מקור להשראה: רעיון גדול באריזה קטנה

בשלושה מקומות שונים בפרשת ״לך לך״ מצוּוה אברם ללכת. מה המשמעות של כל אחד מהציוויים הללו? בפרק נתבונן בשלושת סוגי ההליכה של אברם כשלושה שלבים במסע הקיומי של כל אחד ואחת מאיתנו, ונבחן את הדימיון ביניהם לבין שלושת השלבים בגלגולה של הרוח, לפי הגותו של פרידריך ניטשה.רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

לצד השקר והפייק ישנה תופעה נוספת, שאותה כינה הפילוסוף היהודי-אמריקאי הארי פרנקפורט בשם "בולשיט" – זיבולי שכל. בפרק נבקש להבין כיצד שונים זיבולי השכל מסתם שקרים, נשאל מדוע כל כך קשה לזהות אותם, ונחזור לכמיהה אל האמת שממנה התחלנו.רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

הרשתות החברתיות מלאות בסוגים שונים של פייק – בתוכן, בסולמות המדידה, בשרטוט האקו-סיסטם שבו אנו חיים, ועוד. בפרק נכיר את מושגי המפתח בעולם הפייק הדיגיטלי, נציץ לדבריה של ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, שטוענת שהפייק מונע בידי הקפיטליזם הטכנולוגי, ונשאל כיצד הפייק על גווניו השונים משפיע על חיינו.רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

המשוררת היידית קדיה מולדובסקי טענה באחד משיריה שבכל פינה מקרית בעולם אפשר למצוא שקרים, ושהם השורש לכל כאב ורוע. בפרק ננתח את שירה ונבחן באמצעות מחקרים של פרופ' דן אריאלי מתי אנחנו משקרים, עד כמה אנחנו מותחים את גבולות האמת, ומה המשמעויות של הנטייה האנושית הזו.רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

בולשיט, פייק, שקרים קטנים או גדולים – אנחנו מתמודדים כל העת עם פיסות מידע שמאתגרות ומערערות את תפיסת האמת שלנו. את פרקי השבוע נקדיש להתבוננות במושג האמת ובגווניו השונים של השקר, ונתחיל בטקסט של א״ד גורדון, העוסק בהבדל שבין ידיעה לדעה, ובין האמת הסובייקטיבית לאמת האובייקטיבית.רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

בפרשת נח מופיע סיפור מגדל בבל, שנפתח בכך ש-"כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים". בפרק נשאל מה הבעיה שטמונה באחידות, נתבונן בריבוי הדעות והמנהגים השוררים במציאות, ונעמיק במנעד האפשרויות להתמודד עם הריבוי והמגוון – החל באלימות ועד לעמדות פלורליסטיות. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

האם יש גבולות לאהבת הָרֵעַ? בפרק נציץ לתפיסתו של רש"י, שמסביר את מי לא צריך לאהוב, ונעמיד מולה שתי תפיסות חלופיות: התפיסה של הברית החדשה, שמצפה מאיתנו לנהוג באהבה כלפי כל אדם, עד כדי הפניית הלחי השניה, ותפיסה תלמודית, שמצביעה כל כך שהיישום של ״ואהבת לרעך״ משתנה בכל סיטואציה בחיינו.רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

בסיפור אהבתם של רחל ורבי עקיבא נראה שרחל היא דמות יוזמת ואקטיבית שמושכת בחוטים, בעוד שרבי עקיבא בעיקר מציית לה. בלי רחל, כך נדמה, עקיבא כלל לא היה הופך לרבי עקיבא. בפרק נשאל האם סיפור האהבה הזה יכול להיות למודל לחיקוי עבורנו, ונגלה שרבי עקיבא הצעיר התקשה לקיים את הפסוק שאותו ראה ככלל גדול בתורה: "ואהבת לרעך כמוך".רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

אנחנו מצפים שהרעות והידידות הקרובה ייצרו עבורנו מרחב מכיל ומחבק, שבו שאנחנו יכולים להיות מי שאנחנו, להתבטא בכנות ובפתיחות מרביות, ולזכות לאהדה ולגיבוי. בפרק נגלה כיצד הפילוסוף פרידריך ניטשה מפרק ומאתגר כל אחת מהנחות היסוד הללו, ונראה כיצד אהבת הָרֵעַ קשורה בעיניו למושג העל-אדם העומד במרכז הגותו.רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

בהתרגשות רבה ההסכת ״מקור להשראה״ חוזר בעונה חדשה, וכמו בראשית העונה הקודמת, נקדיש את הפרקים הקרובים להתבוננות מעמיקה במהותה של האהבה. נתחיל בפרשנות המפתיעה של הרמב״ן לפסוק המפורסם ״ואהבת לרעך כמוך״, נשאל מדוע הוא חשב שהפסוק הזה מציב בפנינו דרישה לא מציאותית, ונגלה כיצד הוא מציע להבין בכל זאת את הציווי הזה, ואיך כל זה קשור לקנאה. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

התקווה, כתב דויד גרוסמן, דומה לעוגן שאנחנו זורקים אל עבר עתיד טוב יותר, שבאמצעותו אנחנו מושכים את עצמנו אליו. בפרק סיום עונת הקיץ של ״מקור להשראה״ נתבונן בקשר שבין תקווה לחופש, נקשיב לתפיסתה של נעמה שקד על כוח הלב, כוח הרוח והנשמה, ועל יכולות הריפוי הטמונות בהם, ונסיים בהכוונת הלב, רגע לפני כיפור, לכך שתְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת שְׁעַת רַחֲמִים וְעֵת רָצוֹן, שעה של צדקה וחסד וישועה. ההסכת יוצא להפסקה קצרצרה עד אחרי החגים. עד אז, מוזמנים לשתף בקהילת הפייסבוק שלנו מחשבות על הפרקים, פידבקים ורעיונות לנושאים והוגים שתרצו שנעמיק בהם >> https://bit.ly/3LghTYi

פרידריך ניטשה האמין שנוכל לגאול את העבר אם נשכיל ״להפוך כל ׳היה׳ ל-׳כך רציתי שיהיה!׳״. בפרק נגלה כיצד התפיסה של ניטשה מתכתבת עם התפיסה של ריש לקיש, שמאמין כי מעשה התשובה שולט בזמן והופך זדונות לזכויות, נשאל כיצד הרעיונות הללו מתכתבים עם הפרקים הקודמים בהסכת, ונגלה מה ניטשה מאחל לנו בפתח השנה החדשה.רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

בגלויה ששלחה לרוזה לוקסמבורג הכלואה, מפנה אליה חברתה סוניה שאלה קיומית, שרובנו ככל הנראה שאלנו את עצמנו בשלב כלשהו: ״מדוע כל זה כך״? בפרק נציץ לתשובתה של רוזה האדומה, ולתפיסה שפיתחה ושגילמה בחייה, תפיסה המשלבת בין רדיפת צדק ומאבק במציאות וברוע, לקבלה אוהבת ומכילה של אותה המציאות שבה היא נאבקת. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >>https://bit.ly/3LghTYi

במלאת שנה לאסון השבעה באוקטובר, נקדיש את הפרק לזכר הנרצחים והנופלים דרך העמקה במילים המפעימות שכתבה מהכלא ההוגה והמהפכנית היהודייה, רוזה לוקסמבורג. נרגיש יחד איתה  את הוד ואימת המלחמה, ניווכח כיצד המלחמה עשויה להוציא מחלק מהאנשים את האכזריות שבהם, ומהחלק האחר דווקא את הטוב והחמלה, ונכאב יחד עם רוזה, המתבוננת מתא הכלא בתְּאוֹ שעובר התעללות, את הבנאליות של הרוע. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

חודשים ספורים לאחר תום מלחמת העולם השנייה, נשא הפילוסוף והפסיכולוג הגרמני קרל יאספרס נאום על משמעות האשמה, כשבקהל יושבים גרמנים שזה עתה תמכו במפלגה הנאצית. בפרק נעמיק בנאומו האמיץ של יאספרס, שבו הוא מבחין בין ארבעה סוגי אשמה, ומצביע על האפשרות שהאשמה תוביל לתהליך היטהרות ותיקון, ותהפוך לכוח מיטיב ובונה בעולם.רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi 

מעט אחרי השבעה באוקטובר כתב הרב אלחנן ניר בפתח אחד משיריו: "עַכְשָׁו כְּמוֹ אֲוִיר לִנְשִׁימָה אֲנַחְנוּ צְרִיכִים תּוֹרָה חֲדָשָׁה". בפרק נכיר את שירו של ניר, נראה כיצד השיר מתפלמס עם הסיסמה "חדש אסור מן התורה", ננסה להבין את מהות הרצון בתורה חדשה, וניגע בקשר שבין ישן לחדש בהתמודדות עם המשבר שאנחנו מצויים בו.רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi 

הפילוסופית הצרפתייה סימון וייל פיתחה מושג בשם "קריאה", שנוגע לאופן שבו אנחנו מבינים ומקטלגים את עצמנו ואת האחר. בפרק נציץ למושג זה, נגלה כיצד הוא קשור למושגי השעבוד והכיבוש, נבחן מדוע "כל אדם זועק בדממה להיות נקרא אחרת", ונראה איך כל זה קשור לתפילת 'כל נדרי' על פי פרשנותו של הרב עדין אבן-ישראל שטיינזלץ.רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi 

לבחור בתיקון ובשינוי זו רק תחילתו של המסע. לאחר מכן יש חיים שלמים של התמודדות עם המשא של העבר, ועם התגובות החברתיות למעשינו הקודמים. בפרק נכיר את האיסור להזכיר לבעלי תשובה את מעשיהם הראשונים, ונצלול לסיפור חברותם ומותם של רבי יוחנן וריש לקיש. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi 

כשבריונים מיררו את חייו של התנא רבי מאיר הוא התפלל שימותו. כשברוריה רעייתו שמעה זאת היא נזפה בו והזכירה לו שבמקרא כתוב: ״יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ״ - חטאים ולא חוטאים, ועל כן במקום להתפלל שימותו, עליו להתפלל על האפשרות שלהם לתיקון. בפרק נכיר את דמותה הייחודית של תלמידת החכמים ברוריה, ונתוודע לתפיסת עולמה בנוגע לתשובה, לקשר שבין רחם לרחמים, ולהשפעה של כל אלה על חיינו. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi 

בפרשת השבוע מופיע הציווי המפורסם: ״הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים״. מדוע בחר הכתוב להורות לנו ״ובחרת בחיים״, ולא ״ובחרת בטוב״? בפרק נעמיק באפשרות שבחירת המילים הזו מעמידה את האתיקה ואת הבחירה בטוב כאמצעי, ואת מעשה הבחירה בחיים כמטרה. ננסה להבין יחד מה משמעות הבחירה בחיים, ואת הקשר העמוק שבין יצר ליצירה.רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

האמונה באחר יכולה להיות דבר נפלא, אבל לדעת הפילוסוף עמנואל לוינס היא גם עלולה להיות מסוכנת. בפרק נציץ לסיפור תלמודי ולפרשנות של לוינס עליו, ננסה להבין למה התכוון לוינס כשהזהיר אותנו שלא ״להאמין בטרם עת באנושיותו של האחר״, ונשאל מדוע לעיתים ״טוהר מסוגל להרוג״.רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

רבי נחמן מברלסב האמין שנוכל להניע שינוי עמוק אצל כל אדם – אפילו אם הוא רשע גמור – אם נדון אותו לכף זכות, ונצליח לגלות את הטוב שקיים בו. בפרק נציץ לליקוטי מוהר״ן, נעמיק בכוח שטמון בהתבוננות בנקודות הטובות, ונחשוב על האפשרות לערוך חשבון נפש שמתמקד במעשים טובים במקום בחטאים ובמשגים.רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

הרמב״ם חשב שבליבו של תהליך התשובה עומד הוידוי, שכרוך בהכרה בחטא, בחרטה ובושה, ובקבלה לעתיד. הסופר וההוגה מיכה יוסף ברדיצ'בסקי מצא בווידוי ״כוח שירי״, שיש ביכולתו לפלס לנו דרך ביער סבוך, ולהחיות את העבר בתוך ההווה והעתיד. בפרק נציץ לטקסט המרגש של ברדיצ'בסקי, ונתהה על משמעויות הווידוי בעידן הרשתות החברתיות.רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

בעיצומו של אלול, חודש הרחמים והסליחות, נקדיש את פרקי השבוע למושגי התשובה, התיקון והסליחה. בפרק הקרוב נכיר סיפור תלמודי נועז, ונחשף לפרשנות שד״ר רות קלדרון העניקה לו. דרך הסיפור והפרשנות ננסה להבין מי יכול להניע אותנו אל עבר תהליך של תיקון, ונשאל האם כל אחד יכול לעשות תשובה, ומה המשמעויות הסותרות של הקביעה: ״אין הדבר תלוי אלא בי״.רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

בפרק החותם את שבוע ליבוביץ, לרגל שלושים שנה למותו של ההוגה המבריק, נעמיק בפרשת השבוע, שבה מופיע הביטוי ״עם סגולה״, לצד ההבטחה שעם ישראל יהיה ״עליון על כל הגויים״. בפרק נצלול למחלוקת העתיקה על משמעות הפסוקים הללו, ונגלה כיצד ליבוביץ חשב שיש לקרוא אותם ולפעול לאורם.רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

מאין אמור האדם הדתי לשאוב את תפיסותיו לגבי אופייה של מדינת ישראל, ולגבי מדיניות הפנים והחוץ שלה? האם הוא אמור למצוא תשובות לשאלות הללו בין ספרי ההלכה, או שמא הוא חופשי להכריע בסוגיות פוליטיות על פי צו מצפונו? ובכלל, מה טיב הקשר הרצוי בין דת למדינה? בפרק נעמיק בתפיסות המפתיעות של ליבוביץ בסוגיות דת ומדינה, נגלה מדוע קרא ליצור הלכה חדשה שתעסוק במדינת ישראל המודרנית, ומדוע קרא בהמשך חייו להפרדת הדת מהמדינה. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

ליבוביץ טען שישנם שני סוגי דתות – ״דת מעניקה״, שסמלה הגדול הוא הצלב, ו-״דת תובעת״, שסמלה הגדול הוא מעמד העקידה. בפרק נגשש אחר תפיסת היהדות של ליבוביץ, נשאל מדוע הוא רואה את עקידת יצחק כסמל ומופת, ננסה להבין מהי אמונה ״לשמה״, ונשאב השראה מהרעיון של התמסרות מוחלטת למה שמעבר לצורכי האדם. רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

כשבן שיחתו אמר לו ש״בני הבריא ממחלה קשה בעזרת השם״, ליבוביץ, שבנו מת מסרטן, נהג להשיב: ״ובני נפטר ממחלה קשה בעזרת השם״. בפרק נעמיק בתפיסת האלוהים והאמונה הייחודיות של ליבוביץ, נגלה מדוע חשב שלאל אין כל תפקיד לגבי האדם, ונשאל מדוע הוא בכל זאת בחר לקבל על עצמו עול מלכות שמיים.רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

במלאת שלושים שנה למותו של ישעיהו ליבוביץ, נקדיש את חמשת הפרקים הקרובים למשנתו של ההוגה החריף והמשפיע. בפרק הנוכחי נתחיל ברעיון המרכזי שחוזר כחוט השני בהגותו של ליבוביץ: הקשר שבין מדע לערכים. נשאל מדוע ליבוביץ חשב שאין קשר בין מה שאנחנו יודעים לבין מה שאנחנו רוצים, נעמיק במערכת היחסים שבין מדע לערכים, ונגלה מדוע הקשר הזו הוא המפתח להבנת מחשבתו של ליבוביץ.רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

האם הדינים המתוארים בתורה משקפים מציאות אידיאלית, או שהם מבטאים ניסיון פרגמטי לשפר את המציאות ברגע היסטורי מסוים? השאלה הזו הופכת לרלוונטית במיוחד עם ההעמקה בפרשת השבוע, המתארת את האופן שבו יש להתייחס ל-״אשת יפת תואר״ הנלקחת בשבי. בפרק נגלה כיצד אפשר לקרוא את הפרשה ב״קריאה של חסד״, כניסיון אמיץ לשפר את גורל השבויות, לעומת הנורמות המוסריות שהיו נהוגות בעבר, ולצידה נתבונן בה בקריאה ביקורתית, שמצביעה על הסכנה והבעייתיות שטמונות בה. לבסוף נתבונן במבט-על בסדרת הפרקים השבועית, שעסקה בהיבטים שונים של מוסר לחימה.

האם קיום מצוות נעלות מצדיק ביצוע של עבירות ושל עוולות? לפי הרמב״ם, ״מצווה הבאה בעבירה – אינה מצווה״, למעט במקרים חריגים. במציאות הביטחונית בישראל, השאלה הזו מקבלת משמעות הרת גורל:  האם הערך הנעלה של שמירה על הביטחון מצדיק פגיעה בילדים ובבלתי מעורבים?בפרק נתבונן בשאלה הזאת דרך חשיבת העומק של הפצ״ר לשעבר, מנחם פינקלשטיין, על דילמת הסיכול הממוקד, נכיר את שבעת הכללים שהוא קבע לביצוע סיכולים ממוקדים, ונעמיק בשינויים שהתחוללו בהם במלחמה הנוכחית.

מסמך רוח צה"ל מתאר את הרוח שצריכה להניע את פעילות הצבא, ואת הערכים שעליהם צה"ל מבוסס. בפרק נכיר את המסמך הייחודי הזה, נעמיק במחלוקות שהוא עורר, ונתבונן באתגרים האתיים והחברתיים הטמונים בו.

בתגובה לפיגועי ירי שהתרחשו בישראל של שנות השלושים, היו שביקשו להשיב לערבים כגמולם ולנקוט בפעולות טרוריסטיות כנגדם. דוד בן גוריון ראה את הדרישה הזו כסוג של ״התבוללות ערכית״ מסוכנת. בפרק נעמיק בדבריו ובדברי ברל כצנלסון, שהזהיר גם הוא מ-״התבוללות מוּפתאית״ (מלשון ״מוּפתי״) ומחיקוי דרכי הטרור, ונשאל כיצד העמדות שלהם מתחברות לדילמות המוסריות במלחמה הנוכחית.

על שלושה כוחות עומק שנאבקים זה בזה עומדת הישראליות: האומה, האנושיות ורוח הקודש. בטקסט בן למעלה ממאה שנה, שנדמה כאילו נכתב היום, מתאר הרב קוק את ההתנגשות בין המחנות הפוליטיים שמייצגים את הכוחות הללו, ומסביר מדוע המאבק ביניהם עשוי להרחיק אותנו מן האמת. 

בפרשת השבוע מופיעות מגבלות על המנהיג הפוליטי, שבליבן האיסור להרבות כסף וזהב. בימינו, לעומת זאת, דווקא נהוג שבצמרת הפוליטית מתברגים אנשים עשירים. בפרק נשאל ממה חששה התורה כשאסרה על החיבור בין הנהגה לבין צבירת ממון רב, נגלה כיצד האיסור הזה מתבטא במנהיגותו של רבן גמליאל, ונקרא בטקסט של הרב קוק בנושא לרגל 89 שנה לפטירתו.

גדולי תלמידי החכמים היו עוקבים אחרי רבותיהם אפילו לבית הכיסא כדי ללמוד מהתנהגותם. המחנך אמנם מלמד בכל מעשיו, אך מה צריכים להיות הגבולות של המעשה החינוכי? בפרק הקרוב נתבונן בשאלה הזו, נעמיק בשלושת עקרונות החינוך בעולם הגלובלי לפי הפילוסופית מרתה נוסבאום, ונשאל מהו חינוך לאמפתיה תרבותית. 

איש החינוך הברזילאי פאולו פריירה הזהיר אותנו מתופעת "החינוך הבנקאי", ששואף להפקיד כמה שיותר ידע במוחות התלמידים. התופעה ההפוכה מתבטאת בהגותו של מרטין בובר, שהאמין שבליבו של החינוך צריך לשכון הדיאלוג. בפרק נשאל מהו ״העיקרון הדיאלוגי בחינוך״, ונכיר את שלושת סוגי השאלות שעל המחנך לשאול.

למי בעצם מיועדת מערכת החינוך? האם נכון שכולם וכולן ילמדו בבית הספר? ומה בנוגע למורים – מה דרישות הסף שיש להציב עבור קבלתם למערכת? בפרק נחזור למחלוקת נושנה בין בית שמאי, שסברו שיש ללמד רק את מי שעומד בקריטריונים מסוימים, לבין בית הלל, שסברו שיש ללמד כל אדם. נכיר גם את מושג ״שומר הסף״, ונגלה כיצד הוא השפיע על ההלכה בשאלות של מי יכול ללמוד וללמד. 

לכבוד החזרה לספסל הלימודים נקדיש את הפרקים הקרובים להשקפות מגוונות בנוגע לחינוך – נשאל מהו חינוך, האם נכון שכולם ילמדו, כיצד נכון ללמד ומי ראוי להיות מורה. נתחיל באבחנה בין חינוך לבין אילוף ושיטור, ונחפש בעזרת הרש״ר הירש את משמעויות העומק של הפסוק המפורסם: "חנוך לנער על פי דרכו".

בפרשת השבוע מופיע הרעיון הכמעט חתרני של שמיטת כספי חובות אחת לשבע שנים. בפרק נעמיק ברעיון הזה, נגלה מדוע הלל נאלץ לעשות לו מעקף, ונשאל מהי תנועת הנפש של השמיטה.

בספרו האחרון חילק אריך פרום את ההווייה בעולם לשני סוגים: being (״מימוש עצמי״) ו-having (״בעלנות״). בפרק ננסה להבין מהם חיים מתוך תפיסת בעלנות, ונשאל מהי האפשרות השנייה שמציע פרום למפגש עם החיים. נקנח במכתב מסקרן של דוד בן גוריון לשר האוצר, שבו הוא מתלונן על כך שבטופס המס מופיעה המילה ״בעלי״.

תחושת הבעלות הופכת את מעשה הנתינה לאתגר קשה – הן עבור המעניק, ולא פחות מכך עבור המקבל. בשירה "בצל האלה" פוגשת המשוררת זלדה בקשישה פושטת יד ולומדת ממנה על נתינה ועל קבלה, ואנו מנסים בפרק ללמוד יחד איתה.

על ארבעה סוגים של יחס לבעלות דיברה המשנה. אחד מהם – היחס שלפיו ״שלי שלי, שלך שלך״, נתפס לכאורה כטבעי וכמאוזן, אך המשנה מזהירה שזוהי עשויה להיות ״מידת סדום״. בפרק נקרא בטקסט של הרש״ר הירש שבאמצעתו נשאל מהי מידת סדום, ומה מסוכן כל כך בחברה שמבוססת על ״שלי שלי״.

מושגי הקניין והבעלות עתיקים כדברי ימיה של האנושות, ונדמים עבורנו כמעט כמו טבע שני. אך גורלו הטרגי של יילוד האישה הראשון – שהיה קרוי קין, מלשון קניין – עשוי לרמוז על הסכנות הטמונות בחיים המבוססים על בעלות. בפרק נעמיק ברעיון שבעלות וקניין הם יסוד הרע בעולם, דרך טקסט של הפילוסוף ז'אן-ז'אק רוסו, החוזר אל הרגע הראשון שבו אדם העז להקיף בגדר שטח מסוים, ולהכריז – ״שלי״. 

לכבוד פרק היובל של ההסכת (!) מצטרפת אפרת שפירא רוזנברג, שותפה מרכזית לעבודה על 'מקור להשראה', לשיחה עם ליאור על יראה ועל אהבה, על שני מניעים עמוקים וקמאיים בנפש האדם, ועל כיצד כל זה קשור לדאגה לחלש ולאהבת הגר.

קריאה מעמיקה בספר קהלת תגלה לנו כיצד חשב האיש החכם הזה שעלינו להתמודד עם ההבל. בפרק ניגע בעצות ובהנחיות שמעניק לנו קהלת, ונגלה מדוע לאה גולדברג הוקסמה ממנו, ומדוע אחד העם חשב ש״הבל הבלים״ זה דווקא מקור לנחמה.

אחד ההוגים הקדומים ביותר שעסקו בנושא משמעות החיים הוא קהלת. החכם הזה פותח את ספרו בהצהרה הקשה שלפיה ״הבל הבלים הכל הבל״, ומציג לכאורה תזה שלפיה אין משמעות לכל העמל שעומל אדם בימי חייו, אין מותר האדם מן הבהמה, וכל הנעשה תחת השמש הוא ״הבל ורעות רוח״. אל מול הייאוש שהתובנות הללו מעוררות, נגלה בפרק הבא כיצד קהלת מציע שנתמודד איתן.

לכבוד ט"ו באב, חג האהבה, נבחן את הקשר שבין משמעות למיניות. בפרק נציץ תחילה למשנה שמתארת את חג האהבה היהודי, ונקרא בטקסט שבו פראנקל טוען שאנחנו עדים לתהליך דה-הומניזציה של המין, נשאל מדוע הוא חשב שמיניות צריכה להיות ביטוי של משהו על-מיני, ואיך כל זה קשור לתעשיית הפורנו. 

השאלה היא לא מה אנחנו מצפים לקבל מהחיים, אלא מה החיים מבקשים מאיתנו. בכל אדם ובכל רגע, טוען פראנקל, טמונה משמעות ייחודית הממתינה שנגלה אותה. בפרק נצלול ליסודות תפיסת המשמעות של פראנקל, נכיר את שלושת נתיבי המשמעות שהוא פורס בפנינו, וניגע ביופי ובסכנה שיש בתקווה.

בפרשת השבוע מופיע הפסוק: ״וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ״. (דברים ו, ה). רבי עקיבא חשב שהמשמעות של ״בכל נפשך״ היא ״אפילו נוטל את נפשך!״ – היינו, אפילו ברגע המוות. בפרק נציץ לסיפור מותו של רבי עקיבא, וניעזר ברעיונות של ויקטור פרנקל בכדי לשאול כיצד הוא הצליח למצוא משמעות אל מול הייסורים וחוסר השליטה.

״מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני שהיו בו ג' דברים: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים״ (יומא ט ע"ב). מדוע הפך האיסור על עבודה זרה לכל כך חמור, עד כדי כך שנאמר עליו ״ייהרג ובל יעבור״? בפרק נציץ לפרשנות של הרמב״ם על האיסור הזה, ונתבונן בגבול הדק שבין נחמה, ניצול וזיוף בצורך ״להפוך משהו בעולם לאלוהים״.

סיפור קצרצר וקשה במדרש איכה רבה מספר על אם שכולה, שכנה של רבן גמליאל, שביכתה את אובדנה מדי לילה, ובכייה, שהזכיר לרבן גמליאל את החורבן, מילא גם את עיניו בדמעות. בפרק נציץ לסיפור ולסוף הקשה שלו, נתבונן דרכו בקשר ששורר בין הבית הפרטי לבין הבית הלאומי, ונעז להציע סוף חדש לסיפור.

"לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה״ (בבא מציעא ל ע״ב). רבי יוחנן הפתיע מאוד את סובביו כשטען שירושלים חרבה דווקא בגלל שהלכו בה לפי דין התורה. בפרק נציץ למשמעויות העומק של דבריו באמצעות עיון במאמרו של אחד העם, ״מידת הדין ומידת הרחמים״, שדרכו ניגע ביחס בין שתי המידות הללו, ונשאל מדוע התעלמות מאחת מהן מובילה לחורבן. 

מה עלול לגרום לבית להיחרב, ומהן האתיקה והפרקטיקה שעשויות לחזק את יסודותיו? לקראת תשעה באב, נעמיק בפרקים הקרובים בתשובות לשאלות הללו, ונשאל כיצד הן מתחברות למציאות חיינו. נתחיל בטענה שלפיה ״לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה״ (שבת קי״ט), ודרכה נתבונן במהותה של התוכחה, בקשר שבין היעדרה לבין חורבן, ונשאל באילו מצבים דווקא אסור להשמיע דברי ביקורת. 

בנאום האחרון של משה, המתואר בפרשת השבוע, הוא נוגע בקושי לשאת לבדו את עול ההנהגה, ובצורך להרחיב את שורות השלטון. בהפטרת הפרשה, לעומת זאת, עוסק הנביא ישעיהו במצב שבו ההנהגה נעשית כה מושחתת ורקובה, עד שהיא מרוקנת לחלוטין מתוכן את הפולחן הדתי ואת חיי הרוח של העם. בפרק נעמיק בקשר שבין הביקורת של ישעיהו לבין המציאות הישראלית, ונעסוק גם באפשרות שהוא מציע לתיקון.  

מנהיג הפועלים ואיש הרוח ברל כצנלסון סבר שמי שחי ללא מבוכה אינו מחובר לחיים כהווייתם. בפרק נציץ לנאומו החשוב, "בזכות המבוכה ובגנות הטיח", ונעמיק בניסיון שלו להקשיב למצוקות העולים ולביקורת שלהם.

הפעילה החברתית והמשוררת ויקי שירן תיארה בשירה המרגש "זיכרון מצחיק" את הבחירה של אביה לשמוע שירים בערבית ולשמר תרבות ישנה, ואת היחס המזלזל שספג בשל כך. בפרק נפגוש את הכאב של שירן, ונשאל מה ניתן ללמוד ממנו בנוגע למציאות הישראלית העכשווית.

״לבנטיני״ נחשבה פעם למילת גנאי, אך ז׳קלין כהנוב ניכסה אותה מחדש והציעה לכולנו לטפח זהות לבנטינית עשירה; כזו שמורכבת מיסודות מערביים ומזרחיים גם יחד. בפרק נתבונן בביקורת של כהנוב על המציאות הישראלית ועל העוולות שחוותה, ונעמיק בזהות המתקנת שהיא מבקשת ליצור.

הרב סולובייצ'יק סבר שישנם שני סוגי בריתות בעם ישראל. הברית האחת, ״ברית גורל״, היא ברית כפויה שקשורה בסבל משותף, שדוחף אותנו לפעול בערבות הדדית. השנייה, ״ברית ייעוד״, היא ברית שאנו בוחרים בה בכדי להגשים ערכים משותפים. בפרק נעמיק במושגים האלה בימינו, ונציע מושג שלישי, מעין מושג ביניים שמגשר בין גורל לייעוד, שאותו מכנה ליאור ״ברית חיים״.

נזיפתו של משה בבני גד ובני ראובן: "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה?", מהדהדת כמובן אתגרי עומק בחברה הישראלית של היום. בפרק נתבונן באתגרים הללו דרך טקסט של ביאליק שבו הוא לא נבהל מכך שיש שבטים שונים בישראל, אלא דווקא משבח את הריבוי ואת המגוון, אך דורש מאיתנו למצוא את הלב המשותף ואת הנשמה האחת. האם עוד יש לנו כזו?

ביאליק השתעשע בטמינת משמעויות עומק נסתרות בשירי הילדים שלו; לעתים אף משמעויות חתרניות למדי. בפרק נגלה כיצד עשה זאת ביאליק בשיריו ״קַן צִפּוֹר״, ״פָּרָשׁ״ (״רוץ בן-סוסי״), ו-״נַדְנֵדָה״ (״נד-נד״).

מאחורי המילים שלנו מסתתרות נשמות בנות אלפי שנים. בפרק ניגע ביחס בין קודש לחול בלשון, ונקשיב למשאלתו של ביאליק שנצלול אל מעמקי השפה, ולא נגרש מתוכה את מה ששוכן בה מזה דורי דורות.

ביאליק הוקסם מעולם האגדה, וראה אותה כמקור להתחדשות תמידית ולחירות, שכתוב ב-״לשון מנומרת בצבעים״. לצד זאת, הוא ראה את מערכת היחסים בינה לבין ההלכה כהכרחית, שכן ״יהדות שכולה אגדה דומה לברזל שהכניסוהו לאוּר ולא הכניסוהו לצונן״. בפרק נשאל כיצד משרטט ביאליק את המפגש בין ההלכה לאגדה, ונגלה כיצד הוא עובד עם יסודות שנדמים מנוגדים ובונה מהם עולם.

במלאת 90 למותו של ביאליק, נצלול השבוע אל האוצרות התרבותיים שיצר ומאירים כמה מהשאלות הגדולות שמוסיפות ללוות אותנו. היום נחזור לנאום שבו הציע לראות את התורה ואת היהדות כתרבות, נעמיק בהתנגדות שלו לתפיסה שכל הטקסטים שנכתבו עד העת החדשה חסרי ערך, ונתבונן בשירו: "על סף בית המדרש", שבו הוא מבקש להכניס אור חדש אל בית המדרש הישן.

בפרשת השבוע משה מְצֻוֶּה לעלות על הר העברים, להביט מרחוק בארץ המובטחת, ולמות בגיל 120 מבלי שיזכה לראות את חלום הריבונות מתגשם. גם בנימין זאב הרצל, שמלאו זה עתה 120 שנה למותו, חלם חלום דומה ולא זכה לחזות בהגשמתו. בפרק נציץ לכמה קווי דמיון בין שני האישים האלה, ונעמיק ביכולת שלהם לדמיין מציאות רחוקה, ואף להזהיר מפני קלקולים שעלולים להתחולל בה. 

בטקסט מלא ברגש, בכנות ובפאתוס מנסה ברנר לעורר אותנו לחיפוש של אמת. בפרק נתעורר יחד עם ברנר, נפזר עמו את ערפל השקר והאשליה, ונאזין לקריאה שלו, של אתאיסט מלא אמונה, ״להגביר את הריאליה והקדושה בעולם״.  

כך הם החיים, אומר גורדון, יש בהם אור וצללים כאחד. בפרק נקרא ממכתב של גורדון ונגלה כיצד הוא חשב שעלינו להתייחס לצללים שבחיינו, והיכן הוא האמין שמחכה לנו אור גנוז.

במעמד הר סיני מסופר שכל העם עמד מפוחד מרחוק, בעוד שמשה נכנס אל תוך הערפל שבו פגש את האלוהים. בפרק נעמיק בפרשנות של רבי נחמן מברסלב שראה את הערפל כמניעה. בעוד שלכולנו יש מניעות פנימיות וחיצוניות שחוסמות אותנו, רבי נחמן חשב שדווקא שם, בתוך ערפל המניעה, מסתתרת האלוהות שלנו.

המשוררת מיה טבת דיין מספרת שביערות הגשם העצים כל כך גבוהים עד שהם שותים ארבעים אחוז ערפל. בפרק נתבונן בשירה "ערפל", ננסה להבין דרכו את המהות החמקמקה של המילה הזו, ונשאל כיצד אפשר לצמוח מתוך ערפל.

מעשהו של פינחס הכהן – שרוצח איש ואישה בשל חטאיהם – הפך לסמל לקנאות דתית ולאלימות שהיא עשויה לעורר. בעקבות פרשת השבוע בה מופיע סיפורו של פינחס, נשאל מה הקשר בין קנאות לבין קדושה, נעמיק בסכנות שטמונות בה, ונגלה בעזרת ישעיהו ליבוביץ כיצד החיבור בין לאומיות לבין קדושה עשוי להוביל להרג חסר מעצורים.

לוחות הברית מתוארים במקרא כחפץ הקדוש ביותר שניתן לאנושות אי פעם. כיצד אם כן העז משה לשבור דווקא אותם? רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, הידוע בכינויו המשך חכמה, מפתיע בפרשנותו לסיפור שבירת לוחות הברית בידי משה, וטוען שאפילו לוחות הברית יכלו להפוך למושא לעבודת אלילים. בפרק נעמיק בתפיסתו של המשך חכמה שלפיה אין שום עניין קדוש בעולם כלל, ונשאל מדוע משה חשש שבני ישראל פשוט יחליפו עגל בלוח.

מה קדוש בעינינו? לפי הפסיכולוג החברתי ג׳ונתן היידט, השאלה הזו משפיעה באופן ישיר על הבחירות המוסריות והפוליטיות שלנו. בפרק נעמיק ב״קולטני המוסר״ שהיידט מציע שמנחים אותנו, נגלה מדוע הקדושה היא אחת מהם, ונשאל מדוע יחסנו לקדושה עשוי לנבא לאיזה מחנה פוליטי אנחנו משתייכים.

כשהיה עגנון ילד בן ארבע לקחו אותו לבית הכנסת של סבו ביום הכיפורים. עמד הילד עגנון בפתח בית הכנסת ונדמה היה לו שכל המתפללים אחד הם, אך הרגע שבו הם חזרו להיות יחידים – הרגע שבו הקדושה התפוגגה – מילא אותו בעצב שזכר במשך כל חייו. בפרק נתמקד בחוויית הקדושה שעגנון מתאר, נשאל מה הקשר בין קדושה לבין אחדות, ונגלה כיצד החוויה הזו מתחוללת במרחבים שונים בחיינו.

באילו רגעים מפציעה הקדושה? לפי החוקר והאינטלקטואל משה הלברטל, מה שמאפשר את יצירתה של הקדושה זה ויתור על שליטה ועל בעלות. בפרק נעמיק באופן שבו הלברטל רואה את הקדושה, נשאל האם היא שוכנת במרחבים מסויימים או שמא ביחס שלנו אליהם, ונגלה כיצד כל זה קשור לאהבה וליחס לאדם כאל תכלית בפני עצמה.

מה היה החטא שבגינו על משה נאסר להיכנס לארץ המובטחת? לפי הפרשנות הרווחת, הייתה זו החלטתו להכות בסלע במקום לדבר אליו. העמקה בפסוקים ובפרשנויות המגוונות אליהם מגלה שייתכן שחטאו היה אחר לגמרי. בפרק נתמקד בפרשנות שלפיה החטא של משה היה קשור בכלל לרגזנות ולהיעדר כבוד, ונשאל איך כל זה קשור להנהגה בימינו.

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מבקש להגן על זכויות היסוד האנושיות בישראל, נושא שעל פניו נדמה כבסיסי ומצוי בקונצנזוס. אז מדוע הוא הפך להיות כל כך שנוי במחלוקת? בפרק ניגע בעקרונות ובתכנים המרכזיים של החוק, וננסה להבין מדוע הוא הפך לנושא לפולמוס. 

 איך אדם יכול להכריע מה הדבר הראוי והמוסרי לעשות, בייחוד כשהוא מצוי בסיטואציות עמומות ומורכבות? אינספור טקסטים וספרים נכתבו במהלך ההיסטוריה על השאלה הזו, ומתוכם התשובה של הפילוסוף עמנואל קאנט הפכה לבולטת ולמרכזית במיוחד. בפרק נכיר את ״הצו הקטגורי״ של קאנט, נשאל מדוע הוא דרש מאיתנו לפעול מתוך הכרת כבוד לחוק המוסרי, ונגלה כיצד הוא הניח את הבסיס לערך כבוד האדם כפי שאנחנו מכירים אותו כיום.

האם לנזקק עם ייחוס משפחתי מגיעה צדקה גדולה מהרגיל? האם דין בן עשירים שנפל מנכסיו כדין אדם שנולד לחיי עוני? למרבה ההפתעה, במקרים רבים חז״ל חשבו שלא צריך להתייחס לכל הנזקקים בשוויון ושיש לתת לכל אדם צדקה ״לפי כבודו״. אף שהגישה הזו מעוררת חוסר נוחות, ננסה להבין את תפיסת הנפש שעומדת בבסיסה, ונגלה מדוע היא דורשת מאיתנו לחמול על הנזקק ולהתבונן בו בגובה העיניים.

נסו לתרגם את המילה "כבוד" לאנגלית. מה יצא לכם? Honor, Dignity, Respect – כולם תרגומים טובים, זאת משום שלמילה העברית הזו יש משמעויות ששונות זו מזו באופן מהותי. בפרק נעמיק במובנים השונים של המילה ״כבוד״ על פי המשפטנית אורית קמיר, ונגלה את המשמעויות האנושיות והחברתיות שגלומות בכל אחד מהם.

בפרשת השבוע חולק קֹרַח על מנהיגותם של משה ואהרון ומגבש אופוזיציה לשלטונם. כשחז״ל פירשו את הביקורת של קֹרַח, הם טענו שהמחלוקת שלו עם משה הייתה מחלוקת שאינה לשם שמיים. בפרק נעמיק במאפיינים של מחלוקת לשם שמיים, ונשאל מדוע דווקא מחלוקות לשם שמיים עשויות להיות מסוכנות יותר ולדרוש מאיתנו לנהוג במשנה זהירות.

הרב יוסף משאש כיהן בתפקידי רבנות חשובים באלג'יר ובמרוקו, וכשעלה לישראל נודע כרב סובלני, חדשני וייחודי. בפרק נתמקד בתשובתו לשאלה כיצד להתייחס למחללי שבת בפרהסיה, נתבונן בביקורתית בעצם השאלה הזו, ונשאל מה מקומו של ערך השלום בתוך המחלוקות שעשויות להבעיר כאן אש.

שנים של מחלוקות סוערות בין בית הלל לבית שמאי הגיעו לשיא לפי התלמוד הבבלי בדברי בת קול, שהכריזה כי ״אלו ואלו דברי אלוהים חיים הן – והלכה כבית הלל״. בפרק נעמיק בפרשנויות השונות שקיבלו הדברים הללו במרוצת השנים, נשאל מדוע מכריעה בת הקול שההלכה תהיה דווקא כבית הלל, ונגלה בין השורות מודל מרתק של מחלוקת עמוקה שהופכת לדיאלוג פורה. 

 על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על הקשבה? לפי החוקר והסופר אוטו שארמר, סוגי ההקשבה נחלקים לארבעה: הקשבת ׳הורדה׳ (downloading), הקשבה עובדתית, הקשבה אמפתית והקשבה יוצרת. בפרק נעמיק בסוגי ההקשבה השונים, נשאל כיצד הם שונים מהקשבה בנוסח משפט שדה, ונגלה את המשמעות שכל סוג של הקשבה מכניסה לחיינו. 

״יישמר נא זכרה של אותה ׳חקירה׳ / ושל ׳דעת קהל׳ מתערבלת / השופטת כג’יפ בנסיעה-מהירה / עם תיבת בלמים מקולקלת!״ (נתן אלתרמן, מתוך טורו ״אלמנת הבוגד״). משפט השדה של מאיר טוביאנסקי, קצין צה״ל שנחשד בריגול והוצא להורג על לא עוול בכפו, טלטל את החברה הישראלית בימיה הראשונים. היום נחזור לטור של אלתרמן שבו התייצב לצד אלמנתו של טוביאנסקי במאבק לטיהור שמו, ונשאל כיצד הסכנות שאלתרמן התריע מפניהן עודן נוכחות בחיינו.

בפרשת שלח מופיע הציווי ללבישת הציצית, שתזכיר לנו לקיים את המצוות ולא לתור אחרי הלב ואחרי מראה העיניים. בעקבות הציווי הזה, נכיר את מושג ה״הינד״ (nudge) הלקוח מעולם הכלכלה ההתנהגותית, נשאל האם הציצית היא הניסיון הראשון בהיסטוריה ליצור מעין ״הינד״ שכזה, ונהרהר בצורה ביקורתית באיסור ללכת בעקבות הלב והעיניים.

בניגוד ל״שלושת הכ״פים״ ששולטים לא פעם בפוליטיקה – כסף, כוח וכבוד, זאב ז'בוטינסקי חשב שייעודה של ההנהגה הוא לספק לאזרחים את ״חמשת המ״מים״: מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא. בפרק נחזור לצרכים הקיומיים הבסיסיים שהגדיר ז׳בוטינסקי, ונשאל האם הם יכולים להיות בסיס למצע חברתי משותף בישראל של ימינו.

הרמב"ם חשב שרוב הרע בעולם נובע מדפוסי החשיבה וההתנהגות שלנו – מכך שאנחנו מתמקדים במטרות הלא נכונות ומשתוקקים לדברים שאין בהם הכרח, ובכך גורמים לעצמנו סבל. בפרק נחשוב על הטענה שלו, נשאל איך כל זה קשור לזה שאנחנו רואים את עצמנו כמרכז העולם, וננסה להבין האם יש דרך אחרת.

בכל רגע נתון אנחנו מרגישים שלל צרכים שונים ומשונים, אבל יש מי שחשב שרבים מהצרכים הללו הם לא באמת שלנו. היום נקרא קטע מספרו של הפילוסוף והסוציולוג הרברט מרקוזה, שכתב על ״צרכים כוזבים״ – כאלה שמשרתים מערכות שחיצוניות לנו, אך פוגעים בחיינו ובתחושת המשמעות שלנו. 60 שנה אחרי שהרעיונות הללו הועלו לכתב, נשאל עד כמה הם רלוונטיים למציאות החיים שלנו בעולם הדיגיטלי.

״עממיות״ ו-״פשטות״ עשויות להישמע כמו מילות גנאי, אבל אריה (לוֹבָה) אליאב דווקא חשב שהתכונות האלה הן אידיאל שיש לשאוף אליו. איש הרוח והמדינאי היה משוכנע שצריך להפסיק לרדוף אחר רמת חיים גבוהה, ושההנהגה שלנו צריכה להיות הראשונה לצאת מהמירוץ. היום נקרא מספרו ״ארץ הצבי״, ונשאל האם יש קשר בין הראוותנות של ההנהגה הפוליטית לבין האיכות שלה. 

אנו פותחים במסורת שבמסגרתה נבחר מדי יום חמישי מקור להשראה מתוך פרשת השבוע, והפעם – מפרשת בהעלותך. בפרשה מרכלים מרים ואהרון על משה ומדברים בו סרה. הפסוקים מזדעקים וקובעים: "הָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה". בפרק נציג מספר מודלים להבנת המושג ענווה, ונשוחח על מקומו של האגו בדיבור ובהתנהלות שלנו.

ויסלבה שימבורסקה הכירה בכוחה העצום של השנאה. החמלה לעולם לא מנצחת במרוץ, הספקנות לא יודעת לסחוף את ההמונים, אבל השנאה עושה זאת בהצלחה יתרה. בפרק נשוחח על השיר "שנאה" של המשוררת הפולניה זוכת הנובל, ונדון בעקבותיו במקומה של השנאה בחיינו.

מרטין בובר סבר שהרגשות הם מעין תוצר לוואי של אהבה, אבל הם כלל לא המהות שלה: "הרגשות שוכנים בלב האדם, ואילו האדם שוכן באהבתו", כתב בספרו ״אני ואתה״. בפרק נברר מהי אהבה ומהם ׳יחסי אני-אתה׳ לפי בובר, ניגע גם בהשקפתו בנוגע לשנאה, ונשאל מדוע הוא טוען שהשנאה לעולם בעיוורונה עומדת

אריך פרום טוען שהאהבה היא אמנות שמורכבת מדאגה, מאחריות, מיחס מכבד ומידיעה. בפרק ננסה להבין את המשמעות של התפיסה הזו, ואת ההשלכות שלה על חיינו.

מתחילים הסכת חדש – מתחילים מבראשית. בפרק הפתיחה של ״מקור להשראה״ אנחנו חוזרים לפסוקים שפותחים את התורה, ומגלים שהתוהו ובהו לא היו שם לפני הבריאה, אלא שהם חלק בלתי נפרד ממנה. מדוע בורא אלוהים תוהו ובוהו? מה זה אומר על המצב האנושי? ומהי הדרך להפוך תוהו ובוהו לאור?