אהבתם את הפודקאסט? עקבו אחרי העמוד שלנו :)
רבות הן שיטות הלחימה וההגנה העצמית כיום ומתפתחות מאוד. אומנות לחימה משולבת mma לדוגמא הינה שילוב של אומנות לחימה והגנה עצמית ביחד. ספורט/איגוד כמו ה ufc הינו הענף המתפתח ביותר בעולם בעשור האחרון. קרב מגע היא שיטת לחימה ישראלית מתחום השיטות המבוססות מציאות ("לחימת רחוב"), ששמה דגש בלימוד ופיתוח יכולות הגנה עצמית, תוך זמן קצר ושימוש בטכניקות מהירות ויעילות, המחפשות לתת מענה למצבים נפוצים שיכולים להתרחש ב"רחוב", כשהאדם מותקף על ידי גורמים שרוצים להזיק לו או מאיימים עליו, אך לא ב"זירה". קרב מגע פותח בצבא כאמנות לחימה צבאית המשמשת ללחימה ולהגנה עצמית בקרב פנים אל פנים. היא אומצה לראשונה על ידי צבא הגנה לישראל וכיום היא מפורסמת בכל העולם, ואף אומצה על ידי כוחות לחימה במדינות אחרות. שורשי השיטה מקורם באימי שדאור ליכטנפלד, מומחה ואלוף בהיאבקות ובאיגרוף. ליכטנפלד שהתגורר בצ'כוסלובקיה בשנות השלושים, הושפע בעיקר מאביו, שהיה בלש בכיר ומדריך להגנה עצמית בכוח המשטרתי. אימי לימד לראשונה טכניקות לחימה ללא נשק על פי השקפת עולמו בברטיסלאבה לקבוצות יהודיות במטרה להגן על הקהילה היהודית מפני התקפות פשיסטיות של בריונים מקומיים. בשלב מאוחר יותר של חייו שירת אימי בצבא הבריטי שם כנראה למד את טכניקות הלחימה ברובה מכודן וטכניקות של לחימה ללא נשק שהיו נהוגות שם. כאשר הגיע ליכטנפלד ליישוב היהודי בארץ (טרם קום המדינה), הוא החל ללמד בהגנה את תורת הלחימה ללא נשק שהייתה ידועה אז בשם "קפא"פ"- קרב פנים אל פנים והתבססה בעיקרה על לחימה במקל, איגרוף מערבי וג'ו ג'וטסו. לאחר הקמת המדינה והקמתו של צה"ל, מונה אימי לתפקיד מדריך כושר גופני ראשי של צה"ל. עם חלוף הזמן, הבחין אימי שישנם חיילים שאינם מסוגלים לבצע חלק מטכניקות הלחימה ללא נשק שהיו בשימוש בזמנו ולכן גרע את חלקן או התאימן ליכולתו של חייל ממוצע בצה"ל. לאחר התבססות הז'רגון הצה"לי החל השימוש במושג "קרב מגע" כדי לתאר את תחום הלחימה הלא חמושה ובכך נדחק המושג קפא"פ אל דפי ההיסטוריה. עם פרישתו משירות הקבע פתח אימי מכון קרב מגע "אזרחי" שם התאים את שיטת הקרב מגע לצורכי האוכלוסייה האזרחית. בתחילה ביסס אימי את הלחימה בשיטת הקרב מגע על טכניקות שונות מתחום הג'ו ג'יטסו והאגרוף המערבי, לצד אלמנטים נוספים מתחום ההיאבקות והקפא"פ. עם גדילתו של דור המתאמנים הראשונים אשר הבולטים ביניהם הם: אלי אביקזר, רפי אלגריסי, חיים זוט, אוסקר קליין, מנחם גני ותלמידיהם, החלה שיטת הקרב מגע להתבסס על טכניקות מקוריות שהתפתחו מתוך צורך לתת מענה לאיומים עכשוויים ברחוב ובשטח. אימי פיתח את השיטה בהתבסס על עקרונות הפעולה הבאים: "לא להיפגע", "פעל לפי יכולתך, אך פעל נכון", "השתמש בידע לפי הצורך", "הדרך הפשוטה שהיא הדרך הקצרה ביותר והמהירה ביותר". קרב מגע הוא קרב חופשי, כמו כן אימי לא שילב בקרב מגע את הבעיטה הסיבובית או את האגרופים הסיבוביים (הלקוחים מהקראטה). אימי האמין כי אם אדם מסתובב בקרב רחוב הוא עלול להיפגע כשהוא מפנה את גבו לאויב, אך עדיין שילב בקרב מגע אגרופים, בעיטות, חניקות והפלות למיניהן, במטרה לנטרל את היריב בזמן הקצר ביותר, וזאת על מנת לדמות כמה שיותר מצב שיכול לקרות ב"רחוב", אך עם התפתחות אומנות זו, שולבו גם מיומנויות אלו. בניגוד לאמנויות לחימה תחרותית (או בכינוי אחר שלהן, לחימת זירה), בהן יש לרוב הגבלה על פגיעה ביריב באזור המפשעה, פנים וצוואר, קרב מגע, עקב ייעודו, אינו כפוף להגבלות אלו ולכן גם אינו מתאפיין בתחרויות או ייצוג אולימפי (ביצוע תחרות קרב מגע ללא הגבלות אלו עלול לגרום לפציעות קשות ואף מוות בקרב היריבים). בנוסף, ישנם שני סוגים של אמנות לחימה זו; סוג אחד משמש בכוחות הביטחון הישראלים וסוג אחד הוא בשימוש אזרחי. מרבית מאומנות קרב מגע ביטחוני הוא מסווג, ויוצאי צבא ישראליים שרוצים ללמד את קרב מגע בשוק האזרחי נמצאים תחת פיקוח של משרד הביטחון הישראלי.
