החקולטה

הפרק הזה הוא קצת אחר ומספר יותר על החוויה של ללמוד בפקולטה האהובה שלנו

 בפרק הזה פרופסור צבי חיוקה מספר לנו על השימושים האפשריים של הטכנולוגיות והשיטות שמתפתחות אצלו במעבדה וגם על הדרך שלו אל ובתוך הפקולטה

חלבונים הם אחד המרכיבים הבסיסיים בכל צורות החיים בעולם. הם בנויים מחומצות אמינו. מתברר, שאם משתמשים בחומצות אמינו אפשר למצוא תחליפים לאנטיביוטיקה ולפגוע במגוון מיקרובים. פרק מרתק עם פרופסור צבי חיוקה.

בואו לשמוע עוד תוכן של שירן בן זאב בפודקאסטShirAG הרבה פעמים אנחנו לא חושבים על המורכבות של ייצור המזון שלנו למשל, כדי שנאכל שקדים למשל, מישהו היה צריך לקחת אבקה מעץ אחד ולהגיע לרפח של עץ אחר כדי שיהיה שקד אחד הרבה מ"שירותים" האלה נעשים בידי חרקים דוקטור יעל מנדליק לומדת את החרקים המאביקים ושואלת שאלות עליהם ועל הקשר בינם לבנינו ובנינו לבין העולם שסביבנו

אבולוציה היא אולי אחד התהליכים החשובים ביותר בביולוגיה אבולוציה לוקחת הרבה זמן ואנחנו ריגלים לדבר עליה בקבועי זמן של אלפי, מאות אלפי, או מיליוני שנים אבל, יש אנשים שעושים שימוש באבולוציה ממש, וקבועי זמן קצרים מאד- של חודשים בודדים אחד האנשים האלה הוא דוקטור אביהוא יונה שעושה שימוש באבולוציה כדי למצוא מיקרובים שיעזרו לאדם לעכל ולהכין מזון מכל מיני סוגים

בפרק הזה אני מדבר עם מנחם על ניהול המיםבצמח והדרכים למדוד את זה. ואנחנו מדברים על החשיבות של הנתונים האלה בגידול בקנאביס

למוח שלנו, וגם לאיברים השונים בגוף שלנו יש התנהגות שונה בשעות שונות של היום. כדי שהכל יעבוד בהתאמה ולא יהיה לנו פיק של אנרגיה בדיו באמצע הלילה כשאנחנו רוצים לישון יש לאיברים האלה שעונים ביולוגים שמכווינים את הפעולות שלהם השעונים האלה קובעים המון דברים בגוף שלנו ואם אנחנו לומדים לכוון אותם נכון ולהתנהג בסנכרון איתם אז הרבה פונקציות בגוף משתפרות בין היתרונות הבולטים של ההתאמה לשעונים שלנ, אם אנחנו מכוונים את השעון נכון אז חילוף החומרים שלנו משתפר, מאד! וזה תחום המחקר של פרופסור אורן פרוי

בחלק הזה של הפרק אני מדבר עם פרופסור רוזנבוים על היבטים אחרים של המחקר שלו וגם על מה זה רווחת חיה ועל איך ולמה אנחנו בודקים שחיות המשק שלנו מרגישות נוח

בחלק הראשון של הפרק הזה אני מדבר עם פרופסור רוזנבוים על ההשפעות שיש לאורך זמן התאורה ולצבע התאורה על התפתחות של עופות בחקלאות 

לפעמים מרוב רומנטיקה אנחנו שוכחים שחקלאות היא גם עסק. שצריך להרוויח ומעסיק עובדים וכו מי שלא שוכח את זה הם כלכלנים חקלאיים, כמו פרופסור אייל קמחי מהמחלקה לכלכלה סביבתית בפקולטה לחקלאות. בפרק אייל מדבר על משקים של מושבים ואיך הם משפיעים על המשפחות שמפעילות אותם, וגם על הרפורמה שתשפיע עליהם ועל כולנו.

מכירים את זה ששואלים אתכם.ן מה תעשו עם זה אח"כ? אז יסמין, היא עשתה עם זה סטארט אפ. מהבולטים שיצאו מהפקולטה.  תשמעו את יסמין!

ברוכים הבאים לפרק 7 חלק ב' – כאן אני שואל איזה טעם יש לוירוס הקורונה וגם לומד שהוירוס הזה נכנס בעיקר המהאף, אז עטו את המסיכה כמו שצריך

המשך הראיון עם פרופסור ברוך רובין

תראו, לדבר על הדברת עשבים זה כמו ללכת בגינת כלבים, אתה יכול לעשות הכל נכון ועדיין תמצא את עצמך בתוך סירחון של מישהו שלא הבין את כללי הפורמט. אז אגיד את זה בראש הפרק, יש גם פתרונות אורגניים לחלק ממה שאדבר עליו, אבל אני רוצה להציג כמה שאלות עקרוניות, שעליהם יענה גם פרופסור רובין. 1. האם אפשר לשלוט בעשבים בשדה בצורה שתאפשר לייצר מזון לאוכלוסיית העולם הגדלה בשיטה שלא כוללת כימיה. 2. האם חומרי ריסוס שמשמשים בחקלאות האורגנית – וכן, גם החקלאים האורגניים מרססים, פשוט חומרים אחרים- בטוחים יותר לשימוש ולצריכה של האדם. 3. האם החקלאות האורגנית מסוכנת פחות לסביבה מחקלאות קובנציונלית?

כל היצורים החיים על כדור הארץ צריכים כל מיני חומרים כדי לחיות. אחד הבולטים שבהם הוא חנקן. שהוא גם די נדיר. וזה מוזר כי 70 מהאויר סביבנו הוא חנקן. אז מה הסיפור? גלו בפרק..

ירין ושירן מדברים על GMO  או בעברית ייצור שעבר שינוי גנטי מכוון, אבל בלי לפשט מדי את המשמעות של מה זה אומר, ודווקא להתעכב על מונחים בסיסיים כדי שנוכל בהמשך הפרק לדבר יותר לעומק ולהציג אמת. אמיתית. מהסוג שקשה למצוא.

כשאני מגדל על המרפסת עציץ של עגבניה, אני מסתכל על כל עלה, כל פרח כל חנט כל פרי. אני עוקב אחרי הכל ומדבר עם הצמח לעיתים מאד קרובות. כשאני מגדל שדה, אפילו כזה ניסויי, של מספר דונמים קטן, אני בעצם מדבר אל מקהלה. ואם שואלים קהל גדול של אנשים למשל איך מרגישים, מאד קשה לשמוע את אלה שאומרים "קשה לי" בתוך התשובה הכוללת של "סבבה". זו בעיה גדולה עבור חקלאים שמובילה לחוסר זיהוי של מזיקים או מחלות או אפילו רק בעיות השקייה. וככל שחוקרים ומגלים דברים יותר ויותר מעמיקים ומגניבים על הצמח הבודד ואיך הוא מגיב ומשדר לסביבה שלו, ככה הפער הזה בין העציץ במרפסת לבין שדה גדול ומסחרי הולך וגדל. כדי לנסות ולסגור את הפער, אנשים כמו דוקטור איתי הרמן, הם אלה עם הפתרון. אני חושב שאיתי היה מגדיר את תחום שלו בתור חישה של צמחים. גם חישה מקרוב שזה אומר מדידה של צמחים בכל מיני אופנים ממרחק קרוב וגם חישה מרחוק שעושה שימוש ברחפנים ולווינים.

בפרק 7 דיברתי עם פרופסור מאשה ניב, מהמכון לביוכמיה מזון ותזונה. היא מתמחה בטעם המתוק והטעם המר, וזה נושא כל כך מעניין שנסחפתי לתוך השיחה איתה הכל כאן מעניין, ונוגע גם לאוכל שלנו וגם לקורונה וזה רלוונטי מאד. אז בחלק הראשון נתעסק בעיקר במחקרים הכלליים שלה, ובחלק השני בחלק שנוגע לקורונה

ישראל היא מעצמה של מחזור המים. ברמה שיש כל כך הרבה מים ממוחזרים שזה משנה את הנוף. מי הקולחין בעצם מכילים את התוצרים של כל החיים שלנו. כל החיים שלנו. קמת בבוקר? שתית קפה? חלק מהקפה עכשיו בקולחין, הכנת סנדויץ? יש קצת מיץ של עגבניה וקצת טחינה בקולחין. סידרת את הכוסות מהערב הקודם? יש קצת יין קולחין. וחשוב יותר, לקחת כדור בשביל הכאב ראש של היין? אז תיכף יהיה גם קצת מהחומר הזה במים. קצת אני אומר, האמת שיש הרבה יותר ממה שאני למשל ידעתי לפני שהתכוננתי לפרק הזה. הסיפור שתשמעו תיכף בראיון שלי עם פרופסור בני חפץ, חוקר במחלקה לקרקע ומים של הפקולטה לחקלאות וגם הדיקן שלה. הוא סיפור מפחיד. אבל צריך לזכור שאם אנחנו מדברים על זה, אז אנחנו יודעים על זה. ואז אפשר לבנות על לטפל בזה ואפשר לדעת מתי מים הם לא ראויים לשימוש. ואת כל זה, אפשר לדעת כשקונים מקומי. אין משגיחי איכות מים שטסים סביב העולם לבדוק את איכות המים איתם משקים את הירקות והפירות שנאכל אחכ.

בפרק 5 ירין עקנין מספרת לנו על העבודה המאד מאד מגניבה שלה בדוקטורט, שבה היא משנה ומשפרת את היכולת של חסה לייצר ויטמינים וסיבים תזונתיים. ועל הדרך אנחנו מדברים על עריכה גנטית ועל הכלים המגניבים שמרכיבים אותה.

חלק ב' הוא המשך השיחה עם פרופסור אפרת מוסונגו אורנן, בחלק הזה דיברנו על דברים שהם קצת מחוץ לספרות המדעית וקצת יותר נוגעים ליום יום שלנו.

למה בעצם לא כדאי שילד יאכל מזון מהיר? בהכללה, למה לא כדאי שכולנו נאכל מזון מעובד או מזון אולטרא מעובד? כאן, מצופה מכם לשאול, מה זה מזון אולטרא מעובד? וגם, מה? באת להרוס? תן לבן אדם לאכול חטיף! אבל, ברצינות, האוכל הזה, שמגיע מוכן לאכילה, וגם נשמר חודשים או שנים בתוך האריזה שלו, עבר משהו. הוא עובר שינויים ועיבודים שמשפיעים על התכונות שלו. ובהתאם מוסיפים לו מגוון של חומרים כדי שאנחנו נמשיך לאכול אותו. וזה לא טוב. כמה לא טוב?

לפני הרבה הרבה שנים, הלכה לקטת כלשהי לאסוף גרגרים לארוחת ערב. היא מצאה צמח של חיטה שהגרגרים שלו, לא נפלו לרצפה! מאושרת היא אמרה לצמח "בוא נהיה חברים! רוצה לעבור לגור אצלי?" וכמו ששמענו מפרופסור שחל עבו, אותו דבר קרה עם עוד צמחים מעוד לפחות 7 סוגים שונים והיה סוג של מהפכה.. אבל.. ברגע שהלקטת בחרה צמח אחד, היא גם לא בחרה את כל שאר הצמחים. ולכן בעצם סיננה שלא במודע, חלק גדול מהאושר הגנטי שהיה בחיטת הבר. מבלי לגרוע לשנייה מהגאונות של אותה לקטת, וכן, אני נשוי כבר 6 שנים וחי בעולם 33 שנה וכל ניסיון חיי מעיד שזו הייתה אישה שיזמה את המהפכה הכי חשובה בתולדות האנושות, ותודה לה על זה. יכול להיות שהיה כדאי לשמר את הצמחים השכנים של אותה חיטה. למזלנו, באיזורי המוצא של גידולי הבר, כמו למשל, כאן אצלנו בישראל, הטבע שימר אותם בשבילנו.

בואו לשמוע עוד תוכן של שירן בן זאב בפודקאסטShirAG דמיינו רגע כיכר לחם. תחשבו רגע על מי שגידל טחן אפה הסיע לסופר סידר בסופר בנה את האתר ממנו הזמנתם ועוד ועוד. כמה רחוקים אנחנו מהאוכל שלנו? למה שלא אעזוב הכל, אלך להתובב באיזו סוואנה. אהיה צייד או לקט. הבעיה שקשה לי עם ציד, ואם ללקט, אני ממש לא מכיר מספיק צמחים כדי לשרוד. הצמחים שאני כן מכיר ברמה של לאכול, גדלים בשדות. פעם הם אולי גדלו בכל מיני מקומות, באופן טבעי, אבל היום אני לא מחפש בשדות, ואני כבר לא תלוי בגשם, ולא צריך בעצם להתעסק כל הזמן במה לאכול. אז יש לי זמן לעשות דוקטורט, ופודקאסט. איך זה קרה? פרק 2 – המהפכה החקלאית עם פרופסור שחל עבו מהמכון למדעי הצמח והגנטיקה בחקלאות שבפקולטה.

הפרק עוסק בשלבים של הכנסת גידול חדש לישראל עם הסכנות והקשיים שכרוכים בכך