מלחמות היהודים" עם ירון לונדון"

באחד הפרקים הקודמים שוחחנו על התפלגות ההיסטורית בין הספרדים לאשכנזים, דווקא עתה, הוחרף המתח בין הפלגים, והתמיכה או ההתנגדות ברפורמה המשפטית בעלת זיקה גם לזהות העדתיתתנועת השיח החדש, למען השיח הדמוקרטי והרב תרבותי בישראלמשה קריף, ממייסדי התנועה, אקטיביסט חברתי ופובליציסט

הפעם נעסוק בפילוסופיה של המוסר, ישראל היא יצואנית הנשק השמינית בגודלה בעולם.איך היא מחליטה ואיך ראוי שתחליט למי מותר למכור נשק ואיזה נשק מותר למכור?יושב ראש הארגון ינשו"ף יצחק אנגלמן, ייצוא נשק, שקיפות ופיקוח

לאחר תפילת מנחה בבית הכנסת שבחצר בית החולים שערי צדק, יצא ישראל דה האן לרחוב יפו בירושלים, שם הוא נפגע משלושה כדורי אקדח ממתנקש, הנמנה מאנשי ההגנה, שכנראה נשלח על ידי בחירי הארגון.על הרצח הפוליטי הראשון בהתיישבות היהודית מאז ראשיתה של העלייה הראשונה, נדבר עם אורי שוסטר, סטודנט לתואר שני בתכנון ערים, חוקר התהוות הבורגנית בפריפרייה של קריית שמונה.

אף תנועת שיחרור לאומית, מאז התעוררות העמים, לא הצליחה להשריש את שפתה העתיקה, זולת התנועה הציונית. המפעל להשרשת העברית התחיל בקבוצה קטנה מבין אנשי העלייה הראשונה, בעיקר מורים, המפורסם ביניהם היה אליעזר בן יהודה.מתחילת העלייה הראשונה ועד מלחמת העולם הראשונה נמנו רק כמה עשרות משפחות שדיברו עברית בבתיהם.שיחה עם דוקטור נטע דן, חוקרת במזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית.

המירבות שהתחוללו בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה, בקרב ציבור חדור אידיאלים, חברי הקיבוצים.באותם שנים מנו חברי הקיבוצים 7 אחוזים מהאוכלוסיה והשפעתם בזירה הפוליטית, בביטחון ובתרבות הייתה עצומה.בשיחה עם ד"ר דורון נדיב, חקלאי, מורה והיסטוריון מהקיבוץ משמר העמק.

בפואמה המתמיד, כינה המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק את הישיבה בה למד "בית היוצר לנשמת האומה" ותהה האם בית היוצר הזה הולמת משימתו? את השאלה הזו אפשר להכיל גם מאה שנה מאוחר יותר על כל מערכות החינוך שלנו, חילוקי הדעות בנושא הזה, מה מלמדים? את מי מלמדים? הוא סלע מחלוקת עצום בגודלו ויתכן מאוד שהבסיס למהומה הוא בעצם, איך מחנכים? איך מגדלים את האדם הישראלי?פרופסור בדימוס עמי (עמרם) וולנסקי, כיהן כמדען הראשי של משרד החינוך וכיועצם של ארבעה שרי חינוך בתחום ההשכלה הגבוהה.

כל השיחות סבו בין שבטים, אסכולות, תנועות פוליטיות, הפעם נעסוק באדם אחד, שאתגר את הזרמים ההגמונים בחברה הישראלית כמעט לבדו, זהו אורי אבנרי, בעליו ועורכו של הירחון "העולם הזה". ירון לונדון בראיון עם ההיסטוריונית ניצה אראל, מחברת 'בלי מורא בלי משוא פנים' אורי אבנרי והעולם הזה

הפעם נעסוק ביהודים שהתגוררו במרחב העצום שהיה נתון לשטונם של מלכי בית רומנוב, הרוסים, ולאחריה ברית המועצות והיום ולדימיר פוטין. המאורעות החשובים שהתחוללו במרחב הזה, הסלבי, השפיעו השפעה מכרעת על ההיסטוריה היהודית, אז ובעצם גם ביום הזה.ירון לונדון בראיון עם ד"ר אלכסנדר ולדמן, חוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב, ראש התמחות בהיסטוריה במכון שבילים בבאר שבע

פרופ' רוני שטאובר, היסטוריון תולדות עם ישראל בעת החדשה מהחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וחבר בוועדה המדעית של יד ושםהפרק יעסוק באחת מהפרשות המרעישות בציבור הישראלי מאז שנות החמישים, פרשת קסנר. ישראל קסנר, עיתונאי ופעיל ציוני בוועד ההצלה, היה מעין יודנראט של יהודי הונגריה בזמן המלחמה. מהי השפעת הגומלין של ההיסטוריה והזיכרון הקיבוצי לבין פוליטיקה ודיפלומטיה?

פרופ' קימי קפלן חוזר לפודקאסט ומספר על חטיפת הילד יוסל'ה שוחמכר, הברחתו מהארץ, הסתרתו, גיוס שירותי הביטחון לחיפושים אחריו ובעיקר השסע המעמיק לחרדים ואינם חרדים, שסע המתרחב גם היום ואינו מתאחה.ירון לונדון בראיון עם פרופ' קימי קפלן מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות בת זמיננו באוניברסיטת בר-אילן המתמחה בהיסטוריה הדתית של החברה היהודית בעת החדשה