מה קורה בטיפול שלי?

הביאו לי זרע חרדל מבית שלא ידע מוות״ ביקש הבודהה מתלמידו, הצעה שבליבה הלימוד העמוק שעד כמה שננסה, אף אחד מאיתנו לא חסין מהפגישה הבלתי נמנעת עם המוות.  ואכן, בדומה לנושאים רבים, כאשר שזה מגיע למוות, לאבל, לשכול, מטפלים, מעבר לתפקידם המקצועי, יכולים בכוונה או בשוגג לשמש כשופרות של המוסדות המארגנים את חיים שלנו. מטפלים מאסכולות טיפוליות שוונת מסדרים את ה״נכון״ וה״לא נכון״ ככל שזה קשור לאופן שבו אנחנו חווים ומביעים כאב על אובדן בחיים שלנו, בהתאם כמובן לאידיאולוגיות הטיפוליות והאישיות שהם באים איתם מהבית או מההכשרה. בפרק עם אילן שריף, עובד סוציאלי ומנהל תחומי הסיוע לאובדן ושכול ונפגעי כתות במשרד הרווחה, אנחנו מנסים להקיף את השיח הטיפולי סביב אבל בטיפול, כולל היחסים הפוליטיים המשתקפים בהיררכיות החברתיות של השכול, טאבואים כמו קשר עם הנפטר או מיניות בתוך חוויות אובדן, והחלקים המוצלים שאנחנו מגיעים איתם לקליניקה בדיבור וההתמודדות עם מוות. בנוסף בפרק אילן ממליץ ונותן עצות פרקטיות לגבי הטיפול באבל ובשכול ומשתף מנסיונו ותפיסת עולמו כמטפל.  אילן שריף,  עובד סוציאלי, מנהל תחומי הסיוע לאובדן ושכול ונפגעי כתות במשרד הרווחה והביטחון החברתי. מטפל, חוקר, צלם ופעיל קהילתי. פועל לקידום ההכרה והסיוע לשכול האזרחי בישראל. מטפל (בעיקר בשכול וטראומה) במבוגרים ומתבגרים בקליניקה פרטית בפרדס חנה. האזנה נעימה  -------- הוזכרו בפרק:  ביקורת על תיאוריות השלבים של קובלר-רוס  50 שנה אחרי, הגיע הזמן לשאול: האם קובלר־רוס צדקה שירלי אברמי אתר ״הארץ״ 2021 https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/2021-03-03/ty-article/.highlight/0000017f-db71-df62-a9ff-dff7ef670000 זיגמונד פרויד - אבל ומלנכוליה  עמוק באדמה (Six feet under) שמשון רובין - המודל הדו-מסלולי לאובדן ושכול הפנים הרבות של האובדן והשכול - תיאוריה וטיפול מודל העיבוד הדואלי להתמודדות עם שכול: סקירת מערכת https://www.betipulnet.co.il/particles/dual_process_model_of_coping_with_bereavement — קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli דף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225 הפטראון:  https://patreon.com/shanykedar

מור קינן-בר, פסיכולוגית קלינית, העזה לצעוד היכן שמטפלים (ומטופלים) רבים לא מעזים, ובדקה מה אומר המחקר על יעילות של טיפול. את התשובות היא חשפה בפני קולגות בהרצאה שיצרה, ולהפתעתה היא גילתה שהתגובות הן לא בהכרח מפרגנות. בפרק היא משתפת איתנו את מסע הצעידה שלה במערות המחקרים על יעילות . בעזרתה של מור ננסה לענות על השאלות הקשות לגבי יעילות של טיפול מדוע חשוב לתת תשומת לב ליעילות, ומדוע הנושא כל כך רגיש בפסיכותרפיה לעומת פרופסיות טיפוליות אחרות? כיצד אפשר להביא את הנושא לתוך הקליניקה ובהדרכה? מדוע מטפלים מגלים התנגדות לנושא? מה השיח על יעילות יכול לאפשר בתוך הטיפול עצמו ומדוע בכלל חשוב לדבר על זה? —- מור קינן-בר, פסיכולוגית קלינית. חוקרת את מנגנוני השינוי בפסיכותרפיה פסיכודינאמית. מתמחה בטיפול בהפרעות אכילה, טראומה מינית ובריאות הנפש של האישה. —-- לינקים למחקרים שהוזכרו בפרק:  Transparency about the outcomes of mental health services (IAPT approach): an analysis of public data https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29224931/ Supershrinks: What is the secret of their success https://clinica.ispa.pt/sites/default/files/71._supershrinks_what_is_the_secret_of_their_success.pdf Why many clinical psychologists are resistant to evidence-based practice: root causes and constructive remedies https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23647856/ -------- פרוייקט טופס הסכמה מדעת של הקבוצה ״מה קורה בטיפול שלי?״ https://docs.google.com/document/d/13Vr87KA8sGJTzcrZa6FdREpfBjNAEDx0iNbniTqMNs4/edit?usp=sharing קבוצת הפייסבוק: ⁠https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli⁠דף הפייסבוק: ⁠https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225⁠הפטראון:  ⁠https://patreon.com/shanykedar⁠

מהפרעת אישיות גבולית לפוסט טראומה מורכבת, אובססיביות, פסיכוזה, וחרדה חברתית - אבחנות מספר האבחונים הפסיכיאטרי (ה DSM) הפכו להיות שגורות בשיח הציבורי גם למי שאינו עוסק בבריאות הנפש. על רקע תפיסת הנפש על פי המודל הרפואי, ה״חטא הקדמון״ של העיסוק והמחקר בבריאות הנפש וסביב מחקרים שמפריכים את היעילות או לחילופין מקדמים תרופות פסיכיאטריות, השיח הציבורי לעתים קרובות מפספס את המתמודדים עצמם. בעוד הצורך של המערכת לקטלג את האדם לתוך משבצת של אבחנה מייצרת צמצום הבלתי נמנע של אדם לכדי מחלה, או סימטומים. משם, קל מאוד למתמודדי הנפש לוותר על הסמכות הפנימית לטובת הסמכות הרפואית ולאבד את הזכות והבעלות על הסיפור הנפשי שלהםן. בשיחה עם איתי אהרון זיו אנו מנסים לשרטט את גבולות השיח תוך התייחסות לכיצד הוא משפיע בעיקר על המתמודדים והמתמודדות עצמן אך גם על שדה בריאות הנפש והטיפול כולו. איתי אהרון זיו, מייסד מרכז "צמחי הנפש" ושותף מייסד בעמותת ״הפחתה אחראית״, מלווה אנשים בגישה דיאלוגית ואקטיביסט בתחום בריאות הנפש. הוציא לאור את הספרים "כותב את עצמי לדעת" "יוצאים לאור" ו"עזרה בדרך". הוזכרו בפרק:   עמותת ״הפחתה אחראית״ -  https://yerida.co.il/ פרופ׳ פסח ליכנטברג - https://www.youtube.com/watch?v=IvDKXLKetUo קלרה מקלרן - שפת הרגשות - https://karlamclaren.com/product/the-language-of-emotions-book/ מה קורה בטיפול שלי? קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli דף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225 הפטראון:  https://patreon.com/shanykedar

כולנו מכירות ומכירים את אפקט הפלצבו, כח ההשפעה המשמעותי שמייצרת האמונה שלנו במה עשוי לעזור לנו, או את הנוצבו שמתייחס לאמונה של מה עלול להזיק לנו. בפסיכותרפיה האפקטים האלה חזקים במידה זהה או מוגברת עבור המטופלים, אבל בניגוד לרופא שנותן תרופה שאופן ההשפעה שלה הוא ברור, ללא מעט מטפלים יש קושי להסביר למטופליהם ואולי גם לעצמם - מה בדיוק עובד בטיפול שלהם, באיזו אידיאולוגיה הם מחזיקים, ומהן הפרדיגמות המשותפות להם ולמטופל שמאפשרות להם ללכת בדרך שמיועדת בסופו של דבר להקל על הסבל, ועם זאת, עולם הטיפול רווי באידיאולוגיות שונות ומשונות, שלפעמים כשאנחנו רק אומרים אותם בקול רם אפשר בכלל להטיל בהם ספק.  כדי לשוחח על הנושא הנסתר הזה הזמנתי את גיא סימון, דוקטורנט שחוקר תפיסות טיפוליות בעולם הפסיכדלי. בפרק גיא ואני נשוחח על אידיאולוגיות גלויות וסמויות שעומדות בבסיס שיטות טיפוליות מוכרות, על מונחים נפוצים כמו ״שחזור״ ו״קתרזיס״, על האחריות שלנו כמטפלים לדייק ולהבדוק איזו מה עומד מאחורי השירות שאני מציע.ה למטופלים והמטופלות שלי, ועל מלכודות נפוצות, מערערות ומבלבלות בתוך השיח על טיפול.  גיא סימון, פסיכותרפיסט ועובד סוציאלי קליני, מטפל ומדריך בקליניקה פרטית בזום ובאמסטרדם. דוקטורנט בחוג לאנתרופולוגיה וסוציולוגיה באוניברסיטת בר אילן חוקר פרדיגמות של ריפוי והחלמה בפסיכותרפיה פסיכדלית. מייסד ומנהל קליני של ״אימפולס - מרכז קליני אינטגרטיבי לפסיכותרפיה״ מייסד שותף של ״לב בטוח״, חבר ועד מנהל ויו״ר הועדה הקלינית של העמותה. קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli דף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225הפטראון:  https://patreon.com/shanykedar

ישראל היא מדינה מוכת כתות - וספציפית כתות שנוגעות בהתפתחות עצמית, חקר רוחני, או טיפול. בעוד הגבול בין טיפול לגיטימי או סדנאות התפתחות ובין כתות או קבוצות השפעה בעלות מאפיינים כיתתים הולך ומטשטש, נפגשתי עם שרון דוני, לשוחח על המאפיינים של אותן כתות, המופעים שלהן, ואפשרויות ההחלמה של א.נשים שנקלעים לתוך כתות. דיברנו על אידיאולוגיות בטיפול שיכולות להגיע לאקסטרים בארגונים כיתתיים וגם על הסטיגמות והבושה שסובלים ממנה מי שניצלו מכת הרסנית. ----שרון דוני, עו"ס קלינית, מטפלת ומדריכה. מנהלת קלינית של המרכז לנפגעי כתות מעל לעשור ומטפלת בקליניקה פרטית. שרון עובדת עםמתבגרים ומבוגרים נפגעי טראומות מכל הסוגים - טראומות התקשרותיות, טראומות מתמשכות של פגיעה ו/או התעללות, ואירועים טראומטיים חד-פעמיים. בעבודתה היא עוסקת בקוי התפר שבין טיפול להתפתחות אישית ורוחנית, בין אוטונמיה להתמסרות, בין חופש בחירה למרחבי פגיעה ועוד.----לינקים שימושי למאזיני הפרק: שיטת הדגלים לזהירות בסדנאות:https://drive.google.com/file/d/10uXaeeTndrsOyZSAC8LpqV2_UMvMTdEQ/view?usp=drive_linkהמרכז לנפגעי כתות:https://infokatot.com/----קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheliדף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225הפטראון: https://patreon.com/shanykedar

בישראל החוק מאפשר הגשת תביעת לשון הרע בגין כל התבטאות שהיא. דחיות על הסף של תביעות לשון הרע הן נדירות ובמחיר של כמה מאות שקלים ניתן להפיק מסמך משפטי שמהלך אימים על התבטאות לא מחמיאה. כך הגענו למצב שאיומים בתביעות והגשת תביעות שמטרתן להשתיק שיח ציבורי או שיח אשר מיידע ומזהיר לגבי מטפלים מסוימים או פרקטיקות טיפוליות מסוימות ומסוכנות הפכו לנפוצים ביותר. ריבוי הגשת תביעות השתקה (תביעות SLAPP באנגלית), הינו תופעה חברתית שחותרת תחת ערכים דמוקרטים וליברלים של שיח ציבורי חשוב. בשיחה עם עורכת הדין מיה כץ אשר מיצגת עיתונאים שכותבים ומתבטאים גם ביחס לעולם הטיפול המיני האלטרנטיבי ואשר הוגשו נגדם תביעות דיבה, נעלה את המאפיינים של התביעות האלה וכיצד ניתן לזהות שמדובר בתביעת השתקה דווקא, נדבר על המשמעות והאפקטים של הגשת תביעות וניהול הליכים משפטיים בכדי להשתיק ביקורת, במיוחד סביב גישות טיפוליות אלטרנטיביות שבסיס הפרקטיקה שלהן מתנגש עם הדין הפלילי (או, חוק העונשין) כמו שימוש בחומרים פסיכדליים או מגע בעל אופי מיני בין מי שמציג עצמו כמטפל לבין א.נשים המגיעים אליו. בפרק אני מדברת על התביעה שהוגשה נגדי בידי שני מטפלים שהקימו אגודה שפרסמה קוד אתי לטיפול מיני במגע מיני. על הקוד הזה אני פרסמתי ביקורת בפרופיל הפייסבוק שלי לפני כשנתיים, ועל כך נתבעתי. על סיפור התביעה ניתן לקרוא בפרופיל הפייסבוק שלי. עו״ד מיה כץ, ראשת המחלקה הפלילית במשרד ׳ליבליך מוזר גליק, עו״ד׳. עוסקת בשנים האחרונות, בין היתר, בייצוג גופי תקשורת בהליכים משפטיים בתחום הדיבה בפרט ודיני התקשורת בכלל. בוגרת מסלול עתודה של הפרקליטות הצבאית, ובעלת תואר שני במשפט מסחרי מאוניברסיטת תל אביב.קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheliדף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225הפטראון: https://patreon.com/shanykedar

איך זה נראה שכמטפלים פוגשים טראומה? מי בכלל מביא את הטראומה לקליניקה, המטפל או המטופל? מהן התפיסות המוטעות הנפוצות בציבור לגבי טראומה, ומה המחקר אומר על ההתערבויות היעילות בנושא?טראומה היא מושג טעון ומורכב בתוך השיח הציבורי, בשפה היומיומית והשפה המקצועית. נהוג לחשוב על טראומה כעל זירה מגודרת לטיפול בתוך בקליניקה: טראומה מהעבר שצצה ודורשת טיפול, פוסט טראומה ופוסט טראומה מורכבת כאבחנות פסיכיאטריות, או כמומחיות טיפולית ספציפית. ד״ר יערה ניצן שבה לפודקאסט כדי להציע נקודת מבט נוספת - טראומה כאירוע הרבה יותר נפוץ שקשור במערכת החברתית שלנו - במיוחד לאחר ה-7 באוקטובר שהפך את הטראומה לנפוצה בכל בית בישראל. השיח בפרק אינו יפרט אילו טיפולים מתאימים לטיפול בטראומה אלא יתיחס באופן רחב יותר על שדה הטיפול כשהוא פוגש טראומה, תוך התמקדות לעמדת גישות טיפול דיאלוגיות לטיפול בטראומה.ד״ר יערה ניצן, פסיכולוגית, חוקרת ומורה לגישות מן הגל השלישי בCBT. מייסדת וראש בית הספר לפסיכותרפיה מבוססת נוכחות וחוויה בקבוצת ״עמל ומעבר״.יזמת חברתית בתחום המוגבלויות וצרכים מיוחדים.עבודת הדוקטורט שלה התמקדה במנגנוני הפעולה של מיינדפולנס בהקשרי לחץ, דיכאון וטראומה.----קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheliדף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225 הפטראון: https://patreon.com/shanykedar

יהודים, ערבים, פלסטינים, חרדים, דתיים לאומיים - האוכלוסיה בישראל חיה בתוך חבית נפץ, שמדי כמה שנים מתפוצצת, כפי שראינו ביתר שאת ב-7 באוקטובר. וכשזה קורה, כשהאיזור כולו נסחף למערבולת פוסט טראומטית קולקטיבית - מה זה עושה לטיפול? מה קורה כשזהויות שונות של מטפלים ומטופלים, שהמפגש בינהם טעון מנשוא, מתיישבים בקליניקה? האם כדאי או לא כדאי להכניס שיח פוליטי לתוך הטיפול, ואיך לעשות זאת? האם שיח כזה יכול להזיק או לקדם את הטיפול? האם למטפלים כדאי ״לצאת מהארון הפוליטי״? ד"ר תולי פלינט, מומחה בטיפול בטראומה ובטיפול ומניעה של PTSD. עו"ס קליני ומטפל זוגי ומשפחתי, EMDR Trainer, מטפל בשיטות ממוקדות שונות כגון Somatic Experiencing, טיפול נרטיבי, טיפול ממוקד טראומה ועוד. מטפל ומלמד את הטיפול במטופלים הסובלים מהתמכרויות והתנהגויות מסוכנות. חוקר וכותב על תחום הרוחניות בהחלמה מPTSD בשילוב של אמצעים טיפוליים נוספים. מלמד מרצה ומדריך מטפלים ואת הקהל הרחב במקומות שונים בארץ ובעולם. בנוסף הוא עובד עובד בקליניקה פרטית וכן בטבע ובטבע העירוני ועם גופים נוספים. פעיל בתחום העבודה הדו-לאומית ישראלית-פלסטינית הן במרחב הטיפולי והן במרחב הבין-אישי מתוך ניסיון למצוא דרך נוספת לא-אלימה לפתרון הקונפליקט.----קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheliדף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225 הפטראון: https://patreon.com/shanykedar

טריילר לעונה השניה של הפודקאסט שתעסוק במאחורי הקלעים של עולם הטיפול.מתרגשת פה! קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheliדף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225הפטראון: https://patreon.com/shanykedar

בפרק סיכום העונה, אני משוחחת עם אורי שרמן קנוהל על פגיעות בטיפול, אשר מתאפשרות דרך ״שערי פגיעה״ ספציפיים למרחב הטיפולי, בין היתר - נושאים של הפרת סודיות, המסתורין של היחסים הטיפוליים, הפירוש שניתן בקליניקה או ה״בועתיות״ של החוויה הטיפולית.נדבר על פרויד ופרנצי, שערי פגיעה בהכשרה, צמיחה פוסט טראומטית, צרכים של מטפלים, ונסיים, תאמינו או לא, באופטימיות.---‎אורי שרמן קנוהל הוא עו"ס, לשעבר מנהל קו הסיוע לגברים ונערים דתיים וחרדיים במרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ת״א, וכיום - מנהל את מרכז אורשינא - מרחב חברתי-טיפולי לנערים נפגעי טראומה מינית בעמותת עלם, עמותה לנוער במצבי סיכון. המרכז נפתח ממש בימים אלו, לנערים המתגוררים באזור ירושלים, מוזמנים לעקוב בדף הפייסבוק של אורשינא. https://www.facebook.com/orshina.center--- ועוד חדשות ---ביום רביעי, השישי ליולי בשעה 20:30 בערב, נקיים אני ואורי לייב בקבוצת הפייסבוק של ״מה קורה בטיפול שלי״ שבו נדבר על הנושאים שדיברנו עליהם העונה. אז אם יש שאלה שאתן רוצות לשאול, זה הזמן. אם אין לכםן פייסבוק ואתם בכל זאת רוצים להשתתף, יכולים לשלוח לי מייל ל shanyk בג׳ימייל.קום ולשאול את השאלה. אחרי שהלייב יתפרסם אני גם אוכל לשלוח לכם לינק לצפיה.לקבוצת הפייסבוק ״מה קורה בטיפול שלי?״https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheliוגם - אפשר גם לתרום להמשך קיום הפודקאסט דרך עמוד הפטראון של הפודקאסט .https://www.patreon.com/shanykedar