בר-דעת

בסדרה ״סיפורי מעבדה״ נשוחח עם חוקרים, ונכיר אותם ללא חלוק המעבדה שלהם, מתוך הניסיון להבין – מה מניע אדם להשקיע את חייו במחקר ומה מוביל אותו להגיע לפריצות דרך שמשנות את העולם. פרופ' דורון אורבך מהמחלקה לכימיה בבר-אילן נמנה עם מובילי המהפכה העולמית בתחום הסוללות הנטענות. הוא אחד החוקרים המצוטטים ביותר בישראל בכל תחומי המדע (ובעולם, בתחומי הכימיה ומדע חומרים). פריצות הדרך של מחקריו בתחומי אגירה והמרה של אנרגיה, כימיה אנליטית, מדע החומרים וטיפולי מים הקנו לו שם עולמי בכל תחומי עיסוקיו המדעיים. עומד בראש המרכז הישראלי הלאומי לאגירת אנרגיה בהכוונה ומימון של משרד האנרגיה והתשתיות (נועד להתמודד עם משבר האקלים).הוא פרסם מעל 850 מאמרים בתחומי כימיה פיסיקלית, מדע חומרים, אלקטרוכימיה ,אנרגיה, ועשרות פנטנטים נרשמו על שמו. יש לו שיתופי פעולה עם עשרות מדענים מובילים ברחבי העולם ועם קונצרנים גדולים בתחומי כימיה, הנעה חשמלית והאנרגיה, בהם BASF (גרמניה) ג׳נרל מוטורס (ארה"ב), ניצ'יה (יפן) .עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠

האם הבינה המלאכותית מתאימה לשימוש של בני הנוער? ד״ר עמיר גפן, חוקר ומרצה לבינה מלאכותית בפקולטה לחינוך ויועץ אקדמי למשרד החינוך מדבר על האופן שבו תלמידים יוצרים ולומדים בעידן הבינה המלאכותית - ההזדמנויות והאתגרים.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠

מי היה עזרא סופר כהן, ומה עשה במהלך תקופת ההנהגה הרוחנית שלו שהקנה לו בעיני חז"ל מעמד בכיר כשל משה? בפרק שני בסדרה המתמקד בדמותו של עזרא הכהן עוסקת פרופ' גנזל במנהיגותו של עזרא ועורכת הקבלה בין תקופת בית שני לימנו. פרופ' גנזל, ראשת בית הספר ללימודי יסוד ביהדות, ותוכנית המצטיינים כרמים בפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן .⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠⁠

כיצד מתקשרות שתי הדמויות הגדולות ביותר במחשבה המערבית - אריסטו ואפלטון - עם נסיגתן הגלובלית של הדמוקרטיות הליברליות בימינו? בפרק זה בסדרה ״הגות בראי המציאות״ – חוזר פרופ׳ משה הלינגר מהמחלקה למדעי המדינה, לרעיונות של הוגי הדעות הגדולים בהיסטוריה, ובוחן דרכם את האירועים בימינו.מראיין: אורי טולידאנועקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠

כיצד משתנה שוק העבודה כבר היום? איך ניתן להשתמש בכלי בינה מלאכותית להרבה מהמשימות? ואלו משרות חדשות נוצרות? ד"ר גל יעבץ מהמחלקה למדעי המידע משוחח על עתיד שוק העבודה בעידן הבינה עם אורי בז'ראנו מומחה בינה מלאכותית בחברת Elevaitor מקבוצת גיתם BBDO. מרצה ומוביל תוכן בעולמות הבינה המלאכותית היוצרת.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠

מדוע אנחנו שוכחים את רוב הדברים שלמדנו? איך אנחנו מקודדים זיכרונות? ולמה דווקא כשמדובר בזיכרונות טראומטיים, אנחנו לא מצליחים לשכוח? איתי עניאל, חוקר מוח וזיכרון, בוגר תואר שני בחקר המוח ודוקטורנט באוניברסיטת בר אילן , מתאר כיצד עובד הזיכרון. פרק ראשון בסדרה. מראיין: אורי טולידאנו.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠

האם יש אמת? ואם אין אמת כיצד ניתן להתנהל בעולם? בפרק זה בסדרה ״הגות בראי המציאות״ עוסק פרופ' משה הלינגר, מהמחלקה למדעי המדינה, בהגותם של הסופיסטים שמציעים גישות שונות לצדק, פלורליזם ותרבות רלטיביסטית. הוא חוזר לגדול מבקריהם של הסופיסטים, סוקרטס, שמציע פתרון רלוונטי לחיינו אנו לניווט בעולם של דיווחי כזב ונרטיבים. מראיין אורי טולידאנועקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠

התמורות שחלו בשנים האחרונות בשוק העבודה קשורות בין היתר לחיי המשפחה ולמצבים המובילים לגירושין. ד"ר ענת הרבסט-דבי מהתוכנית ללימודי מגדר, סוקרת את המגמות המרכזיות בשינויים אלה ומדברת גם על המחירים המגדריים של הגירושין.⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠⁠

כיצד ביטוי הופך לקללה, או גידוף? ומדוע חלק מהגידופים נחשבים ל״טאבו״ ואסורים לשימוש ואחרים לעומתם נחשבים לתקינים? בפרק נוסף בסדרה "מבט אל האנושי" של התוכנית לפרשנות ותרבות, משוחח ד״ר אסף אוזן, עם ד"ר אסף סעדון, סופר וחוקר שפה, ועמית פוסט-דוקטורט, על מחקריו העוסקים בביטויים פוגעניים, גידופים וקללות.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠⁠

האלימות והפשיעה בחברה הערבית מחמירות בשנים האחרונות באופן מדאיג. כיצד הגישור יכול לסייע בהפחתת התופעה? בפרק זה בסדרה 'שנוי במחלוקת' של התוכנית לניהול ויישוב סכסוכים ומו"מ, משוחחת ד"ר רחלי אשוול עם תייסיר מחאמיד - מנהל תחום חברה ערבית בתוכנית גישורים הארצית של עמותת מוזאיקה, ושומעת ממנו על המאמצים להטמעת גישור והליכי דיאלוג בחברה הערבית, על הקמת מרכזי גישור ודיאלוג ביישובים ערביים, על המודל הייחודי שמשלב בין יתרונות הגישור ומאפייני הסולחה באופן המותאם לחברה הערבית בישראל ועל הדרכים לצמצום ומניעת האלימות.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠⁠