מחקר בשלוש קריאות: הפודקאסט של מרכז המחקר והמידע של הכנסת

כל מי שנוסע בתחבורה ציבורית מכיר את המפגש עם פקחים שבודקים האם תיקפנו את כרטיס הנסיעה. כמה נוסעים לא מתקפים, כמה זה עולה ולמי? מה החשיבות של תיקוף? ולמה נדרש גם מי שפטור מתשלום נדרש לתקף? נדבר עם ד"ר רוני בלנק, חוקר בממ"מ, על סוגיות אלה ועוד.   לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא אופן הערכת אובדן הכנסות המדינה כתוצאה מאי-תיקוף בתחבורה ציבורית. תמונה מתוך: אתר משרד התחבורה. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

צריכת שירותי זנות היא עבירה פלילית בישראל, במסגרת חקיקה שנכנסה לתוקף ב-2020. עם זאת, היקף האכיפה נמוך בהרבה מהיקף התופעה המוערך. מה ההסבר לפער הזה, והאם החוק לאיסור צריכת זנות משיג את מטרתו? נדבר עם ד"ר נלי כפיר, חוקרת בממ"מ, על סוגיות אלה ועוד.   לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא אכיפת איסור צריכת זנות. תמונה מתוך: אתר משרד המשפטים. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

השפה העברית היא כלי חשוב להשתלבות בחברה הישראלית; היא השפה הרווחת בתרבות, בתקשורת, באקדמיה, ובעסקים. למרות זאת, ניתוח של לימוד העברית במערכת החינוך בחברה הערבית בישראל מצביע על קשיים ועל נתונים מדאיגים.  מהי רמת העברית של תלמידים בחברה הערבית? כיצד החיים בעיר מעורבת משפיעים על השליטה בשפה? ואיך מורה בלי תעודת הוראה בעברית יכול ללמד את השפה? על שאלות אלה ועוד ישיבו רינת בניטה ומיכה נוי, חוקרים בממ"מ.  לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית. תמונה מתוך: אתר משרד החינוך. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

כלי משמעותי לניהול תקציב המדינה שהוא פחות מוכר הן הרזרבות תקציביות. לקראת הדיונים בכנסת על תקציב המדינה, אנו מציגים את נושא הרזרבות התקציביות, ומארחים את אליעזר שוורץ, ראש צוות במחלקה לפיקוח תקציבי בממ"מ, שמסביר בין היתר מהן הרזרבות הללו ומה מטרתן, איזה סוגים של רזרבות יש, ולמה בסוף שנה קשה לדעת כיצד נוצלו. אונ מזמינים אתכם להאזין לפרקים קודמים בנושאי תקציב- מבוא לתקציב המדינה ותקציב בזמן מלחמה. לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא הרזרבות בתקציב המדינה בשנים 2016-2024. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

נשירת תלמידים ממוסדות חינוך מהווה אתגר למערכת החינוך. מהי נשירה, ומה ההבדל בין נשירה גלויה וסמויה? האם יש אוכלוסיות שבהן יש שיעור גבוה יותר של נשירה? איך מלחמת חרבות ברזל השפיעה על הנשירה? אסף וינינגר, חוקר בממ"מ, עונה על שאלות אלה ועוד.  לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא הנשירה מלימודים בקרב האוכלוסייה הבדואית בדרום, ומצגת בנושא נשירה מלימודים בקרב נוער חרדי. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected]. מקור התמונה: אתר משרד הבריאות

בשנים האחרונות גדל מספר העולים לישראל, ובהקשר זה עלתה שאלת  הנכדים והנינים ליהודים. האם נינים ליהודים זכאים לעלות במסגרת חוק השבות? מה היקף האוכלוסיה, מאיזה מדינות הם מגיעים, ומה מעמדם בישראל? אילה אליהו, חוקרת בממ"מ, תענה על שאלות אלה ועוד.  לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא כניסה לישראל והתאזרחות של נינים ליהודים. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected]. מקור התמונה: אתר משרד העלייה והקליטה

דווקא בתקופת מלחמת חרבות ברזל, שבה גדל הביקוש לסיוע נפשי, ישנו מחסור בפסיכיאטרים, רופאים לבריאות הנפש.  מה היקף המחסור הזה? ממה הוא נגרם? האם הוא עוד צפוי להחמיר והאם יש פתרונות למצב? פלורה קוך דבידוביץ', חוקרת בממ"מ, תענה על שאלות אלה ועוד.  לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא היקף כוח האדם במקצוע הפסיכיאטריה. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected]. מקור התמונה: אתר משרד הבריאות

שינוי האקלים העולמי כבר כאן וצפוי להחמיר בשנים הבאות. ישראל נמצאת באזור המוגדר מוקדה (hotspot) של שינוי אקלים – כלומר, מגמת השינוי חדה יותר מן הממוצע העולמי. למרות זאת, ובניגוד למדינות אחרות, נכון לעכשיו הטיפול הממשלתי בנושא מפוזר בהרבה החלטות ממשלה וללא מסגרת חוקית מתכללת. בימים אלה הממשלה מקדמת הצעת חוק אקלים שנידונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. איך ישראל צפויה להיות מושפעת משינוי האקלים? מה כוללת הצעת החוק? והאם היעדים שנכללים בהצעה בכלל ברי יישום? בפרק היום אנו מארחים את ד"ר יהודה טרואן, חוקר בממ"מ, שיציג את הנושא ויענה על שאלות אלה ועוד.  לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא שינוי האקלים העולמי והמדיניות בנושא בעולם ובישראל. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected]. מקור התמונה: Image by jcomp on Freepik

ביטוח בריאות מאפשר לרבים מאיתנו להתמודד עם מצבים רפואיים מורכבים ויקרים. עם זאת, יש מקרים בהם לאדם יש כפל ביטוחי - תשלום עבור שתי פוליסות, עבור אותו אירוע ביטוחי, כאשר בהתרחש האירוע הביטוחי, יוכל המבוטח לתבוע רק פוליסה אחת. המצב הזה מוביל לתוצאות שליליות שונות. בפרק היום חדוה קפלינסקי, כלכלנית בממ"מ, תציג את הסוגיה, תחבר אותה לתיאוריה הכלכלית כמקרה של כשל שוק במערכת הבריאות, ותציג את הרפורמה ממשלתית שניסתה להתמודד עם הבעיה הזו. לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא כפל הביטוחים. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

מלחמת "חרבות ברזל" השפיעה מאוד על המשק הישראלי, ובמיוחד על ענפי הבינוי והחקלאות. למה ענפים אלה הושפעו במיוחד? מה ההשפעה הזו, ואיך היא משפיעה בתורה על מחירי הדירות והתוצרת החקלאית? ומה אפשר לעשות כדי לשפר את פני הדברים? בת חן רוטנברג, כלכלנית בממ"מ, עונה בפרק זה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא ההשלכות הכלכליות של מלחמת חרבות ברזל על ענף החקלאות ו מסמך בנושא השפעת המלחמה על ענף הבנייה. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].