בר-דעת

עם פרוץ האביב הערבי, ב-2010, הצליחו קבוצות אזרחיות להתאגד, להפגין ולהביע מחאה נגד השלטון בעזרת הפייסבוק והטוויטר. אך מאז השתנתה התמונה ובאותן רשתות חברתיות מופיעים היום גם מסרים של פילוג וליבוי שנאה. ד"ר שרון חלבה-עמיר ויואב אדלר מבית הספר לתקשורת מבררים האם הרשתות החברתיות אכן משפיעות על מהפיכות? מראיין: אורי טולדנו עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

מהי מחלת הסוכרת וכיצד היא הפכה למגפה של העולם המערבי במאה האחרונה? פרופ' אריה גרוזמן מהמחלקה לכימיה מתאר את הגורמים למחלת הסוכרת ואת הסיבוכים שנגרמים לחולים בה. בנוסף, הוא מציג את הפיתוחים הטכנולוגיים החדשים שעשויים להביא למיגור המחלה. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

מדוע אירועים מסוימים נחקקים בזיכרון הקולקטיבי ואילו אחרים נעלמים בתהום הנשייה? ד״ר אהרון רוני קמפינסקי מהמערך לתוכניות ייעודיות מדבר על מעורבותן של המדינה, מערכת החינוך, הדת, התקשורת והאקדמיה בבניית הזיכרון הקולקטיבי שלנו. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

האם התיאוריה הביקורתית, החושפת את יחסי הכוח בין אליטות לחברה, בעצם תורמת ליצירת משברים חברתיים? פרופ' חזקי שוהם מהתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות בוחן כיצד מונחים כמו פוזיציה, הגמוניה וקונספציה משמשים ככלים פוליטיים לשינוי? ומדוע התיאוריה הביקורתית מוגבלת בחינוך לאחריות אזרחית ובקידום דיאלוג חברתי בזמני משבר? מראיין, ד"ר אסף אוזן עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

שנת 2024 היא שנת בחירות במדינות רבות בעולם, ומיליארדי תושבים נקראים בעת הזו לצאת ולממש את זכותם הדמוקרטית לבחור את השלטון בארצם. ד"ר לורן דגן עמוס מהמחלקה למדעי המדינה, בודקת מה ניתן ללמוד על הדמוקרטיה שלנו ועל דמוקרטיות בכלל, ממערכות הבחירות המתקיימות בחו"ל. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

תקופת כהונתו של דונאלד טראמפ כנשיא ארצות הברית היתה קצרה יחסית אך סוערת. ד״ר הדס כהן מהתוכנית לניהול וישוב סכסוכים ומשא ומתן, מנתחת את השפעתו של טראמפ על החברה האמריקאית, ובמיוחד על סוגיות של גזע ושיוון, מעמד האישה ואוכלוסיית האסירים בבתי הכלא האמריקאים. מראיין אורי טולידאנו. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

מה החשיבות של "הקול היהודי" בקמפיינים לבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר 2024? פרופ' איתן גלבוע מביה"ס לתקשורת, מנתח את המאפיינים של המצביעים היהודים בארה"ב, מצביע על בעיית הנאמנות הכפולה של יהודי ארה"ב כסוגייה בבחירות לנשיאות, ובוחן עד כמה ישראל חשובה ליהודים באמריקה בבחירת המועמד אליו יצביעו בבחירות. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

כיצד השתנו היחסים בין המדינות לאורך השנים? מדוע התחזקה תמיכתם של הרפובליקנים בישראל, ואילו תמיכתם של הדמוקרטים הולכת ודועכת? פרופ׳ יונתן ריינהולד מהמחלקה למדעי המדינה על עתיד היחסים בין המדינות. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

כיצד שימוש במשחקים יכול לקדם מטרות שונות בלמידה? בפרק שני בסדרה "יצירתיות בהוראה" ד"ר עטרה איזקסון מהפקולטה לחינוך והמחלקה למוזיקה, מסבירה ומדגימה את היתרונות שבלמידה באמצעות משחקים. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

מה תפקידו של המורה המודרני - להעביר ידע, או ללמד ילדים כיצד ללמוד בעצמם? מערכת החינוך ניצבת בימים אלה על סיפו של שינוי גלובאלי שיוביל לשינוי הכרחי גם בגישות ההוראה. ד"ר עטרה איזקסון מהפקולטה לחינוך והמחלקה למוזיקה מדברת על יצירתיות בהוראה ועל תפקידו של המורה בעולם משתנה. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

מהי מחלת הסוכרת וכיצד היא הפכה למגפה של העולם המערבי במאה האחרונה? פרופ' אריה גרוזמן מהמחלקה לכימיה מתאר את הגורמים למחלת הסוכרת ואת הסיבוכים שנגרמים לחולים בה. בנוסף, הוא מציג את הפיתוחים הטכנולוגיים החדשים שעשויים להביא למיגור המחלה. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

סיקור מלחמות הוא אחד משיאיה של עבודת המדיה, והוא מעלה שלל סוגיות ביחס לתפקידיה: עד כמה לחשוף את הצופים לתמונות הקשות? עד כמה לשאול שאלות קשות? האם סיקור האבל הכרחי או שהוא פוגע במורל? איך לוודא אמינות מידע? בהרצאה שניתנה לקהל הרחב בתקופת מלחמת חרבות ברזל, עוסק פרופ' מוטי נייגר מבית הספר לתקשורת, בדילמות התקשורתיות ובתפקידה של התקשורת בעתות מלחמה. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

כיצד פסיקת בג"ץ בנושאי יהדות ודמוקרטיה יכולה לקדם הסכמות בחברה הישראלית? פרופ' שחר ליפשיץ מהפקולטה למשפטים, מתאר את המסע שעברה החברה הישראלית לאורך השנים, דרך אירועי המפתח בהם היה מעורב - ברית זוגיות, אמנת גביזון מידן, חוקה בהסכמה, המאבק על חמץ בפסח והקרב על הרפורמות המשפטיות. לאור זאת הוא מסביר מדוע דווקא פסיקת בג"ץ בנושא עילת הסבירות מזמנת הזדמנות לבנות הסכמות חברתיות. כדי לתצפת על חורים שחורים הנמצאים במרחק של מאות שנות אור יש צורך בטלסקופ ענק. כמה ענק? בגודל של כדור הארץ כולו. על פניו, משימה בלתי אפשרית. כיצד בכל זאת, בשנת 2020 באמצעות אלגוריתמים חכמים ושיתוף פעולה חובק עולם ,הצליחו מדענים לצלם חורים שחורים? פרופ׳ אבי פאר מהמחלקה לפיזיקה מסביר מה הם חורים שחורים ולמרות שהם בולעי אור, כיצד ניתן בכל זאת לצפות בהם. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

ליד שער שכם, נמצא אתר מסתורי ולא מוכר בשם: "קברי המלכים". ד"ר יעל אסקוחידו מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו מספרת את סיפורו של האתר - איך התקבעה הסברה כי שם קבורים מלכי ישראל, שלמה ודוד, ומי הייתה הלני, המלכה שהתגיירה ותרמה רבות לתושבי העיר ירושלים. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

התשאול הוא אתגר מרכזי בעבודת כוחות הבטחון ומשימה מורכבת במיוחד, כשמדובר בחקירת אנשים שחזרו משבי החמאס, שכן כל פריט מידע חדש עשוי ללמד אותנו על מצבו של האויב, מיקומו ואולי גם על מצבם של חטופים נוספים. פרופ' גלית נהרי מהמחלקה לקרימינולוגיה מדברת על אתגר התשאול הפלילי והמודיעיני ודנה במורכבות הייחודית של תשאול פדויי שבי החמאס. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

מקובל לחשוב על אוטיזם כעל ליקוי התפתחותי, אבל למעשה מדובר באוסף גדול של תסמונות שונות ומגוונות, המציבות אתגרים טיפוליים רבים. ד"ר אוון אליוט מהפקולטה לרפואה מזמין אתכם לגלות מה זה בעצם אוטיזם, האם ניתן יהיה לאבחן אותו לפני הלידה ומה עשוי להיות האופק הטיפולי לתופעה. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

הפמיניסטיות הדתיות מחוללות בשנים האחרונות את אחת המהפכות המשמעותיות במדינת ישראל. הדרך שבה הן פועלות מעוררות שאלה מעניינת הנוגעת לחברה כולה - איך ניתן לבצע שינוי חברתי? האם על ידי צעדים קטנים, או בהריסה מן היסוד של הסדר הקיים והחלפתו באחר? עם ד"ר משואה שגיב מהפקולטה למשפטים.

פרופ' דוד פסיג, ראש המעבדה למציאות מדומה מהפקולטה לחינוך, מתאר את התמורות העמוקות שעוברות על המערכת הגלובלית הישנה. הוא מסביר כיצד מלחמת חרבות ברזל מושפעת מכך, ומנסה להציע פתרון ליום שאחרי המלחמה למען עתיד טוב יותר למדינת ישראל. כדי לתצפת על חורים שחורים הנמצאים במרחק של מאות שנות אור יש צורך בטלסקופ ענק. כמה ענק? בגודל של כדור הארץ כולו. על פניו, משימה בלתי אפשרית. כיצד בכל זאת, בשנת 2020 באמצעות אלגוריתמים חכמים ושיתוף פעולה חובק עולם ,הצליחו מדענים לצלם חורים שחורים? פרופ׳ אבי פאר מהמחלקה לפיזיקה מסביר מה הם חורים שחורים ולמרות שהם בולעי אור, כיצד ניתן בכל זאת לצפות בהם. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

מהי טראומה לאומית? מתי אירוע קולקטיבי הופך להיות טראומה לאומית, האם ניתן לחשוב במונחי חשיפה של מדינה לטראומה ואם כן, איך החברה מגיבה לכך? בהרצאה שניתנה לקהל הרחב בתקופת מלחמת חרבות ברזל, עוסקת פרופ' רבקה תובל-משיח, מהמחלקה לפסיכולוגיה בסימני הטראומה האישית ובאופן שבו היא הופכת לטראומה לאומית. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

בתרבות המערבית קיימים ענפים מקצועיים נפרדים לטיפול בפיזיולוגיה של האדם ובנפשו, אך חסר בה ענף המבוסס על גישה הוליסטית שמשלבת את שניהם. פרופ' אוהד נחתומי מהמחלקה לפילוסופיה מציע דרכים לטפל בנפש באמצעות תרגול פיזי של יוגה. הפודקאסט מבוסס על הספר "המעבדה הפסיכו-פיזית" מאת אוהד נחתומי ואיל שפרוני. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

לחקר הפמיניזם במקרא יש שני כיוונים – הלוחמני והמגשר. שניהם יקראו את אותן המילים, אך יפרשו אותן אחרת. האם ניתן להפגיש את האידאולוגיה הפמיניסטית עם רעיונות המקרא? פרופ' יעל שמש, מהמחלקה לתנ"ך מדברת על המפגש הזה. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

מוליכי-על הם חומרים המוליכים חשמל ללא התנגדות. מה הפוטנציאל שלהם בפיתוח דור חדש של גלאים? אריאל רויטמן, חוקר במכון למוליכות-על באוניברסיטת בר-אילן, מסביר כיצד גלאים מבוססי מוליכי-על עשויים לשנות את הדרך בה אנו רואים את העולם - מרפואה ועד למערכות ליירוט כטב״מים. עריכת תוכן - מיכל רוט וזהרחן סופר, מהמחלקה לפיזיקה. ראיון - אורי טולידאנו הפודקאסט הופק במסגרת הקורס ״מדיה מדעית״ עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

מה ההבדל בין כוכבי לכת לכוכבי שבת? מהו מהלך חייהם של הכוכבים? איך מבדילים בין הכוכבים השונים, והאם יש חיים מחוץ לארץ? אמרי דיקשטיין, דניאל רוזנטל ורינת דמרי מהמחלקה לפיזיקה, מדברים על הידע שנצבר במחקר על מערכות הכוכבים הפודקאסט הופק במסגרת הקורס ״מדיה מדעית״ עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

מהפכת הסיבים האופטיים נוצרה על מנת לייצר תנאים ראויים לשינוע מהיר של מידע. האם יכולת עיבוד המידע מצליחה להדביק את הקצב של ההתפתחות הטכנולוגית? מיכל וסרמן וניר נחושתן מהמחלקה לפיזיקה עוסקים בשאלה - האם הגענו לקצה גבול היכולת שלנו מבחינת תעבורת המידע? מהם צווארי הבקבוק היסודיים שמונעים מאיתנו את המהפכה הבאה, ולמה אור עדיף על חשמל? הפקה תוכנית - טליה בראב הפודקאסט הופק במסגרת הקורס ״מדיה מדעית״ עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

פיתוחים בפיזיקה קשורים כמעט לכל דבר שנמצא סביבנו, החל מהעדשה הקטנה שבמצלמה שלנו בטלפון, תקשורת אלחוטית, דימות רפואי מתקדם והרשימה לא נגמרת. פיזיקאים מעורבים גם בפריצות דרך בתחומי מחקר נוספים כמו ביולוגיה, כימיה ומתמטיקה. נדבר על פיזיקה ופיזקאים עם איתי עובדיה, סטודנט לתואר שני בפיזיקה שעוסק בניתוח סיגנאלים ממדידות ECG במעבדות שינה ומארק ניקולייבסקי, דוקטורנט לפיזיקה של חומרים על-מוליכים בשכבות דקות. הפודקאסט הופק במסגרת הקורס ״מדיה מדעית״ עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

שיבת ציון לאחר הצהרת כורש הייתה אמורה להיות יריית הפתיחה בבנייתו של בית המקדש השני. למה התעכבו שבי ציון עם הבנייה? לאחר שתיארה את חזון המקדש בימי הנביא יחזקאל בגלות בבל, ד"ר טובה גנזל מהחוג הרב תחומי למדעי היהדות מתארת את המשבר האמוני שחוו שבי ציון בחזרתם לארץ ישראל, ומסבירה מה היה תפקידם של נביאי ישראל באותה התקופה. מראיינת: שי קלוט.

איפה עומדת סוגיית הר-הבית ובניינו של בית המקדש, בסדר העדיפויות הלאומי? פרופ' שון זליג אסטר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, מספר איך שכנעו עזרא ונחמיה את העם לבנות את בית המקדש וכיצד השפיעו אותם אירועים על ימינו. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

כל אדם חווה את החיים באופן שונה. לדוגמה – כשנהנים, הזמן חולף במהירות וכשסובלים או משועממים הוא איטי ומזדחל. הזמן הוא אותו הזמן, אבל החוויה היא אישית. הפנומנולוגיה חוקרת כיצד אנו תופסים את המציאות ומדגישה את חשיבות החוויה האישית להבנת העולם. פרופ' רוני מירון מהתוכנית לפרשנות ותרבות מדברת על תפקידו של הניסיון האנושי ביחס לתופעות שסביבנו, וכיצד הפנומנולוגיה יכולה להציע לנו קיום אנושי ראוי ומוסרי. מראיין: ד"ר אסף אוזן. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

האם התנ"ך הוא מקור היסטורי מדויק? בפרק השני בסדרה מציג פרופ' יהושע ברמן מהמחלקה לתנ"ך דוגמאות מתוך הכתובים שמעוררות את שאלת היותו של התנ"ך ספר היסטוריה, ומביא לשולחן הדיון גם את עמדתו של הרב קוק בנושא. תוכן הפודקאסט לקוח מספרו של פרופ' ברמן, "אני מאמין: ביקורת המקרא, האמת ההיסטורית, וי"ג עיקרי האמונה". עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

האם התנ"ך הוא מקור היסטורי מדויק? פרופ' יהושע ברמן מהמחלקה לתנ"ך מניח בפרק הראשון בסדרה, את היסודות לבחינת שאלת הדיוק ההיסטורי של התנ"ך ודן בשאלות - מהו מחקר היסטורי, מיהו ההיסטוריון, ומהו תפקידם של הקוראים במקורות ההיסטוריים? תוכן הפודקאסט לקוח מספרו של פרופ' ברמן, "אני מאמין: ביקורת המקרא, האמת ההיסטורית, וי"ג עיקרי האמונה". עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

לאורך ההיסטוריה, שלטו בישראל עמים רבים ובתוכם גם האימפריה המונגולית ששלטה בסין ובמזרח אסיה, ושלחה כוחות לארץ ישראל. כיצד מצאו היהודים נחמה דווקא בכיבושים המונגוליים? הרצאתה של ד"ר נעמה אוחנה ארום, מהמחלקה להיסטוריה של ארץ ישראל. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

כיצד נעשה שימוש במשקפי מציאות מדומה (VR) בטיפול פסיכולוגי? רעות קאפח, מבית הספר לעבודה סוציאלית מספרת על השימוש שעושה הפסיכולוגיה הקלינית במציאות המדומה ככלי לטיפול במקרים של פוסט טראומה בקרב חיילים שחזרו מהמלחמה, וכיצד מסייעת הטכנולוגיה הזו גם בטיפולי חשיפה לפוביות ובטיפולים שמטרתם שיפור הביטחון העצמי. מראיין: אורי טולידאנו עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

כיצד נעשה שימוש במשקפי מציאות מדומה (VR) בטיפול פסיכולוגי? רעות קאפח, מבית הספר לעבודה סוציאלית מספרת על השימוש שעושה הפסיכולוגיה הקלינית במציאות המדומה ככלי לטיפול במקרים של פוסט טראומה בקרב חיילים שחזרו מהמלחמה, וכיצד מסייעת הטכנולוגיה הזו גם בטיפולי חשיפה לפוביות ובטיפולים שמטרתם שיפור הביטחון העצמי. מראיין: אורי טולידאנו ⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠

למחלות הניוון המוחי, בהן אלצהיימר ודימנציה מתלוות סוגיות אתיות קשות הקשורות בטיפול בחולים. הרב יובל שרלו מהמכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן, דן בסדרת פודקאסטים על ביו-אתיקה ביהדות ועל הדילמות ההלכתיות הקשורות בנושא המוות. בפרק זה הוא בוחן את הגישה ההלכתית ביחס למחלת הדימנציה כדוגמה למחלה המביאה איתה דילמות רפואיות ואתיות רבות. מראיינת: שי קלוט. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

מדוע כל כך הרבה אנשים צמים ביום הכיפורים? ומדוע רוכבים על אופניים? פרופ' חזקי שוהם מהתוכנית לפרשנות ותרבות בפרק נוסף בסדרת החגים על התגלגלות המסורות המרכיבות את יום הכיפורים. מראיין: אורי טולידאנו

מתי ראוי לעבור מטיפול שמרפא את המחלה לטיפול שרק מקל על הסימפטומים שלה, במיוחד כשמדובר בחולים קשים? הרב יובל שרלו מהמכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן, דן בסדרת פודקאסטים על ביו-אתיקה ביהדות ועל הדילמות ההלכתיות הקשורות בנושא המוות. בפרק הרביעי בסדרה, הוא עוסק בגישה החדשה התומכת בטיפול פליאטיבי, ושואל - כיצד ניתן ליישב את סוגיית הטיפול המקל עם ההלכה. מראיינת: שי קלוט. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

מהי עמדת ההלכה בנושא הפסקת הטיפול בחולה, הפסקה שכפי הנראה תקרב את מותו? הרב יובל שרלו מהמכון הגבוה לתורה, דן בסדרת פודקאסטים על ביו-אתיקה ביהדות ועל הדילמות ההלכתיות הקשורות בנושא המוות. בפרק זה הוא עוסק במקורות ההלכתיים לשאלת הארכת החיים. מראיינת- שי קלוט. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

האם על פי ההלכה חובה להילחם על כל שניית חיים? הרב יובל שרלו מהמכון הגבוה לתורה ומארגון רבני צהר, דן בסדרת פודקאסטים על ביו-אתיקה ביהדות ועל הדילמות ההלכתיות הקשורות בנושא המוות. בפרק זה הוא עוסק בשאלת הארכת החיים ושואל כיצד שינתה ההלכה את דעתה לאורך השנים ביחס לשאלה הזו? מראיינת- שי קלוט. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

המוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, וככזה הוא מעלה סוגיות ביו-אתיות והלכתיות הנוגעות בנקודות רגישות ומעוררות מחלוקות. הרב יובל שרלו מהמכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן עוסק בסוגיות הללו בסדרה של פודקאסטים על תפיסת המוות בהלכה וביהדות. בפרק הראשון הוא שואל: מדוע בכלל לעסוק בנושא הזה? ומה הזווית ההלכתית יכולה לתרום לנו בהתמודדות עם המוות? מראיינת- שי קלוט. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

איך נוצרים חגים? כשמדברים על חג שמצוין בתנ״ך זה ברור, אבל איך נוצרו חגים כמו פורים, ט״ו בשבט או ט״ו באב, וכיצד הם השתנו לאורך השנים? פרופ׳ חזקי שהם מהתוכנית לפרשנות ותרבות לוקח אותנו למסע בין התרבויות היהודית השונות ובוחן את הדרך שבה אנחנו מציינים את החגים, ואת הערכים שאנחנו מדגישים בהם, לאורך השנים. פרק ראשון בסדרת חגי ישראל, מראיין ועורך - אורי טולידאנו

איזה סוד מסתתר מאחורי הוויכוח הגדול בין ריש לקיש לבין רבי יוחנן שעל פי הסיפור אף גרם למותו של האחרון? ובאילו תנאים דווקא שורה השכינה במהלך הלמידה בחברותא? פרופ' אלי הולצר מהפקולטה לחינוך מדבר על הדיאלוג הלימודי היהודי. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

מדוע כרבע מזוכי פרס נובל הם יהודים, בעוד ששיעורם באוכלוסיית העולם אינו עולה על שתי עשיריות האחוז? פרופ' אלי הולצר מהפקולטה לחינוך מסביר את התופעה בעזרת ה"חברותא", שיטת הלימוד היהודית המבוססת על דיאלוג ומחלוקת. פרק ראשון בסדרה. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

כיצד אתם מתמצאים במידע שלכם? בתיקיות או בחיפוש? מסתבר שלאופן סידור המידע יש משמעות והשפעה על תחומים רבים בחיינו. פרופ׳ עופר ברגמן מהמחלקה ללימודי מידע מפריך מיתוסים ומרחיב על המחקר העוסק בניהול המידע האישי עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

כיצד האיסור על גילוי עריות הוסבר בקבלה היהודית, שקידשה את המיניות? ד"ר ליאור זקס שמואלי מהמחלקה לפילוסופיה יהודית, מתארת את תפיסת הטאבו של המקובלים היהודים ביחס לגילוי עריות, ומסבירה את המורכבויות והסתירות ביחס לאיסור הזה עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

כיצד ניתן לטפל בבריונות ובתופעת הנידוי החברתי בבתי הספר היסודיים? ד"ר חנה פישר גרפי מהמחלקה לחינוך, מתארת את מאפייני התופעות הללו, ומציגה 2 כלים טיפוליים חינוכיים במטרה להפחית את תופעות החרם והנידוי החברתי בקרב ילדים, בגילאי בית הספר היסודי. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

ד"ר דן ברא"ז מהמחלקה לפילוסופיה עוסק בקשר שבין סוגיות אתיות ומשבר האקלים. בפרק זה הוא מבהיר מהו מס פחמן ועוסק בשאלות מוסריות הנוגעות אליו: האם ישנם טעמים מוסריים להטיל מס כזה? והאם מס הפחמן הוא מס הוגן? עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

החברה הישראלית הגיבה לטראומה של 7 באוקטובר באופן שהוליד כמה תופעות ייחודיות, בהן חתונות מלחמה, הנצלת זרע מן המת וקעקועי הנצחה וזיכרון. פרופ' אורית טאובמן – בן-ארי וד"ר איילת אורג מבית הספר לעבודה סוציאלית בוחנות את התופעות הללו מתוך זווית הראייה של תאוריית ניהול האימה, ועוסקות בשאלה כיצד תופעות אלה עוזרות לנו להמשיך ולהתקיים כחברה וכפרטים. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

פרופ' שלמה מרגל מהמכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים, מתאר ומדגים מניסיונו כמדען בתחום הכימיה את העבודה המשותפת של חוקרי האקדמיה עם התעשייה על יתרונותיה וחסרונותיה, ומסביר מדוע למרות הכול, שיתוף הפעולה בין השניים הכרחי לקידום המדע.  רישום הפטנטים וקידום הסכמי הרישיון עם התעשייה נעשו תחת ניהולה המקצועי של ביראד, החברה למסחור הידע הבלעדית של אוניברסיטת בר-אילן. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

מאז שאביו של בורחס לימד אותו פילוסופיה באמצעות לוח שחמט ותפוז, היוותה הפילוסופיה מוקד משיכה שליווה את כתיבתו כל ימי חייו. כיצד שילב בורחס את הפילוסופיה בכתביו? כיצד נאבק בשאלת הזמן, שאותה תפס כחידה הפילוסופית העליונה? פרופ' שלומי מועלם מהמחלקה לספרות משווה בפרק רביעי ואחרון בסדרה עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

בורחס נתפס על ידי אחד מחוקרי הספרות כמקובל המודרני השלישי. כיצד הוא הגיע אל הקבלה ואיך שילב אותה בכתביו? פרופ' שלומי מועלם מהמחלקה לספרות משווה בפרק שלישי בסדרה עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

למדנותו האנציקלופדית והאוטודידקטית של בורחס שזורה בכל רבדי כתיבתו הבדיונית. בפרק השני בסדרה מתמקד פרופ' שלומי מועלם מהמחלקה לספרות משווה, במוטיבים המרכזיים ביצירתו של בורחס ובתחבולות הכתיבה שלו, ולא פוסח גם על עמדתו כלפי היהודים ומדינת ישראל. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

חורחה לואיס בורחס, מהחשובים והמשפיעים שבין סופרי המאה העשרים. כתיבתו משלבת עולמות בדיוניים, רעיונות פילוסופיים, דתיים ומיסטיים. בפרק הראשון בסדרת הפודקאסטים על בורחס ידבר פרופ' שלומי מועלם מהמחלקה לספרות משווה על דמותו וחייו של הסופר, על יצירתו ועיסוקו בקבלה ובפילוסופיה המערבית עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

בשנים האחרונות השתנה הרכב האוכלוסייה בלוד בעקבות הצטרפותם של גרעיני ההתיישבות הדתיים. כיצד מגיבים תושבי העיר הערבים לאוכלוסיה החדשה? ד"ר יעל שמריהו ישורון מהפקולטה למשפטים בוחנת את ההתפרצות האלימה שארעה במאי 2021 על רקע המתחים בין חברי הגרעינים לתושביה הערביים של העיר לאורך השנים. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

פרופ' אסתר עדי-יפה מהתוכנית להתפתחות הילד בפקולטה לחינוך, חושפת נתונים מחקריים הבודקים את עלות ההשקעה בחינוך בגיל הרך לעומת התועלת שמפיקים מכך הילדים בהמשך, ומסבירה היכן שגתה מערכת החינוך בישראל. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

כמעט כרבע מהמורים עוזבים את המקצוע בחמש השנים הראשונות לעיסוק בו. עד כמה הם מוכנים להתמודדות עם התלמידים? במרכז לסימולציה בחינוך פותחו סדנאות הכוללות התנסויות מול שחקנים במצבי קונפליקט בחינוך. פרופ׳ יעקב יבלון וד"ר שירה אילוז מהפקולטה לחינוך מסבירים איך אפשר להכין את המורים החדשים להתמודדות טובה יותר עם אתגרי המקצוע. מראיין אורי טולידאנו. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

תקופת הקורונה והמעבר ללימודים מקוונים מעלים שאלות המאתגרות את כל מה שחשבנו על מערכת החינוך: האם היא מותאמת לצרכי המאה ה-21 ולמה בכלל צריך ללכת לבית הספר? תלמידי כיתה ט' מבית הספר אמי"ת בר-אילן משוחחים על הלימודים המקוונים עם ד"ר טובה מיכלסקי מבית הספר לחינוך. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

מה עומד מאחורי ההפרעה של תלמידים ותלמידות בשיעורים? כיצד מורות ומורים צריכים להתמודד עם ההפרעות הללו? ד"ר סיגל אופנהיים שחר מהפקולטה לחינוך ממליצה על כלים חינוכיים להתמודדות עם תופעת ההתנגדות של תלמידים במערכת החינוך. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

האם התחזקות הפמיניזם מביאה למשבר בגבריות? ד"ר סיגל אופנהיים שחר מהפקולטה לחינוך בוחנת את השפעותיו החברתיות של הפמיניזם, ובעיקר את השפעתו על דרכי התקשורת בין המינים. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

סימולציות קבוצתיות מאפשרות למידה רלוונטית לעולמם של המשתתפים, אם מצליחים להתאים אותן לארגון. פרופ' אורלי שפירא-לשצ'ינסקי, מהתוכנית למנהיגות; המכון לאינטגרציה בפקולטה לחינוך, מציגה כיצד ניתן לעשות שימוש אפקטיבי בסימולציות, וכיצד הן יכולות לתרום לארגונים להשיג את מטרותיהם על דרך הלמידה הקבוצתית. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

מה האפקטיביות של האמצעים הטכנולוגיים בהקניית שפה ואוריינות לגיל הרך? פרופ' עפרה קורת מהפקולטה מדברת על החשיבות של השימוש בכלים דיגיטליים כאמצעי לתיווך יעיל של תכנים לימודיים, ומעניקה עצות מעשיות להורים לילדים בגיל הרך. מראיינת: שי קלוט. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

בתקופת הקורונה כשהלימודים הפכו למקוונים, גובר גם הסיכון לנשירה ממערכת החינוך, במיוחד בקרב נוער בסיכון. פרופ' שלמה רומי מבית הספר לחינוך מצביע על הסימנים המוקדמים לנשירה בקרב נוער בסיכון ומה ניתן לעשות כדי למנוע אותה. בפודקאסט גם מובאים מחקריהם של פרופ' עמנואל גרופר, ד"ר דפנה עציון, ד"ר זאב קאים וד"ר לירז יעקובי-זילברברג. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

מה הוא הקשב? מה הם גבולותיו? וכיצד הקשבה לשיחה נראית במוח? ראיון עם ד"ר אילנה ציון גולומביק מהמרכז הרב-תחומי לחקר המוח על אתגרי הקשב של המוח. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

מהו ההקשר החברתי והתרבותי המתאים לשיח על מיניות עם נערות? ד"ר סיגל אופנהיים שחר, מהפקולטה לחינוך מציגה את החשיבות של חינוך מיני בקרב בני נוער ומציעה דרכים אפשריות לשיח בריא בנושא. מראיינת: שי קלוט. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

פרופ' טובה מיכלסקי מהפקולטה לחינוך, מסבירה כיצד ניתן לעשות שימוש בטכנולוגיית ה-VR (המציאות המדומה) בתהליכי הלמידה, ככלי לסימולצייה בהכשרת מורים, וכפלטפורמה ללימוד במרחב המטאברס. מראיינת: שי קלוט. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

"למה כל כך קשה ליישם רפורמות במערכת החינוך? ד"ר אייל בר חיים מהפקולטה לחינוך, מדבר על הרפורמות במערכת החינוך ומדוע היא נחשבת לאחד האתגרים הקשים של שרי החינוך לדורותיהם. בנוסף הוא מציע דרך ליצור רפורמה שתשנה את מערכת החינוך בצורה משמעותית. מראיינת: שי קלוט. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

מחשבות וחוויות שליליות של אמהות אחרי הלידה נחשבות לטאבו בשיח הישראלי, ונשים רבות חשות כי אין לגיטימציה לדבר על הקשיים שהן חוות. מרים חסון מהמחלקה לעבודה סוציאלית מציגה זווית מחקרית ופסיכולוגית על מחשבות חודרניות וחוויות דיסוציאטיביות בתקופה שלאחר הלידה. בפרק הזה היא מספרת על מסקנותיה לצד החוויות האישיות שעברה. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

בתרבות המערבית קיימים ענפים מקצועיים נפרדים לטיפול בפיזיולוגיה של האדם ובנפשו, אך חסר בה ענף המבוסס על גישה הוליסטית שמשלבת את שניהם. פרופ' אוהד נחתומי מהמחלקה לפילוסופיה מציע דרכים לטפל בנפש באמצעות תרגול פיזי של יוגה. הפודקאסט מבוסס על הספר "המעבדה הפסיכו-פיזית" מאת אוהד נחתומי ואיל שפרוני. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

מקובל לחשוב על אוטיזם כעל ליקוי התפתחותי, אבל למעשה מדובר באוסף גדול של תסמונות שונות ומגוונות, המציבות אתגרים טיפוליים רבים. ד"ר אוון אליוט מהפקולטה לרפואה מזמין אתכם לגלות מה זה בעצם אוטיזם, האם ניתן יהיה לאבחן אותו לפני הלידה ומה עשוי להיות האופק הטיפולי לתופעה. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

שילוב של גורמים כלכליים חברתיים וגם התארכות תוחלת החיים הובילו לתופעה גואה של צעירים שנשארים לגור בבית הוריהם לתקופה ממושכת. ד״ר שירלי בן שלמה מבית הספר לעבודה סוציאלית, מדברת על הסיבות לתופעה ועל חשיבותם של החברים, המשפחה והסביבה במעבר בין צמתים מרכזיים בחיים. מראיין אורי טולידאנו עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

תופעת האלימות בבתי הספר חצתה בשנים האחרונות את גבולות הכיתה והחצר ונכנסה דרך הרשת גם למרחב הביתי והציבורי. פרופ' יעקב יבלון מהפקולטה לחינוך, מדבר על התמודדותם של אנשי החינוך עם התופעה, ועל הדרכים שבהן ניתן לסייע לילדים שנפגעו מאלימות. מראיינת- שי קלוט. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

כיצד ניתן להשתמש בטכנולוגיות הדימות כדי לאבחן מחלות סרטן ולטפל בהן מהם כלי הדימות שבאמצעותם ניתן לגלות סרטן, וכיצד ניתן לשפר אותם? פרופ' שרון רוטשטיין מהמחלקה לכימיה מתארת את טכנולוגיות הדימות המצויות בשימוש הרפואה בימינו, ומסבירה כיצד המעבדה שהיא עומדת בראשה מפתחת דרך חדשה לזיהוי וטיפול במחלות הסרטן באמצעות נחושת. פיתוח זה מוגן בפטנט שנרשם על ידי ביראד- חברה למחקר ופיתוח. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

מהפכה משפטית שהתרחשה ב-2016 מאפשרת פתרונות חדשים ויצירתיים בתחום האפוטרופסות, ומעניקה לכל אדם את היכולת לקבוע מראש מי ימונה על גורלו במקרה ויזדקק לעזרה בקבלת החלטות בעתיד. ד"ר מאיה גפן מהקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות בפקולטה למשפטים, מסבירה את משמעות המהפכה הזאת.   עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

מה אנחנו באמת אהבים או שונאים? איך מודדים את כמות הרגש שאנו חשים? ד"ר חנה קרן מהפקולטה לרפואה והמרכז הרב תחומי לחקר המוח, מסבירה את הפער הקיים בין מחקרי הרפואה הפיזיולוגית לבין המחקרים העוסקים ברפואת הנפש. בנוסף היא מדגימה באמצעות הניסויים במעבדתה כיצד ניתן להשתמש בכלים חישוביים בכדי להעניק ערך כמותי אובייקטיבי לרגשות. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

מהי הצוואה שהשאיר רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו? יעל שלוסברג מהמדרשה במכון הגבוה לתורה מדברת על מסורת לעומת חידוש ועל הקמת עולם התורה לצד הקמת חברת מתוקנת. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

מהי הצוואה שהשאיר רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו? יעל שלוסברג מהמדרשה במכון הגבוה לתורה מדברת על מסורת לעומת חידוש ועל הקמת עולם התורה לצד הקמת חברת מתוקנת. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

מדוע מוכן היה רבן יוחנן בן זכאי לוותר על ירושלים תמורת יבנה? יעל שלוסברג מהמדרשה במכון הגבוה לתורה מדברת על תפיסת השיקום של רבן יוחנן בן זכאי, על החזון ועל הדרכים למימושו. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

מדוע מוכן היה רבן יוחנן בן זכאי לוותר על ירושלים תמורת יבנה? יעל שלוסברג מהמדרשה במכון הגבוה לתורה מדברת על תפיסת השיקום של רבן יוחנן בן זכאי, על החזון ועל הדרכים למימושו. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

מה היו הגורמים העיקריים שעיצבו את דמותו של המזרח התיכון בתחילת המאה ה-20? האם היו אלה מעשיהם של התושבים הערביים המקומיים, או שהייתה זו נוכחות מעצמות המערב האימפריאליסטי? פרופ' אליעזר טאובר, מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון, מתאר את המהלכים שהובילו המחתרות הלאומיות הערביות במזרח התיכון בתחילת המאה ה-20 וכיצד הם השפיעו על הקמת מדינות ערב המודרניות. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

מה עומד במרכז הדיון סביב לימודי הליבה? ומדוע הם ממשיכים להיות סלע המחלוקת בין החרדים לחברה הכללית ובין החרדים לבין עצמם? פרופ' קימי קפלן מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו יורד לעומקה של סוגיית לימודי הליבה המלווה את החברה הישראלית החל מראשית ימי המדינה – עם גיבושו של הסטטוס קוו של בן גוריון, ועד לימינו. מראיינת: שי קלוט. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

האם בטבע היא מקור כל חי. מה מקומה בתרבות המערבית וכיצד עמדה זו מעצבת את חייהן של האימהות המודרניות? ד״ר מירי רוזמרין מהתוכנית ללימודי מגדר, מדברת על תפיסת האימהות בתרבות המודרנית. מראיין אורי טולידאנו. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

אנשים עם מוגבלות נמצאים פעמים רבות בשולי החברה ולא משתתפים באופן שוויוני בתחומי התעסוקה, המנהיגות, האקדמיה וגם בהורות. עו"ד רוני רוטלר מהקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות בפקולטה למשפטים מדברת על הדרך שבה ניתן למנוע את הדרתם של אנשים עם מוגבלויות מהמוקדים החשובים בחברה. מראיין אורי טולידאנו עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

בעקבות האירועים הטראומטיים של ה-7 באוקטובר, החלו להופיע על הקירות, המכוניות, עמודי חשמל, תחנות אוטובוס ותחנות דלק, סטיקרים בעלי מסרים ייחודיים שמתייחסים להנצחת הנרצחים והחללים. רות פרנקנבורג, מבית הספר לעבודה סוציאלית חקרה את הסוגים השונים של הסטיקרים, הסיבות להדבקתם ובעיקר מה אפשר ללמוד מהתופעה הזו על ההתמודדות שלנו כחברה, עם אובדן וטראומה. מראיין: אורי טולידאנו עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

באילו מקרים, אם בכלל, גברים ונשים צריכים לקבל טיפול רפואי שונה? ד״ר שרון אורשלימי, סוציולוגית של הרפואה בתוכנית ללימודי מגדר, בוחנת מנקודת מבט פמיניסטית את הטיפול הרפואי שאנחנו מקבלים ומקבלות, ומתייחסת גם למגמה שלקראתה צועד עולם הרפואה - רפואה מותאמת אישית. מראיין: אורי טולידאנו עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

האם אנשים המאובחנים כאוטיסטים מסוגלים ליצור חברות? וכיצד? עם פרופ' נירית באומינגר צביאלי מהפקולטה לחינוך עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

המלחמה הניטשת בין רוסיה לאוקראינה זה שנתיים וחצי, משפיעה לא רק על המדינות הנלחמות אלא גם על מאזן הכוחות העולמי. ד״ר ניר לויטן, עמית במכון אירופה במחלקה למדעי המדינה בבר-אילן, ועמית באוניברסיטת דרום דנמרק, מנתח את הבריתות החדשות שנרקמות בין המדינות הנורדיות ודן בהשפעתו של הסדר החדש בצפון אירופה, על המעצמות הגדולות וגם על מדינת ישראל. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

מהו תפקידה החדש של התקשורת הממוסדת בעידן הרשתות החברתיות? ד"ר ענת פלג מהפקולטה למשפטים, מדברת על השינוי שהתרחש בעולם העיתונות עם עלייתה של המדיה החברתית, על שחיקת האתיקה, ועל מקומם של הקוראים בעידן של שינוי. מראיין: אורי טולידאנו עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

מה ההבדל בין סכסוכים שהצליחו להסתיים בהסכם שלום לבין סכסוכים שלא נפתרו? ד"ר אמירה שיף מהתוכנית לניהול וישוב סכסוכים ומשא ומתן, מציגה כדוגמה את הסכם השלום בין אצ'ה לאינדונזיה שנחתם ב-2005 בתיווכו של ראש ממשלת פינלנד לשעבר מרטי אהטיסרי. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

כשירות תרבותית היא היכולת לתקשר בצורה יעילה עם אנשים מתרבויות שונות. ד"ר מיכל שוסטר מהמחלקה לתרגום וחקר התרגום מסבירה איך מצליחים להפוך חברה או מוסד לכשיר תרבותית, ובמה כולנו טועים. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

איך אפשר לקבוע מראש כיצד ינוהל רכושו של אדם ומי יטפל בו, אם יחלה או שתפקודו יפגע? עו"ד אליהו ביטון מהחוג משולב למדעי החברה מציע מספר כלים משפטיים להתמודדות עם אובדן כשירות. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

מה הם זכויותיהם של המטופלים בשירותי הבריאות? ומה חשיבותו של החוק העוסק בכך, במיוחד בתקופת הקורונה? עו"ד אליהו ביטון מהחוג המשולב למדעי החברה סוקר את חוק זכויות החולה - החל מהגורמים שהובילו לחקיקתו ועד לשינויים האחרונים שחלו בו וצפויים להיכנס לתוקף בקרוב. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

מהי הסיליה? ומדוע היא האברון החשוב ביותר בתא? ד"ר רון אורבך מהפקולטה לרפואה של בר-אילן בגליל, חושף אותנו לעולמה המופלא של הסיליה – הוא מסביר את המנגנון עליו מבוסס אברון ה"על" הזה ומהן המחלות שיכולות להיווצר במידה והסיליה לא מתפקדת בצורה מיטבית. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

ד"ר מורן ידיד מהפקולטה לרפואה של בר-אילן בגליל, מסבירה מהי רפואה רגנרטיבית, ומתארת כיצד באמצעות למידה של מנגנוני גוף האדם, ניתן לפתח בתנאי מעבדה תאים ואיברים שיוכלו לסייע בחידוש רקמות פגועות והשבתן לתפקוד תקין. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

כיצד התפתחו האשמות כנגד יהודים בימי הביניים? באיזה אופן הן היו קשורות למגפות ולשינויים פוליטיים? ד"ר צפריר ברזלי מהמחלקה להיסטוריה כללית, מנתח את מקרי האשמות היהודים והמצורעים בעוון הרעלת בארות בתקופת ימי הביניים, ומותח קשר בין המגפה השחורה ובין הופעת ההאשמות הללו באותה התקופה. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

התשובה לשאלה חשובה זו, על פי מחקרה של ד"ר שירי רגב מסלם מהפקולטה למשפטים, תלויה יותר מכול ביחסי הכוחות בין המעסיק למטפל. בפודקאסט היא מספרת על מחקרה הבודק את יחסי הכוחות ומנסה לענות על השאלות מי הוא בעל הכוח מביניהם - המטפל או המעסיק? והאם יחסי הכוחות המבוססים על שליטה הם יחסים שמעודדים לגלות אחריות? עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

למי שייכות הזכויות על תוצרי המחקר ובפיתוחים באקדמיה? ומי רשאי להנות מפירותיהם? עו"ד הילה צ'רני, היועצת המשפטית של בביראד- חברת המיסחור של אונ' בר אילן, מסבירה מהן זכויות יוצרים? כיצד מסדירים אותן כשמדובר בפיתוחים ובהמצאות מחקריות, ומדוע עיגונן ברשומות כזכויות יוצרים חשוב לצורך מסחור הרעיונות האקדמיים והמשך הפיתוח. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

מדוע כדאי לרשום פטנטים על תגליות שנולדו באקדמיה? ד"ר טלי סחייק-נקש מנהלת הקניין הרוחני בביראד- חברת המיסחור של אונ' בר אילן, מסבירה מהו פטנט, מתארת את התהליך שיש לעבור בכדי לרשום פטנט, ומסבירה למה חשוב לרשום ולהגן על הפטנטים שנולדו במעבדות המחקר. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

האם המירוץ אחר פיתוחים טכנולוגיים הופך אותנו ליותר חופשיים ומאושרים או שמא ליותר תלותיים והרבה יותר מודאגים? ד"ר אלה קליק מהתוכנית לפרשנות ותרבות עוסקת בשאלה - לאן הטכנולוגיה לוקחת אותנו? מראיין: ד״ר אסף אוזן עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

מהי ביולוגיה מבנית, וכיצד היא משרתת אותנו בחקר הוירוסים? פרופ' משה דסאו מהפקולטה לרפואה של בר-אילן בגליל, מתאר כיצד הכרת מנגנונים ביולוגים ברזולוציה אטומית מסייעת בהבנת מחלות ובפיתוח תרופות וחיסונים שיכולים להילחם בנגיפים מסוכנים. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

במדינת ישראל נוצרה לאורך השנים, מערכת יחסים מורכבת בין הלאומיות לדת. ד"ר זוהר מאור מהמחלקה להיסטוריה כללית, מספר כיצד השתמשה הציונות בדת כדי לקדם את המטרה הלאומית ותוהה האם החילוניות נמצאת בירידה בימינו? עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

בסדרות המשטרה והמשפט בטלוויזיה, מדעני הזיהוי הפלילי תמיד מצליחים לפענח את הפשע. האם כך זה עובד גם במציאות? ד"ר שי פרבר מהפקולטה למשפטים, מדבר על הקשר בין המדע הפורנזי למשפט הפלילי ועל החשיבות ההולכת וגוברת שלו בישראל. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

זיהום הוא אחד מגורמי התמותה הנפוצים בבתי החולים, ולכן פיתוח משטחים אנטיבקטריאליים והשימוש בהם בכל המקומות שבהם מטפלים בחולים, עשוי להוביל להצלת חיים. פרופ' אהרן גדנקן, מהמכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים, מספר על המסלול המחקרי שהוביל אותו לפתח ציפוי אנטיבקטריאלי שיש לו פוטנציאל להגן עלינו מפני וירוסים וחיידקים, בהם גם וירוס הקורונה. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

שנת 2024 היא שנת בחירות במדינות רבות בעולם, ומיליארדי תושבים נקראים בעת הזו לצאת ולממש את זכותם הדמוקרטית לבחור את השלטון בארצם. ד"ר לורן דגן עמוס מהמחלקה למדעי המדינה, בודקת מה ניתן ללמוד על הדמוקרטיה שלנו ועל דמוקרטיות בכלל, ממערכות הבחירות המתקיימות בחו"ל. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

מה החשיבות של הגיוון התעסוקתי? למה מנהלים מתקשים להטמיע אותו? ואיך הוא משפיע על הביצועים העסקיים? עירית קליפר אבני מהתוכנית לניהול משאבי אנוש בחוג המשולב למדעי החברה מתארת מניסיונה מדוע כדאי ליצור סביבת עבודה מגוונת ואיך עושים את זה. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

המחקר המדעי יודע לעשות שימוש בתאי גזע כדי לרפא מחלות שונות. ד"ר ניצן גונן מהפקולטה למדעי החיים מדברת על השימוש בתאי גזע בריפוי עקרות. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

שני פסוקים שונים במקרא אוסרים מפורשות על קיום יחסים הומוסקסואליים. האם אנו עדים לתחילתו של שינוי הלכתי בנושא זה? ד"ר רונית עיר-שי מהתוכנית ללימודי מגדר מדברת על יחסם של הזרמים השונים ביהדות להומוסקסואליות ולהומוסקסואלים. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

ליד שער שכם, נמצא אתר מסתורי ולא מוכר בשם: "קברי המלכים". ד"ר יעל אסקוחידו מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו מספרת את סיפורו של האתר - איך התקבעה הסברה כי שם קבורים מלכי ישראל, שלמה ודוד, ומי הייתה הלני, המלכה שהתגיירה ותרמה רבות לתושבי העיר ירושלים. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

הפמיניסטיות הדתיות מחוללות בשנים האחרונות את אחת המהפכות המשמעותיות במדינת ישראל. הדרך שבה הן פועלות מעוררות שאלה מעניינת הנוגעת לחברה כולה - איך ניתן לבצע שינוי חברתי? האם על ידי צעדים קטנים, או בהריסה מן היסוד של הסדר הקיים והחלפתו באחר? עם ד"ר משואה שגיב מהפקולטה למשפטים.

דוד בן גוריון התבטא רבות בסוגיית הילודה והצהיר כי מה שחסר ליהודים הוא דווקא "אנשים ולא שטח". עם זאת הוא פעל רק מעט לעידוד הילודה. פרופ' לילך רוזנברג פרידמן מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה מתארת את תפיסת בן גוריון את האישה, ויחסו לערביי ישראל ולחרדים.

מגוש אמונים ועד תג מחיר - הציונות הדתית וחוק המדינה, הרצאתו של ד"ר יצחק הרשקוביץ מהמחלקה למחשבת ישראל, שניתנה במרתון הרצאות בסגנון TED, בנושא יהדות באוניברסיטת בר-אילן.

בראשית ההתיישבות בישראל הייתה הציונות הדתית מאוחדת תחת תנועות המזרחי ותחת מפלגת המפד"ל. בראשית שנות ה-70 החלה להתרחש ההתפלגות הפוליטית שסימנה גם את הפילוג שחל בחברה הציונית דתית. פרופ' קימי קפלן מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו מדבר על הציונות הדתית בישראל.

כיצד המשחקים האולימפיים שאנחנו מכירים הושפעו מתרבות יוון העתיקה? ד"ר איילת פאר מהמחלקה ללימודים קלאסיים- יוון ורומא מותחת קווים מקשרים בין המשחקים האולימפיים שהתנהלו ביוון העתיקה לבין המשחקים האולימפיים המודרניים.

המוסתערבים הם היהודים שחיו בארץ ישראל וסביבתה דורות רבים, ועד היום מעידים על עצמם כמי שמעולם לא עזבו את אדמתם. ד"ר דותן ארד מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו, מספר על אנשי עדת המוסתערבים ועל היחס שקיבלו מהיהודים שהגיעו לארץ מאירופה.

בשנים האחרונות הולך ומתגלה בית הקברות היהודי העתיק בבלקן שהופך לציר מרכזי בהחיאת זכרה של הקהילה העתיקה שנכחדה בשואה. סביב בית הקברות מתקיימים מפגשים בינתרבותיים בין כל בני הדתות ואירועי חדשנות. האזינו לד"ר רחל לוי דרומר המזכירה האקדמית של האוני' על הקשר המתהדק בין צפון מקדוניה לישראל. מראיין אורי טולדנו

מדוע כל-כך הרבה ישראלים נשבים בקסמה של הלאדינו, בעוד שרק מעטים מהם משתמשים בה? פרופ' שמואל רפאל, מהמרכז לחקר הלאדינו במחלקה לספרות עם ישראל, מתאר את סוד המשיכה של השפה ומסביר איזה חותם רוצים אוהביה להותיר בחברה הישראלית.

מדוע בזמן מלחמה, יש עליה במספר מקרי האלימות בתוך המשפחה? ד"ר ענת בן פורת מבית הספר לעבודה סוציאלית מתארת את תופעת האלימות במשפחה ובוחנת מדוע היא מתגברת בזמן מלחמה. בנוסף, היא מציגה כלים להתמודדות עם התופעה.

המהפכה הטכנולוגית של העשורים האחרונים, לא פסחה גם על בתי המשפט הנעזרים יותר ויותר בכלים טכנולוגיים בתהליכי קבלת ההחלטות. ד"ר חנן מנדל מהפקולטה למשפטים מדבר על הכלים החדשניים שבהם משתמשים בתי המשפט בתהליכי קבלת ההחלטות, ובהשלכות של הכלים הללו על פעילותם.

כיצד שימוש במשחקים יכול לקדם מטרות שונות בלמידה? בפרק שני בסדרה "יצירתיות בהוראה" ד"ר עטרה איזקסון מהפקולטה לחינוך והמחלקה למוזיקה, מסבירה ומדגימה את היתרונות שבלמידה באמצעות משחקים.

מה תפקידו של המורה המודרני - להעביר ידע, או ללמד ילדים כיצד ללמוד בעצמם? מערכת החינוך ניצבת בימים אלה על סיפו של שינוי גלובאלי שיוביל לשינוי הכרחי גם בגישות ההוראה. ד"ר עטרה איזקסון מהפקולטה לחינוך והמחלקה למוזיקה מדברת על יצירתיות בהוראה ועל תפקידו של המורה בעולם משתנה.

חרדים בישראל או חרדים ישראלים? הרצאתו של פרופ' קימי קפלן מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו שניתנה באירוע ליל המדענים והמדעניות האירופי באוניברסיטת בר-אילן.

באילו מקרים, אם בכלל, גברים ונשים צריכים לקבל טיפול רפואי שונה? ד״ר שרון אורשלימי, סוציולוגית של הרפואה בתוכנית ללימודי מגדר, בוחנת מנקודת מבט פמיניסטית את הטיפול הרפואי שאנחנו מקבלים ומקבלות, ומתייחסת גם למגמה שלקראתה צועד עולם הרפואה - רפואה מותאמת אישית. מראיין: אורי טולידאנו עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

מה הסיבה לשכיחות הגבוהה של בעיות בכליות בקרב האוכלוסייה האפרו-אמריקאית בארה"ב? פרופ' קרל סקורצקי מהפקולטה לרפואה מסביר את הסיבות לכך, ומספר כיצד מחקרו בנושא הפך אותו לדמות חשובה בקרב הקהילה השחורה בארה"ב.

איך רצף של אירועים מקריים הוביל לפיתוח החיסונים, אחד ההישגים הגדולים של הרפואה המודרנית? פרופ' סיריל כהן מהפקולטה למדעי החיים מסביר מהם החיסונים, איך מפתחים אותם וגם לאילו מחלות לפרקים נוספים הורידו את האפליקציה >> https://go.onelink.me/LJ1H/262773c

מהם היתרונות הבריאותיים שבחשיפה לטבע? ד"ר קרן אגאי-שי מהפקולטה לרפואה בגליל מדברת על המחקרים המוכיחים את תרומתם של האוויר הנקי, אור השמש, הצמחיה הטבעית, בעלי החיים והמרחבים הפתוחים, לבריאותנו. להאזנה לפודקאסטים נוספים הורידו את אפליקציית בר-דעת של אוניברסיטת בר-אילן >> להורדה

מהי מחלת הסוכרת וכיצד היא הפכה למגפה של העולם המערבי במאה האחרונה? פרופ' אריה גרוזמן מהמחלקה לכימיה מתאר את הגורמים למחלת הסוכרת ואת הסיבוכים שנגרמים לחולים בה. בנוסף, הוא מציג את הפיתוחים הטכנולוגיים החדשים שעשויים להביא למיגור המחלה.

מהו אפקט הפלצבו והאם ניתן לרתום אותו לטובת ריפוי? ד"ר לירון רוזנקרנץ מהפקולטה לרפואה, מסבירה כיצד משפיע אפקט הפלצבו על מערכת האמונות והציפיות במוח, ובודקת את היכולת לעשות שימוש באמונות וציפיות לצורך ריפוי מחלות. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

הרצאתו של פרופ' נתי רונאל, מהמחלקה לקרימינולוגיה, שניתנה במרתון הרצאות קצרות בנוסח TED, בנושא רפואה ובריאות.

פיתוח תרבות של יישוב סכסוכים במערכת הבריאות. הרצאתה של פרופ' מיכל אלברשטין מהפקולטה למשפטים, ניתנה במרתון הרצאות בנוסח TED, שעסק בנושא רפואה ובריאות.

מהן מחלות ניוון שרירים, והאם ניתן לרפא אותן? פרופ' אריה גרוזמן מהמחלקה לכימיה מסביר את המנגנון הגורם למחלות ניוון השרירים, ומתאר את הפיתוחים הטכנולוגיים בשוק התרופות המשמשות לטיפול בחולים.

מהן מחלות אוטואימוניות? ואילו תרופות יכולות לסייע לחולים להתמודד עם התסמינים שלהן? פרופ' אריה גרוזמן מהמחלקה לכימיה, סוקר את הפיתוחים הטכנולוגיים המתקדמים בתחום זה.

פרופ' קרן גואטה מהמחלקה לקרימינולוגיה מסבירה מהי קורבנות, מתארת כיצד אירועי ה-7 באוקטובר והלחימה הממושכת בעזה מכניסים תחת קטגוריית מושג זה קבוצות שבעבר לא היו כלולות בתוכו, ומציעה מספר דרכים מעולם הידע הוויקטימולוגי להחלמה מהטראומה הקולקטיבית והאישית.

צורתן של רוב מולקולות החלבונים אינן ידועות, מכיוון שהן קטנות מדי בכדי לראותן במיקרוסקופ. זה 50 שנה מנסה המדע לפתח שיטה לניבוי המבנה באופן חישובי, אך בהצלחה חלקית בלבד. לאחרונה הצליח צוות של גוגל לפתח אלגוריתם לניבוי מבני חלבונים. פרופ' רון אונגר מהפקולטה למדעי החיים מסביר את משמעות הגילוי. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

איך ניתן לשקם אנשים שנפגעו פגיעת מוח קשה? פרופ׳ אלי וקיל מהמחלקה לפסיכולוגיה מתאר את תהליך השבתם של נפגעי מוח לחיים תקינים ולעבודה עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

אנחנו רגילים לראות את הגיבורים בסרטי האקשן רצים, קופצים ונחבלים ומתאוששים במהרה אך המציאות מורכבת יותר. פגיעות ראש חמורות יכולות להיות בעלות השפעות בלתי הפיכות על המח וההתנהגות. פרופ׳ אלי וקיל מהמחלקה לפסיכולוגיה מסביר מהי חבלה מוחית? באילו אוכלוסיות היא נפוצה יותר? ומה הן אפשרוית השיקום השונות. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

האם מאחורי כל קיסר מצליח, עומדת אישה חזקה וחכמה לא פחות? את הפרק השישי והאחרון בסדרה על שושלות הקיסרים ברומא העתיקה, מייחדת ד"ר איילת פאר מהמחלקה ללימודים קלאסיים - יוון ורומא, למי שמשכו בחוטים, והניעו מהלכים אסטרטגיים מאחורי הקלעים בחצר הקיסרית. בפרק זה היא מתארת את השפעת נשות החצר היוליו-קלאודית, באמצעות 3 דוגמאות מייצגות - הבת והנכדה, הרעייה המכובדת והפילגש. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

הקיסרים רוממו את רומא לדרגת אימפריה, אבל הם גם אלה שהפילו אותה. בפרק החמישי בסדרה על קיסרי רומא העתיקה, מתמקדת ד"ר איילת פאר מהמחלקה ללימודים קלאסיים - יוון ורומא, בשושלת הסוורית, ומספרת כיצד התנהלותם של קומודוס, סוורוס, קרקלה, גטה, אלגבל וסוורוס אלכסנדר הובילה לנפילתה של האימפריה הרומית. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

מי היו הקיסרים ששלטו ברומא בתקופה בה האימפריה הרומית שגשגה יותר מכל? בפרק הרביעי בסדרה, ד"ר איילת פאר מהמחלקה ללימודים קלאסיים - יוון ורומא, מציגה את 5 הקיסרים הטובים - נרווה ,טריאנוס, הדריאנוס, אנטינואוס ואורליוס, ומתארת כיצד תרמו הכישורים האישיים שלהם להצלחתה של האימפריה הרומית. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

כיצד הפכה הקיסרות למוסד ברומא? ד"ר איילת פאר מהמחלקה ללימודים קלאסיים - יוון ורומא, מספרת בפרק השלישי בסדרה את סיפורה של השושלת הפלאבית, ובתוך כך מנתחת את אופיים של 3 הקיסרים בשושלת זו - וספסיאנוס, טיטוס ודומטיאנוס. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

בפרק השני בסדרה מתארת ד"ר איילת פאר מהמחלקה ללימודים קלאסיים - יוון ורומא, את עלילותיה של שושלת הקיסרים הראשונה -השושלת היוליו-קלאודית. היא מתייחסת לשאלה האם טיבריוס, קליגולה, קלאודיוס ונרון, היו קיסרים טובים? ולמי? עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

כיצד התפתחו האשמות כנגד יהודים בימי הביניים? באיזה אופן הן היו קשורות למגפות ולשינויים פוליטיים? ד"ר צפריר ברזלי מהמחלקה להיסטוריה כללית, מנתח את מקרי האשמות היהודים והמצורעים בעוון הרעלת בארות בתקופת ימי הביניים, ומותח קשר בין המגפה השחורה ובין הופעת ההאשמות הללו באותה התקופה. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

מי היו קיסרי רומא וכיצד הם שמרו על ההגמוניה שלהם בעולם העתיק במשך כחמש מאות שנה? בפרק הראשון על קיסרי רומא העתיקה, מתארת ד"ר איילת פאר מהמחלקה ללימודים קלאסיים - יוון ורומא, את התנאים שהובילו להקמת הקיסרות (או בשמה הרומי - הפרינקיפאט). היא מסבירה מדוע יוליוס קיסר לא היה הקיסר הראשון, אלא אחיינו - אוגוסטוס, וכיצד התפתחו שושלות הקיסרים שבאו אחריו. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

כיצד המשחקים האולימפיים שאנחנו מכירים הושפעו מתרבות יוון העתיקה? ד"ר איילת פאר מהמחלקה ללימודים קלאסיים- יוון ורומא מותחת קווים מקשרים בין המשחקים האולימפיים שהתנהלו ביוון העתיקה לבין המשחקים האולימפיים המודרניים. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

מה ניתן ללמוד מהממצאים שהתגלו במערות הקבורה על תרבותם של החיים? ראיון עם פרופ' בועז זיסו מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה על הקבורה בתקופת בית שני. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

עוד בימי הביניים תרגלו תושבי הערים ריחוק חברתי בתקופת המגפות, והיו בורחים לכפרים. ד"ר דותן ארד מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו מדבר על ההתמודדות עם מגפות מימי הביניים ועל השתקפותן במקורות היהודיים עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

האם יש קשר בין הפלשתים לפלסטינים ומדוע ארץ ישראל נקראת דווקא על שמם? פרופ' אהרן מאיר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה מספר על הממצאים הארכאולוגיים שנתגלו בערים הפלישתיות הקדומות, ומסביר מדוע הפלשתים לא שרדו עד ימינו אלה.

מתי החלו לבצבץ סימנים של אנטישמיות בטקסטים עתיקים? איך הם השפיעו על יחסי השכנות בין היוונים ליהודים בעת העתיקה? ד"ר יעל אסקוחידו מהמחלקה לתולדות עם ישראל, חוזרת אחורה לספרות יוונית המתארת את אירועי יציאת מצרים, ומסבירה כיצד הובילו המילים במקורות הקדומים למעשים, ומה ניתן ללמוד מכך על האנטישמיות המודרנית.

בעת העתיקה, סחר בעבדים היה תופעה מקובלת ולגיטימית. ממש כמו כל סחורה אחרת, העבדים היו חסרי שיוך וזהות. ד"ר יעל אסקוחידו מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו, מספרת על המעורבות היהודית בסחר העבדים וכיצד תנועת העבדים השפיעה על גלות היהודים.

הסלנג בשפה העברית, ניוון או גיוון? הרצאתו של ד"ר ניסן נצר מהמחלקה ללשון עברית ולשונות שמיות שניתנה במסגרת מרתון הרצאות קצרות בנוסח TED, בקמפוס בר-אילן.

האם המירוץ אחר פיתוחים טכנולוגיים הופך אותנו ליותר חופשיים ומאושרים או שמא ליותר תלותיים והרבה יותר מודאגים? ד"ר אלה קליק מהתוכנית לפרשנות ותרבות עוסקת בשאלה - לאן הטכנולוגיה לוקחת אותנו? מראיין: ד״ר אסף אוזן עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

אנו מצויים בתקופה שבה שטף של אלגוריתמים חמושים בבליוני פרמטרים, קוראים אותנו ולומדים אותנו בכל רגע בחיינו. פרופ׳ לירן רזינסקי מהתוכנית לפרשנות ותרבות דן בשאלה מה זה אומר להיות בן אדם בעולם שבו האלגוריתמים רואים אותנו? כיצד הם עלולים להשפיע על תפיסת הזהות העצמית שלנו והאם יש איזו יד נעלמה ששולטת על חיינו באמצעותם? מראיין: ד"ר אסף אוזן עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

מצד אחד מילים הם הבסיס לכל תקשורת ולכל פעולה שלנו בעולם, ומצד שני יש יאמרו שזה פלא שאנו בכלל מבינים אחד את השני. ד״ר דורית למברגר מהתוכנית לפרשנות ותרבות תסביר איך בכלל נוצרת הבנה דרך מילים, אבל גם, איך המילים שלנו פועלות במרחב הממשי ויוצרות מציאות. מראיין: ד"ר אסף אוזן

איך נפער פער כה עמוק בין תומכי ישראל ומבקריה מאז אירועי ה-7 באוקטובר? פרופ׳ ענר גוברין מהתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות בוחן את הקיטוב החברתי הזה דרך דיון בסוגיות של רוע, שיפוט מוסרי ויחסי חזק-חלש, ושואל - האם נותר עוד מקום לתקווה? מראיין: ד"ר אסף אוזן.

האם סרטים שמתארים כיצד נכתבו היצירות המוזיקליות המפורסמות, משקפים את האמת שמאחורי תהליך היצירה? פרופ' אלון שב מהמחלקה למוזיקה, מדבר על תהליך היצירה המוזיקלי כפי שהוא בא לידי ביטוי בקולנוע, ומסביר כיצד סרטים יכולים לבנות או לנפץ מיתוסים על אומנים.

מהי עבריינות צווארון לבן? ד"ר שי פרבר מהפקולטה למשפטים מתאר את מאפייניה של עבריינות הצווארון הלבן, מה גורם לאנשים נורמטיביים לכאורה, להפוך לעבריינים? ואיך מתייחסים אליהם בתי המשפט בישראל.

אחת משאלות היסוד במערכת המשפט נוגעת לתפקידו של בית המשפט - האם מטרתו לאכוף חוקים בלבד או להפעיל שיקול דעת ולפרש כל מקרה לגופו? בפרק זה, פרופ' מיכל אלברשטיין מהפקולטה למשפטים מגלה כיצד השפיע השופט אהרון ברק על שאלת האקטיביזם השיפוטי ומנסה לברר האם בתי המשפט מסוגלים לפתור את כל הסוגיות שמגיעות לפתחם.

ברית הזוגיות כפתרון למצוקות הנישואים והגירושים בישראל. הרצאתו של פרופ' שחר ליפשיץ מהפקולטה למשפטים, שניתנה במרתון הרצאות TED בנושא יהדות, באוניברסיטת בר-אילן. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

האם יש ביואתיקה יהודית? הרצאתו של פרופ' נועם זוהר מהמחלקה לפילוסופיה. ההרצאה ניתנה במסגרת סדרת הרצאות קצרות בנוסח TED לקהל הרחב, בנושא יהדות. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

האם ספר דברים, שנמצא על ידי מוזס וילהלם שפירא ב-1883, הוא מקורי או מזויף? האם זו הגרסה העתיקה ביותר של הספר, המצויה בידינו? ראיון עם פרופ' מאיר בר אילן מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו שחוזר לאחת התעלומות הבלשיות הגדולות בחקר המקרא. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat #בר_דעת #תעלומת_מגילות_שפירא

לפי הרמב"ם המלך המשיח לא יחולל נפלאות וניסים או מעשים על טבעיים, והעולם ימשיך וינהג כמנהגו. אם כך, כיצד נדע שהוא הגיע? האם שמעון בר-כוכבא היה המשיח? האם הרבי מלובביץ'? הרב שלמה שפר, רבה של אוניברסיטת בר-אילן מדבר על ימות המשיח לפי משנתו של הרמב"ם ושואל מי הוא אותו "מלך המשיח"?

כיצד מתייחסת היהדות לטבעונות ועד כמה היא מעודדת אכילת בשר כמנהג? ד"ר יושי פרג'ון מהמחלקה לתנ"ך סוקר את יחסו של המקרא לאכילת בשר מספר בראשית ועד אחרית הימים.

כיצד ההלכה היהודית מתייחסת לאכילת בשר, ובאיזה אופן היא יכולה להשפיע על צמצום משבר האקלים? הרב ד"ר יהודה אלטשולר, מהמכון הגבוה לתורה בפרק חמישי בסדרה על הקשר בין יהדות וקיימות. מראיינת - שי קלוט

תרבות הצריכה היא אחד הסממנים של המודרניזציה, ואין חולק כי יש לה השפעה גם על משבר האקלים. האם ניתן למצוא בהלכה היהודית דרכים שיובילו להפחתת הצריכה? הרב ד"ר יהודה אלטשולר, מהמכון הגבוה לתורה בפרק רביעי בסדרה על הקשר בין יהדות וקיימות. מראיינת - שי קלוט

אילו פתרונות יכולה להציע ההלכה למצב שבו כמות המתים הולכת וגדלה וכמות הקרקעות הולכת וקטנה? הרב ד"ר יהודה אלטשולר, מהמכון הגבוה לתורה בפרק שלישי בסדרה על הקשר בין יהדות וקיימות. מראיינת - שי קלוט

בעקבות המחסור ההולך והגובר בקרקעות והצורך למחזר נייר, הרב ד"ר יהודה אלטשולר מהמכון הגבוה לתורה מדבר על האופן שבו מתמודדת ההלכה היהודית עם גניזת כתבי הקודש. מראיינת - שי קלוט

כולנו, דתיים וחילונים כאחד, מושפעים משינויי האקלים ובעקבות כך מושפעים מסוגיית הקיימות ומהמחשבה על עתיד כדור הארץ. הרב ד"ר יהודה אלטשולר, ראש המכון הגבוה לתורה מסביר את הקשר בין יהדות וקיימות, ועונה על השאלה מה המסורת היהודית הענפה תורמת לדיון הסביבתי, פרק ראשון בסדרה. מראיינת - שי קלוט להאזנה לפרקים נוספים בסדרת הפודקאסטים על יהדות וקיימות - הורידו את אפליקציית בר-דעת של אוניברסיטת בר-אילן https://bit.ly/3HFbQcE

באיזה אופן התקשורת והיחסים עם הסביבה משפיעים על ההתנהגות שלנו? האם אפשר לסגל סוגי התנהגות שונים ומה הקשר של בעלי החיים לכל זה? ד"ר עמיעל אילני מהפקולטה למדעי החיים מדבר על דפוסי ההתנהגות של בני האדם ועל הדמיון הרב לבעלי החיים.

העולם עובד ברשתות. בין אם אלה רשתות נוירונים במוח ובין אם רשתות חשמל. ד"ר ברוך ברזל מהמחלקה למתמטיקה ממפה את החוקיות של עולם הרשתות, מסביר איך לכל רשת יש חיים משלה וגם מה צריך לעשות כדי להשיג יותר לייקים בפייסבוק.

שירות הנשים בצה"ל הוא אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בחברה הישראלית. השמרנים מבקשים לדחוק את הנשים בצה"ל לתפקידים השוליים ביותר ואילו הליברליים מבקשים לשבור למענן את תקרת הזכוכית הצה"לית. פרופ' אורנה ששוון לוי מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בוחנת את מצב הנשים בצה"ל היום, ואת השפעתו של השירות הצבאי לאורך השנים.

התשאול הוא אתגר מרכזי בעבודת כוחות הבטחון ומשימה מורכבת במיוחד, כשמדובר בחקירת אנשים שחזרו משבי החמאס, שכן כל פריט מידע חדש עשוי ללמד אותנו על מצבו של האויב, מיקומו ואולי גם על מצבם של חטופים נוספים. פרופ' גלית נהרי מהמחלקה לקרימינולוגיה מדברת על אתגר התשאול הפלילי והמודיעיני ודנה במורכבות הייחודית של תשאול פדויי שבי החמאס.

איך עוברים מרעיון של הפצת האסלאם דרך הטפה וקירוב לבבות לרעיון של ג'יאהד ושימוש בכוח החרב? ד"ר שאול ברטל, חוקר בכיר במרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים, מתאר בפרק השלישי של הסדרה אודות האסלאם הפונדמנטליסטי מיהו סייד קוטוב, מה מייחד אותו, ומה הייתה השפעתו על תנועות האסלאם הפונדמנטליסטי?

מה מושך מיליוני אנשים להצטרף לארגון האחים המוסלמים, וכיצד הוא מצליח לשרוד ולהתקיים זה 95 שנים? בפרק השני במסע אל האסלאם הפונדמנטליסטי, חושף ד"ר שאול ברטל, ממרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים, את שורשיו של הארגון הוותיק, דן בעקרונותיו האוניברסליים, ומתאר את הרעיון המוביל של הארגון, הסוחף אל שורותיו פעילים רבים.

ד"ר שאול ברטל ממרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים, לוקח אותנו למסע בן 8 פרקים הסוקר ארגונים ואנשי מפתח בהיסטוריה האסלאמית, שפעלו מתוך מניעים דתיים קיצוניים. בפרק המבוא לסדרה, נבין מהם השורשים והעקרונות המנחים שמובילים את האסלאם הפונדמנטליסטי.

מיהו ארגון חמאס ומהי האידאולוגיה המובילה את אנשיו? ד"ר שאול ברטל ממרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן, מצביע על הקווים האנטישמיים המובהקים העולים מתוך האמונות של מובילי הארגון ומסביר כיצד מתקפת הטרור הרצחנית שארעה ב-7 באוקטובר, הייתה תוצאה ישירה של האידיאולוגיה החמאסית.

כיצד פסיקת בג"ץ בנושאי יהדות ודמוקרטיה יכולה לקדם הסכמות בחברה הישראלית? פרופ' שחר ליפשיץ מהפקולטה למשפטים, מתאר את המסע שעברה החברה הישראלית לאורך השנים, דרך אירועי המפתח בהם היה מעורב - ברית זוגיות, אמנת גביזון מידן, חוקה בהסכמה, המאבק על חמץ בפסח והקרב על הרפורמות המשפטיות. לאור זאת הוא מסביר מדוע דווקא פסיקת בג"ץ בנושא עילת הסבירות מזמנת הזדמנות לבנות הסכמות חברתיות.

מה ההסבר המדעי להתפרצותם של 2 אגמים באפריקה שהביאו למותם של יותר מ-1,700 אנשים ואלפי בעלי חיים, והאם יש חשש שאסון דומה יתרחש פעם נוספת? פרופ' ישי ויינשטיין מהמחלקה לסביבה, תכנון וקיימות מתאר את אסונות הטבע שפקדו את קמרון בסוף שנות ה-80 ומציג את הפתרונות שהציעו חוקרים מכל העולם לבעיה הטמונה עמוק מתחת לאדמה, ומסכנת את שלומם של אלפי בני אדם. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

שינוי האקלים גורם לתופעה גלובלית מדאיגה של הלבנת אלמוגים, שמשמעותה מוות של מערכות החיים המגוונות המתקיימות על פני השוניות. רק שונית אלמוגים אחת, זו שבים האדום, מגלה עמידות בפני התחממות מי הים. פרופ' מעוז פיין מהפקולטה למדעי החיים מספר על מחקרו התת מימי ועל סוד חוסנה של שונית האלמוגים באילת.

איך להתמודד עם פחד קהל ומצלמה? כמה זמן לוקח עד שמתגבש רושם ראשוני? באיזה משפט פתיחה לבחור ומה עושים עם הידיים? ד"ר מישל שטיין טיר מבית הספר לתקשורת מציעה תשובות ומקדישה את הפודקאסט לכל מי שרוצה לעלות על הבמה, לתקשר ביעילות בפגישות ובדיונים, להרצות ולשכנע את הקהל.

לאורך ההיסטוריה, שלטו בישראל עמים רבים ובתוכם גם האימפריה המונגולית ששלטה בסין ובמזרח אסיה, ושלחה כוחות לארץ ישראל. כיצד מצאו היהודים נחמה דווקא בכיבושים המונגוליים? הרצאתה של ד"ר נעמה אוחנה ארום, מהמחלקה להיסטוריה של ארץ ישראל. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

מה משמעות ניסיונו של הממשל הסיני להשיג "שליטה אלקטרונית עולמית"? ד"ר הראל מנשרי מהמחלקה למדעי המידע מנתח את מלחמת הסייבר המתנהלת ברגעים אלה ומתייחס להבדלים התרבותיים בין סין לבין המערב כדי להבין את מהלכי הסייבר הסיניים.

סין מקימה את דרך המשי החדשה בפרויקט תשתיות חובק עולם, מתבססת בשווקי המסחר הבינלאומיים, ופותחת בארצות רבות מרכזים לתרבות הסינית. ד"ר אייל פינקו מהמחלקה למדעי המדינה מדבר על מהלכיה של סין ועל פרשיות הריגול שבהן היא מעורבת, ובוחן את מקומה של ישראל מול המעצמה האסיאתית.

הערך החשוב ביותר בחברה הסינית הוא המשפחה, וכיבוד ההורים הוא הבסיס למחויבות החברתית כולה. ד"ר מיכל זלצר לביד מהתוכנית לדרום ומזרח אסיה מדברת על הטקסים והחגים הסיניים, ועל התרבות והערכים עליהם מושתת החברה הסינית. לפרקים נוספים הורידו את האפליקציה >> https://go.onelink.me/LJ1H/262773c

ניסטית מאו דזה-דונג יישם רפורמות שגרמו לתוצאות קטסטרופליות במדינתו והביאו להרג המונים ולאובדן חופש הביטוי. לאחר מותו של מאו נוצר חלל תרבותי ומנהיגותי שהוביל ליצירתה של סין המודרנית. ד"ר מיכל זלצר לביד מהתוכנית לדרום ומזרח אסיה לוקחת אותנו לאחת התקופות הדרמטיות ביותר בהיסטוריה של סין.

הפכה הקומוניסטית התחוללה בסין תחת מנהיגותו של מאו דזה-דונג, מנהיג כריזמטי ומלא סתירות: אינטלקטואל שרדף משכילים, מהפכן אך לאומן. על אף המאורעות הקשים שחווה העם הסיני תחת שלטונו, מאו הוא עדיין סמל בסין. ד"ר מיכל זלצר לביד מהתוכנית לדרום ומזרח אסיה מדברת על המהפכה בסין ועל האיש שהוביל אותה.

פרופ' דוד פסיג, ראש המעבדה למציאות מדומה מהפקולטה לחינוך, מתאר את התמורות העמוקות שעוברות על המערכת הגלובלית הישנה. הוא מסביר כיצד מלחמת חרבות ברזל מושפעת מכך, ומנסה להציע פתרון ליום שאחרי המלחמה למען עתיד טוב יותר למדינת ישראל.

האם וכיצד תשפיע מלחמת חרבות ברזל על הרפורמה המשפטית? פרופ' אריאל בנדור מהפקולטה למשפטים בודק היכן פוגש המשפט החוקתי בישראל את מלחמת חרבות ברזל, ועונה על השאלה - האם מתקפת החמאס שארעה ב-7 באוקטובר תשפיע על הרפורמה המשפטית שהחלה לעשות את צעדיה הראשונים כמה חודשים לפני כן.

למה ציות לדיני הלחימה יכול לסייע ללחימה בעזה? ד"ר זיו בורר מסביר את האופן בו העולם תופס את מדינת ישראל בתקופת הלחימה בעזה על רקע דיני הלחימה, ומתאר מדוע דווקא השמירה על דיני הלחימה תשפר את מעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל.

למה צריך בכלל לדבר על דיני לחימה בימים אלה, לאחר שהופרו כל הכללים ונשברו כל הכלים ב-7 באוקטובר? ד"ר זיו בורר מהפקולטה למשפטים, מתאר את מטרות דיני הלחימה, ומסביר מדוע יש לשמור עליהם, ומה חשיבותם בזירה הבינלאומית.

בסדרות המשטרה והמשפט בטלוויזיה, מדעני הזיהוי הפלילי תמיד מצליחים לפענח את הפשע. האם כך זה עובד גם במציאות? ד"ר שי פרבר מהפקולטה למשפטים, מדבר על הקשר בין המדע הפורנזי למשפט הפלילי ועל החשיבות ההולכת וגוברת שלו בישראל. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

מהי עבריינות צווארון לבן? ד"ר שי פרבר מהפקולטה למשפטים מתאר את מאפייניה של עבריינות הצווארון הלבן, מה גורם לאנשים נורמטיביים לכאורה, להפוך לעבריינים? ואיך מתייחסים אליהם בתי המשפט בישראל. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

תקופת היובש בארצות הברית הייתה תור הזהב של הפשע המאורגן, מתן שוחד לשוטרים וראשי ערים היה דבר שבשגרה. ד"ר פנינה לוי מהמחלקה להיסטוריה כללית ומדעים קלאסיים מספרת על התקופה, ועל הגורמים שהביאו לביטול החוק האוסר על צריכת אלכוהול. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

מהו שקר? האם אנחנו יודעים לגלות שקרים? מה יקדם אותנו להצלחה באבחון שקרים ומה עשוי להטעות אותנו? פרופ' גלית נהרי מהמחלקה לקרימינולוגיה מדברת על גילוי שקרים, ומתארת כיצד המחקר מסייע לרשויות אכיפת החוק לאתר אותם ולהגיע לחקר האמת.

בישראל כלואים כ-10,000 גברים ב-32 מוסדות, לעומת כ-140 נשים הכלואות בכלא אחד. פרופ' קרן גואטה מהמחלקה לקרימינולוגיה מדברת על ההבדלים בין נשים וגברים בתחום הפשיעה והענישה.

מערכות המשפט בישראל ובחו"ל נוקטות בעונשים שונים על מנת להרתיע ולמנוע פשיעה, לשרת את עקרון הצדק וגם כדי לשקם את העבריינים. לעיתים המטרות הללו סותרות זו את זו. פרופ' תומר עינת מהמחלקה לקרימינולוגיה מדבר על הפערים בין הרטוריקה העונשית לבין הפרקטיקה, ועל הקטסטרופה הנקראת בית כלא.

איך ניתן לצמצם את כאבם של נפגע העבירה, של מבצעה ושל החברה הסובבת אותם? ראיון עם פרופ' נתי רונאל מהמחלקה לקרימינולוגיה מפתח שיטת הקרימינולוגיה החיובית, המסיתה את הדגש מהעבירה לכוחות החיוביים בחברה.

איך ניתן לצמצם את כאבם של נפגע העבירה, של מבצעה ושל החברה הסובבת אותם? ראיון עם פרופ' נתי רונאל מהמחלקה לקרימינולוגיה מפתח שיטת הקרימינולוגיה החיובית, המסיתה את הדגש מהעבירה לכוחות החיוביים בחברה.

המהפכה הטכנולוגית של העשורים האחרונים, לא פסחה גם על בתי המשפט הנעזרים יותר ויותר בכלים טכנולוגיים בתהליכי קבלת ההחלטות. ד"ר חנן מנדל מהפקולטה למשפטים מדבר על הכלים החדשניים שבהם משתמשים בתי המשפט בתהליכי קבלת ההחלטות, ובהשלכות של הכלים הללו על פעילותם. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

אחת משאלות היסוד במערכת המשפט נוגעת לתפקידו של בית המשפט - האם מטרתו לאכוף חוקים בלבד או להפעיל שיקול דעת ולפרש כל מקרה לגופו? בפרק זה, פרופ' מיכל אלברשטיין מהפקולטה למשפטים מגלה כיצד השפיע השופט אהרון ברק על שאלת האקטיביזם השיפוטי ומנסה לברר האם בתי המשפט מסוגלים לפתור את כל הסוגיות שמגיעות לפתחם. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

אזרחים יכולים להיחשב כידידי בית המשפט וככאלה, הם זוכים להשפיע על ההליך המשפטי. בכמה מהמשפטים המפורסמים בעולם כבר נעשה שימוש באזרחים אלה, אך העניין אינו נפוץ. כמה השפעה יש לנו כאזרחים על תהליכים משפטיים? ד"ר שי פרבר מהפקולטה למשפטים טוען שלא מעט, ומעניק זווית ראייה חדשה ומרתקת על ההחלטות השיפוטיות. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

כיצד תנועה שביקשה לפני כ-100 שנים לחולל מהפיכה בעולם המשפט, משפיעה על המציאות המשפטית בישראל של 2024? פרופ' מיכל אלברשטין ופרופ' אריאל בנדור מהפקולטה למשפטים מסבירים מהי תנועת הריאליזם המשפטי, כיצד היא התפתחה בעולם ומדוע בישראל מיושמים עקרונותיה כריאליזם וולגארי? בנוסף, הם מסבירים כיצד ראוי להתמודד עם ריאליזם משפטי מופרז באמצעות חינוך משפטי מעמיק ובינתחומי. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

כיצד תנועה שביקשה לפני כ-100 שנים לחולל מהפיכה בעולם המשפט, משפיעה על המציאות המשפטית בישראל של 2024? פרופ' מיכל אלברשטין ופרופ' אריאל בנדור מהפקולטה למשפטים מסבירים מהי תנועת הריאליזם המשפטי, כיצד היא התפתחה בעולם ומדוע בישראל מיושמים עקרונותיה כריאליזם וולגארי? בנוסף, הם מסבירים כיצד ראוי להתמודד עם ריאליזם משפטי מופרז באמצעות חינוך משפטי מעמיק ובינתחומי. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

זקנים נפגעי עבירה סובלים מפגיעות כפולה מעצם השתייכותם לשתי קבוצות סיכון – היותם נפגעי עבירה, והיותם בגיל זקנה. עו"ד קרן צפריר מהקליניקה לזכויות זקנים וניצולי שואה בפקולטה למשפטים, מדברת על ההתמודדות של זקנים נפגעי עבירה עם מערכת המשפט. הפודקאסט מתבסס על המאמר "זקנים נפגעי עבירה", כרך י"א של כתב העת "מעשי משפט" בהוצאת אוניברסיטת תל-אביב.

זקנים נפגעי עבירה סובלים מפגיעות כפולה מעצם השתייכותם לשתי קבוצות סיכון – היותם נפגעי עבירה, והיותם בגיל זיקנה. עו"ד קרן צפריר מהקליניקה לזכויות זקנים וניצולי שואה ע"ש מרטי ג'ייקוב ז"ל בפקולטה למשפטים, מדברת על ההתמודדות של זקנים נפגעי עבירה עם מערכת המשפט. - הפודקסט מתבסס על המאמר "זקנים נפגעי עבירה", אשר יפורסם בכרך יא׳ של כתב העת "מעשי משפט", המוצא לאור על-ידי הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב

פורום תקנה הוקם על ידי אנשי חינוך ומנהיגים דתיים כדי לטפל בתלונות על הטרדה מינית במגזר הדתי, שאינן מגיעות לטיפולן של רשויות החוק. פרופ' מיכל אלברשטין מהפקולטה למשפטים וד"ר לאה ויזל ראש המדרשה באוניברסיטת בר-אילן, מדברות על הסיבות שהביאו להקמת הפורום, וכיצד הוא הפך לכלי ליישוב סכסוכים בדרך אלטרנטיבית. מראיינת- שי קלוט.

גישת הצדק המאחה עושה ניסיון לגשר בין צורכיהם של נפגעי העבירה לבין צורכיהם של הפוגעים והקהילה שבה הם חיים. ד"ר כרמית קלר חלמיש מהתוכנית לניהול ויישוב סכסוכים ומשא ומתן, מדברת על תהליך הצדק המאחה, ומתארת איך הוא יכול לסייע גם לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית.

אחת משאלות היסוד במערכת המשפט נוגעת לתפקידו של בית המשפט - האם מטרתו לאכוף חוקים בלבד או להפעיל שיקול דעת ולפרש כל מקרה לגופו. פרק הזה, פרופ' מיכל אלברשטין מהפקולטה למשפטים מגלה כיצד השפיע השופט אהרון ברק על שאלת האקטיביזם השיפוטי ומנסה לברר האם בתי המשפט מסוגלים לפתור את כל הסוגיות שמגיעות לפתחם. "

קורבנות תקיפה מינית יכולים לפרסם פוסט בפייסבוק במקום להגיש תלונה בבתי המשפט. מדוע בוחרים לעשות זאת, כאמצעי רגשי או כאמצעי ענישה? ומדוע לרבים יש תחושה שבית המשפט אינו מתמודד כראוי עם אירועי תקיפה מינית כראוי? הפרק מבוסס על עדויות שאספו ד"ר ענת פלג וד"ר הדר דנציג רוזנברג מהפקולטה למשפטים

פרופ' רות הלפרין-קדרי מהפקולטה למשפטים מדברת על אלימות במשפחה ועל אופן טיפולה של המערכת המשפטית בתופעה. בנוסף, היא מציעה דרכים להתמודדות שתביא להקטנת התופעה ואף למיגורה. מראיינת: שי קלוט.

אם לשלושה ילדים מידרדרת לשימוש וסחר בסמים. היא מגיעה לפתחו של בית משפט קהילתי, ושם זוכה לעזרה שמוציאה אותה ממעגל הפשע. האישה מכנה את בית המשפט הקהילתי ""משפחה"". ד""ר הדר דנציג-רוזנברג מרחיבה על הסיפור ומסבירה מהו מודל בתי המשפט הקהילתיים. למסקנות שלה יש השלכות חברתיות מרחיקות לכת. "

מיהו ארגון חמאס ומהי האידאולוגיה המובילה את אנשיו? ד"ר שאול ברטל ממרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן, מצביע על הקווים האנטישמיים המובהקים העולים מתוך האמונות של מובילי הארגון ומסביר כיצד מתקפת הטרור הרצחנית שארעה ב-7 באוקטובר, הייתה תוצאה ישירה של האידיאולוגיה החמאסית.

האם בוצע רצח עם בעם הארמני, ולמה ישראל אינה מכירה בו? אסא אופיר מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון חוזר אל אחת הטרגדיות הגדולות של אזורנו. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

מה הקשר בין מה שמתחולל בימים אלה באירופה בנושא המהגרים מיבשות אחרות ובין נפילת האימפריה הרומית המערבית במאה החמישית? ד"ר ארי גייגר מהמחלקה להיסטוריה כללית דן בתפיסה הרווחת המוצאת קווים משותפים בין אירופה של היום ובין האימפריה הרומית ערב נפילתה.

האיחוד האירופי ביסס את מעמדו כאחד מהגופים החשובים והמשפיעים ביותר בעולם, בעיקר הודות להסכמים כלכליים ומדיניים שמעניקים לו מעין מעמד פדרלי. אלא שאז הגיע הברקזיט שטלטל את אמות הספים והעלה את השאלה האם האיחוד עמיד בפני התפרקות? פרופ' אריה רייך מהפקולטה למשפטים מסביר מהו האיחוד האירופי, איך ישתנה מעמדו לאחר עזיבתה של בריטניה, ואיך זה ישפיע עלינו.

דמוקרטיה אינה שיטת ממשל מושלמת, אבל רוב העולם המערבי המודרני מעדיף אותה. פרופ' דניאלה דוויק מהמחלקה להיסטוריה כללית מחזירה אותנו ליוון העתיקה, לדמוקרטיה הראשונה באתונה. מה עשו האתונאים כדי למנוע שחיתות? מי היה מנוע מהשתתפות בהצבעות, ואיך התמודדו הדמוקרטים הראשונים עם דמגוגיה?

בעתיד לא יהיו יותר מדינות. נשמע מפתיע? מוזר? מפחיד? אנחנו חיים בתקופה שבה הרעיון של מדינה משתנה והגלובליזציה מקבלת משמעויות מעשיות. האזינו לד"ר מור מיטראני מהמחלקה למדעי המדינה, שמסבירה כיצד הגלובליזציה משפיעה על מחירי הבגדים שאתם לובשים, על מכשירי הסלולר שבהם אתם משתמשים וגם על כוח העבודה הזול שנמצא מאחורי הקלעים ומאפשר זאת.

בעתיד לא יהיו יותר מדינות. נשמע מפתיע? מוזר? מפחיד? אנחנו חיים בתקופה שבה הרעיון של מדינה משתנה והגלובליזציה מקבלת משמעויות מעשיות. האזינו לד"ר מור מיטראני מהמחלקה למדעי המדינה, שמסבירה כיצד הגלובליזציה משפיעה על מחירי הבגדים שאתם לובשים, על מכשירי הסלולר שבהם אתם משתמשים וגם על כוח העבודה הזול שנמצא מאחורי הקלעים ומאפשר זאת.

חומרי הדברה וכימיקלים אחרים, הנדסה והשבחה גנטית כולם הכרחיים להמשך הזנת המין האנושי וקיומו. מנגד, לקדמה שהביאה עמה המהפכה הירוקה יש היסטוריה אפלה ומחיר דמים. מה הן האלטרנטיבות שעלינו לפתח? עם ד"ר רן שאולי מן המחלקה ללימודי אסיה בפקולטה למדעי הרוח.

ההגירה הכפויה, וחוסר השוויון שהחלו לשגשג בעקבות זאת? ואיך הגענו משם למהפכה הירוקה? ד"ר רן שאולי מהתוכנית ללימודי אסיה בפקולטה למדעי הרוח, מדבר על השינויים החברתיים והכלכליים שעבר עולמנו מאז המהפכה התעשייתית. לפרקים נוספים הורידו את האפליקציה >> https://go.onelink.me/LJ1H/262773c

כיצד מתמודדים עם החרדה באירוע שטרם הסתיים? איך ניתן לנהל שגרה בזמן חירום ומלחמה? בפרק השני בסדרה, שחר צדוק, פסיכותרפיסט מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, מעניק כלים פרקטיים שבאמצעותם נוכל לסייע לעצמנו להתמודד נפשית ופיזית עם מלחמה מתמשכת.

כיצד ניתן לפתח חוסן נפשי בזמן חירום ומלחמה? בפרק הראשון בסדרה מציג שחר צדוק, פסיכותרפיסט מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, את הכלים לעזרה עצמית בזמן חירום במספר תחומים: הפיזי, הקוגניטיבי, הרגשי והתודעתי.

איך ניתן להשתמש בכלים יצירתיים כדי להתמודד עם חוויות מטלטלות וקשות; כיצד חשיבה יצירתית ועשייה אישית וקהילתית, בונה עמידות וחוסן בהתמודדות עם אירועים טראומטיים; מה מאפשר או עומד בדרכנו להשתמש ביצירתיות שבנו? בהרצאה שניתנה לקהל הרחב בתקופת מלחמת חרבות ברזל, מציעה פרופ' עינת מטצל מהתוכנית לטיפול באמנות חזותית, כלים יצירתיים להתמודדות עם השבר. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

איך ניתן להשתמש בכלים יצירתיים כדי להתמודד עם חוויות מטלטלות וקשות; כיצד חשיבה יצירתית ועשייה אישית וקהילתית, בונה עמידות וחוסן בהתמודדות עם אירועים טראומטיים; מה מאפשר או עומד בדרכנו להשתמש ביצירתיות שבנו? בהרצאה שניתנה לקהל הרחב בתקופת מלחמת חרבות ברזל, מציעה פרופ' עינת מטצל מהתוכנית לטיפול באמנות חזותית, כלים יצירתיים להתמודדות עם השבר. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

מהן תגובות פוסט-טראומטיות אישיות, מהי הפרעה פוסט-טראומטית, מהם הסימפטומים השכיחים לאחר טראומה, ומהם גורמי הפגיעות והחוסן אל מול אירועים קשים? בהרצאה שניתנה לקהל הרחב בתקופת מלחמת חרבות ברזל, עוסק פרופ' דני חורש מהמחלקה לפסיכולוגיה בסימני הפוסט טראומה ובהשפעתם.

האם ישנו הבדל מהותי בין מיסטיקה ופילוסופיה ביוון העתיקה? ומהו היחס שבין הידיעה הפילוסופית הרציונלית לידע המיסטי המתקבל בבת אחת בחוויה המיסטית? בפרק הרביעי והאחרון בסדרה העוסקת בחוויה המיסטית מתאר פרופ' שלומי מועלם מהמחלקה לספרות משווה את הצטלבות הדרכים של דרך-החקירה הפילוסופית והדרך המיסטית.

מהו הקשר בין החוויה המסטית והחוויה הדתית? האם ישנן דתות מיסטיות ודתות שמתנגדות למיסטיקה? בפרק השלישי בסדרה העוסקת בחוויה המיסטית מתאר פרופ' שלומי מועלם מהמחלקה לספרות משווה את מערכת הזיקות הסבוכה שבין מיסטיקה ודת.

מהי מיסטיקה פסיכדלית? בפרק השני בסדרה העוסקת בחוויה המיסטית מעמיק פרופ' שלומי מועלם מהמחלקה לספרות משווה בטיעון פילוסופי אודות הפסיכדליה המיסטית, ובוחן את החזון האוטופי הפסיכדלי.

מהי החוויה המיסטית? מהי משמעותה התודעתית והפסיכולוגית והאם ניתן לבטא במילים את הידע המיסטי הנצחי? בפרק הראשון בסדרת הפרקים העוסקים בחוויה המיסטית, מציג בפנינו פרופ' שלומי מועלם מהמחלקה לספרות משווה את חידת התופעה המיסטית.

בעקבות האירועים הטראומטיים של ה-7 באוקטובר, החלו להופיע על הקירות, המכוניות, עמודי חשמל, תחנות אוטובוס ותחנות דלק, סטיקרים בעלי מסרים ייחודיים שמתייחסים להנצחת הנרצחים והחללים. רות פרנקנבורג, מבית הספר לעבודה סוציאלית חקרה את הסוגים השונים של הסטיקרים, הסיבות להדבקתם ובעיקר מה אפשר ללמוד מהתופעה הזו על ההתמודדות שלנו כחברה, עם אובדן וטראומה. מראיין: אורי טולידאנו עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

מדוע בזמן מלחמה, יש עליה במספר מקרי האלימות בתוך המשפחה? ד"ר ענת בן פורת מבית הספר לעבודה סוציאלית מתארת את תופעת האלימות במשפחה ובוחנת מדוע היא מתגברת בזמן מלחמה. בנוסף, היא מציגה כלים להתמודדות עם התופעה. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

האם וכיצד תשפיע מלחמת חרבות ברזל על הרפורמה המשפטית? פרופ' אריאל בנדור מהפקולטה למשפטים בודק היכן פוגש המשפט החוקתי בישראל את מלחמת חרבות ברזל, ועונה על השאלה - האם מתקפת החמאס שארעה ב-7 באוקטובר תשפיע על הרפורמה המשפטית שהחלה לעשות את צעדיה הראשונים כמה חודשים לפני כן. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

מה משמעותו של הסכם הגבול הימי עם לבנון בלחימה מול חיזבאללה החל מה-7 באוקטובר? וכיצד פוטנציאל האנרגיה בלבנון, והמשבר הכלכלי והפוליטי במדינה, משפיעים על היקף הלחימה בצפון מול החיזבאללה? הגשריר לשעבר מיקי הררי, חוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, מסביר את הסיבות שהובילו את ישראל ולבנון לחתום על הסכם הגבול הימי. בנוסף הוא דן בחשיבותו של ההסכם ברמה האזורית, בתפקידה של ארה"ב בהסכם הזה ובהשפעות ההסכם על הלחימה מול חיזבאללה.

מה משמעותו של הסכם הגבול הימי עם לבנון בלחימה מול חיזבאללה החל מה-7 באוקטובר? וכיצד פוטנציאל האנרגיה בלבנון, והמשבר הכלכלי והפוליטי במדינה, משפיעים על היקף הלחימה בצפון מול החיזבאללה? הגשריר לשעבר מיקי הררי, חוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, מסביר את הסיבות שהובילו את ישראל ולבנון לחתום על הסכם הגבול הימי. בנוסף הוא דן בחשיבותו של ההסכם ברמה האזורית, בתפקידה של ארה"ב בהסכם הזה ובהשפעות ההסכם על הלחימה מול חיזבאללה.

מה הייתה תגובת עולם הספורט לאירועי ה-7 באוקטובר, ולמה זה חשוב בכלל? ד"ר יהודה בלנגה מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון, מסביר כיצד מתקשר עולם הספורט לסוגיות גיאופוליטיות בכלל ולמדינת ישראל בפרט. הוא מנתח את הקשר הזהותי העמוק שבין אוהדי הכדורגל למועדונים שלהם, ומציע ערוץ נוסף שדרכו ניתן יהיה להשפיע על דעת הקהל, ולהטות את הלבבות לטובת ישראל.

מלחמת חרבות ברזל יצרה מצב של אי ודאות כלכלית במדינה כולה. ד"ר נתן גולדשטיין מהמחלקה לכלכלה, מסביר כיצד המצב משפיע על כיסו של הצרכן ועל המשק, ומתאר כיצד קובעי המדיניות יכולים לסייע בהקטנת השפעתה השלילית של המלחמה על הכלכלה.

האם ישראל אחראית לאספקת מקורות אנרגיה לרצועת עזה בזמן המלחמה עמה? ד"ר עילי רטיג מהמחלקה למדעי המדינה, מנתח את הדילמות העולות בעת הלחימה ברצועת עזה בתחום האנרגיה, ומסביר את הקשר בין המדיניות הישראלית בתחום האנרגיה, לבין מצבה של רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה.

הסיבה להתנהגותם הרצחנית של מחבלי החמאס בשבעה באוקטובר קשורה באופן הדוק למערכת החינוך ברצועת עזה ולאינדוקטרינציה השוררת שם מזה שנים. ד"ר נסיה שמר מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון, מדברת על מדיניות החינוך של ארגון הטרור חמאס, ומדגימה באמצעותה כיצד ניתן להפוך אנשים למכונות הרג חסרות מצפון.

מה ארגון חיזבאללה רוצה להשיג כשהוא פועל בחזית הצפונית של ישראל בד בבד עם הלחימה של ישראל בארגון הטרור חמאס, וכיצד איראן קשורה לכך? ד"ר אלישבע מכליס מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון מנתחת כיצד התסבוכת הפנים-לבנונית לאורך השנים, מאפשרת לאיראן להגשים את רצונה להפוך לשליטה פאן איסלאמית כלל אזורית באמצעות הפעלת ארגון חזבאללה.

האם יש קשר בין מעורבותה של איראן במלחמת האזרחים בסוריה לנעשה בעזה ולמלחמת חרבות ברזל? ד"ר יהודה בלנגה מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון, מנתח את האופן שבו איראן ניצלה את הקרע הפנים מדינתי בסוריה בכדי לכבוש לעצמה דריסת רגל בכל המזרח התיכון, וכיצד שאיפתה ליצור "סהר שיעי" במזרח התיכון באמצעות ארגוני הטרור, מסוכנת למדינת ישראל.

האם יש תיאוריה מסדרת לפעילות צה"ל במלחמת "חרבות ברזל"? ד"ר טל טובי מהמחלקה להיסטוריה כללית, מדבר על התרומה שניתן להפיק מידיעת התיאוריה הצבאית, טרם היציאה לקרב, ומדגים כיצד תיאוריות צבאיות שנכתבו לפני 500 שנים יכולות לסייע בבניית תוכנית צבאית בימינו.

האם יש תיאוריה מסדרת לפעילות צה"ל במלחמת "חרבות ברזל"? ד"ר טל טובי מהמחלקה להיסטוריה כללית, מדבר על התרומה שניתן להפיק מידיעת התיאוריה הצבאית, טרם היציאה לקרב, ומדגים כיצד תיאוריות צבאיות שנכתבו לפני 500 שנים יכולות לסייע בבניית תוכנית צבאית בימינו.