האינטרסנטים

השבוע ב'המרקרים' עם ענת ג'ורג'י וגיא רולניק: ד"ר אבנר ברנע, לשעבר בכיר בשב"כ וכיום עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, בשיחה עם המרקרים על הכוח האינסופי שיש לשב"כ "שיכול להאזין ולעקוב אחרי כל אחד מאתנו, מבלי שנדע על כך בכלל", על הסיכוי שנתניהו יפטר את ראש השב"כ רונן בר והסכנות הטמונות בכך שנתניהו ימנה לתפקיד איש שנאמן לו ולא לממלכה. וגם למה בכל זאת הוא חושב שבר חייב לעזוב נוכח חלקו במחדל 7 באוקטובר. "רונן בר לא יכול להיאחז בקרנות המזבח רק בגלל החשש שנתניהו ימנה משהו שנאמן לו".See omnystudio.com/listener for privacy information.

'האינטרסנטים', הפודקסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום רביעי 19 בפברואר, היום ה-502 למלחמה, בעזה ישנם עדיין 73 חטופים, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.   בתחילה, לפני שנתיים, ההפיכה המשטרית של בנימין נתניהו ויריב לוין הקדימה את דונלד טראמפ, שלא היה אז בשלטון. נתניהו תקף את הממסד, את הפקידים וכל מה שהוא מכנה כ"דיפ סטייט", מינה מקורבים היכן שרק היה יכול, ובהמשך ניסה להעביר חוקים שמחלישים את כל אחד מיסודות הדמוקרטיה: בית המשפט, הפרקליטות, שומרי הסף במשרדים הממשלתיים, וכמובן התקשורת. לעומת זאת, לאחר שנבחר, טראמפ עקף במהירות את נתניהו, ומינה את אילון מאסק ליחידה חדשה שמכניסה את אנשיה מלמטה לכל מוסדות הממשלה במסגרת תוכנית שמכונה DOGE - ראשי התיבות של Department of Government Efficiency. כצפוי, יש בממשלה ובמקורביה מי שחושב שצריך ללכת בדרכו של טראמפ, למשל מנכ"ל פורום קהלת, ולמנות צוות ישראלי להריסת השירות הציבורי – והשאלה היא האם דבר כזה יכול להתרחש גם אצלנו. אנחנו נצרף את הפרשן לענייני ארצות הברית, נתנאל שלומוביץ ונקיים דיון על האפשרות המדאיגה הזו.   עוד מקום מפתיע שבו דונלד טראמפ ואילון מאסק החליטו להתערב, הפעם באמצעות תמיכה פומבית במפלגת ימין קיצונית, הוא גרמניה – שבה יתקיימו בחירות לפרלמנט בשבוע הבא. נכון להיום המועמד המוביל הוא בכל זאת איש המרכז פרידריך מרץ, אבל המפלגה הימנית קיצונית עשויה להגיע למקום השני עם כ-20% מקולות המצביעים. מרץ רץ על בסיס הבטחה שהוא יבנה "גרמניה שבה אנחנו יכולים להיות גאים שוב", ושהוא יעשה את זה באמצעות קיצוץ חד בהוצאות החברתיות, הגבלת ההגירה, הגדלת ההוצאה הצבאית והתנעה מחדש של הכלכלה הגרמנית. אנחנו נדבר עם דפנה מאור, עורכת הכלכלה הגלובלית.   אחת המדינות שנהנות במיוחד מהמלחמה באוקראינה וההחלטה של מדינות אירופה להכפיל ולשלש את ההוצאה הצבאית שלהן כדי להתכונן לעימות עתידי עם רוסיה היא ישראל. בדיוק: מכירות התעשייה הביטחונית לחו"ל זינקו ב–3 מיליארד דולר בארבע שנים, והמכירות למערכת הביטחון הישראלית צמחו בסכום דומה. חברות התעשייה הביטחונית מעסיקות כיום כ–45 אלף עובדים באופן ישיר, יותר ממחציתם הם מהנדסים ומדענים, כ–40% מפעילות החברות האלה מתרחשת בפריפריה, ומכירות התעשייה הביטחונית היו כ–6.1% מסך היצוא הישראלי ב–2023. אנחנו נדבר עם חגי עמית, כתבנו לענייני התעשייה הביטחונית.See omnystudio.com/listener for privacy information.

'האינטרסנטים', הפודקסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שלישי 18 בפברואר, היום ה-501 למלחמה, בעזה ישנם עדיין 73 חטופים, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.  בתוך המציאות ההזויה לנו, עם עסקות החטופים, ההפיכה המשטרית, השהייה של צה"ל בסוריה ובלבנון, ובהמשך אולי חזרה למלחמה והתמודדות עם פקודות בלתי חוקיות לביצוע "גיהנום עלי אדמות" כדי לגרש את ערביי עזה, הדבר הכי נורמלי אולי הוא לדבר על מזג האוויר – ובהמשך השבוע יהיה לנו הזדמנות די יוצאת דופן לעשות בדיוק את זה. הנה: בסוף השבוע צפוי להגיע אלנו גל קור חריג, כל כך חריג שהוא זכה לשם משלו כאילו היה הוריקן בפלורידה או חלילה מבצע צבאי. קבלו את "קורל" - גל הקור שצפוי נכון לעכשיו להביא לשלג בירושלים. מי קבע את השם, מדוע דווקא לגל הזה, והאם הוא קשור למשבר האקלים, שאותו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ צפוי להחריף? אנחנו נדבר עם כתבנו לענייני מזג אוויר והתחממות גלובלית – ניר חסון. יש לנו כמובן גם כלכלה: בשנתיים האחרונות וגם מתחילת השנה, הבורסות בעולם ובישראל לא מפסיקות לעלות, וכמעט כל מי שיש לו תיק השקעות במסלולים מנייתיים מרוויח יפה. אבל מי שהרוויח הכי הרבה בתקופה הזו הוא מי שהכסף שלו מנוהל על יד חברת אנליסט – אחד מבתי ההשקעות הוותיקים בישראל. אנליסט עצמה גם נסחרת בבורסה, ומניית החברה זינקה לאחרונה בעשרות אחוזים, על רקע הציפיות לדוחות טובים, ולכן אנחנו נדבר עם אלון אגושביץ מנכ"ל אנליסט ניהול תיקי השקעות, על פילוסופיית ההשקעות של החברה, וננסה לברר איתו האם הם מקצועיים יותר מאחרים.הענף האחר שלא שקט הוא כמובן ענף הנדל"ן, שגם בו המחירים כל הזמן בעליה למרות המלחמות וההאטה הכלכלית, ואחת השאלות המעניינות ביותר היא מי אשם, או לפחות אחראי, לכל העליות הללו – האם אלו הקבלנים והיזמים, או שהאחראית העיקרית היא המדינה. בדיקה חדשה של הלמ"ס, על פני 20 שנים של נתונים משוק הדיור – מספקת לפחות חלק מהתשובה לשאלה הזו. אנחנו נדבר עם כתב הנדל"ן שלנו, הדר חורש, שגם יספר על הקיבוצים והקיבוצניקים, שבעקבות פסק דין חדש חסכו לעצמם היטלים ומסים בהיקף של עשרות ומאות אלפי שקלים למשפחה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

'האינטרסנטים', הפודקסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שני 17 בפברואר, היום ה-500 למלחמה, בעזה ישנם עדיין 73 חטופים, באולפן איתן אבריאל.  אז כן, כולנו מציינים היום את המספר העגום ביותר שאפשר לחשוב עליו: 500 ימים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ו-500 ימים שבהם 73 חטופים עדיין נמצאים בעזה, ומה שלא פחות מדכא הוא שלמרות המספר הזה, טרם רואים את האור בקצה המנהרה. אם מתעלמים מרעיון הטרנספר של ערביי עזה, שלא נראה ריאלי והוא בוודאי שאינו "מרצון", אין גם היום תוכנית רצינית ל'יום שאחרי' ולהסדר שיכול להביא לשקט בעזה וביהודה ושומרון. מה שיש, לעומת זאת, הוא הוא הכנות לחזרה ללחימה ולגרימת "גהינום" לתושבי עזה בהובלת רמטכ"ל חדש. במקביל, יש לנו שורה של פרשיות וניסיונות לברוח מאחריות, למשל פרשת "קטארגייט" על ההשפעה של הנסיכות הערבית על לשכת נתניהו, תוכנית לפטר כבר בקרוב את ראש השב"כ, ומאמץ בלתי פוסק למנוע את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לכישלונות 7 באוקטובר. אנחנו נדבר על היום ה-500 למלחמה עם הפרשן הצבאי שלנו, עמוס הראל. והנה חשד לפרשייה קטנה יותר אבל מעצבנת גם היא, הפעם בתחום הכלכלי: האם משהו הדליף, ביום שישי האחרון, את נתוני מדד המחירים לצרכן – והעניק לשחקנים פיננסים מסוימים הזדמנות לעשות מכה של כסף על בסיס מידע שהיה רק להם? נתי טוקר, כתב המאקרו שלנו, מדווח הבוקר ששחקנים פיננסיים קיבלו את המספרים כ-22 דקות לפני הפרסום הרשמי, שיועד לשעה 14:00 בצהריים. מי הדליף? בבנק ישראל הפנו בעבר את האצבע כלפי עיתונאים, שמקבלים את נתוני המדד כמה דקות לפני הפרסום כדי שיספיקו לכתוב את הידיעות בעניין – אלא שהפעם ההדלפה הגיע לשווקים לפני מועד שליחת הודעת האי-מייל לעיתונאים. אנחנו נדבר עם נתי טוקר, שחשף את ההדלפה, וננסה להבין ממנו איך אפשר היה להרוויח מהמידע המוקדם הזה.  בעולם המוזר שלנו, נמשכת גם היום העדות של ראש הממשלה במשפטי האלפים שלו, כאשר הוא מבקש למתוח את העדות ולעבור על כל הידיעות שפורסמו ב"וואלה" אחת אחת – ויש למעלה מ-300 פריטים כאלה. אלא שמקביל מתברר שציוצים שצוות ההגנה של נתניהו הביאו בשמו של עורך "וואלה" דאז, אבי אלקלעי, בכלל לא היו שלו - אלא של אבי אלקלעי אחר. באופן טבעי הפרקליטות ביקשה להוציא את הציוצים הללו מחומרי הראיות שבמשפט, אבל עצם הצגתם כבר עלולה להשפיע על השופטים. אנחנו נדבר עם הפרשן המשפטי שלנו, ד"ר עידו באום, על הסיפור הזה, על דברים שנחשפים במשפט נתניהו, וגם על לאן נעלמה הטענה של הימין הביביסטי על כך ש"התיק קרס".See omnystudio.com/listener for privacy information.

'האינטרסנטים', הפודקסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום ראשון 16 בפברואר, היום ה-499 לפרוץ המלחמה, בעזה ישנם 73 חטופים, באולפן איתן אבריאל.  בסוף השבוע שוב התרגשנו משחרור שלושת החטופים, שוב חשבנו על כל אלה שעדיין לא שוחררו, ושוב תהינו מה לעשות עם הדיבורים של דונלד טראמפ על "גיהנום עלי אדמות" בעזה, והרעיון של טרנספר לתושבי עזה – למרות שנכון להיום אף מדינה לא הסכימה לקבל אותם. אלא שבמקביל לתוהו ובוהו שטראמפ זורע במזרח התיכון, הוא עושה צרות לא פחות גדולות למדינות אירופה. הנה: בסוף השבוע סגן הנשיא ושר ההגנה האמריקאים אמרו שארצות הברית תחל במו"מ עם פוטין לסיום המלחמה, ושהיא בעד להשאיר בידי רוסיה את השטחים שהיא כבשה באוקראינה, שהיא נגד צירופה של אוקראינה לברית נאט"ו ושהיא לא תשלח חיילים לאירופה – עמדה שנראית כאילו היא נכתבה על ידי וולדימיר פוטין בעצמו. זו מלחמה שעשויה כמובן להשפיע גם על ישראל, ולכן אנחנו נדבר עם יאיר נבות, עיתונאי עצמאי שמסקר את המלחמה באוקראינה.  אצלנו, מה שהולך והופך לפרשיה היסטורית היא הידיעה על הקשרים של כמה מאנשי לשכת נתניהו עם קטאר – המדינה שממימנה את החמאס וחתומה על התיווך בעסקת החטופים. לאחר שהקשר לקטאר של אנשי הסושיאל מדיה של נתניהו, יותן אוריך ושמוליק איינהרון, כבר היה מוכר, עיתונאי חדשות 12, עופר חדד, חשף בשבוע שעבר שגם אלי פלדשטיין, האיש שלכאורה קשור לניסיון לטרפד את המו"מ לשחרור השבויים באמצעות הדלפות לעיתון הגרמני 'בילד', גם הוא מייעץ לנסיכות הקטנה, אך העשירה. בעקבות החשיפה הזו הודיע אתמול השב"כ, במכתב לחברת הכנסת נעמה לזימי, שהוא בודק את הקשרים בין אנשי לשכת נתניהו לבין קטאר, וכדי להבין עד לאן הסיפור הזה יכול להתגלגל אנחנו נדבר עם בר פלג שאחראי על חשיפת המידע אודות אוריך ואיינהורן. גם בעולם החיסכון הישראלי נוצר בשבוע שעבר בלגן לא קטן, לאחר שוועדה ממשלתית פרסמה את המלצות הביניים שלה למבנה שוק החסכון והפנסיה העתידי בישראל, הכוללות שינוי של המבנה הקיים  - פעולה שהולכת לבלבל את כולם, בעולם שגם כך מבלבל מאוד. אנחנו נדבר עם כתב שוק ההון, אסא ששון, וננסה לברר עמו מה הבעיה שהוועדה ניסתה לפתור, מה הפתרון שהיא גיבשה – ומה יקרה בשוק אם המלצות הועדה אכן יתקבלו על ידי הממשלה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

השבוע ב'המרקרים' עם גיא רולניק: עליית ערוץ 14 והרשתות החברתיות שינו לחלוטין את סביבת האינפורמציה בה חיים אזרחי ישראל. השבוע נארח את ד"ר איילה פנייבסקי, עמיתה במכון מולד וחוקרת תקשורת מסיטי יוניברסיטי בלונדון, שטוענת שאנחנו לא חייבים להרים ידיים מול קריסת העיתונות ועליית מכונות התעמולה של פוליטיקאים מסוג נתניהו. עוד בפודקאסט השבוע, על החודש הראשון של דונלד טראמפ ואילון מאסק בשלטון. האם אנחנו בעיצומו של ניסיון הפיכה משטרית בארה״ב שיש לו קווי דימיון למה שמתרחש בישראל מאז 4 בינואר 2023? ומה התפקיד האמיתי של אילון מאסק, האיש העשיר ביותר בעולם בממשל של דונלד טראמפ.  See omnystudio.com/listener for privacy information.

'האינטרסנטים', הפודקסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום רביעי 12 בפברואר, היום ה-495 לפרוץ המלחמה, בעזה ישנם 76 חטופים, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.   האם אנחנו חוזרים למלחמה? לאחר האולטימטומים של טראמפ ונתניהו לשחרור החטופים של שלב א', צה"ל כבר מתכונן לכניסה מחודשת לעזה ומגייס שוב חיילי מילואים, ואילו החות'ים מודיעים שאם הפסקת האש תסתיים גם הם יחדשו את ירי הטילים והכטב"מים לישראל. אבל גם אם זה מה שיקרה, מה תהיה פקודת המבצע שהצבא יקבל? עוד סיבוב  מרדף אחרי חמושים בג'בליה? כיבוש מלא של הרצועה וניהול צבאי שלה? איך בדיוק נראית ה"פתיחה של שערי הגיהנום' שעליה מדבר דונלד טראמפ? ולא פחות חשוב: איך הצורך המבצעי מתיישב עם המתקפה האלימה של שרי הממשלה נגד ראשי מערכת הביטחון, לרבות הרמטכ"ל היוצא הרצי הלוי, וראש השב"כ רונן בר – האם זו הדרך לגייס את הכוחות ואת החיילים להמשך הלחימה? אנחנו נדבר על כל הדברים הללו עם הכתב הצבאי של עיתון "הארץ", יניב קובוביץ'.  צמאים לקצת חדשות טובות? אז יש לנו כמה דברים. ביום ראשון הקולגה שלנו, מירב ארלוזורוב, חשפה כאן זינוק גדול של הכנסות ממסים, בזכות החוק החדש שדורש מסים גם מדיבידנדים לא מחולקים, ואילו הבוקר משרד האוצר השלים הנפקה של אגרות חוב של מדינת ישראל בוול סטריט בהיקף לא קטן של 5 מיליארד דולרים, בריבית שהיא גבוהה רק ב-1.2% עד 1.4% מעל אגרת החוב הדומה של ארצות הברית. זאת אומרת שיש כרגע למשרד האוצר לא מעט כסף בקופה, ונראה שהוא יכול לממן את פעילות הממשלה לשנה הקרובה, למשל את מערכת הבריאות, שם כל מי שהגיע בשבועות האחרונים לבית חולים או לחדר מיון, ראה שהמערכת נמצאת על קצה גבול הקיבולת שלה – בין השאר בשל מחסור ברופאים. בעתיד, אולי, המחסור הזה יצטמצם כי משרד האוצר הודיע אתמול שהוא מעניק אישור לפתיחת עוד שני בתי ספר לרפואה, האחד באוניברסיטת חיפה והשני במכון וייצמן, בנוסף לבית הספר החדש שצפוי להיפתח באוניברסיטת רייכמן. אנחנו נדבר עם פרופ' איילת ארז, דיקנית בית הספר לרפואה על שם מרים ואהרון גוטווירט, אשר במכון ויצמן למדע.See omnystudio.com/listener for privacy information.

'האינטרסנטים', הפודקסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שלישי 11 בפברואר, היום ה-494 לפרוץ המלחמה, בעזה ישנם 76 חטופים, באולפן איתן אבריאל. כפי שאנחנו מתחילים להבין, אם משהו עדיין לא הפנים, ישנם היום שני אנשים בעולם שנחושים לחלוטין שנדבר עליהם כל שבוע וכל יום, ומה שמעצבן הוא שלמרות שאנחנו מבינים את הצורך האגואיסטי הזה שלהם והיינו רוצים לדחות אותו – אנחנו פשוט לא יכולים להימנע מזה, ובכך אנחנו מחזקים את ההפרעה הנפשית שלהן. השניים, כמובן, הם נשיא ארצות הברית דונלד טרמאפ, והאיש העשיר בעולם – אילון מאסק. אז הנה: הבוקר, כמו בשבוע שעבר, דונלד טראמפ שוב הפך את סדר היום שלנו על הראש כאשר בתגובה לאיומי חמאס על השהיית מסירת החטופים, טראמפ הודיע שכולם צריכים להיות משוחררים עד יום שבת בשעה 12:00, אחרת, כמו שהוא אמר, "שערי הגיהנום ייפתחו".  כרגיל אצל טראמפ אין לנו מושג מה זה אומר ואיך ההצהרה הזו תשפיע על שחרור החטופים, ולכן הפעם אנחנו נדבר עם מישהי ממגזר אחר מהפרשנים הקבועים שלנו, גם על זה וגם על סוגיית גיוס החרדים. אנחנו נדבר עם ד"ר עליזה בלוך, ראשת עיריית בית שמש לשעבר וכיום נשיאת יאס"א - המרכז למצוינות בחינוך, על העצרת של הציונות הדתית שתקרא לתמוך בהשבת החטופים - שתתקיים מחר.המהלך הדרמטי הנוסף שטרמפ ביצע ב-24 השעות האחרונות הוא הטלת מכסים בשיעור של 25% על יבוא של ברזל ואלומניום לארצות הברית מכל המדינות בעולם, ובמקביל הוא הורה להפסיק לאכוף את החוקים האוסרים על מתן שוחד לפקידים בעסקים בינלאומיים, בטענה שזה יביא ל"הרבה יותר עסקים עבור אמריקה". האם אנחנו מייצאים את הדברים הללו ומה יקרה למחיר העולמי שלהם? והאם מותר עכשיו למנהל במשרד הביטחון לקבל שוחד מאיש עסקים אמריקאי שבא למכור, נניח, נשק לישראל? אנחנו נדבר עם עורכת הכלכלה הגלובלית שלנו דפנה מאור. ומה עם חולה תשומת הלב השני, אילון מאסק? למרות שיתוף הפעולה שלהם הוא כמובן לא יכול להשאיר את הזירה רק לטראמפ, וכך הוא הודיע אתמול בערב שהוא ארגן קבוצת משקיעים שהגישה הצעת רכש לחברת OpenAI, החברה שמפתחת ומוכרת את שירות הבינה המלאכותית צ'אט GPT, תמורת קצת פחות מ-100 מיליארד דולר. סם אלטמן, בעל השליטה בפועל בOpenAI, ענה לו בציוץ משלו ש"לא תודה, אבל אני מוכן לרכוש ממך את טוויטר בכ-10 מיליארד דולר". האם אלה דברים רציניים? אנחנו נדבר עם שחר כהן, מנהל שותף בחברת ההשקעות לוסיד קפיטל, וננתח אתו מה הצעה כזו יכולה ללמד על רמת המחירים של מניות כמו אנבידיה וגוגל.See omnystudio.com/listener for privacy information.

'האינטרסנטים' הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שני 10 בפברואר, היום ה-493 למלחמה, בעזה ישנם עדיין 76 חטופים, באולפן סמי פרץ ואיתן אבריאל.אתמול פורסמו חדשות כלכליות טובות שאולי מאפשרות לשר האוצר סמוטריץ' לא להיות טרוד בענייני תקציב וכסף ובטחון – הכנסות המדינה ממיסים הגיעו לשיא בחודש ינואר בזכות המיסים שהוטלו על העשירים. המאבק שניהלו החברות העסקיות למנוע את המס על רווחים לא מחולקים נכשל והתוצאה היא מיליארדים רבים שזרמו לקופת המדינה. מירב ארלוזורוב תספר על הפתעת ינואר.העדויות הקשות של החוזרים משבי חמאס מצמררות ומדאיגות ואמורות לדחוף את הממשלה לעשות הכל ומהר כדי לשחרר את כולם. ואולם, הדחיפות הזו לא ניכרת. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר היום בפתח עדותו כשנשאל לשלומו: " מבחינה מדינית לאומית אני מרגיש מצוין". איך מצוין כשיש כל כך הרבה חטופים שסובלים, אין פתרון לבעיית עזה וכשטראמפ בולם רעיונות של תקיפת הגרעין האיראני ומעדיף הסכם? לנתניהו הפתרונים. כוחות צה"ל מצמצמים בינתיים את נוכחותם ברצועת עזה וכעת פועלות שם רק שתי אוגדות – הסד"כ הנמוך ביותר מאז 7 באוקטובר. אם הלחץ בממשלה לחזור להילחם יעלה יפה זה יגזור את דינם של החטופים שנותרו שם וגם ייאלץ את משרד האוצר להכין תקציב אחר. נתי טוקר, כתב המאקרו שלנו, ירחיב.רשתות חברתיות הפכו לזירת לוחמה פסיכולוגית, המפיצה מידע כוזב ומסרים מפחידים. זה לא סוד. בישראל, פוליטיקאים מנצלים פלטפורמות אלו להפצת שקרים ולהסתה, בעוד הממשלה נמנעת מרגולציה. מחקרים מצביעים על נזקים משמעותיים למשתמשים, כולל התמכרות, דיכאון וחרדה. בעולם מנסים להתמודד עם זה ולהטיל אחריות על הפלטפורמות אלו, אך בישראל הנושא מוזנח. ככה זה כשהממשלה נהנית בעצמה ממכונת רעל. רפאלה גויכמן בדקה מה קורה בעולם והיא תספר על זה כאן.See omnystudio.com/listener for privacy information.

שלום הגעתם ל'אינטרסנטים', הפודקסט הכלכלי היומי של TheMrker, יום ראשון, היום ה-492 לפרוץ המלחמה, בעזה ישנם 76 חטופים, באולפן איתן אבריאל.  השמחה של שחרור שלושת החטופים אתמול, בשונה מהפעימות הקודמות, היתה מלווה בהרבה מאוד עצב, תסכול וכעס בשלב מצבם של המשוחררים. התסכול של רבים אתמול נבע מהפוליטיקה – וההבנה שראש הממשלה, בזמן שהוא שוהה ללא סיבה מיוחדת בבית מלון מפואר בוושינגטון, עוסק באופן פעיל בטרפוד השלב הבא של העסקה, ולמעשה קובע כמעט עונש מוות לחטופים שלא כלולים בשלב הנוכחי. נתניהו, זהו החשד, מעוניין לפוצץ את העסקה כדי להציל את הקואליציה שלו, וכדי לשמור בחיים את "אופציית טראמפ" לטרנספר של העזתים. אנחנו נדבר עם הפרשן הצבאי שלנו עמוס הראל כדי לברר האם הציבור בישראל יכול לעצור ולמנוע את המזימה של נתניהו, ובכל זאת להציל את חייהם של עשרות החטופים שעדיין בעזה. במקביל, מכונת הרעל של הליכוד וההפיכה המשטרית ממשיכה לפעול במרץ, ולאחר שנתניהו חזר מוושינגטון ולמד מטראמפ איך יוצרים כאוס – לא נתפלא אם נראה עליית מדרגה בניסיונות לפגוע בדמוקרטיה, גם ניסיונות שהם ספינים של שיח ציבורי, וגם חוקים ממש. חוק כזה, למשל, הוא ההצעה "לצמצם את הריכוזיות בפרסום במדיה", הצעה שזכתה לכינוי "חוק אילן שילוח" בשל השליטה שהיתה לאיש הפרסום בחברת המדיה של קבוצת מקאן. בפועל, ההצעה של ח"כ אביחי בוארון מהליכוד נועדה לגדיל את תקציבי הפרסום לערוץ 14. איך זה אמור לעבוד? אנחנו נדבר עם ד"ר גילה אורן מהמכללה למנהל.  עוד אויב של נתניהו ומכונת הרעל הוא ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, והוא עלה על הכוונת של המכונה בגלל חלקו בחברת פאראגון – חברת סייבר התקפי ישראלית שנמצאת כעת בחדשות. פאראגון החליפה בעלות, מה שיצר אקזיט לאהוד ברק, היא מואשמת בכך שפרצה לחשבונות ווטסאפ של עיתונאים ופעילים חברתיים, ולאחרונה היא גם חסמה מדינה בולטת כמו איטליה מלעשות שימוש במערכת. מה הסיפור של פאראגון והאם היא עברה על החוק? אנחנו נדבר עם איש מדור "השירות החשאי" של עיתון הארץ עומר בן יעקב.See omnystudio.com/listener for privacy information.