המחלה - מדברים על סרטן בצעירים

אחד הנושאים שהכי קשה, עדיין, לדבר עליהם זה הקשר בין מין, מיניות וסרטן. אפילו בקבוצות הפייסבוק קשה לנו לשוחח על כך, השאלות נשאלות באנונימיות, מתביישות לספר על האני הזה שהשתנה, על הגוף האחר, על החשקים השונים (או העדרם), כי בסוף, זה לא סקסי להיות צעיר או צעירה שלא בא להם סקס. בשיחה אינטימית ושקטה, ענת שפירא ועדי חסיד- רינת, מנהלת היחידה לטיפול זוגי ומשפחתי וראשת התוכנית למטפלים מיניים בשיבא ויועצת לחלאסרטן, מנסות לנרמל את כל התחושות האלה, להסביר את התהליכים האלה, לענות על שאלות מורכבות, ולהנגיש קצת כלים להתחלה של מסע מעניין, מורכב ומופלא חקר האני החדש, אני עם ואחרי הסרטן.

בזמן אבחון וטיפולים לסרטן לעבודה ולקריירה שמור מקום מיוחד, הוא יכול להיות המקום שממנו נרצה להתנתק, מקום שיהווה מראה לכמה המצב שונה עכשיו, לכל ההתמודדות שלנו, ויכול להיות שפשוט לא נוכל לעבוד, אבל לחלקנו הוא יכול להיות אפילו נקודת אור, בריחה מהמציאות, מקום שבו נתחזק ונרגיש מסוגלות למרות כל ההתמודדות, ואף להוות עוגן משמעותי. בפרק הזה משוחחות ענת שפירא והילה קיי על האתגרים הללו בדיוק מנקודת. המבט של החולים, אך גם של משאבי אנוש ומעסיקים, וביחד עם מיכל פסטין נותנות כלים לייצור חוויית עובד מעמיקה וטובה עבור חולים מאובחנים בארגון.

שוהם תמיד אהבה קעקועים, אבל קיבלה את הדחיפה לעסוק בזה אחרי הסרטן. הם הפכו לדרך שלה להביע כאב, יופי, ערך ויחס לגוף. ואז הגיעה היוזמה לארוע חלאס מתקעקעים, שהיווה טבילת אש אמיצה לתחום, עבור מקעקעת ומחלימה צעירה בעצמה, והפך למקום בו כל חבר וחברת קהילה לקשט את הגוף, לספר אולי משהו על המסע שלו או שלה- אבל הפעם מבחירה. בפרק הזה ענת שפירא ושוהם משוחחות על הדרך שלה, על הקשר בין סרטן וקעקועים, על המשמעויות המורכבות של לקיחת בעלות מחדש על הגוף שלנו לצד הסרטן, ועונות סוף סוף על כל השאלות החמות הנשאלות בקהילה: מתי אפשר, איך בוחרים, מה התהליך ועוד ועוד.

ישנם חולי סרטן צעירים ש"התמזל מזלם", הם כבר מכירים ויודעים. הם ילדים להורים שחלו בסרטן. הם ראו, והכירו והריחו את גווני המחלה. הן התמודדו וליוו ואיבדו לסרטן. הם יודעים לשאול שאלות ולהבין סיסמאות, איך נראות תופעות לוואי ואיך יודעות כשמגיע הסוף, ואחרי שאיבדו הורה, מגיע תורם להתמודד עם הסרטן מחדש, הפעם שלהם. אייל הרשקוביץ פוגש את ענת שפירא לשיחה מרגשת על החוויה המשותפת והכפולה שלהם: להיות ילדים לאמהות שנפטרו מסרטן, ואז לחלות בו בעצמם. הפרק מוקדש לתמר (אמא של אייל) ולרינה (אמא של ענת) בגעגוע רב

הסרטן לא יצא לפגרה בגלל שמלחמה בחוץ, ומילואים וצבא בזמן הזה הפכו לנקודה רגישה ומורכבת לקהילה שלנו, חלקם יכלו להתנדב, חלקן לא, והסיטואציה הנוכחית מציפה מורכבויות רבות מההתמודדות עם סרטן כצעירים וצעירות, והשינוי במסלול שהגיע אחריו. בפרק הזה ענת שפירא מארחת באולפן את טל מאיה הרפז וסער כרמלי, המשתפים מחוויות המילואים שלהם במלחמה. על איך זה לעלות כל יום על מדים, להכנס לרוטינה של "שגרת חירום", בזמן שברקע טיפולים, בדיקות, תופעות לוואי, קבוצות תנועה, חברי קהילה אהובים שנפטרים, וגם 133 חטופים שכבר יותר מחצי שנה שם.

בפרק הזה ענת שפירא משוחחת עם ניקול גולדבאום על מה עושים כשבשורה מרסקת במישור הבריאותי - אישי מגיעה בתזמון מדויק עם אירוע טרגי ומרסק ברמה הלאומית? כשכמה שעות אחרי שניקול מגלה שהסרטן שלה חזר, ישראל מותקפת בצורה אכזרית ומפחידה באופן חסר תקדים? כשבית החולים לא פנוי לטפל כי הוא מטפל במאות פצועים בנוהל חירום? על המורכבות של להתמודד עם סרטן חוזר, כשברקע מלחמה וכל המדינה במשבר עמוק, כשהחברים והסביבה התומכת חווים אובדן, חרדות, וקשיים משל עצמם, ואילו ניקול ומשפחתה במשבר כפול, וגם איך בכל זאת מרימים את הראש ומתמודדים עם הכל יחד.

בהתאם לנושא הפרק, עברית בהמשך. In this episode, Anat Shapira hosts Hila Kay and Patricia Ezratty Bailey, for a conversation about dealing with cancer as new (and old) newcomers to Israel, without the ability to rely on language, culture, and even knowledge of the bureaucracy of the medical system in Israel. That's what Patty says As Patty shared: I had spent 15 years going back and forth between New York and Tel Aviv before my diagnosis with Stage II, triple positive, invasive ductal carcinoma, so I wasn't a stranger to Israel or its medical system. Even so, nothing could have prepared me for the mental and emotional toll that undergoing treatment far from home would take. Rather than the experience making me feel stronger, the whole process constantly reminded me of my vulnerability and fragility. And all how I was other. I was honored to take part in this podcast, however short my appearance, in the hopes that my struggle might make someone else's experience easier even if it only serves to remind them that they are not alone, no matter how far home may be. בפרק זה ענת שפירא מארחת את הילה קיי ופטרישה עזרתי ביילי, לשיחה על ההתמודדות עם סרטן כעולות חדשות (וישנות), ללא היכולת להשען על שפה, תרבות ואפילו ידע בבירוקריטיה של המערכת הרפואית בישראל. כך פאטי מספרת: 15 שנה לפני האבחון שלי בסרטן השד, חילקתי את זמני הלוך ושוב בין ישראל לניו יורק, כל שמערכת הבריאות לא היתה זרה לי, ועדיין- שום דבר לא יכל להכין אותי למחיר הנפשי והרגשי שיגבה ממני טיפול רחוק מהבית. במקום שהחוויה הזאת תגרום לי להרגיש חזקה, היא הזכירה לי שוב ושוב את הפגיעות והשבריריות שלי, וכיצד אני אחרת. למרות הופעתי הקצרה, היה לי הכבוד לקחת חלק בפודקאסט הזה, בתקווה כי המאבק שלי עשוי להקל על החוויה של מישהו אחר, גם אם זה רק יזכיר להם שהם לא לבד, לא משנה כמה רחוקים הבית יהיו.

לכבוד יום הסרטן הבינלאומי והפרסום של המדריך המקצועי החדש ״הסיפור של הצעירים #2״, ענת שפירא ומיכל בר דורון, סמנכ״ל מחקר ומדיניות של חלאסרטן, מתארחות בפודקאסט ״עושים רפואה״ בהנחיית ד"ר יובל בלוך ואגם קדם לוי. יחדיו שוחחנו על הקהילה שלנו פה בחלאסרטן, מה זה סרטן בצעירים ובמה הוא שונה, איך מובילים שינוי מדיניות בקטגוריה, על המערכת היחסים שלנו עם הרופאים המטפלים בנו, וכמובן על המדריך שנועד להעלות מודעות אצל רופאים ורופאות ל7 הסרטנים הנפוצים בקרב צעירים.

Episode Notes ענת שפירא מארחת מארחת באולפן שלנו את הדר (דרורי) ואדר (יוסף), סטודנטיות להנדסת חשמל באונ' תל אביב, לשיחה על אבחון בזמן לימודים, האתגרים של לחלות וללמוד בין טיפולים, איך מצליחים להתרכז עם כימובריין והיוזמה להסדיר את תחום הלימודים האקדמיים לחולי סרטן צעירים. ** הפרק הוקלט לפני ארועי ה7/10**

בחלק השני בנושא סרטן ומלחמה ענת שפירא משוחחת עם עמוס מיתר, פסיכולוג קליני המשלב בעבודתו עקרונות מהבודהיזם, פסיכולוגיה, פילוסופיה וחוכמת ההמונים ומומחה למצבי לחץ על דרכים ותרגילים להחזרת תחושת הוודאות והתמודדות עם החזית הכפולה איתה מתמודדת הקהילה שלנו.