מה את אומרת

לקראת עונת החגים רמות המתח בסלוני הציפורנים הרקיעו שחקים. נדמה שהבעיה הגדולה ביותר של נשות ישראל היא האם נצליח להשיג תור ללק ג'ל לפני ערב החג? וכמובן, במחיר סביר אם אפשר. קל לפתור את תעשיית הציפורניים כתחום עניין נשי זניח, הסחת דעת מבורכת מענייני היום יום. אבל שוק הציפורניים הישראלי (והעולמי) הוא למעשה מערכת כלכלית עצומה ומתפתחת שמשפיעה על היום יום שלנו בממדים עצומים. מתפיסה עצמית וביטחון עצמי, כהצהרה פמיניסטית, כדרך לביטחון כלכלי או ביטוי אומנותי. הלק ג'ל הוא כבר איננו לק בלבד, הוא תופעה סוציולוגית מרתקת שגם הבחירה היא להתחייב אליה או לא מעידה על הסטטוס הדמוגרפי שלך.  בפרק החדש של #מהאתאומרת יצאנו לברר למה יש נשים שיפספסו תור לכירורגית שד אבל לעולם לא למניקוריסטית. ראיינו את גל טורן בעלת בוטיק לציפורניים ואקדמיה ללימודים בתחום הציפורניים שנמצאת בתחום כבר מעל לאחת עשרה שנה.  ניסינו להבין את שינוי התפיסה לגבי הציפורניים כאיבר מחויב טיפוח מפי דניאל פסו, כתבת הטיפוח של שבועון לאשה ובעלת הפודקאסט 'מיי האפי פלייס'.  סימון דהאן גל, המנהלת המקצועית של רשת נייל סטודיו, רשת מכללות בתחום היופי סיפרה לנו איך הקורונה שינתה את העסק ומדוע עורכות דין עושות הסבה לתחום הצפורנים. ואביבית יהודה, טכנאית ציפורניים עם רשימת המתנה, סיפרה למה עבור הלקוחות שלה טיפול בציפורניים נתפס כטיפול נפשי יותר מטיפוח שבועי. בפרק התייחסנו כמובן לסכומים המטורפים שמגלגל התחום, ההבדלים בעלויות בין לק ג'ל בתל אביב לבאר שבע וכמה הרשתות החברתיות משחקות תפקיד בעניין  אם אהבתן את הפרק, אנא דרגו והמליצו עלינו לחברות  אם תרצו להצטרף לדיון, אנחנו נמצאות בקבוצת הפייסבוק של הפודקאסט - מה את אומרת   

פרק פתיחת העונה של חתונה ממבט ראשון נראה כפארודיה על הקונספט כולו. מעיין, אישה חיננית, חכמה ואינטיליגנטית, הוצגה אך ורק במידת המכנסיים שלה והבעייתיות לכאורה בתחום הרומנטי, שנובעת ממשקל הגוף שלה. אחרי הכל, מי ירצה להתאהב בבחורה שמנה? השיח שפרץ בעקבות הפרק של חתונמי העיר מרבצו המון דעות קדומות ושמנפוביה מוסווית שאילצה אותנו להתעמת עם השאלה  - למה בעצם עדיין קשה לנו לראות בחורה שמנה על המסך. בריאליטי, בסדרה, בקולנוע, בפרסומות? כדי להבין מאיפה נובע הקושי הזה דיברנו עם מירב תיתה עשוש, דוגמנית פלאס סייז בינלאומית שפעילה בזירת האופנה המקומית. עם קרן אלרום, מלהקת שמלהקת סדרות, סרטים ופרסומות ישראליות, שסיפרה לנו על הניסיונות לשנות את התעשייה מבפנים. עם ד"ר עמית לביא-דינור, דיקנית בית הספר סמי עופר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן ועם מיה דגן (מהטיקטוק!), משפיענית רשת מהדור החדש שעזרה לנו להבין איך השיח .משתנה ולמה  אם אהבתם את הפרק, אנא המליצו לחבריכם ודרגו אותנו  אם תרצו להמשיך את הדיון, אנחנו נמצאות ושוקקות בקבוצת הפייסבוק של #מהאתאומרת וגם באינסטגרם 

נכון לישראל 2022 - כל אישה שמבקשת לעשות הפסקת היריון יזומה נדרשת לעבור דיון בועדה ציבורית או פרטית להפסקת היריון. גם אם נכנסה להיריון בגלל אונס, או גילוי עריות. גם אם היא קטינה. גם אם ההיריון מסכן את חייה גם אם לתינוק יש מום. גם אם היא נמצאת במערכת זוגית מאושרת, שמחה ומבוססת ופשוט לא רוצה תינוק עכשיו.  מאחורי המילים היבשות של "החוק להפסקת היריון" (1977) ישנן אלפי ישראליות שמוצאות את עצמן במצב שהוא לא נעים עד משפיל ומבזה. למרות ש-99% מהבקשות להפסיק את ההיריון נענות בחיוב, התהליך עצמו כולל שאלות חטטניות, נזיפות, אינטימיות כפויה מול אנשים זרים והוא מערער נפשית. נשים נשואות מעל גיל 18 ומתחת לגיל 40 לא 'זכאיות' לאישור הפסקת היריון על פי החוק ובמקרים רבים צריכות לשקר מול הועדה שההיריון הוא מחוץ לנישואים, להביא אישור על בעיות פסיכולוגיות או פשוט לבכות.  בפרק הנוכחי יצאנו לבדוק למה המדינה עדיין מחזיקה במונופול לגבי הגוף שלנו. איך הסכמים ישנים עם מפלגות דתיות שנועדו לחזק את התא המשפחתי היהודי מתעדפים את חייהם של עוברים על פני בחירה חופשית של נשים. נטע, אם לשתיים שביקשה לעבור דילול עוברים לטובת תיכנון המשפחה, חלקה איתו את החוויה המצמררת שעברה בוועדה. ד"ר גיא גוטמן, מומחה בכיר בגניקולוגיה ומיילדות, עזר לפזר את הערפל בנוגע למיתוסים בנוגע להפסקות היריון יזומות וחן אגרי, מהקואליציה לביטול ועדות להפסקת היריון, סיפרה על פעילותה. אנחנו רוצות להודות גם לא', עובדת סוציאלית ותיקה אשר יושבת בועדה להפסקת היריון באחד מבתי החולים הגדולים בישראל, שסיפרה לנו גם איך נראה התהליך מבפנים ומהם היתרונות של קיום ועדות.  אם את זקוקה להפסקת היריון, אם יש לך שאלות, או אם את מתלבטת - את מוזמנת לפנות להתייעצות לאחת העמותות הללו  אישה לאישה - למען נשים נפגעות אלימות וילדיהן  עמותת לדעת - העוסקת בקידום בריאות האישה דלת פתוחה  עמוד הפייסבוק של איגוד הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית  העצומה של הקולאיציה להפסקת ועדות להפסקת היריון    וכמובן מוזמנות לדבר על זה בקבוצת הפייסבוק של מה את אומרת  נודה להפצת הפרק!   

  החודשים האחרונים היו מפחידים לנשים, נערות וילדות שחיות בע הגדולה. תקיפות פיזיות, בעיטות, חבטות, יריקות או קללות מרכב חולף הפכו להיות עניין יומיומי שצף בקבוצות הפייסבוק העירוניות ומעיד על התרופפות הביטחון האישי ברחובות. בכל איזורי העיר, בכל שכבת גיל, אף פעם בלי התגרות או אינטראקציה ראשונית. בום, את הולכת ברחוב ואת חשופה לגמרי לגבר שירצה לירוק עלייך, לתת לך סטירה או סתם לאיים עלייך. בפרק הנוכחי אנחנו מבקשות לבדוק למה דווקא עכשיו התגברו מקרי האלימות האקראיים נגד נשים בספרה הציבורית, איך זה קשור לתכנון עירוני (ולקורונה!), מה אפשר לעשות כדי להחזיר את תחושת הביטחון והאם קהילות הפייסבוק מחליפות את מערכי התמיכה הסוציאליים העירוניים ואת תפקידה של המשטרה? בפרק מתראיינת גל מאירי שסיפרה לנו על תקיפה שעברה בתל אביב, דותן האס-הרשקוביץ, ממנהלות "קהילת השוות של תל אביב יפו" ונעמי קומלש כספי - הבעלים והמייסדת של מועדון קמאג– קרב מגע לנשים. אתן מוזמנות להמשיך לדבר איתנו גם בקבוצת הפייסבוק שלנו וכמובן לשתף את הפרק הזה ולהמליץ עליו לחברות וחברים    להורדת אפליקציית 'סייףאפ' - אפליקציה של  מאפשרת לנשים לקבל עזרה וגם להציע עזרה. היא מאפשרת שיחה עם נשים נוספות שזמינות לסייע ולשוחח באותו רגע בו את בסיטואציה מפחידה ברחוב ובמקרה הצורך גם להזמין משטרה  -   https://www.safeup.co/  

ההודעה הכי מפחידה שהורים בישראל יכולים לקבל נפתחת במילה "הורים יקרים". הורים יקרים, אין היום גננת ולכן הגן לא יפתח. הורים יקרים, הסייעת עזבה. הורים יקרים, המורה חולה בקורונה. נעדכן מי יהיה עם הילדים. תחום החינוך בישראל נמצא במשבר שלא היה כמותו מעולם. פחות ופחות אנשים מוכשרים וראויים פונים לחינוך, המעמד של דמות חינוכית בחברה הישראלית נשחק עד תום, השכר מביש ומי שכן נמצא במערכת נאלץ להתמודד גם מול ההורים וגם מול דרישות לתפקד במערכת מקרטעת, מיושנת ולא מותאמת למאה העשרים ואחת. במקביל, הקורונה, גאות מחירי הנדל"ן וכמויות הכסף שזרמו להייטק, שינו את מודל התעסוקה בישראל. היום אף אחת לא רוצה להיות גננת. לא כשהיא יכולה להיות מנהלת משאבי אנוש בחברת הייטק (גם סוג של גננת לפעמים) בשכר משולש ועם תנאים ולא צריך ללכת עד להייטקס. יש היום אלפי משרות שמשלמות שכר ראוי ולא דורשת להתנהל עם נזלת או להחליף חיתולים. במצב הזה ישראל מתרוקנת מנשות ואנשי חינוך, בסקטור הפרטי והציבורי. בבתי הספר ובגנים. בפרק החדש של 'מה את אומרת' יצאנו לבדוק – למה אף אחת לא רוצה להיות גננת? דיברנו עם אחינעם חנניה, יזמית ומנחה חינוכית, בעלי של "ילדי הטבע הדמוקרטי בתל אביב" שסיפרה לנו על השבר שבו נמצאים הגנים הפרטיים בישראל (ולמה גן עולה כל כך הרבה כסף וזה עדיין לא מספיק). עם עדי בסון, מנהלת את מחלקת הגיוס וההדרכה במנהל החינוך בעיריית תל אביב שמספרת על הקושי באיתור וגיוס אנשי חינוך למערכת ועם דורית חזן, יו"ר ארגון גננות מחנכות מבית ההסתדרות הלאומית  שסיפרה את הזווית של הגננות ואיך הן מרגישות מול המציאות החדשה שנוצרה. רוצות לספר לנו מה חשבתן על הפרק? מתחשק לכם לדבר עוד קצת על הנושא? יש זוית שלא חשבנו עליה ותרצו לחלוק? מחכות לכן גם בקבוצת הפייסבוק שלנו 

במגרש של בית הספר, ברחבה מאחורי הצופים, בפארק בשבתות. בכל מקום אנחנו רואות ילדים, נערים וגברים משחקים כדורגל - אבל איפה הבנות? בפרק הנוכחי ביקשו להבין למה הנשים הישראליות נעדרות מהספורט הכי פופלארי בעולם? דיברנו עם יעלי כהן, מקימת ומנהלת בנות יהודה בכדורגל שהסבירה לנו שהכל מתחיל בגיל צעיר ("אמא אחת אומרת בסדר, זה מה שהיא רוצה, אז למה לא בלט, למה לא ריקוד, כלומר, ההורים לא ששים שהילדות שלהן ישחקו כדורגל, כדורגל זה הדבר שהכי לא מקליט בגרון"). קארין סנדל קפטן נבחרת ישראל ויו"ר ארגון השחקנים והשחקניות חלקה איתנו את המסע שצריכה לעבור נערה שמצטיינת בתחום ואיריס אנטמן מאמנת האקדמיה ונבחרת הנערות לשעבר וכיום מנהלת מקצועות במכבי כשרונות חדרה שתספר על הפוטנציאל הגדול בתחום לנערות ("נבחרת הנשים תגיע למונדיאל לפני נבחרת הגברים, הן רק צריכות שיוויון בתנאים").    יצאנו לפרק על כדורגל, אבל גילינו חוסר שיוויון עמוק ומועגן בהסכמי שכר ותקציבים שמונע מנשים להתקדם (גם) בספורט הישראל. הפרק הוקלט על רקע שביתת ליגת העל לנשים בדצמבר 2021  רוצות לעודד מהיציע? רוצות לרוץ על הדשא? מתלבטת אם לרשום את הבת שלך לחוג כדורגל? בואי לדבר על זה בקבוצת הפייסבוק שלנו     

הייתי בקשר עם אדם שפשוט מאד מאד עירער את תחושת המציאות שלי לאורך כמה חודשים טובים. הוא עשה לי גזלייטינג לפי הספר. אני זוכרת שממש הרגשתי שאני משוגעת. לא הבנתי מה קורה" (חגית גינזבורג, עיתונאית וסטנדאפיסטית)  גזלייטינג הפכה בשנה האחרונה לסוג של באזז-וורד. מילת קסם מתחום פסיכולוגיית החובבים שנשלפת בדיוני פייסבוק על חתונמי או בשיחות בין חברות. אבל האם אנחנו יודעות באמת מה זה 'גזלייטינג?' ולמה זה רלוונטי לחיינו?  בפרק החדש של מה את אומרת ביקשנו להבין ולהגדיר מהו גזלייטינג ואיך זו אחת מצורות ההתעללות הרגשית הכי נפוצות במערכות יחסים מודרניות. בין אם מדובר במערכת יחסים רומנטית, במקום העבודה או בתוך המשפחה. שוחחרנו עם ד"ר הדס הרמתי, מרצה במרכז האקדמי רופין, עו"סית קלינית ופסיכותרפיסטית ששירטטה עבורנו את גבולות הגזרה של ההפרעה הזו. נעזרנו בחני לורנצי-אורן ממקימת יוזמת 'עוגן- פסיכולוגיות למען נפגעי התעללות נרקסיסטית פסיכופטית' כדי להבין מי הן הנפגעות והנפגעים העיקריים מגזלייטינג ומהם הדגלים האדומים במערכות יחסים כאלו. חגית גינצבורג, עיתונאית וסטנדאפיסטית חלקה איתנו את ההתנסות הכואבת שלה במערכת יחסים שכזו ונעמה ברקן, עורכת מדור הטלוויזיה של וואינט סייעה לנו להבין למה הגזלייטינג הפך להיות כל כך פופלארי על המסך הקטן בשנה האחרונה. תודה גם לרונית בורשט, מקימת קהילת גחליליות שמסייעת לנשים שחוו גזלייטינג, על הסיוע בתחקיר לפרק.  אם חוויתן מערכת יחסים שכזו, אם אתן מכירות מישהי או מישהו שהפרק הזה יעזור להם, אנא שתפו אותו. שימו לב לסימנים המקדימים שמוזכרים בפרק ועזרו לאחרים להיחלץ ממערכת יחסים מתעללת. אתן לא לבד ויש מי שיכול  לעזור. אתן מוזמנות לדבר איתנו גם בקהילת הפייסבוק שלנו 

נדמה שנשים בנות חמישים פלוס הן הסחורה הכי לוהטת היום בענפי הלייף סטייל. הן מצולמות לקמפייני אופנה עם שיער שיבה לא צבוע, הם מככבות בתוכניות טלוויזיה זוכות פרסים, לוקחות הביתה אוסקרים והפנים שלהן מפולטרות היטב בקמפייני ביוטי של 'נשים אמיתיות'. אבל כשמביטים טיפה יותר מקרוב, מעבר לתדמית, ללייקים באינסטגרם ולמכבסת הגילנות בהוליווד, מגלים מציאות מערערת.  לרגל אישור תקציב המדינה והעלאת גיל הפרישה לנשים, יצאנו לבדוק מה מצבן של נשים בגיל המעבר בישראל ואיך אנחנו מתייחסים אליהן. איך למרות שהן נמצאות בנקודה היסטורית שבהן החלק שלהן באוכלוסייה הוא הגדול ביותר אי פעם, שהן מחזיקות בכל הניסיון, הקשרים וזמן פנוי לזינוק בקריירה - הן נדחקות הצידה. ואיך זה משפיע על החיים של כולנו.  דיברנו עם פרופסור גדעון קופרניק, גניקולוג בכיר במאוחדת וסגן יו"ר האגודה הישראלית לגיל המעבר שסיפר לנו שגניקולוג שמסיים את ההכשרה שלו מקבל תואר מומחה, אבל אין לו שום ידע על גיל המעבר. שוחחנו עם המרצה וסופרת רב המכר ענת לב - אדלר שסיפרה לנו על היחס התקשורתי כלפיי נשים בגילאי חמישים פלוס ואיך בעקבות התחקיר לספר שלה 'אישה בעונת מעבר' היא החלה להבין שדרוש פה שינוי. איתי יעקב, כתב האופנה של YNET חשף בפנינו את הפער בין התמונות בקמפיינים למה שנמצא על רצפת המכירה (אף אחד לא רוצה להיתפס כאילו הוא מוכר לזקנות") ושרון שילוח, יועצת שיווקים ומפתחת פרויקטים באוקסיסטם של הזדקנות האוכלוסיה, נתנה לנו קצת תקווה שסיפרה על הכספים העצומים שמגייסת תעשיית הפמטק, בדרך לשינוי הגדול.  מרגישה גל חום ושמחה בזכות הפרק? רוצה לדסקס איתנו לקראת העלייה של העונה החדשה של 'סקס והעיר'? מתעניינת איזה חברות הייטק ישראליות משקיעות בגיל השלישי בפמטק? בואי לדבר על זה בקבוצת הפייסבוק שלנו 

אנחנו אוהבות כסף. הנה אמרנו את זה. אוהבות כסף. המון, בכמויות, בארגזים. ויחד עם האהבה שלנו לכסף, אנחנו לא מעיזות לבקש העלאה. לאבא שלנו יש עדיין הרשאה בחשבון הבנק שלנו. בכל ענייני המשכנתא, בן הזוג מטפל. ולמה כל כך קשה לנו לספר כמה אנחנו מרוויחות? (ומי מרוויח מהקושי הזה?)  דיוני השכר בקהילות הפייסבוק של חודש אוקטובר שלפו אותנו מחופשת הלידה היישר לעונה שנייה וגרמו לנו לדבר על מה שמסובב את העולם: הכסף שלך. כדי להבין מה אנחנו עושות לא נכון ואיך אפשר לתקן את זה התייעצנו עם רחלי בינדמן, מנהלת התקשורת של הבנק הדיגיטלי הראשון . דיברנו עם גת מגידו , לשעבר סמנכל ומנהלת ההשקעות הראשית של פסגות וכיום מייסדת-שותפה של בית ההשקעות 'פינסה קפיטל' ותום מילנר גורביץ' יועצת משאבי אנוש וקריירה, בעלת הפודקאסט "קריירה בדרך שלי" עשינו לך חשק לבקש העלאה? התחלת להסתכל מחדש על הקריירה שלך? אמרת שלוש פעמים מול הראי 'אני אוהבת כסף, אני אוהבת כסף, אני אוהבת כסף'? בואי לדבר על זה בקבוצת הפייסבוק שלנו       

את פרק סיום העונה של #מהאתאומרת הקדשנו לאחת מהרעות החולות של עולם הדייטים העכשווי - הגוסטינג. הגוסטינג הוא תופעה ישנה עם מיתוג חדש שמתארת מצב שבו מי שיצאת איתו ו\או ניהלת איתו מערכת יחסים פשוט נעלם מחייך. לא עונה לשיחות טלפון, לא 'נראה לאחרונה בוואטסאפ'. נעלם (אבל ממשיך לצפות לך בסטורי). למה זה קורה? איך זה קשור לתרבות אפליקציות ההיכרויות ואיך את אמורה להתמודד עם זה? בפרק התארחו עידן, ישראלי שמתגורר בברלין ומפעיל את הפודקסט   'אנמאטצ'מי-נאו שחוקר מזה שנתיים את הצד המוזר והנוראי של דייטים . אונליין. וגם ורד גרנדיר פרוכטמן מאמנת מנטלית ויועצת זוגית. זיהית את עצמך בפרק? גם לך עשו גוסטינג? את חושבת שעשית גוסטינג ואת רוצה להתנצל? בואי לדבר על זה בקבוצת הפייסבוק שלנו    

"אין שום סיכוי שאני אעסיק אמהות יותר. זה לא יקרה. אני עם אמהות עובדות סיימתי. אני פמיניסטית, אני מאמינה בנשים, אבל אני לא יכולה להרשות לעצמי לעבוד יותר עם אמהות. זה לא כלכלי. גם לי יש עסק לנהל". הציטוט הזה, השייך לבעלת עסק נשי בתחום  השירותים, הוא מהות הפרק החדש של #מהאתאומרת. הפרק שהולך לעצבן הרבה מאד אנשים. חוק עבודת נשים (1954) הוא אחד החוקים המתקדמים בעולם מבחינת הזכויות וההגנות שהוא מקנה לנשים בתקופת טיפולי הפוריות, ההיריון ולאחר הלידה. אבל הזכויות הרבות שהחוק מעניק יוצרים עיוות בשוק העבודה שגורם למעסיקים להחליט (לא בגלוי) שהם נמנעים מלהעסיק נשים בגיל הפוריות, השנים הכי חשובות לבניית הקריירה. בפרק הזה יצאנו למסע בין מעסיקות, הביטוח הלאומי והחוק היבש כדי להבין כמה זה עולה להעסיק נשים, על המחיר הכלכלי של שמירת היריון, חופשת לידה וימי מחלה ואיך המחיר הזה מונע מאיתנו להתקדם בקריירה ולנתב את עצמנו למשכורות בשכר נמוך יותר. בפרק הנוכחי מתארחת ליאת הדס בעלת משרד אדריכלות המעסיק נשים בלבד ועו"ד אורי טורקיה שלס, מומחית לדיני עבודה. אנחנו רוצות להודות לאתי נמרודי, ראש תחום אמהות בביטוח לאומי על העזרה בתחקיר עבור הפרק ולעשרות המעסיקות שהסכימו להכניס אותנו למאחורי הקלעים של העסקת נשים בישראל. יש לך מה להגיד על הפרק? חושבת שאנחנו כבר לא פמיניסטיות כמו מקודם? רוצה להציע מודל עבודה משודרג שיערב גם את האבות ויביא שיוויון לישראל ודמי לידה מוגדלים? בואי לדבר על זה בקבוצת הפייסבוק שלנו 

האם שלטון שבו יש רוב נשי או שראשת ממשלה עומדת בראשו הוא טוב או לא טוב לנשים? הוא מחויב לחקיקה פמיניסטית או להפך? לרגל השבעת הממשלה החדשה בישראל (עם תשע שרות בממשלה) ירדנו עד לניו זילנד ובדקנו – האם זו המדינה הכי טובה לנשים כרגע ואיך זה קשור לג'סינדה ארדרן? בגיל 37, בתהפוכות פוליטיות שיכולות להתחרות רק עם ישראל, נבחרה ארדרן לראשות הממשלה של ניו זילנד. כבר מההתחלה היא כונתה 'ג'סטין טרודו של ניו זילנד' והוזכרה בנשימה אחת עם סאנה מרין, ראש ממשלת פינלנד: פוליטיקאית צעירה, פמיניסטית, עם תפיסת עולם ליברלית-סוציאלסטית. בשנות שלטונה היא הספיקה לחוקק חוקים מרחיקי לכת שמשנים את הסטטוס קוו במדינת בת ה-5 מיליון תושבים. חוקים שקשורים למיעוט המאורי, למחירי הדיור ולשכר המינימום. אבל השינוי המרכזי שהנהיגה ארדרן הוא בחקיקה למען נשים: קצבאות מוגדלות להורים, חופשה בתשלום לניצולות אלימות במשפחה, חופשה בתשלום למי שעברה הפלה ומימון ממשלתי לאמצעי הגיינה נשיים. בין לבין, היא גם הייתה הראשונה שניצחה את הקורונה. אבל החקיקה המתקדמת הזו מגיעה עם תג מחיר, אולי תג מחיר גבוה מדי? בפרק הזה דיברנו עם ישראליות שמתגוררות בניו זילנד וסיפרו איך זה מרגיש להיות תושבת של המדינה עם החקיקה הפמיניסטית ביותר בעולם, בדקנו איך החוקים הללו משפיעים על יחסי הכוחות בין נשים וגברים באי וגם שאלנו, אולי בתקווה, האם יש סיכוי לחקיקה שכזו גם אצלנו פה בישראל? האזנה נעימה. אל תשכחו לדרג אותנו!

שבוע לתוך 'שומר החומות' היה ברור שישראל מפסידה במלחמה הלגיטימציה ברשתות החברתיות. מהאחיות חדיד ועד דה וויקאנד, על מיליוני עוקביהם, יצאו נגד מדיניות ישראל בעזה. ואז, משהו נרגע. קים קרדישאן, האישה החזקה ביותר באינסטגרם, יצאה עם הודעה נייטרלית שהרגיעה את הרוחות. "גם הישראלים וגם הפלסטינים צריכים לחיות בשלום. כל מי שמנסה לשכנע אותם שאחד חייב לבוא על חשבון השני לא תומך בזכויות אדם". והפיד נשם עמוק והחום התפוגג מעט. קים קרדישאן עברה דרך ארוכה מכוכבנית סרט סקס ביתי, אלילת ריאליטי לאשת עסקים מיומנת. כיום היא נתפסת כאחת הנשים המשפיעות ביותר בפוליטיקה העולמית. היא גרמה לנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן להכיר בשואת הארמנים. היא משפיעה באופן עמוק על דימוי גוף של נשים. היא פועלת באופן אקטיבי לשחרר נשים חפות מפשע או כאלה שנגזר עליהן מאסר לא פרופרציונאלי מהכלא והיא מאירה נקודות שרבים היו מעדיפים להצניע בביוגרפיה שלהם: מזוגיות עם בעל שחולה במאניה-דיפרסיה ועד התמודדות עם אנדומטריוזיס. בפרק החדש של #מהאתאומרת יצאנו לפענח את חידת קימי. דיברנו עם אמיר צומר מוואלה סלבס, שהסביר על כוח המשיכה שלה ועם ד"ר יפעת מור מהאוניברסיטה העברית שהסבירה את כוח המשיכה שלה באינטרנט. רצינו לבדוק – איך מישהי עם 210 מיליון עוקבים באינסטגרם הפכה להיות יותר משפיעה ממנהיגים עולמים שנבחרו בדמוקרטיות הגדולות בעולם? רוצה לדסקס עוד קצת פוליטיקה? רוצה להצטרף למסע הבחירות של קימי? לקבל עוד מידע מגניב על פרויקט הצדק שלה? בואי לקבוצת הפייסבוק שלנו

"מגעיל", דוחה", "מביך". אלו רק חלק מהתיאורים שענו נערות בנות 13-18 שהתבקשו לתאר את המחזור שלהן בשנת 2021 בסקר שערכה חברת פרוקטר אנד גמבל. כן, גם עכשיו וסת, מחזור ובכלל 'עניינים נשיים' נתפסים כמשהו שצריך להסתיר ולהתבייש בו. למה? כי זה משרת המון אינטרסים כלכליים, חברתיים ודתיים של אנשים אחרים. רובם אפילו לא מקבלים וסת.  בפרק הנוכחי יצאנו לחקור למה אנחנו עדיין נגעלות ממחזור ומי מרוויח מזה כסף. איך מתייחסים לקבלת הוסת בתרבויות שונות, האם משפיעניות רשת שמשתפות תחתונים מוכתמים הן הקול החדש ואולי השינוי האמיתי יגיע דווקא מחברה שמרוויחה הון מתחבושות היגייניות?  בפרק מתארחות מי-רן מנקס, שחקנית, מורה ליוגה ומי שמנרמלת לעשרות אלפי עוקבותיה שיח חיובי על מחזור. נעמה גלעדי, סמנ"כלית קשרי חוץ ואחריות תאגידית בפרוקטר אנד גמבל וחן תמיר, הנציגה הישראלית של חברת מודי בודי.  רוצות עוד דם, וסת ותמרות עשן? בואו לקבוצת הפייסבוק שלנו >   

שוק משפיעניות המזון בישראל מגלגל כסף. הרבה מאד כסף. מאחורי כל מתכון באינסטגרם, כל סרטון על עוגת גבינה ביוטיוב, כל שיתוף פעולה עם מותג פסטה ישנם סכומים אדירים והרבה עבודה קשה בפרק הנוכחי הילה רגב ורביד פלקסר מבקשות להבין איך כל מערבלת, מערבבת ואופה הופכת להיות משפיענית, כמה עבודה זה דורש (רמז: הרבה שירות לקוחות!) מי באמת מרוויחה מזה כסף ולמה הקורונה שינתה את כללי המשחק לטובה ולרעה. בפרק מתראיינות המשפיענית דניאל עמית, רוני רבינוביץ עורכת האוכל הותיקה של שבועון 'לאשה', ענבל דרור-קליין, מנהלת המדיה החברתית של חברת שסטוביץ וחן מזרחי בעלת המותג 'חן במטבח'

כולנו רוצות לגדל ילדים וילדות שיתאימו לעולם הנוכחי, ללמד אותם ערכים שראוים בעיננו ולאפשר להם לבחור בין חוג בלט לחוג כדורגל בלי דעות מוקדמות. אבל איך עושים את זה? בפרק הנוכחי הילה רגב ורביד פלקסר מראיינות את שלומית הברון ממידע אמין על מין, יעל בוים פיין מהמרכז הישראלי לשיוויון מגדרי בחינוך וד"ר חן פינץ ממכללת סמינר הקיבוצים ונשות חינוך מגדרי ומנסחות את עשרת הכללים העדכניים לגידול ילדים פמיניסטים בישראל של 2021