עושים טכנולוגיה

בספטמבר 2024 פרסם אפו היבֶרינֶן בן ה-54, פרופסור למדעי המחשב מאוניברסיטת הלסינקי שבפינלנד, את המדורה השנייה של הספר שלו "אינטליגנציה כואבת: מה בינה מלאכותית יכולה לגלות לנו על סבל אנושי". היברינן, שמשתמש בתיאוריה חישובית, טוען שאנחנו יכולים ללמוד משהו על הסבל והכאב הנפשי שלנו אם רק נבחן איך מערכות בינה מלאכותית עובדות, איך הן מעבדות מידע ופועלות.אחרי שהוא מציג תשובה מעניינת לשאלה "מהו סבל" ו"למה אנחנו סובלים", הוא עונה על שאלה אחרת: האם מחשבים, האם מערכות הבינה המלאכותית סובלות, האם הן מסוגלות לחוות סוג מסוים של סבל שדומה לסבל שלנו ואם כן, איך הוא נראה? הוא אפילו מצביע על דרכים להפחית את הסבל שלנו, את הסבל האנושי.צריך להבהיר: זה לא פרק עצוב או מעיק. להפך! הפרק הזה יגרום לכם לחשוב מחדש על השאלה למה אתם חווים תסכול ולמה הוא נגרם, ולא פחות חשוב מכך, הוא יציג בפניכם תשובה מעניינת לשאלה: מה אפשר לעשות בנוגע לזה, שאלה שעוברת דרך ההבנה של "משוואת התסכול".קישורים:להורדת הספר "אינטליגנציה כואבת"https://arxiv.org/abs/2205.15409

אם תבחנו את השירותים הדיגיטליים שבהם אתם משתמשים תגלו שרובם המכריע מבוססים על הענן. המייל שלכם נמצא בענן, התמונות שלכם מאוחסנות בענן, אנשי קשר, סרטוני וידאו, צ'אטים בווטסאפ, כולם מאוחסנים בענן. נכון שחלק מהמידע מאוחסן גם על המכשירים שלנו, נניח התמונות מאוחסנות גם על הטלפון הסלולרי שלנו, אבל מכיוון שהמקום יקר ויחסית מועט, אנחנו מהר מאוד מתחילים להעביר את המידע לענן. אבל מה קורה כאשר אין לכם גישה למידע, מה קורה אם פרצו לחשבון שלכם, אם מסיבה כלשהי הוא נחסם, אם בטעות המידע שנמצא בענן נמחק? למרות שכל החיים שלנו נמצאים בעננים רק מעטים חושבים שאולי... אולי אנחנו צריכים גיבוי לחומר שנמצא שם!הפעם נבחן את אחת הקונספציות הידועות של העולם הדיגיטלי, זו שקובעת שמהרגע שהמידע שלנו – הקבצים, המיילים, התמונות – מהרגע שהכל נמצא בענן, אנחנו מסודרים ואין סיבה לדאגה. באמת?הפרק מוגש בשיתוף חברת CloudAlly.קישורים: Cloudallyhttps://www.cloudally.comאינסטגרם מחקה בטעות סטוריז. אופס.https://slate.com/technology/2024/10/instagram-story-archive-deleted-erasing-digital-memories.htmlאבא צילם את המפשעה של הבן שלו גוגל סימנה אותו כפושעhttps://www.nytimes.com/2022/08/21/technology/google-surveillance-toddler-photo.htmlיוצרים באינסטגרם פונים למאעכרים כדי להחזיר חשבונותhttps://www.buzzfeednews.com/article/laurenstrapagiel/creators-instagram-dealers-restore-accountsהמדריך המלא לגיבוי לחשבונות הענן שלכםhttps://kfgo.darkhorseit.com/tips-tricks/the-ultimate-guide-to-backing-up-your-social-media-accounts/

פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, אנשי טיפול, הם עוסקים בדבר הכי רגיש, עדין וסבוך בעולם: הנפש שלנו. במשך שנים האמונה הרווחת היתה שאחד המקצועות המוגנים ביותר מפני אוטומציה הוא המקצוע שלהם. אחרי הכל, מי ירצה להפקיד בידיים של מכונה, בידיים של צ'אטבוט או תוכנה, את הנפש שלו? מי ירצה שבוט ייתן לו עצות, יאבחן אותו, יציע לו דרכי טיפול?אבל בשנים האחרונות אנחנו עדים למפל של תוכנות, אפליקציות ומוצרים מבוססי בינה מלאכותית שמציעים בדיוק את זה. הם מציעים שיחה, הם מציעים ליווי וחלקם אפילו מציעים טיפול. אין שם אף אחד, בצד השני של השיחה, יש שם מכונה, אבל מיליוני בני אדם ברחבי העולם פונים אליהם.בחלק השלישי והאחרון בסדרה שעוסקת בקשר שבין טכנולוגיה, רומנטיקה, רגשות ושפה ננסה להבין האם אנחנו מוכנים לעידן הרובוט מטפל? כי העידן הזה קרוב, הוא הרבה יותר קרוב ממה שאתם חושבים.קישורים:ממתינים לטיפול כמעט שנהhttps://www.ynet.co.il/health/article/yokra13906254הסיפור מאחורי Woebothttps://spectrum.ieee.org/woebotחוקרי מוזילה בדקו את אפליקציות בריאות הנפשhttps://foundation.mozilla.org/en/privacynotincluded/categories/mental-health-apps

דוח מיוחד שפרסם משרד הבריאות האמריקאי בשנה שעברה מצביע על מגפת בדידות בקרב צעירים ומבוגרים כאחת מבעיות הבריאות הקשות ביותר שאיתה מתמודדת בארה"ב, בעיה שמובילה לא רק לנזקים בריאותיים אלא גם לנזקים כלכליים.בחלק הראשון בסדרה שעוסקת בקשר שבין טכנולוגיה, רומנטיקה, רגשות ושפה עסקנו בשאלה למה אפליקציות הדייטינג שבורות וניסינו להבין למה המשתמשים נוטשים אותן. אבל הנטישה הזו, ככל שהיא רחבה ומתפשטת, מותירה את בעיית היסוד על כנה: אנשים מחפשים קשר ומתקשים בכך; לפעמים הם מחפשים קשר במשך שנים, לפעמים אפילו אז הם לא מוצאים.בחלק השני של הסדרה ננסה להבין האם בינה מלאכותית פותרת את הבעיה, האם אנשים מוותרים על קשרים אמיתיים לטובת קשרים עם מערכות בינה מלאכותית, ואם זה קורה, האם זה מדובר ב"פתרון" או שמא יצרנו בעיה חדשה?קישורים:דוח הבדידות של הממשל האמריקאי (קובץ PDF)https://www.hhs.gov/sites/default/files/surgeon-general-social-connection-advisory.pdfRIZZ AIhttps://rizzai.aiהסיפור על בריאן והחברה שלוhttps://www.aol.com/meet-guys-dating-ai-girlfriends-110000910.htmlהתחתן עם דמות מאוירת וכעת הוא לא יכול לדבר איתהhttps://www.entrepreneur.com/business-news/the-man-who-married-a-hologram-in-japan-can-no-longer/426715הסיפור על התאבדותו של סואולhttps://www.nytimes.com/2024/10/23/technology/characterai-lawsuit-teen-suicide.html

לפני יותר מעשור אפליקציות הדייטינג כבשו את העולם בסערה; הן שינו את האופן שבו אנשים נפגשים, מכירים ומתאהבים, הן הפכו לסנסציה לא רק בארצות הברית אלא בכל העולם, גם בישראל, גם כאן.אבל מאז התפוגגות מגפת הקורונה נרשמה צניחה במספר הצעירים והצעירות שמשתמשים בהן ורבים טוענים שהן הפכו לבלתי נסבלות: בעשרות כתבות שפורסמו בחודשים האחרונים נטען שאפליקציות הדייטינג לא מבצעות את העבודה שלהן ולא רק שהן לא עוזרות למשתמשים, הן פוגעות בהם.בחלק הראשון בסדרה שעוסקת בקשר שבין טכנולוגיה, רומנטיקה, רגשות ושפה, ננסה להבין את המהפכה הטכנו-רומנטית הגדולה ביותר שידעה האנושות, איך היא שינתה את האופן שבו פנויים ופנויות הכירו בני ובנות זוג ולמה היא נשברה.ננסה גם להבין האם השבר הזה הוא רק דוגמה לתופעה נרחבת הרבה יותר, כזו שבאה לידי ביטוי בתחומים טכנולוגים נוספים.קישורים:ירידה במספר הישראלים שמשתמשים באפליקציות דייטינגhttps://www.mako.co.il/home-family-relationship/Article-9053d1935476191026.htmהתביעה נגד קבוצת Matchhttps://www.npr.org/2024/02/14/1231513991/tinder-hinge-match-group-lawsuitהסקר של פורבסhttps://www.forbes.com/health/dating/dating-app-fatigueאהבה בעידן הקפיטליסטיhttps://shado-mag.com/opinion/love-in-the-age-of-platform-capitalism

באמצע אוקטובר 2024 התקיים מפגש המאזינים הראשון של "עושים טכנולוגיה" במועדון הגריי שבתל-אביב. במהלך האירוע אירחנו את נועם ברדין, מנכ"ל וייז לשעבר ומי ששימש במשך שבע שנים כסגן נשיא בחברת גוגל העולמית. הקהל ואני שאלנו אותו על וייז, תחרות, מונופולים, פוליטיקה פנים-ארגונית, חדשנות טכנולוגית, ניהול של אנשים צעירים, מדיה חברתית, מצב ההייטק הישראלי ועוד נושאים רבים נוספים. זו היתה שיחה מהירה, מרתקת, פתוחה, מצחיקה ומאוד מאוד מפתיעה.

בעשרים השנים האחרונות הוצגו תחזיות שונות בנוגע למקצועות שנמצאים בסכנת שיבוש בשל הופעתה של "אוטומציה" – כך זה נקרא לפני הבינה המלאכותית. חלק מהתחזיות התגלו כשגויות אבל על דבר אחד כולם מסכימים גם כיום: ההסתברות שאנשים שעובדים במרכזי שירות לקוחות ותמיכה טכנית טלפוניים, שעובדים במה שמכונה באנגלית בשם Contact Centers, ההסתברות שהם יוחלפו במערכות אוטומטיות עד, נניח, לשנת 2035, נוגעת בוודאות מוחלטת. אבל הופעתן של מערכות הבינה המלאכותית היוצרות שמסוגלות לייצר טקסט בשילוב עם מערכות שמסוגלות לחקות את הקול האנושי, הופכות את התחזית ממשהו עתידי למשהו ממשי. לא צריך לחכות ל-2035; זה קורה בימים אלו ממש.איך זה נראה? האם המצב החדש טוב לחברות שמספקות את השירות והאם הוא טוב לנו, הצרכנים? אלו שאלות חשובות מכיוון שבמובנים רבים הסיפור על מרכזי שירות הלקוחות הטלפוניים עשוי להתגלות כסיפור שלנו, של כולנו, סיפור על המקום שאליו צועד שוק העבודה.קישורים:מניית חברות שירות הלקוחות צונחותhttps://www.bloomberg.com/news/articles/2024-02-28/teleperformance-sinks-as-klarna-fuels-worries-over-impact-of-aiבפיליפינים מתמודדים עם הבינה המלאכותיתhttps://www.bloomberg.com/news/features/2024-08-27/philippines-call-centers-navigate-ai-impact-on-jobsהעדות של סם אלטמן בקונגרסhttps://www.youtube.com/watch?v=TO0J2Yw7usMבוטים מגלים שהם בוטיםhttps://www.reddit.com/r/notebooklm/comments/1fr31h8/notebooklm_podcast_hosts_discover_theyre_ai_not/

בעברית אומרים "שימו לב" אבל באנגלית אומרים "Pay Attention". דווקא הביטוי הזה, באנגלית, מפנה את תשומת הלב שלנו לכך שתשומת לב היא מטבע, משהו שאתה משלם.אם תשומת לב היא מטבע ברור מדוע אנחנו מוקפים באנשים, גופים וארגונים שמשתמשים בכל הטריקים והשטיקים שקיימים כדי לקחת אותו מאיתנו ולהעביר אותו אליהם. אם תשומת לב היא מטבע הרי שכמו כל מטבע ניתן להמיר אותו, לצבור אותו או לאבד אותו.איך נראה העולם דרך משקפי כלכלת תשומת הלב, איך כמעט כל מה שמקיף אותנו בנוי כך שיצליח לחטוף את תשומת הלב שלנו?התכנית שודרה לראשונה לפני יותר משלוש שנים והקלטתי אותה מחדש כדי לעדכן אותה ולטפל בשאלה חדשה: האם בדומה לפלטפורמות המדיה החברתית שידועות לשמצה בכך שהן מנסות לחטוף את תשומת הלב שלנו, גם מערכות הבינה המלאכותית מנסות להשיג את תשומת הלב שלנו, ואם כן, איך הן בדיוק עושות את זה?קישורים:מחקר: חנפנות בקרב בוטיםhttps://arxiv.org/pdf/2310.13548מייקל גולדהאבר: שימו לב קונים!https://www.wired.com/1997/12/es-attentionכלכלת תשומת לבhttps://www.heise.de/tp/features/The-Economy-of-Attention-3444929.htmlספר: Stand out of our lighthttps://www.amazon.com/Stand-out-our-Light-Resistance/dp/110845299X

 ב-15 באוקטובר 2024 בערב יתקיים במועדון הגריי שבתל-אביב מפגש עבור מאזיני ומאזינות "עושים טכנולוגיה". בפרק הזה אני מגלה מי יהיה האורח המרכזי בפרק הלייב. השתתפו וקחו חלק בהקלטת הלייב הראשונה של "עושים טכנולוגיה". גגלו "גריי עושים טכנולוגיה" ומהרו לשריין לעצמכם כרטיס.https://grayclub.co.il/event/493/12718/

שאלת האחריות בעידן המכונות החושבות הוצגה לראשונה לפי עשרים שנה ובספרות המקצועית מכנים אותה בשם "פער האחריות". במשך שנים רבות היא נחשבה לתרגיל כמעט תיאורטי, אבל מה שהיה תיאורטי כבר מזמן לא כזה והאתגרים והבעיות האתיות שקשורות במתן דין וחשבון, בסוגיות של אחריות ואשמה נמצאות כבר איתנו.הנה דוגמה: מערכת בינה מלאכותית שמוטמעת בתוך כלי טיס ללא טייס מחליטה באופן אוטונומי לירות טיל ובטעות הורגת עשרה חיילים (שלא נדע). מי אחראי? הממשלה? הצבא? המפקד שהחליט לשלוח את הכטב"ם? מפעילי הכטב"ם? מה בנוגע למי שפיתח את הכטב"ם? אולי מי שפיתח את האלגוריתם שמוטמע בכטב"ם, אולי הוא זה שאחראי? אולי האחראים הם אלו שבחרו באיזו דאטה להשתמש כדי לאמן את האלגוריתם שהוטמע בכטב"ם שהופעל על ידי המפעילים שנשלחו על ידי המפקד שמונה על ידי הצבא שמקבל הוראות מהממשלה?מי אחראי כאשר אף אחד לא אחראי ואם אף אחד לא אחראי אז... אז מי אחראי?קישורים:הארץ: "האלגוריתם קבע שהיא לא בסכנה"https://www.haaretz.co.il/magazine/2024-07-31/ty-article-magazine/.highlight/00000191-07e0-df85-a399-eff6db0e0000פער האחריות: מחקרו של אנדראס מת'יאסhttps://link.springer.com/article/10.1007/s10676-004-3422-1מחקר: ארבעה פערי אחריותhttps://link.springer.com/article/10.1007/s13347-021-00450-x