קולולושה - עברית לשון שפה

כמה שפות יש בעולם, מדוע בכל שבועיים נכחדת שפה אחת מן העולם(!) והאם באמת יש לאסקימואים הרבה מילים לשלג – מסע לשוני מסביב לעולם ובו תכירו מילים שלא ידעתם שאתם צריכים, מה המילה הכי בין-לאומית היום ואיך קרה שיש שפה שבה "כן" משמעו "לא" ולהפך. *** האם באמת יש לאסקימואים הרבה מילים לשלג, באיזו שפה יש 26 שמות שונים לסוגי שפמים שונים, ומה המילה הכי בין-לאומית היום? (והיא אינה "או-קיי"!) – שיחה עם פרופ' גלעד צוקרמן, השולט ב-13 שפות, על שפות שונות ועל מילים שונות ומשונות שיש בשפות הללו. מי מאיתנו לא נזקק למילים מסוימות מאוד למצבים מסוימים עוד יותר, כמו המילה האחת שיש בשפה שתגלו בפרק לתיאור מצב שבו שני הצדדים מביטים זה על זה וחושקים לעשות צעד מסוים אבל לאיש מהם אין האומץ לעשות את הצעד הזה, או המילה האחת שמצייינת את המצב שבו יש צורך לדגדג את הנחיר של הנאקה כדי שהיא תיתן חלב. בפרק גם דיברנו על שפה שיש לה רק עיצור (אות) אחד שמצייג מילה שלמה, על שפה שיש לה 8 אימות קריאה ברצף, ועל מילה שאין בה תנועות בכלל! (נראה אם תצליחו להגיד אותה!) עוד פרק: כמה שפות יש בעולם ואיך מגדירים שפה, למה בכל שבועיים שפה אחת נכחדת מן העולם (כלומר בתוך מאה שנה יאבדו 90% משפות העולם!), מה הן 10 השפות המדוברות בעולם, ואיך ייתכן שלא בכל השפות בעולם התרנגול קורא "קוקוריקו" וכלב עושה "הב הב". וגם: ואיך קרה שיש שפה שבה "כן" משמעו "לא" ולהפך, ועל שפה שבה הסימון ביד ל"חכה רגע" משמעו קללה!. בפרק פרופ' צוקרמן חשף מיזם מרתק שלו: תוכנית ריאליטי שהמציא ושגם נעשה לה פיילוט, ובמסגרתה הכניסו לבית אחד אנשים דוברי שפות שונות לחלוטין שהיו צריכים להסתדר זה עם זה. *** פרופ׳ גלעד צוקרמן – בעל דוקטורטים מאוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג׳, בלשן השולט ב-13 שפות, וגם מחייה שפות באוסטרליה ובעוד מקומות בעולם תוך יישום לקחים מהחייאת העברית. פרסם ספרים רבים, בהם ישראלית שפה יפה ו-Revivalistics (בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד). מופיע ברשימת 30 החוקרים מאוסטרליה המשפיעים ביותר בעולם בשנת 2024, וגם זכה בפרס רוּבּינְלִיכְט לשנת 2023. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

על מילים שנשמעות עבריות טהורות אבל יש להן גם מקור לועזי (להיט, משקפיים, תייר), על תשמו"צים אצל חז"ל ובתנ"ך, ועל תשמו"צים מבית היוצר של אקדמיה ללשון - כל מה שרציתם לדעת התשמו"ץ: תרגום שומר משמעות וצליל *** מי מתאים יותר מלדבר על תשמו"ץ (תרגום שומר משמעות וצליל) מאשר אבי מולידו של השם - פרופ' גלעד צוקרמן? בשיחה עימו דיברנו על מהו תשמו"ץ (אין כמו דוגמה: להיט - מילה מחודשת בהשפעה כפולה: ל-ה-ט העברי ו-HIT באנגלית), מה היתרון הגדול ביותר של התשמו"ץ, אם יש תשמו"צים אצל חז"ל או אפילו בתנ"ך, וגם שוחחנו על תשמו"צים מבית היוצר של האקדמיה ללשון. עוד עסקנו ביתרונות של התשמו"ץ, על הסיבה שיוצקים תשמו"ץ למשקל מסוים (למה להיט במשקל קָטיל דווקא ושֶלט במשקל קֶטל דווקא), ומה התשמו"ץ שפרופ' צוקרמן עצמו הכי אוהב. בפרק עסקנו במילים האלה: אבוב, אקוויפר, ארטישוק, בובה, בולשת, גאון, גזלות דעת, גלידה, דמה (מתקן דמה), יָבוֹא (האמירה שאומרים לאחר הדפיקה בדלת), להיט, מה נשמע?, מותמר (סלע מותמר), מופין, מכונה, משקפיים, סב"ר (סייבר בעברית), סחר מכר, פרפר, צעצוע, קְליט (החלופה העברית למילה קליפ), קִסמה (החלופה לכריזמה), תייר, תיקול, תפרן. *** פרופ׳ גלעד צוקרמן – בעל דוקטורטים מאוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג׳, בלשן השולט ב-13 שפות, וגם מחייה שפות באוסטרליה ובעוד מקומות בעולם תוך יישום לקחים מהחייאת העברית. פרסם ספרים רבים, בהם ישראלית שפה יפה ו-Revivalistics (בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד). מופיע ברשימת 30 החוקרים מאוסטרליה המשפיעים ביותר בעולם בשנת 2024, וגם זכה בפרס רוּבּינְלִיכְט לשנת 2023. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

יועץ הלשון המיתולוגי של צה"ל מספר על השינויים שחולל בעולם הלשון בצבא: שינוי הכתיב במצבות ובשלט בכניסה לקריה, על טעויות ההגייה בתפילת אל מלא רחמים, על המילון הצבאי שכתב, וכיצד פעל כשאמרו לו שהוא "מבזבז את כספי הצבא על שטויות". *** הוא מעולם לא התראיין - עד עכשיו. האיש מאחורי מהפכת הלשון צה"ל מדבר על שלושת העולמות שבהם טבע את חותמו בלשון הצבא: עולם הכתיב, עולם המינוח ועולם ייעוץ הלשון. *עולם הכתיב - הוא שינה את הכתיב על מצבות ועל כתובות הנצחה (ת.נ.צ.ב.ה - תנצב"ה; כתיבה תקנית של התאריך), הוא דאג לכתיב התקני בשלט הכניסה לבניין הקריה בתל אביב (הגנה - ההגנה), והוא הצליח לשנות את לוחית הזיהוי של המשטרה הצבאית (ואל תשאלו כמה שנים חלפו עד שזה קרבה). כמו כן הוא חתום על שהשינוי מסכת אב"כ - מסכת אב"ך. *עולם המינוח - הוא כתב את מילון צה"ל ועוד מילונים רבים שצצו אחריו, אע"פ שהעיסוק בנושא אינו כלול בתפקיד הרשמי שלו ולכן פעל בהתנדבות מלאה. *עולם ייעוץ הלשון - הוא שירש שגיאות הגייה ב"אל מלא רחמים" והוא מספר על ייעוץ הלשון לנאומים של הרמטכ"ל ושל דובר צה"ל. בפרק הוא משתף מה השיב לאלה שטענו כנגדו "אתה מבזבז את כספי הצבא", ואיך הצליח לשנות דברים באונייה הענקית שנקראת צה"ל שכידוע עולם הלשון אינו בראש סדר העדיפות שלה. *** שמשון הופמן – לשעבר עורך לשון וראש מדור בחטיבת התורה וההדרכה של צה"ל, ובפועל היה יועץ הלשון של צה"ל. זכה פרס ראש הממשלה ללשון העברית, וכתב ספרים שונים הקשורים לצה"ל וראו אור בצה"ל: "מילון הקיצורים וראשי התיבות", "מילון למונחי צה"ל", "מדריך לכתיבה" שלימים הפך ל"כתיבת המסמך הצבאי" ועוד, וכן כתב את פינת הלשון "צה"לשון" שגם אוגדה לכדי ספר. כמו כן כתב את הספר "לשון צה"ל בשנים תש"ם עד תשע"ד (1980 עד 2014)", ובו הוא מסכם את פועלו רב השנים בתחום. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

מי המציא את האל"ף-בי"ת, האם במקרה שמות האותיות בעברית דומים לשמות ביוונית (אלפא, ביתא, גמא וכו') ואיך התפתח הכתב מכתב ציורי לכתב שאנו מכירים בימינו? פרק שעוסק בכתב העברי הקדום והשתלשלותו עד ימינו אנו. *** זה רק מקרה שאל"ף-בי"ת נשמע דומה לאלפא-ביתא או ל-A, B? מי המציא את הכתב, ומי המציא את האל"ף-בי"ת שלנו (או שהוא אינו שלנו במקור), ואיך התפתח הכתב מִכּתב ציורי לכתב שאנו מכירים בימינו? שיחה עם פרופ' חגי משגב על הכתב העברי הקדום והשתלשלותו מאז ועד ימינו אנו, ובו גם תגלו מה משמעות שמות האותיות: אל"ף, מ"ם וכדומה, מי המציא את הרווח בין מילה למילה כדי לסמן מילה חדשה, איך ייתכן שרש"י לא הכיר את כתב רש"י ומה קרה לכתב הספרדי. פרק שהוקלט "חי" בהשתתפות קהל בזום לרגל שבוע העברית. *** פרופ' חגי משגב – מרצה למקרא וללימודי ארץ ישראל באונ' העברית ועוד, וחוקר כתובות ותולדות הכתב. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

הצצה ומבוא למערכת הזמנים החידתית והמיוחדת מאוד בלשון המקרא: וַיְדַבֵּר במובן דיבר, יָשִׁיר במובן שר, כולל הסבר על נקודות מבט שונות על "זמנים" והסבר מדוע הצורה "אהבתי" במובן "אני אוהב" כשרה למהדרין. *** מה ההיגיון בצורה המקראית אָז יָשִׁיר - "אז" זמן עבר, "ישיר" עתיד? מדוע מופיע וַיְדַבֵּר (וידבר ה' אל משה לאמר) שנראית כמו עתיד (ידבר) אבל משמעה עבר (דיבר)? פרק שעוסק במערכת הזמנים במקרא - מערכת השונה מהמערכת בלשון חז"ל או מזו המוכרת בלשון ימינו. בפרק תגלו מדוע הצורה "פרסומת אחת וחזרנו" (במקום ונחזור) אןו הצורה "אהבתי" (לייק,  במובן "אני אוהב") הן צורות נהדרות בעברית. שיחה עם ד"ר אוהד כהן שנותנת הצצה ומבוא למערכת הזמנים החידתית והמיוחדת מאוד בלשון המקרא. פרק שהוקלט "חי" בהשתתפות קהל בזום לרגל שבוע העברית. *** ד"ר אהד כהן –  ראש החוג ללשון העברית באוניברסיטת חיפה. חוקר את העברית המקראית במסגרת הרקע השמי שלה. עבודת הדוקטורט שלו עסקה במערכת הזמנים של הפועל בעברית המקראית של תקופת בית שני. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

מפתיע: במסורות העדות כמעט שאין הקפדה על כללי הדגשים בבג"ד כפ"ת, יש הצדקה להגיות שהיום נחשבות לא תקניות, ויש 3 מסורות הגייה למילה "אמתלה" - על הכוח הגדול של מסורת ההגייה שבעל פה והשפעתן על התקן בעברית ימינו. *** יש 3 מסורות עיקריות של הגיית העברית: ספרדית, תימנית ואשכנזית, אבל בפועל בעברית ימינו יש נטייה ברורה למסורת האשכנזית דווקא על חשבון שאר המסורת. למה? בשיחה עם ד"ר דורון יעקב דיברנו על המסורות האלה ועל ההגייה הקדומה של העברית - מי מסר לנו אותה, איך המסורות משפיעות על התקן בעברית ימינו (כמו בהגיית המילים: שובר, גולל, סורג), מדוע יוצאי עיראק אומרים זבּובּים, ומדוע מדינת ישראל היא כור היתוך גם מהזווית הלשונית. בפרק עסקנו בהגיות שונות ולא מוכרות של מילים רבות: רַבּי / רִבּי / רֶבּי עוּבָּר / עוֹבָֿר / עוֹבֶר סעוּדה / סעוֹדה שִיעור / שֵיעור מעוֹמ֫ד / מע֫וּמד / מעוּמ֫ד סוּמָא / ס֫וֹמֶא עָרֵב / עָרָב / עַרָּב חוּמָּש / ח֫וֹמֶש לפיכֿך / לפיכּך גיהינום / גיהינם גָזֵל / גֶ֫זֶל כָּרֵס / כֶּ֫רֶס אַמְתְּלה / אַמְתָלה / אמַתְלה ועוד בפרק: על ההטעמה במסורות הלשון (יש הרבה יותר מילים מלעליות מהמקובל היום), על מילים שבתנ"ך הגויות בדרך אחת אבל במסורת העדות בדרך שונה (כמו: טהרה, דבק), על חוסר תשלום דגש במשקל קיטול כשיש גרונית (למשל: תיאור) ועל חוסר ההקפדה בכל המסורות(!!!) על הדגשים המוכרים לנו היום בכללי אותיות בג"ד כפ"ת. *** ד"ר דורון יעקב - מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכללת הרצוג. עובד במילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית וכן מנהל אוסף ההקלטות של מרכז מסורות ישראל באקדמיה ללשון. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

הוא חתום על כמה דברים מעניינים בתחום העברית: הוא ממקימי המוסד שלימים יהיה האקדמיה ללשון והמוסד שלימים יהיה האוניברסיטה העברית, הוא הקים גן ילדים שידברו בו רק בעברית, הוא כתב ספרי לימוד בעברית למורים והפך את העברית לשפת ההוראה, היה לו תפקיד בולט ב"מלחמת השפות" והוא גם חידש מילים בעברית (קלמר, בדיחה, מצלמה). *** "אם היה אליעזר בן יהודה מחיה לשון הדיבור, הנה היה דוד ילין מחיה לשון ההוראה", כתבו עליו על דוד ילין. הוא כתב מילון לתלמידי בית ספר וללומדים מתחילים, והיה מחלוצי כתיבת התכנים הלימודיים לגנים ולבתי ספר. הוא הקים בית ספר לגננות עברי, בית ספר לבנות עברי, בית יתומות עברי, והכול בדגש שידברו שם רק עברית. הוא תרם רבות להוראת העברית ולימודה, והיה מאבות השיטה של "לימוד עברית בעברית" לעולים חדשים. הוא הראשון שתרגם מחזה לעברית ("עברית צריך לא רק ללמוד אלא גם להתענג עליה"), מילא תפקיד מרכזי במלחמת השפות, היה ממייסדי הספרייה הלאומית, שפה ברורה וגם ועד הלשון (לימים: האקדמיה ללשון העברית), והוא פעל להקמת אוניברסיטה שבה לשון ההוראה תהיה עברית – לימים האוניברסיטה העברית בירושלים. בזכותו הכירו בתקופת השלטון הטורקי בארץ בעברית כשפה רשמית נוסף על האנגלית והערבית, והוא נטש את הקונגרס הציוני כי דיבורו ביידיש ולא בעברית. בפרק מיוחד שוחחתי עם ד"ר רות בורשטיין על פועלו של דוד ילין - אדם שפעל רבות למען העברית אבל "נבלע" בצילו של בן יהודה. במה הוא הסכים עם בן יהודה ובמה הוא חלק עליו, על הבדלי הגישה שלהם בשאלת יצירת מילים חדשות בעברית, מה הייתה דעתו בשאלת כתיבת עברית באותיות בלטינית ובשאלת המבטא של העברית, וגם על המילים שחידש, כמו: קלמר, צילום, בדיחה, מצלמה, נדיר, שחקן, תעמולה. *** ד"ר רות בורשטיין - חוקרת תחביר לשון המקרא והלשון העברית בת ימינו. עבדה עם משרד החינוך בתחומים שונים הקשורים לעולם הלשון, ערכה כתבי עת העוסקים בעולם הלשון, והייתה מרצה בכירה בחוג ללשון העברית ובלימודי עריכת לשון עברית במכללה לחינוך על שם דוד ילין. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

פרק 67: הבינה המלאכותית והשפעתה על העברית / יאיר ליפשיץ וניר מרמור by ירעם נתניהו

"עברית קשה שפה" - אמת או בדיה, למה ברמת המתחילים נכון לשלב פסוקים מהתורה וקטעי שירה, ומה הנושא הלשוני שהכי קשה לתלמידים לקלוט - פרק מיוחד שכולל עקרונות מובילים הן בשלב התכנון של ההוראה והן בשלב הקניית הלמידה עצמה. *** איך מתחילים ללמד עברית עולה חדש שאינו יודע מילה בשפה, באילו טריקים משתמשים ואיך נכון לנצל את ההנגנה בדיבור וגם את שפת הגוף כדי להקנות מילים חדשות. בשיחה עם הלה קובלינר - מומחית להוראת עברית כשפה שנייה (או: זרה/נוספת) צללנו לעולם הזה הן מההיבט של המורים והן מההיבט של התלמידים העושים את צעדיהם בשפה שאינה שפת אימם. שאלתי את הִלה מה הקושי המרכזי של התלמיד: לקרוא, לכתוב, לדבר או להאזין; איזה נושא לשוני הכי קשה ללמוד וגם ללמד; מה הזמן הדקדוקי שבו מומלץ להתחיל ללמד את הדובר: עבר, הווה או עתיד; ומתי נכון לתקן את הלומד כי תיקון יכול לעצור את שטף הקריאה או הדיבור. עוד דיברנו אם יש אמת בקביעה "עברית קשה שפה" או שזו רק אגדה, וכן אם שיטת השורשים שבה העברית בנויה היא אכן שיטה גאונית שיכולה לסייע לדובר החדש לקלוט את השפה בקלות. הפרק כולל עקרונות מובילים הן בשלב התכנון של ההוראה והן בשלב הקניית הלמידה עצמה, ובפרק גם הסבר לתפיסות מפתיעות: למה ברמת המתחילים (רמה א1) נכון לשלב פסוקים מהתורה וקטעי שירה, מדוע לא נכון ללמד קודם את מערכת השלמים ורק אח"כ את הגזרות, מה הסיבה להשמיע לתלמידים קטעי האזנה בלי הטקסט המלווה שלהם, וגם: מתי עונים לתלמידים: "למה? ככה!" *** הלה קובלינר – בעלת תואר בלשון וספרות באוניברסיטה העברית ותואר שני בחינוך באוניברסיטת הרווארד. לימדה יותר מעשרים שנה בבית הספר לתלמידים מחו"ל באוניברסיטה העברית, שם גם הייתה מורה בכירה בתוכנית להכשרת מורים לעברית כשפה שנייה. היום מלמדת הוראת עברית כשפה שנייה מטעם מכללת אונו. כתבה ספרים להוראת עברית כשפה שנייה, כמו: "עברית מן ההתחלה", ו"בואו נלמד עברית", וגם היית הכותבת הראשית של תוכנית ״נטע - בשביל העברית״ להוראת עברית כשפה שנייה בתפוצות בשנים. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

על גישתו של הרב קוק לעברית: ערך לאומי או אמצעי לדבר נעלה יותר, האם בשיעוריו הוא דיבר בעברית או ביידיש והאם הוא חידש מילים בעברית, וגם: האם תמיד הוא כתב בניסוחים פתלתלים ומורכבים וגם דיבר ככה? – על גישתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק לשפה העברית. ** האם ראה הרב קוק בעברית ערך עליון, כמו בן יהודה, או שהוא תיעדף ערכים אחרים? האם הרב קוק העדיף ללמד בעברית גם אם חלק מהשומעים לא יבינו את דבריו או שהוא העדיף ללמד ביידיש כדי שכולם יבינו? בשיחה עם הרב פרופ' נריה גוטל דיברנו על הרב אברהם יצחק הכהן קוק ויחסו לשפה העברית: מה הייתה גישתו בפרשת "מלחמת השפות", האם הוא חידש מילים בעברית, ומה לדעתו המבטא המדויק ביותר: האשכנזי (שלו מבית), הספרדי או התימני. עוד דיברנו על חלופת המכתבים בין הרב קוק ובין אליעזר בן יהודה, באיזה שפה דיבר הרב קוק בשיעורים בביתו ומה גרם לו לשנות את שפתו, באיזו שפה נמסרו בשיעורים בישיבה המרכזית העולמית ואם בתוכנית הלימודים שם שיבצו שיעורי לשון ודקדוק. גם דיברנו על הספר הייחודי שכתב הרב קוק "ריש מילין" שעוסק בסוד האותיות בעברית, עסקנו בתפיסה ההיסטוריוסופית של הרב כולל ההשלכות שלה על עולם הלשון, ולקראת סיום שאלתי על "השפה הקוקניקית" של הרב קוק - האם תמיד הוא כתב בשפה עשירה, ארוכה, מסורבלת ובלי סימני פיסוק (ראו בדוגמה למטה) או שבצעירותו הוא התנסח אחר וגם האם הרב קוק דיבר כמו שהוא כתב. *** הרב פרופ' נריה גוטל לימד באוניברסיטת בר אילן ובבית בבית הספר לחינוך, במכללת ליפשיץ, הרצוג ואפרתה. היה נשיא מכללת אורות ישראל, כתב מאמרים וספרים בתחומים שונים, כולל על נושא הפרק שלנו – הרב קוק בדגש על יחסו לשפה העברית. היום הוא ראש מחלקת המחקר ב"מרכז תורה ומדינה", ורב קהילה בירושלים. ** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il