D.TALKS די.טוקס

ארז צליק הוא איש של חדשנות. הוא חוקר, מפתח פרוייקטים ומנחה .סדנאות של חדשנות ב-SITבפרק היום ננסה להבין מה זה חדשנות, מה רק נתפס ככזה ומה באמת מביא ערך חדש, איך בכלל ניתן לאמוד הצלחות , מטודולגיות מחשבתיות ואיך אפשר לחשוב בתוך הקופסה, להשתמש בכלים שעומדים ברשותנו בשביל לספק מוצר שלא חשבו עליו לפני.אז שתהיה האזנה נעימה!לאתר של חברת SITללינקדין של ארז

פרק שלישי בפודקאסט על עיצוב ניהול וחדשנות מטעם התואר השני בעיצוב תעשייתי בבצלאל.בפרק זה מתארח רועי ביגר, מרצה במסלול, בוגר התואר והיום מוביל את המסלול לאתגרים דחופים ב-civix. נבין איך עיצוב משתלב במגזר הציבורי, איך ניתן לתת מענה לבעיות דחופות בשיטות עיצוביות ואיך אפשר למדוד הצלחה של פרוייקט.האזנה מהנה

פרק שני בפודקאסט על עיצוב ניהול וחדשנות מטעם התואר השני בעיצוב תעשייתי בבצלאל. בפרק זה מתארחת הדס ארזי, בוגרת המסלול לניהול עיצוב ומייסדת מחלקת עיצוב השירות בחברת הייעוץ TASC. בשיחתנו, הדס חושפת את מסעה המקצועי, מעניקה הצצה לעולם עיצוב השירות המתפתח, ומשתפת בתובנות מפרויקטים פורצי דרך. אם אתם סקרנים להבין מהו עיצוב שירות, כיצד התחום התפתח בשנים האחרונות, ולמי התפקיד הזה עשוי להתאים - הפרק הזה בשבילכם. האזנה מהנה! ללינקדין של הדס ללינקדין של חברת TASC

בפרק הראשון של העונה השנייה, ניר חסון מארח את ד"ר רומי מיקולינסקי, ראש התוכנית של התואר השני בעיצוב תעשייתי בבצלאל בשבע השנים האחרונות, בשנה שעברה סיימה את תפקידה ויצאה לשנת שבתון כדי להתמקד במחקר שלה באוניברסיטת אלטו שבפינלנד. בפרק נדבר על העשייה של רומי כראש חוג ונשמע על המחקר שהיא עוסקת בו בימים אלו ובשיתוף פעולה בין נשות מדיניות ציבורית ומעצבים.ות מישראל ומגרמניה ועוסק במרחבים פיג'יטלים.   המחקר בוחן מרחבים המשלבים את הפיזי והדיגיטלי, ועוסק בהשלכות אפשריות על זכויות אדם. מטרת הפרויקט להעלות את המודעות לנושא ולהשפיע על מדיניות ציבורית ביחס לשילוב טכנולוגיה מרובדת במרחב הציבורי והשפעתה על הדמוקרטיה ועל זכויות אדם פרויקט מרחבים פיג'יטליים - במימון קרן פולקסווגן - שת"פ בין בצלאל, המכון הישראלי לדמוקרטיה ו- FHPהאתר הזמניhttps://uclab.fh-potsdam.de/projects/ippso/ תחבורת העתיד https://www.future-mobility.design/projects אתר הבוגריםותhttps://www.mdesgrad.bezalel.ac.il

בפרק הזה אנחנו משוחחים עם מאיה אטשטיין, בוגרת המסלול לעיצוב וטכנולוגיה בתואר השני בעיצוב תעשייתי בבצלאל. מאיה היא מעצבת שירות ומוצר ממוקד אנוש. שוחחנו עם מאיה על פרויקט ״פלורנס״, פרויקט ייחודי של בצלאל שהייתה שותפה להובלתו, בשיתוף ביה״ח סורוקה בבאר-שבע. במסגרת הפרויקט הוקמה מעבדת עיצוב בתוך בית החולים, ובה פעלו סטודנטיות וסטודנטים מכלל המחלקות בבצלאל על מנת לסייע בפתרון אתגרים שבית החולים ניצב בפניהם. האתגר המרכזי שבחר צוות בית החולים להציב בפני המעבדה הינו ״שיפור חווית האכילה במחלקת הילדים של בית החולים״. בפרק קיבלנו הצצה לפוטנציאל של תהליכי חדשנות מבוססי ״חשיבה עיצובית״ ולאופן שבו הם יכולים לסייע באתגרים מגוונים של בתי חולים סביב שיפור חוויות השירות והטיפול שהם מעניקים למטופלים והמלווים אותם.

בפרק הזה אנחנו משוחחים עם איתי אייגס, כלכלן עם עבר וניסיון עשיר במגזר הציבורי. בין שאר תפקידיו הרבים שימש איתי כסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר ומנכ״ל משרד התיירות.  שוחחנו עם איתי על החשיפה שלו למתודולוגיה של ״חשיבה עיצובית״ והאופן בו הפכו לחלק מרכזי מהעבודה של צוותי החדשנות אותם הקים והוביל בעיריות שונות, במסגרת תכנית מיוחדת מטעם קרן בלומברג ומשרד הפנים. בפרק קיבלנו הצצה לאופן שבו תהליכי חדשנות מבוססי חשיבה עיצובית מקודמים במגזר הציבורי ועל הייחודיות של תהליכים אלו בהגעה לתובנות ופתרונות חדשניים ומקוריים סביב אתגרים של עיריות ומשרדי ממשלה.  איתי עזר לנו לקבל את הפרספקטיבה של כיצד נראים תהליכים אלו מצד מקבלי ההחלטות והאנשים בשטח.

בפרק הזה אנחנו משוחחים עם ד"ר רומי מיקולינסקי, חוקרת, מרצה וכותבת בתחומי טכנולוגיה ותהליכי חדשנות, ראשת התכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל.   שוחחנו עם רומי על אמון בטכנולוגיה, סוגיה בוערת ומשמעותית בייחוד לאור הכניסה של טכנולוגיות אוטונומיות למרחב ולחיים שלנו.  בפרק עסקנו בחשיבות ובאופן שבו ניתן לטפח אמון של בני אדם בטכנולוגיות, דרך רקע היסטורי, מילון מונחים והגדרה של מהו בכלל אמון ובאיזה אופן עיצוב משחק או עשוי לשחק תפקיד בהגברת האמון שלנו בטכנולוגיות. רומי שיתפה בין השאר על פרויקט ייחודי של בצלאל יחד עם אוניברסיטת טוקיו אשר עוסק ובוחן את הנושא. 

*ספיישל בוגרות ובוגרים 2020* בוגרות ובוגרים של התואר השני בעיצוב תעשייתי בבצלאל, במסלול לניהול עיצוב וחדשנות מספרים על פרויקטי הגמר שלהם, על הבעיה שהם מנסים לפתור באמצעות חשיבה עיצובית ועל הפתרון שהגיעו אליו במהלך הפרויקט. בפרק הזה, אירחנו את שני ליימן. בעשורים האחרונים חלה ירידה באמון הציבור במוסדות השלטון אשר מערערת את הלגיטימציה של הדמוקרטיה הייצוגית. שיתוף ציבור בתהליכי קביעת מדיניות זוהה כאמצעי לחיזוק אמון הציבור בשלטון וככלי יעיל לאיתור בעיות ולמציאת פתרונות חדשניים. עם זאת, רבים מהמהלכים לשיתוף ציבור אינם משיגים את מטרתם. פרויקט זה בוחן כיצד ניתן להגביר מעורבות אזרחית אפקטיבית בתהליכי עיצוב מדיניות בשלטון המרכזי. הפתרון שפותח הינו אשף תכנון (wizard) שתומך במעצב המדיניות בתהליך משתף-ציבור (Participatory policy making) - החל משלב התכנון ועד לשלב עיבוד התובנות וקבלת החלטות. ככל שיותר מעצבי מדיניות יקיימו תהליכים משתפים איכותיים עם הציבור, תגבר ההיתכנות לקביעת מדיניות בהתבסס על מידע רלוונטי מהציבור על צרכיו ורצונותיו.

*ספיישל בוגרות ובוגרים 2020* בוגרות ובוגרים של התואר השני בעיצוב תעשייתי בבצלאל, במסלול לניהול עיצוב וחדשנות מספרים על פרויקטי הגמר שלהם, על הבעיה שהם מנסים לפתור באמצעות חשיבה עיצובית ועל הפתרון שהגיעו אליו במהלך הפרויקט. בפרק הזה, אירחנו את שי עשור. ככל שהשירותים החכמים הופכים נגישים יותר, כך מתעצם הפער בין השיח הביקורתי אודות השפעות הטכנולוגיה על החברה, לסנטימנט העולה מצד המשתמשים, המבוסס ברובו על סיפוק צרכים ומתן פתרונות נקודתיים. פרויקט *הקול או כלום* של שי עשור בוחן פער זה דרך הפריזמה של רמקולים חכמים (עזרים קוליים בסביבה ביתית). הפרויקט מציע מרחבים להתערבות בפיתוח ממשקי קול (VUI) הנותנים עדיפות לצרכים האותנטיים של המשתמשים על פני האג'נדה התאגידית והשיקולים מסחריים.

*ספיישל בוגרות ובוגרים 2020* 3 בוגרות ובוגרים של התואר השני בעיצוב תעשייתי בבצלאל, במסלול לניהול עיצוב וחדשנות מספרים על פרויקטי הגמר שלהם, על התהליך העיצובי, על הבעיה שהם מנסים לפתור באמצעות חשיבה עיצובית ועל הפתרון שהגיעו אליו במהלך הפרויקט.  בפרק הזה, אירחנו את מיכל פרייפלד. טיפולים רפואיים רבים, אבחונים ופיתוח תרופות הם תוצאה של מחקרים רפואיים המבוססים על נתונים שנאספו מגברים ללא התייחסות לנשים. הסיבה העיקרית להדרת נשים ממחקרים הייתה השינויים ההורמונליים התכופים בגוף האישה, שהופכים את מהלך המחקר למורכב ויקר יותר. לאור ממצאים אלה ואחרים המופיעים מדי יום, יש דחיפות רבה להבין את הסימפטומים המגדריים השונים של "מחלות נפוצות" ואת ההשפעה של תרופות וטיפולים על כל מין ומגדר. genderMED הוא פרויקט מחקר חדשני שמטרתו לסגור את הפער המגדרי בנתונים רפואיים על ידי דמוקרטיזציה של נתונים וקידום מחקר רגיש למגדר. הוא מסייע בסגירת הפערים המגדריים בנתונים רפואיים על ידי מתן פלטפורמה חינמית לסקרי פיילוט הרגישים למגדר. המידע שנאסף אנונימי לחלוטין והתוצאות זמינות לכולם.