שיח חוקרים

כאשר התחלתי את הפרוייקט, בתקופת הקורונה, ראיתי לנגד עיני שיחות אישיות עם מדעניות ומדענים שמטרתן לא רק לחשוף פרקים מרתקים במדעי הטבע, המדעים המדוייקים, מדעי הרוח ומדעי החברה, אלא גם להציג חוקרות וחוקרים שפועלים בישראל במרחב המרתק והחיוני הזה של התרבות האנושית. וגם, קיוויתי שאוסיף מעט נחמה במהלך שנים קשות בעולם ובארץ. בעת כתיבת הדברים, השנים הקשות טרם הסתיימו, ואף כי הנגיפים נראים כנכנעים לידע האנושי, בישראל התעצם מאבק על שימור הדמוקרטיה הליברלית ועתיד החברה, שמידת ההערכה לעולם הידע מהווה בו מרכיב חשוב תכננתי לדגום בסבב ראשון של הפרוייקט כ-30 מדענים ומדעניות מכל מרחב האקדמיה והמחקר בישראל. משהגעתי עכשיו לפרק ה-31, ניתנה לי הזדמנות - שלא תוכננה מראש - לקיים שיחה על עבודתי שלי, בזכותה של אחת המדעניות הבכירות בישראל שאני מעריך מאוד, הלא היא פרופסור נירה ליברמן, פסיכולוגית חברתית מאוניברסיטת תל-אביב. בעתיד אקיים שיחה עם נירה שהמוקד שלה יהיה העבודה המקורית והמרשימה שלה וחייה היא, אבל בפרק הזה, באורח חריג, נירה היא בת-השיח השואלת אותי והנושא הוא המדע ומהלך החיים שלי. ההזדמנות לכך הייתה סידרה של ראיונות מצולמים עם חברים שמארגנת האקדמיה הלאומית למדעים, שהן נירה והן אני חברים בה, ושניתן למצוא אותה באתר האקדמיה. ברשותן של האקדמיה ונירה עיבדתי את השיחה לפודקסט הזה. אנחנו משוחחים על מהו זיכרון, וכמה הוא מדוייק ולמה הוא לא, ומהו מהלך חייו, וכמה מתוכו שאנחנו חושבים שהוא שלנו הוא באמת שלנו, וכמה קל לשנות זיכרונם של פרטים ואוכלוסיות, וכמה מן הזיכרון נישא בכלל בסביבה ולא במוחנו, וגם מהן התכונות הנדרשות מאיש .מדע, וגם איך הגעתי לכל זה, ומה עניין אותי פעם והיום, ועוד

פרופ׳ שי מאירי, מבית-הספר לזואולוגיה של אוניברסיטת תל-אביב, הוא מומחה לאבולוציה ואקולוגיה של בעלי-חיים יבשתיים, וגם אוצר ראשי של האשכול של אוסף חולייתני היבשה במוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל-אביב. (אגב, המוזיאון המרשים הזה מציג לקהל הרחב אוצרות טבע של ישראל מתוך אוסף של לא-פחות מאשר חמישה מיליון וחצי פריטים.) אנחנו משוחחים, בין השאר, על הכחדתם של מינים ועל הופעתם של מינים חדשים בשטחי ארץ ישראל, על השפעתו של משבר האקלים על המינים שבכדור הארץ ומי הם המינים שיפגעו תחילה ומדוע, וגם מה גרם להכחדת הדינוזאורים ומי ניצל מהאסון הגלובלי ואפילו שיגשג מיליוני שנים לאחר מכן. וגם, מה הייתה דרכו של שי מנער המשוטט בשדות ליד קיבוץ שובל לעיסוקו הנוכחי ולהתמחותו בזוחלים. וגם, מה היה לוקח עמו בתיבת נוח מודרנית לו נדרש היה לאכלס אותה במסע ליישוב כוכבים רחוקים.

פרופ׳ יונית הוכברג, ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, היא בוגרת הנדסת חשמל בטכניון ובעלת תארי מוסמך וד״ר בפיזיקה ממכון וייצמן למדע. את ההשתלמות הבתר-דוקטורלית עשתה באוניברסיטאות ברקלי וקורנל. יונית היא פיזיקאית תיאורטית העוסקת בפיזיקה של חלקיקים ובקוסמולוגיה, ומשתפת פעולה במחקריה עם נסיינים ברחבי העולם. אנחנו משוחחים על מודלים בפיזיקה המנסים להסביר ממה היקום בנוי, על המודל הקרוי ״המודל הסטנדרטי״ ואילו שאלות הוא מותיר פתוחות, על חידת החומר האפל הנמצא בכל מקום ועל המירוץ המרתק לפיענוח התעלומה המדהימה הזו. וגם על כוחות חזקים וחלשים בטבע, ועל זמנים ומרחקים כל-כך זעירים שהמוח האנושי מתקשה לדמיין אותם ורק הפיזיקה והמתימטיקה פותחים להם אשנב, ועל החיפוש הבלתי-פוסק אחרי פיתרונות בלתי-שיגרתיים לבעיות קוסמולוגיות רבות-שנים. נשמע גם מה היה הרגע המרגש ביותר שחוותה במדע עד כה (רגע שאותו היא מבטיחה שלא תשכח לעולם), ולמה היא מקווה בהמשך מסעה המדעי    

פרופ׳ אהוד אחישר, מהמחלקה למדעי המוח במכון וייצמן למדע, הוא בוגר הטכניון שהחל דרכו המקצועית כמהנדס אלקטרוניקה ומנהל פרוייקטים בחברות אלתא ואלביט, בטרם החליט לשנות כיוון, סיים דוקטורט בנוירופיסילוגיה בבית-הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, ואחר-כך הצטרף כראש קבוצת מחקר למכון וייצמן. אהוד עוסק בחקר החישה והתפישה של המוח את העולם באמצעות החושים, ומשלב ניסויים, תיאוריה, וסינטזה שלהם, כולל ביצירת מערכות רובוטיות. אנחנו משוחחים על השאלה האם ניתן יהיה בכלל ליצור מוח אנושי במחשב, על ההבדל העקרוני שהוא מבחין בו בין פעולת המוח בשני מרחבים שונים (המרחב שבו המוח מתקשר עם מוחות אחרים באמצעות מושגים ורעיונות, והמרחב שבו המוח מתקשר עם סביבתו באמצעות החושים), על חישה פעילה של העולם, ועל התכונות הגלובליות העיקריות שבכלל נדרשות ממוח. בדרך נחשפים גם הציקלופ (ספוילר, אהוד מכין אחד במעבדתו), והבעייתיות של מכוניות אוטומטיות, וממה כדאי להימנע בפיתוחן. וגם נשמע מה גרם בעצם לאהוד לעבור מפרוייקטים חדשניים בהנדסת אלקטרוניקה לחקר המוח, והאם כדאי לשלב הנדסה בלימודי חקר המוח ואם כן כיצד, ועל מדע בכלל, ואפילו נזכיר בחטף דת. וגם, האם קרב היום שבו המאזינים לא יוכלו להבחין בין השיחה שבינינו לזו שבין שתי מערכות של בינה מלאכותית. האזנה נעימה  

ד״ר איתמר לב הוא עמית בתר-דוקטורלי של האירגון האירופאי לביולוגיה מולקולרית  במחלקה לנוירוביולוגיה של אוניברסיטת וינה, והוא חוקר כיום את הצופן העצבי שבו רשתות עצביות מפענחות את העולם. קודם לכן, בעבודת הדוקטורט שלו בהדרכתו של פרופ׳ עודד רכבי באת״א, חקר מנגנונים של הורשה שאינה כרוכה בשינוי במיבנה הצופן הגנטי כי אם בביטויו, הורשה שאנחנו משתמשים לתיאורה במונח המטריה ״אפיגנטיקה״ (״מעל לגנטיקה״). בשני המקרים הוא מסתייע בחיית המודל האהובה עליו, שהיא תולעת זעירה ומופלאה. מדענים נעזרים בחיות מודל משום שהם מאמינים שסודות ביולוגיים מסויימים בעלי חשיבות כללית ניתנים לפיענוח נוח יותר בבעלי-חיים פשוטים-לכאורה כאלה. לא ייפלא לכן שאיתמר ואני פותחים את שיחתנו בשאלות שנוגעות לאפשרות של הורשה מדור לדור של תכונות נרכשות בכלל (וברקע מהדהדים שמות כלאמארק ודארווין, כמובן, שמסתבר שלא היו בעצם חלוקים בכל דעותיהם). בהמשך אנחנו מבררים שאלות נוספות, כגון איך מערכת העצבים מבחינה בין העולם החיצוני לבין עצמה, וגם איך איתמר הגיע לעסוק במחקריו (ספוילר, בסיפור מעורבים דוד ופלסטיק), מתי היה רגע ההתאהבות שלו בצופני החיים (עוד ספוילר, זה בא בכלל משילוב של דנ״א של תות ופקודות תיכנות), מדוע החליט לבחור בדרך שהוא הולך בה עכשיו, וגם מה מדאיג מדען צעיר, ובנוסף, מה הוא חושב על היחס של הציבור למדע בכלל. רשות הדיבור לדור הצעיר. האזנה נעימה.

פרופ׳ ארז בן-יוסף, מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באת״א, הוא בעל תארים אקדמיים במדעי כדור הארץ, ארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת קליפורניה בסן-דייגו, והוא מוביל מחקרים חדשניים שמשלבים את כל תחומי הידע הללו. בין השאר הוא עומד בראש משלחת החפירות הארכיאולוגיות למכרות הקדומים בבקעת תמנע. אנחנו משוחחים על מי באמת היו הישראלים הראשונים, על ממלכת אדום המופלאה, על הנקודות העיוורות בארכיאולוגיה של נוודים והשפעתן על מה שאנחנו יודעים או לא יודעים על אבות אבותינו, וגם על חזית ההייטק שלפני 3000 שנה, ועל קפיצה במכונת זמן לחאפלה עם מלך אדום היושב בגלימת ארגמן מפוארת באוהל המלוכה שמעבר לירדן, וגם המלצות יש למעוניינים ללמוד לקראת השתלבות בחזית המחקר של מדעי הארכיאולוגיה המודרנית בכלל וזו של ישראל הקדום בפרט, ועוד.

פרופ׳ מירי ימיני, מביה״ס לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, עשתה את הדוקטורט שלה בביוטכנולוגיה והיא בעלת תואר מוסמך במינהל עסקים. תחומי מחקריה הם בין השאר חינוך ליזמות וחדשנות ומערכת החינוך בעולם גלובלי. נשמע מהו חינוך גלובלי ומהם יתרונותיו וחסרונותיו, וגם על הגירה והקשיים העמוקים הכרוכים בה, על זיכרון תרבותי, שימורו ואובדנו, וגם מה בעצם מחזק משפחות מהגרים במעברם למדינה אחרת, כולל ברלוקיישן מקצועי. ועוד נגלה מה הביא את מירי לעבור ממדעי הטבע לסוציולוגיה בכלל ולעסוק במחקריה הנוכחיים בפרט, ומה היא עדיין לומדת כל שנה, ומה היא ממליצה לסטודנטים שמעוניינים לעסוק בתחומים שהיא עוסקת בהם, ובדרך אפילו נברר מה לדעתה כדאי יהיה ללמד ילדים אם יצטרכו להישלח יום אחד, מי יודע, לכוכבים רחוקים כדי לנסות להמשיך את האנושות במקום קצת פחות קטסטרופלי

פרופ׳ איילת לנדאו, מהחוג למדעי הקוגניציה והמוח והמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, חוקרת קשב ותפיסת זמן בבני אדם, ואנחנו מקדישים את מרבית הקשב שלנו בשיחה לזמן. אנחנו מדברים בין השאר על האדם כמכונת זמן, על הווה וכמה זמן אנחנו חווים אותו, ומהו משך הזמן הקצר ביותר שאנחנו מסוגלים לחוש בו ואיך מודדים אותו, והאם הוא זהה בבני אדם שונים, וגם מה קורה לזמן כאשר אנחנו ממצמצים בעינינו, והאם בני זוג ממצמצים ביחד (ספוילר - לא רק הם). וגם, מדוע בחלוף השנים אנחנו מרגישים שהזמן חולף מהר יותר, ועוד שאלות שהגיע הזמן לשאול אותן.

ד״ר תמר קריכלי כץ, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת״א, היא בעלת תואר בוגר ומוסמך למשפטים וד״ר בסוציולוגיה. אנחנו משוחחים, בין השאר, על צדק בכלל ובמשפט בפרט, על המשפט כשפה חברתית, על משמעות המישפוט הגובר על החברה הישראלית, על שופטים ושופטות והאם מערכות בינה מלאכותית יכולות להחליף אותם, וגם על אפליה ועל מיגדר ומה מגלים אם חוקרים את השפעתם למשל במכירות פומביות באיביי, וגם על מחקר כהתבוננות, ומה בעצם הביא את תמר לדוקטורט בסוציולוגיה דווקא, ומה הייתה רוצה לחקור בעתיד

אבנר הולצמן הוא פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחבר האקדמיה ללשון עברית. נשמע האם לשון יוצרת ספרות או ספרות יוצרת לשון, מתי וכיצד צמחה הספרות העברית החדשה, ומי הסופרים האהובים עליו ולמה, ומי לדעתו כוכביה העכשוויים. וגם נלמד מהם כלי המחקר שלו, ומהו לדעתו הקנון של הספרות העברית (ספוילר, יש כמה, תלוי בהגדרות), ומה הוא ממליץ במיוחד לקרוא, ומה דעתו על המדיום הדיגיטלי, וגם מה בעצם למד לפני שהתאהב בחקר הספרות - ובדרך נשמע אפילו מדוע כעסו הסופרים הישראליים על נאום הנובל של עגנון