורד - ארגון מנהלי הקהילות של ישראל. רות פועלת בעולם הקהילות מזה 5 שנים, שזה גם הגיל של הבן הבכור שלה ובפרק היא תספר לנו איך כל זה מתחבר בסוף. בפרק הזה יש מראיינת אורחת, הלא היא ליאור רותם גורדון. בואו לצלול ולחפור עם דניאל, ליאור ורות על איך עולם הקהילה השפיע על עולם העסקים ועל הממשקים וההבדלים בין קהילות מסורתיות לקהילות דיגיטליות.חמישה דברים שלמדנו מהפרק עם רות:המקום של הקהילות הדיגיטליות צריך עוד לעבור הגדרה ומיסוד. ההגדרה והמיסוד יגיעו על ידי היכרות של הבסיס - איך עולם הקהילות התחיל מצד אחד ופיתוח הידע ומדדי הצלחה מהצד השני, כגון: KPI, ROI.הרבה פעמים עסקים רוצים להקים קהילה מתוך הצורך שלהם, התפקיד של מקימות הקהילה של אותם עסקים הוא לחשוף בפני העסקים את העולם הפנימי של חברי הקהילה הייעודיים (מיתוג, מחוברות עובדים, מוצר וכו').האתגר הראשון בהקמת קהילה לעסקים הוא לחבר בין הצורך של העסק לבין הצורך של הקהילה. טיפים למחקר מקדים לפני הקמת הקהילה: לבנות ראיונות עומק עם קהל היעד, חשוב לא לשאול שאלות מכוונות, לא לצאת מהנחות מוקדמות על חברי הקהילה, להעמיק את הקשר עוד לפני פתיחת הקהילה ועוד.קהילות עסקים הן פתח לשיח דו כיווני (עסק ללקוח ולקוח לעסק), לעומת פרסום או דף עסקי שהוא חד כיווני (עסק ללקוח). כשהשיח הוא דו כיווני הוא מעלה את הערך ללקוח, את הנאמנות למותג ונותן את ה added value ללקוחות.מוזמנים ומוזמנות לערוץ טלגרם שלנו, דיבורי קהילהמוזמנות ומוזמנים לקהילה של community forwardמוזמנות ומוזמנים לעקוב אחרי רות בלינקדין

השבוע עולה לנו פרק עם הילה בקשי, יזמת, אשת אקוסיסטם מובילה וסופר קונקטורית שהקימה את המיזם המיטאפיסטיות. הזמנו את הילה לדבר איתנו על הצד הפחות מזהיר של עולם הקהילה, אבל איך לא? בסוף דיברנו גם הרבה על עולם המיטאפים.אז חמישה דברים שלמדנו מהילה:שיעור ראשון למנהלי מוצר: לפי שמייצרים משהו חשוב לבדוק האם יש צורך והאם אנשים מוכנים לשלם על זה? לשלם על זה יכול להיות גם תשלום בזמן של המשתמשים.השאלה הכי חשובה לשאול בקהילה או לפני פתיחת קהילה היא מה חסר לכם.ן? ושיהיה למקימי הקהילה תשוקה וחיבור למוצר ו\ או לקהילה. בקיצור קהילה זה לא לכל מוצר ולא לכל אחד.ת. א.נשים אוהבים ששמים לב אליהם ואליהן. בקהילות מוצר חשוב למצוא חברי וחברות קהילה שיכולים ויכולות לתת ערך ולתת להם.ן במה.מיטאפ התחיל כרשת חברתית על מנת לפגוש עוד אנשים. על אף שנדמה לנו שזה החל מעולם ההיטק, זה הפוך! עולם ההייטק השאיל את נושא הקישור והחיבור בין האנשים מעולם ה lowtech. למיטאפ יש 3 מטרות: למידה, יצרת קשרים בין אנשי מקצוע ובניית הזדמנויות לחיבורים (עסקיים ואישיים).תודה להילה שהביאה גם את הקושי והמחיר של עבודה עם קהילות!מוזמנים ומוזמנות לבקר אותנו בערוץ טלגרםבואו ותצטרפו לקהילת המיטאפיסטיותקדימה תתחברו להילה בלינקדין

השבוע חוזרים מחופשת הפסח עם פרק על קהילות מקצועיות לומדות בו אנחנו מארחים את ד"ר טלי ברגלס שפירא.  5 דברים חדשים שלמדנו בפרק:1. אחד הגופים הראשונים שעסקו בתחום הקהילות המקצועיות לומדות הם מכון וייצמן ספציפית בתחום הפיזיקה. 2. על אף שנושא הקהילות המקצועיות לומדות מתחזק בתקופה האחרונה, במכון מופת (הגוף אשר מכשיר מורים במשרד החינוך) עוסק בנושא כבר 6 שנים ויש צוות שלם סביב הנושא. 3. על פי ההגדרה של מופת, קמ"ל (קהילה מקצועית לומדת) היא קבוצה של אנשים שנפגשים ללמוד ולטייב את הפרקטיקה שלהם כדי לבחון את דרכי הלמידה ולשפר את תהליכי ההוראה. 4. על פי טלי המטרה של קהילה מקצועית לומדת היא לא רק קהילתיות כמו בקהילות גיאוגרפיות. הקהילה היא כלי במקרה זה. 5. המודל של קמ"ל נקרא "מודל מניפה" והוא מלווה על ידי גוף אקדמי שגם מקדם את המקצוע וגם את המובילי קהילה שהם מורים מתנדבים. ואם שאלתם את עצמכם.ן מי זאת ד"ר טלי ברגלס שפירא, אז נספר לכם.ן שהיא התחילה את דרכה במערכת החינוך והייתה מחנכת כיתה. טלי עשתה דוקטורט במכון וייצמן ובמסגרת הפוסט דוקטורט הקימה וחקרה קהילות מקצועיות לומדות של מורים למדעים.במקביל לניהול מופ קהילות מקצועיות לומדות היא גם מרצה במכללת דוד ילין בתחום הוראת המדעים, ביולוגיה וכימיה וטכנופדגוגיה.טלי היא אמא לחמישה ילדים, שני חתנים כלה, וכלב וסבתא לשלשה נכדים מהממים.לקריאה נוספת:מאמר שכתבנו בטלגרם על קהילות מקצועיות לומדות עם מלא קישורים רלוונטים מאמרים רבים של מכון מופ"ת על קהילות מקצועיות לומדותסרטון של ד"ר טלי ברגלס שפירא על קמ"ל מאמר של גיל מרטינס על קהילות מקצועיות לומדותמאחלים לכם האזנה נעימהדניאל ואנוה

הפעם פוגשים את גליה ואלי מ - Molet בהתחלה ממש קשה לנו להגיד את השם Molet ולהיכנס לעניינים. אבל ברגע שגליה אומרת לדניאל שהחלום שלה לחיות בקיבוץ הדברים מתחיליםלהסתדר. בפרק נבין מה בכלל הקשר בין Molet שזאת נגרייה, לקהילה ואיך הם עוזרים לקהילות אחרות להתפתח, מהההבדל בין נגרייה קהילתית לנגריה כמו Molet. נבין איך עץ ועיצוב משפיעים על הפרט ומאפשר לו התפתחות בתוך הקהילה ומייצרעבורו שייכות ומשמעות. כיצד שייכות זו משפיעה על הקהילה והסביבה בחזרה. איך המפגששנוצר בנגרייה מייצר קהילתיות וחיבורים בין האנשים. פרק אחר, קצת שונה, ממש מתוך השטח והעשייה שהם ממש הקליטו מתוך הנגרייה. בפרק מתארחים אלי סער (39), מנהל שיווק ומכירות - מעצב תעשייתי, בוגר HIT חולון, יזם אימפקט - מייסד שותף יחד עם ארי ליברסון ואסף עציון אתמולט בשנת 2014. בעל ניסיון של למעלה מעשור בעיצוב ריהוט בר קיימא מחומריםשונים ומוביל במולט את תחום השיווק והמכירות. מביא איתו ניסיון ניהולי ופתרוןאתגרים מתקופת שירותו כחובל, מפקד ספינת בט"ש בחיל הים. גליה שוץ (45), מנהלת אימפקט וחינוך - מטפלת בפסיכודרמה ובעלת MBA. בעלת ניסיון ביזמות, פיתוח וניהול פרויקטים חוצי ארגון בתחומיםשל: יזמות והשקעות אימפקט, פיתוח ארגוני, היבטים פסיכולוגיים בניהול וייעוץ, לרבותפיתוח שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים, חברות עסקיות וארגוני חברה אזרחית. הקימהבמכללה למנהל את "אקטו"- המרכז האקדמי הראשון ליזמות והשקעות אימפקט,בשיתוף קרן רוטשילד וקרן דואליס. מה זה Moltet? MOLET (משמעו MOdulate your palLET) - פלטפורמה לעיצוב חברתי ובר קיימא.אנחנו אנשי מקצוע יצירתיים המשלבים אדריכלות, עיצוב, קיימות וחינוך מעשי,המבינים כיצד עיצוב חכם, כנה ומשותף, יכול לשנות ולשפר את מצב הרוח ואת רווחתם שלאנשים וקהילות. כעסק בעל שלוש שורות רווח (אקולוגי, חברתי ופיננסי) אנחנו מאמינים שיש דרךאחרת לחשוב על החללים סביבנו ומציעים פתרונות לאתגרים סביבתיים וחברתיים באמצעותפעילות עסקית.אנו פועלים במסגרת יעדי הפיתוח בר קיימא של האו"ם ומתמקדים בשלושתהיעדים - יעד 10 - צמצום אי שוויון.יעד 11 - ערים וקהילות מקיימות.יעד 12 - צריכה וייצור אחראיים.WWW.MOLET.ORG רוצים לשמוע עוד?https://www.youtube.com/watch?v=zQdctBfH3i4rumho https://www.youtube.com/watch?v=ZkSNcSSJtnYhttps://www.youtube.com/watch?v=2SKAbcCunrUhttps://vimeo.com/330445449https://www.molet.org/he/projects/%d7%9e%d7%93%d7

דייוויד גדרון הוא פסיכולוג חברתי ועוסק בתחום החוסן והחירום כבר תקופה ארוכה. בעברו ליווה את מנהלות מרכזי החוסן של עוטף עזה ושדרות, היום עובד עם הג'וינט העולמי ומלווה קהילות יהודיות באירופה. לפני כ20 שנה כשעוד היה איש קבע בצבא, נחשף לראשונה לעולם החוסן הקהילתי. אנחנו מזמינים אתכם להצטרף איתנו לשיחה מרתקת עם אחד האנשים שלמדתי (אנוה) ממנו הכי הרבה בחיי. אז איך חוסן קהילתי מתקשר להון חברתי? האם חוסן קהילתי יכול להתפתח ולהשתנות? איך מפתחים מודל לחוסן בקהילות אמונה יהודיות באירופה? איך מחזקים קהילות? האם חוסן קשור אך ורק לעולם החירום? האם יש הבדל בין קהילות באירופה לקהילות בארץ? ומה התפקיד של יועץ קהילתי?ואם בא לכם לדבר ולשאול דייוויד שאלות, מוזמנות לפנות אליו - [email protected] וכמובן, בואו לבקר אותנו בערוץ

יוהן אטלן הוא תושב דימונה, נגן מדופלם והגיע לעולם הקהילות במקרה בכלל דרך פוליטיקה וצדק. יוהן עבר להתגורר בנגב לפני 20 שנה. למד פיזיקה ופילוסופיה בבן גוריון ולקראת סוף התואר השני בפילוסופיה החליט שהתחום הציבורי אזרחי מושך אותו יותר מהכל. ואם כל זה לא מספיק, יוהן ייסד ב2015 את מועצת הנגב, ארגון הגג המאגד 27 ראשי רשויות מקומיות מהנגב ונציגי ארגונים חברתיים ומוסדות עוגן מהאזור, ומאז גם מנהל אותו.בואו להקשיב מהניסיון של יוהן האם קהילה היא בחירה ומה קורה שחברי הקהילה לא בחרו להיות בה אלה הוסללו אליה? איך מקהילות כל כך שונות מייצרים הסכמות ומגיעים להקים את מועצת הנגב? ואיך לוקחים כלים מעולם הקהילות ומחברים אותם לאקטביזם ושינוי מדיניות?מוזמנות ומוזמנים לאתר של מועצת הנגב וכמובן בואו לערוץ שלנו, כיף שם מבטיחים

ענבל עשתה ועושה מסלול מרשים לכל הדעות, אוניברסיטת בן גוריון, קורנל ומנדל. רוני קאופמן המרצה האגדי שלה לעבודה סוציאלית קהילתית השפיע עליה ועל הכניסה שלה לעולם האקטיביסטי בעבודה סוציאלית. במקביל היא הייתה חלק מהקמת גרעין קהילת קמה ועבדה כעובדת סוציאלית קהילתית בשגב שלום. היום היא עובדת ב"ארץעיר" ומנהלת את התחום של התחדשות עירונית קהילתית שמשלב בין העולמות של מרחב פיזי, קהילתי וחברתי ושילוב בין המגזרים והדיספלינות השונות.איך משמישים מרחבים קהילתיים? איך עוסקים בנושאים מנהליים בארגון בצורה קהילתית? איך מארגנים מנגנונים קולקטיביים? איך מייצרים רצף של הצלחות בקהילה? מה היתרון הגדול של הבנייה החדשה? איך בונים תשתית קהילתית מאפס? והאם באמת התיאוריה הוורודה של העשייה באה לידי ביטוי גם בשטח? (שאלה מצוינת דניאל)אל תשכחו להצטרף אלינו לערוץ טלגרם!לאתר ארץעיר1.5.22 יתקיים כנס רחב בנושא התחדשות עירונית קהילתית ויוקדש חלק גם לקהילות המגדלים, פרסום ופרטים בקרוב.

מייק בנה את קהילת מנהלי קהילות העתיד, כדי ליצור מרחב למנהלי קהילות בתחילת דרכן להתייעץ וללמוד. אך אט אט המרחב התחיל להוות גם מקום למתג את עולם מנהלי הקהילה ודיון על טכנולוגיה וקהילה. הוא התחיל את דרכו המקצועית ב2012 ונראה שכל דבר שהוא עושה, הוא עושה מצוין והחלום שלו הוא לשנות את העולם בעזרת קהילות.האם עולם הקהילות לוקח את עולם התוכן? איך אפשר להשתמש בחברי הקהילה הקיימת כדי לייצר צמיחה עסקית? מה קהילתי ברדבול ומה אפשר ללמוד מהמותג? למה באר שבע היא עיר הסייבר? למה אפשר להשוות קהילות בארגונים לסטארטאפים? מה ההבדל בין web 3.0, 2.0, 1.0 ואיך זה משפיע על עולם הקהילות? איך מטבעות הקריפטו ישנו את הרשתות החברתיות? והאם כולנו נחייה בדיגיטל ובמטא?  בואו להאזין לפרק שיפתח לכם.ן את המוח ובואו לעקוב אחרינו בערוץ הטלגרם

הפעם נפגשנו עם רנא עוודה מחארב, מובילת קהילת אומניה ועם עדי קליש כהן מקרן גנדיר וקרנות הביטוח הלאומי. רנא ועדי, הגיעו לעולם הקהילות במקרה ואנחנו יודעים שמה שהן עושות מבוסס על ניסיון ו best practice, כי בתקציר כמעט כל השאלות מתחילות באיך. הקהילות שנבנות עוסקות ומשלבות בין קהילתיות, אקטיביזם ומגדר במטרה להרחיב את מגוון המשתלבים והמשתלבות בקהילות ולייצר אקטיביזם גם בקרב הקהילות המוחלשות ולתת להן קול. איך יוצרים גיוון, אך גם עובדים על שילוב? איך יוצרים קיימות למיזם? מה ההבדל בין אקטיביזם של קהילות חזקות לאקטיביזם של קהילות מוחלשות בעשייה וההשפעה? איך הופכים צעירות מפוזרות לקבוצה אקטיביסטית? איך משנים נרטיב של קהילות מוחלשות? ומה זה בכלל אקטיביזם חברתי?   מוזמנות ומוזמנים לפייסבוק של קהילת אומניה - ניתן להירשם ולצפות בפעילות של הקהילהבנוסף, קבלו את הקישור לתדריך של מיזם צעירות בראש - סבאיא אוואלאן - שכולל את מודל הפעולה של קהילה אקטיביסטית לצעירות, מערכי מפגש, מתודות כלים ופרקטיקות. מיועד לאנשי/נשות מקצוע שרוצים להיעזר בכלים של קהילתיות ואקטיביזם בעבודה עם צעירים/ות או להקים קהילה אקטיביסטית לאוכלוסיה זו.וכמובן תהיו חברים ותצטרפו לערוץ שלנו ותוכלו להתעדכן בכל העשייה וחומרים מקצועיים נוספים

רן קוניק כיום הוא ראש עיריית גבעתיים. אחרי שאנחנו מדברים כל כך הרבה פרקים על ערים שונות וקהילה היה לנו חשוב לשמוע ממקור ראשון את התפיסה הקהילתית של ראש עיר מכהן בנושא. רן עבד בעבר בעירייה כמנהל מחלקה, הוא בן מקום, מתנדב והתקדם צעד אחרי צעד בעולם הציבורי עד שנבחר להיות ראש העיר.איזה שינויים הרשויות עשו במהלך השנים בהסתכלות על התושב בפן הקהילתי? מהו טבע בני האדם לדעת רן? מה המהות של פעילויות עירוניות? מה החלק של העירייה בנושא הקהילה? לאילו ערים רן מפרגן (בגדול) בנושא קהילה? מה מוביל את הדור החדש של ראשי הרשויות? אילו פעולות פשוטות אפשר לעשות על מנת לקדם קהילתיות?  לתאוריית היובלים שמוזכרת בפרק

לימור מוסייל היא עובדת סוציאלית קהילתית והיום מנהלת את השירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה והביטחון החברתי. היא התחילה כעו"סק במועצה אזורית, עבדה בעיר גדולה, כמפקחת מחוזית ועד שהגיעה תפקידה כיום. לימור מובילה עם הצוות שלה שינויים ותהליכי עומק לתחום במשרד ומכניסה רוח חדשה לעולם כגון: קורס לפיתוח כלכלי קהילתי, ניוזלטר לשירות ושיתוף רחב של כלל העו"סקים ושותפים לתכנון אסטרטגי לשירות.מה הם תחומי התוכן של השירות לעבודה קהילתית? איך בזירה הקהילתית היום אני יכולים למקסם את הערך שכל השותפים מביאים לשטח? מה האני המאמינה שלימור מביאה איתה לתפקיד? אילו תהליכים על פי לימור מתחילים בישראל ואיך הם קשורים לעבודה סוציאלית קהילתית? מה התפקיד המרכזי של עובדים סוציאליים קהילתיים? ומה היא משילות קהילתית? בואו להאזין לשיחה מרתקת עם לימור על העבודה הסוציאלית הקהילתית בהווה ולאן היא עוד תתפתח בעתיד?לאתר של השירות לעבודה קהילתית ולתכניות השירותקישור לניוזלטר של השירותאל תשכחו להיכנס לערוץ טלגרם שלנו

תמר הבטיחה לעצמה שביום הולדת ה70 שלה תפסיק לנהל קהילות של אחרים ותתחיל לנהל את הקהילה שלה, ובחיינו היא באמת הגשימה את עצמה! תמר הקימה עם שותפים את קהילת נרקיס 32 (נחשו למה?) בחריש. היא הגיעה לחריש אחרי שנים רבות כחברת קיבוץ אבל המשיכה לנהל קהילות קיבוציות רבות גם כשלא גרה כבר בעולם הקיבוצי.איזה סיפור דומה יש לדניאל ותמר? מה הביא את תמר לפרוץ את המחסום של עצמה כמנהלת קהילה? איך יוצרים קשרים בין אנשים? איך מקימים קהילה מאפס? מה מביא 12 אנשים שלא מכירים להתחבר? מה קרה בעקבות הקמת קהילת נרקיס? והאם קהילות גמלאים הן קהילות חכמות יותר?תמר רוצה להזמין אתכם ואתכן לצפות בסרטון קצר ביוטיוב על הקהילה והיא ממש תשמח אם תשלחו לה מיילואנחנו רוצים להזמין אתכן לערוץ טלגרם שלנו וגם להירשם ולהיות מנויים על ערוץ היוטיוב שלנו

עמית וגם אנחנו התרגשנו מאוד לקראת הראיון (כי אנחנו כבר הרבה זמן רוצים לשמוע על תיאורית יו) ובאמת לקחו לנו כמה דקות להוריד את ההתרגשות ושהשיחה תזרום לה. עמית מלווה יזמים חברתיים המעוניינים ליצור עולם טוב יותר, היא מובילה את קהילת גאיה ויו לאב בישראל. חופשת הלידה הראשונה של עמית הביאה איתה שינוי וצמיחה לא רק משפחתי אלא גם תעסוקתי ואישי. לדעת עמית מודל היו הוא ממש טכנולוגיה חברתית שיכולה ליצור שינוי בעזרתה של הקהילה על ידי הקשבה מחוללת. בואו לשמוע את עמית מספרת לנו מה זה אקטיביזם רוחני? איך כלכלנית ממשרד האוצר מגיעה לעסוק ביזמות חברתית וקהילתית? מה זו כלכלת אקו? מהו מודל U? מה נעשה בסקוטלנד שעמית חולמת לביא לארץ? איך הקשבה אמיתית יכולה ליצור שינוי חברתי ואיך היא נראית בפועל?בחודש פברואר הקרוב עמית והשותף שלה פותחים מחזור נוסף של מעבדת BU המבוססת על קורס U.Lab הבינלאומי, עמית מזמינה אתכם.ן להצטרך למפגש מבוא שיתקיים ביום שני 7.2 בשעה 18:00 בזום, ללא עלות. לקבוצת ווטצאפ של קהילת גאיה ישראל לקהילת גאיה בפייסבוק הסרטון המדובר על קהילת גאיה מארחת את קנת הוג על סקוטלנדוהנה אחד קצר יותר :) - https://www.youtube.com/watch?v=nMCx9rUEeo8וכמובן, כרגיל - מוזמנים לערוץ טלגרם שלנו בדיבורי קהילה

שרית שיף ורנית אלקיים זכו בפרס הרמטכ"ל לחדשנות בעקבות התכנית להאצת קהילות בצה"ל. הזמנו אותן כדי לשתף אותנו כיצד ניתן להטמיע את עולם הקהילות במערכת מורכבת כמו צה"ל. שרית ורנית משתפות אותנו איך קהילות יכולות לשרת גם את הארגון וגם את הפרטים ומסבירות בצורה מרתקת את הקשר בין קהילות לעבודה בארגונים.  אז איך קהילות בצה"ל קשורות לתכנית של הרמטכ"ל? איך תחום הקהילות נכנס לצה"ל? מה הקשר של הקורונה? באיזו מתודולוגיה הן משתמשות על מנת להאיץ את הקהילות בצה"ל? איזה אתגרים הן פגשו בדרך? ואיך הופכים יוזמות פרטיות של חברי הארגון לתפיסה ברמת המקרו כמדיניות?מוזמנות ומוזמנים לערוץ טלגרם שלנו -  https://t.me/communitalks

חן ולין שתיהן עורכות דין. רגע, מה? כן. כן. שתיהן גם מנהלות קהילה, גם מנהלות עסק משותף, גם בעלות עסקים נפרדים וגם התחילו את דרכן המקצועית כעורכות דין. הן מנהלות יחד את קהילת נשים מדברות נדל"ן, כי הן זיהו פער משמעותי במעורבות נשים ונשות מקצוע בתחום. דרך הקהילה הזו הן מצליחות לייצר ממש שינוי חברתי וגם הקימו עסק מצליח בשם נדלניסטה. אז איך שתי עורכות דין מגיעות לעסוק בניהול קהילה? איך חן ולין הכירו? מי השם שחוזר על עצמו הרבה בפרק? למה לדעתן נשים לא משקיעות בנדל"ן? אילו סוגי קהילות מתפתחות כיום בקרב חברות הנדל"ן? איך אנחנו מקבלים החלטות היום היכן לגור ולעבוד? ולמה קהילה וקהילתיות היא בעצם האינטרס של היזמים?אנחנו מזמינות (בנימה הנשית שהייתה לנו בפרק) להאזין לפרק נשי, נדל"ני מעורר השראה.בואו לבקר באתר של נדלניסטה - https://nadlanista.cmtz.me/מוזמנות לקהילה של חן ולין, נשים מדברות נדל"ן - https://www.facebook.com/groups/medabrotnadlan/וכמובן להאזין לפודקסט שלהן - https://open.spotify.com/show/0DSmuyBWbZvmk9KcS26weyאתם עוד לא בערוץ טלגרם שלנו? אז הנה הקישור - https://t.me/communitalks

לילך כהן ומורן בביאן - בן עמרם הגיעו להתראיין אצלנו יחדיו. לילך מנהלת את תחום משפחות צעירות בירושלים ופרויקט שכונה צעירה ומורן היא רכזת שכונה צעירה בפסגת זאב (מאז הריאיון כבר התחילה עבודה חדשה). לילך ומורן יספרו לנו על כיצד מקדמים את תחום המשפחות הצעירות גם ברמת הניהול בעירייה וגם בשטח עצמו ובשכונות. לא כל יום יוצא לנו לפגוש שתי נשים שמדברות בתשוקה כזו גדולה לתפקיד שלהן בפרט ולעולם הקהילה ככלל.אז מה זאת שכונה צעירה? מה הם שלושת הצירים המרכזיים שעובדים עליהם בתחום המשפחות הצעירות בירושלים? מה הקשר של פופיס לאקטיביזם ופלייסמייקינג? איך התפיסה של שכונה צעירה באה לידי ביטוי בשכונה עצמה? מהו המספר האידיאלי לקבוצת פעילות מובילות בקהילה? ואיך מייצרים קהילה בבניין ובמגדלים? ניתן ליצור קשר עם מורן במייל - [email protected]וזה המייל של לילך - [email protected]לפייסבוק של משפחות צעירות - https://www.facebook.com/משפחות-צעירות-בירושלים-706156882829644/לאתר של קהילה בבניין - https://babinyan.org.il/join/תזכרו להצטרף אלינו לערוץ - https://t.me/communitalksועוד שבוע בדיוק מתחיל הקורס שלנו! אז מהרו להירשם - https://did.li/quD5q

מקס פרידמן הוא איש יקר שכל דקה שתאזינו לו אנחנו בטוחים שתתאהבו בו כמונו. עוד לפני שהגענו לדקה וחצי, דניאל כבר בישר למקס עד כמה הוא מעריך אותו ופעמיים ואפילו בסוף הפרק דניאל השתכנע ממנו!! בקיצור - מקס יודע לפשט נושאים מורכבים, ואין ספק שזה בין השאר סוד ההצלחה שלו.בואו להאזין ולשמוע - איך ירושלים משפיעה על עיצוב האופי? איך מקס הגיע לעסוק בעולם הקהילה? מה זה מונטיזציה בקהילה? איך מתכננים נכון קהילה? מה זה כל האותיות והמילים באנגלית שמקס זורק באמצע הפרק? האם גם בקהילות אונליין יש שיתוף והשתתפות? איזו שאלה ממש טובה הייתה לאנוה? ומה גרם לנו להישפך מצחוק באמצע הפרק?מוזמנים להתחבר למקס בלינקדין - https://www.linkedin.com/in/max-friedman-3783a156מוזמנות לפנות אל מקס בפייסבוק - https://www.facebook.com/inves2go/קישורים לאתרים שמקס מזכיר -Community Canvas - https://community-canvas.org/The 7Ps of community - https://cmxhub.com/the-7ps-of-communityלמדריך המלא למנהלי קהילות של מקס - https://bit.ly/2Vf9db9תזכרו להצטרף אלינו לערוץ - https://t.me/communitalksועוד שבועיים בדיוק מתחיל הקורס שלנו! אז מהרו להירשם - https://did.li/quD5q

חנה רדו היא אשת עסקים ויזמת חברתית סדרתית, הם שבעה ילדים וגדלה בבית שהוא חלל פתוח ולכן בעצם לדעתה גדלה בקהילה מגיל 0. היא הגיעה לעולם הקהילות עקב הרצון שלה למחות על אי ייצוגיות של נשים בעולם העסקים בשנת 2014 והנכחתן במרחב ובנקודות ההשפעה. התלבטנו רבות מה יהיה שם הפרק כי זהו פרק עם חכמה אינסופית ומלא תובנות.איך מתחילים קהילה כשקהילה היא עוד לא באז? למה חנה משתמשת בקהילה כאמצעי ולא כמטרה? מה ההישג הגדול ביותר של הקהילה? איך מקדמים קהילתיות בקרב נשים בפריפריה לצד עסק חברתי? איך זה משפיע על מקום המגורים שלהן? ומה עושים עם 70 נשים שמגיעות ליום חשיפה לעסק לניהול חשבונות ובפועל מגיעות אפס מנהלות חשבונות? אנחנו מזמינים אתכם.ן להאזין לפרק מעורר השראה עם אישה שהיא פשוט וואו וחובה לכל איש או אשת קהילה שמדברת על יזמות נשית מהבטן. והמלצה.. תישארו עד הסוף ותשמעו את הלמה של דניאל..לאתר של קבוצת 19- https://www.group19.org.il/כתבות על חנה רדו בגלובס - https://did.li/LpsCNלאתר סופרסונס, ולקריאת הכרטיס של חנה - https://did.li/jMmTYלדף של סופרסונס בפייסבוק - https://www.facebook.com/personawebsite/מזכירים לכםן לבוא ולבקר אותנו בטלגרם - https://t.me/communitalksובואו להכיר ולהירשם לקורס (שהוא גם קהילה) החדש שלנו - https://did.li/quD5q

מור הובר הוא סלאשר מה שאומר שהוא עושה מלא דברים. לדעתנו (ואל תספרו למור), הוא איש מקצוע מחונן, השינוי שהוא עשה עם שותפיו בפרדס חנה - כרכור בניהול תחום הצעירים ברשות הוא לא פחות ממדהים. כל שיחה עם מור יכולה לפתוח את הראש. לדעתו לא ניתן להיות איש קהילות אם אנחנו לא סוכני שינוי. והאמת? אנחנו כל כך מסכימים איתו. מה שינה את התפיסה של מור על עצמו, הסביבה שלו והקהילה? איך הוא הגיע לעולם הקהילה? מה הייתה ההתנסות הראשונה שלו במנהיגות השתתפותית? מה זה הובר ואיך זה קשור להיותו סלאשר? מה הוא תחום הצעירים? איך מור מוביל את תחום הצעירים ברשות? מה ההבדל בין הצעירים של היום לצעירים של פעם?אנחנו מזמינים אתכם.ן להאזין לפרק ממש מעניין שעוסק בפיתוח קהילות צעירים ונספר גם שמור ישמח מאוד לדבר איתכן.ם, אז תיצרו קשר! [email protected]בנוסף, אנחנו מזכירים לכם שיש לנו קורס מהמם בשם בופה קהילה, פרטים נוספים ניתן לקבל בקישור הנ"ל - https://did.li/quD5qמוזמנים ומוזמנות גם לבקר באתר שלי (אנוה) ללמוד על עשייה נוספת - https://www.anva.co.il/וכמובן גם לערוץ טלגרם שלנו - https://t.me/communitalks

זה עומד להיות אחד הפרקים המצחיקים שתאזינו לו. וזה בדיוק מה שיפה ברפי, הוא מצד אחד מצחיק ויודע להשתטות אבל מצד שני הוא איש מקצוע מדהים ועתיר ניסיון בעולם הקהילות. רפי הוא אחד האנשים שיודע לשלב בין האונליין והאונלייף בצורה מושלמת, בעיקר בשילוב זה בקהילות גיאוגרפיות, ואפילו הוביל תהליכים שהובילו ויצרו שינוי מדיניות.אז מה אנשים לא יודעים על רפי? איך הוא הגיע לעולם הקהילות? איך ניתן להניע תהליכים ומאבקים חברתיים בשכונות? מה רפי אוהב לעשות ברמזורים אדומים? איך הופכים עיר למקום טוב יותר לגור בו? מה הקשר של שטראוס? ולמי רפי כל כך מפרגן?מוזמנים להכנס לקישורים הבאים ולהכיר את הקבוצות והמיזמים שרפי מוביל -CLI - https://www.facebook.com/groups/2494008590725679צעירים למען שימור מורשת הייקים - https://www.facebook.com/groups/92098302369כתבה על המיזמים של רפי ויעל אורן - https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5795051,00.htmlהגורו של יחסי הציבור - https://www.facebook.com/groups/119685011430287קהילת דרושים שרפי מנהל - https://www.facebook.com/groups/205910812845קהילת נאות אפקה - https://www.facebook.com/groups/590069401019615מזכירים לכםן לבוא ולבקר אותנו בטלגרם -https://t.me/communitalksובואו להכיר ולהירשם לקורס (שהוא גם קהילה) החדש שלנו -https://did.li/quD5q

חיה ג'משי, היא ד"ר לסוציולוגיה של החינוך, מרצה במכון שכטר, מנכ"לית קרן שח"ף, אותה יזמה והקימה לפני מעל 10 שנים. היא מגדירה את עצמה כפמיניסטית, אוהבת מספרים וניתוחים סטטיסטים, מאמינה גדולה בשינוי ויצרה לעצמה נישה שכזו בעולם הפילנטרופי. החינוך שקיבלה בבית הביא אותה לעסוק בהשפעה לחברת מופת, חברה שוויונית יותר ובעלת יכולת לצמצם פערים. איך האכזבה הביאה את חיה להקים את קרן שח"ף? מה התהליך האבולוציוני הקהילתי שהקרן עוברת בימים אלו? מה המודל של קרן שח"ף לקהילה? מה הם שני הדברים שחייבים להתקיים כדי שקהילה תהיה קהילה משימתית ותוכל לייצר שינוי? איזה סיפור נחקק לחיה על השינוי שנעשה בשטח? ומה לדעת חיה אפשר לעשות שונה בקהילות סטודנטים בפריפריה?מוזמנים ומוזמנות להכנס לדף הפייסבוק של קרן שח"ף ולעקוב אחריהם - https://m.facebook.com/Shahaf.Foundation/מוזמנות להיכנס לאתר של הקרן ולהכיר אותה מעט טוב יותר - https://www.shahaff.comבנוסף, נפתחו לנו שני קורסים בנושאי קהילה:לעובדים ועובדות סוציאלים.ות ומוכר כגמול השתלמות - לפרטים והרשמה ניתן להכנס ל - https://did.li/uPxlCקורס פתוח לכל מי שרוצה ומעניין אותו - בופה קהילה - לפרטים נוספים ניתן להכנס לאתר של אנוה - https://www.anva.co.ilוכמו תמיד, מוזמנים לערוץ טלגרם שלנו - https://t.me/communitalks 

ניר הוא מייסד והמנכ״ל של בילדאין, חברת ייעוץ לחדשנות שמלווה ארגונים גדולים בבניית קהילות חדשנות פנים ארגוניות וחיבור לאקוסיסטם, ומפתחת בערים גדולות פלטפורמות טכנולוגיות לחיבור קהילות עסקים מקומיים סביב העיקרון של ערים אקטיביות. אנחנו בכלל קראנו לפרק קהילות חדשנות והקשר לעסקים, אבל בסוף כמו בכל שיחה ובזכות ניר הלכנו למקום רחב יותר - קהילות חדשנות. אז לא נשקר, לקראת סוף הפרק אנוה נעלמה, אבל דניאל כפרה עליו החזיק את זה נהדראנחנו מזמינים אתכם ואתכן לשמוע את הגיגיו של ניר על איך אפשר להתחיל להשתמש בחדשנות וקהילות חדשנות? איך הוא מגדיר חדשנות? מה הן 5 סוגי קהילות החדשנות שנכנסות לתוך ההגדרה? מה הקשר של זה לגיוס אוטיסטים לצה"ל (אין, אבל אנחנו אסוציאטיבים)? מה זאת חדשנות בכלל ואיך אפשר לבחון האם קהילה "עובדת"? ומה זה הערך בחדשנות שא.נשים מזכירים כל הזמן? 

חגית גדלה בשכונת גליקסון בקרית גת שהיא טוענת שזהו ניסוי קהילתי שחיבר בין אנשים מרקעים שונים ויש לה אפילו מחקרים שבחנו את השכונה הזו וההצלחה התכנונית שלה וככה בעצם הגיעה לעולם הקהילה, פשוט כי היא גדלה בהוויה קהילתית וחברתית. חגית היא אחת מהנשים פורצות הדרך שהתחילה את השיח החברתי בכל נושא התכנון העירוני, היא התחילה את עולמה המקצועי במרחב הכפרי במגזר הפרטי, הקימה עסק מצליח והיום היא מנהלת את האגף לתכנון אסטרטגי בעיריית תל אביב.אז מה ההבדל בתכנון חברתי במרחב הכפרי לתכנון חברתי במרקמים קיימים כמו בהתחדשות עירונית? איך מייצרים שינוי בעיר ענקית כמו תל אביב בנושאי תכנון חברתי? מה זה אומר לנהל את התכנון האסטרטגי בעיריית תל אביב? איך אפשר לחבר בין העולם הרך של ההתחדשות עירונית ובין עולם התכנוני? ונחשו איזה סיפור דניאל רצה לספר והצלחתי למנוע ממנו?

חגי הוא חבר קיבוץ רביבים שבנגב - איש ציבור וסופר שכתב חמישה ספרים בניהם שני ספרי ילדים ועוד ספר שירה חדש שבדיוק יצא לאור! בנוסף הוא כיהן בשורה של תפקידים ציבוריים בכירים והיום משמש כיו״ר ועדה ציבורית לנכי צה״ל במשרד הביטחון.מזמינים אתכם ואתכן להאזין לפרק עם אדם מיוחד במינו שכל דבר שהוא עושה מגיע מהחוויות האישיות שלו בעולם הקהילה. בפרק חגי ישתף אותנו אילו תמונות תלויות לו בחדר עבודה? מי האנשים שהשפיעו על חייו? מה הקשר בין הקהילה לפרט ומה תפקידו של מנהל הקהילה? מה מיוחד בקהילה לדעתו? ואיזה שיר הוא כתב על כוחה של קהילה בספרו החדש שבר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה. https://t.me/communitalks .

הפרק הנוכחי הוא קצת שונה מרוב הפרקים והוא שיח של אנוה ודניאל על הרהורים ומחשבות על חוסן קהילתי וקצת גם על איך הכל התחיל (הכל, זה דיבורי קהילה, כן?).והנה הצצה קטנה על ההתכתבות הראשונה של דניאל ושלי בווטצאפ שהתחילה ב- 8.3.20 ב-12:47.אנוה רצון: היי דניאל. זאת אנוה רצון. מה שלומך?דניאל אופק: מצויין.דניאל אופק: עוקב אחריך רבות. ידעתי שבסוף דרכנו יצטלבו.אנוה רצון: מחמיא לי..😏 כן.. זה היה רק עניין של זמן ויוזמה😜אנוה רצון: חשבתי על משהו שהתחלתי לעשות, שיחות עם כל מיני אנשי מקצוע ויש הרבה שיח על חוסןאנוה רצון: חשבתי לחשוב איתך אולי לעשות איזה הרצאה או יום עיון כזה ביחד.. אין לי את זה עוד בנוי, אבל אמרתי שנשאל :)דניאל אופק: אני גם חופר על הנושא כבר תקופה ואני ממש אשמח שנעשה משהו ביחד.דניאל אופק: חוסן מרתק אותי ובעיני הוא הפתרון למשברים בתקופה האחרונהאז כפי שאתם ואתן יודעים כבר, רואים כבר ושומעים כבר תקופה - זה מה שקרה מאותה הודעה שנשלחה. כשעוד היינו תמימים. ולא הבנו לאיזו דרך אנחנו יוצאים.אז מקווים שתהנו מהפרק, ותגידו לנו מה אתם חושבים. האם זה סיום עונה, או פשוט פרק ספיישל?

אהרון אריאל לביא הוא מנכ"ל הקהל שהקים את הארגון מתוך חלום והתחיל את דרכו בעולם הקהילות כבר מילדות. הוא ממייסדי גרעין שובה בעוטף עזה, רשת נטיעות ומועצת הקבוצות והקהילות המשימתיות בישראל. אהרון מעורב במיזמים חברתיים וחינוכיים שונים בארץ ובחו"ל וכן במחקרים המחברים בין סוגיות בכלכלה, חברה וסביבה למחשבה היהודית ובמקביל הוא עובד על עבודת הדוקטורט שלו במרכז עזריאלי ללימודי ישראל (אונ' בן-גוריון), העוסק בצמיחת השמרנות היהודית במתח שבין ישראל ליהדות צפון-אמריקה.אז איך עולם הקהילות בא לידי ביטוי ביהדות? מה הרמב"ם אומר על זה? האם המילה קהילה מופיעה בתנ"ך בכלל? מה הקשר בין קהילה, קהל ולהקה? איזה חיבורים ומחשבות עולות בדניאל במהלך הפרק? למה בקבוצות מאוד גדולות מאוד קשה קהילה? ומה בין הטקסים לקהילה? מוזמנים לשמוע את אהרון וילדיו ברקע בפרק מעניין ושונה קצתלאתר של הקהל- www.hazon.org/hakhel

אנוה שוב נסעה לסיני ונתנה לי לכתוב את התקציר. הפעם בדיבורי קהילה אחד הנושאים הכי חמים כיום בעולם הקהילות. שיחה עם הדר ביסומט שהיא אחת המובילות בתחום הקהילות הפנים ארגוניות. חוץ מזה להדר יש פודקאסט מומלץ בנושא - "מבפנים". בפרק אנחנו משוחחים על מהי קהילה פנים ארגונית? למה ארגונים צריכים קהילות בכלל וקהילות פנים ארגוניות בפרט? ומה החזון של הדר? (רמז; הוא מאוד דומה לשלנו.) האזנה נעימה.

בן מורג הגיע לדבר איתנו בפודקאסט בצורה הכי קהילתית שיש, בחוץ עם הרוח, האנשים והכלבים בגינה בשכונה ב, בבאר שבע. ובדרכו המיוחדת הוא מעלה הרבה שאלות ותהיות בנוגע לקהילה. אל הפרק הזה הגענו פתוחים והשארנו לבן להוביל ולבחור על מה הוא מעוניין לדבר ולחלוק איתנו את המחשבות היקרות מפז שלו.אילו צירי קיימות יש לקהילה? איך קהילה נוצרת ומה כברת הדרך שקהילה עוברת עד שהיא מתחילה לעסוק גם בכסף וכלכלה? למה בן מתכוון כשהוא אומר קהילה? מה גורם לקהילה להיות מבוססת יותר? אילו שאלות מעלה הכסף בתוך הקהילה?

גילה לאור היא ד"ר לעבודה סוציאלית קהילתית, למדה פסיכותרפיה, עושה סדנאות אוכל, פותחת בקלפי טארוט וגם (הסיבה שבגינה היא מתארחת אצלנו) מתכננת ויועצת להובלת שינויים במערכות חברתיות, ציבוריות, ממשלתיות ומוניציפליות במגוון תחומים. בנוסף, היא מפתחת תכניות הכשרה בתחום, שותפה בפיתוח מערכת טכנולוגית לשיתוף ציבור, יועצת, מרצה ומכשירה בתחום עבודה קהילתית ושיתוף הציבור.עם גילה ניסינו לברר - האם יש היום זילות במילה קהילה? מה זה בכלל שיתוף ציבור ואיך התהליך התחיל בארץ ובעולם? איך מעצבי מדיניות יכולים להשתמש במדינות ציבור לצורך קבלת החלטות? איך גילה התחילה בכלל לעסוק בתהליכי שיתוף הציבור? אילו שאלות חשוב לשאול בתהליך שיתוף הציבור? אנחנו מזמינים אתכם להאזין לפרק עם גליה ולשמוע על שיתוף ציבור מאישה שהיא מעיין שופע בתחום.רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה. https://t.me/communitalks .

*אנו מתנצלים אך עקב בעיה טכנית, ישנן בפרק לעיתים בעיות סאונד* רונית בר עושה כל כך הרבה דברים שנשארנו פעורי פה. היא מלאת נוסטלגיה לעבר ולזיכרונות של משפחתה אבל גם עובדת כל כך קשה למען עתיד טוב יותר. רונית מעכו וגדלה בשכונה מלאת תרבויות מה שהביא אותנו באופן טבעי לעסוק בקהילה. לדבריה ההתנדבות עזרה מאוד לעצב את הזהות האישית שלה, לכן זה היה רק טבעי שהיא תמשיך לקריירה המרשימה שלה כמנכ"לית המועצה הישראלית להתנדבות, מנהלת ומייסדת של הרשת להתנדבות ישראלית וכמנחה בבית הספר לניהול התנדבות.אז מה החיבור בין התנדבות לקהילה? איך מייצרים מרחב התנדבותי לאנשים? מה המשימה של המועצה הישראלית להתנדבות ומה הקשר של גולדה מאיר למשימה? מה הקורונה לימדה אותנו? איך בונים תשתית התנדבותית? והאם יש הבדל בין מעורבות חברתית\ אזרחית, התנדבות ונתינה? אלו רק חלק מהשאלות שרונית תנסה לענות עליהן.רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה. https://t.me/communitalks.

שני היא שותפה בטריבונה - ארגון קואופרטיבי שעוסק במנהיגות השתתפותית. שני היא קיבוצניקית שמאמינה בשקיפות רדיקלית ויש לה אופניים חדשים לכלבו, תנחשו באיזה צבע? היא מגיעה מעולמות החינוך ואחרי הרבה שנים בעולם הזה היא הגיעה לעולם הקהילה. אז מה זאת מנהיגות השתתפותית? איך משלבים את היחיד בתוך הקולקטיב? שיתוף פעולה אל מול תחרותיות? איזה ציטוט דניאל החליט לשתף איתכם הפרק? מה קורה כשחבר חדש או קבוצה מצטרפים לקהילה? ומה תפקיד המנחה בתוך תהליכי השינוי?רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה. https://t.me/communitalks.

השבוע בדיבורי קהילה פרק ספיישל (ולא רק בגלל שאנוה נסעה לסיני ונתנה לי לרשום את תיאור הפרק).הפעם פרק ספיישל.לראשונה אנחנו מראיינים שתי מרואיינות בו זמנית, אשר חברות בקבוצה הראשונה בקהילה המקצועית של "דיבורי קהילה", לי-אור סלע וליאור רותם גורדון.בפרק מרגש, שונה והיברדי תשמעו על הנחיית קבוצות בדיגטל. בפרק נדבר עם הליאוריות על הקשר בין קבוצה לקהילה, שלבים בהתפתחות קבוצות וננסה להבין איך אפשר להנחות קבוצות בדיגטל.לי-אור סלע מקימה, מלווה ומייעצת לקהילות מוניציפליות משלב ההקמה לתוך עבודת השטח בשכונות. לי-אור הקימה וניהלה את קהילת "בוחרים בחינוך" בהוד השרון - קהילת הורים לקידום חינוך עדכני למאה ה-21. היא מנחת קבוצות מוסמכת של המרכז להנחייה אינטגרטיבית בקבוצות, מאמנת, NLP MASTER, מלווה בתהליכי טרנספורמציה אישיים, קבוצתיים וקהילתיים ומייסדת שותפה ב״היברידיות״ הנחיה קהילתית בדיגיטל. ליאור רותם גורדון בעלת ניסיון של 20 שנה בעולם הקהילות הדיגיטליות. יועצת לעסקים וארגונים בבניית קהילה משמעותית ומרצה בתחום. בכל מקום שלא הייתה לליאור קהילה היא הקימה לה אחת. בעברה הקימה את קהילת "מאמא גורו", מועדון הצרכנות של האמהות. ליאור גם היא מייסדת שותפה בהיברידיות, גרה בגבעתיים, נשואה לרובי ואמא לשלוש בנות.לעוד מידע על ההיברדיות

ענת סריג היא עובדת סוציאלית קהילתית ועוסקת בפיתוח ארגוני וקהילתי. ענת היא אישה מיוחדת במינה עם הרבה תחביבים מפתיעים. היא הגיעה לעולם הקהילה בהתגלגלות ארוכת שנים והתחילה את הקריירה המקצועית שלה בעיריית רחובות והיום ההתמחות שלה היא במרחב הכפרי. היא מאמינה שעבודה עם קהילה היא לעולם לא יכולה לשעמם עקב המורכבות שלה.אנחנו מזמינים אתכ.ן לשמוע פרק שבטוח יעורר בכם מחשבה. כל כך הרבה דברים אומרים על קהילה ועל הדברים החיוביים והמעצימים בה. אבל מעולם לא דיברנו על הצד של הקהילה שעלול להיות רע ופוגעני. בפרק תשמעו מהי חשיבה ביקורתית קהילתית ואיך אפשר להבין יותר לעומק את הבעיות והחשכה בקהילות.רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה. https://t.me/communitalks.

ד"ר שמעון אזולאי כתב לנו את הביו הכי קצר על עצמו מה שרק מדגיש את האיש הצנוע שפגשנו וראיינו. שמעון הוא איש של מוזיקה ואוהב לכבות את הראש שלו בשייט תענוגות. יש לו הרבה דברים מעניינים להגיד על מושג האושר וההבדל בין אושר למשמעות. לטענתו גם - לא ניתן לדבר על משמעות בלי לדבר על קהילה והוא לא יכול לדבר על קהילה ופילוסופיה בלי לדבר על אימו ועל הדור שלה, בעיקר כי הדור הזה לדעתו ידע לבנות קהילות מתוך ההוויה אך מעולם לא היה לו צורך לכתוב את הידע הזה. אנחנו מזמינים אתכ.ן לשמוע פרק עם איש מיוחד במינו שינסה לענות לנו על השאלות מי הרס את הווית הקהילה וההמשגה שלה ואיך זה קשור למעליות? מה הקשר בין משפחה לקהילה ובין יהדות לקהילה? מתי האדם מתרחש באמת? מה ההבדל בין קהילה לקהילת משמעות בכלל? והאם משמעות היא פריווילגיה? רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה. https://t.me/communitalks.

ד"ר טלי גזית, היא מרצה וחוקרת במדעי המידע באוניברסיטת בר - אילן. טלי משתפת אותנו שבכל מחקר שהיא מפרסמת תמיד יש שופט ששואל מה הופך את מושא המחקר שלה לקהילה ולא לקבוצה. היא הגיעה לעולם הקהילות בכך שהקימה קהילת פייסבוק בעצמה מתוך צורך שעלה לה ומשם הדרך למחקר הייתה קצרה - ולעניות דעתינו - זהו פרק חובה לכל מי שעוסק או מתעניין בניהול קהילות וקבוצות בפייסבוק.אנחנו מזמינים אתכ.ן להכיר חוקרת פורצת דרך בתחום הקהילות בפייסבוק ולשמוע איך השתנתה לטלי הטרמינולוגיה בין קבוצה לקהילה? מה צריך להתקיים כדי להבדיל בין קבוצה לקהילה באונליין ובאונלייף? האם מנהלי קהילות הם מנהלים, מנהיגים או אולי מנחים? ובאילו כלים מנהלי קהילה משתמשים לניהול הקהילה?לאתר של טלי והמאמרים ניתן להכנס לקישור לערוץ הטלגרם שלנו - https://t.me/communitalks/59רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה. https://t.me/communitalks.

מאיה רימר היא אקטיבית כחלק מההגדרה המקצועית שלה. היא ממובילות תחום המנהיגות ההשתתפותית בארץ ונציגת רשת The Art of Hosting בישראל. מאיה מתמחה במנהיגות השתתפותית בתנאי כאוס ואי וודאות, ועובדת עם קבוצות אקטיביסטים, קהילות מעורבות, ארגונים, בתחום ההומניטרי ובארגונים שמביאים שינוי בתחום. מאיה מאמינה שמנהיגות השתתפותית היא מערכת הפעלה טובה יותר לאנושות, מגדלת ירקות וסורגת שטיחים. היא שותה דיאט קולה וזאת הדרך שלה להראות לעולם שהיא גם בת אדם ולא מושלמת בתוך כל עולם האידאות שהיא מציגה. אנחנו מזמינים אתכ.ן לשמוע בפרק איך המחאה של 2011 שינתה את מסלול חייה. מה הייתה הסיבה הטובה ומה הסיבה הטראומטית שהביאו אותה לעסוק בקהילה? מה הקשר בין ייעוץ ארגוני לאקטיביזם? מה יביא את השינוי ומה השליחות שלה? מה ההבדל בין אקטיביסטים לפעילים והאם יש בכלל הבדל ביניהם? מה ההבדל בין משמעות למשמעותיות? ולמה התהליך חשוב יותר מהתוצאה. קישור לאתר של מאיה - Www.mayarimer.com/hebrewקישור למאמר המדובר מגיבור למארח - https://www.mayarimer.com/herotohostרוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה. https://t.me/communitalks.

עמרי גפן מעיד על עצמו כמי שמאמין בפשטות, כבסיס להתנהלות בעולם מורכב. לכן הוא מחובר לים ולמדבר, לצד הובלת תהליכים מורכבים בארגונים. ב-25 השנים האחרונות הוא מוביל את תחום הגישור בישראל, פיתח ומטמיע תפיסת משא ומתן דיאלוגי, ועוסק בשנים האחרונות בעיקר בשיתופיות ובאמון. זה עתה יצא לאור הספר שכתב – עוצמת השיתופיות, מאגו-סיסטם לאקו-סיסטם. בנוסף, עמרי שותף בקבוצת גומא-גבים, וכתחביב גם מלמד באוניברסיטת ת"א ובמרכז הבינתחומי.אנחנו מזמינים אתכ.ן לשמוע בפרק אדם מיוחד במינו שברגע ששומעים אותו ישר רוצים לעבוד איתו. עמרי ינסה לענות לנו על שאלות כגון: מהו השינוי שנוצר בעולם הקהילה והקהילתיות? האם אנחנו במהפכת השיתופיות והאמון? מהן ההגדרות של שיתופיות ואמון? מה הן שלושת הרמות השונות של שיתופיות? האם זה נכון למובילים להגיד שהם לא יודעים את התשובה? ומה צריך לעשות כדי ליצר תהליך שיתופי מיטבי?מוזמנים ומוזמנות לפנות לעמרי במייל- [email protected] או בפייסבוק https://www.facebook.com/omri.gefen/ומי שרוצה מוזמן לרכוש את הספר הנהדר שלו, בקישור הזה- https://did.li/MLSfT רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה. https://t.me/communitalks .

הפעם נפגשנו לשיחה עם אלה אלכסנדרי מנכ"ל עמותת מרחב. אלה הגיעה לעולם הקהילה באופן טבעי ומתגלגל. בפרק אלה משתפת אותנו איך מתכננים מרחב פיזי שיכול לסייע ליצירת אינטראקציה טבעית בין אנשים ועל חשיבות של קשרים רב מימדיים ותרומתם למרחב העירוני. בעיני אלה העיר היא הזדמנות לספר סיפור ונרטיב, והצורה הטובה ביותר לכתוב אותם היא על ידי עיצוב ותכנון מוקדם של מרחב מיטבי.אנחנו מזמינים אתכ.ן לשמוע בפרק זה על איך מעצבים סיפור של עיר? למה כדאי לתכנן מרחב ורחובות מעניינים ומה הם העקרונות לכך? איך מתכננים בישראל את המרחב? ואיך תכנון המרחב הפיזי יכול לעודד שייכות ואלמנטים בבינוי קהילה?רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה. https://t.me/communitalks

דניאל חן עוסקת ביעוץ וניהול קהילות בשילוב דיגיטלי, בנוסף היא מנהלת הדיגיטל והקהילות במנהל חינוך בעיריית תל אביב. ונספר את האמת? אנחנו התאהבנו. אז מי זאת דודה של דניאל? ממה רשויות חוששות בפתיחת קהילה דיגטלית? מה ההבדל בין עמוד פייסבוק לקהילת פייסבוק עירונית? איך מתמודדים עם תלונות של תושבים בקהילה? אנחנו מזמינים אתכם.ן לשמוע בפרק על איך מייצרים שילוב של החזקה והכלה בניהול קהילה, איך מייצרים שיח אמיתי בין התושבים לעירייה, איך מתמודדים עם ההתנגדויות של הרשות בנושא קהילת דיגיטל ובכלל על תפקיד מנהל.ת קהילות דיגיטליות ברשויות ממנהלת קהילה יוצאת דופן.רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה. https://t.me/communitalks

קהילתיות עירוניתהפעם נפגשנו לשיחה עם בלה אלכסנדרוב. לשעבר מנכ"לית עמותת ארץעיר ובימים אלו מסיימת שנתיים כעמיתה במנדל בית הספר למנהיגות חינוכית ובקרן אובמה למנהיגות עירונית. בלה מאמינה שצריך לדבר על הכל גם הדברים שאינם מדוברים. בלה עברה תחנות רבות בחייה בחיפוש אחרי משפחה וישראליות אבל הגיע לקהילה דרך העולם האקטיביסטי.אנחנו מזמינים אתכ.ן לשמוע בפרק זה על ההבדל בין עירוניות עירונית לקהילתיות בישובים קהילתיים, מה מאפיין קהילות עירוניות ומה צריך לדעת בלה לקרות בכל הערים בישראל שהוא גם אינטרס לאומי? ומה זה פוליאמוריה קהילתית בכלל? רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה. https://t.me/communitalks

מישל בן שיטרית הוא המון המון דברים ובין השאר גם המנהל של דניאל אופק. מישל עובד כבר שנים רבות בחברה למתנ"סים וכיום הוא מנהל האגף לבינוי קהילה. בשנים האחרונות נראה כי החברה למתנ"סים נמצאת כמעט בכל מקום ועל מדד הקהילתיות שומעים בכל הזדמנות.מוזמנים להאזין ולשמוע איך מגיעים מלימודי הנדסה לעסוק בתחום הקהילה, מהו מדד הקהילתיות, איך מטמיעים את שפת בינוי הקהילה בארגון גדול כמו החברה למתנ"סים, מה תפקידו של מנהל מתנ"ס בהקשר של קהילתיות ואיך בכלל יוצרים תהליך קהילתי?רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה. https://t.me/communitalks

פרק חדש בפודקאסט - דיבורי קהילהOTO online to onlifeיעל אורן מלבד היותה אשת מקצוע בעולם הקהילה אשר מלווה ארגונים בפיתוח קהילה ככלי שיווקי או פנים ארגוני, היא גם חברה טובה שכל שיחה איתה היא שיחה שמעוררת חשיבה. אז איך עולם הריקוד השפיעה על תפיסת הקהילתיות שלה? איך מייצרים קשרים וחיבורים בין עולם האונליין והאונלייף? ואיך אפשר ללמד ילדים כבר היום להיות מחוברים לעולם הקהילה המתפתח?אנחנו מזמינים אתכ.ן לשמוע בפרק מפתיע וחברי במיוחד מה מייחד קהילה, מה חשוב שיהיה בקבוצת פייסבוק על מנת שנוכל להחשיבה ולייצר אותה כקהילה ואיך אפשר לנהל ולהוביל את כל הדבר הזה.רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה.https://t.me/communitalksקישורים:לאתר של יעל - https://www.commina.org/לדף של מנהלי קהילות ישראל - https://www.facebook.com/CLI.ISRAEL/?ref=pages_you_manage

פרק חדש בפודקאסט - דיבורי קהילהאיך משנים מציאות דרך קהילה?ד"ר שרל'ה שדמי וורטמן בשבילנו היא סוג של מנטורית. שרל'ה פיתחה את עולם בינוי הקהילה והיום היא מקימה עם פדרצית סן פרנסיסקו את המרכז הבין-לאומי לבינוי קהילה. כמו כל אדם שמביא לעולם בשורה חדשה לקח לעולם זמן לקבל את זה שניתן להבנות קהילה. אז איך מעבירים ערכים דרך יחסים? מה הזיקה בין קהילתיות להון חברתי? ואיך תיאוריה ומושגים הופכים להיות כלי עבודה?מוזמנים להאזין בפרק לאחת המרצות הכי נחשקות כיום בארץ בנושא בינוי קהילתי, פרק שכולו שיחה אסוציאטיבית אבל אי אפשר להפסיק להקשיב לו. בואו להקשיב וללמוד מי השחקנים העיקריים בקהילה. מה רעידת האדמה בנאפל לימדה את שרל'ה. ומה התפקיד של ראשי רשויות בנושא הקהילה.רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה.https://t.me/communitalksקישורים הקשורים לפרק:תהליך לבינוי קהילתי, שדמות- https://www.oranim.ac.il/sites/heb/community/shdemot-center/about-us/development/process/pages/default.aspxתדריך אירוע בונה קהילה- https://www.oranim.ac.il/sites/heb/content/kama/docs/תדריך-אירוע-בונה-קהילה.pdf

פרק חדש בפודקאסט - דיבורי קהילהקהילה מיטיבהשמואל ילמה הלך 600 ק"מ כדי לעלות לארץ ועובד כבר 25 שנה בארגון ג'וינט ישראל, כיום הוא משמש כראש תחום קהילה. אז מה היא קהילה מיטיבה? איך היא מקדמת את החברים בה? איך מכנסים 50 ארגונים להיות שותפים בתהליך ועדין נותנים לכולם תחושת שייכות ובעלות על מיזם שכזה ואיך צניעות נכנסת לכל הסיפור?אנחנו מזמינים אתכ.ן לשמוע בפרק על המהלך בו שותפים משרדי ממשלה, עמותות, אקדמיה, פעילים קהילתיים ועוד הרבה ארגונים נוספים שלקח על עצמו להגדיר וליצור שפה משותפת על מהי קהילה מיטיבה.רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה.https://t.me/communitalks .קישורים הקשורים לפרק:פורום ירוסלם- https://www.forumyerusalem.org/האתר של קהילה מיטיבה- https://www.kehila-meitiva.org/

פרק חדש ומיוחד לאור המצב בפודקאסט - דיבורי קהילה"חיים יחד מכבדים אחד את השני"עליזה סילוורה היא תושבת רמלה עיר מעורבת, חברה ברשת שלנו בפורום דיבורי קהילה ומובילה איתנו את ערוץ הטלגרם. עליזה היא אישה, אמא, חרדית ומנהלת את מרכז גישור רמלה. התקופה האחרונה הייתה תקופה לא פשוטה בעיר רמלה. רמלה היא עיר רב תרבותית וחיים בה קבוצות רבות בקרב החברה הישראלית. מתוך הבנה שהמרקם המורכב הזה הוא קרקע לקונפליקטים, הוקם בעיר מרכז גישור שבמהלך השנים שינה את מטרתו מפתרון קונפליקטים למניעה ובניית חיים משותפים.מוזמנים להאזין ולשמוע מה זה מרכז גישור, איך עובדים ברגישות תרבותית בכדי לחבר יהודים, מוסלמים, נוצרים ועולים, מה האתגר העיקרי של המרכז היום ואיך יוצרים שפה גישורית בעיר? פרק מרתק שמדבר על האתגרים והמשברים האחרונים בחברה הישראלית בצורה הכי אופטימית שיש.רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה.

פרק חדש בפודקאסט - דיבורי קהילההתפתחות הפרופסיה של עבודה קהילתית בישראלד"ר אלישבע סדן, למי שלא מכיר היא אם העבודה הקהילתית בישראל. ועל אף שיצאה לפנסיה, המאמרים שלה עדין נלמדים בכל בתי הספר לעבודה סוציאלית במגמה הקהילתית וספרה עבודה קהילתית בישראל הוא ספר חובה לכל מי שעוסק בקהילה. אז למה אישה שמעידה על עצמה שאף פעם לא הייתה שייכת לקהילה בחרה לעסוק בקהילה? איך אלישבע הגיעה בכלל לעסוק בנושא הקהילה? ומה המשפט האהוב על דניאל שאלישבע כתבה?אנחנו מזמינים אתכ.ן לשמוע פרק מעורר השראה, עם האישה שמבחינתינו היא מתנה לעולם הקהילה, שיחשוף בפניכם.ן איך העבודה הקהילתית הגיעה לארץ ואיך היא התפתחה עם השנים. אז יש שם קצת שתיקות מביכות, אבל זה פרק ארבע ואין ספק שרק נלך ונשתבח עם הפרקים.רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה.https://t.me/communitalks

פרק חדש בפודקאסט - דיבורי קהילהקהילות בעולם המתחדשהכי כיף להקליט פרקים עם אשת מקצוע שהיא גם חברה. מי שלא מכיר.ה (שזה לא הרבה) תכירו את רוני קנטור - יזמת לב, שותפה מייסדת בקומיוניוטי פורוורד ארגון מנהלי הקהילות של ישראל, מדור המייסדים של עמותת מידברן, אמנית ואקטיביסטית. בא לכם.ן לשמוע איך מלהיות בת יחידה רוני הפכה לאשת קהילה? או איך משלבים בין התפיסה המסורתית של קהילה לקהילות שהן חוצות גבולות?זה פרק שמלא בחיוכים וידע עוד מהמהפכה החקלאית שמעלה שאלות ומאתגר את החשיבה, מה התפקיד שלנו כעובדי קהילה אבל גם מלא אופטימיות על עתידה של הקהילה.רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה.https://t.me/communitalks

פרק חדש בפודקאסט - דיבורי קהילהשותפויות לפיתוח בר קיימאבפרק הזה נפגשנו לשיחה עם דליה לב-שדה. דליה מנהלת את אגף משאבי קהילה במשרד הרווחה, המאגד בתוכו את השירות לעבודה קהילתית, תחום ההתנדבות ומיצוי זכויות. כעובדי קהילה אשר עוקבים אחר פעולות המשרד אנחנו יכולים לראות מהשטח את השינוי שחל בתפיסת השותפויות שנוצרות בעולם הקהילה בהובלתה של דליה, והאמת? לשמוע איך זה עובד ואת האני מאמינה שלה עורר בנו המון השראה!בואו להקשיב למה לנו לייצר שותפויות כעובדי קהילה ומה החשיבות בשילוב משרדי הממשלה, מה האתגרים והחסמים בשותפויות ואיך ניתן להתגבר עליהם.רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה.https://t.me/communitalks

פרק חדש בפודקאסט - דיבורי קהילההגישה ההיברדית לפיתוח קהילתיהפעם נפגשנו לשיחה עם ד"ר שי בן יוסף.שי הוא סוציולוג אשר עוסק בפיתוח קהילתי וארגוני מייעץ, מנחה ומלווה ארגונים, קהילות ואנשים, בישראל ובעולם. את שי אף פעם לא נמאס לשמוע ובכל שיחה איתו, כל פעם מחדש נפתח עולם שלם. אנחנו לדוגמא גילינו בפרק שבאירופה ובארה"ב התפתחו גישות שונות בתפיסה ובהגדרת קהילה, ותפיסת הסובייקט של חברי הקהילה, חוזרת ובגדול!אנחנו מזמינים אתכ.ן לשמוע בפרק זה על התפתחות עולם הקהילה החל מהמהפכה התעשייתית, על הגישות השונות שהתפתחו והתעצבו בעולם הפיתוח הקהילתי במהלך השנים ועד ימינו אנו.רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה.https://t.me/communitalks