בין הקטבים

במיקוד במאפייניה הייחודיים של המלחמה שפרצה באוקטובר 2023, מאמר זה בוחן מבט השוואתי למלחמת אוקטובר 1973. המבט משווה בשבעה ממדים, ואמור להסביר את קווי המתאר השונים שעושים את המלחמה הנוכחית למורכבת ביותר. ההשוואה מתבקשת מתוך נקודת הפתיחה למלחמה בהפתעה מודיעינית ומתוך עומק המשבר שהתהווה בעקבות שתי המלחמות. ההשוואה מתבקשת גם מתוך נימה ביקורתית שעולה בשיח הישראלי בתהייה איך המלחמה הקשה באוקטובר 1973 הסתיימה בשלושה שבועות ומדוע המלחמה הנוכחית נמשכת כמעט שנה וחצי. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳. לחץ כאן לקריאת המאמר קריין: גור מורד

זמין להאזנה - פודקאסט חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר. הפעם נשוחח עם ראש תחום המחקר במרכז דדו ומפקד המרכז לשעבר תת-אלוף במילואים ד"ר מאיר פינקל, על מאמרו "תחושת השליטה במציאות כחלק מן התרבות הארגונית של צה"ל. בחלקו הראשון של הפודקאסט נשמע מה הוביל את מאיר לכתוב את המאמר, מהן התופעות שהוא זיהה בצה"ל טרום המלחמה ומה המצב כיום, ונדון בתהליכי קבלת ההחלטות ועל האומץ להביע דעה. לקריאת מאמרו של מאיר פינקל לחצו כאן מראיינת: קים בר מרואיין: מאיר פינקל הפקת הפודקאסט: פיקטוגרמה

פרק 27 בפודקאסט נדבר על מה הוביל את גל לכתוב את המאמר, נשמע על חוויותיו האישיות מהלחימה הנוכחית בעזה, ונשווה בין התמרון הקרקעי בעזה במלחמת "חרבות הברזל" ובין התמרון העמוק בלבנון של חטיבת הצנחנים הסדירה בפיקוד אל"ם יורם יאיר (ייה) במלחמת לבנון הראשונה. שמיעה מהנה.    לקריאת מאמרו של גל פרל יש ללחוץ כאן מראיינת: קים בר מרואיין: גל פרל  הפקת הפודקאסט: פיקטוגרמה

מאמר זה מצביע על הצורך לאמץ מחדש את עיקרון העיצוב המרחבי אשר היה בעבר חלק מתפיסת הביטחון הלאומי, כמחליף לעקרון ההכלה, לאור השינויים בסדר העולמי והאזורי ובעקבות מלחמת חרבות ברזל. המאמר סוקר את תפיסת ההכלה כנדבך מרכזי בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל בשנים 2010-2024, ומצביע על האופן שזו השתלבה בסדר העולמי הליברלי. בהמשך מנתח המאמר את השינויים המתרחשים בזירה הפנים ישראלית, הביטחונית והגלובלית, בטענה כי אלו סודקים את תפיסת ההכלה ומחייבים חשיבה מחודשת על העקרונות העומדים בבסיסה. לבסוף, מציע המאמר לאמץ עיקרון אסטרטגי חדש - עיצוב מרחבי אזורי – שיעמוד במוקד תפיסת הביטחון הלאומי החדשה. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳. לחץ כאן לקריאת המאמר קריינית: יעל יקל

המאמר מביע חשש שההיקף העצום של המידע על מלחמת יום הכיפורים, יחד עם המרכיב הרגשי הרחב הנלווה לעיסוק בה, גורמים לקושי ללמוד ממנה באופן ענייני. לצורך ההמחשה מוצגים שני תחומים שבהם נוצרה הטיה של הלמידה: 1) ערבוב של כשלים לכאורה בבניין הכוח הבסיסי בתקופה שבין המלחמות, שאטען שלא היו, יחד עם כשלים אחרים, מפריע לעסוק בכשלים המרכזיים – החלטות בהפעלת הכוח מפרוץ הלחימה. 2) עיסוק במאפייני אישיותם של המפקדים הבכירים מפריע להתמקד במנגנוני קבלת ההחלטות שהביאו להחלטות חפוזות ושגויות. מסיבות דומות של היקף מידע ומרכיב רגשי משמעותי, צפויה להתפתח בעיה דומה בהקשר למלחמת "חרבות ברזל". בסיום המאמר יוצעו לקחים ללמידה מהמלחמה ההיא ומהמלחמה הנוכחית. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 42- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳. לחץ כאן לקריאת המאמר קריין: ישורון תורג׳מן

לצד לחימת כוחות צה"ל ברצועת עזה, נדרש להתכונן למלחמה בצפון, אם תבוא. העובדה שהתמרון היבשתי הוכח כמענה מבצעי נכון לאתגר בחזית הדרום אין בה כדי ללמד שהוא בהכרח המענה המתאים למערכה בצפון. אבל להתכונן צריך, ולשאול שאלות קשות, ובהן מה היה מצב הכשירות של הכוחות והיכן מימוש עיקרון קיצור משך הלחימה? במסגרת הלמידה וההכנות יש לשוב וללמוד מהספרים שנכתבו על הלחימה בלבנון, ובהם אתי מלבנון, הכולל בתוכו עצות ותובנות למפקדים רלוונטיות ללחימה בעזה ולבנון: חשיבות הקרקע, עצמאות הכוחות, בקיאות בספרות המקצועית, פיקוד משימה (ופיקוד מלפנים) ותחבולה. אלו עיקר הלקחים שיש ללמוד מהספר ומהמלחמה ברצועת עזה כדי להצליח במלחמה בלבנון. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״. לחץ כאן לקריאת המאמר קריינית: יעל יקל

מדוע ישראל מזניחה כבר שלושה עשורים את כוחות היבשה שלה – אחד הכלים המרכזיים בארגז הכלים של הביטחון הלאומי. בספרו חקר תא"ל (מיל') גיא חזות כיצד הופר האיזון בבניין הכוח של צה"ל ובהפעלתו, עד שנוצרו בפועל שני צבאות – צבא ההיי־טק וצבא הפרשים. חזות ניתח בספר את התהליך וקבע כי מלחמת "חרבות ברזל" הורידה מסדר היום שני ספקות: אם יש צורך בתמרון יבשתי, ואם יש צורך במערך המילואים. עתה נותרה השאלה כיצד מחזירים את האיזון ובונים צבא יבשה מיומן, יעיל ומקצועי ובעיקר רלוונטי לאתגרי ההווה והעתיד. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 42- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳. לחץ כאן לקריאת המאמר קריין: גור מורד

המלחמה באוקראינה מהווה מקרה מבחן לניתוח המועילות של השימוש בסנקציות כ"נשק כלכלי". לצורך כך, חלקו הראשון של מאמר זה מנתח את הנחות היסוד העומדות מאחורי שימוש בסנקציות נגד רוסיה ומצביע על כך שבניגוד לצפיות המוקדמות מהן, הסנקציות אינן משיגות את יעדיהן, מובילות לנזק אגבי גבוה ואף מגלמות פוטנציאל להפיכת מלחמה מקומית לעימות בין מעצמתי עולמי. חלקו השני של המאמר בוחן את המועילות של חלופות אפשרויות לסנקציות, החל מהרחבת הסיוע לאוקראינה ועד למלחמה מוגבלת בין נאט"ו לרוסיה. למסקנות המאמר רלוונטיות גם לצה"ל – הפעלת כוח צבאי הינה לעיתים החלופה המועילה והאנושית ביותר לצורך השגת שלום וביטחון, גם בעידן של "מלחמות חדשות". מתוך "בין-הקטבים" גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה. לחץ כאן לקריאת המאמר קריין: רועי וינברג

מלחמת השבעה באוקטובר חושפת את פער הרלוונטיות של תפיסת הביטחון הישראלית מול האיום של רשת צבאות הטרור הדתיים של איראן. המאמר מציע מענה בגישה של מניעת יכולות, אשר בשונה מהמב"ם, אינה מחויבת להישארות מתחת לרף המלחמה, אלא להסרת האיום אל מתחת לרף נסבל. המניעה תמומש באמצעות ורסטיליות אופרטיבית – מערכה תחבולנית המיועדת למנוע הסתנכרנות של האויבים ולצמצם אילוצים על חופש הפעולה הישראלי. במעגל הקרוב, הגישה תתבטא באסטרטגיית "כיסוח דשא" (ובמלחמת־מנע במידת הצורך), ובמעגלים רחוקים תיושם בפעולות מודיעין, אוויר ומיוחדים, תוך הכרח לפעול במסגרת בריתות אזוריות ובין־לאומיות. גישה זו מחייבת שינויים בדפוסי קבלת ההחלטות המדינית והצבאית ועדכונים במאפייני המוכנות ובניין הכוח. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״. לחץ כאן לקריאת המאמר קריין: רועי וינברג

בשלושת העשורים האחרונים הפכה ההכלה למרכיב חשוב בהתנהגות הביטחונית של ישראל. הסיבות לנטייה להכלה הן מגוונות: שיקולים של מדיניות חוץ, שיקולי פנים ורצון להימנע משליטה על אוכלוסיה עוינת, לצד התפתחות של יכולות טכנולוגיות נגד אש תלולת מסלול מול יכולות היריב לפגוע בעורף. גם שינויים בקצונה של צה"ל ובתפיסת המלחמה משפיעים על העדפת ההכלה. אבל ההכלה מאפשרת ליריב זמן להתחמש ומכרסמת בהרתעה. מדיניות האיפוק גם מנרמלת את השימוש בכוח על ידי יריביה של ישראל ומאפשרת הגדלת כמות של אלימות לאורך זמן. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״. לחץ כאן לקריאת המאמר קריין: רועי וינברג