כל תכני עושים היסטוריה

בסוף נובמבר 2022 הושק בוט חדש תחת השם הדבילי והבלתי סקסי בעליל: ChatGPT. ב-OpenAI לא האמינו שהוא יצליח, אבל לא רק שהוא הצליח, הוא הפך לסנסציה שהיוותה את מכת הפתיחה למהפכת הבינה המלאכותית. חלפו קצת יותר משנתיים ועידן ה-GPT עומד לחלוף מהעולם.משפחה חדשה של בוטים עושה את דרכה אלינו והיא עובדת בצורה שונה מהמשפחה שהכרנו עד כה. היא יותר איטית אבל יותר חכמה, היא יותר צרה אבל יותר מפחידה, היא יותר דומה לאופן שבו אנחנו חושבים ובעיקר היא מקרבת אותנו, כנראה בצורה משמעותית, לרגע הזה שכולם מחכים לו וגם חוששים מפניו, הרגע שמכונה AGI, "בינה מלאכותית כללית", הרגע שבו המכונות ידעו לעשות כל דבר שאנחנו עושים ואולי אפילו לסופר-בינה מלאכותית, מצב שבו המכונות ידעו לעשות כל דבר יותר טוב מאיתנו.מה כל כך שונה במשפחה הזו? למה היא כל כך מלהיבה אבל גם כל כך מפחידה? למה OpenAI מסרבת להסביר איך היא בדיוק עובדת ואיך זה שבכל זאת אנחנו כנראה יודעים איך היא עובדת? למה המערכות האלו כל כך חכמות אבל האם יכול להיות שבגלל שהן כל כך חכמות, הן גם כל כך שקרניות ואיך כל זה קשור לחברת DeepSeek הסינית שהפילה את וול-סטריט?קישורים:המחקר הסיני על o1https://arxiv.org/abs/2412.14135DeepSeekhttps://chat.deepseek.comמטא מכריזה על COCONUThttps://bit.ly/3Envzko

הסנהדרין הייתה בית הדין הגדול של של ימי המשנה המורכבת מתלמידי חכמים. אנשיהסנהדרין, שהיו גם תנאים וכך הם מופיעים עד היום במסורת היהודית עסקו גם בפירושהתורה והעברתה מדור לדור. שמו של המוסד העתיק והמפואר הזה כרוך, בדרך כלל,בשמה של עיר עתיקה אחרת - יבנה, שנמצאת במישור החוף הדרומי. מדוע, אם כן, הקימהרשות העתיקות את 'שביל הסנהדרין' דווקא בגליל?

Dr. Moshe Mittelman is hosting the world-leading expert Dr. Michael Savona and they have an attractive conversation on several mechanisms involved in the pathogenesis of MDS, including the interaction between genetics, inflammation and aging.   

נדמה שתמיד התחזית במקומותינו מסיימת בביטוי "חם יחסית לעונה", אם כך עולה השאלה הטבעית – מתי "קריר יחסית לעונה" הרי לא יכול להיות שתמיד חם פה. או שמא.... תמיד חם פה? אז הפעם נעסוק באקלים. לא, לא עברנו פקולטה, אנחנו עדיין בתחום ההיסטוריה באזורינו אך בפרק זה ננסה להיעזר במחקר אודות האקלים הקדום כדי לנסות ולהבין טוב יותר את העולם הקדום. איך פרופ' לנגוט נעזרת בזיהוי שרידי צמחים כדי להבין את שינויי האקלים אשר התרחשו בעבר? מהם פּוֹלֶן ואיך הוא מסייע למחקר להאיר סוגיות בתולדות האנושות בכלל ובתולדות המזרח הקדום בפרט? איך מופק הפולן? מה קורה לאחר מכן מתחת לעדשת המיקרוסקופ? איך הפולן מספק בסופו של דבר מעין טביעת אצבע אקולוגית-בוטנית של העולם העתיק?  לאיזו רזולוציה על ציר הזמן ניתן להגיע בניתוח הממצאים?בהמשך נבין מהם הכלים המחקריים שיש לחוקרי האקלים הקדום? איך המידע שמתקבל מאותם כלים מתורגם לפרמטרים אקלימיים ואולי יותר חשוב – איך הארכיאולוגיה נתרמת מהממצאים הללו? מה חידש המחקר של פרופ' לנגוט ופרופ' פינקלשטיין ואילו ממצאים מעניינים עלו ממחקר זה? איך מתארכים את הממצאים ואולי יותר חשוב- איך מקבילים אותם לתיארוך הארכיאולוגי המקובל? האם ניתן לדעת באמת מה היה האקלים באזורנו ב"חיתוכים" של כמה עשרות שנים? איך שינויים אפשריים אלה משפיעים על הבנתנו את ההיסטוריה של המזרח הקדום? מה היה אירוע היובש הדרמטי שהתרחש במרחב שלנו אותו זיהו הפרופסורים? כמה זמן הוא נמשך? מה הייתה השפעתו ארוכת הטווח על האזור? האם ניתן לזהות את אירוע הבצורת הזה עם ה"קריסה הגדולה" שהתרחשה באזור בסוף תקופת הברונזה, קריסה הניכרת היטב גם בארכיאולוגיה של כנען? מה אומרת הארכאולוגיה והממצאים בשטח אודות מה שהתרחש במאה -12 לפנה"ס?האזנה נעימה,יותם

"איך ייתכן שזה קרה לנו? " זו היתה השאלה שהעסיקה את הציבור לאחר מלחמת יום כיפור. "איך ייתכן שזה קרה לנו שוב? ולמה לא למדנו מההיסטוריה?" אלו שתיים מהשאלות שחוזרות ונשאלות לאחר אירועי השבעה באוקטובר. בפרק זה מתארח שוב ד"ר אלון גן, היסטוריון וחוקר זהות, לשיחה על הפער בין קונספציה לעובדות. מה ההבדל בין קונספציה להערכה מקצועית? איך נוצר הפער בין העובדות בשטח למערכת האמונות בה אנו נאחזים? אילו טכניקות עוזרות לנו לשמר את האמונה ולהישאר עיוורים אל מול העובדות? ואיך מכל ראשי הממשלה בישראל דווקא לוי אשכול הצליח לראות את העובדות ולא לבלבל ביניהן לבין אמונותיו?

Most of us struggle to get funding for industrial cybersecurity. Ian Fleming of Deloitte explains how - because cybersecurity is essential to sustaining the value of industrial assets - how we can embed up to 20 or 30 years of cybersecurity budget into capital plans, rather than fight for budget every year.

עושים חשבון מארחים את ד"ר שירלי ליכטמן שדה, לפרק שעוסק במחקר על מדיניות רווחה. האם סיוע לעניים באמת מחלץ מעוני או דווקא מייצר תמריצים להישאר עניים? מה ההשפעה של צמצום קצבאות רווחה על תמותת עניים מסמים ואלכוהול, ומה קורה להשתתפות בשוק העבודה העבודה? והאם תלושי מזון משפרים את העתיד של ילדים שגדלו במשפחות עניות?

תהליך השינוי וההתפתחות של היהדות לא הסתיים עם התגבשותה של הדת המונותאיסטיתאי שם לפני למעלה מ-3000 שנה. בפרק זה נספר את סיפורה של המהפכה האדירהשהתחוללה בסופה של תקופת בית שני בעקבות חורבן בית המקדש. מאורע שבעקבותיועברה היהדות תמורות והתפתחויות מרתקות לצד שמירה על צביונה. מאחורי התהליך הזהעומדים הרבה מאוד אנשי מפתח מההיסטוריה היהודית – ובראשם אדם אחד בשם רבי יוחנןבן זכאי.

רצח רבין אורגן על ידי גופי הביטחון, בחיסוני הקורונה השתילו לנו צ'יפים ואף אחד לא נחת על הירח- אלו רק חלק מתאוריות הקוסנפירציה הטוענות שהאמת אפילה יותר מזו שמוצגת לציבור. תוכן התיאוריות משתנה אבל אחוז האנשים המאמינים בתיאוריות האלו נשאר די יציב. בפרק הזה מתארח ד"ר חיים שפירא, סופר, פילוסוף, מרצה וחוקר בילנאומי, שינסה להסביר למה אנשים מאמינים בתיאוריות שכאלה? למה כל כך קשה להפריך אותן? למה בכלל אנשים מאמצים בתוקף רעיונות ללא הוכחות או מגבשים דעות נחרצות על נושאים בהם הם לא מבינים?

הפרעת קשב היא אחת הבעיות המאתגרות מולן מתמודדת הרפואה המודרנית: הפרעה שאי אפשר לאבחן אותה בבדיקת דם או צילום, ושהגורמים לה אינם מובנים במלואם. אבל האתגר האבחנתי הוא רק חלק מהסיבה שבגללה כל כך הרבה מבוגרים מסתובבים בינינו עם הפרעת קשב לא מאובחנת. כדי להגיע למצב שבו רופא או מורה יכולים להצביע על ילד בעייתי לומר - 'יש לו (או לה) הפרעת קשב' - היה צריך להתחולל שינוי עמוק: בפסיכיאטריה, ובחברה המערבית כולה. אורחים בפרק: אבי גרייניק ("ילדים סורגים לאלוהים"), ד"ר ארז ארמרניק. האזנה נעימה,רן