תפישה דואלית- מתנה לשלמות הפנימית שלך

לפעמים, דווקא הפער המציק הזה, בין מי שאנחנו באמת, לבין מי שנדמה לנו שאנחנו צריכים  להיות, יכול להביא אותנו למקום של קבלה עצמית, שלמות פנימית ושמחה על כך בפודקסט הזה

פחד מפני אובדן שליטה הוא  אחד הפחדים הגדולים והמאיימים ביותר על הבטחון הבסיסי שלנו בני האדם. בין הקטבים של תחושת חוסר אונים ותחושת שליטה, מתקיימת תנועת חיים קבועה. על כך בפודקסט הזה

יש הרבה מילים בשבח הבקורת, שהיא בונה, מכוונת, מקדמת. יש גם הרבה מאוד מילים שמסבירות למה בקורת, אפילו אם היא בונה, באגף מסויים בתוכנו, היא בעצם הורסת.. אז מה במקום? על כך בפודקסט הקרוב

  הקטבים הדואליים של מושפעות לעומת השפעה, כל כך מרכזיים בחיינו, כמעט ואפשר לומר שהם חלק מתנאי הקיום שלנו. למה?  אנחנו נולדים עם צורך וגם רצון להשפיע. מה הכוונה? תחושות המושפעות או ההשפעה שלנו, מספרות לנו על המקום שלנו בעולם, על המשמעות לקיום שלנו, על הכוחות או החולשות שלנו והן צובעות את כל מערכות היחסים, עם אחרים ועם עצמנו.  

עשייה רבה, ומרוץ להשיג יותר - זה שם המשחק בימינו!! העניין הוא, שלא בהכרח.  ישנם זמנים שאנחנו נדרשים לעשייה, אך, ישנם זמנים בהם ככל שנרצה או נחפש, נידרש לוויתור על העשיה הרגילה שלנו. מתוך נסיוני אלו זמנים לא פשוטים, מעוררי שאלות, תסכולים וחשש, ויחד עם זאת, המוכנות שלנו להחזיק בזמנים האלו, להתבונן בהם מנקודת מבט אחרת, מקפלת בתוכה מתנות חדשות ומסקרנות.   למידע נוסף https://linktr.ee/etitirosh

מה מבדיל בין אדם לבין בעל חיים? התודעה האנושית. בבסיס של התודעה יש מקור נביעה קבוע של אפשרויות בחירה. חירות פנימית, מתקיימת רק הודות ליכולת שלנו לבחור, לבחור ביש, בטוב, בשמחה עבורנו ועבור הסובבים אותנו.

   אנחנו אלו שיכולים לבחור אל מי להתקרב וממי להתרחק, אנחנו יכולים לבחור כוכבים שמחממים את ליבנו לעומת כאלו שעלולים לבלוע אותנו או להתנגש בנו אחת הבחירות החשובות והמשפיעות ביותר בחיינו היא הבחירה בבן או בת זוג. אני שואלת את עצמי כמה באמת אנחנו יכולים להיות קרובים אל בן או בת זוג, אבל מבלי להתנגש ,אלא להיפך, להקרין אור גדול ביחד?

  הנפש כדי לפגוש את עצמה זקוקה לנפש אחרת/ אפלטון מה קורה כשאנחנו נדרשים להיות לבד בסגר או בידוד, כשאין מישהו שיכול לראות אותנו או לשקף לנו את עצמנו? או להיפך, כשאנחנו הולכים לאיבוד דווקא בתוך בליל של האנשים הקרובים סביבנו? על כך בפוסט  או הזה, ובהרחבה על שני הרגשות הדואלים האלו גם בתחומי חיים נוספים, תוכלו לקרוא בדף הפייסבוק שלי

אני שמה לב לאיזו חוקיות בה החיים שלנו מתנהלים כל הזמן בין קצוות רגשיים או תפישתיים, ולא סתם קצוות, אלא כאלו שהם מנוגדים. כאילו שאנחנו צריכים לשים לב שאיכשהו החיים משכו אותנו לקצה אחד ואנחנו נדרשים כאילו לנוע על ציר ולהגיע חזרה לאמצע, בעצם לאיזון חדש שמתאים למצב ולמי שאנחנו היום.