האושר הנשי

בפרק דיברנו על ההבדלים בין אושר לעושר בעולם התעסוקה. על תחושת סיפוק בעולם עבודה תובעני, התפשרות מול הגשמת חלומות, עיסוקים מייגעים מול תעסוקה מרוממת נפש ודנו בשאלה האם ההגדרה העצמית תלויה בהכרח בזו המקצועית. אתן מוזמנות להאזין לפרק שדן באחד מעמודי התווך של החיים, עולם הקריירה, התעסוקה וההכנה לפרישה. אורלי צדוק, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית ומדריכה, בעלת מכון פרטי לייעוץ ותכנון קריירה. לאורלי ניסיון של למעלה משלושים שנה בתחום הייעוץ התעסוקתי, היא אחראית על תחום הפסיכולוגיה התעסוקתית בג'וינט וחברה בוועד המנהל של הסתדרות הפסיכולוגים. אורלי עוזרת לאנשים למפות את הצרכים הנפשיים והחומריים שלהם ולהתאים אותם לעולם התעסוקה, היא מציידת את המטופלים בארגז כלים שיאפשר להם להמשיך במסעם לעבר חוף מבטחים מבחינה אישית ותעסוקתית.

אתן מוזמנות להאזין לפרק שייקח אתכן לעולם המשלב ערכים עם אהבת הארץ, אמונה לא מיסיונרית, קהילה תומכת ואישה אחת שמצאה את התשובה אבל לא מפחדת משאלות קשות. תמר אסרף מספרת בכנות ובתבונה על התהליך שעברה מסקפטית צינית אבל ערכית ברעננה לחלוצה מאמינה בישוב עלי שבבנימין. אתן מוזמנות להאזין למסע הקסום שעשתה תמר, בת 47, נשואה פלוס חמישה ילדים,  מביתה החילוני ברעננה,  עצירת התרעננות בתנועת הנוער של השומר הצעיר, שנת שירות מעוררת מחשבה בגרעין עודד ושירות מרתק כמדריכת טיולים בחברה להגנת הטבע בבית שדה חרמון. המסע ממשיך בלימודי יהדות במדרשת הרובע בירושלים, מציאת אוצרותיה של היהדות ממש כאן בארץ ישראל, אוצרות  שחיכו לה כל השנים עד שמצאה אותם לבסוף, ההכרה שהגיעה ליעד הנכסף ועד היום כרכזת הסברה במועצת בנימין. כבר עשרים וארבע שנים תמר ומשפחתה גרים בישוב עלי שבבנימין, נהנים מהנוף, מהקהילה, מהיהדות ואחד מהשני. 

היות ונבצר מאתנו לטוס בגלל הסגר, הבאנו את חו"ל אלינו. ולא סתם חו"ל אלא נתח מובחר ממנו, שופע אגמים, דובים והרבה ירוק עם נחלים של רוטב מייפל.  נציגה מקסימה מטורונטו התארחה בפרק משובב הנפש הזה ושיתפה אותנו בעובדות מעניינות על דובים, מהגרים ידידותיים מאיראן, עובדות מרתקות על מוח האדם ונוסטלגיה לסמטאות נסתרות בירושלים. האורחת המקסימה שלנו מקנדה היא  שיר קיי, בת עשרים ושמונה, סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה התפתחותית ומדעי המוח, גרה בצפון טורונטו, במקור ירושלמית, עובדת בתור צלמת ומדריכה בחדרי כושר. שיר חשבה שלעולם לא תעזוב את הארץ אבל היא כבר שבע שנים בקנדה. היא אוהבת לטייל, לאכול, לקרוא ולעשות מדיטציה. הצטרפו אלינו לארץ המופלאה היפיפיה והירוקה לשאוף אוויר יערות קריר ולקבל הצצה מבפנים לארץ שהוציאה מקרבה את ליאונרד כהן, ג'וני מיטשל, ניל יאנג, פול אנקה, בריאן אדאמס, סלין דיון ואלניס מוריסט.

שבנה טוב וחגורנה חגורות בטיחות, אנחנו ממריאות לפרק שינפץ לכן הרבה מיתוסים לגבי האקדמיה. אנחנו הולכות להפציץ את מגדל השן! "כל שקרי האקדמיה" מאת תמר ועוז אלמוג הוא ספר חובה לכל מי שמתכננת ללמוד באקדמיה, או שילדיה לקראת הרשמה לאוניברסיטה. אנחנו ניצבים בפתחו של עידן חדש בחינוך, בהכשרה ובעולם התעסוקה והספר הוא אבן דרך. תמר היא מומחית ללמידה והדרכה ועוז הוא סוציולוג והיסטוריון. שניהם חברי סגל באוניברסיטת חיפה. ספרם הקודם, דור ה-Y – כאילו אין מחר, היה רב מכר ועורר שיח ציבורי נרחב על המאפיינים, הצרכים והקשיים של הצעירים בימינו. בפרק זה דיברנו על שיטות הוראה שאבד עליהן הכלח, על הנתק בין תכניות הלימודים לבין צורכי החברה ושוק העבודה ועל תכסיסי השיווק והמיתוג שבעזרתם מפתים את הצעירים להירשם למוסדות ולקורסים שפג תוקפם ועוד בעיות וכאבי שיניים במגדל השן.    

יש לנו סיפור בשבילכן: סיפור מרגש, רומנטי, מפתיע, סיפור מהחיים. זהו סיפורה של סוזי כהן אקובו המתגוררת 28 שנה ביפן, נשואה למקוטו, שהוא יפני ואמא של קאי, מדריכת טיולים, מתרגמת ואישה אופטימית. בביתה מתנהגת כישראלית, בטיולים ישראלית אך ביומיום היא מאמצת את הקודים היפניים. "בגיל 15 אמי נפטרה ואבי התחתן עם אישה צעירה. יום אחד אחרי הצבא החלטתי לנסוע הכי רחוק ולא לחזור. יום אחרי שהגעתי ליפן פגשתי בגסטהאוס בחורה אנגליה שאמרה לי שהיא בדיוק עוזבת עבודה בבר ואני יכולה להחליף אותה. ביום הראשון בעבודתי בבר, נפתחה הדלת ונכנס גבר יפני, גבוה ומרשים, שמו מקוטו, בוס שיצא עם עובדיו לבילוי בבר לאחר עוד יום עבודה. גרוש עם שני ילדים. ישבתי איתם, דיברתי וצחקתי. למחרת בערב הוא שב לבר וגם ביום שלאחריו. התאהבתי בו. אחרי שישה חודשים עזבתי את העבודה בבר והפכתי להיות סטודנטית לשפה היפנית. העמקתי את ההיכרות עם מקוטו, הכרתי את הילדים שלו מהנישואים הראשונים ואחרי שנה הוא הציע לי נישואין. אבא שלי נחרד לשמוע שאני רוצה להתחתן עם יפני אך כשמקוטו הגיע ארצה הוא מיד שינה את דעתו לטובה וגם אבי מצא חן בעיני מקוטו. יש ביפן מושג שנקרא "איקס" המתייחס לגרוש שמשמעותו "נכשל". אף אישה יפנית לא תתחתן עם גרוש עם ילדים. כשאמא של מקוטו שמעה שאנחנו מתחתנים היא ירדה על ברכיה והודתה לי בהתרגשות שאני מוכנה להינשא לסוג ב' ולגדל את הנכדים שלה." רוצות לשמוע עוד? האזנה לפרק בו סוזי לוקחת אותנו למסע מרתק ביפן, ארץ השמש העולה.

שלום לכל החיילות הנאמנות בחיל האפסנאות פלוגת הצרכנות! ראשית ברצוננו לשבח אתכן על ההתקדמות המהירה בהחרבת כדור הארץ ולחזק אתכן במאמציכן למצוא חן. בפרק זה אירחנו את ד"ר הלס, בעלת תואר ראשון בביולוגיה מהטכניון ותואר דוקטור בזואולוגיה מאוניברסיטת תל אביב. לשעבר עמיתת ממשק במשרד להגנת הסביבה במחוז חיפה וכיום עובדת כמנהלת מחלקת איכות הסביבה בעיריית יוקנעם. אז בואו לשמוע על הקשר בין צרכנות, הבז האדום ושונית האלמוגים בים האדום.

גלית שפירא וילנאי עבדה מעל לעשור בתפקידי ניהול בכירים, בחברות בינלאומיות, בפיתוח תכניות קריירה למנהלים, פיתוח הדרכות והנחייה בארץ ובחו״ל. ניסיונה הרב והלימודים האקדמיים בתואר השני, הניעו אותה לייצר לעצמה חיים עם משמעות והנאה. כיום בתפקידה בחברת פלוס היא מאפשרת לאנשים, להגיע אל עבר הגרסה הטובה יותר שלהם, בעבודה ובחיים האישיים ועוזרת להם להגדיר לעצמם מהן חוויות האושר ההנאה והמשמעות בעולמם. המוטו שלה: "במקום לחשוב מתי מגיעה החופשה הבאה, כדאי ליצור חיים שלא צריך חופשה מהם".

פרק חגיגי במיוחד עם טעימה קטנה מחו"ל. זהו הפרק הראשון במספר פרקים בהם נארח נשים המתגוררות במקומות שונים ברחבי הארץ והעולם... בחרנו להתחיל עם יעל נתיב, המתגוררת עם משפחתה ב fair Lawn ניו ג'רזי אחת עשרה שנים נכון לשנת 2020. יעל היא אמא של רומי בת ה-21 ועומר בת ה-17 ונשואה ליואב. לדבריה, אמנם היא חיה בארה"ב אך עדיין אפשר למצוא במקרר גבינת "עמק", שקדי מרק ופירורי לחם של אסם. את הבוקר היא פותחת עם ynet לצד ה cnn. אם אתן גרות במקום או בצורת חיים מיוחדים, נשמח לראיין אתכן לפרק בפודקאסט שלנו! תוכלנה ליצור עמנו קשר באמצעות דף "האושר הנשי" בפייסבוק  או במייל: [email protected]  [email protected]

האזינו לפרק מעורר השראה ומלא בהומור בו אירחנו את פרופ' דניאלה קידר, אישה חכמה, אופטימית ומלאת הומור. פרופסור למדעי החינוך ומרצה באוניברסיטת חיפה וראש היחידה לתקשורת אנושית, בריאות ואתיקה של המרכז הבינלאומי לבריאות, משפט ואתיקה באוניברסיטת חיפה ובנוסף מרצה, מדריכה ומאמנת בארץ ובעולם. החמשיר השש עשרה שורי של הפרק: האם בכלל כדאי לי לאהוב ולהרגיש הרי לכעוס ולהתעצבן זה מיותר וגם מתיש למי בכלל יש זמן להתעמק ברגשות כשכל היום מלא בחובות ומטלות? ושמישהו כבר יגיד למר דיבור פנימי  שלפעמים ההתבטאויות שלו הם לא לטעמי הוא בדרך כלל נוזף בי, מקטין ומבקר  יחדיו נעבוד במרץ על סגנון דיבור אחר גם כשמתגנבת לי פתאום איזו קינאה  היא מכאיבה ומייסרת אך מניעה לפעולה אני מחבקת את העצב ותחושת ההחמצה הרגשות שלי הן החומר ממנו עשויה הנשמה הספורט הלאומי להתלונן ולקטר מה פתאום לשמוח בלי סיבה וללא הסבר? הבחירה היא בידיי, אם ליהנות או להתמסכן ולקחת אחריות כי כן, כן, yes I can!

'אדם טבע ודין' היא עמותה ישראלית העוסקת בשימור והגנת הסביבה המובילה שינוי בסדר היום הסביבתי והחברתי בישראל ופועלת לשם כך באמצעות כלים משפטיים, מדעיים וציבוריים. בפרק זה אירחנו את עו"ד תמי גנות-רוזנשטרייך, בעלת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת ת”א ותואר שני במשפט ציבורי ובינ”ל מאוניברסיטת Northwestern בשיקגו בהצטיינות. כיום מנהלת את היחידה לניהול הסביבה הימית בעמותה. בפרק זה דיברנו על הכלכלה שנבנתה על שימוש בלתי מרוסן בשריפת דלקים, על אחריות אישית, עירונית ומדינית לאיכות האוויר שאנו נושמים ולאקטיביזם עבור עולם טוב יותר, נקי מרעלים, עם פחות בדידות והרבה עצים. ואמרו אמן!!

עו”ד גלי זינגר מנהלת את המחלקה המשפטית של שדולת הנשים החל מפברואר 2018. לפני הצטרפותה לשדולה, גלי ניהלה במשך 4 שנים את הקליניקה לצדק חברתי במרכז אונו למשפט חברתי קליני, שם פעלה לקידום זכויות של אוכלוסיות מוחלשות בתחום דיני העבודה, והנחתה סטודנטים תוך מתן ייעוץ וייצוג משפטי לאוכלוסיות אלה. בין השנים 2009-2012 עבדה כעורכת דין בכירה במשרד עורכות דין ארנה לין ושות’, המתמחה בדיני עבודה ובג”צים. בין השנים 2000-2008, עסקה גלי כעורכת דין בתחומים מגוונים של המשפט האזרחי-מסחרי. את התמחותה עשתה במשרד עו”ד סנפורד ט.קולב ושות’, המתמחה בתחום הקניין הרוחני. לגלי תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית, תואר שני במשפטים (בהצטיינות) מאוניברסיטת תל אביב, והיא חברה בלשכת עורכי הדין משנת 2000.

פרופ' דפנה יואל ביצעה מחקר פורץ דרך, המתבסס על סריקות MRI של מוחות אנושיים. ממצאי המחקר מפתיעים: במציאות לא קיימים שני סוגי מוחות נבדלים, נקביים וזכריים. ניתן אמנם לזהות מאפיינים הנפוצים יותר במוחות של נשים ומאפיינים הנפוצים יותר במוחות של גברים, אך לטענתה הם לא מסתכמים ל "מוח נשי" ו"מוח גברי". היא מרצה על כך בהרצאות ובכנסים מדעיים רבים בארץ ובעולם ועל כך דיברנו בפרק. אנחנו ממליצות על ספרה: Gender Mosaic: Beyond the Myth of the Male and Female Brain פרופ' יואל, היא חוקרת ישראלית העוסקת בחקר המוח. חברה בסגל הבכיר של בית הספר למדעי הפסיכולוגיה ושל בית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. משנת 2003 עד 2015 כיהנה כראש המגמה לפסיכוביולוגיה בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ומ-2013 היא יו"ר ועדת הדוקטורט של בית הספר למדעי הפסיכולוגיה. תחום התמחותה של יואל הוא המנגנונים המוחיים של התנהגות בבני אדם ובבעלי חיים. יואל פרסמה למעלה מחמישים מאמרים בכתבי-עת מדעיים וזכתה בפרסים ובמענקי מחקר ביניהם מענק קרן בוכמן, פרס מפעל הפיס ומענק הקרן האירופית. 

בפרק זה אירחנו את הסופרת אילנה ברנשטיין, כלת פרס ספיר לספרות 2019 על ספרה "מחר ניסע ללונה פארק". אילנה מלמדת כתיבת פרוזה במנשר לאומנות, בסדנאות האומנים של הקיבוץ הארצי ובמסלול הכתיבה היוצרת של האוניברסיטה העברית. ספריה מרבים לעסוק במערכות יחסים מושתקות במשפחה הישראלית, כשמאחורי מסווה של חיי משפחה תקינים, כביכול, מתקיימת מציאות מצמררת וקשה לעיכול לעיתים ומתאפיינים בביקורת חברתית חריפה המערערת על האדרת המושגים המרכזיים, כחשיבות התא המשפחתי. נוסף על ספריה, אילנה ברנשטיין כתבה שני מחזות (שעה יפה ליוגה ומחר ניסע ללונה פארק) שהועלו לבמה ב-2008 וב-2016. ב-2012 זכתה בפרס היצירה ע"ש ראש הממשלה לוי אשכול. רשימת ספריה: שארה כסותה עונתה (עם עובד 1991) דַיָה הֶנִיג (עם עובד 1992) שלוש אחיות (הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה 1993) שין קוף ריש (הקיבוץ המאוחד 1995) רומן למשרתות (כתר 1997) איים של שקט (הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה 1999) חלמתי שאני ער (עם עובד 2001) מושבת האהבה (בבל, 2005) עכשיו זה כתוב (בבל 2008) בקשתה האחרונה (כתר, 2011) העיר המזרחית (ידיעות אחרונות : ספרי חמד 2013) ימי ראשית (בבל, 2016) מחר ניסע ללונה פארק (זמורה-ביתן : כנרת 2018)

בפרק זה אירחנו את ד"ר גיל ברזילי, בעל ידע חובק עולמות ודיסיפלינות, בעל תואר ראשון בביולוגיה מולקולרית מאוניברסיטת לונדון ותואר דוקטור מאוניברסיטת אוקספורד, שם התמחה בחקר הסרטן ולאחריו המשיך במלגת פוסט-דוקטורט של האיחוד האירופי (EMBO) במכון ויצמן בחקר. אחרי שני עשורים באקדמיה ובתעשיית התרופות עשה גיל תפנית למטפל ברפואה סינית ויפנית. ד"ר ברזילי הנו בוגר 4 שנות לימוד ברפואה סינית (דיקור, צמחי מרפא) בקמפוס ברושים, אוניברסיטת ת"א. רפואה יפנית על פי Kiiko Matsumoto. בוגר התמחות שנתית בתזונה סינית מקרוביוטית עם אייל שפרינגר ובעל תעודת מטפל בשיאצו. ניתן לקבוע בצורה מדעית וודאית שמצאנו את האיש הנכון שיסביר לנו על הרפואה הסינית והמערבית, בדרך לרפואה אינטגרטיבית. הרפואה המערבית יודעת להציל חיים בעזרת טכנולוגיות חדשניות ומעוררות הערצה. אולם ישנם תחומים רבים שהרפואה המערבית אינה מבינה בהם כפי שהיתה רוצה ושם היא מוכרת את נשמתה ליצרניות התרופות שגורמות לעתים קרובות יותר נזק מתועלת לפציינטית. וכשתעשיות הבריאות מנסות להרוויח, החולים הם אלה שמשלמים את המחיר. בפרק זה טיפים והסברים כיצד ניתן להקל על תסמיני גיל המעבר באמצעות הרפואה הסינית, שהינה הוליסטית ומטפלת לא רק בסימפטום אלה באישה עצמה.

מכירות את ההרגשה שחזרתן מחופשה בחו"ל מותשות ומרוששות ומכל הריצות בין אתרי סימון ה-V למיניהם, אתן זוכרות בעיקר את הדוגמא של השטיח במלון? מצאנו עבורכן פתרון: חופשת בריאות הנה ההפך מריצה מיוזעת מפרימארק לקתדרלה ומן המוזיאון לסטארבאקס. זוהי חופשה לגוף ולנפש, המשלבת נופים מעוררי השראה, יוגה, פילאטיס, מזון בריא והרצאות מרתקות במלונות בוטיק בעיירות ציוריות. בזיליקה, קתדרלה או פסל יווני, ממש מעניין את הסבתא שלי תנו להרגע ולעצום את העיניים להרגיש את השמש דרך העפעפיים, לשאוף אוויר ולנשוף פחדים להריח את הטבע, העצים והפרחים לעשות מדיטציה ולהתחבר לעצמי זאת החופשה האולטימטיבית בשבילי!

רוצות לדעת כיצד להיות מאושרות בגיל השלישי? לד"ר סוניה א. פאו יש תשובות מבוססות מחקר. ד'ר סוניה פאו, עובדת סוציאלית מרצה וחוקרת בחוג לגרונטולוגיה ולחקר לימודי הזיקנה באוניברסיטת חיפה ובמרכז האקדמי רופין. מרצה ומנחת סדנאות בתחום הלוגותרפיה היישומית. מתמחה בפסיכולוגיה של הזקנה ופסיכותרפיה לאנשים מבוגרים, עוסקת גם בהעצמת נשים מבוגרות ומשלבת את הגישה הלוגותרפית בתהליכי העבודה עם אוכלוסיות אלו. בפרק זה שוחחנו עם ד"ר פאו על האושר בקרב אזרחיות ותיקות באמצעות סיפורים ודוגמאות מניסיונה העשיר וממחקר שערכה בנושא גרונטולוגיה פמיניסטית. סוניה מעבירה הרצאות לקהל הרחב ולקהל מקצועי בנושאים שונים כגון משמעות כהעצמה בחיים, לקיחת יוזמות, דפוסי תקשורת מועילים ומעכבים, וגרונטולוגיה פמיניסטית. לפרטים והזמנת הרצאה או סדנא:  054-6650714

כשמזכירים את המונח NLP חלקכן אולי מתבלבל עם סוג של מדיטציה לרגיעה או  סשן קצר של דמיון מודרך שגורם להרגשה טובה חולפת בעודנו מדמיינות את עצמנו על ערסל באי טרופי.  אבל מסתבר שזאת שיטת טיפול עוצמתית. ה-NLP הינה שיטה שנוגעת ישירות בתת מודע ומאפשרת לנו להיפטר מהתקפי חרדה, להגביר את ההשפעה שלנו על אחרים, לשפר את יכולות השכנוע והלמידה שלנו, לרפא פוביות ועוד מגוון בעיות. בפרק זה שוחחנו עם מיטל וייסמן, מטפלת ב-NLP, בעלת תואר “NLP Master Trainer” מטעם IN העולמי ומנחה מוסמכת בכירה בדמיון מודרך מטעם אוניברסיטת חיפה שעוזרת לנפגעים ונפגעות תקיפה מינית ואלימות במשפחה מטעם מרכזי הסיוע בישראל.

בפרק זה אירחנו רבה מקסימה ומעוררת השראה: הרבה גליה סדן היא רבה רפורמית ופעילה מרכזית בתחום אולפני הגיור הרפורמיים בישראל. משרתת כאם בית הדין (אב"ד) של מועצת הרבנים המתקדמים בישראל (מר"ם) והיא אם בית הדין הראשונה בתולדות המועצה. בנוסף היא מכהנת למעלה מעשור כרבה בקהילת בית-דניאל (תל אביב) במסגרת זו היא מנהלת גם את מרכז הגיור הרפורמי בתל אביב, שבמסגרתו מתגיירים כ-150 נשים, גברים וטף מדי שנה. גיורם מוכר במדינת ישראל לצורך רישום במרשם האוכלוסין שבמשרד הפנים, אך אינו מוכר על ידי הרבנות הראשית לישראל. הרבה סדן מרכזת גם את תחום בני ובנות המצווה (כמאתיים בנים ובנות כל שנה); הוראת מקרא ותלמוד; דרשות והנחיית תפילות; עריכת טקסי מעגל חיים. כל זאת מרשים עוד יותר כאשר מתוודעים לסיפור האישי שלה שהתחיל ממשפחה חילונית בקיבוץ יחיעם. בשפה קולחת מתובלת בחוש הומור מספרת לנו הרבה סדן על קהילת המאמינים, על התהליך שעברה ועל הסיפוק הגדול מעבודתה.

ד"ר הגר להב, מרצה בכירה וחוקרת במחלקה לתקשורת במכללת ספיר, המתמחה במחקרי עיתונות, מחקר פמיניסטי של המדיה וסוציולוגיה של האמונה, לשעבר סגן ראש מערכת החדשות של עיתון הארץ. בין שלל עיסוקיה ערכה הגר מחקר על נשים חילוניות מאמינות ועל כך נרחיב בפרק שלפנינו.  החילוניות בישראל רחוקה מלהיות אתאיסטית נטולת אלוהים ואל לנו ליפול להבחנה שטחית בין חילונים לדתיים בישראל. נשאלת השאלה האם האמונה הנה מניפולציה פסיכולוגית ותו לא שאנו עושות לעצמנו על מנת להפיג את החרדה הקיומית ולהגביר את תחושת השליטה בחיינו או שבאמת קיים כח עליון, או איזו אנרגיה קוסמית או כל סמנטיקה אחרת שמחברת בין התודעה ליקום? אני הרווח בין הדברים השתיקה שבין המילים הרוח הנושבת בין העלים אין לי הגדרה ואין לי כללים שם אולי אמצע את אלוהים

פרק 8 חלק ב': סמאח סלאימה הינה אישה אמיצה, אקטיביסטית פמיניסטית ופוליטית, מנהלת קשרי חוץ בכפר נווה שלום (וואחת אלסלאם),  חברת חבר הנאמנים באוניברסיטה העברית, ייסדה ומנהלת עמותת `נעם` נשים ערביות במרכז, למען קידום מעמדן של נשים ערביות בערים רמלה,  לוד ויפו, ולשם מאבק באלימות נגד נשים, לפני כן ייסדה וניהלה את מרכז הנערות הערביות ברמלה, את המרכז הקהילתי בלוד ואת המתנ״ס בעיסאוויה בירושלים.  היא בוגרת מכון מנדל למנהיגות חינוכית, ובמהלך לימודיה התמחתה בנושא התאמת מערכת החינוך מבחינה מגדרית, סמאח כותבת ומפרסמת מאמרי דעה ופרשנות  בעיתונות העברית והערבית והיא בעלת בלוג קבוע בשיחה מקומית ומגזין 972+. כמו כן סמאח פעילה בקהילת ההורים בנווה שלום – ואחת אל סלאם, שם היא גרה עם משפחתה ושותפה ליוזמות חברתיות רבות בנושא יחסי רוב-מיעוט בחברה הישראלית. בין המניעים לתופעת האלימות נגד נשים מסורת, דת, שונות ביולוגית, שליטה, מנהגים פסולים ועוד. בפרק זה סמאח נותנת לנו כלים פרקטיים מה ניתן לעשות על מנת למגר את התופעה הנפשעת. יש קבוצה לא קטנה של גברים ונשים ערבים ולצידם נבחרי ציבור ואנשי דת שהחליטו להירתם למשימה הקשה של מיגור התופעה.  הצטרפו לחיל הנשים למען החיים!!

סמאח סלאימה הינה אישה אמיצה, אקטיביסטית פמיניסטית ופוליטית, מנהלת קשרי חוץ בכפר נווה שלום (וואחת אלסלאם), חברת חבר הנאמנים באוניברסיטה העברית, ייסדה ומנהלת עמותת `נעם` נשים ערביות במרכז, למען קידום מעמדן של נשים ערביות בערים רמלה, לוד ויפו, ולשם מאבק באלימות נגד נשים, לפני כן ייסדה וניהלה את מרכז הנערות הערביות ברמלה, את המרכז הקהילתי בלוד ואת המתנ״ס בעיסאוויה בירושלים. היא בוגרת מכון מנדל למנהיגות חינוכית, ובמהלך לימודיה התמחתה בנושא התאמת מערכת החינוך מבחינה מגדרית, סמאח כותבת ומפרסמת מאמרי דעה ופרשנות בעיתונות העברית והערבית והיא בעלת בלוג קבוע בשיחה מקומית ומגזין 972+. כמו כן סמאח פעילה בקהילת ההורים בנווה שלום – ואחת אל סלאם, שם היא גרה עם משפחתה ושותפה ליוזמות חברתיות רבות בנושא יחסי רוב-מיעוט בחברה הישראלית. בין המניעים לתופעת האלימות נגד נשים מסורת, דת, שונות ביולוגית, שליטה, מנהגים פסולים ועוד. בפרק זה סמאח נותנת לנו כלים פרקטיים מה ניתן לעשות על מנת למגר את התופעה הנפשעת. יש קבוצה לא קטנה של גברים ונשים ערבים ולצידם נבחרי ציבור ואנשי דת שהחליטו להירתם למשימה הקשה של מיגור התופעה. הצטרפו לחיל הנשים למען החיים!!

החינוך הציבורי נבנה לצרכי המהפכה התעשייתית, ומטרתו העיקרית הייתה להפיק פועלים ממושמעים ופקידים בעלי אוריינות בסיסית בשפה ובמתמטיקה. אף אחד כבר לא יחזיר לנו את אלפי הדקות, השעות הימים והשנים האבודות שישבנו בעל כורחנו בכיתה, השתעממנו ורק חיכינו לחופש הקרוב ולצלצול הגואל.  אבל יכול להיות שבמובנים מסוימים בית הספר דווקא מכין מאלף אותנו לשבת שמונה שעות על כיסא להשתעמם ולעשות את מה שנדרשנו לעשות? אולי גדולתה של מערכת החינוך ביצירת עובדים שמכלים את חייהם בעבודות משמימות ומסתפקים בחופשה שנתית קצרה שתפצה אותם על עגמת נפש של שנה שלמה. האם הכלכלה לא מבוססת על היכולת של בן אדם לשבת שמונה שעות בקיוביקל במשרד ולעשות עבודה משמימה אך רווחית.  יכול להיות שלו בית הספר היה מפיק אנשים מאושרים בעלי מודעות עצמית הכלכלה היתה קורסת?  כנראה שלא, כיוון שהחוקים להצלחה אישית השתנו. השכלה אקדמאית ותארים כבר אינם מבטיחים לנו עבודה ואינם מקנים לנו מסוגלות תעסוקתית.  היכולות החשובות להצלחה בעולם העבודה החדש הן יכולת למידה עצמאית, הסתגלות מהירה לעולם משתנה, חשיבה ביקורתית, יצירתיות, חדשנות, מערכות יחסים וכמובן אינטליגנציה רגשית. האם מערכת החינוך מספקת לנו את כל אלה? בפרק שוחחנו עם פרופ' יערה בר-און, היסטוריונית וחוקרת תרבות, לשעבר רקטור האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל ונשיאת מכללת אורנים. פודקאסט האושר הנשי בהנחיית טלי בוכסווילר ומאיה וולף.

בפרק שוחחנו עם אשת האשכולות פרופ' יערה בר-און, היסטוריונית וחוקרת תרבות, לשעבר רקטור האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל ונשיאת מכללת אורנים. פרק זה מוסיף כמה חלקים חשובים בפאזל של האושר הנשי: האימהות, שוויון הזדמנויות בעבודה ושונות ביולוגית מולדת.

נדמה שכבר הגענו להבנה, שהחינוך הציבורי הקיים והנפוץ, אינו מתאים יותר לצרכי האנושות בהווה ובעתיד המרוץ לאקדמיה הנתון בסד הציונים והבגרויות אינו מותיר זמן ומשאבים להעניק כישורי חיים רלוונטיים לתלמידים שעות, ימים ושבועות של לימודים לא יעילים. ?מתי כבר יגיע הצלצול הגואל בפרק זה נדבר עם אורה קוגלר, מנהלת בית החינוך א.ד.ם וסביבה שבקיבוץ געש נציץ לבית הספר ששם דגש על מצבו הרגשי ואושרו של הילד ומאמין ברעיון השותפות ושוויון ההזדמנויות. כל זאת ללא תעודות וציונים, בכיתות תלת־גיליות ושילוב עזרי חינוך משיטת מונטיסורי .פרק מרתק ומעורר השראה

לאורך ההיסטוריה נשים וגברים כאחד, השתדלו ולפעמים גם הצליחו להראות טוב, אבל המחיר ששילמו על להיות אופנתים ולהיראות על פי צו השעה גבה מהם מחיר בריאותי ונפשי. בפרק זה נדבר על אופנות שונות ומשונות בימים אלה ולאורך ההיסטוריה ונדון בשאלה מהו היופי הנשי. האופנה משתנה כל כמה שבועות וכדור הארץ נחנק מהררי הזבל של אופנת הזבל. האופנה המהירה, המשתנה שכל תפקידה לא להלביש אלא לייצר ערימות של כסף לחברות האופנה וערימות אשפה על פני כדור הארץ היפה שלנו. איך לדייק במידת האפשר את החיים שלנו כך שהמשאבים היקרים שלנו – הזמן הכסף ותשומת הלב – יופנו למה שבאמת גורם לנו אושר ללא נזק בטווח הארוך. אם נפסיק את ההשוואות שאנחנו עושות ביננו לבין נשים אחרות ונאמין שהאושר שלנו לא רק תלוי במשקל, נקבל באהבה את הפגמים שלנו כיוון שחוסר השלמות הוא מי שאנחנו – מיוחדות, שונות ויפות, חיינו יהיו נינוחים ומאושרים יותר.

מה קורה לנו כשאנחנו נוסעות בעקבות בן הזוג? חלמנו בגדול, ראינו אפשרויות בלתי נדלות, טיולים, חברים חדשים והתאווררות מהיום יום. הוא ירוויח הרבה, הילדים ילמדו שפה חדשה, נתחיל משהו חדש, חברים חדשים ואני אטייל ואבזבז... מגיעים והחלום הגדול מתנפץ. מה קורה לי כשאני מהגרת וכל האופוריה של השלב הראשון מתמוססת ונוצרת תלות בלתי נסבלת בהכנסה שלו... "אני חוששת לבזבז על עצמי" הכל כל כך זר ומנוכר... געגועים לבית, למשפחה, לחברים, לדברים הפשוטים והקלים כמו לבחור גבינה לעוגת גבינה... למה אני מסתגרת בקבוצת הישראלים? מדוע קשה לי להתחבר למקומיים? אז איך בכל זאת להיות מאושרת? עם אפרת צדיק, מהגרת ישראלית בבריסל מזה עשרים שנים, דוקטוראנטית מטעם אוניברסיטת בר אילן בתחום של מגדר והגירה ובעלת תואר שני מתקדם (Pre-Doctorat) מאוניברסיטת לובן בבלגיה. לאחר מספר שנים של עבודה בחינוך הלא פורמאלי וכמתרגלת באוניברסיטת בר אילן, היגרה אפרת לבלגיה בעקבות בן זוגה. אפרת מרצה בקורסים, הרצאות, כנסים, סדנאות והרצאות אורח בתחומים שונים הקשורים בהגירה ומלווה נשים בתהליך הרילוקיישן. דרכי התקשרות עם אפרת צדיק: [email protected] פייסבוק בהודעה פרטית: Efrat Tzadik

ראיון עם סוזן עמוסי, מדריכת הורים בגישת אדלר. בפרק נדבר כיצד לשמור על שפיות בתקופת הקורונה, כיצד לגייס את בני המשפחה על מנת שיעזרו בעבודות הבית, לתווך לילדים את התוכן המפחיד שהטלויזיה משדרת ועוד הרבה כלים שיעזרו לכן לצלוח את תקופת המגיפה וישרתו אתכן גם אחריה. ניתן ליצור קשר עם סוזן עמוסי במייל [email protected].