כל תכני עושים היסטוריה

בשנים האחרונות אנשי הפורום הכלכלי העולמי מדברים, כותבים ועוסקים בתחום חדש שבעיניהם הוא קריטי לעתיד העולם: ביו-קונברג'נס (Bio-Convergence).לאורך ההיסטוריה דיסציפלינות מדעיות כמו ביולוגיה, פיזיקה או הנדסה, פעלו בנפרד; כמעט ולא היה ביניהן קשר. אבל ההתקדמות בעולם המדע הפכה אותו, את המדע עצמו, למורכב ובינתחומי, מה שאומר שפריצות הדרך העתידיות, כאלו שיטפלו באתגרי רפואה, מזון, אנרגיה, חקלאות או אקלים, יתרחשו כאשר צוותים שונים, מדיסציפלינות שונות, ישתפו ביניהם פעולה ואז יבנו פתרונות וטכנולוגיות בינתחומיות ורב-תחומיות.התחום החדש זכה לשם Bio-Convergence והוא משלב מגוון של שיטות, רעיונות וטכנולוגיות שהבסיס שלהן הוא ביולוגי כשלצידו ובשיתוף איתו משולבות טכנולוגיות מתחומים אחרים כמו פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב, מתמטיקה והנדסה.בפרק מיוחד, שמוגש בשיתוף רשות החדשנות, ננסה להבין את התחום החדש ואת הפוטנציאל שגלום בו ולמרות שחלק מהדברים שאני מספר במהלכו נשמעים דמיוניים, אני מבטיח לכם שהם לא, הם ממש לא.קישורים:התוכנית ל-Bio-Convergence ברשות החדשנותhttp://bit.ly/4fjZoQpמדריך לבניית איבר-על-שבבhttps://www.technologynetworks.com/cell-science/articles/a-guide-to-organ-on-a-chip-381700הפורום הכלכלי העולמי: האם עתיד המדע נמצא בביו-קונברג'נס?https://www.weforum.org/stories/2023/01/future-of-science-bioconvergence-davos2023/

בתוך 'אפר ואבק', האלבום הביוגרפי והאינטימי של יהודה פוליקר ושותפו לדרך יעקב גלעד נמצא גם שיר אחד זר לכאורה, הגרעין שממנו התחיל הפרויקט; השיר "התחנה הקטנה טרבלינקה". השיר נכתב בגטו ורשה על ידי ולדיסלב שְלֶנְגֶל, מי שזכה לַכינוי "משורר הגטו". מה ידעו בגטו על טרבלינקה? מתי נכתב השיר? איך הוא הגיע לידיהם של פוליקר וגלעד?  אנחנו מזמינים אתכם להאזין לסיפור המרתק הטומן בחובו השיר הזה.צוות יד ושם - ניהול פרויקט – לירז לחמנוביץ; כתיבה ועריכת תוכן הפרק – בלהה שילה; יעוץ פדגוגי – ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן; קריינות – נעמה גליל

מהפכת ה-AI בפיתוח התוכנה מביאה עמה כלים חדשניים המסייעים במגוון משימות, מהשלמת קוד ועד תכנון ארכיטקטוני. נתונים מראים שכלים אלו מגדילים את הפרודוקטיביות באופן משמעותי, עם שיפור של עשרות אחוזים ביעילות. אולם, מתחת לפני השטח מסתתר אתגר משמעותי - הקושי של כלים אלו להתמודד עם פרויקטים גדולים ומרובי משתתפים. בפרק זה, גלעד שוהם חושף את מגבלות הטכנולוגיה הקיימת ומציע גישה חדשה להתמודדות עם האתגרים.האזנה נעימה, עמית בן דור.

הפסקת האש עם החמאס  והעיסקה לשחרור החטופים שהתגבשה במחצית חודש ינואר 2025, חידדה במידה רבה עוד יותר את הצורך לחקור ולבדוק לעומק את הסיבות שהביאו לשבת הארורה ב 7 באוקטובר ולהשתלשלות האירועים בזירות הקרב השונות מאז.אלוף במיל. יעקב (מנדי) אור עסק רבות  בתחקירים מבצעיים לאורך שירותו הצבאי ובמגוון רחב של מטלות ביקורת בתפקידו כמשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה וראש החטיבה לביקורת מערכת הביטחון. בהתבסס על הניסיון העשיר שלו הוא מנתח למה נדרש להקים ועדת חקירה ממלכתית וללא דיחוי.

כמו כל שנה: מה היו הפרקים שהכי אהבתם בפודקאסט בשנה האחרונה, ומה אפשר ללמוד מזה, אם בכללכמו כל שנה: מה היו הפרקים שהכי אהבתם בפודקאסט בשנה האחרונה, ומה אפשר ללמוד מזה, אם בכלל

תקופת ההמתנה הייתה המשבר המדיני, הפוליטי והאישי המשמעותי ביותר עימו התמודד לוי אשכול. הוא נאלץ להתמודד עם חזיתות רבות בעת ובעונה אחת - לאזן בין לחץ ביטחוני ומדיני, להתמודד עם לחץ ציבורי ולשמור על קור רוח אל מול התנגדות פנימית שכמעט והובילה למרד גנרלים. בפרק זה, ד"ר יניב פרידמן, היסטוריון שעוסק בנושאי ביטחון ומדיניות חוץ וחוקר במחלקת ההיסטוריה של צה"ל, מסביר על תהליך קבלת ההחלטות של אשכול ועל מה שניתן ללמוד ממנו, גם היום, על קבלת החלטות בעתות משבר.

בפרק הקודם של "עושים תנ"ך"  דיברנו על מלחמה ושלום – על חוקי מלחמה בעולם העתיק. הזכרנו מספר קבצים של חוקים בעולם העתיק ואת הלך המחשבה המניח שהאל הוא חלק בלתי נפרד מהמלחמה עצמה. הפעם נרד לעומקם של דברים וננתח מקרה בוחן מהתנ"ך אותו נחקור בעזרתה של פרופ' נילי ואזנה מהאונ' העברית. הכוונה היא כמובן לדברים פרק כ'. לאיזו מלחמה מתייחס דברים כ'? האם מדובר בטקסט שנכתב בזמן אמת או שהוא משקף מציאות מאוחרת יותר? האם ניתן לקבוע מי או מתי חובר החוק? ומה הקשר של ממלכת אשור העוצמתית לעניין? האם החוק משקף מציאות משפטית ו\או צבאית או שמדובר במשאלת לב של מחברי החוק? מה מבנה החוק? מהו חוק קאזואיסטי? מה אומר החוק לגבי ערים רחוקות שמחוץ לכנען? מה הוא קובע לגבי ערים שבתוך הארץ? מה דינם של אזרחי הערים שייכבשו? מה משמעות המצור על ערים בעולם העתיק?בהמשך נדון בחלקו המפתיע של החוק: לאחר שהחוק דן במלחמה עצמה ובאמצעו של הדיון על דיני מצור עובר החוק לדבר על נושא שלכאורה אינו קשור- דין עצי פרי...במלחמה. בקטע זה גם מופיע הביטוי המוכר בפסוק יט: " לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה...". לכאורה- מה הקשר? מה בין מלחמה לעצי פרי? האם מדובר באידיאליזם הומניטרי או שמא יש לקרוא את החוק לאור התגובה של התנ"ך למעשים ולפרופוגנדה של אשור? מה משמעות העצים והקשר שלהם למלחמה בעולם העתיק? ולבסוף -מה הקריאה הנכונה לחלק זה של החוק על פי דעתה של פרופ' ואזנה? האם באמת מדובר בשאלה רטורית? או שמדובר ב"הוראות הפעלה" המצביעות בפני המצביא על הדרך הנכונה והחכמה שיש לנהוג בה במלחמה?

יכול להיות שאיש אחד נבלע על ידי לווייתן ונמצא - עדיין חי - כעבור ימים עדיין בבטן של הלווייתן?

עושים חשבון מארחים את פרופסור אילן אלון, שמסביר מדוע לדעתו הביטקוין הוא הזהב המודרני, מרחיב על סוגי מטבעות דיגיטלים נוספים, ומסביר מדוע הביטקוין אינו בועה. צוות עושים חשבון מאתגר את הטענות. עוד בפרק: מה זה בכלל בועה, ודיון על בועות שאינן סכום אפס.

תא"ל במיל. יובל בזק , חי במשך שנים על יד החשש המודחק שהבן שלו גיא עלול לשלם בחייו במלחמה ,שככל שלמד וחקר היא בלתי נמנעת. יובל  פרס את תובנותיו והתריע מפני עימות אזורי בכל מסגרת אפשרית.בשמחת תורה תשפ"ה-2024, שנה מאז השבת הארורה שבה יובל שכל את בנו גיא ז"ל, נפגשנו איתו קבוצת חברים.