פודקאסטרטגי

חוקרי המכון, השגריר ארקדי מיל-מן וג׳סי ויינברג, בוחנים את השפעת כניסתו של נשיא ארה״ב טראמפ לזירת הדיפלומטיה הבינלאומית, על הסדר העולמי כיום, על תפקידה של ארה״ב בו ועל הניסיונות ליישב סכסוכים או לסיים מלחמות. מה מאפיין את דיפלומטיית טראמפ כמתווך במו״מ לסיום המלחמה באוקראינה, מהפגישה עם זלנסקי ועד למסרים שהוא העביר לפוטין? מהן השלכות חוסר הוודאות לגבי יעדי מדיניות החוץ של טראמפ ותוכניותיו באופן כללי, על יחסי ארה״ב-אירופה, על נאט״ו, ומאידך - כיצד הקרמלין קורא ותופס את מדיניות טראמפ והאם הוא שבע רצון ממנה? מה מסתמן בזירת המזה״ת - הדיפלומטיה של טראמפ מול איראן ושאיפתו להסכם עם סעודיה? מדוע דווקא בעידן זה עולה חשיבותה של הנכסיות הישראלית עבור הממשל בוושינגטון?

3 חודשים לנפילת אסד: תמונת המצב בסוריה ובישראל ראש תחום סוריה במכון, ד"ר כרמית ולנסי, בשיחה על תקופת המעבר שהחלה בסוריה עם קריסת משטר אסד וכינון שלטון זמני של ארגון המורדים HTS, בהנהגת אל-ג׳ולאני. מה מאפיין את השלטון החדש? על אילו מהלכים לייצוב שלטונו הודיע עד כה אל-ג'ולאני? ממה הוא נמנע? כיצד הוא מנסה לאחד את המרכיבים השונים של סוריה והאם הוא מצליח? האם נאמני משטר אסד (מקרב העלאווים) מאתגרים את השלטון? מה מצב המעורבות הבינלאומית בסוריה שאחרי אסד - היחסים עם המערב וארה״ב בפרט, המעורבות הרוסית, מצבם של הכורדים, ההשפעה הגוברת של טורקיה והיחסים עם השכנות הערביות: לבנון, ירדן ועיראק? מה מאפיין את התגובה הישראלית לשינויים בסוריה? כיצד הדבר מתבטא במישור הצבאי וכיצד במישור המדיני? מדוע ישראל מעוניינת להדק יחסים עם הדרוזים בדרום סוריה ואף להתערב למענם והאם שינוי זה צפוי להועיל ואף מתבקש, נוכח חוסר הבהירות לגבי עתיד השלטון החדש בסוריה וכוונותיו כלפי מדינת ישראל. ממלחמות סחר ועד גזירות ארדואן: הסיכונים לאספקה השוטפת לישראל גלית כהן, ראשת תחום "אקלים, תשתיות ואנרגיה" במכון; פרופ׳ ורד בלאס, מייסדת שותפה במרכז ארכימדס באונ' תל אביב; וד״ר עמית אשכנזי, מומחה מדיניות חוסן, מציגים את ממצאי המחקר המתבצע במכון בנושא שרשראות האספקה, הסיכונים והשיבושים האפשריים, בישראל ובפרספקטיבה אוניברסלית. מה החשיבות של שרשרות האספקה לביטחון הלאומי ומה מצבה הייחודי של ישראל בתחום זה? אילו סיכונים אפשריים לשרשראות האספקה צריכים להילקח בחשבון? מה ממחישה לנו בעיית המינרלים הקריטיים והנדירים העולמית לגבי השיבושים האפשריים? כיצד ניתן לבצע ניתוח סיכונים אוניברסלי? עם אילו סיכונים מתמודדת ישראל בתחום אספקת המזון? מהן ההזדמנויות האסטרטגיות הגלומות בהתמודדות עם סיכונים אלה? דרקון במדבר – פרק 4 | הדרקון יחליף את הנשר? סין, ארה"ב והמזה"ת בפרק הרביעי של "דרקון במדבר" - סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי בהובלת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, מתארחים ד"ר צ'ק פרייליך מהמכון למחקרי ביטחון לאומי וד"ר גדליה אפטרמן מאוניברסיטת רייכמן לדיון על היחסים המורכבים בין סין לארצות הברית במזרח התיכון. נבחן כיצד משפיעה התחרות-יריבות בין המעצמות על מרחב המזה"ת, על היציבות שלו, על ההשלכות לישראל ועל הצפוי לנו בהמשך עם ממשל טראמפ.

גלית כהן, ראשת תחום "אקלים, תשתיות ואנרגיה" במכון; פרופ׳ ורד בלאס, מייסדת שותפה במרכז ארכימדס באונ' תל אביב; וד״ר עמית אשכנזי, מומחה מדיניות חוסן, מציגים את ממצאי המחקר המתבצע במכון בנושא שרשראות האספקה, הסיכונים והשיבושים האפשריים, בישראל ובפרספקטיבה אוניברסלית. מה החשיבות של שרשרות האספקה לביטחון הלאומי ומה מצבה הייחודי של ישראל בתחום זה? אילו סיכונים אפשריים לשרשראות האספקה צריכים להילקח בחשבון? מה ממחישה לנו בעיית המינרלים הקריטיים והנדירים העולמית לגבי השיבושים האפשריים? כיצד ניתן לבצע ניתוח סיכונים אוניברסלי? עם אילו סיכונים מתמודדת ישראל בתחום אספקת המזון? מהן ההזדמנויות האסטרטגיות הגלומות בהתמודדות עם סיכונים אלה?

ראש תחום סוריה במכון, ד"ר כרמית ולנסי, בשיחה על תקופת המעבר שהחלה בסוריה עם קריסת משטר אסד וכינון שלטון זמני של ארגון המורדים HTS, בהנהגת אל-ג׳ולאני. מה מאפיין את השלטון החדש? על אילו מהלכים לייצוב שלטונו הודיע עד כה אל-ג'ולאני? ממה הוא נמנע? כיצד הוא מנסה לאחד את המרכיבים השונים של סוריה והאם הוא מצליח? האם נאמני משטר אסד (מקרב העלאווים) מאתגרים את השלטון? מה מצב המעורבות הבינלאומית בסוריה שאחרי אסד - היחסים עם המערב וארה״ב בפרט, המעורבות הרוסית, מצבם של הכורדים, ההשפעה הגוברת של טורקיה והיחסים עם השכנות הערביות: לבנון, ירדן ועיראק? מה מאפיין את התגובה הישראלית לשינויים בסוריה? כיצד הדבר מתבטא במישור הצבאי וכיצד במישור המדיני? מדוע ישראל מעוניינת להדק יחסים עם הדרוזים בדרום סוריה ואף להתערב למענם והאם שינוי זה צפוי להועיל ואף מתבקש, נוכח חוסר הבהירות לגבי עתיד השלטון החדש בסוריה וכוונותיו כלפי מדינת ישראל.

בפרק הרביעי של "דרקון במדבר" - סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי בהובלת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, מתארחים ד"ר צ'ק פרייליך מהמכון למחקרי ביטחון לאומי וד"ר גדליה אפטרמן מאוניברסיטת רייכמן לדיון על היחסים המורכבים בין סין לארצות הברית במזרח התיכון. נבחן כיצד משפיעה התחרות-יריבות בין המעצמות על מרחב המזה"ת, על היציבות שלו, על ההשלכות לישראל ועל הצפוי לנו בהמשך עם ממשל טראמפ.

התעשייה האווירית הפכה כבר לפני עשרות שנים לשם דבר בעולם התעשיות הביטחוניות. ב"חרבות ברזל", מפעלי התעשייה האווירית עבדו מסביב לשעון בשלוש משמרות, וכעת משקיעים אנשי הפיתוח מאמצים כבירים כדי לפתור את האיום הנשקף מכטב"מים באוויר, וכדי להעצים את היכולת לייצר הגנה משמעותית בגבולות הקרקעיים של ישראל. אל"מ (במיל') עמוס הכהן, ראש מנהל יבשה בתעשייה האווירית, מבטיח בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18 הפתעות דרמטיות כבר בתקופה הקרובה, מדבר על הביקושים המאמירים למוצרי החברה ברחבי העולם ומבטיח כי מהנדסי החברה ינסו לבצר את גבולות המדינה, למרות כישלון הטכנולוגיה ב-7 באוקטובר.

תא"ל (במיל') ניר חלמיש, סמנכ"ל בכיר לשיווק ופיתוח עסקי ברפאל, מבטיח כי הכטב"מים יהפכו בקרוב לאיום שדומה לזה של הקסאמים שנורו באלפיהם על העורף הישראלי. "אנחנו מבינים שהאויב חושב שיש פה סוג של שבירה של המשוואה. נביא פתרון תוך שנה-שנתיים", הוא אומר בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18.

השגרירה לשעבר אמירה אורון, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, ואמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד הגז הטבעי בישראל ויו"ר ועדת האסטרטגיה באיגוד הגז הבינלאומי (IGU), מדברים בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18 על הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, ועל הקשר ההדוק שבין ישראל ומצרים, שמבוסס על חוזים ארוכי טווח לאספקת גז ישראלי למשק האנרגיה הצמא תמיד של מצרים. וגם: האם הביטחון הלאומי של ישראל תלוי במרבצי הגז בים התיכון?

אלביט מערכות השקיעה מאמצים גדולים כדי לסייע לצה"ל להפוך נשק קינטי פשוט לאמצעי לחימה מתוחכם. שוקי יהודה, סמנכ"ל בכיר למו"פ ואסטרטגיה באלביט, מספר בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18 כי אלביט מייצרת טכנולוגיות שנועדו לשנות את פני שדה הקרב המודרני, ולאפשר ללוחמים בשטח להשתמש בכלים שעד כה היו חלק מתסריטי סרטי מדע בדיוני. "אנחנו מכוונים לכך שנייצר כלים מהחלל ועד החייל, מלוויינים ועד רחפנים שנמצאים בידי לוחמים בשטח. וזה רק חלק מהאמצעים שנתנו לצה"ל. על השאר אסור לדבר".

המפכ"ל וסגן ראש השב"כ לשעבר, רוני אלשיך, שותף בכיר בקרן AWZ, מדבר בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18 על השקעות בסטארט-אפים ישראליים, על פיתוחים טכנולוגיים בתחום הסייבר, ועל המעורבות של חברות טכנולוגיה בפיתוח אמצעים מיוחדים במהלך מלחמת "חרבות ברזל".