Radio Button - פודקאסט על עיצוב מוצר

בעידן שבו בינה מלאכותית משנה את חוקי המשחק, איך אנחנו ממציאים מחדש את הדרך שבה אנחנו מעצבים חוויות משתמש? זו השאלה העיקרית שהתעסקנו בה בפרק הזה, בו עדי לוין מארחת את דוד קלר, מנכ״ל ומייסד מאניוואן ישראל. בפרק דברנו על איך AI מאפשר ליצור תהליכי עיצוב חדשניים ומהירים, איך מראים ללקוח 200 קונספטים בלי לבלבל אותו, ועל שבירת המוצרים הרגילים שאנחנו מכירים ויצירת חוויות חדשות שמתאימות לעידן ולטכנולוגיה הנוכחים. דוד משתף בפרק על שלב הקונספט אקספלוריישן שהם יצרו במאניוואן – שם הבינה מלאכותית משנה את הדרך בה הם עובדים כבר בתהליכי העבודה שלהם. כאשר הם עובדים על מוצרים פיזים, כלי ה איי-איי מאפשרים להם לייצר ולסנן מאות קונספטים בצורה מסודרת וברורה, במקום להציג רק 3-4 רעיונות ללקוח כמו בדרך המסורתית. הפריימוורק הייחודי הזה משלב יצירה ואוצרות, ומביא לכך שהלקוחות מקבל לא רק יותר אפשרויות, אלא גם הבנה עמוקה יותר על מה שעובד ומה פחות – כי הם שותפים לתהליך. אפשר להבין די מהר שאחרי שעושים דבר כזה, קשה לחזור אחורה… דבר נוסף מעניין מאוד שהם מכניסים לתהליכים שלהם זהו רדאר טרנדים - כלי שפיתחו בעצמם ומחבר בין מודלי שפה, מאגרי מידע, ותובנות שמוזנות ידנית כדי ליצור מפת טרנדים ברורה ונגישה. הכלי הזה מאפשר ללקוחות לראות את התמונה הגדולה – מה צפוי לקרות בשנה הקרובה, בעוד שנתיים, ואפילו בעוד חמש שנים. אפשר להכניס שאלה כמו ״אני מנהלת של חברת מזון לילדים, באילו תחומים שווה לי להתמקד ולפתח מוצרים חדשים?״ לאחר מכן נקבל תשובה ויזואלית בצורה שתאפשר לנו לדבר על זה יחד - כל הסטייקהולדרים (וגם אנחנו המעצבים מאוד רלוונטים לכאן). כך ניתן לחזות לא רק את העתיד העסקי, אלא גם את הצרכים העתידיים של המשתמשים, ולתכנן בהתאם את המוצרים והחוויות. נכנסנו גם לעומק של חוויית משתמש בעידן הבינה המלאכותית. לפעמים מרגיש שכדי לא להשאר מאחור, חברות מוסיפות למוצרים שלהן חיבור לג׳יפיטי בתור השיח של המשתמש עם המערכת וחושבים שזה עושה את העבודה. אז זהו - שממש לא. הצ׳אט הוא דרך מאוד ספציפית לשפר את החיים שלנו, אבל לא כל מוצר צריך את זה, ולא לכל מוצר זה מספיק כדי לספק חוויה מדהימה למשתמשים. דוד מעלה את השאלה - האם אנחנו צריכים לעצב היום כמו לפני שנתיים, או שאולי הגיע הזמן לחשוב מחדש על החוויה עצמה? לדוגמה, האם חוויית משתמש צריכה להיראות אותו דבר לכולם, או להפוך לפרסונלית לכל יוזר? שווה לראות את הקונספט המגניב שהם עשו לאיקאה - ובו הגדירו מחדש את חווית הקנייה הדיגיטלית. אז נכון, זה לא משהו שיצא בשנה הקרובה, אבל חשוב לחלום רחוק כדי להבין לאיפה אנחנו רוצים להגיע. לסיכום ומצד שני (ויש כזה), צריך לזכור ולא לבטל שנים של UX שהוכיח את עצמו (כמו הכנסת פילטרים שעוזרים לקבל החלטות). היום, עם שימוש בצ׳אט חכם לחוויות איקומרס לדוגמא, אנחנו לפעמים מחזירים את החוויה לנקודת ההתחלה – ודורשים מהמשתשמש לשאול שאלה פתוחה. האתגר שלנו המעצבים הוא לשלב את החדש מבלי לאבד את מה שעבד. עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧

בפרק הזה עדי התרגשה לארח את ד״ר יעקב גרינשפן. יעקב הוא מומחה לאפיון ממשקי משתמש, והוא מסוג האנשים שיכול להפוך כל מילה לנושא שיחה שלם, ויכול לדבר עליו שעות. כמות הידע שיש לו ואסף לאורך 25 שנות הקריירה שלו היא מרשימה מאוד, ואפילו מרתק לשמוע ממנו דוגמאות שקשורות בטכנולוגיות שכבר עברו מהעולם… 🙃 (לא מפתיע שהעקרונות נשארו דומים). בפרק הזה דיבר עם עדי על עקרונות קוגנטיביים בעיצוב אונבורדינג. לא חיפשנו מדריך קסמים של "עשה ואל תעשה", אלא ניסינו להבין מה באמת קורה בראש של משתמשים בתהליך הזה. יעקב הסביר על הרמות העמוקות הקוגניטיביות שאנחנו עוברים וצריכים לדעת כאשר אנחנו מעצבים אנבורדינג. התחלנו בלדבר על על מתי אונבורדינג מתחיל ומתי נגמר. יעקב טען שאונבורדינג לא מתחיל בהכנסת האימייל ולא נגמר בהרשמה, אלא הרבה לפני ואחרי. הוא דיבר על החשיבות של תפיסת המוצר על ידי המשתמשים, ועל זה שאנחנו צריכים לקחת בחשבון את המחשבות והדעות שיש למשתמשים עוד לפני שהם בכלל נכנסים למוצר. עוד נושא מעניין שדברו עליו היה מה הופך אונבורדינג למוצלח. יעקב טען שצריך להפריד בין הצלחה במדדי הקונברז׳ן שהגדרנו לעצמנו לבין הצלחה של האונבורדינג לאורך זמן. אונבורדינג מוצלח הוא הרבה יותר משילם/נרשם/מסר פרטים. הסיבה היא שמה שקורה בתהליך הראשוני, חייב להיות בהלימה עם המוצר עצמו. אחרת יכול להתפתח פער בין מה שהבנתי שהמוצר הוא, לבין מה שאקבל בפועל. ובמקרה הטוב המשתמשת כבר נרשמה, ובמקרה הפחות טוב היא בכלל לא נרשמה, כי לא הבינה את הדבר הבסיסי ביותר - מה הוא המוצר הזה בכלל. יעקב סיפר על "קיללת הידע" - הקושי שלנו, כאנשי מקצוע, לחשוב מנקודת מבט של מי שלא מכיר את המוצר. זה קריטי לבנות את הידע של המשתמשים על המוצר בצורה נכונה - לא לאט מידי ולא מהר מידי. לתת בדיוק את המידע שהם צריכים בכל נקודת זמן. פעמים רבות יעקב ראה מוצרים נכשלים מכיוון שהיוזרים לא הבינו את הדבר הבסיסי ביותר - מה המוצר שאותו ירכשו. שיטה מעולה לבדוק את עצמנו היא לשאול את עצמנו (ואת המשתמשים) - האם יש הלימה נכונה בין מה שהמשתמש יכול לדעת, לבין מה שהוא צריך לדעת. יעקב גרינשפן הוא ממקימי חברת UI, בעשור האחרון יעקב מאפיין קונספטים לממשקי משתמש לחברות גדולות כמו גם קטנות ומלמד מספר קורסים בתחום ה-UX באוניברסיטת רייכמן. בנוסף מלווה סטארטאפים ומעביר הרצאות וסדנאות בארץ וברחבי העולם. ☝הפרק הזה יצא כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם כנס com.plex, מבית UXI Live שיתקיים ב19.11.24, בו אנחנו מארחות א.נשים שהולכים להרצות שם, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות בכנס. הכנס יתמקד במחקר, אפיון ועיצוב של מערכות מורכבות. ההרצאה של יעקב נקראת - ״כשהמוח בלחץ: איך לתכנן UX מתוך חשיבה על עומס קוגניטיבי?״, ואני כבר ממש מחכה לשמוע אותה. נשמח לפגוש אתכםן שם! עריכה: מרינה ברודסקי

בפרק הזה עדי ראיינה את טל סולומון, ודיברו על בניית צוות עיצוב גמיש, ועל התאמת מעצבים לסוגי חברות ומוצרים שונים. איך לנתח את הכישורים הנדרשים מאיתנו המעצבים להצליח במוצר או סביבת עבודה ספציפית. ואילו מהתכונות שלנו יביאו אותנו קודם כל להתקבל לעבודה, ואח״כ גם להיות ממש טובים בעבודה שלנו. בהתחלה ניתחו סוגי חברות ומוצרים. למשל טל הסביר את ההבדל בין הצרכים בחברות עם מוצר האי טאצ', לעומת חברות עם מוצר לואו טאצ'. מוצרי האי טאצ' הם מוצרים מורכבים, שההטמעה שלהם אצל הלקוחות תהיה פרסונלית ולעיתים ממש יד ביד. כאן המעצבים צריכים לאהוב לצלול לעומק לעולם תוכן מורכב, ולעבוד עם שכבות מרובות של מידע. לעומת זאת, מוצרי לואו טאצ' הם מוצרים שיודעים להסביר את עצמם, ולרוב מתרכזים בGrowth. כאן המעצבים יצטרכו לדעת לזהות דברים מהר, להוציא לפועל פתרונות, ולעבוד עם דאטא. זו דוגמא קלאסית - כי מן הסתם שהעבודה והתהליכים בסוגי מוצרים אלו הם כל כך שונים זה מזה, וכתוצאה מזה הסקילים להם ידרשו המעצבות הם גם כן שונים. טל הוא Chief Product, UX and Design בפרויקט מעניין וחדש, ולפני זה הקים והוביל את צוות עיצוב המוצר ב-Redis, הקים והוביל את המסלול לחוויית משתמש ופסיכולוגיה במכללה האקדמית ת״א-יפו, כותב בלוג, מרצה וממנטר ☝הפרק הזה יצא כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם כנס com.plex, מבית UXI Live שיתקיים ב19.11.24, בו אנחנו מארחות א.נשים שהולכים להרצות שם, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות בכנס. הכנס יתמקד במחקר, אפיון ועיצוב של מערכות מורכבות. נשמח לפגוש אתכםן שם! ------- לינק לבלוג של טל: https://www.talsolomonux.com

יש משהו מאוד מספק להיות בתחילת דרך של מוצר. יש עוד המון מה לעשות, יש הרבה כיוונים שונים לבחון, ולשינויים שאנחנו עושים יש פוטניציאל להשפיע על חווית המשתמש באופן עמוק. כמובן שחשוב גם לדבר על איך אנחנו לא מאבדים את הקצב המהיר ואת העבודה על דברים משמעותיים גם כאשר אנחנו עובדים על מוצר וותיק - אבל זה כבר נושא לפרק אחר…בפרק ״המרת מסורת לחדשנות - שיטות עבודה בבנק הדיגיטלי OneZero״, אירחתי את הגר ויסקינד, שהיא ה head of design ב־One Zero, ודברנו על האתגרים בעיצוב מוצר פיננסי -  על המשימה העיקרית שלהם שהיא חינוך שוק, איך אפשר לייצר טראסט דרך עיצוב, ולמה הכל חייב לקרות מהר.הגר מסבירה שהם נמצאים ב OneZero בסיטואציה שהם כל הזמן בוחנים שיטות עבודה שבהן הם יכולים גם לייצר הרבה השפעה, וגם לעשות את זה מהר. זה מאוד חשוב להם כי הם עובדים על מוצר שהוא למעשה בנק. בנק זה לא דבר חדש. לכל אחד ואחת יש בנק, עם הקונבנציות המוכרות, האהובות, השנואות, אבל בעיקר - הידועות. המשימה לעצב בנק דיגיטלי שאין בו את הגורם האנושי הוא אתגר שצריך להיות בתוכו יצירתיים ואג׳יליים. הגר והצוות הבינו את זה, ויצרו לעצמם שיטות עבודה שתומכות בצרכים שלהם.אחת מההבנות היתה שאחד מהדברים החשובים הוא לקבל פידבקים מהירים מהמשתמשים שלהם. הם פתחו קבוצת פייסבוק לכל המשתמשים שלהם, ושם מעודדים אותם לכתוב פידבקים ולשתף מהחוויות שלהם. בצורה זאת יצרו שני דברים חשובים - הראשון הוא שירות לקוחות מצויין, והשני הוא ערוץ ישיר עם הלקוחות ועל ידי כך איסוף פידבקים מהירים מהשטח. הרבה מהפידבקים האלו נכנסים באופן מיידי לתכנית העבודה, מתוך הבנה שאלו הדברים שייצרו אימפקט חיובי ואפקטיבי.עוד אתגר מעניין שהגר דיברה עליו הוא על איך יוצרים חווית משתמש מוכרת ונכונה בתוך עולם חדשני. אז אמנם חוויה של יצירת הבנק היא חדשה בעולם הדיגיטלי, אבל העולם הדיגיטלי הוא לא חדש. לכן פיתרון של לקיחת השראות דווקא ממוצרי יום יום מוכרים - ג׳ימייל, פייסבוק, וואטצאפ - הוא מאוד נכון במקרה שלהם. אלו מוצרים שכולנו משתמשים בהם, והם עובדים לכל שכבות הגיל וההבנה הטכנולוגית. הגר הסבירה שהם לא רק לוקחים מהמוצרים האלו השראות, אלא גם לומדים מהטעויות של המוצרים שהאלו על ידי בחינה שלהם לאורך זמן, וכבר מיישמים את הלמידות מראש. ** הגר נתנה טיפ מצויין לאתר רפרנסים שמאגד צילומי מסך של אפליקציות פינטק בשם 11:FS. 

שירה נטוביץ' אשכנזי היא חוקרת חווית משתמש ב-Honeywell, אחת ממקימות קהילת UXR Lounge, מלמדת, ממנטרת ומרצה. בפרק ״יצירתיות בעולם של מחקר חווית משתמש״ שירה ועדי לוין מדברות על יצירתיות בעולם של מחקר חווית משתמש - איך אפשר לחשוב בצורה מקורית על אתגרים שיש לנו, על דרכים יצירתיות להעברת תובנות מחקר, ואפילו על התמודדות עם ביקורת והתקפי חרדה.הדוגמא הראשונה שלקחתי מהפרק על חשיבה יצירתית, יכולה להראות אפילו מובנת מאליה בדיעבד, אבל חשובה - שירה והצוות שלה עובדים על מערכת לניטור מכונות במפעלים, והמשתמשים העיקריים שלה אלו אנשי התחזוקה במפעל. שירה הסבירה שכדי לבצע את התפקיד שלה טוב, היא חייבת להכיר מצוין את המשתמשים שלה - המוטיבציות, האתגרים, דרכי החשיבה שלהם, וכו׳. כשהבינה שלא תוכל להגיע לארה״ב לבקר את המשתמשים שלה במפעל של הלקוח, היא לא ויתרה ומייד חשבה מה כן תוכל לעשות, והבינה שהפיתרון פשוט - לבקר במפעלים בארץ שידמו את הפרסונות שאותם רצתה לפגוש. שם היתה לה חוויה מדהימה ומלמדת, שהשפיעה עמוקות על ההבנה שלה את המשתמשים.בעבודה שלה, חלק משמעותי ממש שהיא עושה כחוקרת זה להציג תובנות קצרות ומדוייקות מתוך מחקרים ארוכים שעורכת. היא מקפידה לחשוב מחוץ לקופסה כדי להעביר תובנות מחקר בצורה שתשאיר חותם. שירה מספרת שיום אחד, קבלה פידבק על כך שהיא צריכה לשפר את יכולות הסטוריטלינג שלה. אמנם מופתעת היא לקחה את הפידבק במלוא הרצינות, וזה רק דרבן אותה יותר להוכיח שהיא דווקא כן יודעת לספר סיפורים בצורה מעניינת. מה שעשתה זה שבהצגה הבאה שעשתה לצוות שלה בו היתה צריכה להציג תובנות מחקר על פרסונה חשובה במוצר, היא ערכה ראיון עם אותה פרסונה סינטטית - היא והפרסונה בכאילו ראיון אמיתי שמסכם את כל התובנות שלה, ואותו הציגה לכולם. המהלך הזה הוכיח את עצמו כזכיר, ואח״כ היה דיבור על הרידאווט שלה - וזה בדיוק מה שרצתה שיקרה.אני חייבת לסיים בקטע שממש נגע בי, בו שירה שיתפה בפתיחות על כישלון שחוותה, ועל ההחלטה להוריד את עצמה בדרגה בתפקיד בעבודה כמעצבת, כדי לשמור על השקט הנפשי שלה. המעשה הזה הדגים את המודעות העצמית שלה, והראה כיצד חשיבה יצירתית יכולה להוביל גם להחלטות אמיצות בחיים האישיים. זהו סיפור שמזכיר לנו את החשיבות של איזון נכון בין עבודה לחיים, ואת הכוח שבקבלת החלטות מתוך קשב פנימי אמיתי.בפרק הזה שזורות תובנות ושיטות יצירתיות שיכולות לעזור לכל אחד ואחת מאיתנו להעביר מידע בצורה מעניינת - גם כמעצביםות וגם חוקריםות!עריכה: מרינה ברודסקילינק לקבוצת המיטאפים של UXR Lounge: https://chat.whatsapp.com/IRdYELLW2CX1zvBfPaiifRעמוד הלינקדאין: https://www.linkedin.com/company/uxr-lounge/עמוד הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61558931235787&mibextid=LQQJ4d

האם יצא לכםן לחשוב על הפוטנציאל האמיתי של אווטארים דיגיטליים? כאלה שאפשר לדבר איתם בזמן אמת והם מגיבים לנו? ככל שעובר הזמן הגבול בין העולם הווירטואלי למציאות מטשטש, בייחוד שמדברים על דמויות שנראות כמונו, נשמעות כמונו, ויש להן מימיקות כמו שלנו. בפרק הזה אירחתי את תומר צוקר, שהוא VP Marketing ב D-ID, ודיברנו על התהליך של בניית האווטארים, היישום שלהם במוצרים והפוטנציאל הגדול בטכנולוגיה הזו.ב D-ID פיתחו אווטארים שאפשר להגדיר להם מראה, אישיות ולאמן אותם על בסיס ידע מסויים, וכך אפשר לדבר איתם בזמן אמת, והם עונים בקול ובסגנון שלהם. שוחחנו על האלמנטים השונים שניתן לשנות באווטארים – מראה, דיבור, מחוות, ואיך הם משפיעים על התפיסה שלנו אותם. זה קריטי במיוחד שחושבים על התאמת האווטארים לתרבויות ושפות שונות.דברנו על השימושים השונים של האוואטרים על ידי חברות עסקיות ומשתמשים פרטיים, ואיך אנחנו יכולים לשלב אותם במוצרים שלנו. תומר סיפר על השפעת האוואטרים על חוויית המשתמש, ואיך הם יכולים לשנות את האופן בו אנחנו מתקשרים עם מוצרים דיגיטליים, ולהביא את האינטראקציה איתם לרמה חדשה של אינטראקטיביות ודינמיות. אחת הדוגמאות המגניבות שדיברנו עליהן הייתה איך אווטארים גנרטיביים יכולים להשתלב באפליקציות למידה. דמיינו מנטור דיגיטלי שנראה אנושי שמעביר לנו את מהלך השיעורים לפי תסריט מוגדר מראש, וכאשר מגיעים לאימון, אותו מנטור עונה לנו על שאלות בצורה חופשית בזמן אמת. המוח האנושי גורם לנו לבטוח בו כי אנחנו מרגישים שאנחנו כבר מכירים אותו. גם אם אנחנו יודעים ב100% שהוא מג׳ונרט. למעשה, יש פה 2 סוגי אווטארים - למנטור הראשון יש טקסט קבוע, והשני מאומן כך שיודע לענות על השאלות שלנו בלייב ובאופן חופשי. לדעתי זה פותח אפשרויות מדהימות ללמידה אינטראקטיבית ומותאמת אישית.אני יכולה לדבר על זה עוד הרבה, אבל לכו להקשיב לפרק כי תומר מסביר על זה הרבה יותר טוב ממני.ממש שווה להתנסות בזה באתר שלהם, ולחשוב האם ואיך זה היה יכול להשתלב במוצר שאנחנו עובדים עליו.עריכה: מרינה ברודסקיהאזנה נעימה! 

תארו לכם שהשעה 1:00 בלילה, אתם אחרי בינג׳ רציני בטלוויזיה, ומחר יום עבודה. נגמר פרק נוסף, ואפליקציית הסטרימינג שלכם אומרת:"קשה להירדם אחרי צפייה ממושכת במסך… אם תרצי, הפרק הבא יתחיל עוד 5 דקות. אולי בינתיים תכנסי לשיחה מעניינת עם בן הזוג שלך, תקחי ספר או תחליטי ללכת לישון?"איך הייתם מרגישים כלפי אפליקצייה כזו? מאיה מסבירה שברגע שמוצר רואה אותך, עם הקשיים, הרצונות והצרכים הרגשיים שלך, ולא מנצל את זה לטובתו (למרות שהוא יכול בקלות), החוויה הרגשית מול המוצר ולמעשה הברנד תהיה מדהימה.בפרק ״עיצוב מוצרים רגשיים עם בינה מלאכותית״ אירחתי את Maya Goldberg. מאיה היא פסיכולוגית, מומחית התנהגות, ויועצת לחברות טכנולוגיה על אסטרטגיית מוצר על המפגש בין פסיכולוגיה ויישומי AI, מרצה באוניברסיטת רייכמן ומייסדת ו- Chief Psychology Officer בחברת TOKO.הפרק הזה יוצא בערב יום הזיכרון, וזה ישר לקח אותי למקום של הצורך לדבר ולשתף על כל מה שאנחנו עוברים עכשיו בשנה המורכבת והקשה הזאת... אני חושבת שTOKO ומוצרים דומים נותנים מענה מיוחד מאוד לעניין הזה, וזה לגמרי יכול להיות רובד נוסף של עזרה בהתמודדות עם המצבמאיה צללה והסבירה איך הבינה המלאכותית מעצימה את היכולת לעצב חוויות רגשיות, בדגש על חוויות רגשיות מעולם הבריאות הטיפולי. היא נתנה הרבה דוגמאות למוצרים מרתקים שעושים את זה, והדגימה איך מעצבים מפגש שעוסק ברגשות. למשל, כמו בטוקו - שקמה כדי לתת מענה רגשי נגיש למי שרוצה להיות בתהליך ולשפר תהליכים בחיים שלו. טוקו יוצרת מפגש בין שני אנשים (שמכירים אחד את השני או בכלל לא), הם נפגשים לשיחות דיגיטליות קצרות במרחב בטוח המאפשר להם לעצור, לשאול שאלות, לשמוע עוד נקודת מבט, ולהיות בריפלקציה. התהליכים האלו מלווים בהנחייה של בינה מלאכותית שיודעת לתת מענה לרגשות שקולטת מהמשתמשים. תהליך הדיזיין של חוויה כזו הוא ממש מרתק, יש המון תרחישים להתייחס אליהם, והכי הכי חשוב זה להיות בקשב למשתמשים שנמצאים במצב רגשי מאוד רגיש וכנה.הפרק הזה יצא תחת שיתוף הפעולה שלנו עם כנס UXI live, בו אנחנו מארחות א.נשים שהולכים להרצות שם, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות בכנס. מאיה הולכת לדבר בכנס על עיצוב לחוויה אמפתית: הסיפור מאחורי ההצלחה של EliQ. למעשה EliQ היא רובוט אמפטי שנמצאת בבתים של קשישים, חלק ממהלך היום יום שלהם, ועוזרת להם לחיות חיים בריאים ועצמאים יותר. ההרצאה תעסוק בדור הבא של עיצוב אמפטי.הכנס יתרחש ב19 למאי (ממש עוד שבוע), אנחנו ו Barak Danin נשמח לפגוש אתכםן שם!עריכה: Marina Brodsky Goldהאזנה נעימה

אתחיל בזה שהפרק הזה יצא תחת שיתוף הפעולה שלנו עם כנס UXI live, בו אנחנו מארחות א.נשים שהולכים להרצות שם, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות בכנס. ראשון התארח מקס שפירו, דיירקטור UX/UI בסטודיו קשת דיגיטל, בעל ניסיון רב בתחום התקשורת והעיתונות. ההרצאה שלו בכנס תעסוק בהנגשת דאטה מורכב בתקופת המלחמה. אנחנו כבר ממש מחכות לשמוע את ההרצאה שלו, ובינתיים, תוכלו לשמוע אותנו מדברים על עיצוב לעולם הטלוויזיה.בעולם של היום, אנשים צופים בטלוויזיה אחרת. הם צופים במה שהם רוצים, מתי שהם רוצים, ובאיזה מכשיר שהם רוצים. בפרק ״עיצוב חוצה ממשקים ב״קשת״״, עדי לוין אירחה את מקס שפירו, ששיתף איך ב׳קשת דיגיטל׳ הבינו שהם חייבים להיות חלק מהשינוי הזה, באמצעות רידיזיין של אפליקציית ה-VOD שלה - 12 פלוס.מקס שיתף אותנו בתובנות חשובות על האתגרים הייחודיים שהיו להם בעיצוב לעולם של טלוויזיה. עולם התקשורת הוא דינמי ובלתי צפוי, ומקס הסביר שחשוב להם כמעצבי מוצר להנגיש את התוכן בצורה מייטבית, ושהם צריכים להיות דינאמיים בעיצוב גם כן. המוצר צריך לשקף את מה שקורה בטלוויזיה, ולמעשה בלב האקטואליה הישראלית. לדוגמה, אם בתקופה מסויימת הדיבור הוא על מלחמה וחטופים, או שבתקופה אחרת הדיבור הוא על הכוכב הבא (זוכרים חיים כאלו?), התכנים הללו יקבלו מקום בולט בפרונט של האפליקציה.ייחוד נוסף של הפליקציה הוא שהיא צריכה להיות זמינה ונוחה לשימוש במגוון רחב של מכשירים, החל מסמארטפונים ועד טלוויזיות חכמות. למעשה, האפליקציה עוצבה ופותחה ב-12 פלטפורמות שונות! זה די מטורף, בייחוד שחושבים על בדיקות השמישות שהיו צריכות להעשות. כדי לוודא שהאפליקציה נוחה לשימוש גם על גבי מסך הטלוויזיה, הבדיקות שמישות היו די ייחודיות - הם הזמינו משתמשים לבית של אחת ממנהלות המוצר, שם צפו בטלוויזיה בסלון (עם שתייה וכיבוד כיאה לצפייה בטלוויזיה, כמובן) תוך כדי שימוש באפליקציה. צורת בדיקה זו אפשרה להם לגלות בעיות שלא עלו בבדיקות שנערכו במשרד, וכתוצאה מזה להפוך את חווית המשתמש לטובה הרבה יותר.כנס UXI live יתרחש ב19 למאי, אנחנו וברק דנין נשמח לפגוש אתכםן שם!עריכה: מרינה ברודסקיהאזנה נעימה🎧

מיכל מימרן ברזילאי היא מסוג האנשים שכדאי להכיר. היא לא מעצבת במקצועה, אך עיצוב תמיד היה נמצא ברקע של חייה. מיכל היא הד האנטרית מנוסה, ואחרי 20 שנים שהתעסקה בעולמות הגיוס, הקימה את החברה diviners, שמתמקדת בחיבור מעצבים ומנהלי מוצר מנוסים לחברות מגייסות. מיכל היא הגשר בין העולמות של מחפשי העבודה למפרסמי המשרות. היא חווה את צד המעצבים - החששות, הציפיות, האכזבות והשמחות, וכמו כן, את צד החברות, שאולי יפתיע כמה, אך חוות רגשות דומים. בפרק דיברנו על שוק חיפוש העבודה למעצבים מנוסים - מעברים מקצועיים בקריירה, ההבדל בין עבודה ב-B2B ל-B2C, ואיך להשאר אטרקטיביים בעולם שמתמיד להשתנות. משהו חשוב שלמדתי מהשיחה עם מיכל, הוא שהחיבור בין מועמד.ת לחברה תלוי לעיתים רבות ב-'פיט' לתפקיד ולחברה. זה שלא התקבלתי לא אומר שאני לא מעצב.ת טוב.ה. נכון, זה נשמע כמו קלישאה, אבל האמת היא, שזה פשוט כך. דמיינו להתקבל לתפקיד שמתמקד בפיקסלים, כשאתם בעצמכם מתמחים בקריאייטיב ויצירת קונספטים, או להיכנס לצוות גדול כשאתם סוג של זאב בודד ואוהבים להוביל תהליכים לבד. במקרים האלו, יש סיכוי גדול שזה פשוט לא היה עובד, והיינו מגלים את זה אחרי כמה חודשים בתפקיד. דבר נוסף שמאוד משפיע על הפיט זה - מי המנהל.ת שמראיינ.ת אותנו לתפקיד. מיכל הביאה דוגמה מרתקת על איך שני מגייסים שונים הגיבו אחרת לגמרי לאותו תיק עבודות - אחד חשב שהפורטפוליו נפלא והשניה לא העבירה אותו את השלב הזה. אפשר ללמוד מזה על הסובייקטיביות בעולם הגיוס, ושלכל אחד יש את הסדר עדיפויות וחשיבויות שלו בתוך סקילס של מעצבים. מיכל שיתפה אותנו בהרבה תובנות שיש לה - לאחר שליוותה כל כך הרבה תהליכי גיוס ושמעה כל כך הרבה פידבקים מחברות על מועמדים. היא הסבירה שיש הרבה משמעות לבחירות שלנו על המשך הדרך המקצועית שלנו - כמה זמן אחננו נשארים בחברה, באיזה גודל חברה עבדנו וועל איזו פלטפורמה עיצבנו. משפט אחרון שאני רוצה להוסיף זה - אחרי שלקחנו את כל הטיפים החשובים האלו בחשבון, אני רוצה רק להזכיר שגם להקשיב ללב זה חשוב, אולי הכי חשוב. אנחנו צריכים לנהל את הקריירה, ומצד שני לדאוג שאחנחנו נהנים ביום יום שלנו ושלמים עם ההחלטות שלנו. מהו ה'פיט' המושלם שחיפשתם במהלך הקריירה שלכם, ואיך ידעתם שמצאתם אותו? מוזמנים לשתף בתגובות! עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧

בפרק ״הטמעת כלכלה התנהגותית בטאבולה וגט״ עדי לוין אירחה את תמר שולץ. תמר היא Head of product בטאבולה ומומחית בהטמעת כלכלה התנהגותית יישומית ומחקרית בחברות מוצר. אז היו לנו כבר כמה פרקים מאוד מעניינים על כלכלה התנהגותית, בהם דברנו על העקרונות הבסיסיים. תמר סיפרה לנו איך היא העקרונות האלו מתרגמים אל תוך המוצרים, באמצעות דוגמאות רלוווטניות מגט (בה עבדה) ומטאבולה (בה עובדת). בנוסף תמר משתפת אותנו בשיטות המחקר שלה - שמעניין לשמוע שחלקן הביאה מהאקדמיה, וחלקן ממש מנסיונה האישי. אנחנו מדברות בפרק על מושגים כמו משמעות סטטיסטית, אפקט הבעלות, ועל דיפולטים. ותמר מסבירה שככל שאנחנו נבין את המושגים אלו טוב יותר, כך נוכל לתקשר עם הפרודקט, הדאטא ושאר אנשי הצוות שלנו ברמה גבוהה יותר. עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה🎧