פודקאסטרטגי

בימים האחרונים גוברות המתקפות של המיליציות השיעיות בעיראק על ישראל, והן אף מאיימות להצטרף לתגובת איראן על התקיפה האווירית שביצעה ישראל. בפרק זה של פודקאסטרטגי המנחה ירון שניידר, המומחה לזירה העיראקית, עובר לכיסא המרואיין ודן במליציות השיעיות שמאיימות על ישראל ממזרח. לאיזה צורך הוקמו וכיצד השתלבו המיליציות בעיראק בציר השיעי בהובלת איראן? מה מאפיין את יחסי המיליציות עם השלטון הנוכחי בבגדאד ומדוע ראש הממשלה והצבא מהססים או אף נמנעים מלפעול נגד המיליציות האלה, נוכח התקיפות המכוונות נגד ישראל? כיצד משפיעה הנוכחות האמריקאית בעיראק על פעילות המיליציות האלה מאז הקמתן וכיצד זה בא לידי ביטוי במלחמה? מהן דרכי התגובה האפשריות נגד המיליציות בעיראק, בתיאום ובשילוב מאמצים בין ישראל לארה״ב?

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח הציבורי בעזה, וכן בסעודיה, עם יוודע דבר חיסולו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר. החלק הראשון עוסק בשיח העזתי שנע בין תומכי חמאס המנסים בכל הכוח לייצר סביב אופן מותו של סינוואר נירטיב של גבורה (״לא הסתתר במנהרה אלא נלחם מעל הקרקע עד רגעיו האחרונים״) אל מול הנרטיב שמטיל עליו את האחריות לקטסטרופה בעזה – להרוגים, לעקורים ולרעב. החלק השני של השיח העזתי שמוצג בפינה עוסק בוויכוח הפנימי בין אלו הסבורים כי על חמאס ואחרוני ״לוחמי ההתנגדות״ להיכנע, למסור את נשקם ולהציל את עזה מהשמדה מוחלטת לטענתם, לבין אלו הסבורים שיש להילחם עד אחרון העזתים ולו רק מתוך אמונה שכניעה לא תביא שקט ושיקום, אלא לכיבוש מחדש של הרצועה ובניית התנחלויות חדשות בצפונה. החלק השלישי של הפינה עוסק בשיח בסעודיה בעקבות חיסולו של סינוואר, שקבע מיידית ש״חמאס איבדה את הראש״ וכי ״הטרור גוסס״. השיח הסעודי מצביע על שמחה גדולה בעקבות מותו וצורך אדיר להשחיר את תדמיתו של סינוואר. במקום גיבור ו״לוחם התנגדות״, הוא מוצג כ"עכברוש טיפש" שהביא להרס עזה ולמותם של למעלה מ-40 אלף עזתים. שיח נוסף שניתן לזהות בקרב הסעודים הוא אפולוגטי יותר ומנסה להצדיק את צהלות השמחה שנשמעו לאחר חיסולו בקרב אזרחים סעודים רבים. בחלק האחרון מנסה פרלוב להבין מיהו הקוורטט ״ששולט״ היום בעזה ואחראי על עתידם של החטופים ומה הרלוונטיות, אם בכלל, של הנהגת חמאס בחו"ל על עזה ביום שאחרי סינוואר.

התקיפה באיראן, תגובת המשטר והמשמעויות להמשך הלחימה ראש תוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, סימה שיין, על תוצאות התקיפה של חיל האוויר באיראן: מהם הנזקים שנגרמו לכוח הצבאי של המשטר האיראני? כיצד הגיבו המנהיג ובכירי המשטר ומהן המשמעויות לגבי המשך העימות הישראלי-איראני? ובעקבות זאת, האם אפשר לראות במציאות הנוכחית של חילופי מהלומות בין ישראל לאיראן הזדמנות להרחבת המתקפה ופעולה נגד מתקני הגרעין? מה חייבת ישראל לקחת בחשבון בהקשר זה וכיצד פועלת איראן כעת עם שותפיה לציר, ובפרט חיזבאללה, במישור הצבאי ובמישור המדיני? עזה, חמאס והמלחמה אחרי חיסול סינוואר והמבצע בצפון הרצועה חוקרי המכון, קובי מיכאל ועפר גוטרמן, מציגים את דעותיהם לגבי המשך המהלכים הצבאיים והמדיניים שישראל תידרש לבצע כדי להשיג את מטרות המלחמה - שחרור החטופים, חיסול תשתיות חמאס הצבאיות וסיום שלטונו ברצועת עזה, אחרי חיסול סינוואר והפשיטה מחדש על ג׳באליה בצפון הרצועה. האם יש להמשיך את המהלך הצבאי או לחתור כעת למהלך מדיני? מי צריך להיות מעורב ישירות בשליטה בעזה, כחלופה לחמאס, עם מיטוט שלטונו: ישראל, הרש״פ או גורם אחר? וגם: מה ההשלכות של החקיקה נגד אונר״א בישראל ומה צריך לבוא במקום הסוכנות הזאת ברצועת הזה? פייקלנד - פרק 28 | האם ההרתעה הישראלית חזרה? בשבעה באוקטובר ההרתעה הישראלית התערערה, ובמשך השנה האחרונה כוחות הביטחון פעלו כדי להשיבה. שנה אחרי האסון, האם ישראל חזרה למעמד שירחיק את אויביה לשנים קדימה? הפרשנים אבי בניהו וסמדר פרי וחוקר המכון השגריר ארקדי מיל-מן על מעמדה התודעתי החדש של ישראל במזרח התיכון אחרי חיסול נסראללה והנייה והתקיפה המוצלחת באיראן. וגם: איך משמרים הרתעה במאה ה-21?

בשבעה באוקטובר ההרתעה הישראלית התערערה, ובמשך השנה האחרונה כוחות הביטחון פעלו כדי להשיבה. שנה אחרי האסון, האם ישראל חזרה למעמד שירחיק את אויביה לשנים קדימה? הפרשנים אבי בניהו וסמדר פרי וחוקר המכון השגריר ארקדי מיל-מן על מעמדה התודעתי החדש של ישראל במזרח התיכון אחרי חיסול נסראללה והנייה והתקיפה המוצלחת באיראן. וגם: איך משמרים הרתעה במאה ה-21? הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

חוקרי המכון, קובי מיכאל ועפר גוטרמן, מציגים את דעותיהם לגבי המשך המהלכים הצבאיים והמדיניים שישראל תידרש לבצע כדי להשיג את מטרות המלחמה - שחרור החטופים, חיסול תשתיות חמאס הצבאיות וסיום שלטונו ברצועת עזה, אחרי חיסול סינוואר והפשיטה מחדש על ג׳באליה בצפון הרצועה. האם יש להמשיך את המהלך הצבאי או לחתור כעת למהלך מדיני? מי צריך להיות מעורב ישירות בשליטה בעזה, כחלופה לחמאס, עם מיטוט שלטונו: ישראל, הרש״פ או גורם אחר? וגם: מה ההשלכות של החקיקה נגד אונר״א בישראל ומה צריך לבוא במקום הסוכנות הזאת ברצועת הזה?

ראש תוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, סימה שיין, על תוצאות התקיפה של חיל האוויר באיראן: מהם הנזקים שנגרמו לכוח הצבאי של המשטר האיראני? כיצד הגיבו המנהיג ובכירי המשטר ומהן המשמעויות לגבי המשך העימות הישראלי-איראני? ובעקבות זאת, האם אפשר לראות במציאות הנוכחית של חילופי מהלומות בין ישראל לאיראן הזדמנות להרחבת המתקפה ופעולה נגד מתקני הגרעין? מה חייבת ישראל לקחת בחשבון בהקשר זה וכיצד פועלת איראן כעת עם שותפיה לציר, ובפרט חיזבאללה, במישור הצבאי ובמישור המדיני?

התמרון הקרקעי בדרום לבנון: חלופות, יעדים ריאליים והחיבור להסדרה מדינית על רקע תחילת התמרון הקרקעי בלבנון והוספת החזרת תושבי הצפון לבתיהם למטרות המלחמה, חוקר המכון וח"כ לשעבר, עפר שלח, מציג את המשמעויות וההשלכות של מהלך זה כחלק מנייר מדיניות שכתב יחד עם חוקר המכון תא״ל (מיל') גיא חזות. מהם ההישגים האפשריים של התמרון בשטח לבנון? מהן החלופות להפעלתו ולאיזה תוצאות צריכה ישראל לכוון כדי שתוכל להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם? לקריאת המסמך המלא>> https://www.inss.org.il/he/publication/ground-maneuver/ מגרש הרוסים – פרק 8 | האם רוסיה תגביר מעורבותה במלחמה במזרח התיכון? האם עכשיו, אחרי שבמשך שנה נהנה הקרמלין מהמשבר הרב-לאומי שהביא איתו השבעה באוקטובר וכשהמצב מסלים ועלול להידרדר למלחמה אזורית רחבה, מוסקבה תרצה שהמצב יימשך – או דווקא יסתיים במהירות? חוקרי תכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי בוחנים בפרק החדש של "מגרש הרוסים" את האפשרויות שעומדות בפני המשטר הרוסי. מה הוא עלול להפסיד? והאם יעדיף להגביר תמיכתו בציר, או לפעול להרגעה? שנה למלחמה בראי סקרי המכון - תובנות לגבי אמון הציבור בצה"ל ובהנהגה חוקרת המכון, ד״ר עידית-גיטלמן שפרן מציגה את תוצאות סקרי דעת הקהל האחרונים שערכו התכנית למדיניות הביטחון ומרכז הנתונים של המכון על השפעת המלחמה על הציבור הישראלי. כיצד המלחמה משפיעה על מידת האמון של הציבור בשלטון ובצבא, לאורך החודשים האחרונים, והאם המבצע נגד חזבאללה והחיסולים בלבנון השפיעו על אמון הציבור בהנהגה - המדינית והצבאית? מה הדעה הרווחת בקשר להשגת מטרות המלחמה, ובהקשר הפנימי- מה עולה מהסקרים לגבי הסולידריות החברתית והחוסן הישראלי? לנתוני סקרים נוספים לאורך חודשי המלחמה היכנסו>> https://www.inss.org.il/he/publication/?ptype=986 פייקלנד - פרק 27 | בעולם - 7 באוקטובר נגמר שנה בדיוק לאחר האסון, חוקר המכון דודי סימן טוב וחוקרת תודעה והשפעה ד"ר ורה מיכלין בשיחה עם אטילה שומפלבי, במטרה לבחון את מעמדה של מדינת ישראל בתודעה העולמית, ואת יכולתה להשפיע על תפיסת העולם של מיליארדי בני אדם. האם ישראל למדה את הלקח מהכישלון ארוך השנים בתחומי ההסברה וההשפעה, ומי אחראי על אחד התחומים הכי חשובים במלחמה המודרנית? הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

שנה בדיוק לאחר האסון, חוקר המכון דודי סימן טוב וחוקרת תודעה והשפעה ד"ר ורה מיכלין בשיחה עם אטילה שומפלבי, במטרה לבחון את מעמדה של מדינת ישראל בתודעה העולמית, ואת יכולתה להשפיע על תפיסת העולם של מיליארדי בני אדם. האם ישראל למדה את הלקח מהכישלון ארוך השנים בתחומי ההסברה וההשפעה, ומי אחראי על אחד התחומים הכי חשובים במלחמה המודרנית? הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

חוקרת המכון, ד״ר עידית-גיטלמן שפרן מציגה את תוצאות סקרי דעת הקהל האחרונים שערכו התכנית למדיניות הביטחון ומרכז הנתונים של המכון על השפעת המלחמה על הציבור הישראלי. כיצד המלחמה משפיעה על מידת האמון של הציבור בשלטון ובצבא, לאורך החודשים האחרונים, והאם המבצע נגד חזבאללה והחיסולים בלבנון השפיעו על אמון הציבור בהנהגה - המדינית והצבאית? מה הדעה הרווחת בקשר להשגת מטרות המלחמה, ובהקשר הפנימי- מה עולה מהסקרים לגבי הסולידריות החברתית והחוסן הישראלי? לנתוני סקרים נוספים לאורך חודשי המלחמה היכנסו>> https://www.inss.org.il/he/publication/?ptype=986

על רקע תחילת התמרון הקרקעי בלבנון והוספת החזרת תושבי הצפון לבתיהם למטרות המלחמה, חוקר המכון וח"כ לשעבר, עפר שלח, מציג את המשמעויות וההשלכות של מהלך זה כחלק מנייר מדיניות שכתב יחד עם חוקר המכון תא״ל (מיל') גיא חזות. מהם ההישגים האפשריים של התמרון בשטח לבנון? מהן החלופות להפעלתו ולאיזה תוצאות צריכה ישראל לכוון כדי שתוכל להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם? לקריאת המסמך המלא>> https://www.inss.org.il/he/publication/ground-maneuver/

האם עכשיו, אחרי שבמשך שנה נהנה הקרמלין מהמשבר הרב-לאומי שהביא איתו השבעה באוקטובר וכשהמצב מסלים ועלול להידרדר למלחמה אזורית רחבה, מוסקבה תרצה שהמצב יימשך – או דווקא יסתיים במהירות? חוקרי תכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי בוחנים בפרק החדש של "מגרש הרוסים" את האפשרויות שעומדות בפני המשטר הרוסי. מה הוא עלול להפסיד? והאם יעדיף להגביר תמיכתו בציר, או לפעול להרגעה?

Maj. Gen. (res.) Tamir Hayman, executive director of INSS, leads a special discussion with INSS experts Sima Shine, Dr. Carmit Valensi, and Orna Mizrahi on the Shiite axis. The four discuss the implications of the assassination of Hassan Nasrallah, Hezbollah’s secretary-general, which may signal a turning point in the war and a possible strategic shift in Israel’s security balance. They focus on the ramifications of this event for Hezbollah and the state of Lebanon, the identity of Nasrallah’s successor, and the broader regional impact, particularly on the two major strategic players—Iran and the United States.

ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בדיון מיוחד עם חוקרות הציר השיעי במכון: סימה שיין, ד"ר כרמית ולנסי ואורנה מזרחי. הארבעה ידונו במשמעויות האירוע שנראה שיהווה נקודת מפנה במלחמה – ואולי אף נקודת מפנה אסטרטגית במאזן הביטחוני הישראלי הכולל, ויתמקדו בהשלכות של ההתנקשות במזכ"ל חזבאללה על ארגון הטרור ועל מדינת לבנון, בזהותו של המנהיג החדש, וכן בהשפעות של החיסול על האזור ועל שני המעצבים האסטרטגים הגדולים – איראן וארצות הברית.

שינוי פני המערכה בצפון: החלטת הקבינט, הפיצוצים והחיסולים בלבנון והרחבת הירי של חיזבאללה (צולם לפני תחילת מבצע "חיצי צפון") חוקרי תחום לבנון וחזבאללה במכון, אורנה מזרחי ויורם שוייצר, בשיחה על האירועים הדרמטיים בלבנון ובגבול הצפוני טרם מבצע "חיצי צפון". כיצד החלטת הקבינט על הוספת החזרת תושבי הצפון לבתיהם ליעדי המלחמה קשורה לאירועים האחרונים? האם אירועים אלה כשלעצמם יכולים להשיג את המטרה בהתחשב באופן שבו פועל חיזבאללה עד כה? איזה השפעה יש לפיצוצי הביפרים ומכשירי הקשר על הסביבה שבה חיזבאללה פועל והיכולת שלו לתפקד? מה ניתן ללמוד מדברי התגובה של נסראללה? מהי התכלית שאליה צריכה ישראל לחתור בעימות הנוכחי עם חיזבאללה ומהן החלופות שיש בידיה, ומנגד - איזו תכלית אסטרטגית נועדו המהלכים של חיזבאללה לשרת, בהקשר הלבנוני ובהקשר האזורי, במסגרת הציר בהובלת איראן? מעבר לרשת | מבצע ״חיצי הצפון״: מגמות השיח בעולם הערבי חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח הציבורי בעולם הערבי ובתגובות ברשתות החברתיות לתחילת מבצע ״חיצי הצפון״. החלק הראשון של הפודקאסט עוסק בהנחות העבודה בקרב ציר ההתנגדות בכלל וחזבאללה בפרט בנוגע למבצע. מדוע נראה כי חזבאללה אינו מעוניין להרחיב את המלחמה למלחמה אזורית? האם ניתן לנתק את הקשר הגורדי בין חזית הצפון וחזית הדרום באמצעות לחץ צבאי בלבד? מדוע חברי ״ציר התמיכה״ לא תומכים בחזבאללה? ומה האסטרטגיה של הארגון למגמת ההרחבה ושינוי המשוואות מצד ישראל? בחלק השני של הפינה עוסקת פרלוב בהתמודדות בלבנון עם מראות העקירה והבריחה הגדולה מדרום לבנון והבקאע, ועם תחושות הנטישה והבגידה מצד איראן, סוריה ומנהיגי מדינות ערב שעוצמים עין ושומרים על שתיקה. כמו כן נברר כיצד השפיעה על השיח מעורבות חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה ואיך בא לידי ביטוי אובדן התמיכה של הציבור הערבי בחזבאללה: לאן נעלמו הפוסטרים של נסראללה שהתנוססו בגאווה בבירות הערביות במלחמת לבנון השנייה ואיך הוחלפו בצהלות שמחה לנוכח המכות שחוטף הארגון מישראל? ולסיום, נלמד מדוע מסרבים הסורים, כמו גם הסונים והנוצרים בלבנון, לקבל הפעם עקורים שיעים ולהעניק להם מקלט ואיך העזתים מגיבים להעברת כובד הלחימה מחזית הדרום לצפון. פייקלנד - פרק 26 | מי מפחד מחסן נסראללה? מזכ"ל חיזבאללה היה אחד האנשים החזקים בתחום ההשפעה והתודעה במזרח התיכון. במשך שנים, הישראלים ישבו מרותקים למסכי הטלוויזיה ושתו בחרדה כל מילת תעמולה שיצאה מפיו. אחרי ה-7 באוקטובר, המשוואה השתנתה, ובחודשיים האחרונים נראה כי הישראלים הפסיקו לפחד. האם נסראללה איבד את היכולת להלך אימים על מדינה שלימה, ומה הם כלי ההשפעה שעוד נותרו לו? חוקרת המכון אורנה מזרחי וראש התחום לענייני ערבים בכאן 11 רועי קייס בשיחה עם אטילה שומפלבי על הזאב שהפסיק להפחיד

מזכ"ל חיזבאללה היה אחד האנשים החזקים בתחום ההשפעה והתודעה במזרח התיכון. במשך שנים, הישראלים ישבו מרותקים למסכי הטלוויזיה ושתו בחרדה כל מילת תעמולה שיצאה מפיו. אחרי ה-7 באוקטובר, המשוואה השתנתה, ובחודשיים האחרונים נראה כי הישראלים הפסיקו לפחד. האם נסראללה איבד את היכולת להלך אימים על מדינה שלימה, ומה הם כלי ההשפעה שעוד נותרו לו? חוקרת המכון אורנה מזרחי וראש התחום לענייני ערבים בכאן 11 רועי קייס בשיחה עם אטילה שומפלבי על הזאב שהפסיק להפחיד. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח הציבורי בעולם הערבי ובתגובות ברשתות החברתיות לתחילת מבצע ״חיצי הצפון״. החלק הראשון של הפודקאסט עוסק בהנחות העבודה בקרב ציר ההתנגדות בכלל וחזבאללה בפרט בנוגע למבצע. מדוע נראה כי חזבאללה אינו מעוניין להרחיב את המלחמה למלחמה אזורית? האם ניתן לנתק את הקשר הגורדי בין חזית הצפון וחזית הדרום באמצעות לחץ צבאי בלבד? מדוע חברי ״ציר התמיכה״ לא תומכים בחזבאללה? ומה האסטרטגיה של הארגון למגמת ההרחבה ושינוי המשוואות מצד ישראל? בחלק השני של הפינה עוסקת פרלוב בהתמודדות בלבנון עם מראות העקירה והבריחה הגדולה מדרום לבנון והבקאע, ועם תחושות הנטישה והבגידה מצד איראן, סוריה ומנהיגי מדינות ערב שעוצמים עין ושומרים על שתיקה. כמו כן נברר כיצד השפיעה על השיח מעורבות חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה ואיך בא לידי ביטוי אובדן התמיכה של הציבור הערבי בחזבאללה: לאן נעלמו הפוסטרים של נסראללה שהתנוססו בגאווה בבירות הערביות במלחמת לבנון השנייה ואיך הוחלפו בצהלות שמחה לנוכח המכות שחוטף הארגון מישראל? ולסיום, נלמד מדוע מסרבים הסורים, כמו גם הסונים והנוצרים בלבנון, לקבל הפעם עקורים שיעים ולהעניק להם מקלט ואיך העזתים מגיבים להעברת כובד הלחימה מחזית הדרום לצפון.

חוקרי תחום לבנון וחזבאללה במכון, אורנה מזרחי ויורם שוייצר, בשיחה על האירועים הדרמטיים של הימים האחרונים בלבנון ובגבול הצפוני. כיצד החלטת הקבינט על הוספת החזרת תושבי הצפון לבתיהם ליעדי המלחמה קשורה לאירועים האחרונים? האם אירועים אלה כשלעצמם יכולים להשיג את המטרה בהתחשב באופן שבו פועל חיזבאללה עד כה? איזה השפעה יש לפיצוצי הביפרים ומכשירי הקשר על הסביבה שבה חיזבאללה פועל והיכולת שלו לתפקד? מה ניתן ללמוד מדברי התגובה של נסראללה? מהי התכלית שאליה צריכה ישראל לחתור בעימות הנוכחי עם חיזבאללה ומהן החלופות שיש בידיה, ומנגד - איזו תכלית אסטרטגית נועדו המהלכים של חיזבאללה לשרת, בהקשר הלבנוני ובהקשר האזורי, במסגרת הציר בהובלת איראן?

פיצוץ הביפרים: השיח הציבורי והתקשורתי בלבנון | מעבר לרשת חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בשיח הציבורי והתקשורתי המידי בלבנון בנוגע לאירוע ״פיצוץ הביפרים״, שגרם לפגיעה באלפי פעילי חזבאללה. על פי מעקבה של פרלוב, 24 שעות לאחר שאירע האירוע הביטחוני הגדול ביותר מאז תחילת המלחמה, כדברי עורך העיתון הלבנוני ״אל-אחבאר״, יש שיח רחב בקרב הפרשנים, המומחים והאקטיביסטים השיעים הלבנונים ואלה עיקריו: * חלק מהפרשנים הלבנונים התמקדו באופן ברור בעליונות הטכנולוגית של ישראל והדגישו את הכישלון האדיר של חזבאללה להגן על לוחמיו ואת הפריצה והחדירה של ישראל לשורות הארגון. פרשנים אחרים ציינו כי האירוע הוא ״פיגוע תודעתי״ אדיר וכי ישראל הצליחה להשתלט באופן מוחלט על מרחב השיח בחברה הערבית וליצור תחושה של נחיתות, הלם ופאניקה. זאת ועוד הם תהו האם הפעולה היא מבוא לפתיחת מערכה רחבה יותר או עומדת בפני עצמה. * בחלק מכלי התקשורת טענו כי על חזבאללה לפעול בניגוד לכוונות האויב (ישראל), כלומר - אם ישראל אינה מתכננת להרחיב את המערכה אל לה לחיזבאללה להיגרר למהלך נקמה שיחרוג מהאינטרסים האסטרטגים של הציר. יש פרשנים שאף הקטינו את חומרת האירוע על מנת להסיר מחזבאללה את הלחץ להגיב באופן שלא תואם את האינטרסים העליונים של הארגון. * בנוגע לשיח ברשתות, הקו המרכזי שעולה בקרב מחנה פרו-חזבאללה ואף מההודעות הרשמיות הוא שלא משנה איזה מהלך צבאי ישראל תעשה (גדול/קטן) בגזרה הצפונית - תושבי הצפון לא יחזרו לבתיהם ללא סיום המערכה בעזה. הלבנונים מדגישים כי אלו שהאמינו שרק כוח צבאי ישיב חטופים בחיים והתבדו, יתבדו פעם נוספת כאשר יבינו שלחץ צבאי על חזבאללה לא יביא להחזרת התושבים. עד מתי צו 8: איך ניתן לעצור את שחיקת המילואימניקים? מאז תחילת המלחמה האריכה הממשלה כבר חמש פעמים את גיוס המילואים בצו 8, ולכאורה - אין ברירה, אך לכך משמעויות רחבות ומצטברות עבור המילואימניקים, משפחותיהם והציבור הישראלי בכלל. תא״ל (מיל') ד״ר אריאל היימן. חוקר בכיר במכון ולשעבר קצין המילואים הראשי, מנתח את הסוגיה על רבדיה השונים ומציג את מסקנותיו. מדוע כמעט שנה אחרי תחילת המלחמה – כאשר הציבור הישראלי נמצא ב"שגרת מלחמה" - גיוס המילואים עדיין מתבצע בצו 8? מהי המשמעות הישירה עבור המגויסים ועבור הציבור בכלל? מה קובע החוק בנושא גיוס המילואים? אילו שינויים עשויים להקל על הנושאים בנטל העיקרי, של מאות ימי מילואים מאז תחילת המלחמה, ובידי מי נתונה ההחלטה? ולסיכום - מה צריך לקרות כעת כדי לעצור את השחיקה במצבם של חיילי המילואים? רשת ביטחון - פרק 12 | טייוואן - הידידה החשובה של ישראל שלא הכרתם בפרק זה של רשת ביטחון משוחח בן ירושלמי עם רועי בן צור ממרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, על מדינת האי הקטנה שהרבה מהישראלים לא מכירים, וכיצד קשריה עם ארה"ב, יריבותה עם סין ותעשיית השבבים המפותחת בה יכולות להשפיע על ישראל.

\חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בשיח הציבורי והתקשורתי המידי בלבנון בנוגע לאירוע ״פיצוץ הביפרים״, שגרם לפגיעה באלפי פעילי חזבאללה. על פי מעקבה של פרלוב, 24 שעות לאחר שאירע האירוע הביטחוני הגדול ביותר מאז תחילת המלחמה, כדברי עורך העיתון הלבנוני ״אל-אחבאר״, יש שיח רחב בקרב הפרשנים, המומחים והאקטיביסטים השיעים הלבנונים ואלה עיקריו: * חלק מהפרשנים הלבנונים התמקדו באופן ברור בעליונות הטכנולוגית של ישראל והדגישו את הכישלון האדיר של חזבאללה להגן על לוחמיו ואת הפריצה והחדירה של ישראל לשורות הארגון. פרשנים אחרים ציינו כי האירוע הוא ״פיגוע תודעתי״ אדיר וכי ישראל הצליחה להשתלט באופן מוחלט על מרחב השיח בחברה הערבית וליצור תחושה של נחיתות, הלם ופאניקה. זאת ועוד הם תהו האם הפעולה היא מבוא לפתיחת מערכה רחבה יותר או עומדת בפני עצמה. * בחלק מכלי התקשורת טענו כי על חזבאללה לפעול בניגוד לכוונות האויב (ישראל), כלומר - אם ישראל אינה מתכננת להרחיב את המערכה אל לה לחיזבאללה להיגרר למהלך נקמה שיחרוג מהאינטרסים האסטרטגים של הציר. יש פרשנים שאף הקטינו את חומרת האירוע על מנת להסיר מחזבאללה את הלחץ להגיב באופן שלא תואם את האינטרסים העליונים של הארגון. * בנוגע לשיח ברשתות, הקו המרכזי שעולה בקרב מחנה פרו-חזבאללה ואף מההודעות הרשמיות הוא שלא משנה איזה מהלך צבאי ישראל תעשה (גדול/קטן) בגזרה הצפונית - תושבי הצפון לא יחזרו לבתיהם ללא סיום המערכה בעזה. הלבנונים מדגישים כי אלו שהאמינו שרק כוח צבאי ישיב חטופים בחיים והתבדו, יתבדו פעם נוספת כאשר יבינו שלחץ צבאי על חזבאללה לא יביא להחזרת התושבים.

בפרק זה של רשת ביטחון משוחח בן ירושלמי עם רועי בן צור ממרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, על מדינת האי הקטנה שהרבה מהישראלים לא מכירים, וכיצד קשריה עם ארה"ב, יריבותה עם סין ותעשיית השבבים המפותחת בה יכולות להשפיע על ישראל.

מאז תחילת המלחמה האריכה הממשלה כבר חמש פעמים את גיוס המילואים בצו 8, ולכאורה - אין ברירה, אך לכך משמעויות רחבות ומצטברות עבור המילואימניקים, משפחותיהם והציבור הישראלי בכלל. תא״ל (מיל') ד״ר אריאל היימן. חוקר בכיר במכון ולשעבר קצין המילואים הראשי, מנתח את הסוגיה על רבדיה השונים ומציג את מסקנותיו. מדוע כמעט שנה אחרי תחילת המלחמה – כאשר הציבור הישראלי נמצא ב"שגרת מלחמה" - גיוס המילואים עדיין מתבצע בצו 8? מהי המשמעות הישירה עבור המגויסים ועבור הציבור בכלל? מה קובע החוק בנושא גיוס המילואים? אילו שינויים עשויים להקל על הנושאים בנטל העיקרי, של מאות ימי מילואים מאז תחילת המלחמה, ובידי מי נתונה ההחלטה? ולסיכום - מה צריך לקרות כעת כדי לעצור את השחיקה במצבם של חיילי המילואים?

סיכול ממוקד - כלי יעיל במלחמה בטרור? חוקר המכון יורם שוייצר מנתח את סוגיית הסיכול הממוקד, ומספק מבט השוואתי על תקופות קודמות שבהן ישראל – כמו גם ארצות הברית ומדינות המערב - חיסלו בכירים במסגרת מאבקן בטרור. האם ישנו עיתוי נכון לחיסול מנהיג טרור לשם השגת תוצאה האפקטיבית? מהו האפקט המצטבר של סיכולים ממוקדים? אילו סיכולים ביצעה ישראל נגד ארגוני הטרור הפלסטיניים לאורך השנים – ומה היו הסיכולים האמריקניים הבולטים נגד הטרור העולמי? מה הייתה התועלת המשוערת בחיסולם של בכירי חמאס וחזבאללה במהלך מלחמת "חרבות ברזל"? וגם: מהן המגבלות של השימוש בסיכול ממוקד? האם ניתן להכריע כך מלחמה? מגרש הרוסים - פרק 7 | סיפורו של הטלגרם בפרק השביעי של "מגרש הרוסים" חוקרי תכנית רוסיה במכון בוחנים האם אפליקציית טלגרם משמשת כשוק האפור של האינטרנט או שמא היא מהווה מקום מבטחים להפצת מידע חסר צנזורה. בנוסף, הם מתעמקים בסיפורו המרתק של מייסדה, פבל דורוב. בין היואן לריאל: התלות הכלכלית הגוברת של איראן בסין חוקרי המכון ד"ר תומר פדלון, ד"ר רז צימט וגליה לביא דנים בהידוק הקשרים הכלכליים בין איראן לסין, בצל הסנקציות הבינ״ל. באילו תחומים כלכליים סין ואיראן הידקו את הקשרים בשנים האחרונות? כיצד עוזרת סין לאיראן להתחמק מהשפעת הסנקציות, בדגש על מגזר הנפט? את מי התלות הכלכלית שנוצרה בין שתי המדינות בשנים האחרונות משרתת - את שתיהן באותה מידה או שהיא א-סימטרית? מהם האינטרסים של סין בהידוק הקשרים הכלכליים עם איראן? ובתוך איראן - מה טוענים מבקרי הגישה הדוגלת בהידוק יחסים עם סין וה״הגוש המזרחי״, על פני מו״מ עם המערב, והאם מגמה זו עשויה להשתנות בתקופתו של הנשיא פזשכיאן?

בפרק השביעי של "מגרש הרוסים" חוקרי תכנית רוסיה במכון בוחנים האם אפליקציית טלגרם משמשת כשוק האפור של האינטרנט או שמא היא מהווה מקום מבטחים להפצת מידע חסר צנזורה. בנוסף, הם מתעמקים בסיפורו המרתק של מייסדה, פבל דורוב.

חוקר המכון יורם שוייצר מנתח את סוגיית הסיכול הממוקד, ומספק מבט השוואתי על תקופות קודמות שבהן ישראל – כמו גם ארצות הברית ומדינות המערב - חיסלו בכירים במסגרת מאבקן בטרור. האם ישנו עיתוי נכון לחיסול מנהיג טרור לשם השגת תוצאה האפקטיבית? מהו האפקט המצטבר של סיכולים ממוקדים? אילו סיכולים ביצעה ישראל נגד ארגוני הטרור הפלסטיניים לאורך השנים – ומה היו הסיכולים האמריקניים הבולטים נגד הטרור העולמי? מה הייתה התועלת המשוערת בחיסולם של בכירי חמאס וחזבאללה במהלך מלחמת "חרבות ברזל"? וגם: מהן המגבלות של השימוש בסיכול ממוקד? האם ניתן להכריע כך מלחמה?

חוקרי המכון ד"ר תומר פדלון, ד"ר רז צימט וגליה לביא דנים בהידוק הקשרים הכלכליים בין איראן לסין, בצל הסנקציות הבינ״ל. באילו תחומים כלכליים סין ואיראן הידקו את הקשרים בשנים האחרונות? כיצד עוזרת סין לאיראן להתחמק מהשפעת הסנקציות, בדגש על מגזר הנפט? את מי התלות הכלכלית שנוצרה בין שתי המדינות בשנים האחרונות משרתת - את שתיהן באותה מידה או שהיא א-סימטרית? מהם האינטרסים של סין בהידוק הקשרים הכלכליים עם איראן? ובתוך איראן - מה טוענים מבקרי הגישה הדוגלת בהידוק יחסים עם סין וה״הגוש המזרחי״, על פני מו״מ עם המערב, והאם מגמה זו עשויה להשתנות בתקופתו של הנשיא פזשכיאן?

ציר פילדלפי: מאתגר ביטחוני לסוגיה מדינית במו״מ | ריאיון עם אלוף (מיל') תמיר הימן במוקד המחלוקת בין ישראל למתווכות במו״מ עם חמאס על שחרור החטופים והפסקת אש בעזה עומד כעת ציר פילדלפי. ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בוחן לעומק את המרכיבים הביטחוניים, המדיניים והטקטיים שבמוקד הדיון על ״ציר פילדלפי״ והשליטה בו. באילו נסיבות הנושא השתלב במו״מ ? כיצד מתבצעות הברחות אמצעי הלחימה ממצרים לעזה, ומאידך - מה חלקו של הייצור העצמי בהתעצמות הצבאית של ארגוני הטרור? האם יש תועלת ביטחונית בנוכחות כוחות על הציר עצמו? באיזה אופן הכניסה לציר והאחיזה בו יכולה לשרת את ישראל כטקטיקה של מו״מ? וכיצד יכולה ישראל לקדם את האינטרסים הביטחוניים שלה בציר פילדלפי בטווח הארוך, כחלק מסידורי הביטחון של הגבול הבינלאומי עם מצרים? חזית איו״ש: פיגועי המטענים, מבצע הסיכול ומצב חמאס והרשות הפלסטינית לקראת שנה למלחמה חוקרי המכון יורם שוייצר ויוחנן צורף מנתחים את ההתפתחויות האחרונות בחזית יהודה ושומרון, על רקע ההסלמה בפיגועי המטענים והמבצע הנרחב שבו פתחה ישראל לסיכול הטרור בחזית הזאת. מה יכול להסביר את ההסלמה בעיתוי הזה? האם היא חלק מאסטרטגיה של חמאס לחיבור בין הזירות או ניסיון להפעיל לחץ על ישראל לסיום המלחמה? ולקראת שנה לחרבות ברזל: כיצד משפיעה המלחמה על חמאס ופת״ח והציבור הפלסטיני בעזה ובאיו״ש? יהדות ארה״ב וישראל: המלחמה, הבחירות, והאנטישמיות הגואה לקראת כנס המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא יחסי ישראל-ארה"ב, שיתקיים ב-5.9 ויועבר בשידור חי באתר וברשתות החברתיות, פרופ' טד ששון ומנכ"לית קרן רודרמן , שירה רודרמן - שישתתפו בפאנל המתמקד ביהדות ארה״ב, מנתחים את יחסי קהילת יהודי ארה״ב עם ישראל, בעקבות המלחמה ואירועים המבטאים את שותפות הגורל - ובהם, רק השבוע — הלווית הישראלי-אמריקאי הירש גולדברג-פולין שנרצח בעזה. מהן התגובות בקהילה היהודית בארה״ב למלחמה וכיצד היא משפיעה על הנרטיב הרווח בארה״ב ביחס לישראל וליהודים? כיצד משתלבות הבחירות לנשיאות ארה״ב בשיח היהודי הפנימי ומהי התפלגות התמיכה במפלגה הדמוקרטית ובמפלגה הרפובליקנית בקהילה היהודית בארה״ב? מדוע הקשר עם הקהילה היהודית חשוב לישראל, דווקא בתקופה זו, ובחשיבה על עתידם של מדינת ישראל והעם היהודי, ומה ניתן לעשות כדי לשמור ואף לחזק את הקשר בין ישראלים ליהודי ארה״ב?

חוקרי המכון יורם שוייצר ויוחנן צורף מנתחים את ההתפתחויות האחרונות בחזית יהודה ושומרון, על רקע ההסלמה בפיגועי המטענים והמבצע הנרחב שבו פתחה ישראל לסיכול הטרור בחזית הזאת. מה יכול להסביר את ההסלמה בעיתוי הזה? האם היא חלק מאסטרטגיה של חמאס לחיבור בין הזירות או ניסיון להפעיל לחץ על ישראל לסיום המלחמה? ולקראת שנה לחרבות ברזל: כיצד משפיעה המלחמה על חמאס ופת״ח והציבור הפלסטיני בעזה ובאיו״ש?

במוקד המחלוקת בין ישראל למתווכות במו״מ עם חמאס על שחרור החטופים והפסקת אש בעזה עומד כעת ציר פילדלפי. ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בוחן לעומק את המרכיבים הביטחוניים, המדיניים והטקטיים שבמוקד הדיון על ״ציר פילדלפי״ והשליטה בו. באילו נסיבות הנושא השתלב במו״מ ? כיצד מתבצעות הברחות אמצעי הלחימה ממצרים לעזה, ומאידך - מה חלקו של הייצור העצמי בהתעצמות הצבאית של ארגוני הטרור? האם יש תועלת ביטחונית בנוכחות כוחות על הציר עצמו? באיזה אופן הכניסה לציר והאחיזה בו יכולה לשרת את ישראל כטקטיקה של מו״מ? וכיצד יכולה ישראל לקדם את האינטרסים הביטחוניים שלה בציר פילדלפי בטווח הארוך, כחלק מסידורי הביטחון של הגבול הבינלאומי עם מצרים?

לקראת כנס המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא יחסי ישראל-ארה"ב, שיתקיים ב-5.9 ויועבר בשידור חי באתר וברשתות החברתיות, פרופ' טד ששון ומנכ"לית קרן משפחת רודרמן, שירה רודרמן - שישתתפו בפאנל המתמקד ביהדות ארה״ב, מנתחים את יחסי קהילת יהודי ארה״ב עם ישראל, בעקבות המלחמה ואירועים המבטאים את שותפות הגורל - ובהם, רק השבוע — הלווית הישראלי-אמריקאי הירש גולדברג-פולין שנרצח בעזה. מהן התגובות בקהילה היהודית בארה״ב למלחמה וכיצד היא משפיעה על הנרטיב הרווח בארה״ב ביחס לישראל וליהודים? כיצד משתלבות הבחירות לנשיאות ארה״ב בשיח היהודי הפנימי ומהי התפלגות התמיכה במפלגה הדמוקרטית ובמפלגה הרפובליקנית בקהילה היהודית בארה״ב? מדוע הקשר עם הקהילה היהודית חשוב לישראל, דווקא בתקופה זו, ובחשיבה על עתידם של מדינת ישראל והעם היהודי, ומה ניתן לעשות כדי לשמור ואף לחזק את הקשר בין ישראלים ליהודי ארה״ב? לכל הפרטים על הכנס היכנסו: https://www.inss.org.il/he/event/usa-israel-2024/ פודקאסט זה התאפשר בזכות שותפות INSS עם קרן משפחת רודרמן

חוקר המכון, ד"ר יהושע קליסקי, מציג את האיומים האוויריים עמם התמודדה ומתמודדת ישראל במהלך מלחמת ׳חרבות ברזל׳ ועוד קודם לכן: ארסנל הנשק שצברו איראן וחיזבאללה, הכולל כטב״מים, טילים בליסטיים, טילים מדויקים ועוד. מה מקור אמצעי הלחימה שהשיגו או פיתחו, במשך השנים שעברו, איראן וחיזבאללה? מה מייחד את הטילים המדויקים, בהם איים נסראללה לתקוף את ישראל, וכיצד ניתן ליירט או לשבש את פעולתם? מדוע דווקא רקטות לטווח קצר מהוות אתגר מבחינת יירוט וכיצד בכל זאת ניתן להתגבר גם על אתגר זה? ומהם מאפייניה של מתקפה מקדימה באמצעות חיל האוויר ובאיזה סוג של מטרות היא נועדה לפגוע?

ישראל, חזבאללה והמכה המקדימה: איך האירועים ישפיעו על המשך המערכה? חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, מנתח יחד עם החוקרים סימה שיין, אורנה מזרחי ויורם שוייצר את המכה המקדימה של ישראל נגד פעולת התגמול של חזבאללה על ההתנקשות בפואד שכר, ואת השפעות האירועים על המשך המערכה. מה ניתן ללמוד מהפעולות של ישראל ושל חזבאללה? האם אכן שני הצדדים לא מעוניינים במלחמה רחבה? ואילו סיכונים הם מוכנים לקחת? האם יש לאירועים השפעה על שיחות המו"מ לשחרור חטופים ועצירת המלחמה? האם השיקולים של סינוואר השתנו? מה אפשר ללמוד מנאומו של נסראללה והאם בתוך המציאות הנוכחית ניתן להגיע להסדרה עם חזבאללה שתחזיר את תושבי הצפון לבתיהם ותסיים את מלחמת ההתשה בגבול? כיצד איראן רואה את יום הקרב העצים בין ישראל לחזבאללה? האם האירוע משרת אותם או דווקא מנוגד לאינטרסים שלהם? ואיך האירועים משפיעים על השיקולים בטהראן לגבי התגובה האיראנית להתנקשות באסמאעיל הנייה? הנשק של איראן וחיזבאללה והמענה בישראל: מהגנה אווירית ועד מתקפה מקדימה חוקר המכון, ד"ר יהושע קליסקי, מציג את האיומים האוויריים עמם התמודדה ומתמודדת ישראל במהלך מלחמת ׳חרבות ברזל׳ ועוד קודם לכן: ארסנל הנשק שצברו איראן וחיזבאללה, הכולל כטב״מים, טילים בליסטיים, טילים מדויקים ועוד. מה מקור אמצעי הלחימה שהשיגו או פיתחו, במשך השנים שעברו, איראן וחיזבאללה? מה מייחד את הטילים המדויקים, בהם איים נסראללה לתקוף את ישראל, וכיצד ניתן ליירט או לשבש את פעולתם? מדוע דווקא רקטות לטווח קצר מהוות אתגר מבחינת יירוט וכיצד בכל זאת ניתן להתגבר גם על אתגר זה? ומהם מאפייניה של מתקפה מקדימה באמצעות חיל האוויר ובאיזה סוג של מטרות היא נועדה לפגוע? פייקלנד - פרק 25 | זהירות, איראני משחק לך במוח דו"ח חדש מגלה את עומק המעורבות של האיראנים בשיח הציבורי בישראל. מצויידים בהבנה עמוקה של התהליכים החברתיים והפוליטיים בישראל, צבא ההשפעה של טהראן מנהל קמפיין השפעה רציף ועוצמתי על מנת לפרק את ישראל מבפנים. חוקר המכון דניס סיטרינוביץ וניצן יסעור, חוקרי איראן ודיסיאינפורמציה, בשיחה עם אטילה שומפלבי על צבא ההשפעה של האייתולות הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

דו"ח חדש מגלה את עומק המעורבות של האיראנים בשיח הציבורי בישראל. מצויידים בהבנה עמוקה של התהליכים החברתיים והפוליטיים בישראל, צבא ההשפעה של טהראן מנהל קמפיין השפעה רציף ועוצמתי על מנת לפרק את ישראל מבפנים. חוקר המכון דניס סיטרינוביץ וניצן יסעור, חוקרי איראן ודיסיאינפורמציה, בשיחה עם אטילה שומפלבי על צבא ההשפעה של האייתולות הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

روابط تجاری چین‌ و ایران از ناترازی شدیدی رنج میبرند. اما این روابط بیشتر به نفع کدام یک از کشورهاست؟ و آیا رابطه تجاری با چین مشکلات اساسی ایران را حل م پادکست موسسه امنیت ملی اسراییل توسط بن سبطی به تحلیل این مسئله‌ می پردازد.

חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, מנתח יחד עם החוקרים סימה שיין, אורנה מזרחי ויורם שוייצר את המכה המקדימה של ישראל נגד פעולת התגמול של חזבאללה על ההתנקשות בפואד שכר, ואת השפעות האירועים על המשך המערכה. מה ניתן ללמוד מהפעולות של ישראל ושל חזבאללה? האם אכן שני הצדדים לא מעוניינים במלחמה רחבה? ואילו סיכונים הם מוכנים לקחת? האם יש לאירועים השפעה על שיחות המו"מ לשחרור חטופים ועצירת המלחמה? האם השיקולים של סינוואר השתנו? מה אפשר ללמוד מנאומו של נסראללה והאם בתוך המציאות הנוכחית ניתן להגיע להסדרה עם חזבאללה שתחזיר את תושבי הצפון לבתיהם ותסיים את מלחמת ההתשה בגבול? כיצד איראן רואה את יום הקרב העצים בין ישראל לחזבאללה? האם האירוע משרת אותם או דווקא מנוגד לאינטרסים שלהם? ואיך האירועים משפיעים על השיקולים בטהראן לגבי התגובה האיראנית להתנקשות באסמאעיל הנייה?

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את הרכב הממשלה המסתמנת של נשיא איראן החדש, מסעוד פזשכיאן. מדוע עוד בתהליך הרכבת הממשלה הפר פזשכיאן הבטחות לציבור? מדוע השמרנים הביעו שמחה משמות השרים שהציע הנשיא שנחשב מתון? מהן עמדותיהם של שרי המפתח המוצעים, והאם יש בהן שינוי אמיתי בכל הנוגע לענייני הפנים, ליחס למערב ולהתנהלות מול מדינות ערב המתונות?

סביב השולחן בדוחא ובקהיר: על המו"מ לעסקת חטופים חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, דן יחד עם החוקרים יורם שוייצר ופרופ' קובי מיכאל בהתפתחויות האחרונות הנוגעות לעסקת החטופים – השיחות שנערכו בדוחא בסוף השבוע והמשכן בקהיר. מהם השיקולים המובילים את חמאס בשולחן המו"מ (ממנו הוא נעדר באופן מוצהר)? מהם אמצעי הלחץ המופעלים על סינוואר, האם הוא נתון תחת לחץ זמן וכיצד יוכל ליישב בין רצונו לשחרר אסירים מבתי הכלא הישראליים לבין שאיפתו למלחמה אזורית-צירית נגד ישראל? האם ישנה אפשרות לעסקה ללא הישארותו של חמאס ברצועה? כיצד תשפיע עסקה על המערכה של ישראל מול איראן וחזבאללה, ברקע המשך הרצון להגיב על חיסול אסמאעיל הנייה בטהראן ופואד שכר בביירות? מהם הקווים האדומים של ישראל – וממהו המחיר של אי-הגעה לעסקה? וגם: האם ישראל כבר לא חוששת ממלחמה אזורית? חוקרי המכון חלוקים. קולות מאיראן - פרק 11 | רוצים שינוי? לא הפעם: הממשלה המוצעת של נשיא איראן החדש חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את הרכב הממשלה המסתמנת של נשיא איראן החדש, מסעוד פזשכיאן. מדוע עוד בתהליך הרכבת הממשלה הפר פזשכיאן הבטחות לציבור? מדוע השמרנים הביעו שמחה משמות השרים שהציע הנשיא שנחשב מתון? מהן עמדותיהם של שרי המפתח המוצעים, והאם יש בהן שינוי אמיתי בכל הנוגע לענייני הפנים, ליחס למערב ולהתנהלות מול מדינות ערב המתונות? מגרש הרוסים - פרק 6 | פלישה לשטח רוסיה לראשונה מזה 80 שנה: איך אוקראינה הפתיעה את מוסקבה? חיילים שלא אמורים להילחם, היעדר תגובה במשך ימים ארוכים והשוואה לישראל: בפרק השישי של "מגרש הרוסים" דנים חוקרי תוכנית רוסיה במכון במשמעויות הפלישה הנועזת של אוקראינה לשטח רוסיה והשפעתה על עתיד המלחמה, ומסבירים כיצד המתקפה נגד מחוז קורסק הרוסי חשפה בקיעים עמוקים במערכת הביטחון הרוסית.

חיילים שלא אמורים להילחם, היעדר תגובה במשך ימים ארוכים והשוואה לישראל: בפרק השישי של "מגרש הרוסים" דנים חוקרי תוכנית רוסיה במכון במשמעויות הפלישה הנועזת של אוקראינה לשטח רוסיה והשפעתה על עתיד המלחמה, ומסבירים כיצד המתקפה נגד מחוז קורסק הרוסי חשפה בקיעים עמוקים במערכת הביטחון הרוסית.

חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, דן יחד עם החוקרים יורם שוייצר ופרופ' קובי מיכאל בהתפתחויות האחרונות הנוגעות לעסקת החטופים – השיחות שנערכו בדוחא בסוף השבוע והמשכן בקהיר. מהם השיקולים המובילים את חמאס בשולחן המו"מ (ממנו הוא נעדר באופן מוצהר)? מהם אמצעי הלחץ המופעלים על סינוואר, האם הוא נתון תחת לחץ זמן וכיצד יוכל ליישב בין רצונו לשחרר אסירים מבתי הכלא הישראליים לבין שאיפתו למלחמה אזורית-צירית נגד ישראל? האם ישנה אפשרות לעסקה ללא הישארותו של חמאס ברצועה? כיצד תשפיע עסקה על המערכה של ישראל מול איראן וחזבאללה, ברקע המשך הרצון להגיב על חיסול אסמאעיל הנייה בטהראן ופואד שכר בביירות? מהם הקווים האדומים של ישראל – וממהו המחיר של אי-הגעה לעסקה? וגם: האם ישראל כבר לא חוששת ממלחמה אזורית? חוקרי המכון חלוקים.

כיצד לתקוף - ומתי? ההתלבטויות בטהראן בנוגע לתגובה לחיסול הנייה סימה שיין, ראש תוכנית איראן במכון, בשיחה על הלבטים הפנימיים באיראן לגבי התגובה לחיסול אסמאעיל הנייה בטהראן: עוצמתה, מאפייניה, התוצאה הצפויה וההשלכות שלה על המצב הפנימי ברפובליקה האסלאמית. מהי עמדת הצד הנצי במשטר האיראני לעומת עמדת הצד המתון יותר? מדוע נשיא איראן, כך לפי הדיווחים, מנסה לשכנע את המנהיג העליון להימנע מתגובה קשה? האם יכול להיות שאיראן תסתפק בתגובת חזבאללה ותימנע בשלב זה מתגובה משלה? אילו השפעות יש למאמצים האמריקניים למתן או אף לעכב את התגובה של איראן? ואיך המגעים לחידוש המו"מ להפסקת אש ושחרור החטופים יכול להשפיע על השיקול האיראני? ארה"ב והמזרח התיכון: בין היערכות לתקיפה האיראנית לחתירה להסכם חטופים חוקרי המכון, אל"מ (מיל') אלדד שביט וד"ר צ׳ק פרייליך, מנתחים את האסטרטגיה האמריקנית ביחס לאיומי איראן וחיזבאללה לנקום בישראל על חיסול הבכירים, ואת המאמץ המדיני להשלים בימים הקרובים את המו״מ על הסכם לשחרור החטופים והפסקת אש בעזה. מה ארה״ב מעוניינת להבטיח, ומה היא רוצה למנוע, באמצעות שליחת הכוחות לאזור והלחץ על איראן? מה הציפיות מישראל, הן בנוגע להתנהלות מול התגובה האיראנית לחיסולים והן בנוגע למו״מ על הסכם לשחרור החטופים והפסקת אש בעזה? כיצד האירועים האלה משתלבים או מושפעים ממסע הבחירות לנשיאות, לאור ההתפתחויות האחרונות? ומהן המשמעויות עבור ישראל, עוד בטרם התרחשו האירועים שלקראתם נערכים צה״ל וצבא ארה״ב יחד? מתווה לסיום המלחמה וכינון קואליציה אזורית: האם זה אפשרי? ברקע המהלך לחידוש המו״מ על הסכם לשחרור חטופים והפסקת אש בעזה, ובצל המאמץ למנוע הסלמה אזורית בשל איומי איראן וחיזבאללה, מציג מנהל תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים" במכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, את עיקריה של סימולציה שקיים המכון בנושא והתובנות העולות ממנה: איזה מתווה יאפשר לישראל לסיים את המלחמה ברצועת עזה ולכונן נורמליזציה בין ערב הסעודית לישראל? כיצד ישפיע יישום המתווה על העמדות האזוריות והבינלאומית כלפי ישראל? ואילו גורמים שליליים עלולים להקשות על הביצוע? פייקלנד - פרק 24 | על מי באמת משפיעים הסיכולים בביירות ובטהראן? ידה הארוכה של ישראל חתומה על שני חיסולים מפוארים בצמרת חיזבאללה וחמאס (האחרון - על פי פרסומים זרים). בישראל, כולם חגגו. היה במה להתגאות. אבל האם החיסולים האלה משפיעים על תודעת האויב? האם בעזה, ביו"ש ובעולם הערבי רואים בחיסולם של שני בכירים הצלחה ישראלית או רק עוד תחנה בדרך לניצחון? חוקרי המכון דוד סימן-טוב, יורם שוייצר ויוחנן צורף בריאיון למגיש פייקלנד אטילה שומפלבי על השפעת החיסולים. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

ברקע המהלך לחידוש המו״מ על הסכם לשחרור חטופים והפסקת אש בעזה, ובצל המאמץ למנוע הסלמה אזורית בשל איומי איראן וחיזבאללה, מציג מנהל תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים" במכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, את עיקריה של סימולציה שקיים המכון בנושא והתובנות העולות ממנה: איזה מתווה יאפשר לישראל לסיים את המלחמה ברצועת עזה ולכונן נורמליזציה בין ערב הסעודית לישראל? כיצד ישפיע יישום המתווה על העמדות האזוריות והבינלאומית כלפי ישראל? ואילו גורמים שליליים עלולים להקשות על הביצוע?

חוקרי המכון, אל"מ (מיל') אלדד שביט וד"ר צ׳ק פרייליך, מנתחים את האסטרטגיה האמריקנית ביחס לאיומי איראן וחיזבאללה לנקום בישראל על חיסול הבכירים, ואת המאמץ המדיני להשלים בימים הקרובים את המו״מ על הסכם לשחרור החטופים והפסקת אש בעזה. מה ארה״ב מעוניינת להבטיח, ומה היא רוצה למנוע, באמצעות שליחת הכוחות לאזור והלחץ על איראן? מה הציפיות מישראל, הן בנוגע להתנהלות מול התגובה האיראנית לחיסולים והן בנוגע למו״מ על הסכם לשחרור החטופים והפסקת אש בעזה? כיצד האירועים האלה משתלבים או מושפעים ממסע הבחירות לנשיאות, לאור ההתפתחויות האחרונות? ומהן המשמעויות עבור ישראל, עוד בטרם התרחשו האירועים שלקראתם נערכים צה״ל וצבא ארה״ב יחד?

ידה הארוכה של ישראל חתומה על שני חיסולים מפוארים בצמרת חיזבאללה וחמאס (האחרון - על פי פרסומים זרים). בישראל, כולם חגגו. היה במה להתגאות. אבל האם החיסולים האלה משפיעים על תודעת האויב? האם בעזה, ביו"ש ובעולם הערבי רואים בחיסולם של שני בכירים הצלחה ישראלית או רק עוד תחנה בדרך לניצחון? חוקרי המכון דוד סימן-טוב, יורם שוייצר ויוחנן צורף בריאיון למגיש פייקלנד אטילה שומפלבי על השפעת החיסולים. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

סימה שיין, ראש תוכנית איראן במכון, בשיחה על הלבטים הפנימיים באיראן לגבי התגובה לחיסול אסמאעיל הנייה בטהראן: עוצמתה, מאפייניה, התוצאה הצפויה וההשלכות שלה על המצב הפנימי ברפובליקה האסלאמית. מהי עמדת הצד הנצי במשטר האיראני לעומת עמדת הצד המתון יותר? מדוע נשיא איראן, כך לפי הדיווחים, מנסה לשכנע את המנהיג העליון להימנע מתגובה קשה? האם יכול להיות שאיראן תסתפק בתגובת חזבאללה ותימנע בשלב זה מתגובה משלה? אילו השפעות יש למאמצים האמריקניים למתן או אף לעכב את התגובה של איראן? ואיך המגעים לחידוש המו"מ להפסקת אש ושחרור החטופים יכול להשפיע על השיקול האיראני?

ההיערכות למתקפת הציר האיראני: שיחה עם עפר שלח בעקבות איומי איראן וחזבאללה להגיב על חיסולי הבכירים בטהראן ובביירות, מנתח חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, את המשמעויות וההשפעות של שני החיסולים האחרונים, ודן בהיערכות הישראלית למתקפת תגובה אפשרית של הציר השיעי: מה ניתן ללמוד לגבי המתקפה הצפויה מהתגובה האיראנית לחיסול הבכיר האיראני בסוריה באפריל האחרון? מה נדרש מישראל בכל הנוגע להיערכות למתקפה שתהיה בסדר גודל כזה – וכיצד צריך להיראות שיתוף הפעולה בנושא עם ארה"ב והגורמים האזוריים? וגם: בהתחשב באתגר שמציבים איראן והציר השיעי לפתחה של ישראל – האם אפשר לנצח מערכה כזו בכלים שמפעילה ישראל היום, ומה נדרש כדי להשיג הכרעה? מגרש הרוסים - פרק 5 | הסיכולים בביירות ובטהראן: האם רוסיה מתנהגת אחרת? בפרק החמישי של "מגרש הרוסים" דנים חוקרי תכנית רוסיה של ה-INSS בהבדלים בין היחס הרוסי למתיחות האזורית כיום לעומת התנהלותה בתקופת מלחמת לבנון השנייה. וגם: הסיפור הלא מוכר על חטיפת דיפלומטים סובייטים על ידי המחבלים בלבנון. לינק לקריקטורה מאתר ה SVR : https://x.com/ArkadyMan/status/1771905056574439712/photo/1 אז מה כן? - פרק 4 : מחקר - הישראלים בוחרים במלחמה ולא בשלום פרק חדש של "אז מה כן? חשיבה מחדש על הקונספציה הישראלית-פלסטינית": עשרה חודשים לתוך המלחמה, בדקנו בקבוצות מיקוד את עמדתם של הישראלים לגבי הסוגיות המדיניות המרכזיות. מסקנותינו: רוב הישראלים מאמינים בהפעלת עוד כוח ולא בהסכמים מדיניים, ומתנגדים לתהליך מדיני שעשוי להוביל למדינה פלסטינית. "יש פה אלמנט מאוד חזק של חוסר אונים", מסבירה ענת נרקיס, פסיכולוגית חברתית שהובילה את קבוצות המיקוד. באשר לעמדות הפוליטיות שלהם, הישראלים נעו ימינה לתפיסה ש"לעולם נחיה על חרבנו". ובכל זאת - מה כן? - הישראלים מבינים שצריך לתקן את הבית לפני שמתקנים את הסביבה האסטרטגית. פרק מיוחד עם ממצאים של מחקר עומק ששופכים אור על המלכוד האסטרטגי בו שרויה החברה הישראלית. סין, הפלסטינים וחרבות ברזל: מה עומד ברקע מאמצי התיווך הסיניים בין פת"ח לחמאס? חוקרת הזירה הסינית במכון, גליה לביא, וחוקר הזירה הפלסטינית, פרופ' קובי מיכאל, מנתחים את המעורבות הסינית במאמצים לפייס בין הפלגים הפלסטיניים, בדגש על פת"ח וחמאס, שהובילה ל"הצהרת בייג'ינג" – הכרזה על התקדמות בפיוס והקמת "ממשלת אחדות זמנית". עד כמה ההצהרה משקפת התקדמות בדרך לפיוס - האם מדובר בהצהרה למראית עין בלבד? מה התמריץ של סין לגלות תוך כדי המלחמה מעורבות פעילה במגעים אלה – מה היא מנסה להשיג בזירה הפלסטינית בפרט ובזירה המזרח תיכונית בכלל? והאם האירוע הזה הוא עוד נדבך בעימות בין סין לארה"ב?

חוקרת הזירה הסינית במכון, גליה לביא, וחוקר הזירה הפלסטינית, פרופ' קובי מיכאל, מנתחים את המעורבות הסינית במאמצים לפייס בין הפלגים הפלסטיניים, בדגש על פת"ח וחמאס, שהובילה ל"הצהרת בייג'ינג" – הכרזה על התקדמות בפיוס והקמת "ממשלת אחדות זמנית". עד כמה ההצהרה משקפת התקדמות בדרך לפיוס - האם מדובר בהצהרה למראית עין בלבד? מה התמריץ של סין לגלות תוך כדי המלחמה מעורבות פעילה במגעים אלה – מה היא מנסה להשיג בזירה הפלסטינית בפרט ובזירה המזרח תיכונית בכלל? והאם האירוע הזה הוא עוד נדבך בעימות בין סין לארה"ב?

בפרק החמישי של "מגרש הרוסים" דנים חוקרי תכנית רוסיה של ה-INSS בהבדלים בין היחס הרוסי למתיחות האזורית כיום לעומת התנהלותה בתקופת מלחמת לבנון השנייה. וגם: הסיפור הלא מוכר על חטיפת דיפלומטים סובייטים על ידי המחבלים בלבנון. לינק לקריקטורה מאתר ה SVR : https://x.com/ArkadyMan/status/1771905056574439712/photo/1

פרק חדש של "אז מה כן? חשיבה מחדש על הקונספציה הישראלית-פלסטינית": עשרה חודשים לתוך המלחמה, בדקנו בקבוצות מיקוד את עמדתם של הישראלים לגבי הסוגיות המדיניות המרכזיות. מסקנותינו: רוב הישראלים מאמינים בהפעלת עוד כוח ולא בהסכמים מדיניים, ומתנגדים לתהליך מדיני שעשוי להוביל למדינה פלסטינית. "יש פה אלמנט מאוד חזק של חוסר אונים", מסבירה ענת נרקיס, פסיכולוגית חברתית שהובילה את קבוצות המיקוד. באשר לעמדות הפוליטיות שלהם, הישראלים נעו ימינה לתפיסה ש"לעולם נחיה על חרבנו". ובכל זאת - מה כן? - הישראלים מבינים שצריך לתקן את הבית לפני שמתקנים את הסביבה האסטרטגית. פרק מיוחד עם ממצאים של מחקר עומק ששופכים אור על המלכוד האסטרטגי בו שרויה החברה הישראלית.

בעקבות איומי איראן וחזבאללה להגיב על חיסולי הבכירים בטהראן ובביירות, מנתח חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, את המשמעויות וההשפעות של שני החיסולים האחרונים, ודן בהיערכות הישראלית למתקפת תגובה אפשרית של הציר השיעי: מה ניתן ללמוד לגבי המתקפה הצפויה מהתגובה האיראנית לחיסול הבכיר האיראני בסוריה באפריל האחרון? מה נדרש מישראל בכל הנוגע להיערכות למתקפה שתהיה בסדר גודל כזה – וכיצד צריך להיראות שיתוף הפעולה בנושא עם ארה"ב והגורמים האזוריים? וגם: בהתחשב באתגר שמציבים איראן והציר השיעי לפתחה של ישראל – האם אפשר לנצח מערכה כזו בכלים שמפעילה ישראל היום, ומה נדרש כדי להשיג הכרעה?

חוקרי המכון, סא"ל (מיל') אורנה מזרחי ויורם שוייצר, בוחנים את משמעויות אירוע פגיעת הרקטה במג׳דל שמס, בו נרצחו נערים ונערות בני העדה הדרוזית: על המבוכה וההתנערות מאחריות של חיזבאללה, ההשלכות האפשריות של האירוע בתוך לבנון, השיקולים שצפויים לעצב את תגובת נסראללה והציר בהובלת איראן על המהלך הישראלי הצפוי בתגובה, ולאן יכולה וצריכה ישראל ללכת בעקבות האירוע הזה - צבאית ומדינית? חוקרי המכון ד"ר צ׳ק פרייליך ואל"ם (מיל') אלדד שביט מסכמים את ביקורו המדיני של רה״מ נתניהו בארה״ב, ופגישותיו עם הנשיא ג׳ו ביידן, סגניתו קמלה האריס, והנשיא לשעבר דונלד טראמפ: מה קיווה להשיג ראש הממשלה בביקור ומהן תוצאות, בראי התגובות בארה״ב? כיצד הביקור הושפע ממערכת הבחירות לנשיאות ועד כמה היחסים עם ישראל והמלחמה נוכחים בשיח הבחירות? אילו נושאים עלו בפגישותיו של רה״מ ומה במוקד המגעים בין ישראל לארה״ב בעת הנוכחית? החוקרת אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם בשיח הציבורי בעזה בנוגע לערביי ישראל והקרע שהולך ומעמיק בין הפלסטינים תושבי עזה ל״פלסטינים שבפנים״ (אזרחי מדינת ישראל). ניתהה: מדוע רבים מהם מנתקים קשרים חבריים? בהמשך, נעסוק בשתי השאלות שחוזרות פעם אחר פעם ב-300 ימי המלחמה וננסה לתת להן מענה: א. מדוע ערביי ישראל אינם מתגייסים לפעולות מחאה אלימה (כפי שארע במהלך מבצע ״שומר חומות״) ב. מדוע אין אינתיפאדה שלישית בגדה המערבית ? לבסוף ננסה להבין את תפקידם של כמאל ח׳טיב וראאד צלאח, מנהיגי הפלג הצפוני, בהעדר הפגנות אלימות בחברה הערבית ומדוע העזתים רואים בהם בוגדים וצבועים?

החוקרת אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם בשיח הציבורי בעזה בנוגע לערביי ישראל והקרע שהולך ומעמיק בין הפלסטינים תושבי עזה ל״פלסטינים שבפנים״ (אזרחי מדינת ישראל). ניתהה: מדוע רבים מהם מנתקים קשרים חבריים? בהמשך, נעסוק בשתי השאלות שחוזרות פעם אחר פעם ב-300 ימי המלחמה וננסה לתת להן מענה: א. מדוע ערביי ישראל אינם מתגייסים לפעולות מחאה אלימה (כפי שארע במהלך מבצע ״שומר חומות״) ב. מדוע אין אינתיפאדה שלישית בגדה המערבית ? לבסוף ננסה להבין את תפקידם של כמאל ח׳טיב וראאד צלאח, מנהיגי הפלג הצפוני, בהעדר הפגנות אלימות בחברה הערבית ומדוע העזתים רואים בהם בוגדים וצבועים?

On Saturday, July 27th, Hezbollah fired a missile that killed 12 innocent Israeli children of the Druze community and injured more than 30 others while they were playing during the afternoon hours in a local soccer field in the town of Majdal Shams. While Israel mourns the massacre, the defense system is now working on a response. Is there a scenario for a severe Israeli response that will still keep Israel below the threshold of a total war? What are the current scenarios vis-a-vis Hezbollah and the state of Lebanon? What is the US position regarding the scale and dimensions of the planned Israeli response, and what should Israel do in the event of further escalation after Hezbollah responds back? In this program, researcher Adi Kantor sits down with INSS senior researchers Orna Mizrahi, former Deputy National Security Adviser for Foreign Policy, and Professor Chuck Freilich, who served for over 20 years in Israel’s national security establishment as a senior analyst and deputy national security adviser. Together, they discuss recent developments on the Israeli northern border and their implications on both internal and external fronts.

חוקרי המכון ד"ר צ׳ק פרייליך ואל"ם (מיל') אלדד שביט מסכמים את ביקורו המדיני של רה״מ נתניהו בארה״ב, ופגישותיו עם הנשיא ג׳ו ביידן, סגניתו קמלה האריס, והנשיא לשעבר דונלד טראמפ: מה קיווה להשיג ראש הממשלה בביקור ומהן תוצאות, בראי התגובות בארה״ב? כיצד הביקור הושפע ממערכת הבחירות לנשיאות ועד כמה היחסים עם ישראל והמלחמה נוכחים בשיח הבחירות? אילו נושאים עלו בפגישותיו של רה״מ ומה במוקד המגעים בין ישראל לארה״ב בעת הנוכחית?

חוקרי המכון, סא"ל (מיל') אורנה מזרחי ויורם שוייצר, בוחנים את משמעויות אירוע פגיעת הרקטה במג׳דל שמס, בו נרצחו נערים ונערות בני העדה הדרוזית: על המבוכה וההתנערות מאחריות של חיזבאללה, ההשלכות האפשריות של האירוע בתוך לבנון, השיקולים שצפויים לעצב את תגובת נסראללה והציר בהובלת איראן על המהלך הישראלי הצפוי בתגובה, ולאן יכולה וצריכה ישראל ללכת בעקבות האירוע הזה - צבאית ומדינית?

ראש המכון, (אלוף מיל') תמיר הימן, דן יחד עם החוקרים עפר שלח ועידית שפרן גיטלמן בנייר המדיניות שפרסם המכון, בעקבות פסיקת בג״ץ והחלטת היועצת המשפטית לממשלה על הוצאת צווי גיוס לחרדים. מהם צרכי השעה, מכורח מלחמת ״חרבות ברזל״, ומה תהיה המשמעות של המשך הפטור מגיוס לחרדים מבחינה צבאית ומבחינה כלכלית? מה עומד במוקד המחלוקת ומהו ההסדר שייתן מענה על הצורך והחוק - מספר המגויסים, אופן שילובם במסגרת הצבאית בהתחשב באורח החיים החרדי, וכן האפשרות של שירות ביטחוני-אזרחי (כגון שירותי הצלה)? וגם: על אחריות הצבא והכלים שכבר יש ברשותו בהקשר זה, סוגיית שירות נשים והמשמעויות של מה שהועלה עד כה בדיוני הכנסת | לקריאת מסמך המכון המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/inss-conscription/ בעקבות פגיעת הכטב״ם הקטלנית בת״א והתקפת נמל חודידה על ידי חיל האוויר בתגובה, חוקרי המכון ד"ר יהושע קליסקי וגלית כהן מציגים תמונת מצב עדכנית של מתקפות החות׳ים והשלכותיהן על ישראל מתחילת המלחמה: באיזה סוג של כטב״מים משתמשים האויבים, ובפרט החות׳ים? מהם תכונותיו של הכטב״ם שפגע בתל אביב? כיצד המתקפות על כלי השיט בים סוף השפיעו על הסחר הימי ופעילות הנמלים בישראל ובמדינות האזור? מהן האפשרויות שיש לישראל, מבחינה צבאית, כדי להתמודד עם מגוון האיומים של החות׳ים - בהגנה ובהתקפה? כיצד ישראל יכולה להיערך במישור האסטרטגי והמדיני להמשך ההתמודדות עם איומים אלה, לרבות בקואליציה בינלאומית אזורית? החוקרת אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם בשיח הציבורי בעזה מיד עם היוודע ניסיון החיסול של המנהיג והסמל הבולט ביותר של הזרוע הצבאית של חמאס, מוחמד דף, בלב מחנות העקורים של חאן יונס. לפי פרלוב, השיח הציבורי בעזה התחלק בעיקרו לשלוש: השיח הבולט ביותר היה בקרב הציבור ״הלא מעורב״ מחוץ לחאן יונס ובתוכה, שקילל את חמאס ואת מוחמד דף על שבחר להתחבא בלב אוכלוסיית עקורים, נשים וילדים - דבר אשר הוביל לטענתם למותם ולפציעתם של כ-300 אזרחים. הציבור העזתי זועם ותוהה האם חייו של דף שווים יותר מחייהם של 300 עזתים. השיח השני שאותו תסקור פרלוב מאפיין את אותה קבוצה התומכת ומזדהה עם חמאס, ואשר הפנתה את חיציה דווקא כלפי הפת״ח, לאחר שאלו הפנו אצבע מאשימה כלפי חמאס על הסתתרותם בין אזרחים. תומכי חמאס יצאו נגדם ואף כינו אותם "בוגדים ומרגלים". הקבוצה השלישית והאחרונה שעליה תדון פרלוב טענה כי על חמאס כעת להסלים את המצב בעקבות ניסיון החיסול ולהתנקם, להפוך את המשוואה ואף לפגוע בחטופים הישראלים. לבסוף, פרלוב מנסה לברר מדוע חיסולו של דף לא הביא לתגובה רצינית הן מהזרוע הצבאית והן מהציבור הפלסטיני בעזה, בגדה, בירדן ובדרום לבנון. האם הדבר מעיד על קריסת הזרוע הצבאית של חמאס? האם הציבור הפלסטיני לא מאמין שדף חוסל ולכן אינו מגיב או שמא לחמאס יש יכולת לפעול וכעת מחפש את התיזמון הנכון לתגובה? חבר מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, רועי בן-צור, מציג נתונים עדכניים מתוך מחקר בנושא מגמות ביחס הציבור הישראלי כלפי סין, המבוסס על סקר דעת קהל. מהם השינויים המשמעותיים בשנים האחרונות? מאילו אירועים מקומיים ובינלאומיים הושפעה כנראה דעת הקהל? האם המגמה בעולם המערבי דומה לזו שנרשמה בישראל? האם לסין איכפת מיחסם של הישראלים כלפיה? ומהן ההמלצות המדיניות שניתן לגזור מהמגמות שהופיעו בסקרים?

חבר מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, רועי בן-צור, מציג נתונים עדכניים מתוך מחקר בנושא מגמות ביחס הציבור הישראלי כלפי סין, המבוסס על סקר דעת קהל. מהם השינויים המשמעותיים בשנים האחרונות? מאילו אירועים מקומיים ובינלאומיים הושפעה כנראה דעת הקהל? האם המגמה בעולם המערבי דומה לזו שנרשמה בישראל? האם לסין איכפת מיחסם של הישראלים כלפיה? ומהן ההמלצות המדיניות שניתן לגזור מהמגמות שהופיעו בסקרים?

בעקבות פגיעת הכטב״ם הקטלנית בת״א והתקפת נמל חודידה על ידי חיל האוויר בתגובה, חוקרי המכון ד"ר יהושע קליסקי וגלית כהן מציגים תמונת מצב עדכנית של מתקפות החות׳ים והשלכותיהן על ישראל מתחילת המלחמה: באיזה סוג של כטב״מים משתמשים האויבים, ובפרט החות׳ים? מהם תכונותיו של הכטב״ם שפגע בתל אביב? כיצד המתקפות על כלי השיט בים סוף השפיעו על הסחר הימי ופעילות הנמלים בישראל ובמדינות האזור? מהן האפשרויות שיש לישראל, מבחינה צבאית, כדי להתמודד עם מגוון האיומים של החות׳ים - בהגנה ובהתקפה? כיצד ישראל יכולה להיערך במישור האסטרטגי והמדיני להמשך ההתמודדות עם איומים אלה, לרבות בקואליציה בינלאומית אזורית?

החוקרת אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם בשיח הציבורי בעזה מיד עם היוודע ניסיון החיסול של המנהיג והסמל הבולט ביותר של הזרוע הצבאית של חמאס, מוחמד דף, בלב מחנות העקורים של חאן יונס. לפי פרלוב, השיח הציבורי בעזה התחלק בעיקרו לשלוש: השיח הבולט ביותר היה בקרב הציבור ״הלא מעורב״ מחוץ לחאן יונס ובתוכה, שקילל את חמאס ואת מוחמד דף על שבחר להתחבא בלב אוכלוסיית עקורים, נשים וילדים - דבר אשר הוביל לטענתם למותם ולפציעתם של כ-300 אזרחים. הציבור העזתי זועם ותוהה האם חייו של דף שווים יותר מחייהם של 300 עזתים . השיח השני שאותו תסקור פרלוב מאפיין את אותה קבוצה התומכת ומזדהה עם חמאס, ואשר הפנתה את חיציה דווקא כלפי הפת״ח, לאחר שאלו הפנו אצבע מאשימה כלפי חמאס על הסתתרותם בין אזרחים. תומכי חמאס יצאו נגדם ואף כינו אותם "בוגדים ומרגלים". הקבוצה השלישית והאחרונה שעליה תדון פרלוב טענה כי על חמאס כעת להסלים את המצב בעקבות ניסיון החיסול ולהתנקם, להפוך את המשוואה ואף לפגוע בחטופים הישראלים. לבסוף, פרלוב מנסה לברר מדוע חיסולו של דף לא הביא לתגובה רצינית הן מהזרוע הצבאית והן מהציבור הפלסטיני בעזה, בגדה, בירדן ובדרום לבנון. האם הדבר מעיד על קריסת הזרוע הצבאית של חמאס? האם הציבור הפלסטיני לא מאמין שדף חוסל ולכן אינו מגיב או שמא לחמאס יש יכולת לפעול וכעת מחפש את התיזמון הנכון לתגובה ?

While Israel’s attention is focused on Iran’s proxies in the Middle East (the most recent example being Israel’s aerial attack on the Houthis in Yemen in response to the Tel Aviv drone attack), it seems that Tehran has been expanding its activities in Africa and increasing the threat to Israeli interests on the continent. In a new INSS insight titled “Iran in the Continent of Africa,” Danny Citrinowicz, a research fellow in the Iran Program at INSS, elaborates on the threats to Israel’s fundamental political, security, and economic interests in this region. In this program, Adi Kantor, an INSS researcher, sits down with Citrinowicz to discuss Iran’s fundamental interests in Africa. What is new in relation to Iranian activity in Africa in recent years? Why is Sudan a significant Iranian destination for the transfer of military equipment, and what does it indicate about Iranian intentions in the future? Is the election of a new president in Iran supposed to change Iranian policy? What should Israel do to prevent the growing Iranian influence in Africa?

ראש המכון, (אלוף מיל') תמיר הימן, דן יחד עם החוקרים עפר שלח ועידית שפרן גיטלמן בנייר המדיניות שפרסם המכון, בעקבות פסיקת בג״ץ והחלטת היועצת המשפטית לממשלה על הוצאת צווי גיוס לחרדים. מהם צרכי השעה, מכורח מלחמת ״חרבות ברזל״, ומה תהיה המשמעות של המשך הפטור מגיוס לחרדים מבחינה צבאית ומבחינה כלכלית? מה עומד במוקד המחלוקת ומהו ההסדר שייתן מענה על הצורך והחוק - מספר המגויסים, אופן שילובם במסגרת הצבאית בהתחשב באורח החיים החרדי, וכן האפשרות של שירות ביטחוני-אזרחי (כגון שירותי הצלה)? וגם: על אחריות הצבא והכלים שכבר יש ברשותו בהקשר זה, סוגיית שירות נשים והמשמעויות של מה שהועלה עד כה בדיוני הכנסת. לקריאת מסמך המכון המלא >> https://www.inss.org.il/he/publication/inss-conscription/

היעד - מוחמד דף כוחו של הארכי-טרוריסט והשלכות מבצע החיסול על המלחמה והמו"מ חוקר תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, יוחנן צורף, על דרכו של מוחמד דף להנהגת ארגון הטרור, הערפל בצמרת חמאס סביב תוצאות מבצע החיסול, וההשפעה האפשרית של היעלמותו מהזירה. האיום האיראני על ישראל ביבשת אפריקה חוקר תוכנית איראן במכון, דני סיטרינוביץ, על הפעילות המדינית והצבאית של איראן ביבשת אפריקה והאיומים על ישראל בהקשר זה. עם אילו מדינות באפריקה הצליחה איראן להדק את היחסים בשנים האחרונות? לאיזו קליינטית ביבשת מייצאת את הכטב״מים התוקפים שלה? מה החשיבות האסטרטגית של המעורבות האיראנית בקרן אפריקה ובקרבת מיצר באב אל-מנדב בים סוף? ועם איזה קואליציה של מדינות יכולה ישראל לפעול כדי לבלום את איום הטרור האיראני באפריקה? לקריאת מאמרו של סיטרינוביץ בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/iran-africa/ מגרש הרוסים – פרק 4 | האיום החדש של פוטין לחמש את אויבי המערב - ישראל על הכוונת? נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הכריז כי הוא שוקל לספק נשק לאזורי חיכוך, המאיים על מדינות המערב התומכות באוקראינה. בפרק הרביעי של "מגרש הרוסים" חוקרי תכנית רוסיה של INSS בוחנים כיצד החלטה זאת, שלכאורה לא נוגעת לישראל, עלולה לפגוע דווקא בנו. פייקלנד - פרק 23 | בחירות 2024: ישראל איבדה את הלב של אמריקה לאורך עשרות שנים ישראל ראתה את האמריקנים מתרחקים מהאחות הקטנה ישראל - אך לא עשתה דבר כדי לשנות ולהשפיע על התודעה. בבחירות 2024 המגמה הזו מחריפה, וישראל עדיין משותקת בזירה הכי חשובה עבורה, הזירה שבלעדיה ישראל בבעיה קשה. חוקר המכון צ'ק פרייליך וליאור ויינטראוב, לשעבר דובר שגרירות ישראל בוושינגטון, עם תמונת מצב מדאיגה על חוסר התפקוד של מערך התודעה הישראלי בארה"ב בפרק חדש של פייקלנד בהנחיית אטילה שומפלבי. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

לאורך עשרות שנים ישראל ראתה את האמריקנים מתרחקים מהאחות הקטנה ישראל - אך לא עשתה דבר כדי לשנות ולהשפיע על התודעה. בבחירות 2024 המגמה הזו מחריפה, וישראל עדיין משותקת בזירה הכי חשובה עבורה, הזירה שבלעדיה ישראל בבעיה קשה. חוקר המכון צ'ק פרייליך וליאור ויינטראוב, לשעבר דובר שגרירות ישראל בוושינגטון, עם תמונת מצב מדאיגה על חוסר התפקוד של מערך התודעה הישראלי בארה"ב בפרק חדש של פייקלנד בהנחיית אטילה שומפלבי. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הכריז כי הוא שוקל לספק נשק לאזורי חיכוך, המאיים על מדינות המערב התומכות באוקראינה. בפרק הרביעי של "מגרש הרוסים" חוקרי תכנית רוסיה של INSS בוחנים כיצד החלטה זאת, שלכאורה לא נוגעת לישראל, עלולה לפגוע דווקא בנו.

Mohammed Deif, the military chief of Hamas, was undoubtedly its most symbolic leader, even reaching the level of sainthood among his followers. On July 13, 2024, an attempt was made to assassinate him in the city of Khan Yunis, in a combined operation between the IDF and the Israel Security Agency. What are the consequences for an upcoming hostage deal between Israel and Hamas after this assassination attempt, if it was successful? How will the war in Gaza be affected? What impact does this event have on additional battle fronts with which Israel must cope? In this program, Adi Kantor an INSS researcher, sits down with Yohanan Tzoreff, a senior researcher at INSS and former head of the Palestinian-Arab Division in the Ministry of Intelligence and Strategy. Together they discuss the implications of the assassination attempt and analyze possible future scenarios for the “day after” in Gaza and the Israel–Hamas war.

חוקר תוכנית איראן במכון, דני סיטרינוביץ, על הפעילות המדינית והצבאית של איראן ביבשת אפריקה והאיומים על ישראל בהקשר זה. עם אילו מדינות באפריקה הצליחה איראן להדק את היחסים בשנים האחרונות? לאיזו קליינטית ביבשת מייצאת את הכטב״מים התוקפים שלה? מה החשיבות האסטרטגית של המעורבות האיראנית בקרן אפריקה ובקרבת מיצר באב אל-מנדב בים סוף? ועם איזה קואליציה של מדינות יכולה ישראל לפעול כדי לבלום את איום הטרור האיראני באפריקה? לקריאת מאמרו של סיטרינוביץ בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/iran-africa/

بدنبال مرگ رییس جمهور رژیم رییسی، این رژیم انتخابات ریاست جمهوری مجددی به راه می اندازد. در این قسمت از "ندایی از ایران" بن سبطی توضیحاتی درباره کاندیداهای احتمالی و احتمال پیروزی هر یک ارایه میدهد.

חוקר תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, יוחנן צורף, על דרכו של מוחמד דף להנהגת ארגון הטרור, הערפל בצמרת חמאס סביב תוצאות מבצע החיסול, וההשפעה האפשרית של היעלמותו מהזירה.

בין מלחמה עם חזבאללה להסדר מדיני בצפון: תרחישים, חלופות והחלטות קשות ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה על הזירה הצפונית והאפשרות שבעקבות הפסקת אש והסכם עם חמאס בעזה ייפסקו פעולות חזבאללה בגבול הצפון: מה הם השיקולים של נסראללה? האם אפשר להסתמך על הסדר מדיני ובאילו תנאים? ובמידה ולא תהיה הפסקת אש בעזה – מהי הסכנה בהיגררות למלחמת התשה בשתי חזיתות, מהן החלופות שיאפשרו לישראל להימנע מכך – ומה המחיר של כל אחת? מחקר INSS: דוחות האו״ם על רעב בעזה - סילוף עובדות מאז תחילת המלחמה האו״ם מציג בדוחות שהוא מפרסם תמונת מצב קשה שממנה עולה כי אוכלוסיית עזה סובלת מרעב, בעוד ישראל דוחה את הטענה ומספקת בעקביות נתונים על הסיוע ההומניטרי שעובר דרכה לעזה, ככל שנדרש לפי דיני המלחמה. בעקבות מחקר שערכה בנושא, מסבירה חוקרת המכון, עו"ד ד"ר תמי קנר, את העיוות בדוחות האו״ם, הנשענים על נתונים על שגויים וחלקיים המתפרסמים בעזה ועל מקורות מידע מוטים (כמו אונר״א). מה אפשר ללמוד מכך על הפרסומים בנוגע למצב בעזה ועל הפער בין התמונה המוצגת בפורומים בינ״ל לתמונת המציאות בפועל? מה מוטל על ישראל בהקשר זה ומה נכון לעשות, מבחינה משפטית והסברתית, כדי לתקן את הרושם המעוות ולחשוף את האמת על המתרחש במלחמה? לקריאת הדו"ח המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/un-hunger-reports/ קולות מאיראן – פרק 10 | הבחירות באיראן מעיניהם של תושבי הרפובליקה האסאלמית וההנהגה חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את יחס הציבור האיראני והנהגתו לבחירות לנשיאות איראן, שנערכו בתזמון לא צפוי בעקבות מות הנשיא ראיסי בהתרסקות מסוק, וכן לבחירתו של מסעוד פזשכיאן, שניצח את המועמד סעיד ג'לילי. מה היה אחוז ההצבעה ומדוע נערכו הבחירות בשני סבבים? מהן הסיבות שהציבור האיראני בחר בסופו של דבר בפזשכיאן? כיצד הגיבה ההנהגה האיראנית לבחירתו של הנשיא החדש? ומהם האתגרים של הנשיא החדש בזירת הפנים? נשיא חדש באיראן - סיכוי לשינוי? | רשת ביטחון בפרק זה של רשת ביטחון מבית פודקאסטרטגי משוחח בן ירושלמי עם ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון, על נשיא איראן החדש: מה המשמעות של בחירת נשיא רפורמיסטי, מה זה אומר על הלך הרוח הציבורי באיראן וכיצד הדבר ישפיע על נושאי הפנים ויחסי החוץ במדינה?

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את יחס הציבור האיראני והנהגתו לבחירות לנשיאות איראן, שנערכו בתזמון לא צפוי בעקבות מות הנשיא ראיסי בהתרסקות מסוק, וכן לבחירתו של מסעוד פזשכיאן, שניצח את המועמד סעיד ג'לילי. מה היה אחוז ההצבעה ומדוע נערכו הבחירות בשני סבבים? מהן הסיבות שהציבור האיראני בחר בסופו של דבר בפזשכיאן? כיצד הגיבה ההנהגה האיראנית לבחירתו של הנשיא החדש? ומהם האתגרים של הנשיא החדש בזירת הפנים?

בפרק זה של רשת ביטחון מבית פודקאסטרטגי משוחח בן ירושלמי עם ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון, על נשיא איראן החדש: מה המשמעות של בחירת נשיא רפורמיסטי, מה זה אומר על הלך הרוח הציבורי באיראן וכיצד הדבר ישפיע על נושאי הפנים ויחסי החוץ במדינה?

ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה על הזירה הצפונית והאפשרות שבעקבות הפסקת אש והסכם עם חמאס בעזה ייפסקו פעולות חזבאללה בגבול הצפון: מה הם השיקולים של נסראללה? האם אפשר להסתמך על הסדר מדיני ובאילו תנאים? ובמידה ולא תהיה הפסקת אש בעזה – מהי הסכנה בהיגררות למלחמת התשה בשתי חזיתות, מהן החלופות שיאפשרו לישראל להימנע מכך – ומה המחיר של כל אחת?

מאז תחילת המלחמה האו״ם מציג בדוחות שהוא מפרסם תמונת מצב קשה שממנה עולה כי אוכלוסיית עזה סובלת מרעב, בעוד ישראל דוחה את הטענה ומספקת בעקביות נתונים על הסיוע ההומניטרי שעובר דרכה לעזה, ככל שנדרש לפי דיני המלחמה. בעקבות מחקר שערכה בנושא, מסבירה חוקרת המכון, עו"ד ד"ר תמי קנר, את העיוות בדוחות האו״ם, הנשענים על נתונים על שגויים וחלקיים המתפרסמים בעזה ועל מקורות מידע מוטים (כמו אונר״א). מה אפשר ללמוד מכך על הפרסומים בנוגע למצב בעזה ועל הפער בין התמונה המוצגת בפורומים בינ״ל לתמונת המציאות בפועל? מה מוטל על ישראל בהקשר זה ומה נכון לעשות, מבחינה משפטית והסברתית, כדי לתקן את הרושם המעוות ולחשוף את האמת על המתרחש במלחמה? לקריאת הדו"ח המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/un-hunger-reports/

תשעה חודשים לחרבות ברזל: השלכותיה של מלחמה ארוכה ישראל במלחמה כבר תשעה חודשים ונערכת לתקופה ארוכה של המשך לחימה בכל החזיתות בהן התפתחה אחרי ה-7/10. חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, מנתח את הרקע למלחמה הארוכה, המאפיינים הייחודיים שלה בשונה ממלחמות קודמות בין ישראל לצבאות וארגוני טרור, והמשמעויות של סוג מלחמה זה לגבי חזית הלחימה והתכנון האסטרטגי והמדיני של המערכה. מה ניתן ללמוד מהמלחמה הארוכה בעזה לגבי הכוונות שהיו לחמאס ולציר האיראני מלכתחילה, ומידת המוכנות בצה״ל ללחימה הארוכה? מהן ההשלכות המצטברות של המלחמה על הכלכלה והחברה? אילו שינויים נדרשים בתפיסת הביטחון, במבנה צה״ל, בתכנון ובביצוע הלחימה, כלקחים מהמלחמה בעזה עד כה, ונוכח אפשרויות ההסלמה בצפון ובחזיתות נוספות? מהן השלכות המלחמה על מעמדה הבינ״ל של ישראל וכיצד קואליציה בינלאומית עם מדינות האזור תוכל לסייע לה להגיע להישגים אסטרטגיים? סערת "תרחיש העלטה": על משק החשמל וחיזוק הביטחון האנרגטי בישראל בעקבות הדיון הציבורי במוכנות משק החשמל בישראל להתמודדות עם ״תרחיש העלטה״, והדברים שנאמרו בנושא זה בכנס המכון בשדרות, חוקרת המכון הבכירה גלית כהן ויו"ר איגוד אנרגיות ירוקות בישראל איתן פרנס, מסבירים: מה מייחד את משק החשמל הישראלי? כיצד באה לידי ביטוי העצמאות האנרגטית של ישראל? מדוע עד כה לא יושמה במלואה רפורמה שתכליתה לשדרג את רשת החשמל בישראל ולהפוך אותה לעמידה יותר בפני קריסה? אילו חלופות מסוג אנרגיות מתחדשות קיימות? מה מצב תשתית החשמל ברצועת עזה? ומה חלקם של החברה האזרחית והבריתות האזוריות בפתרון הבעיות וחיזוק הביטחון האנרגטי בישראל? עשור לדאעש: עלייתה וקריסתה של המדינה האסלאמית בעקבות פרסום הספר "צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאעש ושותפיהם", הזמין להורדה חינם באתר המכון, מציג החוקר ואחד ממחברי הספר יורם שוייצר מבט על עשור לעליית ארגון "המדינה האסלאמית״ - ארגון טרור שלא היה כמותו משחר ההיסטוריה, ש״מדינת החליפות״ שהקים זרחה כמטאור, זרעה הרס וחורבן כסופת הוריקן, וקרסה מול קואליציות שהתאגדו להביסה. על איזה רקע צמח דאעש? מה הבדיל אותו מארגונים קודמים מהזרם הסלפי-ג׳יהאדי? מה סוד העלייה המטאורית וההצלחות הצבאיות של הארגון? מה לא הצליח להשיג על אף היומרות של מנהיגו המייסד, אבו בכר אל-בגדאדי? מה מקומה של ישראל על מפת האיומים וכוונות הטרור של דאעש? לאן פנה הארגון בעקבות קריסת המעוזים שלו בעיראק ובסוריה ומיהו מנהיגו כיום? לקריאת הספר המלא >> https://www.inss.org.il/he/publication/junction-9-11/

בעקבות פרסום הספר "צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאעש ושותפיהם", הזמין להורדה חינם באתר המכון, מציג החוקר ואחד ממחברי הספר יורם שוייצר מבט על עשור לעליית ארגון "המדינה האסלאמית״ - ארגון טרור שלא היה כמותו משחר ההיסטוריה, ש״מדינת החליפות״ שהקים זרחה כמטאור, זרעה הרס וחורבן כסופת הוריקן, וקרסה מול קואליציות שהתאגדו להביסה. על איזה רקע צמח דאעש? מה הבדיל אותו מארגונים קודמים מהזרם הסלפי-ג׳יהאדי? מה סוד העלייה המטאורית וההצלחות הצבאיות של הארגון? מה לא הצליח להשיג על אף היומרות של מנהיגו המייסד, אבו בכר אל-בגדאדי? מה מקומה של ישראל על מפת האיומים וכוונות הטרור של דאעש? לאן פנה הארגון בעקבות קריסת המעוזים שלו בעיראק ובסוריה ומיהו מנהיגו כיום? לקריאת הספר המלא >> https://www.inss.org.il/he/publication/junction-9-11/

On the morning of October 7th, Israeli citizens faced a tragic and monstrous attack, the dimensions of which had not been seen nor imagined in its 75 years of existence. The massacre of Israeli civilians in the Gaza-border communities by Hamas and civilian accomplices—defined as the deadliest atrocity against Jews since the Holocaust—and the subsequent Israel–Hamas war resulted in an unprecedented increase in Jew hatred worldwide. Specifically, on campuses of elite universities across the United States and Europe, antisemitic and anti-Israel demonstrations have been widespread, creating an environment of fear among Jewish students. In this program, INSS researcher Adi Kantor sits down with Dr. Charles Asher Small, founding director of the Institute for the Study of Global Antisemitism and Policy (ISGAP). Together they discuss the relationship between academia and antisemitism. Who is behind the mass antisemitic demonstrations on campuses? Who supports and funds them? What is the connection to Qatari money? And finally, what can be done to combat this rising hatred toward Jews?

ישראל במלחמה כבר תשעה חודשים ונערכת לתקופה ארוכה של המשך לחימה בכל החזיתות בהן התפתחה אחרי ה-7/10. חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, מנתח את הרקע למלחמה הארוכה, המאפיינים הייחודיים שלה בשונה ממלחמות קודמות בין ישראל לצבאות וארגוני טרור, והמשמעויות של סוג מלחמה זה לגבי חזית הלחימה והתכנון האסטרטגי והמדיני של המערכה. מה ניתן ללמוד מהמלחמה הארוכה בעזה לגבי הכוונות שהיו לחמאס ולציר האיראני מלכתחילה, ומידת המוכנות בצה״ל ללחימה הארוכה? מהן ההשלכות המצטברות של המלחמה על הכלכלה והחברה? אילו שינויים נדרשים בתפיסת הביטחון, במבנה צה״ל, בתכנון ובביצוע הלחימה, כלקחים מהמלחמה בעזה עד כה, ונוכח אפשרויות ההסלמה בצפון ובחזיתות נוספות? מהן השלכות המלחמה על מעמדה הבינ״ל של ישראל וכיצד קואליציה בינלאומית עם מדינות האזור תוכל לסייע לה להגיע להישגים אסטרטגיים?

בעקבות הדיון הציבורי במוכנות משק החשמל בישראל להתמודדות עם ״תרחיש העלטה״, והדברים שנאמרו בנושא זה בכנס המכון בשדרות, חוקרת המכון הבכירה גלית כהן ויו"ר איגוד אנרגיות ירוקות בישראל איתן פרנס, מסבירים: מה מייחד את משק החשמל הישראלי? כיצד באה לידי ביטוי העצמאות האנרגטית של ישראל? מדוע עד כה לא יושמה במלואה רפורמה שתכליתה לשדרג את רשת החשמל בישראל ולהפוך אותה לעמידה יותר בפני קריסה? אילו חלופות מסוג אנרגיות מתחדשות קיימות? מה מצב תשתית החשמל ברצועת עזה? ומה חלקם של החברה האזרחית והבריתות האזוריות בפתרון הבעיות וחיזוק הביטחון האנרגטי בישראל?

מאז ה-7 באוקטובר, המרחב הרשתי הפך לזירת קרב של ממש נגד מדינת ישראל. מבצעי השפעה זרים הפוגעים בחברה הישראלית הפכו לכלי בולט במלחמה נגד ישראל, אולם ישראל לא ערוכה ולא מתמודדת איתם. בפרק זה של פייקלנד מראיין אטילה שומפלבי את רועי פרידמן, אחראי אסטרטגיה במערך הסייבר הלאומי, שמדגיש: במערך הסייבר החלו לבחון דרכים ולגבש תוכניות למאבק נגד מבצעי השפעה של אויבי ישראל. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

איראן בדרך לגרעין? תמונת מצב חוקרי המכון סימה שיין ואלדד שביט דנים בהתקדמות המדאיגה בתכנית הגרעין האיראנית, בזמן שישראל נלחמת בדרום ובצפון, כמו גם בעימות בין איראן לסוכנות הבינ״ל לאנרגיה אטומית והשפעתו על התנערות איראן מהמגבלות שהוטלו על תכניתה הגרעינית. האם מלחמת ״חרבות ברזל״ והמעורבות האיראנית בה יובילו לשינוי אסטרטגי בהקשר הגרעיני? מה משמעות השיח הגובר בתוך איראן על האפשרות של ייצור נשק גרעיני? האם איראן מוכנה לחזור לשולחן המו״מ עם המערב בעניין תכנית הגרעין, ובכפוף לאיזה תנאים ולוח זמנים? כיצד מגיבים במערב, ובפרט בממשל ביידן, להתפתחויות הללו? ואילו פערים יש בין התפיסה הישראלית לתפיסה האמריקאית בנוגע למידת האיום בתכנית הגרעין של איראן כיום, ומה נגזר מכך לגבי חשיבות הדיאלוג האסטרטגי הישראלי-אמריקאי בנוגע לכוונות המשטר האיראני? אז מה כן? - פרק 3 : נורמליזציה עם סעודיה - פתרון קסם לישראל? פרק חדש של "אז מה כן? חשיבה מחדש על הקונספציה הישראלית-פלסטינית": החברה הישראלית לא בשלה לדבר על מו"מ עם הפלסטינים, אבל מפנטזת על שלום אזורי. המנהיגות הישראלית, לעומת זאת, לא תופסת את ההזדמנות. איך הסכם עם סעודיה יכול לשנות את פני האזור. אטילה שומפלבי מראיין את תא"ל (מיל') אודי דקל, ראש תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, והיועצת האסטרטגית ליאן פולאק-דוד, על הסיכויים והסיכונים במהלך מדיני מול הסעודים פייקלנד – פרק 22 | מערך הסייבר הלאומי בוחן מאבק נגד הפייק ברשתות מאז ה-7 באוקטובר, המרחב הרשתי הפך לזירת קרב של ממש נגד מדינת ישראל. מבצעי השפעה זרים הפוגעים בחברה הישראלית הפכו לכלי בולט במלחמה נגד ישראל, אולם ישראל לא ערוכה ולא מתמודדת איתם. בפרק זה של פייקלנד מראיין אטילה שומפלבי את רועי פרידמן, אחראי אסטרטגיה במערך הסייבר הלאומי, שמדגיש: במערך הסייבר החלו לבחון דרכים ולגבש תוכניות למאבק נגד מבצעי השפעה של אויבי ישראל. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

Since October 8, 2023, Israel and Hezbollah have been engaged in an intense war of attrition, which seems to have accelerated in recent weeks and is accompanied by increasing expressions of threats by both sides. These threatening declarations make clear that in a case of an “all-out war,” the Israeli home front will indeed find itself facing a new, unprecedented challenge. In this program, INSS researcher Adi Kantor sits down with Dr. Carmit Valensi, a senior researcher at INSS and the head of the Northern Arena Program. Together they discuss how close is Israel to an “all-out war” in the north. What scenarios should be taken under consideration, and what are the implications of such a war to the Israeli home front? Is there still a chance of reaching a diplomatic solution, one that will bring back the security to tens of thousands of Israelis evacuated from the north and will finally enable them to return home? And what is the role of Syria in the ongoing escalation between Israel and Lebanon?

פרק חדש של "אז מה כן? חשיבה מחדש על הקונספציה הישראלית-פלסטינית": החברה הישראלית לא בשלה לדבר על מו"מ עם הפלסטינים, אבל מפנטזת על שלום אזורי. המנהיגות הישראלית, לעומת זאת, לא תופסת את ההזדמנות. איך הסכם עם סעודיה יכול לשנות את פני האזור. אטילה שומפלבי מראיין את תא"ל (מיל') אודי דקל, ראש תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, והיועצת האסטרטגית ליאן פולאק-דוד, על הסיכויים והסיכונים במהלך מדיני מול הסעודים

חוקרי המכון סימה שיין ואלדד שביט דנים בהתקדמות המדאיגה בתכנית הגרעין האיראנית, בזמן שישראל נלחמת בדרום ובצפון, כמו גם בעימות בין איראן לסוכנות הבינ״ל לאנרגיה אטומית והשפעתו על התנערות איראן מהמגבלות שהוטלו על תכניתה הגרעינית. האם מלחמת ״חרבות ברזל״ והמעורבות האיראנית בה יובילו לשינוי אסטרטגי בהקשר הגרעיני? מה משמעות השיח הגובר בתוך איראן על האפשרות של ייצור נשק גרעיני? האם איראן מוכנה לחזור לשולחן המו״מ עם המערב בעניין תכנית הגרעין, ובכפוף לאיזה תנאים ולוח זמנים? כיצד מגיבים במערב, ובפרט בממשל ביידן, להתפתחויות הללו? ואילו פערים יש בין התפיסה הישראלית לתפיסה האמריקאית בנוגע למידת האיום בתכנית הגרעין של איראן כיום, ומה נגזר מכך לגבי חשיבות הדיאלוג האסטרטגי הישראלי-אמריקאי בנוגע לכוונות המשטר האיראני?

חזית הצפון והמערכה נגד איראן: החלופות של ישראל והסיכויים למלחמה כוללת חוקרות הזירה הצפונית והציר השיעי במכון, אורנה מזרחי וסימה שיין, דנות בהתפתחויות בחזית הצפון, במגעים המדיניים המתקיימים למניעת הסלמה ובתמונה הרחבה הקושרת את הזירה הצפונית לאיראן. מה עומד על הפרק בשליחות המתווך עמוס הוכשטיין, המדלג בין ירושלים לביירות? האם החלופה המדינית למלחמה כוללת ריאלית ובאילו תנאים? האם איראן תתערב במלחמה ישראלית נגד חיזבאללה? מהם השיקולים הרחבים שצריכים להילקח בחשבון בקביעת המדיניות כעת ובהמשך המלחמה, נוכח ההתפתחויות בזירה האזורית, לרבות סוגית הגרעין האיראני, ומצבה של ישראל בזירה הבינ״ל? הבחירות הדרמטיות לפרלמנט האירופי: מהן המשמעויות? כ-180 מיליון אזרחים ברחבי אירופה יצאו החודש לקלפיות במסגרת הבחירות לפרלמנט האירופי. רכז תוכנית אירופה במכון, ד"ר רמי דניאל, משוחח עם ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, מנהלת תכנית יחסי ישראל-אירופה במכון מיתווים; עדי קנטור, חוקרת אנטישמיות וימין קיצוני במכון והשגריר ארקדי מיל-מן, חוקר בכיר וראש תוכנית רוסיה במכון, כדי להבין את השפעות תוצאות הבחירות שנערכו בתקופה קריטית ומתוחה עבור היבשת. איך ייראה הפרלמנט האירופאי החדש ועל מה הוא ישפיע? מי הם המנצחים הגדולים – ומי הם המפסידים? איך רואים את התוצאות ממוסקבה? וגם: מה הייתה ההשפעה של המלחמה בעזה על הקמפיינים ואיך הבחירות ישפיעו על יחסי אירופה-ישראל? מעבר לרשת: מבצע שחרור החטופים, הכאוס בדיר אל-בלח ופרישת גנץ דרך העין העזתית החוקרת אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם בשלושה מוקדי שיח עיקריים בעזה שהתרחשו בחודש שעבר. תחילה, נדון במבצע ארנון לשחרור ארבעה חטופים מהרצועה: כיצד העזתים בוחנים את המבצע שאירע בלב מחנה נוסיראת והוביל ל-200 פצועים והרוגים בקרב העזתים? איך נשמעת הביקורת כלפי חמאס במחנה שתומך בארגון וכיצד נשמעה הביקורת במחנה שמתנגד לארגון? בהמשך, נלמד על הכאוס ששורר בדיר אל-בלח, הכולל חיסול חשבונות בין חמאס לבכירי פת״ח ובין חמולות וראשי כנופיות במאבק על הסיוע ההומניטארי וחלוקת מזון ומצרכים במחנה. מה ניתן ללמוד ממקרה בוחן זה על עתיד הרצועה? ולבסוף, נבחן את השיח שהתעורר בציבור הפלסטיני סביב פרישתו *של בני גנץ מקבינט המלחמה. מה תפקידה של "ההתנגדות" במשבר הפוליטי בתוך ישראל? האם ישראל בשלבי קריסה בראיית העזתים - ומה בראייתם יהיו ההשלכות של התפטרות גנץ על עסקת החטופים והמלחמה בצפון?

החוקרת אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם בשלושה מוקדי שיח עיקריים בעזה שהתרחשו בחודש שעבר. תחילה, נדון במבצע ארנון לשחרור ארבעה חטופים מהרצועה: כיצד העזתים בוחנים את המבצע שאירע בלב מחנה נוסיראת והוביל ל-200 פצועים והרוגים בקרב העזתים? איך נשמעת הביקורת כלפי חמאס במחנה שתומך בארגון וכיצד נשמעה הביקורת במחנה שמתנגד לארגון? בהמשך, נלמד על הכאוס ששורר בדיר אל-בלח, הכולל חיסול חשבונות בין חמאס לבכירי פת״ח ובין חמולות וראשי כנופיות במאבק על הסיוע ההומניטארי וחלוקת מזון ומצרכים במחנה. מה ניתן ללמוד ממקרה בוחן זה על עתיד הרצועה? ולבסוף, נבחן את השיח שהתעורר בציבור הפלסטיני סביב פרישתו של בני גנץ מקבינט המלחמה. מה תפקידה של "ההתנגדות" במשבר הפוליטי בתוך ישראל? האם ישראל בשלבי קריסה בראיית העזתים - ומה בראייתם יהיו ההשלכות של התפטרות גנץ על עסקת החטופים והמלחמה בצפון?

כ-180 מיליון אזרחים ברחבי אירופה יצאו החודש לקלפיות במסגרת הבחירות לפרלמנט האירופי. רכז תוכנית אירופה במכון, ד"ר רמי דניאל, משוחח עם ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, מנהלת תכנית יחסי ישראל-אירופה במכון מיתווים; עדי קנטור, חוקרת אנטישמיות וימין קיצוני במכון והשגריר ארקדי מיל-מן, חוקר בכיר וראש תוכנית רוסיה במכון, כדי להבין את השפעות תוצאות הבחירות שנערכו בתקופה קריטית ומתוחה עבור היבשת. איך ייראה הפרלמנט האירופאי החדש ועל מה הוא ישפיע? מי הם המנצחים הגדולים – ומי הם המפסידים? איך רואים את התוצאות ממוסקבה? וגם: מה הייתה ההשפעה של המלחמה בעזה על הקמפיינים ואיך הבחירות ישפיעו על יחסי אירופה-ישראל?

חוקרות הזירה הצפונית והציר השיעי במכון, אורנה מזרחי וסימה שיין, דנות בהתפתחויות בחזית הצפון, במגעים המדיניים המתקיימים למניעת הסלמה ובתמונה הרחבה הקושרת את הזירה הצפונית לאיראן. מה עומד על הפרק בשליחות המתווך עמוס הוכשטיין, המדלג בין ירושלים לביירות? האם החלופה המדינית למלחמה כוללת ריאלית ובאילו תנאים? האם איראן תתערב במלחמה ישראלית נגד חיזבאללה? מהם השיקולים הרחבים שצריכים להילקח בחשבון בקביעת המדיניות כעת ובהמשך המלחמה, נוכח ההתפתחויות בזירה האזורית, לרבות סוגית הגרעין האיראני, ומצבה של ישראל בזירה הבינ״ל?

היום שאחרי מבצע "ארנון": מהי ההשפעה האזרחית והצבאית על חמאס? חוקרי הזירה הפלסטינית במכון, פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף מנתחים בפודקאסט את משמעויות מבצע "ארנון" עבור האוכלוסייה בעזה ויהודה בשומרון. בנוסף, השניים מנתחים, מנקודת מבטו של ארגון חמאס, כיצד הארגון וקשריו בחו"ל הושפעו מהמבצע ואיך הארגון רואה את המשך המערכה מול ישראל. מגרש הרוסים – פרק 3 | מה עומד מאחורי מערכת היחסים בין רוסיה לאיראן? בפרק השלישי של הסדרה "מגרש הרוסים", ראש תכנית רוסיה במכון ושגריר ישראל ברוסיה לשעבר, ארקדי מיל-מן מנתח בשיחה עם חוקר המכון גאורגי פורוסקון את הקרבה הבלתי רגילה בין רוסיה לאיראן. מה עומד מאחוריה? מדוע מוסקבה צריכה בכלל את טהרן? ועד כמה הקרבה בניהן תעצים את האיום הנשקף על ישראל? פייקלנד - פרק 21: לישראל יש הזדמנות אחרונה בארה"ב התמיכה של האמריקנים בישראל עדיין גבוהה, אך המלחמה בעזה הצליחה הבליטה את המחלוקות ואת החולשה הגוברת של הנרטיב הישראלי. איש העסקים הישראלי, יוסי הולנדר בריאיון למנחה התכנית אטילה שומפלבי, מתריע מפני שאננות, דורש לחשוף את זוועות השבעה באוקטובר וקורא להקים מערך תודעה לאומי במאות מיליוני שקלים. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

חוקרי הזירה הפלסטינית במכון, פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף מנתחים בפודקאסט את משמעויות מבצע "ארנון" עבור האוכלוסייה בעזה ויהודה בשומרון. בנוסף, השניים מנתחים, מנקודת מבטו של ארגון חמאס, כיצד הארגון וקשריו בחו"ל הושפעו מהמבצע ואיך הארגון רואה את המשך המערכה מול ישראל.

בפרק השלישי של הסדרה "מגרש הרוסים", ראש תכנית רוסיה במכון ושגריר ישראל ברוסיה לשעבר, ארקדי מיל-מן מנתח בשיחה עם חוקר המכון גאורגי פורוסקון את הקרבה הבלתי רגילה בין רוסיה לאיראן. מה עומד מאחוריה? מדוע מוסקבה צריכה בכלל את טהרן? ועד כמה הקרבה בניהן תעצים את האיום הנשקף על ישראל?

התמיכה של האמריקנים בישראל עדיין גבוהה, אך המלחמה בעזה הצליחה הבליטה את המחלוקות ואת החולשה הגוברת של הנרטיב הישראלי. איש העסקים הישראלי, יוסי הולנדר בריאיון למנחה התכנית אטילה שומפלבי, מתריע מפני שאננות, דורש לחשוף את זוועות השבעה באוקטובר וקורא להקים מערך תודעה לאומי במאות מיליוני שקלים. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

חוקרי המכון תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן וענת שפירא בשיחה על החוסן הלאומי בישראל לאחר שמונה חודשים של מלחמה, כפי שמשתקף מנתוני מחקר מקיף של המכון למחקרי ביטחון לאומי. מה הוא חוסן וכיצד הוא נמדד? מה הם הנתונים העדכניים לגבי רמת החוסן הלאומי במהלך המלחמה? ומהן המשמעויות וההשלכות של הירידה המובהקת המסתמנת ברמת החוסן הלאומי?

הכרעת חמאס: מה חסר בתוכנית ביידן לסיום המלחמה בעזה? ראש תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, בשיחה על שילוב המאמצים שיאפשר את הכרעת חמאס: על אילו שלבים מדלגת התוכנית המדינית שהציג נשיא ארצות הבית ביידן בנאומו בערב שבת – הכוללת מתווה להשבת החטופים והפסקת המלחמה? יחסי מצרים-ישראל: המתיחות המדינית סביב הפעולה ברפיח והמשך התיווך במו״מ חוקר המכון הבכיר, ד"ר אופיר וינטר, על המתיחות של השבועות האחרונים בין קהיר לירושלים, על רקע הכניסה לרפיח ותקרית הגבול באזור מעבר רפיח. כיצד מושפעת מצרים מהמלחמה עד כה? מדוע, על אף איומיה לפרוש מהתיווך, המעורבות המצרית במו״מ נמשכת וכוללת גם ניסיונות למצוא הסדר חדש במעבר הגבול ברפיח, תוך כדי הלחימה באזור? מהם השיקולים המדיניים שגברו על השפעת המתיחות המדינית, תקרית הגבול וכן הלחץ ברחוב המצרי? ומה שואפת מצרים להשיג דרך מעורבותה בסוגיית ״היום שאחרי״ המלחמה בעזה? שמונה חודשים למלחמה: החוסן הלאומי של ישראל בנסיגה ברורה חוקרי המכון תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן וענת שפירא בשיחה על החוסן הלאומי בישראל לאחר שמונה חודשים של מלחמה, כפי שמשתקף מנתוני מחקר מקיף של המכון למחקרי ביטחון לאומי. מה הוא חוסן וכיצד הוא נמדד? מה הם הנתונים העדכניים לגבי רמת החוסן הלאומי במהלך המלחמה? ומהן המשמעויות וההשלכות של הירידה המובהקת המסתמנת ברמת החוסן הלאומי?

חוקר המכון הבכיר, ד"ר אופיר וינטר, על המתיחות של השבועות האחרונים בין קהיר לירושלים, על רקע הכניסה לרפיח ותקרית הגבול באזור מעבר רפיח. כיצד מושפעת מצרים מהמלחמה עד כה? מדוע, על אף איומיה לפרוש מהתיווך, המעורבות המצרית במו״מ נמשכת וכוללת גם ניסיונות למצוא הסדר חדש במעבר הגבול ברפיח, תוך כדי הלחימה באזור? מהם השיקולים המדיניים שגברו על השפעת המתיחות המדינית, תקרית הגבול וכן הלחץ ברחוב המצרי? ומה שואפת מצרים להשיג דרך מעורבותה בסוגיית ״היום שאחרי״ המלחמה בעזה?

Since October 7 and during the eight months of the war in Gaza, Israel–US relations have known moments of true partnership, as well as moments of crisis. President Joe Biden is reportedly one of only two US presidents to have seriously considered a defense treaty with Israel. In a new memorandum titled “A US–Israeli Defense Treaty: The Time Has Come,” INSS senior researchers Prof. Chuck Freilich and Col. (res.) Eldad Shavit analyze the pros and cons of a bilateral defense treaty from both the Israeli and American perspectives and propose ways of addressing the concerns of both sides. In this program, INSS researcher Adi Kantor sits down with Prof. Chuck Freilich, co-author of the publication and a former deputy national security advisor in Israel. Together they discuss the feasibility of such an alliance between Israel and the United States under the current conditions. They ask: Why is it important and even crucial to consider a defense treaty with Israel precisely now, and what are the main advantages as well as disadvantages for both the United States and Israel when considering such a treaty? For the full memorandum: https://www.inss.org.il/publication/defense-treaty/

ראש תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, בשיחה על שילוב המאמצים שיאפשר את הכרעת חמאס: על אילו שלבים מדלגת התוכנית המדינית שהציג נשיא ארצות הבית ביידן בנאומו בערב שבת – הכוללת מתווה להשבת החטופים והפסקת המלחמה?

بدنبال مرگ رییس جمهور رژیم رییسی، این رژیم انتخابات ریاست جمهوری مجددی به راه می اندازد. در این قسمت از "ندایی از ایران" @benisabti توضیحاتی درباره کاندیداهای احتمالی و احتمال پیروزی هر یک ارایه میدهد.

כטב"מים מצפון: האיום החדש של חזבאללה – שהפך לשגרה ביישובי הגבול חוקרות המכון ד"ר לירן ענתבי וסא"ל (מיל') אורנה מזרחי מציגות ניתוח של עליית המדרגה בשימוש שעושה חיזבאללה בכלי טיס בלתי מאוישים מסוגים שונים, במסגרת הלחימה בישראל באזור הצפון. באילו סוגים של כטב"מים משתמש חיזבאללה? מדוע הוא מסלים את השיגורים ואף מכניס ללחימה כטב"מים מתקדמים יותר? כיצד מפתח חיזבאללה את כלי הטיס האלה ומהם מקורות הידע והטכנולוגיה שלו? וכיצד יכולה ישראל להפוך את אתגר הכטב"מים להזדמנות מבחינת פיתוח מענה שיש לו רלוונטיות לזירות נוספות באזור ובעולם? וגם – הצצה אל מעבר לגבול: מהן ההשלכות של הלחימה בתוך לבנון, בהינתן ההרס הרב שיצרו תקיפות חיל האוויר בדרום המדינה ובאזורים נוספים? וכיצד נסראללה מעריך את הכוונות של ישראל והאפשרות של מלחמה בהיקף מלא, לאור האיומים המופנים מצד בכירי מערכת הביטחון והממשלה ללבנון? חוזה הגנה בין ארה"ב לישראל: למה דווקא עכשיו? בעקבות פרסום מזכר המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא, החוקרים ד"ר צ׳ק פרייליך ואל"מ (מיל') אלדד שביט מנתחים את הסיכויים והתועלת שעשויה לצמוח מחוזה הגנה בין ארה״ב לישראל, דווקא עכשיו - על רקע המלחמה בעזה והתפתחותו של עימות רב-זירתי, וחילוקי הדעות בין ישראל לארה״ב סביב סוגיות ביטחוניות ומדיניות אלה. מהו חוזה הגנה? האם הנושא עלה לאורך ההיסטוריה של יחסי ישראל-ארה״ב? מהם היתרונות והחסרונות האפשריים של חוזה כזה והאם הוא פוגע בחופש הפעולה של ישראל? כיצד חוזה הגנה יכול להשתלב בארכיטקטורה האזורית של הדיפלומטיה האמריקאית, ובמרכזה הקשרים עם סעודיה? לקריאת המזכר המלא: https://bit.ly/3KlvKw7 מגרש הרוסים – פרק 2 | איך תסתיים המלחמה באוקראינה? התוכנית לחקר רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי מעניקה לכם בפינה חדשה הצצה למתרחש בתוככי האימפריה הרוסית. והפעם – השגריר ארקדי מיל-מן וגאורגי פורוסקון מנסים לנתח תרחישים אפשריים לסיום המלחמה באוקראינה. האם רוסיה עוד יכולה לנצח? כיצד תיראה המציאות אם המצב יהיה לטובת אוקראינה? וגם: איך ייראה תרחיש הכולל שימוש בנשק גרעיני טקטי? קולות מאיראן – פרק 9 | מי יחליף את ראיסי? חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את המרוץ האיראני לנשיאות, לקראת הבחירות שייערכו במדינה במועד לא שגרתי בעקבות מותו של הנשיא האיראני ראיסי בהתרסקות מסוק. מי הם המועמדים הפוטנציאלים לעמוד בראש הרפובליקה האסלאמית - ולמי יש את מירב הסיכויים?

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את המרוץ האיראני לנשיאות, לקראת הבחירות שייערכו במדינה במועד לא שגרתי בעקבות מותו של הנשיא האיראני ראיסי בהתרסקות מסוק. מי הם המועמדים הפוטנציאלים לעמוד בראש הרפובליקה האסלאמית - ולמי יש את מירב הסיכויים?

בעקבות פרסום מזכר המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא, החוקרים ד"ר צ׳ק פרייליך ואל"מ (מיל') אלדד שביט מנתחים את הסיכויים והתועלת שעשויה לצמוח מחוזה הגנה בין ארה״ב לישראל, דווקא עכשיו - על רקע המלחמה בעזה והתפתחותו של עימות רב-זירתי, וחילוקי הדעות בין ישראל לארה״ב סביב סוגיות ביטחוניות ומדיניות אלה. מהו חוזה הגנה? האם הנושא עלה לאורך ההיסטוריה של יחסי ישראל-ארה״ב? מהם היתרונות והחסרונות האפשריים של חוזה כזה והאם הוא פוגע בחופש הפעולה של ישראל? כיצד חוזה הגנה יכול להשתלב בארכיטקטורה האזורית של הדיפלומטיה האמריקאית, ובמרכזה הקשרים עם סעודיה? לקריאת המזכר המלא: https://bit.ly/3KlvKw7

חוקרות המכון ד"ר לירן ענתבי וסא"ל (מיל') אורנה מזרחי מציגות ניתוח של עליית המדרגה בשימוש שעושה חיזבאללה בכלי טיס בלתי מאוישים מסוגים שונים, במסגרת הלחימה בישראל באזור הצפון. באילו סוגים של כטב"מים משתמש חיזבאללה? מדוע הוא מסלים את השיגורים ואף מכניס ללחימה כטב"מים מתקדמים יותר? כיצד מפתח חיזבאללה את כלי הטיס האלה ומהם מקורות הידע והטכנולוגיה שלו? וכיצד יכולה ישראל להפוך את אתגר הכטב"מים להזדמנות מבחינת פיתוח מענה שיש לו רלוונטיות לזירות נוספות באזור ובעולם? וגם – הצצה אל מעבר לגבול: מהן ההשלכות של הלחימה בתוך לבנון, בהינתן ההרס הרב שיצרו תקיפות חיל האוויר בדרום המדינה ובאזורים נוספים? וכיצד נסראללה מעריך את הכוונות של ישראל והאפשרות של מלחמה בהיקף מלא, לאור האיומים המופנים מצד בכירי מערכת הביטחון והממשלה ללבנון?

הבקשה להוצאת צוווי מעצר נגד רה"מ ושר הביטחון: הטעות של בית הדין הפלילי בהאג - והלקח לישראל חוקרת תוכנית "משפט וביטחון לאומי" במכון, עו"ד ד"ר תמי קנר, מנתחת את הבקשה המפתיעה של תובע בית הדין הפלילי בהאג להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה ושר הביטחון בגין פשעי מלחמה – דבר ששם אותם בעיני בית הדין בשורה אחת עם ראשי חמאס, שנגדם הוגשה בקשה דומה. מהי סמכות בית הדין הפלילי, שישראל אינה חברה בו? האם התרחיש של הוצאת צווי מעצר באופן רשמי ואכיפתם על ידי המדינות החברות בבית הדין הוא בכלל ישים ועשוי להתממש בקרוב? מה יכולה ישראל לעשות כדי למנוע את התרחשות התרחיש, וכיצד עליה להתנהל בהתחשב במערכה המשפטית ארוכת הטווח הצפויה תוך כדי ניהול המערכה הצבאית בעזה? וגם: על ההבדלים בסמכויות ובתחומי המשפט בין בית הדין הפלילי לבית הדין הנוסף בהאג, בית הדין לצדק, בו מתקיים גם כן הליך נגד ישראל. מותו של נשיא איראן: דיון מומחי המכון למחקרי ביטחון לאומי חוקרי תוכנית איראן במכון, סימה שיין וד"ר רז צימט, בדיון מיוחד על ההשלכות המידיות של מותו של נשיא איראן אבראהים ראיסי בהתרסקות מסוק בצפון איראן, כמו גם מותו של שר החוץ שהיה עמו על המסוק. תחילה, ידונו השניים בהשלכות של האירוע על המשטר האיראני – כיצד משפיע מותו של ראיסי על שיקוליו של המנהיג העליון חמינאי – מקבל ההחלטות במדינה? האם, נוכח ההערכות כי ראיסי היה אמור לרשת את תפקיד המנהיג העליון לאחר לכתו של חמינאי, האירוע פותח מחדש את סוגיית הירושה בצמרת המשטר? ומי הם המועמדים הפוטנציאליים להחליף את ראיסי בתפקיד הנשיא? בהמשך, ידונו השניים בסוגיית יחסי החוץ, ברקע תפקידו המשמעותי שהיה לשר החוץ שנהרג בהידוק הקשרים בין איראן לשחקנים המעורבים בציר האיראני. האם מות שר החוץ ישפיע על יחסי החוץ של איראן? והאם הרפובליקה האסלאמית תיאלץ לקחת פסק זמן מפרויקטים שונים שבהם לקחה חלק באזור? וגם: מהן השלכות האירוע על הציבור האיראני? כמה משמעותיים הדיווחים על גילויי השמחה של מי שראו בראיסי סמל לדיכוי? ומהי האפשרות שמותו של ראיסי יהווה תמריץ לחידוש המחאה נגד המשטר? פייקלנד – פרק 20: להפוך את האמת למגניבה שוב טאיוואן מתמודדת עם מבצעי השפעה ותודעה הרסניים מצד סין, אך לא עומדת בשקט ומחכה שהחברה תתפרק כמו שהאימפריה האדומה רוצה. שרת הדיגיטל היוצאת של טאיוואן בראיון בלעדי לפייקלנד: "אנחנו חייבים לשתף פעולה במאבק נגד הדיסאינפורמציה בכל העולם. דמוקרטיות חייבות לעבוד יחד". פרק מיוחד על מדינה שמנסה ומצליחה להילחם בניסיון לייצר עובדות אלטרנטיביות ולפרק אותה מבפנים. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל. רשת ביטחון - פרק 11 | הכוכב ה-51? יחסי ישראל-ארה"ב: מאז ועד היום בפרק זה של "רשת ביטחון" משוחח בן ירושלמי עם חוקר המכון, ג'סי ויינברג, על היחסים המיוחדים בין ישראל לארה"ב, מהקמת המדינה ועד ימינו, תוך התייחסות למלחמה הנמשכת מאז ה-7 באוקטובר. דרך נקודות הציון החשובות ביחסים, נבין את האינטרסים האמריקניים והישראליים וכיצד על ישראל לפעול כדי לשמר את מעמדה המיוחד.

התוכנית לחקר רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי מעניקה לכם בפינה חדשה הצצה למתרחש בתוככי האימפריה הרוסית. והפעם – השגריר ארקדי מיל-מן וגאורגי פורוסקון מנסים לנתח תרחישים אפשריים לסיום המלחמה באוקראינה. האם רוסיה עוד יכולה לנצח? כיצד תיראה המציאות אם המצב יהיה לטובת אוקראינה? וגם: איך ייראה תרחיש הכולל שימוש בנשק גרעיני טקטי?

טאיוואן מתמודדת עם מבצעי השפעה ותודעה הרסניים מצד סין, אך לא עומדת בשקט ומחכה שהחברה תתפרק כמו שהאימפריה האדומה רוצה. שרת הדיגיטל היוצאת של טאיוואן בראיון בלעדי לפייקלנד: "אנחנו חייבים לשתף פעולה במאבק נגד הדיסאינפורמציה בכל העולם. דמוקרטיות חייבות לעבוד יחד". פרק מיוחד על מדינה שמנסה ומצליחה להילחם בניסיון לייצר עובדות אלטרנטיביות ולפרק אותה מבפנים. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

בפרק זה של "רשת ביטחון" משוחח בן ירושלמי עם חוקר המכון, ג'סי ויינברג, על היחסים המיוחדים בין ישראל לארה"ב, מהקמת המדינה ועד ימינו, תוך התייחסות למלחמה הנמשכת מאז ה-7 באוקטובר. דרך נקודות הציון החשובות ביחסים, נבין את האינטרסים האמריקניים והישראליים וכיצד על ישראל לפעול כדי לשמר את מעמדה המיוחד.

חוקרת תוכנית "משפט וביטחון לאומי" במכון, עו"ד ד"ר תמי קנר, מנתחת את הבקשה המפתיעה של תובע בית הדין הפלילי בהאג להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה ושר הביטחון בגין פשעי מלחמה – דבר ששם אותם בעיני בית הדין בשורה אחת עם ראשי חמאס, שנגדם הוגשה בקשה דומה. מהי סמכות בית הדין הפלילי, שישראל אינה חברה בו? האם התרחיש של הוצאת צווי מעצר באופן רשמי ואכיפתם על ידי המדינות החברות בבית הדין הוא בכלל ישים ועשוי להתממש בקרוב? מה יכולה ישראל לעשות כדי למנוע את התרחשות התרחיש, וכיצד עליה להתנהל בהתחשב במערכה המשפטית ארוכת הטווח הצפויה תוך כדי ניהול המערכה הצבאית בעזה? וגם: על ההבדלים בסמכויות ובתחומי המשפט בין בית הדין הפלילי לבית הדין הנוסף בהאג, בית הדין לצדק, בו מתקיים גם כן הליך נגד ישראל.

חוקרי תוכנית איראן במכון, סימה שיין וד"ר רז צימט, בדיון מיוחד על ההשלכות המידיות של מותו של נשיא איראן אבראהים ראיסי בהתרסקות מסוק בצפון איראן, כמו גם מותו של שר החוץ שהיה עמו על המסוק. תחילה, ידונו השניים בהשלכות של האירוע על המשטר האיראני – כיצד משפיע מותו של ראיסי על שיקוליו של המנהיג העליון חמינאי – מקבל ההחלטות במדינה? האם, נוכח ההערכות כי ראיסי היה אמור לרשת את תפקיד המנהיג העליון לאחר לכתו של חמינאי, האירוע פותח מחדש את סוגיית הירושה בצמרת המשטר? ומי הם המועמדים הפוטנציאליים להחליף את ראיסי בתפקיד הנשיא? בהמשך, ידונו השניים בסוגיית יחסי החוץ, ברקע תפקידו המשמעותי שהיה לשר החוץ שנהרג בהידוק הקשרים בין איראן לשחקנים המעורבים בציר האיראני. האם מות שר החוץ ישפיע על יחסי החוץ של איראן? והאם הרפובליקה האסלאמית תיאלץ לקחת פסק זמן מפרויקטים שונים שבהם לקחה חלק באזור? וגם: מהן השלכות האירוע על הציבור האיראני? כמה משמעותיים הדיווחים על גילויי השמחה של מי שראו בראיסי סמל לדיכוי? ומהי האפשרות שמותו של ראיסי יהווה תמריץ לחידוש המחאה נגד המשטר?

מדינת ישראל ביום העצמאות ה-76: בין מלחמה לתקווה | ריאיון עם אלוף (מיל') תמיר הימן ראש המכון למחקיר ביטחון לאומי, אלוף (מיל') תמיר הימן, סוקר בפודקאסט מיוחד את המצב הביטחוני של מדינת ישראל בגזרותיה השונות ערב יום העצמאות ה-76 של מדינת ישראל ושבעה חודשים לתוך מלחמת חרבות ברזל, ודן בסיכונים – אך גם בהזדמנויות, העומדים לפתחה של המדינה. תחילה, יעסוק הימן בזירת הלחימה המרכזית – הזירה הפלסטינית. האם בתנאים הקיימים ובשיטות שבהן צה"ל פועל, ברקע כניסת הצבא לאזור רפיח והתגברות הלחימה בצפון הרצועה, אפשר להכריע את חמאס צבאית? כיצד אפשרית עסקת חטופים במצב הנוכחי? מהו למעשה "הניצחון המוחלט" והאם – וכיצד - ניתן להשיג אותו? וגם: האם זהו הזמן לקבוע אסטרטגיות חדשות לגבי הזירה הפלסטינית, והאם ניתן לייצר כעת את השינויים הנדרשים לכך בצד הפלסטיני? בנוגע לזירה הצפונית, שבה מתרחשת לחימה בעצימויות משתנות מאז 8 באוקטובר, יעסוק הימן במתרחש בשטח ובשאלה הגדולה – איך ניתן לייצר פתרון לתושבי הצפון הנמצאים כבר שבעה חודשים מחוץ לבתיהם? עוד ידון הימן בהסלמה הצבאית המשמעותית ביותר שאירעה אי פעם מול איראן: כיצד, חודש בדיוק לאחר "ליל הכטב"מים" ב-14 באפריל, ניתן להגדיר את תוצאות ההסלמה? ומה אנחנו צריכים ללמוד ממנה לגבי ההתמודדות עם איראן כאויב שלנו? לבסוף, יעסוק הימן בזירה הפנימית ויסקור את ההתפתחויות האחרונות שאירעו בתוך ישראל תוך כדי המלחמה. מעבר לרשת: בין רפיח לג'באליה – תגובות הציבור העזתי לשלב החדש במלחמה החוקרת אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם באבולוציה של השיח בעזה עם תחילתו של השלב החדש במלחמת ״חרבות ברזל״: הכניסה לרפיח והמבצע בג׳באליה. תחילה, נדון בכניסה הקרקעית לרפיח ובכיבוש מעבר הגבול עם מצרים: מהי הפרשנות שהעזתים נותנים למהלך הקרקעי של ישראל? כיצד הגיבו ל"שבירה המהירה" של תושבי מזרח רפיח? ומדוע לדעתם ישנן בעיות בסיקור המהלך? בהמשך, נסקור את המצב בעזה ואת המחסור המורגש בדלק, בכסף ובמים נקיים לשתיים. נבין ונלמד אילו השלכות לוגיסטיות מייצרים אתגרים אלו על תנועת העקורים למחנות הפליטים ומדוע זה אינטרס ישראלי בראש ובראשונה לתת מענה לסוגיות אלו. בנוסף נבין מדוע למרות העובדה שארבעת גדודי חמאס נמצאים ברפיח, ההתנגדות המשמעותית ביותר והתמיכה הציבורית הגדולה ביותר לחמאס נמצאת דווקא במחנות המרכז. לבסוף, ננסה להבין מדוע גם אחרי 220 ימי לחימה הציבור תומך בהתנגדות האלימה ואין לו שום כוונה (בשלב זה) להפעיל לחץ על חמאס שיביא לכניעה או לסיום המלחמה

החוקרת אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם באבולוציה של השיח בעזה עם תחילתו של השלב החדש במלחמת ״חרבות ברזל״: הכניסה לרפיח והמבצע בג׳באליה. תחילה, נדון בכניסה הקרקעית לרפיח ובכיבוש מעבר הגבול עם מצרים: מהי הפרשנות שהעזתים נותנים למהלך הקרקעי של ישראל? כיצד הגיבו ל"שבירה המהירה" של תושבי מזרח רפיח? ומדוע לדעתם ישנן בעיות בסיקור המהלך? בהמשך, נסקור את המצב בעזה ואת המחסור המורגש בדלק, בכסף ובמים נקיים לשתיים. נבין ונלמד אילו השלכות לוגיסטיות מייצרים אתגרים אלו על תנועת העקורים למחנות הפליטים ומדוע זה אינטרס ישראלי בראש ובראשונה לתת מענה לסוגיות אלו. בנוסף נבין מדוע למרות העובדה שארבעת גדודי חמאס נמצאים ברפיח, ההתנגדות המשמעותית ביותר והתמיכה הציבורית הגדולה ביותר לחמאס נמצאת דווקא במחנות המרכז. לבסוף, ננסה להבין מדוע גם אחרי 220 ימי לחימה הציבור תומך בהתנגדות האלימה ואין לו שום כוונה (בשלב זה) להפעיל לחץ על חמאס שיביא לכניעה או לסיום המלחמה

On the occasion of Israel’s 76th Independence Day, INSS researcher Adi Kantor discusses with Maj. Gen. (res.) Tamir Hayman, executive director of INSS and former chief of the IDF Intelligence Directorate, about the significance of “Israeli independence” in the shadow of the October 7th massacre and the Israel–Gaza war. Together they analyze the current situation in Gaza, particularly in Rafah and Jabaliya, and discuss the importance of establishing an alternative civilian authority in Gaza to replace Hamas and hopefully bring about a solid hostage deal and a safe return of Israeli citizens who have been displaced from their homes in the Gaza border communities. Furthermore, they address Hezbollah’s current strategy in the north and the danger of Israel’s paralysis in response to this threat and the ways to end it. They also discuss the lack of a viable solution for the tens of thousands of displaced Israelis who are eager to return home. Finally, they focus on the crucial need for a regional alliance in order to effectively counter Iran and the threat of the Shiite axis.

ראש המכון למחקיר ביטחון לאומי, אלוף (מיל') תמיר הימן, סוקר בפודקאסט מיוחד את המצב הביטחוני של מדינת ישראל בגזרותיה השונות ערב יום העצמאות ה-76 של מדינת ישראל ושבעה חודשים לתוך מלחמת חרבות ברזל, ודן בסיכונים – אך גם בהזדמנויות, העומדים לפתחה של המדינה. תחילה, יעסוק הימן בזירת הלחימה המרכזית – הזירה הפלסטינית. האם בתנאים הקיימים ובשיטות שבהן צה"ל פועל, ברקע כניסת הצבא לאזור רפיח והתגברות הלחימה בצפון הרצועה, אפשר להכריע את חמאס צבאית? כיצד אפשרית עסקת חטופים במצב הנוכחי? מהו למעשה "הניצחון המוחלט" והאם – וכיצד - ניתן להשיג אותו? וגם: האם זהו הזמן לקבוע אסטרטגיות חדשות לגבי הזירה הפלסטינית, והאם ניתן לייצר כעת את השינויים הנדרשים לכך בצד הפלסטיני? בנוגע לזירה הצפונית, שבה מתרחשת לחימה בעצימויות משתנות מאז 8 באוקטובר, יעסוק הימן במתרחש בשטח ובשאלה הגדולה – איך ניתן לייצר פתרון לתושבי הצפון הנמצאים כבר שבעה חודשים מחוץ לבתיהם? עוד ידון הימן בהסלמה הצבאית המשמעותית ביותר שאירעה אי פעם מול איראן: כיצד, חודש בדיוק לאחר "ליל הכטב"מים" ב-14 באפריל, ניתן להגדיר את תוצאות ההסלמה? ומה אנחנו צריכים ללמוד ממנה לגבי ההתמודדות עם איראן כאויב שלנו? לבסוף, יעסוק הימן בזירה הפנימית ויסקור את ההתפתחויות האחרונות שאירעו בתוך ישראל תוך כדי המלחמה.

זיכרון השואה לאחר טבח ה-7 באוקטובר 79 שנים חלפו מאז נחתם הפרק הטראגי והכאוב ביותר בהיסטוריה היהודית בו נרצחו באכזריות חסרת תקדים שישה מיליון גברים, נשים, וילדים יהודים ברצח העם בעל הממדים התעשייתיים והמפלצתיים ביותר אותו ידעה האנושות - השואה. ההתמודדות עם נושא זיכרון השואה היא קשה מנשוא, בכל שנה. אך השנה, נדמה כי מסתמן קושי מיוחד ואף גדול פי כמה, לאחר הטבח האכזרי של יותר מ-1,200 גברים, נשים, ילדים וקשישים ישראלים ב-7 באוקטובר בידי מרצחי החמאס ועוזריהם - האסון הגדול ביותר שפקד את העם היהודי מאז השואה. לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ד משוחחת החוקרת עדי קנטור עם קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל, ועם תא"ל (מיל') אודי דקל, חוקר בכיר במכון העומד בראש תוכניות הזירה הפלסטינית. יחד הם דנים בשאלות: כיצד נכון להתייחס לנושא זיכרון השואה היום - בצל טבח 7 באוקטובר? מדוע כל כך חשוב לראות ולהכיר בהבדלים בין האירועים ולהיות מודעים להשוואות מסוכנות? וכיצד מתמודדים יהודים ברחבי העולם נוכח עלייה כה מדאיגה ודרסטית באנטישמיות בעקבות המלחמה? מגרש הרוסים – פרק 1 | החג הרוסי שאתם לא מכירים התוכנית לחקר רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי משיקה פינה חדשה בפודקאסטרטגי, המעניקה הצצה למתרחש בתוככי האימפריה הרוסית. והפעם – על 9 במאי, יום הניצחון על גרמניה הנאצית, המצוין ברוסיה ברוב פאר והדר. כיצד נחגג החג ברוסיה – ואילו שינויים חלו בו בעקבות המלחמה באוקראינה ואפילו בעקבות המלחמה בישראל? מדוע נקבע דווקא התאריך 9 במאי ולא יום קודם – כפי שנחגג במדינות אחרות בעולם? ומדוע בישראל, חרף עליית הענק מברית המועצות, לא לומדים כראוי על חלקם של יהודי ברית המועצות בניצחון מדינות הברית במלחמת העולם השנייה? וגם: על הקשר בין יום השואה, יום הזיכרון ויום הניצחון. אז מה כן? חשיבה מחדש על הקונספציה הפלסטינית - פרק 2 | האם קיימת הנהגה פלסטינית אחרת? תא"ל אודי דקל, איש השב"כ לשעבר אריק ברבינג (האריס) ואטילה שומפלבי, מנערים את הקונספציה לגבי חמאס והרשות הפלסטינית ובוחנים: האם ישנה אפשרות להנהגה פלסטינית חדשה? מי ינהל את עזה? מה התפקיד של המדינות הערביות המתונות? עם מי ישראל חייבת לדבר? ואיך כל זה קשור לכיסוח הדשא? קולות מאיראן – פרק 8 | כיצד הגיב הציבור האיראני לרוחות המלחמה שנשבו מישראל? חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את החששות בקרב הציבור האיראני ממלחמה ישירה שעלולה הייתה להתפתח בין איראן לישראל בעקבות המתקפה האיראנית המשמעותית שאירעה בתגובה לחיסול הבכיר האיראני בדמשק. איך הגיב הציבור האיראני לגל האיומים שנשמע מפי בכירי משטר האייתולות לאחר החיסול בדמשק? כיצד באה לידי ביטוי הפאניקה הציבורית ממלחמה רחבה? האם התגובה הישראלית המרוסנת יחסית למתקפת הטילים והכטב"מים האיראנית הפתיעה את אזרחי איראן? וגם: כיצד גם כעת, מספר שבועות אחרי התקיפה האיראנית והתגובה הישראלית, האירוע משפיע על הכלכלה האיראנית?

פרק חדש של "אז מה כן? חשיבה מחדש על הקונספציה הישראלית-פלסטינית": תא"ל אודי דקל, איש השב"כ לשעבר אריק ברבינג (האריס) ואטילה שומפלבי, מנערים את הקונספציה לגבי חמאס והרשות הפלסטינית ובוחנים: האם ישנה אפשרות להנהגה פלסטינית חדשה? מי ינהל את עזה? מה התפקיד של המדינות הערביות המתונות? עם מי ישראל חייבת לדבר? ואיך כל זה קשור לכיסוח הדשא?

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את החששות בקרב הציבור האיראני ממלחמה ישירה שעלולה הייתה להתפתח בין איראן לישראל בעקבות המתקפה האיראנית המשמעותית שאירעה בתגובה לחיסול הבכיר האיראני בדמשק. איך הגיב הציבור האיראני לגל האיומים שנשמע מפי בכירי משטר האייתולות לאחר החיסול בדמשק? כיצד באה לידי ביטוי הפאניקה הציבורית ממלחמה רחבה? האם התגובה הישראלית המרוסנת יחסית למתקפת הטילים והכטב"מים האיראנית הפתיעה את אזרחי איראן? וגם: כיצד גם כעת, מספר שבועות אחרי התקיפה האיראנית והתגובה הישראלית, האירוע משפיע על הכלכלה האיראנית?

התוכנית לחקר רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי משיקה פינה חדשה בפודקאסטרטגי, המעניקה הצצה למתרחש בתוככי האימפריה הרוסית. והפעם – על 9 במאי, יום הניצחון על גרמניה הנאצית, המצוין ברוסיה ברוב פאר והדר. כיצד נחגג החג ברוסיה – ואילו שינויים חלו בו בעקבות המלחמה באוקראינה ואפילו בעקבות המלחמה בישראל? מדוע נקבע דווקא התאריך 9 במאי ולא יום קודם – כפי שנחגג במדינות אחרות בעולם? ומדוע בישראל, חרף עליית הענק מברית המועצות, לא לומדים כראוי על חלקם של יהודי ברית המועצות בניצחון מדינות הברית במלחמת העולם השנייה? וגם: על הקשר בין יום השואה, יום הזיכרון ויום הניצחון.

בהשתתפותם שלהחוקרים הבכירים יורם חוקר שוייצר וארקדי מיל-מן

79 שנים חלפו מאז נחתם הפרק הטראגי והכאוב ביותר בהיסטוריה היהודית בו נרצחו באכזריות חסרת תקדים שישה מיליון גברים, נשים, וילדים יהודים ברצח העם בעל הממדים התעשייתיים והמפלצתיים ביותר אותו ידעה האנושות - השואה. ההתמודדות עם נושא זיכרון השואה היא קשה מנשוא, בכל שנה. אך השנה, נדמה כי מסתמן קושי מיוחד ואף גדול פי כמה, לאחר הטבח האכזרי של יותר מ-1,200 גברים, נשים, ילדים וקשישים ישראלים ב-7 באוקטובר בידי מרצחי החמאס ועוזריהם - האסון הגדול ביותר שפקד את העם היהודי מאז השואה. לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ד משוחחת החוקרת עדי קנטור עם קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל, ועם תא"ל (מיל') אודי דקל, חוקר בכיר במכון העומד בראש תוכניות הזירה הפלסטינית. יחד הם דנים בשאלות: כיצד נכון להתייחס לנושא זיכרון השואה היום - בצל טבח 7 באוקטובר? מדוע כל כך חשוב לראות ולהכיר בהבדלים בין האירועים ולהיות מודעים להשוואות מסוכנות? וכיצד מתמודדים יהודים ברחבי העולם נוכח עלייה כה מדאיגה ודרסטית באנטישמיות בעקבות המלחמה?

It has been 79 years since the darkest chapter in Jewish history, the Holocaust, in which 6 million Jewish men, women, and children perished in the largest and most monstrous genocide in human history. This year presents an even greater challenge in addressing Holocaust remembrance and the singularity of this tragedy, following the massacre of over 1,200 Israeli men, women, children, and elderly and the kidnapping of over 240 people on October 7, 2023, by Hamas terrorists and their accomplices. On the occasion of Holocaust Remembrance Day in Israel, INSS researcher Adi Kantor sits down with Israel’s Special Envoy for Combatting Antisemitism Michal Cotler-Wunsh. Together they discuss how to address the issue of Holocaust memory in the shadow of the October 7 massacre. Where do these two tragic and traumatic historical events in Jewish history meet, and where do they differ? Why is it so important to see and acknowledge the differences between the events and to be aware of dangerous comparisons? And how do Jews around the world feel at a time of such an alarming rise in antisemitism after the events of October 7?

דילמת רפיח: האם ישראל תוכל להכריע את חמאס במהלך הצבאי? חוקרי המכון – הח"כ לשעבר עפר שלח וד"ר קובי מיכאל - מנתחים את הסוגיות השנויות במחלוקת שעומדות לפתחו של הקבינט, ובהן: המו"מ על ההצעה המצרית הכוללת את שחרור החטופים והתעקשות חמאס על הפסקת המלחמה, התועלת בפעולה צבאית ברפיח בתנאים שנוצרו אחרי יותר מחצי שנה של לחימה, ומעורבותה של מצרים ותרומתה האפשרית לפתרון הדילמה של פעולה ברפיח ומיטוט שלטון חמאס. וגם - האם ישראל יכולה לנצל את שיתוף הפעולה האזורי ואת המאפיינים האזוריים של המלחמה כדי לחתור להשלמת יעדיה ולייצר אלטרנטיבה לחמאס בסיוע בינלאומי? גל ההפגנות האנטי-ישראליות בקמפוסים בארה״ב: תמונת מצב חוקר המכון הבכיר שחר עילם בשיחה על ההתפתחות הוויראלית של ההפגנות האלימות בקמפוסים בארה״ב, ברקע המלחמה בעזה, על השורשים האנטישמיים של מחאה מסוג זה ועל הרקע הפוליטי להופעתה באמריקה. בין השאר, מתייחס עילם לשאלות הבאות: האם מדובר במחאה מאורגנת? מה הצפי להמשך התופעה? האם זו ״קריאת השכמה״ לשלטון בארה״ב לגבי תנועות אלימות שפוגעות בביטחון ברמה המקומית ואף ברמה הלאומית בשם חופש הבעת הדעה? ומה המענה לקריאת התיגר הזו על המוסדות והסדר בארה״ב? פייקלנד – פרק 19 | האם טיקטוק נוצרה כדי להשמיד דמוקרטיות מערביות? המאבק על המשך השפעתה של טיקטוק עלה לאחרונה מדרגה, לאחר שמחוקקים בארצות הברית החליטו לפעול כדי להוציא את האפליקציה הסינית הפופולרית משימוש. יותר ויותר ראיות מצביעות על הנזק הכבד שגורם השימוש בטיקטוק, ובקרב צעירים המצב מסוכן אף יותר, לנוכח העובדה כי יותר ויותר בני נוער וצעירים שואבים את החדשות שלהם דרך האפליקציה. ברק הרשקוביץ, לשעבר בכיר בטיק טוק ישראל, ורפאלה גויכמן, הכתבת לרשתות חברתיות של הארץ ודהמרקר, מנתחים בפרק החדש של "פייקלנד" מה עומד מאחורי מכונת ההשפעה הגדולה בעולם? מהו הנזק שנגרם לישראל וליהודים? ואיך עובד האלגוריתם שמנענע את הפילוג והשנאה בעולם? וגם: כיצד מתמודדת ישראל עם הסכנה? הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

חוקר המכון הבכיר שחר עילם בשיחה על ההתפתחות הוויראלית של ההפגנות האלימות בקמפוסים בארה״ב, ברקע המלחמה בעזה, על השורשים האנטישמיים של מחאה מסוג זה ועל הרקע הפוליטי להופעתה באמריקה. בין השאר, מתייחס עילם לשאלות הבאות: האם מדובר במחאה מאורגנת? מה הצפי להמשך התופעה? האם זו ״קריאת השכמה״ לשלטון בארה״ב לגבי תנועות אלימות שפוגעות בביטחון ברמה המקומית ואף ברמה הלאומית בשם חופש הבעת הדעה? ומה המענה לקריאת התיגר הזו על המוסדות והסדר בארה״ב?

המאבק על המשך השפעתה של טיקטוק עלה לאחרונה מדרגה, לאחר שמחוקקים בארצות הברית החליטו לפעול כדי להוציא את האפליקציה הסינית הפופולרית משימוש. יותר ויותר ראיות מצביעות על הנזק הכבד שגורם השימוש בטיקטוק, ובקרב צעירים המצב מסוכן אף יותר, לנוכח העובדה כי יותר ויותר בני נוער וצעירים שואבים את החדשות שלהם דרך האפליקציה. ברק הרשקוביץ, לשעבר בכיר בטיק טוק ישראל, ורפאלה גויכמן, הכתבת לרשתות חברתיות של הארץ ודהמרקר, מנתחים בפרק החדש של "פייקלנד" מה עומד מאחורי מכונת ההשפעה הגדולה בעולם? מהו הנזק שנגרם לישראל וליהודים? ואיך עובד האלגוריתם שמנענע את הפילוג והשנאה בעולם? וגם: כיצד מתמודדת ישראל עם הסכנה? הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

חוקרי המכון – הח"כ לשעבר עפר שלח וד"ר קובי מיכאל - מנתחים את הסוגיות השנויות במחלוקת שעומדות לפתחו של הקבינט, ובהן: המו"מ על ההצעה המצרית הכוללת את שחרור החטופים והתעקשות חמאס על הפסקת המלחמה, התועלת בפעולה צבאית ברפיח בתנאים שנוצרו אחרי יותר מחצי שנה של לחימה, ומעורבותה של מצרים ותרומתה האפשרית לפתרון הדילמה של פעולה ברפיח ומיטוט שלטון חמאס. וגם - האם ישראל יכולה לנצל את שיתוף הפעולה האזורי ואת המאפיינים האזוריים של המלחמה כדי לחתור להשלמת יעדיה ולייצר אלטרנטיבה לחמאס בסיוע בינלאומי?

התקיפה האיראנית והיום שאחריה: שיחה עם המומחים סימה שיין ואלדד שביט חוקרי המכון סימה שיין ואלדד שביט מנתחים את המתקפה הצבאית חסרת התקדים של איראן נגד ישראל, בתגובה על חיסול הגנרל האיראני סמוך לשגרירות איראן בדמשק, והשלכותיה: האם אירוע זה מבטא שינוי בפרדיגמה האיראנית מול ישראל ויוצר משוואה חדשה בעימות בין המדינות? כיצד הכינה איראן את הקרקע למתקפה, אילו יכולות היא הביאה לידי ביטוי, והאם הייתה במתקפה הפתעה כלשהי מבחינה צבאית? ומנגד - אילו צעדים נקט הממשל האמריקאי בניסיון למנוע הידרדרות למלחמה אזורית ואף להרתיע את איראן ממימוש כוונותיה? כיצד התארגנה הקואליציה של המדינות שלקחו חלק ביירוט המתקפה וכיצד מנסה הממשל האמריקני לנצל את ההצלחה כדי לקדם את מטרותיו המדיניות באזור? וגם - מהן המשמעויות של האירוע מבחינת היכולות שהביאה לידי ביטוי ישראל, יחסיה עם ארה״ב ושכנותיה, והשיקולים והאפשרויות בנוגע לתגובה על התקיפה ושיתוף הפעולה עם ארה״ב בהמשך המלחמה בעזה? בין אסד לנסראללה, בין כספי חזבאללה לקפטגון הסורי: מבט לזירה הצפונית חוקרות הזירה הצפונית במכון, ד"ר כרמית ולנסי וסא"ל (מיל') אורנה מזרחי, דנות בהתרחשויות האחרונות בזירה הצפונית, ברקע מלחמת חרבות ברזל והמתקפה האיראנית על ישראל. בהתייחס לזירה הסורית, עוסק הפודקאסט בתפקיד שממלאת סוריה עבור הציר בהובלת איראן מתחיל המלחמה ועד כה, כמו גם בשיקולים שדוחקים באסד למנוע הסלמה והפיכה של החזית הסורית לחזית לחימה פעילה במלחמה. בהתייחס לזירה הלבנונית דן הפודקאסט בשיקולים של חזבאללה שמנעו ממנו להגיב ישירות לחיסול הגנרל האיראני מהדוי, ובהשפעה של המצב בלבנון על השיקולים של נסראללה ועל יחסיו עם איראן. וגם – על ההיבט הכלכלי בזירה הצפונית: כיצד חיסולו של חלפן הכספים שמייחסים בלבנון לישראל עשוי להשפיע על חזבאללה, ועל מה החיסול מלמד מבחינת הפעילות הכלכלית של הארגון? וכן - כיצד משטר אסד ממשיך ואף מגביר את קצב הייצור וההברחה של סם הקפטגון כמשאב כלכלי שעליו נסמך אסד מאז שלהי מלחמת האזרחים. מעבר לרשת - חמאס בנקודת שבירה: האבולוציה של השיח בעזה ברבעון השני למלחמה החוקרת אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בהתפתחות השיח ברצועת עזה ברבעון השני של מלחמת ״חרבות ברזל״. תחילה, נדון בשיח בעזה שעוסק באינדיקציות להיחלשות ארגון חמאס ברצועה ברמה הצבאית, האופרטיבית והאזרחית. נלמד על הקשר שבין שיח ביקורתי, ירידות מחירים והיעדר תופעת הביזות של הסיוע ההומניטארי וההשתלטויות של אנשי חמאס על משאיות הסיוע. בממשך, נבין מדוע גם תושבי הגדה מצביעים על תופעה דומה של היחלשות ארגוני ההתנגדות מבחינה אופרטיבית וארגונית, כמו גם ברמת הניראות הציבורית, ונלמד למה הציבור מייחס את תהליך ההיחלשות. לבסוף, נצביע על כמה תופעות טקטיות בעייתיות שיתכן ויהפכו לאסטרטגיות, שעליהם מדברים העזתים: התחלה של מגפות בצפון הרצועה, פתיחת עמודי גיוס כספים על מנת לברוח מעזה בדרום הרצועה והבעיה לרכוש מזון כשרוב האוכלוסיה אינה עובדת כבר 7 חודשים.

בישראל אומנם לא מכחישים את הדרמה האקלימית העולמית, אולם יותר ויותר כוחות פועלים כדי לעכב את הריצה של ישראל קדימה בניסיון לסייע בפתרון המשבר. כסף, כוח והשפעה - הכול לגיטימי במלחמת התודעה על שינויי האקלים. גלית כהן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, ופרופ' יואב יאיר מרייכמן, בשיחה עם מגיש פייקלנד אטילה שומפלבי על המלחמה הסמויה הכי מורגשת בעולם. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

החוקרת אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בהתפתחות השיח ברצועת עזה ברבעון השני של מלחמת ״חרבות ברזל״. תחילה, נדון בשיח בעזה שעוסק באינדיקציות להיחלשות ארגון חמאס ברצועה ברמה הצבאית, האופרטיבית והאזרחית. נלמד על הקשר שבין שיח ביקורתי, ירידות מחירים והיעדר תופעת הביזות של הסיוע ההומניטארי וההשתלטויות של אנשי חמאס על משאיות הסיוע. בהמשך, נבין מדוע גם תושבי הגדה מצביעים על תופעה דומה של היחלשות ארגוני ההתנגדות מבחינה אופרטיבית וארגונית, כמו גם ברמת הניראות הציבורית, ונלמד למה הציבור מייחס את תהליך ההיחלשות. לבסוף, נצביע על כמה תופעות טקטיות בעייתיות שיתכן ויהפכו לאסטרטגיות, שעליהם מדברים העזתים: התחלה של מגפות בצפון הרצועה, פתיחת עמודי גיוס כספים על מנת לברוח מעזה בדרום הרצועה והבעיה לרכוש מזון כשרוב האוכלוסיה אינה עובדת כבר 7 חודשים.

חוקרות הזירה הצפונית במכון, ד"ר כרמית ולנסי וסא"ל (מיל') אורנה מזרחי, דנות בהתרחשויות האחרונות בזירה הצפונית, ברקע מלחמת חרבות ברזל והמתקפה האיראנית על ישראל. בהתייחס לזירה הסורית, עוסק הפודקאסט בתפקיד שממלאת סוריה עבור הציר בהובלת איראן מתחיל המלחמה ועד כה, כמו גם בשיקולים שדוחקים באסד למנוע הסלמה והפיכה של החזית הסורית לחזית לחימה פעילה במלחמה. בהתייחס לזירה הלבנונית דן הפודקאסט בשיקולים של חזבאללה שמנעו ממנו להגיב ישירות לחיסול הגנרל האיראני מהדוי, ובהשפעה של המצב בלבנון על השיקולים של נסראללה ועל יחסיו עם איראן. וגם – על ההיבט הכלכלי בזירה הצפונית: כיצד חיסולו של חלפן הכספים שמייחסים בלבנון לישראל עשוי להשפיע על חזבאללה, ועל מה החיסול מלמד מבחינת הפעילות הכלכלית של הארגון? וכן - כיצד משטר אסד ממשיך ואף מגביר את קצב הייצור וההברחה של סם הקפטגון כמשאב כלכלי שעליו נסמך אסד מאז שלהי מלחמת האזרחים.

After Iran’s leadership repeatedly threatened to retaliate for the assassination of its senior officer in Damascus, their reaction indeed finally came. On the night of April 13, a total of 320 missiles and UAVs carrying 60 tons of explosives were fired for the first time from Iran toward Israel. Their objective was clear: to destroy numerous targets in Israel, including military facilities. Israel successfully managed to intercept and destroy 99% of the weapons fired, thanks in large part to its strong alliance and cooperation with the United States, France, Great Britain, Jordan, and Saudi Arabia. In today’s show, INSS researcher Adi Kantor sits down with Professor Chuck Freilich, a senior researcher at INSS, and Danny Citrinowicz, a research fellow in the Iran Program at INSS. Together they discuss the implications of this historic event on all fronts and actors. Will there be an Israeli response to Iran’s unprecedented attack? If so, what are the possible scenarios for such a response? What is the current position of the United States toward an Israeli response, and how will it affect US–Israeli relations? How are Iran’s proxies in the region expected to react? And what are the complications arising from the Israel–Hamas war?

חוקרי המכון סימה שיין ואלדד שביט מנתחים את המתקפה הצבאית חסרת התקדים של איראן נגד ישראל, בתגובה על חיסול הגנרל האיראני סמוך לשגרירות איראן בדמשק, והשלכותיה: האם אירוע זה מבטא שינוי בפרדיגמה האיראנית מול ישראל ויוצר משוואה חדשה בעימות בין המדינות? כיצד הכינה איראן את הקרקע למתקפה, אילו יכולות היא הביאה לידי ביטוי, והאם הייתה במתקפה הפתעה כלשהי מבחינה צבאית? ומנגד - אילו צעדים נקט הממשל האמריקאי בניסיון למנוע הידרדרות למלחמה אזורית ואף להרתיע את איראן ממימוש כוונותיה? כיצד התארגנה הקואליציה של המדינות שלקחו חלק ביירוט המתקפה וכיצד מנסה הממשל האמריקני לנצל את ההצלחה כדי לקדם את מטרותיו המדיניות באזור? וגם - מהן המשמעויות של האירוע מבחינת היכולות שהביאה לידי ביטוי ישראל, יחסיה עם ארה״ב ושכנותיה, והשיקולים והאפשרויות בנוגע לתגובה על התקיפה ושיתוף הפעולה עם ארה״ב בהמשך המלחמה בעזה?

Six months ago, on the morning of October 7th, Israel and the Jewish world faced the most tragic and monstrous attack against Israelis and Jews since the Holocaust. In a special program, INSS researcher Adi Kantor sits down with Senior Researchers Prof. Chuck Freilich from the Israel–US Relations program, Prof. Kobi Michael from the Israeli–Palestinian Relations program, Dr. Yoel Guzansky from the Regional System—Peace Accords program, and Research Fellow Danny Citrinowicz from the Iran program to discuss their assessments in their fields of research regarding the current situation and its future implications. Is Israel about to face a total war? What plans are in place for “the day after” in Gaza, and can the war’s objectives still be achieved?

לציון חצי שנה למלחמת "חרבות ברזל", כינסנו את מומחי המכון העוסקים בזירות המושפעות מהלחימה, לפודקאסט מיוחד בהנחיית מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן. בפאנל הראשון נבחנו זירות המיקרו, בהשתתפות החוקרים: יוחנן צורף, מתכנית הזירה הפלסטינית; תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן, מתכנית הזירה הפנימית; וח"כ לשעבר עפר שלח, ראש התכנית הצבאית. בפאנל השני נבחנו זירות המאקרו, בהשתתפות החוקרים: סימה שיין, ראש תכנית איראן; אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, ראשת תכנית משפט בינלאומי; ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש תכנית אזורית; ואל"מ (מיל') אלדד שביט, ראש תכנית ארצות הברית.

پژوهشگر برنامه ایران در موسسه بن سبطی، در این قسمت از برنامه "صدایی از ایران"، دیدار سران حماس و جهاد اسلامی با سران رژیم را تحلیل می‌کند. دلیل ادای احترام غیر عادی به سران سازمان‌هایی که با اسرائیل می‌جنگند چه بود؟ آیا آنان با دستاوردی واقعی از این دیدارها بیرون آمدند یا رژیم ایران از آنان تنها استفاده تبلیغاتی کرد؟ و همچنین چرا سران محور مقاومت در حضور رهبر رژیم ایران پابرهنه بودند؟

אלפי משתמשים מוסלמים ברחבי העולם מנסים לעצור את המלחמה בעזה באמצעות מבצע השפעה רחב היקף המכונה ISNAD בניהולו של בימאי מצרי המתגורר בטורקיה, שנועד להחליש את החברה הישראלית, על ידי הפצת מסרים שמטרתם להפחיד את הישראלים. החוקרות ד"ר מיכל פרח וענבר טויבר יסעור, מומחיות לדיסאינפורמציה ברשת וחוקר המכון ומומחה לאסלאם פוליטי, ד"ר אופיר וינטר בשיחה למנחה התכנית, אטילה שומפלבי על מאמצי הגיוס, היקף ההשפעה ודרכי הפעולה. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

בין הווטו במועצת הביטחון לסוגיית רפיח: האם ארה"ב שינתה את מדיניותה כלפי ישראל? חוקרי המכון - אל"מ (מיל') אלדד שביט, ד"ר צ'ק פרייליך וד"ר עו" ד תמי קנר - על ההיבטים המדיניים והמשפטיים של ההתפתחויות שמלוות את המלחמה בעזה בזירה הדיפלומטית: מה עומד ברקע להימנעות של ארה"ב להטיל וטו על ההחלטה הקוראת להפסקת אש בעזה? האם ארה"ב בהחלטה זו שינתה את מדיניותה בסוגיות המרכזיות שעומדות על הפרק? מה עומד במוקד הוויכוח הנמשך בין ישראל לארה"ב בעניין האסטרטגיה של המלחמה בעזה ו"היום שאחרי"? האם וכיצד יכולה ישראל להשלים את המשך היעדים הצבאיים של המלחמה מבלי להחריף את העימות עם ארה"ב? וגם – על ההחלטה של בית הדין הבינ"ל לצדק בהאג להוציא צווים נוספים נגד ישראל בניסיון להגביל את מהלכי הלחימה. אז מה כן? פרק 1 | לפני שתחליט על עתיד הסכסוך - ישראל בזמן פציעות אסון השבעה באוקטובר ריסק את החברה הישראלית, והוא ריסק גם מוסכמות עתיקות. המוסכמות האלה זוכות בימים אלה למונח הגנרי "קונספציה". גם הסוגיה הפלסטינית, והדרכים לפתור את הקונפליקט בין ישראל לפלסטינים, עוברת טרנספורמציה משמעותית. הנחות יסוד שנחשבו במשך שנים לבלתי ניתנות לערעור – התנפצו על קרקע המציאות. במכון למחקרי ביטחון לאומי החלטנו לנער את הנחות היסוד, ולאתחל את תהליכי החשיבה בכל מה שנוגע לזירה הפלסטינית. אנחנו משיקים את הפודקאסט "אז מה כן?". איננו מתיימרים לספק תשובות חד משמעיות, אלא לשאול מחדש את שאלות הבסיס, ולהפוך כל אבן בדרך להבנת המציאות המורכבת החדשה שנולדה בשבת השחורה. אטילה שומפלבי ותא"ל (במיל') אודי דקל, מי שמוביל את חקר הזירה הפלסטינית במכון למחקרי ביטחון לאומי, יוצאים למסע בעקבות השאלות הגורליות של הסכסוך. פרק ראשון בסדרה. פיגוע במוסקבה, השלוחה הקטלנית של דאעש - והקשר לחמאס חוקרי המכון השגריר ארקדי מיל-מן ויורם שוייצר, בשיחה המתמקדת בדאעש חורסאן - השלוחה של ארגון המדינה האסלאמית שמעוזה באפגניסטן ואחראית לפיגוע במוסקבה שאירע בחודש שעבר. מה הוביל להתגברות האיומים מצד שלוחה זו של דאעש, האחראית לסדרת פיגועים קטלניים באפגניסטן, באיראן וברוסיה? מדוע דווקא רוסיה על כוונת הארגון כעת? כיצד מגיב השלטון הרוסי לפיגוע ואיזה קווי דימיון ניתן למצוא בין טרור דאעש לטרור של חמאס? קולות מאיראן - פרק 7 | פגישות חריגות – ברגליים יחפות: ביקור ראשי "ציר ההתנגדות" בטהראן חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את ביקורם של מנהיגי חמאס והג'האד האסלאמי באיראן. מה הייתה הסיבה לכבוד המלכים לו זכו בכירי הגופים הלוחמים בישראל? האם הם יצאו עם הישג ממשי או שהמשטר האיראני ניצל אותם למינוף תקשורתי? וגם - מדוע ראשי "ציר ההתנגדות" ישבו ללא נעליים בפגישה עם המנהיג העליון?

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את ביקורם של מנהיגי חמאס והג'האד האסלאמי באיראן. מה הייתה הסיבה לכבוד המלכים לו זכו בכירי הגופים הלוחמים בישראל? האם הם יצאו עם הישג ממשי או שהמשטר האיראני ניצל אותם למינוף תקשורתי? וגם - מדוע ראשי "ציר ההתנגדות" ישבו ללא נעליים בפגישה עם המנהיג העליון?

חוקרי המכון השגריר ארקדי מיל-מן ויורם שוייצר, בשיחה המתמקדת בדאעש חורסאן - השלוחה של ארגון המדינה האסלאמית שמעוזה באפגניסטן ואחראית לפיגוע במוסקבה שאירע בחודש שעבר. מה הוביל להתגברות האיומים מצד שלוחה זו של דאעש, האחראית לסדרת פיגועים קטלניים באפגניסטן, באיראן וברוסיה? מדוע דווקא רוסיה על כוונת הארגון כעת? כיצד מגיב השלטון הרוסי לפיגוע ואיזה קווי דימיון ניתן למצוא בין טרור דאעש לטרור של חמאס?

חוקרי המכון - אל"מ (מיל') אלדד שביט, ד"ר צ'ק פרייליך וד"ר עו" ד תמי קנר - על ההיבטים המדיניים והמשפטיים של ההתפתחויות שמלוות את המלחמה בעזה בזירה הדיפלומטית: מה עומד ברקע להימנעות של ארה"ב להטיל וטו על ההחלטה הקוראת להפסקת אש בעזה? האם ארה"ב בהחלטה זו שינתה את מדיניותה בסוגיות המרכזיות שעומדות על הפרק? מה עומד במוקד הוויכוח הנמשך בין ישראל לארה"ב בעניין האסטרטגיה של המלחמה בעזה ו"היום שאחרי"? האם וכיצד יכולה ישראל להשלים את המשך היעדים הצבאיים של המלחמה מבלי להחריף את העימות עם ארה"ב? וגם – על ההחלטה של בית הדין הבינ"ל לצדק בהאג להוציא צווים נוספים נגד ישראל בניסיון להגביל את מהלכי הלחימה.

אסון השבעה באוקטובר ריסק את החברה הישראלית, והוא ריסק גם מוסכמות עתיקות. המוסכמות האלה זוכות בימים אלה למונח הגנרי "קונספציה". גם הסוגיה הפלסטינית, והדרכים לפתור את הקונפליקט בין ישראל לפלסטינים, עוברת טרנספורמציה משמעותית. הנחות יסוד שנחשבו במשך שנים לבלתי ניתנות לערעור – התנפצו על קרקע המציאות. במכון למחקרי ביטחון לאומי החלטנו לנער את הנחות היסוד, ולאתחל את תהליכי החשיבה בכל מה שנוגע לזירה הפלסטינית. אנחנו משיקים את הפודקאסט "אז מה כן? - חשיבה מחדש על הקונספציה הישראלית-פלסטינית": איננו מתיימרים לספק תשובות חד משמעיות, אלא לשאול מחדש את שאלות הבסיס, ולהפוך כל אבן בדרך להבנת המציאות המורכבת החדשה שנולדה בשבת השחורה. אטילה שומפלבי ותא"ל (במיל') אודי דקל, מי שמוביל את חקר הזירה הפלסטינית במכון למחקרי ביטחון לאומי, יוצאים למסע בעקבות השאלות הגורליות של הסכסוך. פרק ראשון בסדרה.

יותר מרבע מיליון ישראלים התפנו מביתם בחזית הדרומית והצפונית. חוקר המכון, תא"ל (מיל') ד"ר אריאל היימן, מציג את תמונת המצב בנושא ובוחן את הסוגיות הבאות: מהן התכניות לפינוי שהיו קיימות בישראל לפני ה-7 באוקטובר ומה קרה בפועל? האם יש גוף שמתכלל את האירוע - על פי התכנון והלכה למעשה? מהם הקריטריונים שלפיהם יש לבחון מחדש את הנושא, כדי לתת מענה הולם לבעיות שהוצפו בעקבות הפינוי? לרגל יום השנה ה-45 לשלום בין ישראל למצרים, ד"ר דוד גוברין, שגרירה הקודם של ישראל במצרים והשגריר הנוכחי במרוקו, משוחח עם חוקר המכון, ד"ר אופיר וינטר, על יחסיהן של שתי המדינות. בשיחה מסביר השגריר גוברין כיצד טלטלות "האביב הערבי" השפיעו על יחסי ישראל-מצרים בתקופת הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי, סוקר את התפתחות הקשרים בין מצרים לחמאס מאז השתלטות הארגון על עזה ב-2007 ומנתח את האינטרסים המצריים במעורבות בתיווך בין ישראל לחמאס. עוד מבהיר השגריר גוברין מדוע קרא לספרו החדש "שותפות בצל יריבות", כיצד ניתן להבין את הפער הקיים במצרים בין "השלום הרשמי" ל"שלום האזרחי", ומה ניתן ללמוד מחוויותיו השונות, ולעיתים אף המנוגדות, כשגריר ישראל בקהיר וברבאט.

לרגל יום השנה ה-45 לשלום בין ישראל למצרים, ד"ר דוד גוברין, שגרירה הקודם של ישראל במצרים והשגריר הנוכחי במרוקו, משוחח עם חוקר המכון, ד"ר אופיר וינטר, על יחסיהן של שתי המדינות. בשיחה מסביר השגריר גוברין כיצד טלטלות "האביב הערבי" השפיעו על יחסי ישראל-מצרים בתקופת הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי, סוקר את התפתחות הקשרים בין מצרים לחמאס מאז השתלטות הארגון על עזה ב-2007 ומנתח את האינטרסים המצריים במעורבות בתיווך בין ישראל לחמאס. עוד מבהיר השגריר גוברין מדוע קרא לספרו החדש "שותפות בצל יריבות", כיצד ניתן להבין את הפער הקיים במצרים בין "השלום הרשמי" ל"שלום האזרחי", ומה ניתן ללמוד מחוויותיו השונות, ולעיתים אף המנוגדות, כשגריר ישראל בקהיר וברבאט.

יותר מרבע מיליון ישראלים התפנו מביתם בחזית הדרומית והצפונית. חוקר המכון, תא"ל (מיל') ד"ר אריאל היימן, מציג את תמונת המצב בנושא ובוחן את הסוגיות הבאות: מהן התכניות לפינוי שהיו קיימות בישראל לפני ה-7 באוקטובר ומה קרה בפועל? האם יש גוף שמתכלל את האירוע - על פי התכנון והלכה למעשה? מהם הקריטריונים שלפיהם יש לבחון מחדש את הנושא, כדי לתת מענה הולם לבעיות שהוצפו בעקבות הפינוי?

עימות ישראל-חיזבאללה: סיכום ביניים והתרחישים האפשריים להמשך חוקרי הזירה הצפונית במכון, אורנה מזרחי ויורם שוייצר, מנתחים את חמשת חודשי הלחימה בחזית הצפונית במסגרת ״חרבות ברזל״, מאפיינים את השחקנים המעורבים בעימות, ודנים בניסיונות להשיג הסדר מדיני שימנע מלחמה. מה תכנן נסראללה להשיג באמצעות הצטרפות ללחימה ומה ניתן להבין מהתבטאויותיו והיעדים שתוקף חיזבאללה מאז תחילת המלחמה? מה מאפיין את התגובה הישראלית למתקפות חיזבאללה? האם נקלענו לפלונטר אסטרטגי? מהם פרטי היוזמה המדינית בה מעורבות בין היתר צרפת וארה״ב והאם חלה התקדמות בנושא? האם ארה״ב נגררת בעקבות חיזבאללה וחמאס בעניין החיבור בין הפסקת אש בדרום להפסקת אש בצפון? מהן ההשלכות הפנימיות של ההסלמה בלבנון ובישראל? וגם – על הדילמה שבפניה ניצבת ישראל עם הימשכות המשבר והניסיונות של הציר בהובלת איראן ליצור התלכדות בין הזירות כיעד אסטרטגי. רוסיה: ההתפתחויות הפנימיות וההקצנה ביחס לישראל חוקר המכון, השגריר ארקדי מיל-מן, בריאיון לפודקאסטרטגי על מותו של פעיל האופוזיציה נבלני בכלא, הבחירות לנשיאות רוסיה והתוצאות הברורות מאליהן, ההקצנה בטון ההתבטאויות נגד ישראל והתמיכה המפורשת בחמאס, והמלצות מדיניות. הסחר בין ישראל לטורקיה והשלכות המלחמה בעזה​ חוקרות המכון ד"ר גליה לינדנשטראוס וגלית כהן - ראשות תוכניות המחקר על טורקיה ועל שינויי אקלים וביטחון לאומי בהתאמה - מתארות את מאפייני קשרי הסחר בין ישראל לטורקיה, צמיחתם והחשיבות שלהם לשתי המדינות בשנים האחרונות, ובוחנות את ההשלכות האפשרויות של המלחמה בעזה והפוליטיקה הטורקית בהקשר זה. עוד בפודקאסט: מה הן שרשראות אספקה ומה יכול לאיים עליהן, בישראל בפרט? באילו תחומים הייבוא מטורקיה הוא משמעותי במיוחד עבור הביטחון הלאומי של ישראל? האם יש לו תחליפים? לקראת הבחירות המקומיות בטורקיה - האם גוברים הלחצים הפנימיים על ארדואן לנקוט צעדים נגד הסחר עם ישראל? ובראיה לעתיד - האם החקלאות הישראלית יכולה לספק את צרכי האוכלוסייה הגדלה בישראל ולייתר את היבוא? והאם ישראל תפיק תועלת מהטלת חרם על הסחר עם טורקיה?

חוקר המכון, השגריר ארקדי מיל-מן, בריאיון לפודקאסטרטגי על מותו של פעיל האופוזיציה נבלני בכלא, הבחירות לנשיאות רוסיה והתוצאות הברורות מאליהן, ההקצנה בטון ההתבטאויות נגד ישראל והתמיכה המפורשת בחמאס, והמלצות מדיניות.

חוקרות המכון ד"ר גליה לינדנשטראוס וגלית כהן - ראשות תוכניות המחקר על טורקיה ועל שינויי אקלים וביטחון לאומי בהתאמה - מתארות את מאפייני קשרי הסחר בין ישראל לטורקיה, צמיחתם והחשיבות שלהם לשתי המדינות בשנים האחרונות, ובוחנות את ההשלכות האפשרויות של המלחמה בעזה והפוליטיקה הטורקית בהקשר זה. עוד בפודקאסט: מה הן שרשראות אספקה ומה יכול לאיים עליהן, בישראל בפרט? באילו תחומים הייבוא מטורקיה הוא משמעותי במיוחד עבור הביטחון הלאומי של ישראל? האם יש לו תחליפים? לקראת הבחירות המקומיות בטורקיה - האם גוברים הלחצים הפנימיים על ארדואן לנקוט צעדים נגד הסחר עם ישראל? ובראיה לעתיד - האם החקלאות הישראלית יכולה לספק את צרכי האוכלוסייה הגדלה בישראל ולייתר את היבוא? והאם ישראל תפיק תועלת מהטלת חרם על הסחר עם טורקיה?

חוקרי הזירה הצפונית במכון, אורנה מזרחי ויורם שוייצר, מנתחים את חמשת חודשי הלחימה בחזית הצפונית במסגרת ״חרבות ברזל״, מאפיינים את השחקנים המעורבים בעימות, ודנים בניסיונות להשיג הסדר מדיני שימנע מלחמה. מה תכנן נסראללה להשיג באמצעות הצטרפות ללחימה ומה ניתן להבין מהתבטאויותיו והיעדים שתוקף חיזבאללה מאז תחילת המלחמה? מה מאפיין את התגובה הישראלית למתקפות חיזבאללה? האם נקלענו לפלונטר אסטרטגי? מהם פרטי היוזמה המדינית בה מעורבות בין היתר צרפת וארה״ב והאם חלה התקדמות בנושא? האם ארה״ב נגררת בעקבות חיזבאללה וחמאס בעניין החיבור בין הפסקת אש בדרום להפסקת אש בצפון? מהן ההשלכות הפנימיות של ההסלמה בלבנון ובישראל? וגם – על הדילמה שבפניה ניצבת ישראל עם הימשכות המשבר והניסיונות של הציר בהובלת איראן ליצור התלכדות בין הזירות כיעד אסטרטגי.

רמדאן בתקופת המלחמה בעזה: התרחישים האפשריים, התלכדות הזירות וצומת קבלת ההחלטות בישראל דיון מיוחד בעקבות תחילת חודש הרמדאן, החל תוך כדי המלחמה הנמשכת בעזה והלחימה בצפון, וההתרעות הביטחוניות הנוגעות לו. מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר היימן, והחוקרים הבכירים - הח"כ לשעבר עפר שלח, סא"ל (מיל') אורנה מזרחי ופרופ' קובי מיכאל - מנתחים את הסיכונים והתרחישים שלקראתם נערכים בישראל מחשש שחמאס ינסה להדליק זירות נוספות, ובמרכזן הר הבית. מה הסיכון הנובע מהתלקחות בהר הבית בהקשר של האפשרות של זליגה לעימותים וטרור בתוך ישראל, כמו גם היחסים עם ערביי ישראל? מהם הצעדים שצריכים להינקט כדי להימנע ממצב מסוכן זה? כיצד יש להתמודד עם מערכת הטרור באיו"ש, העלולה להסלים בחודש הנוכחי? היכן עומדות ההכנות לכניסת צה"ל לרפיח, מדוע הוא נדרש ומה מעכב אותו? כיצד ניתן לאפיין כרגע את המשך הפעולות בעזה? איפה עומד בימים אלה מצב היחסים עם ארה"ב ומהם השיקולים המנחים את ביידן ביחס לישראל? וגם – הזירה הצפונית והחיבור שנסראללה מתעקש לעשות בין לבנון לעזה: מה עתידה של מלחמת ההתשה שנוצרה בגבול הצפוני ומהם השיקולים של מזכ"ל חזבאללה בנוגע להמשך הלחימה: האם יחתור להרחבתה? ולבסוף, מה מאפיין את צומת קבלת ההחלטות של ישראל בנוגע לניהול החיים בעזה והתיאום המדיני עם ארה"ב, וכמובן - סוגיית 134 החטופים שנמצאים כבר חמישה חודשים בשבי חמאס האכזרי. מלחמת "חרבות ברזל" - הזווית הנשית ב-8 במארס 2024 צוין ברחבי העולם יום האישה הבינלאומי. בישראל, היה יום זה מהול בתחושות קשות - שנת 2023 תיזכר כשנה הטראגית ביותר עבור החברה הישראלית מאז הקמתה, ובפרט עבור נשים ישראליות: ב-7 באוקטובר נאנסו, נטבחו, ונשרפו על ידי ארגון הטרור חמאס ועוזריו כ-326 נשים ישראליות ונלקחו בשבי כ-92. כיום מצויות, בין חיים למוות בשבי החמאס, כ-19 נשים. בימים שבהם עורף וחזית מתערבבים ומאות אלפי נשים מוצאות עצמן באחת מפונות מבתיהן ודואגות לבדן לביטחון ולכלכלת המשפחה נותר לשאול: מהי תמונת המצב של נשים בישראל לאחר מאורעות ה-7 באוקטובר? מה ניתן לומר על תפיסת ביטחונן האישי ועל חוויותיהן בזמן המלחמה? במה שונות החוויות הללו מאלה של גברים? מדוע חשוב לדון בשוני זה והאם המאורעות אכן מהווים נקודת מפנה לעתיד לבוא מבחינת תפקידן של נשים בחברה הישראלית, ובפרט בצה"ל? ואיך כל אלו מתחברים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל? חוקרת המכון עדי קנטור משוחחת בנדון עם חוקרות המכון: אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, ד"ר עידית שפרן גיטלמן וענת שפירא, כמו גם עם אלונה קליש, תלמידת המכינה הקדם-צבאית חולית, המיועדת לגיוס לצה"ל. פייקלנד – פרק 15 | מדוע נכשלת ישראל במלחמתה נגד מבצעי השפעה זרים? ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי פועלות זה כמה שנים נגד מבצעי השפעה של רוסיה וסין, אולם ישראל, שנמצאת על הכוונת של כל גורם אפשרי בעולם - עדיין לא גיבשה מדיניות התגוננות מסודרת ומנוהלת כראוי. חוקר המכון דודי סימן טוב, סא"ל י' (אמ"ן) ועו"ד עמית אשכנזי, לשעבר יועמ"ש מערך הסייבר, מתריעים בריאיון למנחה "פייקלנד" אטילה שומפלבי מפני כאוס תודעתי וקוראים לממשלה להתעורר. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

ב-8 במארס 2024 צוין ברחבי העולם יום האישה הבינלאומי. בישראל, היה יום זה מהול בתחושות קשות - שנת 2023 תיזכר כשנה הטראגית ביותר עבור החברה הישראלית מאז הקמתה, ובפרט עבור נשים ישראליות: ב-7 באוקטובר נאנסו, נטבחו, ונשרפו על ידי ארגון הטרור חמאס ועוזריו כ-326 נשים ישראליות ונלקחו בשבי כ-92. כיום מצויות, בין חיים למוות בשבי החמאס, כ-19 נשים. בימים שבהם עורף וחזית מתערבבים ומאות אלפי נשים מוצאות עצמן באחת מפונות מבתיהן ודואגות לבדן לביטחון ולכלכלת המשפחה נותר לשאול: מהי תמונת המצב של נשים בישראל לאחר מאורעות ה-7 באוקטובר? מה ניתן לומר על תפיסת ביטחונן האישי ועל חוויותיהן בזמן המלחמה? במה שונות החוויות הללו מאלה של גברים? מדוע חשוב לדון בשוני זה והאם המאורעות אכן מהווים נקודת מפנה לעתיד לבוא מבחינת תפקידן של נשים בחברה הישראלית, ובפרט בצה"ל? ואיך כל אלו מתחברים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל? חוקרת המכון עדי קנטור משוחחת בנדון עם חוקרות המכון: אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, ד"ר עידית שפרן גיטלמן וענת שפירא, כמו גם עם אלונה קליש, תלמידת המכינה הקדם-צבאית חולית, המיועדת לגיוס לצה"ל.

ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי פועלות זה כמה שנים נגד מבצעי השפעה של רוסיה וסין, אולם ישראל, שנמצאת על הכוונת של כל גורם אפשרי בעולם - עדיין לא גיבשה מדיניות התגוננות מסודרת ומנוהלת כראוי. חוקר המכון דודי סימן טוב, סא"ל י' (אמ"ן) ועו"ד עמית אשכנזי, לשעבר יועמ"ש מערך הסייבר, מתריעים בריאיון למנחה "פייקלנד" אטילה שומפלבי מפני כאוס תודעתי וקוראים לממשלה להתעורר. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

דיון מיוחד בעקבות תחילת חודש הרמדאן, החל תוך כדי המלחמה הנמשכת בעזה והלחימה בצפון, וההתרעות הביטחוניות הנוגעות לו. מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר היימן, והחוקרים הבכירים - הח"כ לשעבר עפר שלח, סא"ל (מיל') אורנה מזרחי ופרופ' קובי מיכאל - מנתחים את הסיכונים והתרחישים שלקראתם נערכים בישראל מחשש שחמאס ינסה להדליק זירות נוספות, ובמרכזן הר הבית. מה הסיכון הנובע מהתלקחות בהר הבית בהקשר של האפשרות של זליגה לעימותים וטרור בתוך ישראל, כמו גם היחסים עם ערביי ישראל? מהם הצעדים שצריכים להינקט כדי להימנע ממצב מסוכן זה? כיצד יש להתמודד עם מערכת הטרור באיו"ש, העלולה להסלים בחודש הנוכחי? היכן עומדות ההכנות לכניסת צה"ל לרפיח, מדוע הוא נדרש ומה מעכב אותו? כיצד ניתן לאפיין כרגע את המשך הפעולות בעזה? איפה עומד בימים אלה מצב היחסים עם ארה"ב ומהם השיקולים המנחים את ביידן ביחס לישראל? וגם – הזירה הצפונית והחיבור שנסראללה מתעקש לעשות בין לבנון לעזה: מה עתידה של מלחמת ההתשה שנוצרה בגבול הצפוני ומהם השיקולים של מזכ"ל חזבאללה בנוגע להמשך הלחימה: האם יחתור להרחבתה? ולבסוף, מה מאפיין את צומת קבלת ההחלטות של ישראל בנוגע לניהול החיים בעזה והתיאום המדיני עם ארה"ב, וכמובן - סוגיית 134 החטופים שנמצאים כבר חמישה חודשים בשבי חמאס האכזרי.

מבט אל ההווה ועתיד הטכנולוגיה בלוחמה היבשתית במסגרת תוכנית מיוחדת של פודקסטרטגי לכבוד הכנס השנתי הבינלאומי של ה-INSS, נפגשה ד"ר לירן ענתבי, מנהלת תוכנית טכנולוגיות מתקדמות במכון, עם ראש מנהל יבשה בתעשייה האווירית, אל"מ במילואים עמוס הכהן. במסגרת הפרק שוחחו השניים על תפקידה של הטכנולוגיה ביבשה, בין היתר בהשוואה לאוויר ולים, ובעיקר נוכח האתגרים איתם מתמודד צה"ל מאז ה-7 באוקטובר 2023. בנוסף, התייחסו השניים לתפקידה הייחודי של התעשייה האווירית בסיוע לצה"ל בבניין הכוח הן בשגרה והן לאורך הלחימה תוך שרטוט ההבדלים ביניהם והייחודיות של התעשייה אווירית שכ-2,000 מעובדיה התגייסו למילואים בזמן המבצע. כמו כן, שוחחו ענתבי והכהן על היחודיות של האקו-סיסטם הישראלי, על יוזמות חדשנות בתוך התעשייה האווירית שמנביטות פרוייקטים חדשניים ומבצעים וכן על תחומים טכנולוגיים מגוונים כמו בינה מלאכותית, טכנולוגיות חלל, סנסורים, אמצעים מתכלים ועוד. ישראל, הגז הטבעי – והמלחמה בעזה אירועי ה-7 באוקטובר חשפו שורה של כשלים במערכת הישראלית, אך גם נקודות עוצמה. אחת מהן היא הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, המקנה אספקת גז סדירה לאזרחיה בשעת חירום. מהם ביטחון אנרגטי, אמינות אנרגטית וחוסן אנרגטי, וכיצד הצליחה ישראל להשיגם? כיצד השפיעה המלחמה על הסכמי הגז של ישראל עם מצרים וירדן, והאם ניתן לשים בצד שיקולי דעת קהל פוליטיים לטובת המתמקדות באינטרסים כלכליים משותפים? אילו גורמים אפשרו את שגשוג קשרי הגז האזוריים במזרח הים התיכון בשנים האחרונות? וכיצד על מקבלי ההחלטות בישראל לפעול כיום על מנת לחזק את הביטחון האנרגטי של ישראל גם בעשורים הבאים? על כך ועוד בשיחה מיוחדת לרגל הכנס השנתי של ה-INSS בין חוקר המכון, ד"ר אופיר וינטר, למנכ"ל איגוד הגז הטבעי בישראל ויו"ר ועדת האסטרטגיה של איגוד הגז הבינלאומי, מר אמיר פוסטר. יישומים ביטחוניים-אזרחיים בהיי-טק ובתעשייה הביטחונית - וההשלכות של מתקפת ה-7/10 במסגרת תוכנית מיוחדת של פודקסטרטגי לכבוד הכנס השנתי הבינלאומי של ה-INSS, נפגש מנחה הפודקאסט ירון שניידר עם עם ירון אשכנזי, מייסד ומנהל שותף של קבוצת ההון סיכון הקנדית-ישראלית AWZ VENTURES, המשקיעה בחברות מבטיחות בתחומי קואנטום, פוטוניקה, ביו-סקיוריטי, סייבר, אבטחה פיזית, מודיעין ועוד. מה הביא אותו, כיוצא מערכת הביטחון, לשליחות ממושכת בחו״ל ובהמשך להשתלבות בעולמות הידע, היזמות, וההקמה של פרויקטים לפיתוח יישומים ביטחוניים-אזרחיים, שבהם מתמקדת הקרן? מה הערך המוסף ביצירת מעטפת של פיתוחים טכנולוגיים כאלה? מה כולל שיתוף הפעולה שנוצר בשנים האחרונות עם מפא״ת והתעשיות הביטחוניות בישראל? ומה הרלבנטיות של הפיתוחים השונים לפתרון בעיות שעלו על הפרק במתקפת ה-7 באוקטובר ובמלחמה בעזה, במישור האזרחי ובמישור הביטחוני?

In the framework of the special podcast in honor of the INSS 17th Annual International Conference, the podcast host Yaron Shneider meets with Yaron Ashkenazi, the founder and co-director of the Israeli–Canadian venture capital group Awz Ventures, which invests in promising companies in the fields of quantum, photonics, biosecurity, cyber, physical security, intelligence, and more. What led Yaron Ashkenazi, a veteran of the security establishment, to an extended mission abroad and later to join the worlds of knowledge, entrepreneurship, and the establishment of projects for developing civilian-security applications? What is the added value in creating such technological developments? What does the cooperation with the Directorate of Defense Research and Development and Israel’s security industries include? And how are these applications relevant to solving problems that arose in the October 7 attack and the war in Gaza, in both the civilian and security spheres?

במסגרת תוכנית מיוחדת של פודקסטרטגי לכבוד הכנס השנתי הבינלאומי של ה-INSS, נפגשה ד"ר לירן ענתבי, מנהלת תוכנית טכנולוגיות מתקדמות במכון, עם ראש מנהל יבשה בתעשייה האווירית, אל"מ במילואים עמוס הכהן. במסגרת הפרק שוחחו השניים על תפקידה של הטכנולוגיה ביבשה, בין היתר בהשוואה לאוויר ולים, ובעיקר נוכח האתגרים איתם מתמודד צה"ל מאז ה-7 באוקטובר 2023. בנוסף, התייחסו השניים לתפקידה הייחודי של התעשייה האווירית בסיוע לצה"ל בבניין הכוח הן בשגרה והן לאורך הלחימה תוך שרטוט ההבדלים ביניהם והייחודיות של התעשייה אווירית שכ-2,000 מעובדיה התגייסו למילואים בזמן המבצע. כמו כן, שוחחו ענתבי והכהן על היחודיות של האקו-סיסטם הישראלי, על יוזמות חדשנות בתוך התעשייה האווירית שמנביטות פרוייקטים חדשניים ומבצעים וכן על תחומים טכנולוגיים מגוונים כמו בינה מלאכותית, טכנולוגיות חלל, סנסורים, אמצעים מתכלים ועוד.

במסגרת תוכנית מיוחדת של פודקסטרטגי לכבוד הכנס השנתי הבינלאומי של ה-INSS, נפגש מנחה הפודקאסט ירון שניידר עם עם ירון אשכנזי, מייסד ומנהל שותף של קבוצת ההון סיכון הקנדית-ישראלית AWZ VENTURES, המשקיעה בחברות מבטיחות בתחומי קואנטום, פוטוניקה, ביו-סקיוריטי, סייבר, אבטחה פיזית, מודיעין ועוד. מה הביא אותו, כיוצא מערכת הביטחון, לשליחות ממושכת בחו״ל ובהמשך להשתלבות בעולמות הידע, היזמות, וההקמה של פרויקטים לפיתוח יישומים ביטחוניים-אזרחיים, שבהם מתמקדת הקרן? מה הערך המוסף ביצירת מעטפת של פיתוחים טכנולוגיים כאלה? מה כולל שיתוף הפעולה שנוצר בשנים האחרונות עם מפא״ת והתעשיות הביטחוניות בישראל? ומה הרלבנטיות של הפיתוחים השונים לפתרון בעיות שעלו על הפרק במתקפת ה-7 באוקטובר ובמלחמה בעזה, במישור האזרחי ובמישור הביטחוני?

אירועי ה-7 באוקטובר חשפו שורה של כשלים במערכת הישראלית, אך גם נקודות עוצמה. אחת מהן היא הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, המקנה אספקת גז סדירה לאזרחיה בשעת חירום. מהם ביטחון אנרגטי, אמינות אנרגטית וחוסן אנרגטי, וכיצד הצליחה ישראל להשיגם? כיצד השפיעה המלחמה על הסכמי הגז של ישראל עם מצרים וירדן, והאם ניתן לשים בצד שיקולי דעת קהל פוליטיים לטובת המתמקדות באינטרסים כלכליים משותפים? אילו גורמים אפשרו את שגשוג קשרי הגז האזוריים במזרח הים התיכון בשנים האחרונות? וכיצד על מקבלי ההחלטות בישראל לפעול כיום על מנת לחזק את הביטחון האנרגטי של ישראל גם בעשורים הבאים? על כך ועוד בשיחה מיוחדת לרגל הכנס השנתי של ה-INSS בין חוקר המכון, ד"ר אופיר וינטר, למנכ"ל איגוד הגז הטבעי בישראל ויו"ר ועדת האסטרטגיה של איגוד הגז הבינלאומי, מר אמיר פוסטר.

החוקרת אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בסיכויי ההסלמה ״בחודש רמדאן״ שיערך השנה ב-11 במרץ ומנסה לטעון כי הווקטורים המצביעים על העדר יכולת ורצון להסלים גדולים ורבים יותר מאלו שדוחקים ופועלים להסלמה ביטחונית באזור. פרלוב סוקרת עשר סיבות מדוע היכולת והרצון להביא לפיצוץ האזור דווקא בחודש הרמדאן השנה - קטנים מבעבר, זאת למרות ההתרעות הרבות אותם הציגו בכירי מערכת הביטחון ואדי הדלק שיש באוויר. עם זאת, פרלוב תציג תרחישים המעודדים נפיצות בהר הבית, לצד צעדים קונקרטיים להרגעת השטח - אותם ניתן יהיה לעשות בשבוע שלפני חודש הרמדאן.

מלחמה, קונספציה והביקורת על המכון: שיחה אישית עם מנהל ה-INSS, אלוף (מיל') תמיר הימן שבוע לכנס השנתי הבילנאומי ה-17 של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שייערך ב-7 במרץ ויועבר בשידור ישיר, ישב מנהל הכנס בן ירושלמי עם מנהל המכון אלוף (מיל') תמיר הימן כדי לדבר על הלבטים שעלו לקראת קיום הכנס השנתי בתקופה כה רגישה ביטחונית וחברתית, החשיבות בדיון אסטרטגי רחב והשיח שהם מקווים שיצליח להיווצר בכנס. סוגית הר הבית במלחמה וההיערכות לרמדאן חוקר המכון יוחנן צורף מנתח את הקשר בין האירועים הביטחוניים בהר הבית בשנים האחרונות לדת ולאומיות. מה עומד מאחורי מאמצי חמאס להחריף את הסכסוך עם ישראל, דווקא במסגד אל-אקצא ועלייתם של יהודים להר הבית? כיצד חמאס משתמש באירועים ובתקריות סביב הר הבית כדי להסית לטרור, גם כעת תוך כדי המלחמה? וגם – מה ניתן לעשות כדי לנטרל את הסיכונים הביטחוניים הכרוכים בפעילות על הר הבית, באמצעות הגופים המקצועיים האחראים על שמירת הסדר במקום (ובראשם המשטרה) ובסיוע גורמים בינ״ל? מעבר לרשת: חודש רמדאן - צפירת הרגעה החוקרת אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בסיכויי ההסלמה ״בחודש רמדאן״ שיערך השנה ב-11 במרץ ומנסה לטעון כי הווקטורים המצביעים על העדר יכולת ורצון להסלים גדולים ורבים יותר מאלו שדוחקים ופועלים להסלמה ביטחונית באזור. פרלוב סוקרת עשר סיבות מדוע היכולת והרצון להביא לפיצוץ האזור דווקא בחודש הרמדאן השנה - קטנים מבעבר, זאת למרות ההתרעות הרבות אותם הציגו בכירי מערכת הביטחון ואדי הדלק שיש באוויר. עם זאת, פרלוב תציג תרחישים המעודדים נפיצות בהר הבית, לצד צעדים קונקרטיים להרגעת השטח - אותם ניתן יהיה לעשות בשבוע שלפני חודש הרמדאן.

Recently, just before the month of Ramadan, some members of the Israeli cabinet called to limit access of Muslim worshippers to the Temple Mount, where the al-Aqsa Mosque is located. As the third most holy site for Muslims worldwide, any decision to restrict access to al-Aqsa has the potential to ignite violence. In parallel, it could also damage relations with Qatar and Egypt, in their efforts to help reach a hostage deal with Hamas. In this show, INSS researcher Adi Kantor hosts two experts in the field: Prof. Mohammed Wattad, a visiting senior researcher at INSS and the dean of the Law School at Zefat Academic College and Brig. Gen. (ret.) Dr. Meir Elran, a senior researcher and director of the Domestic Research Cluster at INSS. Together they discuss the religious, cultural, and social meanings of Ramadan for the Muslim community, as well as the national security implications of the proposed limitations at the Temple Mount.

חוקר המכון יוחנן צורף מנתח את הקשר בין האירועים הביטחוניים בהר הבית בשנים האחרונות לדת ולאומיות. מה עומד מאחורי מאמצי חמאס להחריף את הסכסוך עם ישראל, דווקא במסגד אל-אקצא ועלייתם של יהודים להר הבית? כיצד חמאס משתמש באירועים ובתקריות סביב הר הבית כדי להסית לטרור, גם כעת תוך כדי המלחמה? וגם – מה ניתן לעשות כדי לנטרל את הסיכונים הביטחוניים הכרוכים בפעילות על הר הבית, באמצעות הגופים המקצועיים האחראים על שמירת הסדר במקום (ובראשם המשטרה) ובסיוע גורמים בינ״ל?

שבוע לכנס השנתי הבילנאומי ה-17 של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שייערך ב-7 במרץ ויועבר בשידור ישיר, ישב מנהל הכנס בן ירושלמי עם מנהל המכון אלוף (מיל') תמיר הימן כדי לדבר על הלבטים שעלו לקראת קיום הכנס השנתי בתקופה כה רגישה ביטחונית וחברתית, החשיבות בדיון אסטרטגי רחב והשיח שהם מקווים שיצליח להיווצר בכנס.

מעורבות איראן במרחב הערבי בעקבות פרסום המזכר "מעורבותה של איראן במרחב הערבי: הגיונות, יעדים ומאפיינים", מציג כותב המזכר ד"ר רז צימט את כל מה שצריך לדעת על המניעים למעורבות האיראנית באזור, הרקע ההיסטורי והאידיאולוגי, והאסטרטגיות של איראן בהקשר זה. מהם שורשי המעורבות האיראנית באזור (שהחלה עוד בתקופה שקדמה למהפכה האסלאמית)? כיצד המשטר הנוכחי רתם את ״ייצוא המהפכה״ להתערבות באזור? מה מאפיין את יחסי איראן עם השלוחים או הארגונים שמקבלים ממנה סיוע (חיזבאללה, המיליציות השיעיות בעיראק ובסוריה, החות׳ים וכן הארגונים הפלסטיניים)? כיצד איראן משלבת ביחסים אלה עוצמה רכה, לצד הפעילות הצבאית? וגם - כיצד צריכה ישראל להגיב לאיומים מצד איראן ושלוחיה? היכנסו לקריאת המזכר המלא, שפורסם בשיתוף מרכז אליאנס באוניברסיטת ת״א https://www.inss.org.il/he/publication/iran-and-the-arab-region/ פייקלנד – פרק 15 | הסוד של "מכונת הרעל" הסינית סין מגבירה את מבצעי ההשפעה שלה בעולם, וישראל נכנסה גם היא בין הכוונות של המעצמה שמקדמת את האינטרסים שלה על פני הגלובוס, ולא מהססת להפיץ פייק, דיסאינפורמציה, אנטישמיות ושקרים שפוגעים ביציבות של דמוקרטיות ברחבי תבל. טוביה גרינג, חוקר המכון בתוכנית סין, בריאיון לאטילה שומפלבי על מכונת ההשפעה הסינית. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל. מתקפות סייבר מאיראן: מאפייני האיום וההשפעה על ישראל חוקר המכון, ד"ר צ׳ק פרייליך, מציג את עיקרי המזכר שכתב ״איום הסייבר האיראני״, המתמקד בזרוע הסייבר של המשטר האיראני, האחראית למתקפות על ארה״ב, ישראל ומדינות נוספות באזור, וכן להגנה על המשטר מפני מתקפות חיצוניות ולהתמודדות עם אופוזיציה מבית. מהו איום הסייבר וכיצד מתבצעת מתקפת סייבר? מה הרקע לפיתוח יכולות הסייבר באיראן? אילו גופים מעורבים בפעילות הזאת, מה מטרתם, אילו מתקפות סייבר גדולות ביצעה איראן עד כה נגד ישראל ומה הייתה השפעתן? ומה ניתן להסיק מכך לגבי היקף השימוש בסייבר מצד איראן ולגבי ההיערכות הנדרשת בישראל?

חוקר המכון, ד"ר צ׳ק פרייליך, מציג את עיקרי המזכר שכתב ״איום הסייבר האיראני״, המתמקד בזרוע הסייבר של המשטר האיראני, האחראית למתקפות על ארה״ב, ישראל ומדינות נוספות באזור, וכן להגנה על המשטר מפני מתקפות חיצוניות ולהתמודדות עם אופוזיציה מבית. מהו איום הסייבר וכיצד מתבצעת מתקפת סייבר? מה הרקע לפיתוח יכולות הסייבר באיראן? אילו גופים מעורבים בפעילות הזאת, מה מטרתם, אילו מתקפות סייבר גדולות ביצעה איראן עד כה נגד ישראל ומה הייתה השפעתן? ומה ניתן להסיק מכך לגבי היקף השימוש בסייבר מצד איראן ולגבי ההיערכות הנדרשת בישראל? לקריאת המזכר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/iranian-cyber/

בעקבות פרסום המזכר "מעורבותה של איראן במרחב הערבי: הגיונות, יעדים ומאפיינים", מציג כותב המזכר ד"ר רז צימט את כל מה שצריך לדעת על המניעים למעורבות האיראנית באזור, הרקע ההיסטורי והאידיאולוגי, והאסטרטגיות של איראן בהקשר זה. מהם שורשי המעורבות האיראנית באזור (שהחלה עוד בתקופה שקדמה למהפכה האסלאמית)? כיצד המשטר הנוכחי רתם את ״ייצוא המהפכה״ להתערבות באזור? מה מאפיין את יחסי איראן עם השלוחים או הארגונים שמקבלים ממנה סיוע (חיזבאללה, המיליציות השיעיות בעיראק ובסוריה, החות׳ים וכן הארגונים הפלסטיניים)? כיצד איראן משלבת ביחסים אלה עוצמה רכה, לצד הפעילות הצבאית? וגם - כיצד צריכה ישראל להגיב לאיומים מצד איראן ושלוחיה? היכנסו לקריאת המזכר המלא, שפורסם בשיתוף מרכז אליאנס באוניברסיטת ת״א >> https://www.inss.org.il/he/publication/iran-and-the-arab-region/

סין מגבירה את מבצעי ההשפעה שלה בעולם, וישראל נכנסה גם היא בין הכוונות של המעצמה שמקדמת את האינטרסים שלה על פני הגלובוס, ולא מהססת להפיץ פייק, דיסאינפורמציה, אנטישמיות ושקרים שפוגעים ביציבות של דמוקרטיות ברחבי תבל. טוביה גרינג, חוקר במרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון , בריאיון לאטילה שומפלבי על מכונת ההשפעה הסינית. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

שחרור החטופים: משמעות המבצע ההירואי ברפיח והשיחות על ההסכם בקהיר ראש תכנית המחקר "טרור ולוחמה בעצימות נמוכה" במכון, יורם שוייצר, מתארח בפודקאסטרטגי כדי לדון בהמשך המאמצים לשחרור 134 החטופים הנמצאים בידי חמאס בעזה – יום לאחר המבצע לשחרור שני החטופים הישראליים ברפיח וברקע השיחות הנערכות במצרים לגיבוש הסכם חטופים. מהן המשמעויות של המבצע ההירואי שהתרחש בדרום הרצועה – הן מבחינת המשך המיקוח מול חמאס והן מבחינת המסר לעולם? כיצד נעזרת ישראל בהקשר הצבאי והמדיני של המלחמה כדי לקדם את שחרור החטופים במו"מ שהתחדש בקהיר, ומהם הסיכויים שבמצב הנוכחי במלחמה ניתן יהיה להגיע לפריצת דרך? האם שחרור בכירים, כמו שחרור יחיא סנוואר בעסקת שליט, הוא שאיפשר לחמאס לבצע מתקפות טרור כמו ה-7/10, ועד כמה הוא מסכן את אזרחי ישראל בכלל? וגם: כיצד הסכם שחרור החטופים משתלב במאבק בין חמאס לפתח על ההנהגה הפלסטינית? הסתה לביצוע פיגועים ותשבוחות למחבלים: תוכניות הלימודים של אונר"א חוקר המכון הבכיר, פרופ' קובי מיכאל, וסמנכ"ל מכון IMPACT-se לניתור שלום וסובלנות תרבותית בחינוך בית ספרי, אריק אגסי, בוחנים את מערכת החינוך שמפעילה סוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים ואת האופן שבו תכני הלימוד משתלבים עם מסרי הטרור של חמאס, הכוללים הסתה לפיגועים והסתה נגד ישראל בכלל. למי מיועדת מערכת החינוך של אונר"א ומי אחראי לתכנים שמופיעים בספרי הלימוד? כיצד חמאס רתם את אונר"א לצרכיו? מהי מידת מעורבותם של מורים ואנשי חינוך של אונר"א בשורות ארגוני הטרור - ואף במתקפת ה-7/10? מה יש לעשות כדי שאונר"א לא תשמש עוד מכשיר לקידום תכני הסתה בעתיד, בהנחה שיבוצעו שינויים בארגון? וגם - כיצד מגיבים באונר"א ובאו"ם לכל הטענות שעולות ממחקר ספרי הלימוד? קולות מאיראן – פרק 6 | 45 שנים למהפכה האסלאמית באיראן: הצלחה או כשלון? משטר האייתולות באיראן חוגג בימים אלה 45 שנה להיווסדו.לרגל המאורע, חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר את ההבטחות שנשמעו מפי המהפכנים ב-1979 ובודק: האם בשנת 2024 ניתן להגיד שהמהפכה הגשימה את יעדיה – מבחינה כלכלית, דתית וחברתית? ארה״ב והמלחמה בעזה: המגעים הבינ״ל, הגיבוי לישראל וחילוקי הדעות חוקרי המכון, אל"ם (מיל') אלדד שביט וד"ר צ׳ק פרייליך בוחנים את עמדת ממשל ביידן בעניין המתווה לשחרור החטופים, הפסקת האש וסוגיית "היום שאחרי" בעזה. כיצד מנסה הממשל לקשור בין אירועי המלחמה לתהליכים אזוריים, בניסיון לקדם את שחרור החטופים והסרת איום חמאס בעזה? על מה מסכימות ארה״ב וישראל ועל מה לא, ובאיזה אופן משפיעה המלחמה, והתגובות שהיא מעוררת בארה״ב ובישראל, על היחסים בין הממשל לממשלת ישראל? וגם: מהן הסוגיות שבהן נדרשת ישראל להכריע כדי להמשיך לקבל את הגיבוי המדיני מארה״ב? העדה הדרוזית בימי המלחמה: על שוויון, שותפות וזהות מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה מיוחדת עם ד"ר סלים בריק - מרצה למדעי המדינה באוני' חיפה ובאוני' הפתוחה ומומחה בחקר החברה הדרוזית, וריכאד חיראדין - ראש מועצת חורפיש לשעבר וכיום סמנכ"ל בביטוח לאומי, על העדה הדרוזית והשתלבותה יוצאת הדופן בחברה הישראלית – במיוחד בימיה הקשים של מלחמת "חרבות ברזל": בין סוגיות זהות ושוויון, לשכול ולחוק הלאום – שהופך שוב לרלוונטי דווקא עכשיו בימי המלחמה.

آیا انقلاب ۴۵ ساله ایران موفق است یا شکست خورده؟ در این روزها رژیم اسلامی ایران چهل و پنجمین سالگردش را جشن میگیرد. به این مناسبت، پژوهشگر ایران در موسسه ما، بن سبطی، قولهای سران انقلاب در سال ۱۳۵۷ را بررسی می کند: آیا اکنون میتوان گفت که انقلاب، اهداف اقتصادی، مذهبی و اجتماعی خود را به تحقق رسانده یا نه؟

משטר האייתולות באיראן חוגג בימים אלה 45 שנה להיווסדו.לרגל המאורע, חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר את ההבטחות שנשמעו מפי המהפכנים ב-1979 ובודק: האם בשנת 2024 ניתן להגיד שהמהפכה הגשימה את יעדיה – מבחינה כלכלית, דתית וחברתית?

חוקרי המכון, אל"ם (מיל') אלדד שביט וד"ר צ׳ק פרייליך בוחנים את עמדת ממשל ביידן בעניין המתווה לשחרור החטופים, הפסקת האש וסוגיית "היום שאחרי" בעזה. כיצד מנסה הממשל לקשור בין אירועי המלחמה לתהליכים אזוריים, בניסיון לקדם את שחרור החטופים והסרת איום חמאס בעזה? על מה מסכימות ארה״ב וישראל ועל מה לא, ובאיזה אופן משפיעה המלחמה, והתגובות שהיא מעוררת בארה״ב ובישראל, על היחסים בין הממשל לממשלת ישראל? וגם: מהן הסוגיות שבהן נדרשת ישראל להכריע כדי להמשיך לקבל את הגיבוי המדיני מארה״ב?

UNRWA’s Role in the October 7 Massacre: Suggestions for “the Day After” in Gaza At the end of January 2024, four months into the Israel–Hamas war, an Israeli official report was published accusing more than a dozen employees of UNRWA (United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees) for allegedly participating in the Hamas massacre against Israelis on October 7, with some actively involved in the kidnappings into Gaza as well. What exactly is the nature of relations between UNRWA and Hamas? How has it been characterized in the last years? How antisemitic are its educational programs? Does Israel need UNRWA in Gaza on “the day after” the war, or can it be dismantled? In this case, which other organization could be relevant to replace it? In this show, INSS Researcher Adi Kantor sits down with Arik Agassi, COO and head of Global Partnerships at the Institute for Monitoring Peace and Cultural Tolerance in School Education (IMPACT-se) and an expert in the field of global policy and education, and with Prof. Kobi Michael, a senior researcher at INSS and a visiting professor at the International Center for Policing and Security, University of South Wales. Together they discuss UNRWA’s active role in Hamas’s murder of Israelis, its incitement, and its antisemitism over the years as well as opportunities for “the day after’ in Gaza and the option of dismantling the organization.

ראש תכנית המחקר "טרור ולוחמה בעצימות נמוכה" במכון, יורם שוייצר, מתארח בפודקאסטרטגי כדי לדון בהמשך המאמצים לשחרור 134 החטופים הנמצאים בידי חמאס בעזה – יום לאחר המבצע לשחרור שני החטופים הישראליים ברפיח וברקע השיחות הנערכות במצרים לגיבוש הסכם חטופים. מהן המשמעויות של המבצע ההירואי שהתרחש בדרום הרצועה – הן מבחינת המשך המיקוח מול חמאס והן מבחינת המסר לעולם? כיצד נעזרת ישראל בהקשר הצבאי והמדיני של המלחמה כדי לקדם את שחרור החטופים במו"מ שהתחדש בקהיר, ומהם הסיכויים שבמצב הנוכחי במלחמה ניתן יהיה להגיע לפריצת דרך? האם שחרור בכירים, כמו שחרור יחיא סנוואר בעסקת שליט, הוא שאיפשר לחמאס לבצע מתקפות טרור כמו ה-7/10, ועד כמה הוא מסכן את אזרחי ישראל בכלל? וגם: כיצד הסכם שחרור החטופים משתלב במאבק בין חמאס לפתח על ההנהגה הפלסטינית?

מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה מיוחדת עם ד"ר סלים בריק - מרצה למדעי המדינה באוני' חיפה ובאוני' הפתוחה ומומחה בחקר החברה הדרוזית, וריכאד חיראדין - ראש מועצת חורפיש לשעבר וכיום סמנכ"ל בביטוח לאומי, על העדה הדרוזית והשתלבותה יוצאת הדופן בחברה הישראלית – במיוחד בימיה הקשים של מלחמת "חרבות ברזל": בין סוגיות זהות ושוויון, לשכול ולחוק הלאום – שהופך שוב לרלוונטי דווקא עכשיו בימי המלחמה.

חוקר המכון הבכיר, פרופ' קובי מיכאל, וסמנכ"ל מכון IMPACT-se לניתור שלום וסובלנות תרבותית בחינוך בית ספרי, אריק אגסי, בוחנים את מערכת החינוך שמפעילה סוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים ואת האופן שבו תכני הלימוד משתלבים עם מסרי הטרור של חמאס, הכוללים הסתה לפיגועים והסתה נגד ישראל בכלל. למי מיועדת מערכת החינוך של אונר"א ומי אחראי לתכנים שמופיעים בספרי הלימוד? כיצד חמאס רתם את אונר"א לצרכיו? מהי מידת מעורבותם של מורים ואנשי חינוך של אונר"א בשורות ארגוני הטרור - ואף במתקפת ה-7/10? מה יש לעשות כדי שאונר"א לא תשמש עוד מכשיר לקידום תכני הסתה בעתיד, בהנחה שיבוצעו שינויים בארגון? וגם - כיצד מגיבים באונר"א ובאו"ם לכל הטענות שעולות ממחקר ספרי הלימוד?

החוקרת אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה באבולוציה של השיח הפלסטיני בעזה במהלך 100 הימים הראשונים של מלחמת ״חרבות ברזל״. תחילה, נדון בחלק הראשון של השיח, שהתאפיין במעבר מתחושת אופוריה גדולה לתחושת דפרסיה גדולה, עת התבקשו העזתים החיים בצפון הרצועה לעקור מבתיהם ולנוע למחנות הפליטים בדרום הרצועה. נבין כיצד תחושות של ניצחון התחלפו לתחושות של השפלה וביזיון. השלב השני של השיח, בחודש השני והשלישי ללחימה, התאפיין בעיקרו בצורך לתעד את ״הנכבה״, לדברי העזתים, להנציח את הסיפורים האישיים ולייצר זיכרון של "אסון קולקטיבי". בחלק השלישי, בתקופת ״ההפוגה ההומניטרית״, התמקד השיח בגילוי ממדי האסון בצפון הרצועה, עת שבו העקורים לקבור את מתיהם ולאתר את מה שנותר מבתיהם. החלק הרביעי בשיח העזתי החל בחודש האחרון, כאשר הדיון נחלק לשניים: בצפון הרצועה החלו להגיע עדויות על הרעב הכבד ואילו בדרום הרצועה התמקד השיח ברצונם האותנטי של העקורים לעזוב את עזה. לצד זאת, החל שיח מרתק בנוגע לחמאס: מצד אחד אהדה גדולה לזרוע הצבאית, אך מנגד, בפעם הראשונה ניתן לשמוע ביקורת חריפה על הזרוע המדינית.

ישראל, מצרים והמלחמה בעזה: המתיחות בציר פילדלפי והתיווך לשחרור החטופים חוקרי המכון הח"כ לשעבר עפר שלח וד"ר אופיר וינטר מנתחים את המעורבות המצרית - המדינית והביטחונית - במלחמה בעזה ודנים במכלול הסוגיות הקשורות בה: אזור הגבול הרגיש, ובפרט הטיפול בבעיות מנהרות ההברחה לאורך ציר פילדלפי הסמוך לגבול עזה-מצרים, סוגיית השליטה בעזה אחרי המלחמה והתיווך המצרי בין ישראל לחמאס לשחרור החטופים. מהן נקודות ההסכמה ומהן המחלוקות בין ישראל למצרים בקשר למלחמה, ומה מעורר את המתיחות? כיצד הפך ציר פילדלפי למוקד של בעיות ביטחוניות, מהו המענה של ישראל לבעיות אלה וכיצד אפשר להשיג איזון בין האינטרסים של שתי המדינות? ובנוגע לתפקידה של מצרים כמתווכת בעסקה לשחרור החטופים בין ישראל לחמאס - מדוע ובאילו נסיבות הפך ערוץ התיווך המצרי לערוץ המועדף בעיני ישראל, מהם מנופי הלחץ שיכולה מצרים להפעיל על חמאס וכיצד שילובה של מצרים בתכנון המעטפת המדינית של המלחמה ובסוגיית ״היום שאחרי״ יכול לסייע לישראל להשיג את מטרותיה? מעבר לרשת: בין אופוריה לדפרסיה - האבולוציה של השיח בעזה במאה ימי המלחמה הראשונים החוקרת אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה באבולוציה של השיח הפלסטיני בעזה במהלך 100 הימים הראשונים של מלחמת ״חרבות ברזל״. תחילה, נדון בחלק הראשון של השיח, שהתאפיין במעבר מתחושת אופוריה גדולה לתחושת דפרסיה גדולה, עת התבקשו העזתים החיים בצפון הרצועה לעקור מבתיהם ולנוע למחנות הפליטים בדרום הרצועה. נבין כיצד תחושות של ניצחון התחלפו לתחושות של השפלה וביזיון. השלב השני של השיח, בחודש השני והשלישי ללחימה, התאפיין בעיקרו בצורך לתעד את ״הנכבה״, לדברי העזתים, להנציח את הסיפורים האישיים ולייצר זיכרון של "אסון קולקטיבי". בחלק השלישי, בתקופת ״ההפוגה ההומניטרית״, התמקד השיח בגילוי ממדי האסון בצפון הרצועה, עת שבו העקורים לקבור את מתיהם ולאתר את מה שנותר מבתיהם. החלק הרביעי בשיח העזתי החל בחודש האחרון, כאשר הדיון נחלק לשניים: בצפון הרצועה החלו להגיע עדויות על הרעב הכבד ואילו בדרום הרצועה התמקד השיח ברצונם האותנטי של העקורים לעזוב את עזה. לצד זאת, החל שיח מרתק בנוגע לחמאס: מצד אחד אהדה גדולה לזרוע הצבאית, אך מנגד, בפעם הראשונה ניתן לשמוע ביקורת חריפה על הזרוע המדינית. פייקלנד - פרק 14 | אינטרנט, פייק ניוז - והמדינה שביניהם מדינת ישראל נמצאת הרחק מאחור בהשוואה למדינות מערביות אחרות בכל מה שנוגע למלחמה בפייק ודיסאינפורמציה, והמחוקק הישראלי פשוט הפקיר את האזרח הישראלי למבצעי השפעה זרים ופנימיים. איגוד האינטרנט הישראלי מנסה להלחם בתופעות, אולם ללא התגייסות של המדינה - הקרב אבוד. בינתיים, כולנו משלמים את המחיר, והאמון במוסדות המדינה הוא הראשון להפגע. התוצאה: פחות דמוקרטיה, פחות אמת, פחות עובדות והרבה יותר הסתה, שנאה ורעל. בפרק החדש של פייקלנד מארח אטילה שומפלבי את ירם כהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט, עידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד, ודודי סימן טוב מהמכון למחקרי ביטחון לאומי כדי לדון באינטרנט, פייק ניוז, והמדינה שביניהם. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל. האטה כלכלית בסין? הכלכלה הסינית - בין ארה"ב לעזה מה מסביר את התמורות בכלכלה הסינית בפתחה של שנת 2024, בין צמיחה להאטה? וגם - כיצד משפיעה המלחמה בעזה על סין? חוקר המכון, ד"ר תומר פדלון, מסביר כיצד מושפעת הכלכלה הסינית ממשבר הקורונה (שעדיין נמשך), הירידה בילודה והירידה בביקוש בענף הנדל״ן הסיני, לצד השפעות גיאופוליטיות של משברים ומלחמות בזירה הבינ״ל, ומה עולה מניתוח מצבה הכלכלי של סין כיום לגבי התחרות עם ארה״ב.

חוקרי המכון הח"כ לשעבר עפר שלח וד"ר אופיר וינטר מנתחים את המעורבות המצרית - המדינית והביטחונית - במלחמה בעזה ודנים במכלול הסוגיות הקשורות בה: אזור הגבול הרגיש, ובפרט הטיפול בבעיות מנהרות ההברחה לאורך ציר פילדלפי הסמוך לגבול עזה-מצרים, סוגיית השליטה בעזה אחרי המלחמה והתיווך המצרי בין ישראל לחמאס לשחרור החטופים. מהן נקודות ההסכמה ומהן המחלוקות בין ישראל למצרים בקשר למלחמה, ומה מעורר את המתיחות? כיצד הפך ציר פילדלפי למוקד של בעיות ביטחוניות, מהו המענה של ישראל לבעיות אלה וכיצד אפשר להשיג איזון בין האינטרסים של שתי המדינות? ובנוגע לתפקידה של מצרים כמתווכת בעסקה לשחרור החטופים בין ישראל לחמאס - מדוע ובאילו נסיבות הפך ערוץ התיווך המצרי לערוץ המועדף בעיני ישראל, מהם מנופי הלחץ שיכולה מצרים להפעיל על חמאס וכיצד שילובה של מצרים בתכנון המעטפת המדינית של המלחמה ובסוגיית ״היום שאחרי״ יכול לסייע לישראל להשיג את מטרותיה?

January 27, 2024, International Holocaust Remembrance Day, marked 79 years since the liberation of Auschwitz. This year brought with it even greater difficulty than usual to address the issue of Holocaust memory, after the brutal massacre by Hamas terrorists of more than 1200 people, nearly all Jewish Israelis, on October 7, 2023. 75 years after the establishment of the State of Israel, Jews were slaughtered, raped, beheaded, burned alive, and taken hostage from their own homes on Israeli soil. How should the issue of Holocaust memory and commemoration be addressed in the shadow of the October 7 massacre? Where do these two tragic events in Jewish history converge, and where do they diverge? Why is it important to acknowledge the differences between the events and to be aware of dangerous comparisons? What are the effects on our education systems? In today’s podcast INSS researcher Adi Kantor sits down with Dr. Carl Yonker, Senior Researcher and Project Manager at the Center for the Study of Contemporary European Jewry and Academic Director of the Cotler Institute for Democracy, Human Rights and Justice, both at Tel Aviv University. Together they discuss the challenges of addressing the two events, along with the opportunities to rethink how to educate the younger generation.

מדינת ישראל נמצאת הרחק מאחור בהשוואה למדינות מערביות אחרות בכל מה שנוגע למלחמה בפייק ודיסאינפורמציה, והמחוקק הישראלי פשוט הפקיר את האזרח הישראלי למבצעי השפעה זרים ופנימיים. איגוד האינטרנט הישראלי מנסה להלחם בתופעות, אולם ללא התגייסות של המדינה - הקרב אבוד. בינתיים, כולנו משלמים את המחיר, והאמון במוסדות המדינה הוא הראשון להפגע. התוצאה: פחות דמוקרטיה, פחות אמת, פחות עובדות והרבה יותר הסתה, שנאה ורעל. בפרק החדש של פייקלנד מארח אטילה שומפלבי את יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט, עידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד, ודודי סימן טוב מהמכון למחקרי ביטחון לאומי כדי לדון באינטרנט, פייק ניוז - והמדינה שביניהם. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

מה מסביר את התמורות בכלכלה הסינית בפתחה של שנת 2024, בין צמיחה להאטה? וגם - כיצד משפיעה המלחמה בעזה על סין? חוקר המכון, ד"ר תומר פדלון, מסביר כיצד מושפעת הכלכלה הסינית ממשבר הקורונה (שעדיין נמשך), הירידה בילודה והירידה בביקוש בענף הנדל״ן הסיני, לצד השפעות גיאופוליטיות של משברים ומלחמות בזירה הבינ״ל, ומה עולה מניתוח מצבה הכלכלי של סין כיום לגבי התחרות עם ארה״ב.

החלטת בית הדין הבינ״ל בהאג ומשמעויותיה המעשיות בעקבות פרסום בית הדין הבינ״ל לצדק בהאג את החלטתו בנוגע לטענת דרום אפריקה כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה: דחיית הבקשה לסעד ביניים שיקרא להפסקת הלחימה, לצד הקריאה לישראל למנוע הסתה לרצח עם ולהעניש את האחראים לכך, וכן לדווח בתוך חודש על פעילותה בעזה, חוקרות המכון אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך וד"ר תמי קנר מנתחות את הסוגיות המשפטיות העולות מן ההחלטה. האם הההחלטה מאמצת את הנרטיב הפלסטיני? על אילו מקורות הסתמכו הדיינים ומה הבעייתיות בהם? מדוע מתקפת ה-7 באוקטובר כלל לא קיבלה התייחסות בדיון? מה ההשלכות המשפטיות עבור ישראל? ומה ההמלצות להמשך ההידיינות המשפטית בנושא, במישור הצבאי ובמישור המדיני? פייקלנד - פרק 13 | המלחמה בעזה: האם ישראל באמת יכולה לנצח? – דיון בתודעה תודעת ניצחון היא חלק מכל מלחמה, וגם אותה צריך לדעת לעצב בתבונה. כמעט ארבעה חודשים לאחר פתיחת המלחמה בעזה, ישראל עדיין לא מצליחה להחליט מה ייחשב לניצחון, איך הוא יראה ואיך מוודאים כי מלחמה שקבעה כמה יעדים סותרים לא הופכת למפח נפש לאומי. תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, והפרופ' דני אורבך, היסטוריון צבאי מהאוניברסיטה העברית, מנתחים בפרק חדש של "פייקלנד" עם חוקר המכון אטילה שומפלבי את התהליך הפסיכולוגי של הציבור הישראלי מאז ה-7 באוקטובר, ומחפשים עמודי תווך תודעתיים לניצחון. הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל הטכנולוגיה הישראלית: האם ישראל עלולה לאבד את היתרון התחרותי שלה? בעקבות פרסום המזכר ״תכנית טכנולוגיה לאומית בישראל״ והכנס שהתקיים במכון בנושא, חוקר המכון ד"ר אריאל סובלמן מסביר את היתרון התחרותי שיש לישראל בתחום הייצור הטכנולוגי, בדגש על השקעות במחקר ופיתוח (מו״פ), ומציג את ההתפתחויות הגלובליות שעלולות לערער את היתרון הזה, בהיעדר תכנית לאומית ואף תפיסה אסטרטגית לאומית בתחום הטכנולוגיה והפעלתה כרכיב בתעשייה ובביטחון הלאומי של ישראל. בהקשר זה, סובלמן בוחן חלופות לגיבוש האסטרטגיה הלאומית הנדרשת ואת משמעויותיה - לרבות במישור הצבאי, כפי שהמחישה המלחמה שהתחילה ב-7 באוקטובר. לקריאת המזכר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/technology-memorandum/

בעקבות פרסום המזכר ״תכנית טכנולוגיה לאומית בישראל״ והכנס שהתקיים במכון בנושא, חוקר המכון ד"ר אריאל סובלמן מסביר את היתרון התחרותי שיש לישראל בתחום הייצור הטכנולוגי, בדגש על השקעות במחקר ופיתוח (מו״פ), ומציג את ההתפתחויות הגלובליות שעלולות לערער את היתרון הזה, בהיעדר תכנית לאומית ואף תפיסה אסטרטגית לאומית בתחום הטכנולוגיה והפעלתה כרכיב בתעשייה ובביטחון הלאומי של ישראל. בהקשר זה, סובלמן בוחן חלופות לגיבוש האסטרטגיה הלאומית הנדרשת ואת משמעויותיה - לרבות במישור הצבאי, כפי שהמחישה המלחמה שהתחילה ב-7 באוקטובר. לקריאת המזכר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/technology-memorandum/

On January 26, 2024, the International Court of Justice (ICJ) delivered its ruling on South Africa’s charges against the State of Israel regarding ”genocidal acts” in Gaza after the events of October 7. Even though the Court did not order an immediate ceasefire, its ruling did provide support for other international calls for trade sanctions and arms boycotts against Israel. At a time in which truth and facts are undermined and disregarded, how can Israel maintain a positive image in the international arena? What are the effects of the ICJ decision on the ground? What exactly are the provisional measures against Israel that were ordered, and how do they influence the continuation of the war? What is expected in the following months, and what can Israel do to contain the damage? In today’s podcast, INSS researcher Adi Kantor sits down with Amb. Arthur Lenk, formerly Israeli ambassador to South Africa (2013–2017), ambassador to Azerbaijan (2005-2009), and director of the Department of International Law at the Ministry of Foreign Affairs (2010-2013), and Col. (res.) Adv. Pnina Sharvit Baruch, senior researcher and head of the Law and National Security Program at INSS. Together they discuss the current legal campaign against Israel in the international community.

תודעת ניצחון היא חלק מכל מלחמה, וגם אותה צריך לדעת לעצב בתבונה. כמעט ארבעה חודשים לאחר פתיחת המלחמה בעזה, ישראל עדיין לא מצליחה להחליט מה ייחשב לניצחון, איך הוא יראה ואיך מוודאים כי מלחמה שקבעה כמה יעדים סותרים לא הופכת למפח נפש לאומי. תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, והפרופ' דני אורבך, היסטוריון צבאי מהאוניברסיטה העברית, מנתחים בפרק חדש של "פייקלנד" עם חוקר המכון אטילה שומפלבי את התהליך הפסיכולוגי של הציבור הישראלי מאז ה-7 באוקטובר, ומחפשים עמודי תווך תודעתיים לניצחון. הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

בעקבות פרסום בית הדין הבינ״ל לצדק בהאג את החלטתו בנוגע לטענת דרום אפריקה כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה: דחיית הבקשה לסעד ביניים שיקרא להפסקת הלחימה, לצד צווי ביניים לישראל להבטיח כי לא מבוצעים מעשים של רצח עם, כולל הסתה לרצח עם, להקל על הכנסת סיוע הומניטרי, וכן לדווח מדי חודש על פעילותה בעזה, חוקרות המכון אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך וד"ר תמי קנר מנתחות את הסוגיות המשפטיות העולות מן ההחלטה. האם ההחלטה מאמצת את הנרטיב הפלסטיני? על אילו מקורות הסתמכו השופטים ומה הבעייתיות בהם? מדוע המציאות הלחימתית בעזה בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר כלל לא קיבלה התייחסות בדיון? מה ההשלכות המשפטיות עבור ישראל? ומה ההמלצות להמשך ההתמודדות עם ההתדיינות המשפטית בנושא והשלכותיה, במישור הצבאי ובמישור המדיני?

מסמך ה-7/10 של חמאס: מלחמת התודעה של ארגון הטרור חמאס פרסם בימים האחרונים מסמך שבו הוא מציג את הנרטיב שלו: מדוע פתח במלחמה על ישראל ב-7 באוקטובר (״מבול אל-אקצא״). חוקרי המכון, פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף, מסבירים מה מנסה חמאס להשיג באמצעות הפרסום, למי הוא מיועד, והאם אפשר עוד לדבר על פרגמטיות אצל חמאס, בפרט בדרך שבה הוא חותר להוות חלופה לרשות הפלסטינית, אחרי ה-7/10? דרום אפריקה נגד ישראל: מה עומד ברקע להאשמה ברצח עם?​ שגריר ישראל בדרום אפריקה לשעבר, ארתור לנק, מנתח את התפנית ביחסיה של דרום אפריקה עם ישראל מאז סיום שלטון האפרטהייד ועד לימינו, ומסביר מדוע פתיחת ההליך נגד ישראל בביה״ד הבינ״ל בהאג, באשמת רצח עם, אינה מפתיעה, נוכח עמדת דרום אפריקה בסוגייה הפלסטינית בפרט, ובשיקולי מדיניות החוץ והפנים של מפלגת השלטון במדינה בכלל. לקריאת מאמר בנושא: https://www.inss.org.il/he/strategic_assessment/south-africa/ יחסי קטר-חמאס ו״פרויקט עזה״: עבר, הווה, עתיד חוקר המכון ד"ר יואל גוז'נסקי סוקר את היחסים שטיפחה קטר עם חמאס, שנים לפני המלחמה, וההשלכות על התיווך בין ישראל לחמאס המתנהל בהובלתה: כיצד ״פרויקט עזה״, שבמהלכו מימנה קטאר את שלטון חמאס ואת בניין הרצועה, השתלב באסטרטגיה המדינית, הכלכלית והתקשורתית של הנסיכות המפרצית העשירה, החולשת על עסקאות ברחבי העולם ומפעילה את רשת אל-ג׳זירה? מה היה התמריץ לאירוח צמרת חמאס בשטחה בשנים האחרונות? האם המלחמה צפויה לשנות משהו בעמידתה לצד חמאס, והאם שכנותיה בעולם הערבי, כמו סעודיה, עשויות לתפוס את מקומה ברצועת עזה אחרי המלחמה?

חוקר המכון ד"ר יואל גוז'נסקי סוקר את היחסים שטיפחה קטר עם חמאס, שנים לפני המלחמה, וההשלכות על התיווך בין ישראל לחמאס המתנהל בהובלתה: כיצד ״פרויקט עזה״, שבמהלכו מימנה קטאר את שלטון חמאס ואת בניין הרצועה, השתלב באסטרטגיה המדינית, הכלכלית והתקשורתית של הנסיכות המפרצית העשירה, החולשת על עסקאות ברחבי העולם ומפעילה את רשת אל-ג׳זירה? מה היה התמריץ לאירוח צמרת חמאס בשטחה בשנים האחרונות? האם המלחמה צפויה לשנות משהו בעמידתה לצד חמאס, והאם שכנותיה בעולם הערבי, כמו סעודיה, עשויות לתפוס את מקומה ברצועת עזה אחרי המלחמה?

חמאס פרסם בימים האחרונים מסמך שבו הוא מציג את הנרטיב שלו: מדוע פתח במלחמה על ישראל ב-7 באוקטובר (״מבול אל-אקצא״). חוקרי המכון, פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף, מסבירים מה מנסה חמאס להשיג באמצעות הפרסום, למי הוא מיועד, והאם אפשר עוד לדבר על פרגמטיות אצל חמאס, בפרט בדרך שבה הוא חותר להוות חלופה לרשות הפלסטינית, אחרי ה-7/10?

שגריר ישראל בדרום אפריקה לשעבר, ארתור לנק, מנתח את התפנית ביחסיה של דרום אפריקה עם ישראל מאז סיום שלטון האפרטהייד ועד לימינו, ומסביר מדוע פתיחת ההליך נגד ישראל בביה״ד הבינ״ל בהאג, באשמת רצח עם, אינה מפתיעה, נוכח עמדת דרום אפריקה בסוגייה הפלסטינית בפרט, ובשיקולי מדיניות החוץ והפנים של מפלגת השלטון במדינה בכלל. לקריאת מאמר בנושא: https://www.inss.org.il/he/strategic_assessment/south-africa/

מאה ימים למלחמה: האם זוהי המערכה הצירית הראשונה? מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, מסכם עם החוקרות סימה שיין, ראש תוכנית איראן והציר השיעי, ואורנה מזרחי, מובילת המחקר בנושא לבנון וחזבאללה, את מאה הימים הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל", ודן עמן בשאלה – האם ניתן להגיד כי ישראל נלחמת כעת במלחמה הראשונה נגד ציר ההתנגדות כולו? תחילה, יסקרו המשתתפים את מאזן ההישגים מול כל זירה וזירה – רצועת עזה, לבנון, איראן, עיראק וסוריה. בהמשך, ידונו החוקרים בשאלות הבאות: האם חמאס רואה באירועי ה-7/10 ניצחון על ישראל – והאם הוא ממשיך לחשוב כך אחרי 100 ימי לחימה? כיצד פעלה איראן במאה הימים האחרונים? מה הוביל את נסראללה להצטרף ללחימה ולאן פניו מועדות? כיצד השתנה המב"מ הישראלי במהלך המלחמה? וגם – כיצד אנחנו ממשיכים מכאן, ואין נכון להתנהל מול כל חזית בהמשך הדרך? מבצע השפעה ושמו בית הדין הבינלאומי בהאג הדיון שהתקיים בהאג נגד ישראל מתואר כדיון משפטי, אולם אם בוחנים אותו יותר לעומק - ברור לגמרי כי הוא חלק ממבצע השפעה רחב נגד ישראל על מנת לקעקע את הלגיטימציה שלה להלחם - ואף להתקיים. מבחינה משפטית אנחנו צודקים, וההאשמות מגוחכות, אך תודעתית, ישראל חוברה לביטוי Genocide - וזה כבר נזק אמיתי. פרק מיוחד של פייקלנד בהשתתפות: ליאור חייט, דובר משרד החוץ; אמי פלמור, לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים; ואל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, ראש תוכנית משפט וביטחון לאומי במכון. הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל מערכה בשלט רחוק: השימוש ברחפנים במלחמה בעזה חוקרת המכון ד"ר לירן ענתבי על מאפייני הרחפן כאמצעי לחימה וההבדלים בינו לבין כלי טיס אחרים שבהם משתמשים הן צה״ל והן ארגוני הטרור הפלסטינים, להגנה ולהתקפה. באילו סוגים של רחפנים מחזיק חמאס וכיצד הוא משיג אותם? כיצד השתלבו הרחפנים בפעילות צה״ל ברצועה ומה המענה שיש בידי הכוחות הלוחמים לשימוש שעושים ארגוני הטרור ברחפנים? וגם על א-סימטריה בשדה הקרב והקשר למלחמה באוקראינה. האם המלחמה בעזה מחמירה את המתיחות בין רוסיה לארה״ב? פאנל מומחים חוקרי המכון, אל"מ (מיל') אלדד שביט והשגריר לשעבר ארקדי מיל-מן, על ההשלכות הגלובליות של המלחמה בעזה, הקשר למלחמה באוקראינה והמסקנות לגבי הסביבה הבינלאומית שבה פועלת ישראל. כיצד מתבטאת מדיניות החוץ של ביידן ושל פוטין בתגובותיהם למלחמה בעזה ואילו יעדים הם שואפים להשיג בשנה הקרובה? האם האינטרסים שלהם ביחס למלחמה הזו הפוכים לחלוטין או חופפים באופן חלקי, ואילו השלכות עשויות להיות לכך על מצב המתיחות בין שתי מעצמות העל בכלל, ובמלחמה הממושכת באוקראינה בפרט? וגם: מסקנות לגבי מדיניות החוץ של ישראל ביחס לשתיהן, בעת הנוכחית.

חוקרי המכון, אל"מ (מיל') אלדד שביט והשגריר לשעבר ארקדי מיל-מן, על ההשלכות הגלובליות של המלחמה בעזה, הקשר למלחמה באוקראינה והמסקנות לגבי הסביבה הבינלאומית שבה פועלת ישראל. כיצד מתבטאת מדיניות החוץ של ביידן ושל פוטין בתגובותיהם למלחמה בעזה ואילו יעדים הם שואפים להשיג בשנה הקרובה? האם האינטרסים שלהם ביחס למלחמה הזו הפוכים לחלוטין או חופפים באופן חלקי, ואילו השלכות עשויות להיות לכך על מצב המתיחות בין שתי מעצמות העל בכלל, ובמלחמה הממושכת באוקראינה בפרט? וגם: מסקנות לגבי מדיניות החוץ של ישראל ביחס לשתיהן, בעת הנוכחית.

חוקרת המכון ד"ר לירן ענתבי על מאפייני הרחפן כאמצעי לחימה וההבדלים בינו לבין כלי טיס אחרים שבהם משתמשים הן צה״ל והן ארגוני הטרור הפלסטינים, להגנה ולהתקפה. באילו סוגים של רחפנים מחזיק חמאס וכיצד הוא משיג אותם? כיצד השתלבו הרחפנים בפעילות צה״ל ברצועה ומה המענה שיש בידי הכוחות הלוחמים לשימוש שעושים ארגוני הטרור ברחפנים? וגם על א-סימטריה בשדה הקרב והקשר למלחמה באוקראינה.

در این قسمت از پادکستها، عضو موسسه تحقیقاتی ما بن سبطی نشان میدهد که اسراییل در جنگ با حماس متحمل هزینه بالایی برای حفاظت از مردمش و صدمه نزدن به‌ مردم غزه تا حد امکان شده، اما پایه های اقتصاد اسراییل بخاطر سیاستهای درست و دموکراتیک محکم باقی مانده، با این حال در دراز مدت شاهد بالا رفتن محدود و موقتی قیمتها خواهیم بود.

הדיון שהתקיים בהאג נגד ישראל מתואר כדיון משפטי, אולם אם בוחנים אותו יותר לעומק - ברור לגמרי כי הוא חלק ממבצע השפעה רחב נגד ישראל על מנת לקעקע את הלגיטימציה שלה להלחם - ואף להתקיים. מבחינה משפטית אנחנו צודקים, וההאשמות מגוחכות, אך תודעתית, ישראל חוברה לביטוי Genocide - וזה כבר נזק אמיתי. פרק מיוחד של פייקלנד בהשתתפות: ליאור חייט, דובר משרד החוץ; אמי פלמור, לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים; ואל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, ראש תוכנית משפט וביטחון לאומי במכון. הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, מסכם עם החוקרות סימה שיין, ראש תוכנית איראן והציר השיעי, ואורנה מזרחי, מובילת המחקר בנושא לבנון וחזבאללה, את מאה הימים הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל", ודן עמן בשאלה – האם ניתן להגיד כי ישראל נלחמת כעת במלחמה הראשונה נגד ציר ההתנגדות כולו? תחילה, יסקרו המשתתפים את מאזן ההישגים מול כל זירה וזירה – רצועת עזה, לבנון, איראן, עיראק וסוריה. בהמשך, ידונו החוקרים בשאלות הבאות: האם חמאס רואה באירועי ה-7/10 ניצחון על ישראל – והאם הוא ממשיך לחשוב כך אחרי 100 ימי לחימה? כיצד פעלה איראן במאה הימים האחרונים? מה הוביל את נסראללה להצטרף ללחימה ולאן פניו מועדות? כיצד השתנה המב"מ הישראלי במהלך המלחמה? וגם – כיצד אנחנו ממשיכים מכאן, ואין נכון להתנהל מול כל חזית בהמשך הדרך?

מה הבעיה באונר״א? פאנל מומחים על סוכנות הפליטים הפלסטינים של האו"ם והמציאות בעזה, שלושה חודשים אחרי תחילת המלחמה. חוקרי המכון – פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף - מציגים ניתוח עדכני של המצב בעזה אחרי שלושה חודשים של מלחמה בחמאס ומנתחים לעומק את סוגיית אונר"א - מדוע הוקמה סוכנות האו״ם לפליטים הפלסטינים, מה הבעיות שנוצרו בתפקודה, ובפרט הקשרים עם חמאס והנצחת סוגיית הפליטים, מהן ההשלכות של מצב זה על עזה והאם פירוק הסוכנות יפתור את הבעיה? המציאות הביטחונית בדרום לבנון – לפני ה-7/10 ואחריו חוקרי המכון, סא"ל (מיל') אורנה מזרחי ותא"ל (מיל') אסף אוריון, מנתחים את המצב שהתהווה בתוך לבנון, ברקע להתפתחות החזית הצפונית במלחמה. איזו מציאות ביטחונית יצרה החלטה 1701 של האו"ם אחרי מלחמת לבנון השנייה? מה אמור היה להיות התפקיד של כוח יוניפי״ל המורחב, מתוקף ההחלטה? כיצד השפיע המצב הפנימי בלבנון על יישום ההחלטה, ובפרט על פעילות צבא לבנון, יוניפי״ל וחיזבאללה? וביחס לעימות הצבאי המתנהל כעת - האם המעטפת המדינית המתבטאת בהחלטה 1701 יכולה לעזור לישראל להרחיק את איום חיזבאללה מהגבול, כדי שתושבי הצפון יוכלו לשוב לבתיהם בבטחה? קולות מאיראן – פרק 5 | מי אשם בפיגוע ההמוני באיראן? המשטר טוען שישראל – העם חושב אחרת חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, מציג בפרק זה של "קולות מאיראן" את העמדות המנוגדות של משטר האייתולות והציבור האיראני בנוגע לזהות האשם בפיגוע שאירע ביום השנה לחיסול סולימאני וגבה את חייהם של עשרות – עליו קיבל אחריות ארגון דאע"ש. מדוע בעוד המשטר האיראני מאשים את ישראל וארה"ב – העם טוען כי האחריות מוטלת על כתפיו של המשטר עצמו? וגם: כיצד ישפיעו שתי המכות שספגה איראן – חיסול הבכיר האיראני סיד רזי מוסאווי ובכיר חמאס סאלח אל-עארורי – על המשך תוכנית ההתפשטות האיראנית באזור? פייקלנד - פרק 11 | "התקשורת מועלת בתפקידה במלחמה הזו. עיתונאים מפחדים מהציבור ולא אומרים לו את האמת" שלושה חודשים אחרי תחילת המלחמה, נראה שהתקשורת הישראלית מאוהבת באחוזי הרייטינג המלטפים – כך טוענים החוקרים ד"ר יובל קרניאל ונועם מנלה. לדבריהם, העיתונאים מפחדים לשבור את הקונצזנוס הלאומי ונמנעים מלהרגיז את הציבור, ובכך, לא מציגים תמונת אמת לגבי המתרחש בשדה הקרב. "התקשורת התאהבה בתפקיד המלכד והמאחד שלה", טוענים השניים בריאיון לחוקר המכון אטילה שומפלבי, בפרק ה-11 של פייקלנד. הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

Although extensive attention is devoted to the military aspects of the war between Israel and Hamas, much less focus is given to one of the most burning issues on the agenda: the well-being of Israeli society after the horrific massacre of October 7 on Israeli soil. This massacre is cast as Israel’s deadliest and most traumatic attack, particularly given its large scale: this was the deadliest event the Jewish world has ever experienced since the Holocaust. What can be said about the resilience of Israelis today, three months into the war? Are there already signs of recovery after this trauma, or it is still too soon to tell? What is needed for a society in trauma to recover and return somehow to what is known in the research as “functional continuity”? What does it really mean to ‘”function” after an event of this sort, and is it even possible? In today’s podcast, INSS researcher Adi Kantor sits down with Brig. Gen. (ret.) Dr. Meir Elran, a senior researcher at INSS and head of the research cluster on domestic issues at the Institute, and with Anat Shapira, Neubauer Research Associate in the Terrorism and Low Intensity Conflict Program at INSS and a PhD candidate in the Philosophy Department at Tel Aviv University. Together they discuss the issue of national resilience, taking Israeli society as a case study.

חוקרי המכון, סא"ל (מיל') אורנה מזרחי ותא"ל (מיל') אסף אוריון, מנתחים את המצב שהתהווה בתוך לבנון, ברקע להתפתחות החזית הצפונית במלחמה. איזו מציאות ביטחונית יצרה החלטה 1701 של האו"ם אחרי מלחמת לבנון השנייה? מה אמור היה להיות התפקיד של כוח יוניפי״ל המורחב, מתוקף ההחלטה? כיצד השפיע המצב הפנימי בלבנון על יישום ההחלטה, ובפרט על פעילות צבא לבנון, יוניפי״ל וחיזבאללה? וביחס לעימות הצבאי המתנהל כעת - האם המעטפת המדינית המתבטאת בהחלטה 1701 יכולה לעזור לישראל להרחיק את איום חיזבאללה מהגבול, כדי שתושבי הצפון יוכלו לשוב לבתיהם בבטחה?

חברת הספנות 'קוסקו' עצרה את משלוחיה לישראל by INSS

פאנל מומחים על סוכנות הפליטים הפלסטינים של האו"ם והמציאות בעזה, שלושה חודשים אחרי תחילת המלחמה. חוקרי המכון – פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף - מציגים ניתוח עדכני של המצב בעזה אחרי שלושה חודשים של מלחמה בחמאס ומנתחים לעומק את סוגיית אונר"א - מדוע הוקמה סוכנות האו״ם לפליטים הפלסטינים, מה הבעיות שנוצרו בתפקודה, ובפרט הקשרים עם חמאס והנצחת סוגיית הפליטים, מהן ההשלכות של מצב זה על עזה והאם פירוק הסוכנות יפתור את הבעיה?

שלושה חודשים אחרי תחילת המלחמה, נראה שהתקשורת הישראלית מאוהבת באחוזי הרייטינג המלטפים – כך טוענים החוקרים ד"ר יובל קרניאל ונועם מנלה. לדבריהם, העיתונאים מפחדים לשבור את הקונצזנוס הלאומי ונמנעים מלהרגיז את הציבור, ובכך, לא מציגים תמונת אמת לגבי המתרחש בשדה הקרב. "התקשורת התאהבה בתפקיד המלכד והמאחד שלה", טוענים השניים בריאיון לחוקר המכון אטילה שומפלבי, בפרק ה-11 של פייקלנד. הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, מציג בפרק זה של "קולות מאיראן" את העמדות המנוגדות של משטר האייתולות והציבור האיראני בנוגע לזהות האשם בפיגוע שאירע ביום השנה לחיסול סולימאני וגבה את חייהם של עשרות – עליו קיבל אחריות ארגון דאע"ש. מדוע בעוד המשטר האיראני מאשים את ישראל וארה"ב – העם טוען כי האחריות מוטלת על כתפיו של המשטר עצמו? וגם: כיצד ישפיעו שתי המכות שספגה איראן – חיסול הבכיר האיראני סיד רזי מוסאווי ובכיר חמאס סאלח אל-עארורי – על המשך תוכנית ההתפשטות האיראנית באזור?

חיסול סאלח אל-עארורי: דיון מיוחד של מומחי ה-INSS חוקרי תוכנית הזירה הפלסטינית של המכון, פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף, דנים בחיסול הדרמטי שאירע בלב רובע הדאחייה בביירות. מיהו סאלח אל-עארורי, איך טיפס לפסגת חמאס ומה מקומו בתוך ארגון הטרור? כמה היה מעורב בטרור הפלסטיני וכיצד קשריו עם איראן ונסראללה סייעו להתעצמות חמאס? מה היו יחסיו של אל-עארורי עם יחיא סינוואר והאם ואיך ישפיע החיסול המיוחס לישראל על חמאס, על קשריו עם טהראן ועל מלחמתו בישראל? וגם: מה עשויה להיות התגובה לחיסול? לקראת שלב ג': התבוננות מומחי ה-INSS על המלחמה בעזה גם אם חלק ג' יגיע בעוד שבוע, וגם אם זה יקרה בעוד חודש, ברור לנו שאנחנו נמצאים בתקופת שינוי של המערכה, כאשר חלק ניכר כבר מאחורינו - אבל עוד הרבה לפנינו. מנהל המכון וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה עם החוקרים ד"ר עידית שפרן-גיטלמן והח"כ לשעבר עפר שלח על מה שהיה לנו בשלושת החודשים האחרונים, ובעיקר על מה שיהיה. האם מטרות המלחמה המוצהרות - חיסול הרובד המדיני והצבאי של חמאס והשבת כל החטופים – יכולות להיות מושגות באמצעות הכוח הצבאי לבדו? וכיצד נראים ההישגים שלנו עד כה בכל הנוגע למטרות אלה? האם התחושה כי המצב ברמה הטקטית טוב מהתחזיות היא נכונה ומהי דעת המומחים על המתרחש בשטח? האם במצב הנוכחי רגשות הציבור ורתיעתו ממספר נפגעים גבוה הוא דבר שיכול להגביל את צה"ל? מה עתידו של כוח המילואים המשמעותי שגויס למלחמה? האם בשלב ג' נוכל להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם – ומה צריך לעשות בצפון אם לא נוכל להחזיר אותם? וגם: מה המומחים שלנו חושבים על המתיחות בין הדרג הצבאי והמדיני? חוסן לאומי בישראל בזמן המלחמה בעזה סוגיית החוסן הלאומי בישראל עולה על הפרק ביתר שאת כעת, על רקע מתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה בדרום ובצפון, והתגובות שהן מעוררת בציבור. חוקרי המכון, תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן וענת שפירא, מציגים את מצב המחקר בעניין חוסן ותפקידו במצבי מלחמה, ובודקים: מהם מרכיביו של החוסן, מה ניתן להסיק מסקר עדכני שבדק את החוסן בישראל בימי המלחמה, ומה ניתן ללמוד מכך כלקחים לעתיד? בין זעם לעסקים כרגיל: יחסי ישראל-טורקיה בעקבות המלחמה בעזה בתוכנית האחרונה של סדרת הפודקאסטים לכבוד שנת המאה של הרפובליקה הטורקית, שוחחו חוקרי המכון ד"ר גליה לינדנשטראוס וד"ר רמי דניאל על התגובה הטורקית למתרחש במלחמה בעזה בפרספקטיבה היסטורית ועכשווית. האם העיבה המלחמה בעזה על חגיגות המאה לרפובליקה? מדוע האופוזיציה הטורקית עוד יותר עוינת לישראל מהנשיא ארדואן? האם מעבר לרטוריקה של ארדואן יש גם איומים בפועל? האם ישראלים צריכים להחרים כלכלית את טורקיה? מדוע טורקיה מאשימה את ישראל בתמיכה בטרור הכורדי? ולבסוף, מה הצפי בשנת 2024 ליחסי ישראל-טורקיה?

חוקרי תוכנית הזירה הפלסטינית של המכון, פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף, דנים בחיסול הדרמטי שאירע בלב רובע הדאחייה בביירות. מיהו סאלח אל-עארורי, איך טיפס לפסגת חמאס ומה מקומו בתוך ארגון הטרור? כמה היה מעורב בטרור הפלסטיני וכיצד קשריו עם איראן ונסראללה סייעו להתעצמות חמאס? מה היו יחסיו של אל-עארורי עם יחיא סינוואר והאם ואיך ישפיע החיסול המיוחס לישראל על חמאס, על קשריו עם טהראן ועל מלחמתו בישראל? וגם: מה עשויה להיות התגובה לחיסול?

More than three months into the war against Hamas, IDF forces are now deepening their combat in the Gaza Strip. In the north, Hezbollah continues to launch rockets against Israeli military and civilian targets, but this activity currently remains below the threshold of war. On other fronts, the Houthis in Yemen and the Iranians have interfered with cargo ships in the Red Sea, and weapons smuggling from Syria to Jordan continues. In addition, more than 120 Israelis (men and women, babies, elderly, and soldiers) remain in Hamas captivity. Is Israel headed toward an ongoing war with no end in sight? What are its plans for the “day after,” and are they in line with the current principles and conditions of the Biden administration? How can Israel reach its war goals and maintain the support of the United States, its greatest ally? And how are the upcoming elections in the US related to this? INSS researcher Adi Kantor sits down with INSS senior researcher Prof. Chuck Freilich, who served for over 20 years in Israel’s national security establishment, as a senior analyst and then as deputy national security adviser. Together they discuss current US-Israel relations and future perspectives regarding the war in Gaza.

סוגיית החוסן הלאומי בישראל עולה על הפרק ביתר שאת כעת, על רקע מתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה בדרום ובצפון, והתגובות שהן מעוררת בציבור. חוקרי המכון, תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן וענת שפירא, מציגים את מצב המחקר בעניין חוסן ותפקידו במצבי מלחמה, ובודקים: מהם מרכיביו של החוסן, מה ניתן להסיק מסקר עדכני שבדק את החוסן בישראל בימי המלחמה, ומה ניתן ללמוד מכך כלקחים לעתיד?

גם אם חלק ג' יגיע בעוד שבוע, וגם אם זה יקרה בעוד חודש, ברור לנו שאנחנו נמצאים בתקופת שינוי של המערכה, כאשר חלק ניכר כבר מאחורינו - אבל עוד הרבה לפנינו. מנהל המכון וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה עם החוקרים ד"ר עידית שפרן-גיטלמן והח"כ לשעבר עפר שלח על מה שהיה לנו בשלושת החודשים האחרונים, ובעיקר על מה שיהיה. האם מטרות המלחמה המוצהרות - חיסול הרובד המדיני והצבאי של חמאס והשבת כל החטופים – יכולות להיות מושגות באמצעות הכוח הצבאי לבדו? וכיצד נראים ההישגים שלנו עד כה בכל הנוגע למטרות אלה? האם התחושה כי המצב ברמה הטקטית טוב מהתחזיות היא נכונה ומהי דעת המומחים על המתרחש בשטח? האם במצב הנוכחי רגשות הציבור ורתיעתו ממספר נפגעים גבוה הוא דבר שיכול להגביל את צה"ל? מה עתידו של כוח המילואים המשמעותי שגויס למלחמה? האם בשלב ג' נוכל להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם – ומה צריך לעשות בצפון אם לא נוכל להחזיר אותם? וגם: מה המומחים שלנו חושבים על המתיחות בין הדרג הצבאי והמדיני?

בתוכנית האחרונה של סדרת הפודקאסטים לכבוד שנת המאה של הרפובליקה הטורקית, שוחחו חוקרי המכון ד"ר גליה לינדנשטראוס וד"ר רמי דניאל על התגובה הטורקית למתרחש במלחמה בעזה בפרספקטיבה היסטורית ועכשווית. האם העיבה המלחמה בעזה על חגיגות המאה לרפובליקה? מדוע האופוזיציה הטורקית עוד יותר עוינת לישראל מהנשיא ארדואן? האם מעבר לרטוריקה של ארדואן יש גם איומים בפועל? האם ישראלים צריכים להחרים כלכלית את טורקיה? מדוע טורקיה מאשימה את ישראל בתמיכה בטרור הכורדי? ולבסוף, מה הצפי בשנת 2024 ליחסי ישראל-טורקיה?

ראש המוסד לשעבר, אלוף (מיל') דני יתום, מתייחס להתקדמות התמרון הקרקעי במלחמה בעזה והשילוב שנוצר במערכה זאת בין היעדים של ישראל לבין אלה של ארה״ב, בתור המעצמה שלצידה, ומנגד - לתמיכה האיראנית בחמאס. מדוע ישראל נסמכת לאורך ההיסטוריה על סיוע ממעצמה, במיוחד באירוע כזה, ובפרט מצד ארה״ב? מהם השיקולים הרוחביים המנחים את ארה״ב כמי שחברה לישראל במלחמתה נגד חמאס? וכיצד הצלחת המהלך הצבאי ועיצוב מחדש של המציאות ברצועת עזה עשוי להשפיע על האזור ובפרט על איראן ושלוחיה, ועל מניעיהם?

המלחמה בעזה והשיקולים האזוריים של ישראל, ארה״ב ואיראן: ריאיון עם ראש המוסד לשעבר דני יתום ראש המוסד לשעבר, אלוף (מיל') דני יתום, מתייחס להתקדמות התמרון הקרקעי במלחמה בעזה והשילוב שנוצר במערכה זאת בין היעדים של ישראל לבין אלה של ארה״ב, בתור המעצמה שלצידה, ומנגד - לתמיכה האיראנית בחמאס. מדוע ישראל נסמכת לאורך ההיסטוריה על סיוע ממעצמה, במיוחד באירוע כזה, ובפרט מצד ארה״ב? מהם השיקולים הרוחביים המנחים את ארה״ב כמי שחברה לישראל במלחמתה נגד חמאס? וכיצד הצלחת המהלך הצבאי ועיצוב מחדש של המציאות ברצועת עזה עשוי להשפיע על האזור ובפרט על איראן ושלוחיה, ועל מניעיהם? פלונטר עזה: איך מסיימים את המלחמה עם הישגים ונמנעים מהסתבכות צבאית ומדינית? דיון מומחים: חוקרי תוכנית הזירה הפלסטינית במכון – תא"ל (מיל') אודי דקל ואורית פרלוב - מנתחים את המציאות המתהווה ברצועת עזה בעקבות מתקפת ה-7/10 והמלחמה, ודנים בנושאים הבאים: מהם ההישגים הריאליים של המלחמה בחמאס ומה צפוי בהמשכה? מי יכול לשלוט ברצועת עזה, בהתאם למדיניות הישראלית ובהתחשב בפער בין הרצוי למצוי בזירה הפלסטינית? מהן החלופות המדיניות האפשריות לגבי עתיד רצועת עזה ואיזה שילוב של מהלכים מדיניים וצבאיים יכול להשיג את התוצאות הרצויות מבחינת ישראל? פייקלנד - פרק 10 | "אחרי המלחמה, חייבים לטפל בקטר" מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (מיל') תמיר הימן, לשעבר ראש אמ"ן, מזהיר כי קטר מנהלת קמפיין השפעה מסוכן נגד ישראל, וקורא להתמודד עם השלכותיה אחרי המלחמה. בראיון לחוקר המכון אטילה שומפלבי, מנתח הימן, שמשמש כיועץ בכיר לצמרת הביטחונית במלחמה בעזה, את הפערים הטכנולוגיים, את החולשה של ישראל בזירת ההשפעה והתודעה, ומדבר על הצורך לשנות דיסקט בכל מה שנוגע להסברה. ראיון מיוחד על השפעה ותודעה. הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

דיון מומחים: חוקרי תוכנית הזירה הפלסטינית במכון – תא"ל (מיל') אודי דקל ואורית פרלוב - מנתחים את המציאות המתהווה ברצועת עזה בעקבות מתקפת ה-7/10 והמלחמה, ודנים בנושאים הבאים: מהם ההישגים הריאליים של המלחמה בחמאס ומה צפוי בהמשכה? מי יכול לשלוט ברצועת עזה, בהתאם למדיניות הישראלית ובהתחשב בפער בין הרצוי למצוי בזירה הפלסטינית? מהן החלופות המדיניות האפשריות לגבי עתיד רצועת עזה ואיזה שילוב של מהלכים מדיניים וצבאיים יכול להשיג את התוצאות הרצויות מבחינת ישראל?

מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (מיל') תמיר הימן, לשעבר ראש אמ"ן, מזהיר כי קטר מנהלת קמפיין השפעה מסוכן נגד ישראל, וקורא להתמודד עם השלכותיה אחרי המלחמה. בראיון לחוקר המכון אטילה שומפלבי, מנתח הימן, שמשמש כיועץ בכיר לצמרת הביטחונית במלחמה בעזה, את הפערים הטכנולוגיים, את החולשה של ישראל בזירת ההשפעה והתודעה, ומדבר על הצורך לשנות דיסקט בכל מה שנוגע להסברה. ראיון מיוחד על השפעה ותודעה. הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

בראש של ביידן - המעורבות האמריקנית במלחמה בעזה וההתמודדות עם איראן ושלוחיה פאנל מיוחד בהשתתפות אל"ם אלדד שביט וד"ר צ׳ק פרייליך על הסיוע המדיני והצבאי שמקבלת ישראל במלחמה נגד חמאס: מהן הציפיות של ממשל ביידן בכל הנוגע להיבטים הצבאיים של המלחמה, ל״יום שאחרי״ ולדרך לשם? מה עשויה להיות ההשפעה של התנודות בדעת הקהל האמריקאית ביחס למלחמה ושל קמפיין הבחירות לנשיאות ארה״ב, על שיקולי הממשל והעומד בראשו? וכיצד שואפת ארה״ב לטפל בהסלמה מצד חיזבאללה, החות׳ים ושאר השלוחים של איראן שהתערבו במלחמה, ומה ניתן להבין מכך לגבי האסטרטגיה שלה להתמודדות עם איראן? החזית המשפטית של המלחמה בעזה: ההליכים נגד ישראל והמאבק על הלגיטימציה הבינ״ל חוקרת המכון, אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, מנתחת את תמונת המצב בחזית המשפטית שנפתחה נגד ישראל, תוך כדי המלחמה בעזה: אילו גופים בינלאומיים פרסמו הודעות או פתחו בחקירה נגד הפעולות הצבאיות של ישראל? מהן הערכאות הבינ״ל הפועלות בנושא ואילו השלכות עלולות להיות להחלטותיהן? כיצד הליכים אלה משליכים על מצבה של ישראל בזירה הבינ״ל, ובפרט על היחסים עם ארה״ב, תוך כדי הלחימה בעזה וגם אחריה? פייקלנד – פרק 9 | השיטה הפרסית: כך עובדת מכונת ההשפעה של טהראן תגובות בעברית עילגת, טוקבקים באתרים מרכזיים, זריעת פילוג והעמקת שסעים - מכונת ההשפעה האיראנית עובדת במלוא הכוח ומנסה להשפיע על המתרחש במזרח התיכון, ובישראל בפרט. על פי פרסומים שונים, באיראן מועסקים אלפים שעוסקים בהפצת פייק ניוז, דיסאינפורמציה ותעמולה מצד המשטר, כדי לטלטל את היציבות באזור מחד, ולשמור על המהפכה האסלאמית בתוך איראן מאידך. ד"ר תמר עילם גינדין, מומחית לאיראן ממרכז עזרי באוניברסיטת חיפה, בריאיון עם חוקר המכון אטילה שומפלבי על מכונת הרעל האיראנית. היכולות הצבאיות של אויבינו במלחמה: חמאס, חזבאללה והחות'ים חוקר המכון, ד"ר יהושע קליסקי, בוחן את אמצעי הלחימה שמפעילים נגדנו אויבינו במלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר: חמאס בעזה, חזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן, וכן דן במענה הישראלי לכלל האיומים הללו. מהם אמצעי הלחימה הנמצאים ברשות חמאס וכיצד הוא משתמש בהם בשדה הקרב ברצועה? באיזה אופן הארגון העזתי מסתייע במנהרות ומהן טווחי הרקטות שעדיין נמצאות ברשותו? מה מבדיל את חזבאללה מחמאס בכל הנוגע להיקף, עוצמת ודיוק הטילים שבמחסניו? מהן היכולות ההתקפיות של החות'ים בתימן וכיצד הם רכשו יכולות אלה? ומה המענה הישראלי לכל האיומים הצבאיים האלה בהקשר ההגנתי? וגם: מה חלקם של כלי הטיס הבלתי מאוישים במלחמה הנוכחית בכל החזיתות?

חוקרת המכון, אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, מנתחת את תמונת המצב בחזית המשפטית שנפתחה נגד ישראל, תוך כדי המלחמה בעזה: אילו גופים בינלאומיים פרסמו הודעות או פתחו בחקירה נגד הפעולות הצבאיות של ישראל? מהן הערכאות הבינ״ל הפועלות בנושא ואילו השלכות עלולות להיות להחלטותיהן? כיצד הליכים אלה משליכים על מצבה של ישראל בזירה הבינ״ל, ובפרט על היחסים עם ארה״ב, תוך כדי הלחימה בעזה וגם אחריה?

חוקר המכון, ד"ר יהושע קליסקי, בוחן את אמצעי הלחימה שמפעילים נגדנו אויבינו במלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר: חמאס בעזה, חזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן, וכן דן במענה הישראלי לכלל האיומים הללו. מהם אמצעי הלחימה הנמצאים ברשות חמאס וכיצד הוא משתמש בהם בשדה הקרב ברצועה? באיזה אופן הארגון העזתי מסתייע במנהרות ומהן טווחי הרקטות שעדיין נמצאות ברשותו? מה מבדיל את חזבאללה מחמאס בכל הנוגע להיקף, עוצמת ודיוק הטילים שבמחסניו? מהן היכולות ההתקפיות של החות'ים בתימן וכיצד הם רכשו יכולות אלה? ומה המענה הישראלי לכל האיומים הצבאיים האלה בהקשר ההגנתי? וגם: מה חלקם של כלי הטיס הבלתי מאוישים במלחמה הנוכחית בכל החזיתות?

פאנל מיוחד בהשתתפות אל"ם אלדד שביט וד"ר צ׳ק פרייליך על הסיוע המדיני והצבאי שמקבלת ישראל במלחמה נגד חמאס: מהן הציפיות של ממשל ביידן בכל הנוגע להיבטים הצבאיים של המלחמה, ל״יום שאחרי״ ולדרך לשם? מה עשויה להיות ההשפעה של התנודות בדעת הקהל האמריקאית ביחס למלחמה ושל קמפיין הבחירות לנשיאות ארה״ב, על שיקולי הממשל והעומד בראשו? וכיצד שואפת ארה״ב לטפל בהסלמה מצד חיזבאללה, החות׳ים ושאר השלוחים של איראן שהתערבו במלחמה, ומה ניתן להבין מכך לגבי האסטרטגיה שלה להתמודדות עם איראן?

תגובות בעברית עילגת, טוקבקים באתרים מרכזיים, זריעת פילוג והעמקת שסעים - מכונת ההשפעה האיראנית עובדת במלוא הכוח ומנסה להשפיע על המתרחש במזרח התיכון, ובישראל בפרט. על פי פרסומים שונים, באיראן מועסקים אלפים שעוסקים בהפצת פייק ניוז, דיסאינפורמציה ותעמולה מצד המשטר, כדי לטלטל את היציבות באזור מחד, ולשמור על המהפכה האסלאמית בתוך איראן מאידך. ד"ר תמר עילם גינדין, מומחית לאירן ממרכז עזרי באוניברסיטת חיפה, בריאיון עם חוקר המכון אטילה שומפלבי על מכונת הרעל האיראנית. הפודקאסט הופק בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל.

ד"ר רז צימט משוחח עם פרופ' מאיר ליטבק, ראש מרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב, על המלחמה בעזה מזווית הראייה העדתית – בין הסונה, שאליה משתייך חמאס, לשיעה, שאליה משתייכת איראן ובעל בריתה חזבאללה. מהי הגישה הבסיסית של השיעים כלפי הסונים וכיצד היא התפתחה לאורך השנים? היכן ממוקמת הזהות השיעית בזהות האיראנית ובאסטרטגיה של משטר האייתולות? וכיצד ניתן להסביר את התמיכה האיראנית בחמאס, לנוכח האיבה ההיסטורית בין הסונים לשיעים?

המלחמה בעזה ועתיד הרצועה: ראיון עם מתן וילנאי סגן הרמטכ״ל לשעבר, האלוף (מיל') מתן וילנאי, מציג בפודקאסט מיוחד את נקודת מבטו על מאפייני המלחמה הנוכחית, על הלחימה במסגרת התמרון הקרקעי, על חלקו של העורף במלחמה ותפקיד הרשויות המקומיות, ועל האופן שבו לדעתו אפשר, בשילוב מהלכים צבאיים ומדיניים, למנוע את התחדשותו של איום הטרור מהרצועה, תוך היפרדות מהפלסטינים. בהמשך, וילנאי מתייחס גם ללחימה בצפון והעימות עם חיזבאללה ואיראן בתקופה הנוכחית, חשיבות של יחסי ישראל עם ארצות הברית והנשיא ביידן בפרט, והמציאות הבינ״ל המורכבת, בהשפעת רוסיה וסין. תמיכה לצד איבה: בין השיעה האיראנית לסונה החמאסית ד"ר רז צימט משוחח עם פרופ' מאיר ליטבק, ראש מרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב, על המלחמה בעזה מזווית הראייה העדתית – בין הסונה, שאליה משתייך חמאס, לשיעה, שאליה משתייכת איראן ובעל בריתה חזבאללה. מהי הגישה הבסיסית של השיעים כלפי הסונים וכיצד היא התפתחה לאורך השנים? היכן ממוקמת הזהות השיעית בזהות האיראנית ובאסטרטגיה של משטר האייתולות? וכיצד ניתן להסביר את התמיכה האיראנית בחמאס, לנוכח האיבה ההיסטורית בין הסונים לשיעים? קולות מאיראן – פרק 4 | המלחמה בישראל והרחוב האיראני חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, מציג בפרק זה של "קולות מאיראן" את הדרך שבה רואים המשטר והציבור האיראני את המלחמה בישראל. כמה מקום תופסת המלחמה בשיח האיראני? מה הם ההבדלים בין תגובות המשטר למלחמה לאלה של הציבור? איך באה לידי ביטוי הביקורת של הציבור האיראני על מעורבות המשטר במלחמה ותמיכתו בחמאס ובחזבאללה? וגם – התגובה המפתיעה של יהדות איראן. פייקלנד – פרק 8 | הטכנולוגיה בשירות ההשפעה מלחמת עזה כבר הפילה לכולם את האסימון: ישראל לא יודעת לעשות הסברה, וחמור מכך - אין לה כלים טכנולוגיים שמתאימים לזירת ההשפעה העולמית המודרנית. שני מומחים - חבייר שוקרון, יזם ומומחה לטכנולוגיה עמוקה והשפעה, ודולי כפיר, איש מודיעין וחוקר סייבר - מנתחים בשיחה עם אטילה שומפלבי את כישלון ההסברה הישראלי, מציעים דרכים להתמודד עם הנחיתות המספרית של היהודים ותומכי ישראל בעולם וחולמים על אינטגרציה של מערכות ומדיניות.

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, מציג בפרק זה של "קולות מאיראן" את הדרך שבה רואים המשטר והציבור האיראני את המלחמה בישראל. כמה מקום תופסת המלחמה בשיח האיראני? מה הם ההבדלים בין תגובות המשטר למלחמה לאלה של הציבור? איך באה לידי ביטוי הביקורת של הציבור האיראני על מעורבות המשטר במלחמה ותמיכתו בחמאס ובחזבאללה? וגם – התגובה המפתיעה של יהדות איראן.

מלחמת עזה כבר הפילה לכולם את האסימון: ישראל לא יודעת לעשות הסברה, וחמור מכך - אין לה כלים טכנולוגיים שמתאימים לזירת ההשפעה העולמית המודרנית. שני מומחים - חבייר שוקרון, יזם ומומחה לטכנולוגיה עמוקה והשפעה, ודולי כפיר, איש מודיעין וחוקר סייבר - מנתחים בשיחה עם אטילה שומפלבי את כישלון ההסברה הישראלי, מציעים דרכים להתמודד עם הנחיתות המספרית של היהודים ותומכי ישראל בעולם וחולמים על אינטגרציה של מערכות ומדיניות. הפודקאסט הופק בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

סגן הרמטכ״ל לשעבר, האלוף (מיל') מתן וילנאי, מציג בפודקאסט מיוחד את נקודת מבטו על מאפייני המלחמה הנוכחית, על הלחימה במסגרת התמרון הקרקעי, על חלקו של העורף במלחמה ותפקיד הרשויות המקומיות, ועל האופן שבו לדעתו אפשר, בשילוב מהלכים צבאיים ומדיניים, למנוע את התחדשותו של איום הטרור מהרצועה, תוך היפרדות מהפלסטינים. בהמשך, וילנאי מתייחס גם ללחימה בצפון והעימות עם חיזבאללה ואיראן בתקופה הנוכחית, חשיבות של יחסי ישראל עם ארצות הברית והנשיא ביידן בפרט, והמציאות הבינ״ל המורכבת, בהשפעת רוסיה וסין.

חודשיים למלחמה: התמרון הקרקעי, שחרור החטופים והמהלכים הבאים חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, מנתח את תמונת המצב הצבאית והמדינית, עם סיום החודש השני למלחמה בעזה: מה ממחישה המלחמה עד כה לגבי נחיצותו של התמרון הקרקעי? כיצד שילוב הכוחות - קרקע ואוויר - בא לידי ביטוי בשדה הקרב? האם התמרון מקדם את המאמצים לשחרור החטופים וכיצד קידום שני היעדים הללו, במקביל, משפיע על פני המערכה? מה ההשלכות הבינ״ל של התערבות החות׳ים במלחמה ובפרט האיום על נתיבי השיט? ומה נדרש מישראל להחליט ולעשות, מבחינה מדינית, כדי להשפיע על עיצוב המציאות שאחרי המלחמה בעזה? רב-זירתיות במלחמה: איראן, לבנון, סוריה והמיליציות השיעיות | פאנל מומחיות שלוש חוקרות בכירות במכון – סימה שיין, ד"ר כרמית ולנסי ואורנה מזרחי - מציגות תמונת מצב עדכנית של הרב-זירתיות במלחמה, בשלב שאחרי ההפוגה, בדגש על המעורבות העקיפה של איראן במלחמה, והמעורבות הישירה של חיזבאללה, החות׳ים ומיליציות שיעיות נוספות. לאן חותרת איראן במהלכי ההתערבות שלה, והאם היא מסתפקת במהלכי ההתערבות שראינו עד כה? באיזה אופן איראן תומכת בחמאס, עוד לפני המלחמה? האם חיזבאללה צפוי להרחיב את העימות עם ישראל בחזית הצפון? עם אילו לחצים ותמריצים הוא מתמודד - בתוך לבנון ומחוץ לה - כדי שיימנע מכניסה למלחמה כוללת? מה השיקולים של אסד בעניין המעורבות במלחמה, וביחס לחמאס בפרט? כיצד המתקפות של המיליציות השיעיות בעיראק, בסוריה ובתימן, נגד הכוחות האמריקאים וכלי שיט בינלאומיים, משפיעים על מהלך העניינים? וגם – מה דעתן של המומחיות שלנו על הפרסומים האחרונים בנוגע לתפקידן של נשים בצה״ל במהלך המלחמה, וכן להתרעות שהעבירו לפני המלחמה - האם הכשל ב-7 באוקטובר נבע גם מהטייה מגדרית? רשת ביטחון | עד כמה מעורבת איראן במלחמה בישראל? הכוחות החמושים בחסות איראנית ברחבי המזרח התיכון הולכים ומסלימים את פעולותיהם נגד ישראל וארה"ב. בן ירושלמי משוחח עם סימה שיין, ראש תוכנית איראן במכון ובכירה לשעבר במוסד, במטרה להבין מה מידת מעורבותה של איראן במערכה הנוכחית, כיצד ארה"ב מתמודדת עם התקיפות על נכסיה - והאם פני המצב להסלמה. פייקלנד – פרק 7 | תקשורת בצו 8 מתחילת המלחמה בעזה, התקשורת הישראלית תפסה צד ברור וחד משמעי. במדינה שבה המתח בין השלטון לעיתונות שבר בשנה האחרונה שיאים, זה לא דבר מובן מאליו. ניר כהן (ynet) וצביקה קליין (Jerusalem Post) - שני עורכים בכירים בעיתונות הישראלית, מגלים בשיחה עם אטילה שומפלבי את הסודות שמאחורי ההחלטות היום-יומיות על עזה, חמאס, החטופים, היחס לדובר צה"ל והדילמות הנוגעות לאתיקה עיתונאית. הפודקאסט הופק בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל מעבר לרשת - עסקת חילופי השבויים והשיח בעולם הערבי: האם ישראל אכן חלשה יותר מקורי עכביש? החוקרת אורית פרלוב עוסקת הפעם בתוכניתה בשיח בעולם הערבי על עסקת חילופי השבויים בין מדינת ישראל וארגון הטרור חמאס, בתיווך קטאר ומצרים. האם עצירת המלחמה לטובת עסקת השבויים הכוללת נשים וילדים נתפסת בעולם הערבי כנקודת חוזק או חולשה של ישראל? מדוע כעסו העזתים על מראות החגיגות בגדה המערבית עם שחרור האסירים הקטינים והאסירות? האם הפופלריות של חמאס מתחזקת בעקבות שחרור האסירים, ואם כן - היכן ? מדוע כל כך חשוב למפרציות ולמדינות ערב הסוניות לגמד את הישגי חמאס - האם זה נובע מאהבת ישראל או משנאת האחים המוסלמים? איך הדברים נקלטים בציר ההתנגדות? כיצד אירוע עסקת חילופי השבויים מחזק את תיאוריית קורי העכביש של נסראללה? וגם – מה לדעת הציבור הערבי הולך לקרות בשלבים הבאים?

החוקרת אורית פרלוב עוסקת הפעם בתוכניתה בשיח בעולם הערבי על עסקת חילופי השבויים בין מדינת ישראל וארגון הטרור חמאס, בתיווך קטאר ומצרים. האם עצירת המלחמה לטובת עסקת השבויים הכוללת נשים וילדים נתפסת בעולם הערבי כנקודת חוזק או חולשה של ישראל? מדוע כעסו העזתים על מראות החגיגות בגדה המערבית עם שחרור האסירים הקטינים והאסירות? האם הפופלריות של חמאס מתחזקת בעקבות שחרור האסירים, ואם כן - היכן ? מדוע כל כך חשוב למפרציות ולמדינות ערב הסוניות לגמד את הישגי חמאס - האם זה נובע מאהבת ישראל או משנאת האחים המוסלמים? איך הדברים נקלטים בציר ההתנגדות? כיצד אירוע עסקת חילופי השבויים מחזק את תיאוריית קורי העכביש של נסראללה? וגם – מה לדעת הציבור הערבי הולך לקרות בשלבים הבאים?

הכוחות החמושים בחסות איראנית ברחבי המזרח התיכון הולכים ומסלימים את פעולותיהם נגד ישראל וארה"ב. בן ירושלמי משוחח עם סימה שיין, ראש אשכול איראן בכירה לשעבר במוסד, במטרה להבין מה מידת מעורבותה של איראן במערכה האזורית, כיצד ארה"ב מתמודדת עם התקיפות על נכסיה והאם פניה להסלמה.

After seven days of a temporary ceasefire between Israel and Hamas and the return of 114 hostages to Israeli territory, most of them Israeli women and children, Hamas violated the agreement and renewed the fire and launch of rockets toward Israel. Israel is now continuing in the next phase of its war against Hamas, attacking not only the northern part of the Gaza Strip, but also cities and neighborhoods in southern areas. In this podcast INSS researcher Adi Kantor sits down with Ofer Shelah, senior researcher at INSS and former member of the Knesset Foreign Affairs and Defense Committee. Together they discuss the current situation in Gaza and consider: Where is Israel headed vis-à-vis its goals concerning the war? What are the scenarios and parameters for the “day after”? What are the US conditions for continuing the fighting, and do they suit the Israeli objectives? And what is known at this point regarding Israel’s biggest failure in its 75 years of independence in protecting its own citizens against the October 7 massacre?

מתחילת המלחמה בעזה, התקשורת הישראלית תפסה צד ברור וחד משמעי. במדינה שבה המתח בין השלטון לעיתונות שבר בשנה האחרונה שיאים, זה לא דבר מובן מאליו. ניר כהן (ynet) וצביקה קליין (Jerusalem Post) - שני עורכים בכירים בעיתונות הישראלית, מגלים בשיחה עם אטילה שומפלבי את הסודות שמאחורי ההחלטות היום-יומיות על עזה, חמאס, החטופים, היחס לדובר צה"ל והדילמות הנוגעות לאתיקה עיתונאית. הפודקאסט הופק בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

שלוש חוקרות בכירות במכון – סימה שיין, ד"ר כרמית ולנסי ואורנה מזרחי - מציגות תמונת מצב עדכנית של הרב-זירתיות במלחמה, בשלב שאחרי ההפוגה, בדגש על המעורבות העקיפה של איראן במלחמה, והמעורבות הישירה של חיזבאללה, החות׳ים ומיליציות שיעיות נוספות. לאן חותרת איראן במהלכי ההתערבות שלה, והאם היא מסתפקת במהלכי ההתערבות שראינו עד כה? באיזה אופן איראן תומכת בחמאס, עוד לפני המלחמה? האם חיזבאללה צפוי להרחיב את העימות עם ישראל בחזית הצפון? עם אילו לחצים ותמריצים הוא מתמודד - בתוך לבנון ומחוץ לה - כדי שיימנע מכניסה למלחמה כוללת? מה השיקולים של אסד בעניין המעורבות במלחמה, וביחס לחמאס בפרט? כיצד המתקפות של המיליציות השיעיות בעיראק, בסוריה ובתימן, נגד הכוחות האמריקאים וכלי שיט בינלאומיים, משפיעים על מהלך העניינים? וגם – מה דעתן של המומחיות שלנו על הפרסומים האחרונים בנוגע לתפקידן של נשים בצה״ל במהלך המלחמה, וכן להתרעות שהעבירו לפני המלחמה - האם הכשל ב-7 באוקטובר נבע גם מהטייה מגדרית?

הכישלון המודיעיני ב-7 באוקטובר: ריאיון עם ראש אמ"ן לשעבר מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, מנתח את מרכיבי הכישלון המודיעיני במתקפת ה-7/10: מהי קונספציה, ומהן הקונספציות שקרסו במקרה זה? מה ההבדל בין תוכנית אופרטיבית (או תוכנית מגירה) לפקודת מבצע והאם הם היו קיימים במסגרת ההיערכות המודיעינית והמבצעית, מול גזרת עזה, בתקופה שקדמה למתקפה? על רקע הדיווחים על התרעה שהגיעה מ-8200 לפני המתקפה - מהי חובת ההתרעה האישית באמ״ן והאם היא מספיקה כדי לחולל שינוי ברמה הארגונית? ומה תפקיד יחידת הבקרה שקמה באמ״ן כחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים, ומה השפעתה כיום? החזית הימית של המלחמה: החות׳ים, איראן והאיום על נתיבי השיט חוקר המכון, תא"ל (מיל') יובל אילון, על השלכות המלחמה בעזה על הזירה הימית: מה החשיבות של נתיבי השיט בים סוף ומדוע הפגיעה באוניות שקשורות לישראל או לאנשי עסקים ישראלים היא איום בעל משמעות עולמית? באילו אמצעים מפעילים החות׳ים ואיראן טרור ימי נגד ישראל, ועוד קודם לכן נגד מדינות ערביות? וכיצד המעורבות האמריקאית והסכמי אברהם עוזרים לישראל להתמודד עם איומים אלה כעת? פייקלנד – פרק 6 | האתגר של צה"ל בתחומי ההשפעה לצה"ל יש יכולות בתחומי ההשפעה והתודעה, אולם ההערכה היא כי הן לא מספיקות. מחלקת השפעה אמנם הוקמה כמטה מבצעי בשנים האחרונות, אך נראה כי בזירת הקרב המודרנית, למשחקי ההשפעה על התודעה של האויב יש מקום גדול יותר. האם בצה"ל ירימו את הכפפה? מי אמור להגן על הישראלים מפני מבצעי השפעה זרים? ומה תפקידו של דובר צה"ל? חוקר המכון אטילה שומפלבי מארח את דודי סימן טוב (INSS) ואת ד"ר סער רווה, מומחה להשפעה, לדיון על כלי מלחמה שלא כוללים טילים ומטוסי קרב.

חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, מנתח את תמונת המצב הצבאית והמדינית, עם סיום החודש השני למלחמה בעזה: מה ממחישה המלחמה עד כה לגבי נחיצותו של התמרון הקרקעי? כיצד שילוב הכוחות - קרקע ואוויר - בא לידי ביטוי בשדה הקרב? האם התמרון מקדם את המאמצים לשחרור החטופים וכיצד קידום שני היעדים הללו, במקביל, משפיע על פני המערכה? מה ההשלכות הבינ״ל של התערבות החות׳ים במלחמה ובפרט האיום על נתיבי השיט? ומה נדרש מישראל להחליט ולעשות, מבחינה מדינית, כדי להשפיע על עיצוב המציאות שאחרי המלחמה בעזה?

הכישלון המודיעיני ב-7 באוקטובר: ריאיון עם ראש אמ"ן לשעבר מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, מנתח את מרכיבי הכישלון המודיעיני במתקפת ה-7/10: מהי קונספציה, ומהן הקונספציות שקרסו במקרה זה? מה ההבדל בין תוכנית אופרטיבית (או תוכנית מגירה) לפקודת מבצע והאם הם היו קיימים במסגרת ההיערכות המודיעינית והמבצעית, מול גזרת עזה, בתקופה שקדמה למתקפה? על רקע הדיווחים על התרעה שהגיעה מ-8200 לפני המתקפה - מהי חובת ההתרעה האישית באמ״ן והאם היא מספיקה כדי לחולל שינוי ברמה הארגונית? ומה תפקיד יחידת הבקרה שקמה באמ״ן כחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים, ומה השפעתה כיום? החזית הימית של המלחמה: החות׳ים, איראן והאיום על נתיבי השיט חוקר המכון, תא"ל (מיל') יובל אילון, על השלכות המלחמה בעזה על הזירה הימית: מה החשיבות של נתיבי השיט בים סוף ומדוע הפגיעה באוניות שקשורות לישראל או לאנשי עסקים ישראלים היא איום בעל משמעות עולמית? באילו אמצעים מפעילים החות׳ים ואיראן טרור ימי נגד ישראל, ועוד קודם לכן נגד מדינות ערביות? וכיצד המעורבות האמריקאית והסכמי אברהם עוזרים לישראל להתמודד עם איומים אלה כעת? פייקלנד – פרק 6 | האתגר של צה"ל בתחומי ההשפעה לצה"ל יש יכולות בתחומי ההשפעה והתודעה, אולם ההערכה היא כי הן לא מספיקות. מחלקת השפעה אמנם הוקמה כמטה מבצעי בשנים האחרונות, אך נראה כי בזירת הקרב המודרנית, למשחקי ההשפעה על התודעה של האויב יש מקום גדול יותר. האם בצה"ל ירימו את הכפפה? מי אמור להגן על הישראלים מפני מבצעי השפעה זרים? ומה תפקידו של דובר צה"ל? חוקר המכון אטילה שומפלבי מארח את דודי סימן טוב (INSS) ואת ד"ר סער רווה, מומחה להשפעה, לדיון על כלי מלחמה שלא כוללים טילים ומטוסי קרב.

מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, מנתח את מרכיבי הכישלון המודיעיני במתקפת ה-7/10: מהי קונספציה, ומהן הקונספציות שקרסו במקרה זה? מה ההבדל בין תוכנית אופרטיבית (או תוכנית מגירה) לפקודת מבצע והאם הם היו קיימים במסגרת ההיערכות המודיעינית והמבצעית, מול גזרת עזה, בתקופה שקדמה למתקפה? על רקע הדיווחים על התרעה שהגיעה מ-8200 לפני המתקפה - מהי חובת ההתרעה האישית באמ״ן והאם היא מספיקה כדי לחולל שינוי ברמה הארגונית? ומה תפקיד יחידת הבקרה שקמה באמ״ן כחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים, ומה השפעתה כיום?

Israel may win the war against Hamas in Gaza, but the battle for positive public opinion is far from getting a trophy. For years, Israel has been trying to convince the world that the war against Islamic terror is a war led for the entire West. In spite of the horrific atrocities on the 7th of October, millions still stand with the Palestinians and not with Israel. Dr. Vera Michlin Shapir and Dr. Ofer Friedman speak with Fakeland host, Attila Somfalvi, on the strategic communication of Israel and Hamas. The Podcast is produced in partnership with the Konard Adenauer Stiftung, Israel

לצה"ל יש יכולות בתחומי ההשפעה והתודעה, אולם ההערכה היא כי הן לא מספיקות. מחלקת השפעה אמנם הוקמה כמטה מבצעי בשנים האחרונות, אך נראה כי בזירת הקרב המודרנית, למשחקי ההשפעה על התודעה של האויב יש מקום גדול יותר. האם בצה"ל ירימו את הכפפה? מי אמור להגן על הישראלים מפני מבצעי השפעה זרים? ומה תפקידו של דובר צה"ל? חוקר המכון אטילה שומפלבי מארח את דודי סימן טוב (INSS) ואת ד"ר סער רווה, מומחה להשפעה, לדיון על כלי מלחמה שלא כוללים טילים ומטוסי קרב.

In this INSS podcast, Dr. Ofir Winter sits with Eng. Saoud Saqer, an Emirati strategist and expert on the Abraham Accords and the Israeli-Palestinian conflict, to hear his thoughts about the Israel-Hamas war. Saqer contends that the Hamas October 7 massacre was a catastrophe not only for the Israelis, but for humanity in general. He condemns Hamas as a terror organization that does not represent Arabs or Islam, emphasizing that terrorism has no religion. He discusses the resilience of Israel-Emirati relations in the context of the Israel-Hamas war, and clarifies why the Abraham Accords contribute more to advancing the Palestinian cause than to Hamas's strategy of terrorism and violent struggle. In addition, he suggests lessons for Israelis and Palestinians drawn from the UAE's experience in dealing with radical Islam and promoting tolerance.

חוקר המכון, תא"ל (מיל') יובל אילון, על השלכות המלחמה בעזה על הזירה הימית: מה החשיבות של נתיבי השיט בים סוף ומדוע הפגיעה באוניות שקשורות לישראל או לאנשי עסקים ישראלים היא איום בעל משמעות עולמית? באילו אמצעים מפעילים החות׳ים ואיראן טרור ימי נגד ישראל, ועוד קודם לכן נגד מדינות ערביות? וכיצד המעורבות האמריקאית והסכמי אברהם עוזרים לישראל להתמודד עם איומים אלה כעת?

עסקת החטופים – דיון מומחי המכון למחקרי ביטחון לאומי מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, דן עם החוקרים הבכירים – הח"כ לשעבר עפר שלח, אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך ופרופ' קובי מיכאל – בעסקת החטופים השנויה במחלוקת שנחתמה מול חמאס. מה חושבים מומחי המכון על תנאי העסקה? כיצד ניתן להסביר את תוצאות סקר המכון למחקרי ביטחון לאומי, לפיו העם חלוק בדעתו בנוגע לעסקת החטופים – והאם אחת הסיבות להתנגדות לעסקה קשורה למחאה ששררה בישראל טרם המלחמה? מהם קווי הדמיון והשוני בין העסקה הנוכחית לבין עסקאות קודמות בישראל ובעולם? וגם – כיצד יראה המשך המערכה אחרי תום ההפוגה, והאם יש אפשרות שההפוגה תהפוך להפסקת אש ארוכת טווח? פייקלנד - פרק 5 | כך הפכה אל-ג'זירה למכונת הרעל של המזרח התיכון כבר כמעט 30 שנה שהרשת הקטארית משנה את פני המזרח התיכון, בוחשת בתוך דיקטטורות ודמוקרטיות כאחת, מסייעת למחבלים ולרוצחים דוגמת חמאס. מגיש "פייקלנד" אטילה שומפלבי מראיין את רועי קייס (כאן11) ופרופ' קובי מיכאל (INSS) על הנשק המסוכן של שליט קטאר שלא נופל משום טיל מדוייק. ביטחון המזון במלחמה: משבר התעשייה והאספקה גלית כהן, ראשת תכנית שינויי אקלים ובטחון לאומי במכון, ודודי מנביץ, יו"ר איגוד תעשיות המזון, בדיון על המשבר שמאיים על ביטחון המזון של ישראל והדרכים לטפל בו ולמנוע את החרפתו: מהם האתגרים שנחשפו עם תחילת המלחמה בתחום שרשראות האספקה של תעשיית המזון - החל באספקת מוצרי הגלם, דרך הייצור, ועד לצרכנים בשווקים? במה מתבטא המשבר הנוכחי לעומת המשברים שהתעוררו בתחום זה בתקופת הקורונה ובעקבות המלחמה באוקראינה? כיצד צריכה ישראל לתכלל את הטיפול במשבר זה, על מרכיביו השונים, ולאיזה אתגרים עתידיים יש להיערך בעקבותיו? גל אנטישמיות במערב - על סטרואידים מאז 7 באוקטובר ותחילת מלחמת ״חרבות ברזל״, ועל רקע תסיסה ציבורית גוברת וגל הפגנות מחאה המתוייגות "פרו פלסטיניות", נרשמת עליה תלולה של מאות אחוזים בהיקף התקריות האנטישמיות והאנטי-ישראליות במדינות המערב. חוקר המכון שחר עילם מציג תמונת מצב לגבי גל המחאה האנטי-ישראלי והאנטישמיות באירופה ובאמריקה, ודן בשאלות הבאות: כיצד מגיבות הממשלות במערב להתפרצות השנאה והאלימות? האם מנהיגי המערב ישכילו הפעם להתמודד עם בעיות השורש הפנימיות המאיימות על ביטחון אזרחי המדינות (יהודים ולא-יהודים כאחד) ועל יציבותן? מה מאפיין את ההתארגנויות השונות הנוטלות חלק בהפגנות ומדוע הן מסכנות את הדמוקרטיה הליברלית ולא רק את ישראל והקהילות היהודיות? ובאילו ערוצים יכולה ישראל לפעול, יחד עם מדינות אלה, כדי להיאבק בתופעה?

מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, דן עם החוקרים הבכירים – הח"כ לשעבר עפר שלח, אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך ופרופ' קובי מיכאל – בעסקת החטופים השנויה במחלוקת שנחתמה מול חמאס. מה חושבים מומחי המכון על תנאי העסקה? כיצד ניתן להסביר את תוצאות סקר המכון למחקרי ביטחון לאומי, לפיו העם חלוק בדעתו בנוגע לעסקת החטופים – והאם אחת הסיבות להתנגדות לעסקה קשורה למחאה ששררה בישראל טרם המלחמה? מהם קווי הדמיון והשוני בין העסקה הנוכחית לבין עסקאות קודמות בישראל ובעולם? וגם – כיצד יראה המשך המערכה אחרי תום ההפוגה, והאם יש אפשרות שההפוגה תהפוך להפסקת אש ארוכת טווח?

גלית כהן, ראשת תכנית שינויי אקלים ובטחון לאומי במכון, ודודי מנביץ, יו"ר איגוד תעשיות המזון, בדיון על המשבר שמאיים על ביטחון המזון של ישראל והדרכים לטפל בו ולמנוע את החרפתו: מהם האתגרים שנחשפו עם תחילת המלחמה בתחום שרשראות האספקה של תעשיית המזון - החל באספקת מוצרי הגלם, דרך הייצור, ועד לצרכנים בשווקים? במה מתבטא המשבר הנוכחי לעומת המשברים שהתעוררו בתחום זה בתקופת הקורונה ובעקבות המלחמה באוקראינה? כיצד צריכה ישראל לתכלל את הטיפול במשבר זה, על מרכיביו השונים, ולאיזה אתגרים עתידיים יש להיערך בעקבותיו?

מאז 7 באוקטובר ותחילת מלחמת ״חרבות ברזל״, ועל רקע תסיסה ציבורית גוברת וגל הפגנות מחאה המתוייגות "פרו פלסטיניות", נרשמת עליה תלולה של מאות אחוזים בהיקף התקריות האנטישמיות והאנטי-ישראליות במדינות המערב. חוקר המכון שחר עילם מציג תמונת מצב לגבי גל המחאה האנטי-ישראלי והאנטישמיות באירופה ובאמריקה, ודן בשאלות הבאות: כיצד מגיבות הממשלות במערב להתפרצות השנאה והאלימות? האם מנהיגי המערב ישכילו הפעם להתמודד עם בעיות השורש הפנימיות המאיימות על ביטחון אזרחי המדינות (יהודים ולא-יהודים כאחד) ועל יציבותן? מה מאפיין את ההתארגנויות השונות הנוטלות חלק בהפגנות ומדוע הן מסכנות את הדמוקרטיה הליברלית ולא רק את ישראל והקהילות היהודיות? ובאילו ערוצים יכולה ישראל לפעול, יחד עם מדינות אלה, כדי להיאבק בתופעה?

כבר כמעט 30 שנה שהרשת הקטארית אל-ג'זירה משנה את פני המזרח התיכון, בוחשת בתוך דיקטטורות ודמוקרטיות כאחת ומסייעת למחבלים ולרוצחים דוגמת חמאס. מגיש "פייקלנד" אטילה שומפלבי מראיין את רועי קייס (כאן11) ופרופ' קובי מיכאל (INSS) על הנשק המסוכן של שליט קטאר שלא נופל משום טיל מדוייק. הפודקאסט הופק בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

בתוך הראש של יחיא סינוואר: דיבייט באולפן פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף – חוקרי הזירה הפלסטינית במכון שלא תמיד רואים עין בעין – מנסים להיכנס לראשה של הנהגת ארגון הטרור חמאס והעומד בראשו יחיא סינוואר. מה הייתה התכלית האסטרטגית של מתקפת ה-7 באוקטובר בעבור הנהגת חמאס? איך ההנהגה מבינה ברגע זה את האירוע ולאן היא מבקשת להוליך אותו? וגם – איך משפיעים האירועים על תודעת הזהות הפלסטינית? רשת ביטחון | הגבול מתחמם - לקראת מלחמה בצפון? חילופי האש בגבול הצפון, שנמשכים כבר מעל חמישה שבועות, הולכים ומסלימים, ומציבים בפני ישראל דילמה לגבי המשך הלחימה. בן ירושלמי משוחח עם אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ומומחית ללבנון, כדי להבין את הלך הרוח בקרב חזבאללה והעומד בראשה, הביקורת מתוך לבנון, התהיות במערכת לגבי המשך הלחימה והאם פנינו להסלמה ומלחמה כוללת. מעבר לרשת | בין עזה לנסראללה: חלק א' – מה חושב הציבור העזתי? השבוע מתחלקת התוכנית ״מעבר לרשת״ לשני חלקים: האחד על הזירה הדרומית והשני על הצפונית. בחלק הראשון ננסה להקשיב לקולות ולתמונות המגיעים מעזה. נבין את השיח על ה״נכבה השנייה״, ומדוע פלסטינים רבים העדיפו לברוח דרומה למרות שנשבעו שעדיף מותם על עקירותם. נדבר על הרובים שמופנים כלפיהם מצד חמאס, על הצילומים המשפילים בראייתם של הזקנים והצעירים שעוברים את המסע מצפון לדרום. כמו כן, נקשיב לקולות הרופאים והעיתונאים שמנסים לתווך לנו את סיפורי הילדים הפצועים, הרעב והמחסור בתרופות. נסיים את החלק בביקורת הקשה שנמתחת כלפי מנהיגי מדינות ערב, על כך שאינם עושים דבר עבור הציבור העזתי. מעבר לרשת | בין עזה לנסראללה: חלק ב' – מה חושב הציבור הלבנוני? לאחר שהחלק הראשון של התוכנית עסק בציבור העזתי, מפנה המגישה אורית פרלוב את המבט צפונה ועוסקת בשיח הציבורי בלבנון כלפי המערכה של חזבאללה נגד ישראל. מה בראיית הציבור האינטרס של חזבאללה? מדוע עדיפה לדעתם ״חזית לוחצת״, כדברי נסראללה, ולא מלחמה אזורית כוללת? כמו כן, נראה את הקמפיינים והביקורת המופנית כלפי מנהיגי מדינות ערב שנתפסים ״כמגן אנושי״ של ישראל מחד, ואת הביקורת שמופנית כלפי העיתונאים הלבנונים מאידך שמואשמים בבגידה וב"שיתוף פעולה ברצח הילדים העזתים", בשל הביקורת הקשה שהם מותחים כלפי חזבאללה וסירובם לאפשר ללבנון להכנס למלחמה עם ישראל. וגם: נחזור לבית החולים החולים שיפא - האם זה המקום שיחתום את המערכה?

המלחמה בעזה חשפה את העוצמה של החברה הישראלית שהתגייסה לכל משימה אפשרית, אבל גם את חולשתה של מערכת ההסברה הרשמית. אלפי ישראלים עם מקלדת התגייסו לקרב על התודעה ברחבי תבל - וגם בעולם הערבי. על ההבדלים בין הזירות, על מה שעובד ומה שלא, על מסרים, סרטונים ומהירות תגובה: אטילה שומפלבי עם ד"ר אלי דוד, אלה קינן ואביתר אדרי, על מערך ההסברה האזרחי הפעיל בעולם. הפודקאסט הופק בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

40 days have passed since the October 7 massacre of Israeli citizens by Hamas terrorists and Gazan civilian accomplices. While Israel’s primary military efforts are concentrated in the Gaza Strip, it seems that the situation on the northern border has escalated sharply. Hezbollah’s ongoing attacks against Israeli civilians, including the use of heavier explosives, along with the evacuation of tens of thousands of Israeli civilians from their homes near the border due to the security threat, clearly demand a response from Israel. What the response will be, as well as its scope, remains be seen. In this podcast, INSS researcher Adi Kantor sits down with Orna Mizrahi, senior researcher at INSS and former deputy national security advisor. Together they discuss the current escalation in the north and consider: What is the nature of the fighting on the Lebanese border since the beginning of the war in Gaza? What motivates Hezbollah to join the war? Can we expect a full-scale war? And what should happen along the Lebanese border on “the day after” the war in Gaza?