ושאר ירקות עם תהילה ז’וכוביצקי

בפרק הקרוב תתארח שולה מודן, חברתי הוותיקה. שולה, פסיכותרפיסטית, סופרת ועורכת יצאה לאחרונה בספר חדש " כל יום בולע שמש ", שעליו עמלה כחמש שנים.  בלילה גשום, לאחר ימים ארוכים של בידוד, מרגישה גיבורת הספר שהיא מוכרחה לברוח מבית החולים. מצוידת במטרייה שבורה ובכיסא גלגלים שמצאה, היא חומקת אל האוויר הצח ומתיישבת על ספסל, מוציאה מכיסה בדל סיגריה, שואפת את העשן מלוא ריאותיה ומחייכת לעצמה, לראשונה זה כמה ימים. לפתע מישהו מתיישב על קצה הספסל. היא מריחה את אדי האלכוהול בנשימתו, ונרתעת. בזווית עינה היא מבחינה ששכנה הוא הומלס, והוא ממהר להציג בפניה את ה'וילה' שלו: עגלת סופרמרקט ישנה ועמוסה, שהיא כל רכושו עלי אדמות, ואת חברו הוותיק לוציפר, חתול רחוב. הוא כותב לה שיר על פיסת נייר, ומזמין אותה לבקר גם למחרת. במשך 10 פגישות פורשים הגיבורה ואוליצ'נקו את חייהם והעולמות הפנימיים שלהם  

  איך אפשר לצמצם פערים בחברה הישראלית באמצעות אומנות?  עדנה פסט ייסדה  את קרן לונה, במטרה לאפשר לתלמידים מהחברה הערבית בישראל להתמקצע באומנות.  עדנה נמנית גם על  מקדמי הפילנתרופיה באקדמיה והייתה שותפה בהקמתו של  מכון מחקר העוסק בנושא.  עדנה פסט חייתה במשך שנים רבות בארצות הברית, שם היה לה משרד  לייעוץ משפטי ועסקי נדל"ן, בעוד בן זוגה פרופ' אביטל פסט שימש כמנהל שתי מחלקות שיקום בניו יורק. לפני כשתים עשרה שנים, חזרו השניים ארצה. בכסף ממכירת המשרד, מממנת עדנה את פעילות הקרן. 

אחרי תקופה ארוכה אני שמחה לחזור להסכתים ולראיונות ומתחילה את המחזור החדש עם השייח' חאלד אבו עוואד. על חאלד שמעתי לראשונה מפרופ' יאיר ליפשיץ בן הדוד שלי, שבין עיסוקיו הרבים הוא מעורב גם בפורומים של מנהיגי הדתות השונות ובארגוני פיוס בין יהודים לפלשתינאים. כדי לפגוש את חאלד נסענו יאיר ואני לגוש עציון. מבחינתי הייתה זו הפעם הראשונה שהייתי באיזור הזה.  הגענו לבית "שורשים" מרכז לשיח בין שכנים, בין הדתות השונות.  שיסד חאלד ונמצא על אדמותיו. עד שהגיע חאלד פגשנו שני בחורים חובשי כיפה ובעלי פיאות שפעילים בארגון. הפתעה נעימה. מסתבר שהם לא בודדים.

  אנחנו המבוגרים או נכון יותר המבוגרות לא זכינו לביקורו של חד קרן בילדותנו. לא הכרנו אותו. היום הוא פופולרי מאוד.  ?אבל מי אתה חד  קרן הסיפורים על אודותיך רבים העדויות על קיומך רבות אבל האמת היא שאיש לא ראה אותך מעולם. .אני שמחה לארח את ד"ר דניאלה גורביץ המומחית לפנטזיה. .

אחרי שנים של עישון כבד של קנאביס/מריחואנה/"ירוק", לכאורה "סמים קלים", עברה גילי התקפים פסיכוטיים שהביאו אשפוזים בבתי החולים הפסיכיאריים.  כיום גילי מכורה נקייה

הפעם מתארחת בהסכת גילי. בחורה  נבונה, יפה, מתוקה שהייתה מכורה למריחואנה- ג'וינט- ירוק כן, כן לאותו "ירוק"  שמדובר בו כל הזמן שרק מיטיב כתוצאה מהעישון הכבד עברה גילי פסיכוזות קשות ובעקבותיהן אשפוזים פסיכיאטריים לא פשוטים  

הפעם מתארחת ד"ר אסנת ברתור, חוקרת מקרא ומרצה באוניברסיטת תל-אביב בנושא די אקטואלי, "מנהיגות". מיהו מנהיג אז בתנ"ך, והיום.?.. עיסוקנו בשאול המלך, איש גבוה ונאה שנחשב מלך כושל. אסנת אישה רבת פעלים שעליהם תספר בהרחבה. הריאיון נערך, בחלקו, באמצעות תוכנת הזום, כמנהג התקופה.

 ד"ר פיליס פלגי, האנתרופולוגית היישומית, הייתה צריכה להיות במרס בת 100 . שוחחתי עם ד"ר תמר אלאור ועם ד"ר מלכה שבתאי  שתיהן אנתרופולוגיות . לכל אחת פיליס שלה  לשתיהן כל כך הרבה מה לספר כל אחת בתחומה .וגם לי פיליס שלי .מה אגיד על פיליס ? חכמה, משכילה, אוריגינלית, מצחיקה, ראשונה בתחומה, יוזמת, מגרשת שדים, כן, כן אמיתי, אפילו ראיתי פעם שד סורר  חוקרת מנהגי עדות, לוחמת, אימא של אילנה וענתי, סבתא, סבתא-רבתא וקודם לכן חיילת בצבא הבריטי, פעילה בהגנה בקהיר, כמעט מאטה הארי, במוסד לעלייה ב' בקהיר , ידעה סודות, אשתו של יואל פלגי אחד מצנחני הישוב שיצאו מארץ ישראל  והוצנחו באירופה הכבושה. יואל  נעצר על ידי הגסטאפו בבודפשט, עונה  – ושרד והצליח להימלט מהרכבת שהובילה אותו לגרמניה. כתב את ספרו רוח גדולה באה  .אבל העיקר...  פיליס הייתה אנתרופולוגית. האנתרופולוגית היישומית הראשונה בישראל                                     ,אנתרופולוגיה יישומית - המונח מתייחס לשימוש בתאוריות ובשיטות המחקר של האנתרופולוגיה לצורך ניתוח ופתרון בעיות ממשיות בתחומים שונים  

  שלום לכולם, אינה לויתן גיבורת הסרט ה"פרטיזנית" השאירה  בארץ שתי בנות ויצאה להשתתף במלחמה באוקראינה במשך כ 5 שנים. נגד מי? בעד מי? נגד הפאשיזם, נגד הניאו נאצים המברכים במועל יד וצלב הקרס על דגלם..נגד האוליגרכים.. לדבריה, כבר באוגוסט 2015 כתבה אינה מהחזית לעיתון "דרך הניצוץ" של המפלגה ה קומוניסטית ושנמצאת תחת הפצצות יום ולילה. היא התנדבה לבריגדה של מתנדבים קומוניסטים..   ואולי יצאה בעקבות אהבה אחת ונשארה בעקבות אהבה אחרת? אולי ברחה ממשהו? בימאי הסרט  איבגני ז'ניה נפיודוב. זה סרט הביכורים שלו שזכה לתמיכות רבות כולל של ערוץ 8 .   מכתב אחד של שגרירות אוקראינה אסר על הקרנת הסרט וכולם נכנעו. להערכת ז'ניה הם אפילו לא ראו את הסרט ממה נבהלו האוקראינים? למה צייתו הישראלים? טוב, ערוץ 8 מילא את חובת ההקרנה והסרט הוקרן ב 0400  לפנות בוקר וללא שידורים חוזרים. במוסף גלריה באפריל 2019 פרסמה ליזה רוזובסקי כתבה על ז'ניה , על אינה  ועל עצירת ההקרנה. נחפזתי להזמין את ז'ניה והסרט להקרנה בביתי בפני פורום מכובד. ז'ניה מאוד אוהב גיאופוליטיקה ואני די הלכתי לאיבוד ברבדים האינסופיים של ההתרחשויות באוקראינה אבל  הייתה זו ממש למידה, בין השאר על לוגנסק ודונייץ  - ערי מדינה – רפובליקות חדשות- מטעם עצמן, ומה שביניהן. מי ידע  על המלחמה האומללה הזו?  נדמה לי שבשבוע שעבר שמעתי בשולי החדשות ידיעה שהגיעו שם לאיזשהו ההסכם, אבל שוב.. לא חזרו על הידיעה. אחרי 5 שנים ואחרי טלטלות רבות, חזרה אינה ארצה. שוחחתי איתה ארוכות וקיוויתי שתענה לבקשתי להתראיין, אך זה לא הסתייע.. כפי שז'ניה  ניבא. רב הנסתר על הנגלה..

זהו זה. נסגרה " גשר" המרפאה לבריאות הנפש למבקשי מקלט.   הפעם חוזר ההסכת כרב שיח ,כמין רקוויאם  למרפאה שפעלה מ2014 עד 2019  במרכז הקהילתי לבריאות הנפש ביפו. ואולי ישמש הסכת זה להנצחה של עשייה למען הדורות הבאים. לא הייתה זו מרפאה ככל המרפאות, היה בה , לפחות בתחילת  פעילותה, שאר רוח, הייתה בה חדוות יצירה והתרוממות הנפש לעשייה הנכונה למען האוכלוסייה המודרת שבמודרות, שאין איש מעוניין בה.   התכנסנו אנו, רובנו מדור המייסדים של המרפאה, לחזור ולספר על המטופלים קשי היום ובעלי העבר רב העינויים ועלינו ועל ההזדמנות המיוחדת מאוד שנפלה בחלקנו  להקים מרפאה שכזו בתוך יחידה של משרד הבריאות. מי שהיה שותף לעשייה בתחילת הדרך לא נותר כשהיה.