מחקר בשלוש קריאות: הפודקאסט של מרכז המחקר והמידע של הכנסת

נשירת תלמידים ממוסדות חינוך מהווה אתגר למערכת החינוך. מהי נשירה, ומה ההבדל בין נשירה גלויה וסמויה? האם יש אוכלוסיות שבהן יש שיעור גבוה יותר של נשירה? איך מלחמת חרבות ברזל השפיעה על הנשירה? אסף וינינגר, חוקר בממ"מ, עונה על שאלות אלה ועוד.  לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא הנשירה מלימודים בקרב האוכלוסייה הבדואית בדרום, ומצגת בנושא נשירה מלימודים בקרב נוער חרדי. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected]. מקור התמונה: אתר משרד הבריאות

בשנים האחרונות גדל מספר העולים לישראל, ובהקשר זה עלתה שאלת  הנכדים והנינים ליהודים. האם נינים ליהודים זכאים לעלות במסגרת חוק השבות? מה היקף האוכלוסיה, מאיזה מדינות הם מגיעים, ומה מעמדם בישראל? אילה אליהו, חוקרת בממ"מ, תענה על שאלות אלה ועוד.  לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא כניסה לישראל והתאזרחות של נינים ליהודים. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected]. מקור התמונה: אתר משרד העלייה והקליטה

דווקא בתקופת מלחמת חרבות ברזל, שבה גדל הביקוש לסיוע נפשי, ישנו מחסור בפסיכיאטרים, רופאים לבריאות הנפש.  מה היקף המחסור הזה? ממה הוא נגרם? האם הוא עוד צפוי להחמיר והאם יש פתרונות למצב? פלורה קוך דבידוביץ', חוקרת בממ"מ, תענה על שאלות אלה ועוד.  לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא היקף כוח האדם במקצוע הפסיכיאטריה. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected]. מקור התמונה: אתר משרד הבריאות

שינוי האקלים העולמי כבר כאן וצפוי להחמיר בשנים הבאות. ישראל נמצאת באזור המוגדר מוקדה (hotspot) של שינוי אקלים – כלומר, מגמת השינוי חדה יותר מן הממוצע העולמי. למרות זאת, ובניגוד למדינות אחרות, נכון לעכשיו הטיפול הממשלתי בנושא מפוזר בהרבה החלטות ממשלה וללא מסגרת חוקית מתכללת. בימים אלה הממשלה מקדמת הצעת חוק אקלים שנידונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. איך ישראל צפויה להיות מושפעת משינוי האקלים? מה כוללת הצעת החוק? והאם היעדים שנכללים בהצעה בכלל ברי יישום? בפרק היום אנו מארחים את ד"ר יהודה טרואן, חוקר בממ"מ, שיציג את הנושא ויענה על שאלות אלה ועוד.  לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא שינוי האקלים העולמי והמדיניות בנושא בעולם ובישראל. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected]. מקור התמונה: Image by jcomp on Freepik

ביטוח בריאות מאפשר לרבים מאיתנו להתמודד עם מצבים רפואיים מורכבים ויקרים. עם זאת, יש מקרים בהם לאדם יש כפל ביטוחי - תשלום עבור שתי פוליסות, עבור אותו אירוע ביטוחי, כאשר בהתרחש האירוע הביטוחי, יוכל המבוטח לתבוע רק פוליסה אחת. המצב הזה מוביל לתוצאות שליליות שונות. בפרק היום חדוה קפלינסקי, כלכלנית בממ"מ, תציג את הסוגיה, תחבר אותה לתיאוריה הכלכלית כמקרה של כשל שוק במערכת הבריאות, ותציג את הרפורמה ממשלתית שניסתה להתמודד עם הבעיה הזו. לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא כפל הביטוחים. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

מלחמת "חרבות ברזל" השפיעה מאוד על המשק הישראלי, ובמיוחד על ענפי הבינוי והחקלאות. למה ענפים אלה הושפעו במיוחד? מה ההשפעה הזו, ואיך היא משפיעה בתורה על מחירי הדירות והתוצרת החקלאית? ומה אפשר לעשות כדי לשפר את פני הדברים? בת חן רוטנברג, כלכלנית בממ"מ, עונה בפרק זה על שאלות אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא ההשלכות הכלכליות של מלחמת חרבות ברזל על ענף החקלאות ו מסמך בנושא השפעת המלחמה על ענף הבנייה. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

מלחמת "חרבות ברזל" ופינוי היישובים הקרובים לעזה ולגבול לבנון, הובילו לכך שעשרות אלפי תלמידים נזקקו לשירותי חינוך הרחק מבתיהם. מערכת החינוך נדרשה להתארגנות מהירה ותוך מחסור במידע רב, כדי לנסות ולענות לצורך המשמעותי הזה. מה הפתרונות החינוכיים שהוצעו? מה היו האתגרים במציאת פתרון לתלמידים השונים? וכמה תלמידים למרות הכל נשארו בלי מסגרת חינוכית? אתי ווייסבלאי, חוקרת בממ"מ, מפרטת בפרק זה על נושאים אלה ועוד. לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא (https://tinyurl.com/ah5tm24k). יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

הבחירות לרשויות המקומיות נערכות השנה בצל מלחמת "חרבות ברזל", שהשפיעה על היבטים רבים בהתנהלות הבחירות. בפרק היום מיכל לרר, חוקרת בממ"מ, תעסוק בסוגיות שונות בניהול הבחירות לרשויות המקומיות בכלל ובפרט בהשפעת המלחמה על הבחירות. לקריאה נוספת ראו דף מידע מיוחד בנושא הבחירות לרשויות המקומיות. תמונה נלווית: חייל צה"ל מצביע לכנסת בקלפי ניידת, בחירות 2006. צלם: משה מילנר, לשכת העיתונות הממשלתית. אנו מזמינים אתכם לקרוא מסמכים נוספים שלנו באתר המרכז, https://knesset.gov.il/mmm. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

מתחילת מלחמת חרבות ברזל, עזבו את בתיהם כ-250 אלף אזרחים, מדרום ומצפון המדינה, בזמנים ובאופנים שונים. מה ההבדל בין הסוגים השונים של פינוי האוכלוסיה? מה מבדיל בין מתפנה ומפונה? איזו מידת מעורבות ניתנה לשלטון המקומי מול החלטות השלטון המרכזי, ומה השוני ביחסים בין השלטון המרכזי והשלטון המקומי בין תקופת המלחמה והשגרה שלפניה? מיכל לרר, חוקרת בממ"מ, תענה על שאלות אלה ועוד.  לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא מידע על מפונים ומתפנים מגבול הצפון במהלך המלחמה, ומסמך בנושא תכניות לפינוי אוכלוסייה מפרוץ מלחמת חרבות ברזל. אנו מזמינים אתכם לקרוא מסמכים נוספים שלנו באתר המרכז, https://knesset.gov.il/mmm. יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].