ספרות זה הקול

מדוע חנה ארנדט לא החשיבה את עצמה פילוסופית פוליטית ומדוע היא לא חיבבה את סטפן צווייג? כיצד התייחס ז׳ק דרידה למושג ״דה קונסטרוקציה״? ומדוע מיכל בן-נפתלי מסתייגת מהגדרתה כ״חוקרת״?   בפרק 37 ראיינו את פרופ' בן-נפתלי על יצירתה הספרותית והפילוסופית המפוארת. שוחחנו על הדהירה שליוותה את תחילת דרכה האקדמית ואת הנסיגה שהגיעה אחריה, וכיצד היא תופסת כיום את מחקריה הראשוניים. דיברנו על הדרכים שבהן משלבת בן-נפתלי טקסטים של אחרים בטקסטים שלה, וביחסי הגומלין שהיא מנהלת עם ההוגים האירופאים הגדולים של המאה העשרים ז׳אק דרידה, מוריס בלאנשו, חנה ארנדט וג׳וליה קריסטבה, ועם משוררות ישראליות כמו דליה רביקוביץ ודמויות נשיות מקראיות כמו רות ונעמי ומיכל בת-שאול. דיברנו על כתיבה מלנכולית ומינורית ועל הכנסת אורחים, וניסינו להבין ביחד מהם השוליים ומהו המרכז ביצירה ובחיים.    תודה רבה לפרופ' מיכל-בן נפתלי על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ גידי נבו, לפרופ' חביבה ישי, ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. מזל-טוב למעין ראפא על לידת בנה השני סיני 😊. תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת.  תחקיר והנחיה: ענבל בראל וד״ר תמר סתר. עריכה: ד״ר תמר סתר.

מהי ה-JIP, הג'ואיש יזראלי פרינסס? ומדוע שום דבר לא משביע את רעבונה?  האם הישראליות הורסת את היהדות או שהיהדות הורסת את הישראליות? כיצד משתנה היחס בין ה"אני" למרחב שמופיע בספרות דור הפלמ"ח ביחס לספרות העברית בשנות השישים ולבסוף בדור שנות התשעים, ואיך זה קשור לאובדן נקודת הציון, האמת והמוסר, למצב בו נתונה החברה הישראלית היום?   בפרק 36 ראיינו את פרופ' יגאל שוורץ, ראש מכון הקשרים על שלושת ספריו החדשים: "נתונים בנדידה", "ג'ק ואפון הפלא או למה אני מעריץ את האנגלים וגם החלילן מהמלין או סיפורם של אלה שנשארו מאחור", ו"ללכת ברחובות הפנימיים –היקום של יואל הופמן". דיברנו איתו על מחקר ספרות עברית מתוך מבט של רוחב יריעה ודרך חיפוש הקשרים שבין תופעות ספרותיות שונות, מתוך השאלות מה מושפע ממה ומי מדבר עם מי. על היכולת לזהות מבנים ופרטים בה בעת. על תפיסת הגאון הספרותי מול האמונה שאדם הוא תמיד בן דורו ותקופתו ומושפע מהם. על המלחמה הנצחית בין הגוף והנשמה, על השאלה האקזיסטנציאלית "למה אני כאן" כמקור לכעס וכמנוע לאקטיביות. על פתקאות החלומות של יואל הופמן, על רות אלמוג כנציגת הסיפורת הפמיניסטית הישראלית. על היות העם היהודי שרוי בתבניות של חזרה משיחית ומחזוריות מיתית מול כניסתו למודרניות וקבלת עיקרון המציאות. על נשים ונערות שחוזרות שוב ושוב בכתיבה ובזכרונות ונותרות חידתיות ולא מפוענחות. על החיות, המגע בעורק החיים ובאפשרות המטפיסית שבעצם המפגש עם הנשיות.   תודה רבה לפרופ' יגאל שוורץ על השתתפותו בפרק. תודה רבה לפרופ׳ גידי נבו, לפרופ' חביבה ישי, ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.  תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת. תודה לשיר גוטליב על טכנאות האולפן. תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר. עריכה: ד״ר תמר סתר.

מה היחס בין פנטזיה למציאות? כיצד לקרוא את המציאות? האם יש לקרוא אותה באמצעות דמיון? ומה בין כתיבת פנטזיה ובין המקום הנשי השולי והמאוים בחברה?   בפרק 35 ראיינו את הסופרת, המשוררת, המסאית והעיתונאית נורית זרחי. דיברנו איתה על בדידות, אבל, אינטימיות, גבולות, חלומות, יצירה, על מה שברור בעולם ועל מה שלא, על מסתורין, על מאגיות, על התחום של העצמי ועל אובדן נרטיב העל של הציונות ביצירה ובחיים.    תודה רבה לנורית זרחי על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.  תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת.  תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר. עריכה: מעין ראפא. טכנאית אולפן: ד״ר תמר סתר.  

בפרק 34 ראיינו חמש סטודנטיות מן הקורס ״שמעו סיפור – הפקת פודקאסט נרטיבי״ של המחלקה לספרות עברית באב״ג את מנחת הקורס ד״ר תמר סתר, ושאלו שאלות על הרומן ״מים אדירים״ של אהרן אפלפלד (2011). השיחה עסקה בשאלות של קדמה מול מסורת, ביחסים בין יהודים לנוצרים בעיר צ׳רנוביץ וסביבתה במחצית הראשונה של המאה העשרים כפי שהם נשקפים ביצירת אפלפלד, ובניסיון להבין מהם המופעים של הומניזם, אנטישמיות ואוטו אנטישמיות ויחסי הגומלין ביניהם ביצירת אפלפלד ובחיינו כיום בישראל שלאחר השבעה באוקטובר.   תודה רבה לגלית סליקטר ברק, כרמל פוליבודה, הודיה בוזגלו, יוספית שוהם אשר ונגה חיימוביץ על השתתפותן בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור.   תחקיר, הנחיה ועריכה: ד״ר תמר סתר.  

איך כותבים על ישראל ועל הישראליות מרחוק, מה מגיע קודם– התוכן או הצורה, האם דמויות ספרותיות חייבות לעבור שינוי פנימי, מה פירוש תהליך חניכה ברומן, מה זה אומר באמת להתבגר, מה הבעיה עם בת' מארץ' מ"נשים קטנות" ודמויות שכמותה?   בפרק 33 ראיינו את הסופרת מאיה ערד. דיברנו איתה על מות הסיפור הקצר ומות הספרות בכלל, על הקאנון הספרותי ועל סגירתו בשנות התשעים, על הקולות החדשים שהחלו להשמע בשדה הספרותי מאז, על הכתיבה על ישראל ועל הישראליות מבחוץ ובה בעת הכי מבפנים, על הקשר בין כתיבת ספרות למחקר אקדמי, על האופן בו מפגש עם חוקרת ספרות יכול לחלץ ממשבר כתיבה, על ההבנה שיכולות להיות סיבות סוציולוגיות למשברים אישיים ומקצועיים ועל אפשרויות הפעולה שנפתחות עם ההגעה להבנה הזו. על קנאה כאחד הרגשות הבסיסיים. עוד דיברנו על העיסוק הרבגוני בצורה הספרותית, על ריבוי קריאות ועל ההבנה שהתבגרות אמיתית תמיד כרוכה בהכרה במגבלות ובהתאמה למציאות.   תודה רבה לד״ר מאיה ערד על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.  תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת.    תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר. טכנאית אולפן נייד ועריכה: ד״ר תמר סתר.  

מה בין עיירה יהודית בתחום המושב מסוף המאה ה-19 לחיינו הסבוכים בישראל כיום? מה בין אישה עגונה שפורסמה מודעה בעניינה בעיתון ״המליץ״ בסוף המאה ה-19 ובין חרם של נשים חרדיות על בני-זוגן כיום? והאם הסופרים והסופרות הישראלים והישראליות כיום מיהרו לנטוש את הספרות הלאומית שנכתבת מנקודת המבט של הצופה לבית ישראל, שלא בצדק?   בפרק 32 ראיינו את הסופר יניב איצקוביץ׳. דיברנו איתו על שאלות של מוסר והאופן שבו הן מתבטאות בספרות שכתב ובספרות הישראלית של תחילת המאה ה-21. דיברנו איתו על סוגים שונים של יהדות ועל חולייהָ השונים של החברה הישראלית. ביקשנו להבין ביחד כיצד אפשר לכתוב סיפור לאומי גדול מתוך הסיפור המשפחתי הקטן, ומדוע יש בניסיון אפשרות לתפיסת מציאות חדשה ומפוכחת יותר שתאפשר לנו להיות עיוורים פחות.  תודה רבה ליניב איצקוביץ׳ על השתתפותו בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו. תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת. תחקיר, הנחיה, טכנאות אולפן ועריכה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.

איך הופכים מילים לחומר, מה מתגלה כשחוזרים לשיר ישן ומתחילים למחוק, מה בין האילוצים שבשירה הקונספטואלית ובין אנושיות ואינטימיות, ואיך מוצאים את הקדם-דגם של השיר? בפרק 31 ראיינו את המשורר אלכס בן ארי. דיברנו איתו על חיים בעולם מתוך חוויה של ידיעה מול עמדה של לא יודע, על טקסט כחומר, כשעיטה בשדה פתוח, כבריכת כדורים, כמרחב ללישה, להשתכשכות, להוויה. דיברנו איתו גם על גרסאות כיסוי מוצלחות שהן למעשה גרסאות גילוי, על שירי מחיקה כקאברים לשיר המקורי, על מקור ומקוריות. עסקנו בשפע האינסופי, המסחרר, המבעית, המצחיק שגלום בהמנון הלאומי, במילון ובשפה העברית.  דיברנו גם על אילוצים בכתיבת שירה כדרך לצאת מעצמך, על היכולת לזוז בתוך טקסט מבלי לעבור קודם דרך העצמי, על זהות כחומר, על מפגשים עם אחרים כזהות, על חיים מתוך זיקה, בתוך רקמה, ועל הקשר של כל זה לדרך שעוברת בין השירה הלירית להייקו לשירה המושגית ובחזרה ללירית, בתוך השאלה הנצחית מזשיר ומזושירה. תודה רבה לאלכס בן ארי על השתתפותו בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.  תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת.  תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר. טכנאות אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.

איך כותבים על רוע צרוף, האם הוא נחווה כיישות או כחסר, האם חווית המציאות שלנו תואמת את המציאות שמופיעה בספרות העברית הריאליסטית, למה פסיכופתיים הם הרבה פחות מעניינים מהומברט הומברט למשל? בפרק 30 ראיינו את הסופרת גַיל הראבן. דיברנו איתה על ספרות שדוברת אמת. על איך כותבים פרוזה כעת ומה קוראים. על האופן בו ניתן לכתוב את המציאות שאנו חווים, על זוועותיה ונפלאותיה ושלל האירועים הלא מסתברים שבה, מבלי שיתפסו כהגזמה זולה או כמלודרמה. על עיוורון מוסרי ועל צידוקים מגוונים ונפתלים בדרך אליו. על המוזרות והזרות שבאמהות ובהורות. על שעבוד לאהבה שיכול להוביל דווקא לשחרור ועל הקשר שלו לאהבת אלוהים ולנגיעה בטרנסצנדנטלי. על כתיבה כשדה ניסויים, כמחקר, על ההבדל שבין כתיבה מתוך טיעון לכתיבה בעקבות שאלה. על להיות ילדים שספרים גידלו אותם ועל האופן בו סיפורים מלמדים אותנו על העולם. תודה רבה לגיל הראבן על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.  תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת.  תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר. טכנאית אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.

מה בין ספרות בורגנית וספרות שוליים, בין היחס לחיים מתוך שאיפה לצמיחה ושיפור תמידיים מול תפיסתם כפגיעים לגורל גחמני בסגנון הטרגדיה היוונית, ומהי ״גנרלסקאיה פרוזה״ – פרוזה של אלופים?   בפרק 29 ראיינו את הסופרת אלונה קמחי. דיברנו איתה על ספרים שמתחילים כתרגילים ומפתיעים את הכותבת, על האפשרות המטאפורית שמעמידות בפנינו דפורמציות אנושיות. על החוויה של היות חריג, מפלצתי, על התאבדות כאקט של אהבה עצמית, על אחווה נשית, על אוננות נשית בספרות העברית, על הפמיניזם העכשווי, ועל מה זו באמת העצמה נשית ומה היחס לגבר בתוך כל זה. דיברנו על האהבה הרומנטית כתופעה תרבותית ועל הציפיות שלנו ממנה. וגם על האהבה האחרת – לחברוֹת, לאומנות, לחוויות מקריות שמזדמנות בדרכנו – על האהבה שתמיד ישְׁנה.    תודה רבה לאלונה קמחי על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.  תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת. תודה ליזהר אשדות על העזרה בתפעול האולפן הנייד. תחקיר, עריכה והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר. טכנאית אולפן ועריכה טכנית: ד״ר תמר סתר.

מה בין הרצון לשנות ליכולת להשתנות, מהם היחסים בין שינוי וחיים, בין סתירות וסדקים לאמת, איך אמנות יכולה להציל, ומהם שני הכללים היחידים לגידול ילדים?    בפרק 28 ראיינו את מרית בן ישראל, סופרת, מסאית ואומנית רב-תחומית. דיברנו על סיפורים שבאים בחלום, על חיישני אידיאולוגיות רגישים ועל האופן בו האידיאולוגיה כורתת איברים כדי שהפרט יתאים. על הילדה היחידה והבודדה מול המערכת, על הרצון להוליד את עצמי מעצמי מול הרצון לא להשאיר אף איבר ואף אדם בחוץ, על מה שאובד בעקבות הדרישה להתמחות בנושא אחד, על ספרות מאלפת ועל ספרות כחירות. על החיוניות של חירות התנועה בין השכל והרחם כפי שהם נתפסים בשיח הפמיניסטי, על האפשרות לתקן מערכות יחסים ועל סופים טובים.   תודה רבה למרית בן ישראל על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.  תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת. תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר. טכנאית אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.