CRM.BUZZ - אימייל מרקטינג, שיווק, דאטה. מגיש: סלע יפה

מאמרים קשורים בבלוג: מערכת וורדפרס דומיין מערכות דיוור על וורדפרס כתובות IP הפרדת דיוורים  See omnystudio.com/listener for privacy information.

אם לא הייתם עושים מנוי לעיתון או מגזין שכל התוכן שבו היה פרסומות בלבד ללא שום תוכן אחר, למה מותגים בכלל ומותגי איקומרס בפרט חושבים שזה רעיון טוב לשלוח אימייל 3 פעמים ביום או 6 פעמים בשבוע כשכל התוכן הוא פרסומות בלבד? אולי חלק מהנמענים "רודפי מבצעים" וממש מחכים לקבל יום-יום אימיילים עם מבצעי מכירות  אך עבור אחרים תדירות דיוור כזו של פרסומות מדוורות יכולה להלאות ולגרום לעייפות  (email fatigue). מה הפתרון?See omnystudio.com/listener for privacy information.

לפודקאסט בעברית  שיחה עם Jakub Olexa מייסד ומנכ"ל Mailkit ו-Omnivery וחבר בכיר בארגון M3AAWG (The Messaging, Malware and Mobile Anti-Abuse Working Group) אנחנו משוחחים על: אוטנטיקציה של אימיילים ; על ההבדלים בין מערכות דיוור אוטומציה שיווקית ; איך מערכת דיוור טובה מגנה על התשתיות שלה מפני Abusers ; מהו ESP reputation ומה ההבדלים בין מערכות דיוור ואוטומציה שיווקית בהקשר הזה ; אם כל מזכירה יודעת לשלוח אימייל למה אימייל כזה מסובך? ועוד כמה וכמה נושאים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

מוצאים את האפיקומן חג הפסח השנה לא חגיגי בכלל והסדר... לא בסדר.ואף על פי כן, נוע תנוע. אני מזמין אותך להשתתף במהלך חול המועד באתגר האפיקומן.את האפיקומן החבאתי במאמר שכתבתי על יתרונות וורדפרס והפונקציות הרבות שניתן ליישם באמצעותו. כתבתי את המאמר לקראת השקת מערכת מבוססת וורדפרס שאציע למכירה בקרוב וחנות תוספים. על תכונות המערכת - במאמר. אם מצאת את האפיקומן - אתן לך תוסף פרמיום (plugin) לוורדפרס במתנה עם רישיון לשנה (ניתן לבחור מתוך אחת ממספר אפשרויות). איך משתתפים?•    החבאתי במאמר מילה או ביטוי שקשורים לפסח או מופיעים בהגדה. בכל אחד מימי החג הביטוי או המילה יתחלפו. •    האפיקומן מסתתר במאמר והוא מילה או ביטוי הקשורים בחג.•    מצאת את מילת האפיקומן? מצוין.•    כדי לבחור תוסף מתנה לאתר שלך, יש למלא את הטופס בקישור למעלה.•    לאחר המילוי ישלח אליך אימייל עם הוראות לגבי תיאום ההתקנה.•    ההשתתפות עד 29/4/24 בחצות. מאחל לך ולמשפחתך חג שמח ושכולם ישובו במהרה הביתה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

עושים סדר פסח באימייל מרקטינג שלכם אביב הגיע פסח בא ולקראת פסח נהוג לעשות סדר וניקיון בבית. דבר דומה כדאי לעשות ולאו דווקא בפסח (אבל זו הזדמנות טובה לכך) גם בכל מה שקשור בפעילות האימייל מרקטינג והשיווק של העסק.See omnystudio.com/listener for privacy information.

איפה להכין דף נחיתה? עם איזו מערכת דיוור אתם משתמשים בחנות שלכם? איפה אני יכולה להקים אתר קורסים? איך אני יכול לוודא שלא יגנבו לי את הסרטונים מהקורס הדיגיטלי? איך למכור מוצר דיגיטלי? איך לאפשר גישה לתכנים מסוימים רק לחברים שנרשמו לדיוורים? את כל השאלות האלה ועוד רבות אחרות אני רואה באופן תדיר בפורומים שונים. אחד הפתרונות הנפוצים והמהירים להקמת דפי נחיתה ומכירת קורסים הוא באמצעות שירות שמוצע על ידי מערכות דיוור שונות. זה פתרון מהיר ונוח למי שמחפש להקים דף נחיתה או להציע קורסים. אבל הפתרון הזה כובל אתכם למערכת הדיוור. אם יום אחד תרצו לעבור למערכת דיוור אחרת, אתם תקועים עם קורסים ודפי נחיתה שלא תוכלו לנייד הלאה ותצטרכו להקים את ה-כ-ל מחדש! האם יש דרך אחרת? במקום להיות תלויים במערכת חיצונית אחת שאולי לא תתאים לכם יום אחד, תוכלו לבנות את המערכת המשולמת שתהיה שלכם ובבעלותכם ותהווה "הבית שלכם" לכל תרחיש שתצטרכו: דפי נחיתה ; טפסים ; שאלונים ; פופ-אפים ; חנות למכירת מוצרים פיזיים ואלקטרוניים ; סליקה ; משפכי מכירה (Cross Sell / Upsell / DownSell) ; מכירה וניהול קורסים (בתשלום, חינמיים ועוד) ; דיוור ואוטומציה שיווקית (קמפיינים, ניוזלטרים, אוטומציות ועוד) ; אינטגרציה עם מערכות חיצוניות ובין מערכות פנימיות בתוך המערכת ואוטומציה של תהליכים (כמו זאפייר) ; ערוצי תוכן – וידאו ופודקאסטים ; נעילה והגבלת גישה לתכנים ; גישת חברים (membership) לפי רמות שונות ; תרגום התכנים והמערכות שלכם לשפות שונות ; ועוד. את המערכת שלכם תוכלו לגבות ולנייד והיא אינה תלויה בשירות חיצוני אחד ולא פחות חשוב המערכת שלכם יכולה להיות גמישה ומותאמת לצרכים הייחודיים שלכם. מערכת סופר על... על האתר שלכם המערכת שלכם תהיה בנויה כולה על "מערכת הפעלה" שנקראת וורדפרס (WordPress). וורדפרס נולדה ב-2003 כמערכת קוד פתוח לניהול תוכן (CMS) שבאמצעותה ניתן להקים אתרי אינטרנט. במרוצת השנים וורדפרס תפסה נתח שוק משמעותי ונכון להיום הרבה יותר מדויק להגדיר את WordPress כ"מערכת הפעלה". בדיוק כמו שניתן להתקין על מחשבים ושרתים מערכת הפעלה של Windows או Linux ועל גביהן להתקין תוכנות ויישומים, כך ניתן להתקין WordPress על שרת בענן ועל גבי וורדפרס להתקין יישומים ולבנות מערכות שונות. היישומים הללו נקראים תוספים (Plugins) שהם כמו תוכנות או אפליקציות שניתן להתקין על וורדפרס.  See omnystudio.com/listener for privacy information.

Podcast interview with Jeanne Jennings. Visit the episode page to follow, watch videos, and access a summary and transcript. Listen to the Hebrew Episode Jeanne Jennings is the General Manager of Only Influencers, the original community of email industry professionals. Jeanne is also the Chair of Email Innovations world, and the Founder and CEO, Email Optimization Shop. Main Topics Future Outlook for Email Marketing Addresses concerns about the future relevance of email amidst technological advancements. Explores factors such as privacy regulations, disillusionment with social media platforms, and ownership of subscriber relationships favoring email marketing’s longevity. Draws parallels between historical predictions about email’s decline and its continued resilience over time. Role of Email Innovation World in advancing email marketing strategies The conference focuses on providing advanced insights for successful email programs rather than covering basic concepts. It offers opportunities for experienced professionals to learn how to elevate their programs to the next level. The event aims to set itself apart by focusing on innovation within the field. Only Influencers email community and its role in the email marketing industry Only Influencers is a community for email industry professionals to network, discuss email-related topics, and share knowledge. The community provides resources such as newsletters, blogs, webinars, and special reports to benefit both members and non-members. It aims to promote collaboration and support within the industry. Importance of understanding email marketing metrics The OI Metrics project was launched as a resource for understanding email marketing metrics. A recent quiz revealed a need for better comprehension of these metrics among industry professionals. Understanding these numbers can significantly improve one’s ability to manage an email program effectively. Revenue per Email Metric Revenue per email (RPE) is favored over open rate or click-through rate as it directly impacts business bottom lines. RPE serves as a clear KPI for determining which emails drive more revenue per sent mail. Open and click-through rates are diagnostic metrics useful for improving RPE but should not be used as primary KPIs. Understanding Email Metrics and Calculation Emphasizes the significance of accurately calculating metrics like open rates and click-through rates. Highlights common misconceptions about unique opens, total opens, and their implications on interpreting metrics. Discusses how Apple MPP impacts traditional email metrics like open rates and CTOR. Importance of Click Reach and Unique Clickers Click Reach measures unique clickers across multiple email sends, providing insights for multi-effort series. Identifying the growth in new clickers helps in evaluating the effectiveness of email campaigns. Lack of new clickers may indicate the need to modify or eliminate certain email efforts. Email List Growth New names on the email list perform better than long-term subscribers, leading to higher open rates, click rates, and conversions. Moving the email sign-up from the footer to above the fold resulted in a 46% increase in email list growth. Placing the call-to-action above the fold is crucial for growing an email list. A/B Split Testing It’s important to AB split test even if you’re sure that a change will improve performance, as it ensures audience agreement. AB testing is done differently in each email platform. The functionality for AB split testing built into ESP software is often ineffective and can lead in the wrong direction. Open Reach and Click Reach Metrics Analyzing open reach and click reach metrics collectively provides insights into multi-effort series performance rather than individual emails alone.See omnystudio.com/listener for privacy information.

Gmail הוא שירות האימייל של חברת גוגל שהושק ב- 1 באפריל בשנת 2004 מה שגרם לאנשים לחשוב שמדובר במתיחה. הוא הושק עם נפח של 1GB שנחשב אז לנפח גדול ובשנים הראשונות היה הופץ בתפוצה מצומצמת. השירות הושק באופן רשמי ב-7/7/2009. בישראל, כמו גם ברחבי העולם, Gmail נהנה מפופולריות רבה ובטריטוריות מסוימות כגון בישראל, ברזיל והודו, Gmail היא תיבת המייל המובילה מבחינת נתח השוק. במרוצת השנים ג'ימייל עשתה מהליכים פורצי דרך שהיוו אתגר עבור מדוורים. בפרק זה, לכבוד יום הולדת 20 לג'ימייל, נלמד להכיר את ג'ימייל טוב יותר ונציין כמה אבני דרך חשובות במסע שלנו ושל ג'ימייל. פודקאסט עם Chad S. White פודקאסט עם Guy Hanson Music from #Uppbeat (free for Creators!):https://uppbeat.io/t/dan-barracuda/happy-birthdayLicense code: UAKOR5TO7JGDSILRSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הרבה אנשים שעושים אימייל מרקטינג מפספסים הזדמנויות כי הם לא עושים או שאינם ממנפים סוגי אימיילים מסוימים.             בכך עוסק הפרק. אימייל ברוכים הבאים נתקלתי בהרבה אתרים ובלוגים שהטמיעו טופס הרשמה לדיוור באתר, אך לא שולחים welcome email למשתמשים החדשים שזה עתה נרשמו. זה מפריע לחוויית הלקוח ועשוי להביא לתוצאה שלילית – דיווח על ספאם בשל הזמן הרב שחלף מההרשמה ועד קבלת הדיוור, אנשים פשוט עשויים לשכוח שנרשמו. ואמנם מסקר של ה-DMA ו-VALIDITY עולה כי הסיבה שנמצאת במקום השני בסיבות של דיווחי ספאם על ידי משתמשים היא "לא זוכר שנרשמתי". מיד לאחר ההרשמה לדיוור, כדאי לבצע redirect לדף תודה באתר, שמשלים את תיאום הציפיות עוד לפני שנשלח האימייל הראשוני (ה-welcome email). אני אפילו ממליץ להוסיף השהייה של 1-2 דקות לפני שליחת ה-welcome email כדי לאפשר לנרשמים לעבור על דף התודה. אימייל קבלת פנים הוא הודעת האימייל הראשונה שמנוי מקבל לאחר שנרשם לניוזלטר או לתקשורת שיווקית אחרת. הדיוור הראשוני הזה הוא הזדמנות למותג ליצור רושם ראשוני משמעותי, להגדיר את הציפיות ולעשות את הצעד הראשון בבניית מערכת יחסים עם הנמענים או הלקוחות. לאחר דיוור ה-welcome הראשוני, מותגים רבים נוהגים לשלוח סדרה של דיוורים (drip campaign), שלרוב תהיה זו סדרה של אימיילים שתוכננה מראש שנשלחים בהפרשי זמן (לרוב כמה ימים) בין אימייל לאימייל. כמעט כל מערכת דיוור כוללת את הפונקציה הזו של אוטומציה של סדרת דיוורים מתוזמנים בעקבות הרשמה לדיוור. במערכות אוטומציה שיווקית מתוחכמות יותר, התוכנה הזו יכולה להיות משוכללת יותר ואף מסוגלת לדייק את מסע הלקוח תוך כדי תנועה בהתאם להתנהגות הלקוח בדיוור עצמו ופעילות שביצע באתר. למשל אם לקוח קיבל דיוור והקליק על קישור, הגיע לאתר וצפה בתכנים נוספים מה שיאפשר לנו לדייק את הפנייה אליו בהתאם. בצורה דומה ניתן לדייק את המשך סדרת הדיוורים אם לקוח לא הקליק על הדיוור אבל אנחנו מזהים פעילות שלו באתר. התכנים בסדרת הדיוורים יכולים לכלול מגוון רחב של נושאים. כל מותג, בהתאם למטרותיו, יכלול תוכן לביסוס ההיכרות עם המותג, טיפים ועצות הקשורים למוצר שנרכש או לשירות, תכנים מעשירים שנועדו להגביר את ההיכרות של הלקוח עם המוצרים או השירותים, מבצעים מיוחדים וכדומה. עבור מנויים חדשים, קריאה לפעולה כדי לעקוב אחר המותג במדיה החברתית, השלמת מידע, הצעה לשתף את התוכן עם קולגות ועוד. סדרת דיוורים מאפשרת ליצור תהליך onboarding מלא ועמוק יותר ומשלימה את הנאמר באימייל ה-welcome הראשוני, כדאי להזכיר במייל ה-welcome שזהו אימייל ראשון בסדרה (תיאום ציפיות). היתרון של סדרת welcome הוא שהיא מספקת אפשרות להשלים לנמענים החדשים תמונה נרחבת יותר על המותג ולעזור להם להתוודע אליו טוב יותר. זה יכול להגדיל את הסבירות שהם יתעניינו באימיילים ובמבצעים עתידיים וייצרו קשר טוב יותר עם המותג. אימיילים טרנזקציוניים המצב המעצבן הזה בוודאי מוכר לכם: הזמנתם משהו אונליין ומחכים לאישור במייל שמאשר את הפרטים שהזמנתם, או ניסיתם להיכנס לאתר כלשהו ואתם לא זוכרים סיסמה ומחכים לאימייל לאיפוס הסיסמה שלא מגיע. לאחר כמה שניות של ניסיון לרענן את תיבת הדואר האלקטרוני שלכם, וכאשר זה לא עוזר, התחלתם לחפש את האימייל בתיקיות שונות ולבסוף... מצאתם אותו בתיקיית "דואר זבל". המצב בו אימיילים טרנזקציוניים לא מגיעים יכול להוביל אתכם לחשוד שמשהו לא בסדר ולאבד אמון בעסק שממנו ביצעתם הזמנה. אימיילים טרנזקציוניים נשלחים לנמען ספציפי כתוצאה מטריגר מסוים או פעולה שנעשית על ידי הנמען עצמו. חשוב שההודעה תגיע ל-Inbox של הנמען מיידית. כמו בדוגמא של איפוס סיסמה, אישור הרשמה ב-double opt in, חשבונית לאחר רכישה ברשת, אישור קבלת הזמנה, הודעה על דחיית אמצעי תשלום, אישור משלוח וכדומה. אלו הודעות שהנמענים מצפים לקבל ועלולות לגרום להם להיות מעורבים ברמה גבוהה יותר. גם welcome email לאחר הרשמה לדיוור הוא אימייל טרנזקציוני אבל הוא לא זוכה להפרדה הזו ברוב מערכות הדיוור. כל אימייל שעסק שולח משפיע על העבירוּת (email deliverability) – לטוב או לרע. מיפוי כלל צורכי האימייל של העסק והפרדת פעילויות דיוור נכונה הם שני השלבים הראשונים שאני עושה עם כל הלקוחות שאני מלווה בנושא עבירוּת אימיילים. זה שלב חשוב מאוד ומאפשר לבנות תפקידי אימייל נכונים ולנהל reputation נפרד עבור כל אחת מפעילויות האימייל בעסק בשאיפה לצמצם מצבים בהם, לדוגמה, פעילות אימייל שיווקית למשל תפריע לפעילות דיוור טרנזקציונית. אימיילים שיוצרים דיאלוג תפקידם של מרכזי העדפות- preference centers -  הוא לתפקד כטפסים לדיוק התקשורת עם הנמענים. כך למשל בשלב ההרשמה, נבקש פרטים מינימליים ככל שניתן, כגון אימייל וטלפון או אימייל ושם פרטי, נקבל את ההסכמות לדיוור ונעמיק את הידע על הנמענים תוך כדי תנועה באמצעות טופס שמאפשר לנמענים לבצע בשירות עצמי עדכון מתמיד של העדפות הדיוור והתוכן שלהם. זה יאפשר לנו לדייק את התקשורת איתם ולצמצם את נטישת הנמענים מהדיוורים. מרכז העדפות למנויים מעניק לנמענים שליטה רבה יותר על האימיילים שהם מקבלים גם בתדירות וכמות, אפשרות לקחת הפסקה, או לשנות העדפות תוכן, מה שיכול לשפר את האפקטיביות הכוללת של קמפיין אימייל מרקטינג ולהוביל לרמת מעורבות (engagement) ותגובתיות טובה יותר. ישנם מותגים שעושים קמפיינים יעודיים שתפקידם להניע את הנמענים להיכנס למרכז ההעדפות ולמלא את הטופס. זה כמו שאלון שמחובר באינטגרציה עם מערכת הדיוור וכל פרט שהלקוח משנה בו מתעדכן מיידית במערכת הדיוור ויכול להניע טריגר או להשתקף בדיוור הבא. קמפיינים ליצירת Re-engage. כמו בכל תחום, גם באימייל מרקטינג יש תפיסות שהפכו ל-best practice במשך השנים. מדוורים נקראים ליישם אסטרטגיית Sunsetting, ולהפסיק שליחת מיילים לנמענים לא פעילים, על מנת למנוע בעיות עבירוּת. הכוונה היא שארגונים יבצעו קמפיינים של re-engage שינסו להחזיר את הנמענים ל-engagement. אם לא מצליחים להחזיר נמענים לפעילות כדאי (כך לפי ההמלצה שנתקבעה כ-best practice) למחוק את הנמענים מהדיוורים. רוב מערכות הדיוור מחליטות להגן על עצמן ולא לשלוח מיילים לנמענים לא פעילים. מחיקת הנמענים הלא פעילים היא אחת מהדרכים הנפוצות להתמודד עם הבעיה. האירוניה היא שבכל תוכנית אימייל מרקטינג נורמלית, כמעט תמיד יש כ-50% עד 70% מהנמענים שאינם פעילים אומר לי Dela Quist מאנשי האימייל מרקטינג הבכירים בעולם ומי שייסד את סוכנות האימייל מרקטינג הגדולה בעולם. הרבה משווקים בוחרים לשלם סכומי כסף משמעותיים ל-Google, Facebook, Twitter, TikTok ואחרים על מנת לטרגט את הלקוחות שכבר יש ברשותם את כתובת האימייל   שלהם ברשימת הלא פעילים, אך הם נמנעים מלדוור אליהם.  בעצם, המדובר לא ברשימת אנשים לא פעילים, אלא בחלק מהרשימה שמגיב בתדירות נמוכה. אבל מהרגע שהם חוזרים לפעילות, הם עוברים בד"כ לתדירות דיוור גבוה מאוד. כל אימייל הוא דיוור re engage. כל אימייל שמדוורים שולחים הוא הזדמנות להתחבר מחדש ולכן משווקים צריכים להשקיע בו אפילו יותר ממה שהם משקיעים באימיילים ללקוחות הטובים ביותר. אני חושב שאנשי אימייל מרקטינג פספסו פה את הפואנטה ממשיך Dela Quist. אם נסתכל על כל שאר אמצעי השיווק והפרסום המוכרים חשיפות. מה שגוגל עשתה כשהם יצאו לראשונה עם adwords היה ליצור עלות לקליק. הם הפכו את זה לעניין של קליק ומשווקי אימיילים שמחו מאוד לאמץ את זה. הקלקה שווה הצלחה. זה מוכיח שזה עובד. זה לא מוכיח כלום אומר Dela. הרי לפעמים אנשים נחשפים למודעת גוגל 5 או 10 פעמים לפני שהם לוחצים או אפילו 50 פעם לפני שהם לוחצים. כי מי שלא רצה לקנות ג'ינס במשך שישה חודשים ויום אחד כן רוצה לקנות ג'ינס ואם המודעה שלך מופיעה שוב ושוב הם זוכרים אותך כי הם רואים את המודעה שלך כל הזמן. ממליץ להאזין פרק המלא עם Dela Quist דיוורים נפוצים באיקומרס אופי הפעילות של אתרי איקומרס מחייבים תקשורת ישירה עם הלקוחות וכך נוצרו אימיילים שרלוונטיים לפעילות סחר מקוון. דיוור לנטישת עגלה אחד האתגרים המרכזיים בתחום המסחר האלקטרוני הוא לשפר נטישות עגלת קניות. באופן מפתיע אחוז המבקרים שמשלימים את השלבים במסע הלקוח ומוסיפים מוצרים לעגלת הקניות, אבל לא משלימים את תהליך הרכישה, גבוה מאוד. אחוז הנטישה של עגלת הקניות עשוי להגיע עד ל-70% במחשב נייח, ובמובייל המצב עוד יותר גרוע ועומד כ-85%. דיוור לחידוש מלאי אתרי איקומרס שמוכרים מוצרים מתכלים יכולים תוך לימוד הרגלי הקניה של לקוחות להגיע בתזמון מדויק לצפות מתי הגיע העת לחדש את המלאי ולשלוח אימיילים שמזכירים לחדש מלאי. זה נוח ללקוחות ומעולה לאתרי האיקומרס.See omnystudio.com/listener for privacy information.

דוח מ-2023 שנקרא Customer Email Tracker DMA  קובע כי האימייל נשאר הערוץ המועדף והמאמן והבחירה המובילה לתקשורת אחד על אחד. לדברי הצרכנים, אימייל עולה על כל ערוצי השיווק האחרים מבחינת יעילותו בשלבי מסע הלקוח השונים. זה כולל פעילות לפני רכישה כמו קבלת הנחות, הצעות, מידע על מוצרים וביקורות. בנוסף, צרכנים מעדיפים אימייל עבור אינטראקציות לאחר הרכישה כגון קבלת קבלות, אישורי הזמנה ופרטי המשלוח. צרכנים מעדיפים אימייל עבור הודעות שירות לקוחות, אספקת הטבות נוספות כגון השתתפות בתחרויות ואירועים. וזה אכן נהדר לעתיד האימייל מרקטינג. אבל לאחרונה, AI מסכן את האמינות של כל מידיום וערוץ, כולל דואר אלקטרוני. AI מבטיח להביא שינוי חיובי לתעשיית האימייל מרקטינג, זה יפשט את תהליך הפילוח של נתונים וניתוחם, יוביל לפלחי יעד מדויקים יותר, ישפר את התאמה האישית של קמפיינים שיווקיים באימיי ל מרקטינג ועוד הרבה יותר.   אבל יש גם צד אפל ל-AI. אימייל, SMS וערוצים ישירים אחרים יכולים לשמש ככלי להתקפות ספאם, פישינג וכיו"ב  שמטעות את המשתמשים ומהוות סיכונים למנויים. גם זה לא דבר חדש. אבל בינה מלאכותית מציבה סיכונים לעלייה בהיקפים של קמפיינים היפר מותאמים אישית של ספאם בקנה מידה גדול. בינה מלאכותית עשויה להוביל ליצירה של אתרי סחר אלקטרוני מזויפים בהיקף נרחב ולתרום עוד יותר לנפח העצום ממילא של הודעות דואר אלקטרוני ופישינג. זה לא הנסיך הניגרי, זה הנשיא: בינה מלאכותית תציב סיכונים על ידי שילוב הודעות פישינג וספאם עם יכולות של Generative AI שביכולתן לתמרן, לשכפל ולפברק תמונות, טקסט, קול, וידאו וגם שילוב של כל אלה, מה שעשוי להיות קטסטרופלי ולהטעות אנשים. כדי להמחיש סיכון אחד, ממש לאחרונה, התובע הכללי של ניו-המפשיר, חוקר הודעת רובוקול, שזה כמו "קבר  רחל" אם אתם מכירים, הודעה טלפונית מוקלטת וההודעה הזאת רובוקול התחזה לנשיא ג'ו ביידן המליץ לנמענים  נמענים, לא להצביע בפריימריז לנשיאות. במשרד התובע הכללי של ניו המפשייר מאמנים כי המסר נוצר באופן מלאכותי ומהווה ניסיון לשבש את הבחירות. זמן קצר לאחר מכן, ה-FCC, שזה כמו משרד התקשורת בארצות הברית, אסר על שיחות רובוקול שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית. התחזות לשם או למספר של שולח הודעת  SMS או למספר טלפון בשיחה יוצאת היא די קלה. די קל לעשות את זה גם בערוצים ישירים אחרים. ככל שההבחנה בין תוכן מזויף, בין אם נוצר על ידי בינה מלאכותית או בין אם לאו, הופכת למאתגרת יותר ויותר, אני רואה את הפוטנציאל של אימייל להפוך לערוץ הישיר המהימן ביותר. הנה הסיבה לכך. מלך האמינות, The King of trust: גישה רב ערוצית היא הכיוון שלא הולכים עסקים. זה תואם  את הציפיות של הלקוחות, וכעסקים עלינו להיות נוכחים, היכן שהלקוחות שלנו מעדיפים, ולהעביר את המסר הנכון, דרך הערוץ המתאים, וגם בזמן הנכון. כאשר קשה להבחין בין אמת לשקר, שכבות אבטחה והאמון המרובות של דואר אלקטרוני הופכות אותו למלך ה-trust, לערוץ האמין ביותר. יש מנגנון trust  מוטמע, מובנה בתוך דואר אלקטרוני. לקוחות סומכים על דואר אלקטרוני בין השאר בגלל העבודה המצוינת שספקי תיבות הדואר שלהם עושים, הג'ימלים של העולם, כדי להגן על תיבות הדואר הנכנס שלהם. זה ייחודי לערוץ האימייל, בניגוד למערכות טלפון ציבוריות, קוויות ומערכות SMS במובייל, שבהם אין מתווכים לסינון דואר זבל והודעות זדוניות עבור לקוחות. משתמשי סמארטפונים אומנם יכולים לסנן הודעות ברמת הטלפון, אבל לא מעבר לזה. T-Mobile ורייזון, פרטנר, סלקום ופלאפון או כל ספק תקשורת אחר ברחבי העולם לא מסנן שיחות, לא שיחות רובוקול ולא הודעות SMS וספאם. וכאן בדיוק המקום שבו דואר אלקטרוני ייחודי ומיוחד. להודעות דואר אלקטרוני יש מנגנון אמון מובנה. כמו סדרן במועדון שמחליט מי ייכנס ומי יישאר בחוץ, ספקיות אימייל מסננות הודעות באופן פעיל ונוקטות באמצעים קיצוניים כדי לשמור על תיבות הדואר הנכנס של משתמשים נקיות ובטוחות יותר. הם משתמשים באלגוריתמים ונתונים כגון RBLים, סינון טקסט ונקודות מידע רבות נוספות כדי לסנן כתובות אייפי, לבדוק את אימות הדומיינים, לבדוק את המוניטין, את הרפיטיישן של השולח, ועוד ועוד כל זה מאפשר להם לסנן אימיילים על סמך הרפיטיישן של הדומיין, ההגדרה הטכנית של אימות הדומיין והחלטות רבות נוספות. ג'ימייל משתמש במסנני דואר אלקטרוני מבוססי AI כדי למנוע מספאם, פישינג ותוכנות זדוניות מלהגיע אל תיבות הדואר האלקטרוני של המשתמשים. הוא עושה את זה בדיוק מופלא של 99.9% ומונע כמעט 15 מיליארד הודעות דואר אלקטרוני לא רצויות בכל יום. לאחרונת ג'ימייל הציגה אפילו מודול טקסט חדש בשם RetVec  שמשפר את זיהוי הדואר זבל ב-38% וגם מפחית את ההתראות שווא. אבל לאחר כמעט שני עשורים מאז השקתו של ג'ימייל עומדים בפניהם אתגרים דחופים יותר. מפברואר 2024 אימות דואר אלקטרוני הופך לחובה. החל מהראשון לפברואר 2024, ג'ימייל ויאהו החלו לאכוף הנחיות מחמירות יותר עבור, שולחים בכמות גדולה מה שנקרא  Senders  Bulk מי ששולח ל-Gmail יותר מחמשת אלפים הודעות אימייל ביום אחד, כלומר גם אם היה פה ספייק חד פעמי נחשב ל-Bulk Senders מי ששולח בכמות גדולה יאלץ לאמת את הדומיין השולח באמצעות SPF ו-DKIM ולאפשר ביטול מנוי קל, easy unsubscription להיות בעל סף מאוד נמוך של דיווחים על ספאם, לא יותר מ0.3 אחוזים, ולפרסם רשומת DMARC.  היוזמה החדשה של ג'ימל ויאהו, שזכתה לכינוי המשעשע יאהוגל, מראה את חשיבות ה-trust גם בעיני ספקיות אימייל וגם בעיני הלקוחות. זה לא נגמר בזה. בואו נטפס במסע ה-trust.  דואר אלקטרוני התפתח עם השנים והוסיף שכבות נוספות של אבטחה ו-trusrt פלטפורמות, אימייל מרקטינג, ה-ESPs ושרתים שולחים ניתנים לאימות באמצעות פרוטוקולי SPF ו-DKIM. בחלק העליון של סולם ה-trust והאימות, הצרכנים יכולים לראות לוגו, BIMI לוגו, שהוא הלוגו המאומת של המותג, כמו חותם שעווה  מודרני. ספקיות אימייל מסוימות כגון Gmail יציגו סימן V כמו ה-V הכחול בג'ימייל וה-V הסגול ביאהו, שהוא שכבת אבטחה נוספת שמאמתת את הלוגו והבעלות על הדומיין. בג'ימייל כדי להציג V כחול נדרש אימות VMC  כשכבת אמון נוספת, ארחיב על זה תכף. DMARC הגנה על דומיינים ומותגים. זיוף דומנים, מה שנקרא domain spoofing  מהווה איום נוסף על דומנים. כאשר הוא מיושם כראוי, ולאחר שעבר את כל השלבים עד לשלב של אכיפה, מה שאנחנו קוראים לו מסע ה-DMARC, פרוטוקול DMARC מסייע להגן על הדומיין השולח של המותג מפני התחזות. מומלץ ליישם DMARC באמצעות כלי לפריסה ולניטור של DMARC אני אישית אוהב לעבוד עם EasyDMARC  אבל יש עוד כמה וכמה כלים אחרים לבחור מהם. BIMI לוגו, חותם השעווה המודרני. פרוטוקולי אימות הדומיין, SPF, DKIM ו-DMARC , לא גלויים לעין האנושית. שרתי הדואר "רואים" את הפרוטוקולים הללו, ומותגים שישלימו את האבולוציה של DMARC  למצב אכיפה, יכולים לעשות צעד נוסף של trust ולהציג BIMI לוגו, שהוא הלוגו המאומת של המותג. כמו אותו חותם שעווה שהוא צג בעבר על תכתובות שעברו  על ידי שליח או באמצעות דואר, BIMI לוגו הוא חותם השעווה המודרני שמאמת את זהות השולח. כאשר נמען מקבל אימייל הוא יראה את לוגו המותג בתיבת הדואר הנכנס שלו ויוכל לאמת את הלגיטימיות שלו על ידי זיהוי של הלוגו עצמו. BIMI מסתמך על יישום נכון של DKIM, SPF ו-DMARC רק עד למצב אכיפה. ג'ימייל וספקיות אימייל אחרות צריכות לבוודא שלומיין  השולח יש שכבת אמון נוספת שהוא אימות VMC להצגת הלוגו. כדי לקבל VMC על המותג לה וכיח בעלות על הלוגו, לרשום סימן מסחרי באחת מעשר מדינות שבהן BIMI group מאשרת לרשום סימן מסחרי ולשלם אגרה שנתית של סדר גודל של בין 1300 ל-1500 דולר. וי כחול בג'ימייל: מותגים יכולים להציג את הלוגו שלהם בג'ימייל על ידי העלאת הלוגו לחשבון גוגל שמשוייך לחשבון השולח. זה שונה מ-BIMI  לוגו. זה אולי משהו שאפשר להתחיל לעשות במסגרת Fake it until you make it, כלומר להשתמש בזה בינתיים, עד שיהיה לכם BIMI לוגו. BIMI לוגו כמובן לא מתאים לכל אחד מהסיבות שתיארתי כאן. ג'ימל הוסיפה תכונה חדשה כדי להבדיל בין לוגויים לא מאומתים שנוצרו באמצעות גוגל אקאונט לבין לוגואים מאומתים של BIMI כאשר דומיינים אוכפים DMARC ויש להם BIMI לוגו עם אישור VMC, ג'ימייל תציג את ה-V כחול שמסמן שהבעלות של הדומיין  והלוגו הם של אותו מותג. בג'ימל מדובר בוי כחול, בספקיות אימייל אחרות כגון יאהו הסימון הוא וי סגול,.  ביאהו אפילו לא חייבים את ה-VMC, לא חייבים את התעודה הנוספת. אבל כן חייבים לעבור את מסע DMARC  כלומר לעבור את כל המסע הטכנולוגי שקשור באימות דומניים עד למצב אכיפה של DMARC. מותגים יכולים לשפר מאוד את אמינותם, את ה-trust  ולבסס עצמם כאותנטיים  בעולם שבו ההבחנה בין מקורות אמיתיים ומזויפים מאתגרת יותר ויותר. אם תיכנסו לבלוג ישנם מאמרים בתפריט הראשי, אימות דומניים במערכת דיוור, שם תוכלו לקרוא על פרוטוקולי SPF, DKIM ו-DMARC, לוגו BIMI  וה-V ה כחול בג' ימייל. אם נותרתם עם שאלות, אפשר לתאם איתי חצי שעה, ייעוץ ללא עלות. אפשר לתאם איתי את הפגישה באמצעות הכפתור האדום בבלוג. תודה לכם על ההקשבה, ועד לפעם הבאה, שמרו על עצמכם, בנו trust ולהתראות למאמר שלי ב-Only InfluencersSee omnystudio.com/listener for privacy information.

Podcast interview with Dela Quist.  Visit the episode page to follow, watch videos, and access a summary and transcript. Hebrew Episode Dela Quist, Agency Founder, Email Marketing/Messaging Technology Expert, Speaker & Board Advisor While everyone else is zigging, Dela is zagging in his own unique way. With his famous hashtag: #DBS, Dela will make you wonder, is it stupid or is it smart? Dela will share an incredible case study on audience management in the podcast. We also discuss the famous debate: One question is whether (or not) to delete unengaged subscribers (most will say yes). The surprising role of headlines, reach, and frequency will also be discussed, and many other topics. Don’t miss this episode!See omnystudio.com/listener for privacy information.

זיו שיינפלד וברק פינקלשטיין מגישי הפודקאסט "Mastermind הפודקאסט שמדבר לינקדאין ו-B2B", משוחחים עם סלע יפה על אימייל מרקטינג, ניוזלטרים, עבירוּת ועוד.  לפודקאסט של זיו שיינפלד וברק פינקלשטייןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

איך להתחיל לעשות אימייל מרקטינג? רוב הפודקאסטים והמאמרים שאני מפרסם נכנסים לדקויות ולרמה גבוהה של ביצוע בכל הקשור באימייל מרקטינג ועבירות אימיילים. חלק מהפודקאסטים כוללים ראיונות עם המומחים הבינלאומיים המובילים באימייל מרקטינג ועבירות. גם בקרב מי שעושים אימייל מרקטינג לעיתים אנחנו מופתעים לראות תחומים שלמים שבהם לא נעשית פעילות אימייל מרקטינג. למשל בחנויות איקומרס אולי עושים אימיילים של נטישת עגלה, אבל לא עושים פעילות ניהול מלאי וחידוש הזמנות. ומה לגבי מי שלא התחילו לעשות אימייל מרקטינג? הפרק הזה יעסוק בכל מה שקשור באיך להתחיל לעשות אימייל מרקטינג. איך לבחור מערכת דיוור? איך לאמת דומיין במערכת דיוור? הרשמו לניוזלטר שלי פגישת יעוץ ראשונית ללא עלות  See omnystudio.com/listener for privacy information.

ג'ימייל ויאהו התחילו לאכוף ב-1/2/2024 דרישות קפדניות יותר ממדוורים. במאמר נרחב תיארתי את הדרישות הללו, אני משתף ידע עדכני בוובינרים בנושא בעברית ובאנגלית והנושא הזה וההשלכות שלו על מדוורים יעסיק אותנו בתקופה הקרובה. לאור שאלות שהצטברו החלטתי להקדיש לנושא מדריך מעשי – איך לגשת לנושא ולוודא האם העסק שלך מוכן לדרישות החדשות של ג'ימייל ויאהו ממדוורים. כדי לבדוק את המוכנות שלנו ולשפר את ההערכות, אנחנו נצטרך גישה ל-DNS של הדומיין ולמערכות המדוורות. מהן הדרישות החדשות של Gmail ו-Yahoo? ראשית, הדרישות החדשות הן לא חדשות כלל וכלל והן מהוות best practice כבר שנים. אלא שכעת ספקיות האימייל הללו (וקרוב לוודאי שגם אחרות יצטרפו אליהן) יאכפו את הדרישות. חובה לדוור ממערכת דיוור עם דומיין עסקי. לא ניתן לדוור יותר מאימייל פרטי כגון @gmail.com ממערכת הדיוור. חובה לדוור עם דומיין עסקי מאומת באמצעות פרוטוקולי אימות דומיין SPF ו-DKIM. לפרסם רשומת DMARC. רמת סף נמוכה של דיווחי ספאם. להוסיף קישור הסרה קלה easy unsubscription להוסיף פרוטוקול ARC להודעות מועברות. לצפיה בסרטון למאמר בבלוג לצפייה בוובינר (דורש הרשמה) תיאום פגישת יעוץ ראשונית ללא עלותSee omnystudio.com/listener for privacy information.

האימייל העסקי שלך עדיין ב-Gmail? אולי תמיד חשבת שהגיע הזמן לעבור אל גימייל עסקי בשירות גוגל וורקספייס אבל לא היה לך אומץ?  למאמר המלא + סרטון  הרבה עסקים ועצמאיים משתמשים בכתובת Gmail לצורך התכתבות עסקית. בעוד אין בכך שוב דבר רע, פתיחת מייל עם דומיין עסקי תחת שם הדומיין של העסק מקנה לעסק אמינות בעיני לקוחות ולקוחות פוטנציאליים, מאפשרת התרחבות ושיתוף פעולה בתהליך העבודה בין גורמים בפנים העסק ומחוצה לו ויש לה יתרונות רבים נוספים שאתייחס אליהם במאמר. הרבה עסקים משתמשים בכתובת ה-Gmail שלהם כשהם מדוורים באמצעות מערכת דיוור וזו כבר טעות. בהתאם לדרישות החדשות Gmail ו-Yahoo ממדוורים שנכנסו לתוקף ב-1/2/2024, הן חוסמות כעת את האפשרות הזו.  See omnystudio.com/listener for privacy information.

Chad S. White is the head of Research at Oracle Digital Experience Agency.Author of the 4th edition of the best-selling book: “Email Marketing Rules.” Chad S. White is the author of four editions of “Email Marketing Rules” and nearly 4,000 posts and articles about email and digital marketing. Over the past 17 years, he has served as the lead email marketing researcher at four of the world’s largest email service providers— Oracle, Salesforce, ExactTarget, and Responsys — as well as at Litmus and the Direct Marketing Association. Chad is currently the Head of Research at Oracle Digital Experience Agency, a global full-service marketing and communications agency within Oracle. A former journalist at Condé Nast and Dow Jones & Co., he has been featured in over 100 publications, including The New York Times, The Wall Street Journal, and Advertising Age. Recognized as the No. 1 email marketing expert on Twitter, Chad is the ANA’s 2018 Email Marketer Thought Leader of the Year. Connect with Chad or follow his work via his blog, emailmarketingruls.com podcast pageSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מה יקרה לאימיילים השיווקיים שלך אחרי 1 בפברואר 2024 🤔 ג'ימייל ויאהו הכריזו כי החל מה-1 לפברואר 2024 יציבו דרישות קפדניות יותר ממדוורים במטרה להפוך את תיבות האימייל של הלקוחות שלהן לבטוחות יותר ונקיות הרבה יותר מספאם. אלו הדרישות החדשות. האם הארגון שלך מוכן? האחריות ליישום הדרישות החדשות נחלקות בין המדוורים למערכת הדיוור. דף הוובינר בבלוג באחריות המדוורים: אימות דומיינים: עסקים ידרשו לשלוח אימיילים מדומיין של העסק ואימות הדומיין באמצעות SPF או DKIM. חסל סדר דיוורים מה-Gmail הפרטי באמצעות מערכת דיוור. גוגל תחסום את האופציה הזו. אני ממליץ לאמת את הדומיין עם שני הפרוטוקולים. רק DKIM משויך לדומיין ומאפשר למדוורים לבנות ולשמור על domain reputation של הדומיין של העסק. אפס סובלנות לספאם: מעתה דרישת הסף של דיווחים על ספאם ממשתמשים מאוד דרקונית – לא לחרוג מ-0.3% אחוז דיווחים על ספאם ולשאוף ל-0.1% דיווחים על ספאם (דיווח אחד מאלף דיוורים). לא ניתן לראות את הדיווחים על ספאם מ-Gmail במערכת הדיוור אלא רק ב-Postmaster Tools. צמצום הסיבות לדיווחים על ספאם יכול להיות בזכות שינוי טכני (ראו את הדרישה הרביעית), שינוי בתדירות הדיוור, דיוק הסגמנטים ונתכנים, טמפלטים ועבודה אסטרטגית על תכנית האימייל מרקטינג. פרסום רשומת DMARC: זו יכולה להיות רשומה בפוליסי none (p=none). ההמלצה שלי היא להשקיע בכלי ניטור DMARC, שמאפשר לנטר את כל המקורות שמדוורים בשם דומיין, לעשות את מסע ה-DMARC ובסופו של המסע (כמה חודשים בליווי של מי שמבין בנושא) לעבור למצב אכיפה ולהינות מ"נקודות" שיובילו לשיפור בנתוני העבירוּת. ללא אכיפה לא יהיה שיפור בעבירוּת וכמובן שפרסום רשומה במצב אכיפה ללא טיפול מתאים (מסע ה-DMARC) יוביל לחסימות במקרה של בעיות באימות הדומיין. דרישות שבאחריות מערכת הדיוור ליישם: האם המערכת שלכם תומכת בכך? הוספת קישור easy unsubscribe: וודאו שמערכות הדיוור שלכם הוסיפו header שמציג קישור הסרה "ביטול רישום" / unsubscribe שיופיע לצד כתובת המייל ושם השולח. קישור הסרה מיוחד זה מוצג במקום בולט above the fold . פרוטוקול ARC: מערכות דיוור ידרשו להוסיף פרוטוקול ARC שמוודא שאימות הודעות באמצעות SPF ו-DKIM היה תקין עבור הודעות שהועברו (forwarded).See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה יקרה לאימיילים השיווקיים שלך אחרי 1 בפברואר 2024 🤔 ללא ספק הדרמה הגדולה של 2024 בעולם האימייל מרקטינג הוא ההכרזה המשותפת של ג'ימייל ויאהו שהודיעו כי החל מה-1 לפברואר 2024 יציבו דרישות קפדניות יותר ממדוורים במטרה להפוך את תיבות האימייל של הלקוחות שלהן לבטוחות יותר ונקיות הרבה יותר מספאם. אלו הדרישות החדשות. האם הארגון שלך מוכן? אני מחלק את הדרישות החדשות לכאלו שבאחריות מערכת הדיוור ואלו שבאחריות המדוורים. באחריות המדוורים: אימות דומיינים: עסקים ידרשו לשלוח אימיילים מדומיין של העסק ואימות הדומיין באמצעות SPF ו- DKIM. חסל סדר דיוורים מה-Gmail הפרטי באמצעות מערכת דיוור. גוגל תחסום את האופציה הזו באמצעות העברת ה-DMARC פוליסי בדומיינים שלה gmail.com and googlemail.com למצב p=quarantine  דבר שלא יאפשר עוד דיוור מכתובות אימייל פרטיות. אני ממליץ לאמת את הדומיין עם שני הפרוטוקולים. רק DKIM משויך לדומיין ומאפשר למדוורים לבנות ולשמור על domain reputation של הדומיין של העסק. אפס סובלנות לספאם: מעתה דרישת הסף של דיווחים על ספאם ממשתמשים מאוד דרקונית - לא לחרוג מ-0.3% אחוז דיווחים על ספאם ולשאוף ל-0.1% דיווחים על ספאם (דיווח אחד מאלף דיוורים). לא ניתן לראות את הדיווחים על ספאם מ-Gmail במערכת הדיוור אלא רק ב-Postmaster Tools. צמצום הסיבות לדיווחים על ספאם יכול להיות בזכות שינוי טכני, שינוי בתדירות הדיוור, דיוק הסגמנטים והתכנים, טמפלטים ועבודה אסטרטגית על תכנית האימייל מרקטינג. פרסום רשומת DMARC: זו יכולה להיות רשומה בפוליסי none (p=none). ההמלצה שלי היא להשקיע בכלי ניטור DMARC, שמאפשר לנטר את כל המקורות שמדוורים בשם דומיין, לעשות את מסע ה-DMARC ובסופו של המסע (כמה חודשים בליווי של מי שמבין בנושא) לעבור למצב אכיפה ולהינות מ"נקודות" שיובילו לשיפור בנתוני העבירוּת. ללא אכיפה לא יהיה שיפור בעבירוּת וכמובן שפרסום רשומה במצב אכיפה ללא טיפול מתאים (מסע ה-DMARC) יוביל לחסימות במקרה של בעיות באימות הדומיין. אמנם אפשר לצאת ידי חובה ולפרסם רשומת DMARC  חסרת משמעות. שאינה מקבלת דיווחים. GMAIL בודקת את ה-DNS ולא ברור אם היא תעניש את מי שלא יפרסם כתובת אימייל בטאג RUA – כתובת אימייל אליה ישלחו דוחות DMARC. אני ממליץ להטמיע רשומת DMARC  ב-DNS באמצעות כלי לניהול וניטור DMARC. אם תיכנסו לבלוג דרך התפריט הראשי אימייל מרקטינג > "אימות דומיין במערכת דיוור" ותוכלו למצוא סדרת מאמרים על רשומות SPF, DKIM וDRMRC והמלצה על כלים לניהול לניטור DMARC. הנה קטע קצר מהפודקאסט עם JAKUB OLEXA וחבר בכיר בארגון M3AAWG בו הוא מדבר על החשיבות של פרוטוקול DMARC וגם מרחיב על התקן החדש DMARC 2.0 דרישות שבאחריות מערכת הדיוור ליישם: האם המערכת שלכם תומכת בכך? הוספת קישור easy unsubscribe: וודאו שמערכות הדיוור שלכם הוסיפו header שמציג קישור הסרה "ביטול רישום" / unsubscribe שיופיע לצד כתובת המייל ושם השולח. קישור הסרה מיוחד זה מוצג במקום בולטabove the fold . פרוטוקול ARC: מערכות דיוור ידרשו להוסיף פרוטוקול ARC שמוודא שאימות הודעות באמצעות SPF ו-DKIM היה תקין עבור הודעות שהועברו (forwarded). לכן, מדוורים שמעברים הודעות (forward) יצטרכו להוסיף ARC headers. פרוטוקול ARC (Authenticated Received Chain) הוא תקן אימות אימייל עבור הודעות שנשלחו כדי להבטיח שהן יתקבלו בהצלחה על ידי הנמען הסופי לאחר שהן עברו העברה (forward). ARC מפחית את הסיכוי שהודעות שהועברו יכשלו באימות האימייל. לעיתים, העברת הודעות יכולה לשנות את תוכן ההודעה המועברת. כאשר תוכן ההודעה משתנה בהודעות שעברו forward, עשויות להיכשל באימות SPF או DKIM בצד המקבל. ARC מסייע במניעת כישלון האימות.הנה קטע קצר מתוך הפודקאסט עם AL IVERSON כיום מנהל ה-deliverability של AWEBER שמדבר על פרוטוקול ARC אני יודע הרבה מונחים טכניים ואתם בכלל רק רציתם לשלוח ניוזלטר או קמפיין לחנות האיקומרס שלכם. אם זה סינית בשבילך אני מזמין אותך לפנות אלי כדי לבדוק את המוכנות של העסק או הארגון שלך לשינויים הצפויים החל מ-1 בפברואר 2024. אפשר לתאם איתי באמצעות הכפתור האדום בבלוג.See omnystudio.com/listener for privacy information.

שנת 2023 היתה עבור האימייל שנה מצוינת וכל הסימנים מראים כי כוחו גובר משנה לשנה * טרנדים בשיווק ושינויים משמעותיים הצפויים ב-2024 יגבירו את כוחו ומעמדו של האימייל * מדוורים יהיו חייבים להתמקצע כדי להצליח באימייל מרקטינג. למאמר בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

במקביל ל-crm.buzz אני מעלה לאוויר פודקאסט חדש EmailGeeks.Show - ראיונות באנגלית בלבד עם מומחי אימייל מרקטינג ועבירוּת בינלאומיים. לפניכם פרק הפורומו שפורסם לקראת ההשקה בחודש ינואר 2024.See omnystudio.com/listener for privacy information.

פרק מספר 221 והפעם סיכום 2023 בפודקאסט והצצה למה שצפוי בפודקאסט ב-2024. ב-2023 פרסמתי 46 פרקים מתוכם 7 ראיונות עם מומחי אימייל מרקטינג, עבירות אימיילים ושיווק, ופרק מיוחד שכלל סדרת ראיונות שקיימתי במסגרת ועידת  deliverability summit שהתיימה בפראג ביוני 2023. וגם שתי הרצאות: האחת במסגרת וובינר שערכתי ללקוחות אקטיב טרייל לגבי הוי הכחול החדש בג'ימייל והשניה במסגרת אירוע השקת הספר של אדיר זנגי שיווק על אוטומט. יתר הפרקים שהקלטתי הם גירסאות אודיו של מאמרים בתוך הבלוג crm.buzz. אפרופו וובינרים, אני מתכנן לערוך בקרוב וובינר על הדרישות החדשות של ג'ימייל ויהאו ממדוורים. מזמין אתכם לעקוב אחרי הניוזלטר של הבלוג וכך תוכלו להישאר מעודכנים במייל בכל מה שמעניין וחשבו לדעת על אימייל מרקטינג. בניוזלטר אעדכן אתכם גם לגבי פתיחת ההרשמה לוובינר החינמי בנושא. אפשר להירשם בבלוג. גיל תגיד להם מה צריך לעשות? מה צפוי ב-2024? שנת 2024 מסתמנת כשנה מאוד חשובה לערוץ האימייל. עבירות לא הולכת להיות קלה יותר להפך. Gmail ו-Yahoo מציבות דרישות חדשות למדוורים (bulk sender), הפסקת השימוש בקוקיז צד ג' בדפדפן כרום תשבש את שוק הפרסום המטורגט. השקתי פודקאסט חדש באנגלית שנקרא emailgeeks.show המביא בעריכה מחודשת ובאנגלית בלבד את הראיונות שקיימתי עם מומחי אמייל מרקטינג ושיווק בינלאומיים. הפרק הראשון עם Chad White יפורסם במהלך ינואר 2024. גם בבלוג התחלתי תרגם מאמרים לאנגלית. אחרי המלחמה אמשיך בראיונות וכבר קבעתי עקרונית עם מנהלת העבירות של קלאוויו, עם מנהלת השיווק socketlabs ועם מנהל העבירות של Netcore. למעט דילוג אחד או שניים בתחילת המלחמה אני ממשיך להקליט פרקי סולו ואני מפרסם פרק חדש בכל יום רביעי. גם את הפרק הזה אני מקליט תוך כדי שירות מילואים.  זהו סיכום השנה בפודקאסט. אביא כאן טעימות מ-7 ראיונות ושתי הרצאות ומקווה שזה יעשה לכם חשק להאזין לפרקים המלאים. רשימת הראיונות וקישורים להאזנה מתפרסמת בדף הפודקאסט בבלוג: https://crm.buzz/podcast  הפרקים המלאים משלבים ראיונות באנגלית ושילוב של תרגום בעברית.See omnystudio.com/listener for privacy information.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

סינון הספאם של Gmail עובר כעת שינויים דרמטיים. זיהוי מהיר, יעיל ומדויק של תוכן מזיק ופוגעני כגון מתקפות פישינג, ניסיונות הונאה וספאם, או הערות פוגעניות בתגובות או בפוסטים, הוא נדבך חשוב וכעת גוגל משיקה מודול יעיל וחדשני כדי לשפר זיהוי מתקפות אלה והיא הטמיעה אותו גם ב-Gmail. למאמר בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

לאימות הדומיין במערכות המדוורות אני מתייחס כאל “סף הכניסה לעבירוּת”. זה הצעד הראשון שמדוורים יכולים לעשות כדי לקחת על עצמם את הבעלות על ה-reputation שלהם. עבירוּת נשענת על כמה עמודי תווך כששלושת העיקריים הם ה-reputation של כתובת ה- IP (הכוונה לכתובות ה-IP של שרתי הדיוור שלרוב המדוורים אין עליהן שליטה), ה-reputation של הדומיין (הדומיין שלנו, לרבות ה-reputation של סיומת ה-TLD של הדומיין, ה-reputation של רשם הדומיינים), התוכן והקישורים שמצורפים לדיוור (אל דומיינים חיצוניים) ועוד כמה וכמה גורמים משפיעים. אלא שדי בפסיק שאינו במקום, או תו מיותר כדי שייווצר כשל באימות הדומיין, שיוביל לחסימה או לפגיעה בעבירוּת. אל תעשו את הטעויות האלה.  למאמר בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בשנים האחרונות ניכרת מגמה גוברת של ירידה בחשיפות במדיה החברתית: החשיפה המוגברת בתקופה שאחרי ההצטרפות לרשת מעודדת משווקים ויוצרי תוכן להשקיע בפלטפורמה החברתית ולצבור עוקבים.  אלא שככל שחולף הזמן, האלגוריתם הופך את עורו ורבים מהמשווקים ויוצרי התוכן מתוסכלים מכך שהאלגוריתם שהיה חביב אליהם בעבר, מתגמל פחות ופחות והם זוכים לחשיפה מזערית. לפעמים הפתרון הוא לעבור לקמפיינים ממומנים כדי לקבל גישה לקהל העוקבים אחרי המותג. אם לא די בכך, משווקים רבים סובלים מחסימות חוזרות ונשנות ברשתות החברתיות, שמשתקות את הפעילות השיווקית של העסק ברשת, לפעמים בגלל הפרה לא ברורה של מדיניות, דיווחים של גולשים זדוניים ומסיבות נוספות. גם ללא חסימות, רשתות חברתיות נחשבות "קרקע מושכרת" כי בעל הבית יכול לשנות את התנאים לרעה בכל רגע. אפילו העוקבים אינם שלך, אלא של הרשת החברתית מה שלמעשה הופך את הרשתות החברתיות לכלי discovery בלבד וקשה להסתמך עליהן מעבר לכך. לעומת הרשתות חברתיות האימייל הוא ערוץ המאפשר תקשורת ישירה ובלתי תלויה. נחיצותו של ערוץ ישיר חשובה בעת שגרה ומשמעותית ביותר בעת מלחמה. ממחקרים שונים, בין השאר של ה-DMA, עולה כי ערוץ התקשורת האמין והמועדף על לקוחות הוא ערוץ האימייל.  תרמו לכך, בין השאר, מנגנונים מובנים לאימות זהות הדומיין השולח (פרוטוקולי SPF ו-DKIM), מנגנון ההגנה על דומיינים ומותגים DMARC, לוגו מאומת BIMI שיוצג בתיבת המייל עבור מדוורים שעברו תהליך אימות מתאים. במקרה זה Gmail יציג V כחול שמאמת את זהות הדומיין והלוגו של המותג. [הרחבה על כל הפרוטוקולים...] גם באימייל יש כללים, מדיניות וחוקים. בעוד כחודשיים (פברואר 2024) יכנסו לתוקף דרישות סף מחמירות יותר ממדוורים. מדוורים רבים לא עומדים בהן.  כתוצאה מכך, מדוורים שלא עומדים בדרישות הסף ירגישו עליה בחסימות וירידה בחשיפות (פתיחות והקלקות) כי יותר מיילים שהם שולחים יחסמו או יגיעו לספאם. במערכות דיוור רבות ניתן להגדיר את חלק מדרישות הסף הטכניות.  דרישת סף מחמירה נוספת דורשת לעמוד בסף מינימלי של 0.3% דיווחים על ספאם. כדי לאבחן את רמת הדיווחים על ספאם. [אלו הדרישות החדשות ממדוורים...] מרבית מערכות הדיוור מאפשרות לשלוח את הדיוורים דרך "צינור" יחיד שמסופק כחלק ממערכת הדיוור ולמדוור אין עליו שליטה.  ישנן מערכות דיוור בודדות שמאפשרות למדוורים למקסם את העבירוּת ע"י הפצת הדיוורים דרך "צינורות" (שרתי דיוור) שונים בהתאם להגדרות, למשל פיצול דיוורים שיווקיים וטנזקציונים, ואף הגדרות מורכבות יותר כגון הפצה לדומיינים מסוימים באמצעות שרתי דיוור נפרדים. חלק מהמערכות הללו כוללות תכונות נוספות שמאפשרות למדוורים לשפר את העבירוּת. [מערכת דיוור עצמאית...] מנויי הניוזלטר יכולים לקבל שעת יעוץ ראשונית (במקום 1/2 שעה) ללא עלות או התחייבות בנושא אימייל מרקטינג ועבירוּת אימיילים.  ניתן לתאם איתי פגישה כאןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

שירות אימות אימייל יכול לסייע למשווקים לצמצם סיכונים ברשימות הדיוור שלהם. השירותים השונים נבדלים ביניהם באיכויות ומחירים. מתי כדאי להשתמש בשירות אימות אימיילים ולאילו תוצאות לצפות. הרחבה במאמר בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

לקט ראיונות עם מומחי אימייל מרקטינג בינלאומיים Dela Quist, שותף מייסד והיועץ של Alchemy Worxs סוכנות האימייל מרקטינג הגדולה בעולם ואחד האנשים החכמים בתעשיית האימייל. Jay Schwedelson, מייסד subjectLine.com והמייסד של ועידת האימייל מרקטינג המקוונת הגדולה בעולם. Chad S. White מחבר הספר רב המכר Email Marketing Rules שיצא לא מזמן במהדורה רביעית מורחבת. Adriam Williams, מומחה לעבירוּת אימיילים Jakub Olexa, מייסד ומנכ"ל MailKit ו-Omnivery מאמר בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ישראל במלחמה. אתגרי חוסן כלכלי, שיווק לחו"ל ועוד. שיווק בזמן מלחמה ואימייל מרקטינג - גם הוא מתגייס. למאמר בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

באורח נדיר Gmail ו-Yahoo יצאו ביוזמה משותפת במטרה להפוך את תיבות המייל של הלקוחות שלהן לבטוחה יותר ונקיה יותר מספאם. שתי ספקיות האימייל הללו מצפות לעבוד יחד עם קהילת האימייל על מנת להנהיג סטנדרט חדש בתעשייה. כך מסרו בהודעה משותפת Neil Kumaran מגוגל ו- Marcel Becker מיאהו. לפי הצהרת Gmail ההגנות מבוססות הבינה המלאכותית שלה מונעות יותר מ-99.9% מהספאם, הפישינג והתוכנות הזדוניות שמגיעות אל משתמשי Gmail מלחדור אל תיבות הדואר הנכנס של המנויים שלה. היא חוסמת כ-15 מיליארד הודעות אימייל לא רצויות בכל יום. עד לפני כשנה גוגל אפשרה למדוורים לשלוח אימיילים לא מאומתים למנויי Gmail ואפילו הסכימה לקבל מיילים ממערכות דיוור ואוטומציה שיווקית ללא דומיין, כלומר אימיילים שנשלחו ממערכות דיוור כאשר השולח הוא כביכול מייל פרטי כגון מייל מהדומיין Gmail.com. האיומים והאתגרים שספקיות אימייל מתמודדות איתם הפכו מורכבים מתמיד ולכן ב-Gmail ו-Yahoo מציגים דרישות חדשות עבור מדוורים, במטרה לשמור על תיבות הדואר הנכנס של הנמענים שלהן בטוחות יותר וללא ספאם. לפי ההצהרה, החל מפברואר 2024, Gmail ו-Yahoo יוצבו בפני מדוורים דרישות מחמירות יותר אם הם שולחים כמות גדולה של אימיילים (גוגל מתייחסת בדרישתה אל שולחים מעל ל-5,000 אימיילים ביום אחד לכתובות Gmail ואילו ב-Yahoo אין התייחסות להגדרה bulk senders). הדרישות מבקשות ממדוורים לאמת את הודעות האימייל שלהם באמצעות SPF או DKIM, לאפשר ביטול מנוי קל (Easy Unsubscription) ולהישאר בטווח שבין 0.1% ל-0.3% דיווחים על ספאם על ידי משתמשים (נמוך מ- 0.3% ולשאוף ל-0.1% דיווחים על ספאם ב-Google postmasters Tools). למאמר בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

יש לו IQ כמו של איינשטיין ואפילו יותר, הוא ינתח (תוך דקות) את תכנית האימייל מרקטינג שלכם וימליץ מה לשפר. רק צריך לבקש ממנו בשפה פשוטה. למאמר המלא כולל סרטונים בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

סף הכניסה לעבירוּת הוא אימות דומיינים מדוורים באמצעות פרוטוקולי אימות הדומיין SPF ו-DKIM. מהי רשומת DKIM ואיך נכון להגדיר אותה? לסדרת מאמרים על אימות דומיינים בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אימות דומיינים אמנם אינו מבטיח הגעה ל-inbox אך מאפשר למדוורים לקחת אחריות ולבנות sender reputation שחלק משמעותי ממנו מקושר לדומיין השולח וכך לשפר את הסיכויים להגיע אל ה-inbox. תחת ההגדרה Email Authentication נמצאים הפרוטוקלים SPF ו-DKIM ומעליהם, ככלי לניטור והגנה על הדומיין, פרוטוקול DMARC.פרוטוקול חדש נוסף הוא פרוטוקול BIMI המאפשר לנמען להבחין ויזואלית אם הודעת אימייל היא אותנטית (כמו "חותם המלך") . הטמעת DMARC ו-BIMI יכולה לבוא רק לאחר הטמעה תקינה של SPF ו-DKIM.  אימות הדומיין מתבצע בעזרת הגדרת רשומות מתאימות ב-DNS של הדומיין. פעמים רבות ה- DNS הוא חוליה חלשה שדורשת תשומת לב. מאמרים בבלוג על אימות דומיינים See omnystudio.com/listener for privacy information.

ראיון עם Chad S. White מחבר הספר Email Marketing Rules שיש מי שכינו אותו "התנ"ך של האימייל מרקטינג" שיצא לאחרונה במהדורה רביעית מורחבת ומעודכנת. עיתונאי לשעבר, החל את דרכו כבלוגר. פרסם מעל ל-4,000 מאמרים ופוסטים בנושא אימייל מרקטינג, משמש כיום כ-Head of Reasearch ב-Oracle Marketing Consulting, סוכנות פנימית ב-Oracle העובדת עם המותגים הגדולים בעולם. לדף הפודקאסט הכולל סרטונים    See omnystudio.com/listener for privacy information.

לאורך השנים נטען כי מילים מסוימות הידועות בשם "מילים ספאמיות" (Spammy Words) כמו "חינם" או "מבצע", עשויות להביא לכך שאימיילים יישלחו ישירות לתיבת הספאם. ההמלצה מופיעה גם במאמרים עדכניים. האם להאמין להם? למאמר בבלוג לפודקאסטים המלאים שמצוטטים בפודקאסט: Chad S. White Jay Schwedelson Dela Quist Guy HansonSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) נכנסה לחיינו בסערה ולצד עושר מטורף של יצירתיות מביאה איתה גם צדדים מפחידים יותר. אחד מהם - בינה מלאכותית יוצרת אתרים מזויפים. כיצד זה משפיע על מותגים, חנויות איקומרס, ספאם ואימייל מרקטינג? מאמר בבלוג סרטון Mo Gawdat בערוץ היו-טיוב של Steven BartlettSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אפל ממתגת את עצמה כאבירת הפרטיות. מאז השקת IOS14 כל השקה של מערכת הפעלה חדשה של אפל מלווה בלא מעט חרדות: איזה שפן היא תשלוף בהשקת IOS17? למאמר בבלוג Music from Uppbeat https://uppbeat.io/t/all-good-folks/blue-planets License code: E3YTXRLVOGE2N5KK  See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט המתרכז בהערכות מדוורים לקראת חגי הקניות אונליין ומתמקד בשלושה נושאים עיקריים שיש לשקול בהערכות לדיוור בחגי הקניות: משולש כותרת, כותרת משנה ושם השולח; תוכן בעל ערך ולא רק תוכן מכירתי; הערכות מבחינת deliverability. הפודקאסט משלב ראיונות עם כמה מומחי אימייל מרקטינג ושיווק מהעולם. כולם התארחו בפודקאסט. Music from Uppbeat. License code: E3YTXRLVOGE2N5KKSee omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג שם השולח - friendly from - יחד עם הכותרת וכותרת המשנה עובדים יחד ומשפיעים על ההחלטה של נמענים האם לפתוח אימיילים או להתעלם מהם. אם עובדים איתם נכון הם יגבירו מעורבות של נמענים עם הדיוורים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

ראיון לפודקאסט עם Jay Schwedelson, מייסד subjectLine.com כלי מוביל לדירוג וניסוח (כולל AI) של כותרות אימייל. מייסד Worldata Group שאחראית על ועידת האימייל מרקטינג הגדולה בעולם GURU conference דף הפודקאסט בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג ה- Google postmasters tool הוא dashboard חינמי של גוגל שבו ניתן לצפות במדדי עבירוּת בסיסיים. למרות מגבלותיו הוא משלים את אחת הפונקציות החסרות בכל מערכת דיוור או אוטומציה שיווקית: היעדר נתונים לגבי מצב העבירוּת במערכת הדיוור.See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבגלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בוטים זדוניים הסורקים את הרשת וממלאים טפסים (טופסי הרשמה, טפסים ליצירת קשר וכו) ויוצרים כך שלל בעיות. איך להגן על טפסים באתר וורדפרס? מאמר בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

Deliverability Summit - Prague 2023 Jakub Olexa, Founder & CEO at Malkit & Omnivery, M3AAWG Guides Committee Vice-chair, M3AAWG Champions Committee Co-Chair Raymond Dijkxhoorn, Co-Founder & Chief Executive Officer @ Surbl Tomas Charvat, CEO at Excello Izabela Harbarczyk, Growth Catalyst @ Bouncer See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

לדף הפודקאסט בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מאמר הרחבה בנושא הוי הכחול בג'ימיילSee omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מאמר בבלוג See omnystudio.com/listener for privacy information.

מאמר בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

לדף הפודקאסט בבלוג  See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג למאמר באנגלית בבלוג של Only Influencers  See omnystudio.com/listener for privacy information.

>>> להרצאה המצולמת + מצגת + מאמר See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג "לא תאמינו איך הכנסנו 300,000 ₪ תוך שבועיים מקמפיין של 20 אימיילים בלבד!" הבטחות להצלחה בין לילה קיימים במתכונים לעוגות וכן, גם באימייל מרקטינג. למי מתאים לעשות אימייל מרקטינג לפי מתכון? ומה לבדוק לפני שמתחילים "לבשל"?See omnystudio.com/listener for privacy information.

לדף הפודקאסט בבלוג ראיון עם Guy Hanson סגן נשיא לענייני customer engagement בחברת VALIDITY, מובילה עולמית בנושאי עבירות אימיילים ואיכות נתונים. גיא מגיש של סדרת הוובינריים state of email live  והמגיש של הפודקאסט .Email After Hours.  See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג מדדי פתיחת אימיילים אינם מהווים אינדיקטור אמין להצלחה הכוללת של קמפיינים באימייל. למרות זאת הם התקבעו אצל מדוורים במשך השנים כמדד העיקרי.See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג מייל ברוכים הבאים - welcome email מנבא במידה רבה את מערכת היחסים בין נמען למותג ולכן הוא אימייל חשוב מעין כמוהו. מהו הוולקאם אימייל ומה תפקידו בסדרת דיוורים ובתהליך Onboarding? הרשמו לניוזלטר של הבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג  ישנם הרבה דברים שתורמים להצלחה או לכישלון של אימייל מרקטינג ולפעמים דווקא הדברים הקטנים שלכאורה פחות חשובים או שאינם נמצאים במודעוּת. אחד הדברים הקטנים האלה הן כותרות באימיילים. כשאני שואל מדוורים כמה זמן הם משקיעים בתכנון הקמפיין, בהצעה השיווקית, בקופי, בעיצוב ובכל מה שמסביב, לעומת זמן ההשקעה בכותרות, פעמים רבות התשובה היא שעיקר המאמץ מושקע בקמפיין ומעט מאוד זמן מושקע בכותרות. בדרך כלל הכותרות זוכות לתשומת לב מינורית רגע לפני שהקמפיין יוצא. שם השולח = מיתוג בפודקאסט שערכתי עם ידידי Dela Quist, שותף מייסד והיועץ של Alchemy Worx סוכנות האימייל מרקטינג הגדולה בעולם, Dela מייחס חשיבות רבה לכותרות שמשחקות תפקיד נרחב ולא מהוות רק טיזר או "שער כניסה" לתוך האימייל עצמו. לכותרות יש תפקידים שלא תמיד אנחנו יכולים למדוד אותן בתוך מערכת הדיוור, אומר לי Dela Quist. ל-Dela  יש מוניטין של מי שמערער על הסטטוס קוו באימייל מרקטינג ויש לו גישות שונות ופורצות דרך לתפקיד האימייל מרקטינג וקשה להתווכח איתו כי הוא מגבה את מחקריו הארוכים בהרבה מאוד דאטה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג כמו בכל תחום, גם באימייל מרקטינג התקבעו במשך השנים תפיסות שהפכו ל-best practice.  אחת מהתפיסות האלה היא כי יש להפסיק לדוור לנמענים שאינם פעילים (unengaged) כשהטיעון המרכזי הוא שאם ממשיכים לדוור אל נמענים לא פעילים זה עשוי ליצור בעיות עבירוּת. חלק מהתפיסה הזאת מעוגנת באסטרטגיה של Sunsetting לפיה צריך לנסות להחזיר ל-engagement באמצעות קמפיינים של re-engage נמענים לא פעילים (unengaged) ואם לא מצליחים להחיות את אותם נמענים, השלב הבא הוא למחוק אותם מהדיוורים. את התפיסה הזו מפמפמות כל השנים מערכות הדיוור שמשיקולים שלהן רוצות להגן על המערכות שלהם. אני רואה כל כך הרבה מדוורים שלא מבינים או שאינם מיישמים ולו את הבייסיק שבבייסיק מבחינת עבירוּת אימיילים, כך שמבלי לגרוע מהסכנה הברורה לבעיות עבירוּת מיישום מהלך זה, מחיקת נמענים לא פעילים היא אולי האחרונה בדאגות שלהם. ואולי יש דרך אחרת?See omnystudio.com/listener for privacy information.

לדף הפודקאסט בבלוג ראיון לפודקאסט עם Dela Quist שותף מייסד ויועץ של Alchemy Worxs סוכנות האימייל מרקטינג הגדולה בעולם, מעל ל-100 עובדים ונוכחות בינלאומית בארבע יבשות. את Dela אני מכיר מקהילת Only Influencer, קהילה בינ"ל של אנשי אימייל מרקטינג שבה אנו חברים. במרוצת השנים הזדמן לנו להשתתף יחד בוובינרים ודיונים שונים. הוא אחד האנשים החכמים בתעשייה (גם אמרתי לו את זה) ותמיד כייף ללמוד ממנו. אם באימייל מרקטינג יש דברים שהשתרשו כ-best practice או כ"פרות קדושות" Dela "שוחט אותן" ותמיד זה מגובה בדאטה תומכת. מאמר בנושאSee omnystudio.com/listener for privacy information.

לדף הפודקאסט בבלוג ראיון לפודקאסט עם Dela Quist שותף מייסד ויועץ של Alchemy Worxs סוכנות האימייל מרקטינג הגדולה בעולם, מעל ל-100 עובדים ונוכחות בינלאומית בארבע יבשות. את Dela אני מכיר מקהילת Only Influencer, קהילה בינ"ל של אנשי אימייל מרקטינג שבה אנו חברים. במרוצת השנים הזדמן לנו להשתתף יחד בוובינרים ודיונים שונים. הוא אחד האנשים החכמים בתעשייה (גם אמרתי לו את זה) ותמיד כייף ללמוד ממנו. אם באימייל מרקטינג יש דברים שהשתרשו כ-best practice או כ"פרות קדושות" Dela "שוחט אותן" ותמיד זה מגובה בדאטה תומכת. מאמר בנושאSee omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג מנהלי שיווק לא מתעניינים באחוזי פתיחת אימיילים ולא בעבירוּת אימיילים!ביטס אנד בייטס לא מעניינים אותם.מנהלי שיווק גם לא מתעניינים בקריאטיב, בהצעה השיווקית או במבצע זה או אחר.מה שבאמת אכפת למנהלי שיווק זו השורה התחתונה! מבחן התוצאה.ואתם יודעים מה? הם צודקים!אני יכול לדבר עד מחר על עבירוּת אימיילים ואסטרטגיית אימייל מרקטינג, ולהדגיש את המושגים האלה של שלוש או ארבע אותיות כמו DKIM, SPF, או DMARC ו-BIMI ולהסביר למה הם ממש לא קופי פייסט או עניין של מה בכך, או להסביר שעבירוּת זו גישה שמשלבת טכנולוגיה ומתודולוגיה.אני יכול להמשיך לנפח להם את המוח עם כל "מיני שטויות" וזוטות שלא ממש מעניינות מנהלי שיווק ולפרט מה זה reputation של כתובות IP ו-reputation של דומיינים ושל תוכן ועוד.כל זה ממש לא מעניין מנהלי שיווק!אבל אני מאמין שמנהלי שיווק שהאימיילים שלהם לא מגיעים ללקוחות כי הם נחסמים או מגיעים לספאם, ממש יתבאסו לגלות את הפגיעה בשורה התחתונה ואת השחיקה בשורת הרווח.See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג הייתם קונים מכונית בלי לבדוק לה טוב טוב את המנוע? כנראה שלא. כדי להמחיש את המבנה הבסיסי של מערכת דיוור אני עושה שימוש באנלוגיה של מכונית. ישנם חלקים הנראים לעין גם במכונית וגם במערכת דיוור (או מערכת אוטומציה שיווקית. אבל לצורך הפשטות אקרא לשתיהן: מערכת דיוור או ESP). בין החלקים החשופים במכונית: גוף המכונית, קימורי השלדה והצבע, גלגלים, חלונות, מושבים, דשבורד שכולל שעונים ומכוונים וכדומה, ויש חלקים שלא חשופים לעין שנמצאים under the hood – כגון המנוע והגיר (תיבת ההילוכים). באופן דומה במערכת דיוור החלקים החשופים לעין הם ממשק המשתמש, עורך האימיילים, ניהול הרשימות, ה-canvas ורכיבי האוטומציה, הדשבורד וממשקים ותפריטים נוספים. החלק שאינו חשוף למשתמש הוא החלק של שרתי הדיוור והאופן שבו מערכת הדיוור מנהלת אותם.See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

לדף הפודקאסט בבלוג  Joe Pulizzi הוא "הכוהן הגדול" של שיווק מבוסס תוכן. בזכותו המונח Content Marketing הפך למטבע לשון. הוא מהמומחים המובילים בעולם לשיווק מבוסס תוכן ומייסדם של מספר סטארט-אפים ויזמויות בתחום התוכן, כולל אתר ליוצרי תוכן, The Tilt, אירוע ליזמים בתחום התוכן Creator Economy Expo (CEX). הוא מחברם של שבעה רבי מכר כולל Content Inc. ו-Epic Content Marketing (שעומד לצאת ב-2023 בהוצאה מחודשת) וספרים נוספים. הוא מגיש יחד עם Robert Rose את הפודקאסט This Old Marketing בכל יום שישי, ואת הפודקאסט Content Inc בכל יום שני ורביעי. שוחחנו בין השאר, על השימוש המוצלח שעושים יוצרי תוכן באימייל לבניית קהילות, תוכניות נאמנות, שימוש במטבעות נאמנות (social tokens), הפצה ויראלית של תוכן באמצעות ניוזלטרים, החשיבות של minimum viable audience ועוד.See omnystudio.com/listener for privacy information.

מאמר בבלוג שילוב יישומי בינה מלאכותית (Artificial Intelligence) באימייל מרקטינג נשמע מבטיח. עבור מדוורים שעד היום עשו Blast ה-AI יעשה שינוי מהותי ויהפוך אותם למדוורים מתוחכמים יותר. למדוורים המתוחכמים הוא יחסוך זמן עבודה ויאפשר להם ליצור קמפיינים מדויקים עוד יותר בהיקף רחב ביותר.See omnystudio.com/listener for privacy information.

דף הפודקאסט קישורים לפרקים שהוזכרו בפרק גיל כוכבי יובל אקרמן לירון ליבסקינד מוליאן  אסף גלאון שמיר סגל DR. Matthew Dunn Jeanne Jennings Ai Iverson  Jakub Olexa Chriss Marriot Ryan Phelan Joe Pulizzi Adrian Williams Demitry Kudrenko  Music from Uppbeat https://uppbeat.io/t/simon-folwar/the-climber License code: LH1ZT3DTVVAVNTUI  See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג אימייל מרקטינג הוא אחד מאמצעי השיווק האפקטיביים ביותר שעומדים לרשות סטרטאפים (ועסקים בכלל). בהשוואה לערוצי paid media, אימייל מרקטינג אינו יקר ואם פועלים בו נכון הוא יחזיר פי 42 על כל דולר שישקיעו בו. פעמים רבות שיווק ה-Product (המוצר) של הסטארטאפ נפגע כתוצאה מפעילות זו. אולי הצורך לעשות את הדברים מהר ואולי גורמים נוספים מביאים לכך שהרבה מאוד סטרטאפים המבצעים אימייל מרקטינג, מתויגים כספאמרים לפי אמות המידה של ספקיות האימייל ומסננות הספאם לעיתים עד כדי שיתוק כלל פעילות האימייל של הארגון.See omnystudio.com/listener for privacy information.

דף הוובינר בבלוג (נדרשת הרשמה לניוזלטר)  בין הנושאים בוובינר: אימייל וספאם. אז והיום. האבולוציה של סינון ספאם ודוא”ל. החשיבות של אימייל מרקטינג בתמהיל השיווק. מיתוסים באימייל מרקטינג. אתגרי דיוור מודרניים. מה זו מערכת דיוור? איך לא לבחור מערכת דיוור? מי אחראי על העבירות?  אחריות המדוור / אחריות מערכת הדיוור ויחסי הגומלין. דיוור ל-B2C לעומת דיוור ל-B2B. Gmail וטאב קידומי המכירות. השפעות שינוי הפרטיות של אפל (Apple MPP). מה זה Sender Reputation? אימות דומיין במערכות דיוור (SPF, DKIM ומה זה לעזאזל DMARC?) איך לבצע אימייל מרקטינג ולא להגיע לספאם. אתגרי עבירוּת בסטארטאפים. cold email – הטוב הרע והמכוער. דאטה, סגמנטציה ופרסונליזציה. פרקטיקות דיוור נכונות. ועוד…  See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג מחפשים פתרון לבעיה מעצבנת? שליחת מיילים מאתר וורדפרס נשלחים לספאם. מה הפתרונות המומלצים לכך? ועוד כמה טיפים לשדרוג הפעילות העסקית שלכם באמצעות שימוש במייל עסקי.See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג  See omnystudio.com/listener for privacy information.

לדף הפודקאסט בבלוג ראיון לפודקאסט עם Ryan Phelan, שותף ומייסד של אחת מסוכנויות האימייל מרקטינג הבולטות בארצות הברית – RPE ORIGIN. אנו משוחחים על מקומו של האימייל בתמהיל השיווק הדיגיטלי המודרני, על טעויות שמדוורים עושים, על הסבות נתונים ונושאים נוספים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג  See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג  מכירים את האימרה “קשה באימונים קל בקרב?” במובן מסוים בלאק פריידי וחגי הקניות שבאים אחריו מהווים ריכוז “מאמץ מלחמתי” שמתכנס לכל מה שמשווקים התכוננו אליו בחודשים שקדמו לבלאק פריידי. עבור לא מעט עסקים חגי הקניות אונליין או בשמם הנוסף חגי נובמבר, הן התקופה החשובה שלהם בשנה. חגי נובמבר הוא רצף חגי הקניות – בלאק פריידי, סייבר מאנדי, נובמבר אונליין, Shopping IL, פרָיים דֶיי, יום הרווקים הסינים, thanksgiving – ומהווים קליימקס שאליו משווקים נערכים לאורך השנה. לאימייל ישנו תפקיד חשוב בכל הקושר בהצלחת חגי נובמבר גם עבור המשווקים וגם עבור הלקוחות, שביעות הרצון שלהם והחוויה שלהם מתהליך דרך השיטוט, הקנייה ועד קבלת המוצרים בשלום הביתה. זה אומר שעל מנת שמשווקים יצליחו בפעילות אימייל בכלל ואימייל מרקטינג בפרט, סביב חגי הקניות עליהם להיערך מראש, לפחות בכל הקשור בעבירוּת אימיילים (email deliverability).See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג שוב אימייל טרנזקציוני הגיע לספאם? ניהול מופרד של אימיילים טרנזקציוניים ושל אימיילים שיווקיים בפעילות דיוור בעסקים מאפשרת לנהל ולשמר sender reputation נפרד לכל פעילות דיוור. פרטים כאן ובמאמרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג ארגונים שמחפשים למקסם את הפוטנציאל הגלום באימייל מרקטינג נדרשת עבודת צוות ושיתוף פעולה בין אנשים שונים בעלי התמחויות ותתי התמחויות שונות. מהם התפקידים של אנשי אימייל מרקטינג המרכיבים תוכנית אימייל מרקטינג מוצלחת?See omnystudio.com/listener for privacy information.

לדף הפודקאסט בבלוג במגזר העסקים הקטנים והבינוניים בחירה של מערכת דיוור או אוטומציה שיווקית נעשית לרוב כתהליך קצר וחפוז. טעות בבחירה בעסק קטן קל לתקן. אבל טעות בבחירה של מערכת דיוור ואוט' באנטרפרייז היא קטסטרופלית. אם אתם סקרנים לדעת כיצד ארגוני אנטרפרייז בוחרים מערכות דיוור (ESP) ואוטומציה שיווקית (Marketing Automation), הנה קטע וידאו קצר מראיון שבפודקאסט, עם Chris Marriott מנכ"ל Email Connect המלווה חברות ענק בארצות הברית בתהליכי RFP כבדים על מנת שחברות אלה יוכלו לקבל את ההחלטה הנכונה עבורם מבין שחקניות המרקטינג אוטומיישן והאימייל מרקטינג הגדולות. בפודקאסט כריס משתף מנסיונו הרב ונותן גם טיפים לבחירת מערכת דיוור או אוטומציה שיווקית שיכולים להתאים לעסקים קטנים ובינוניים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג  See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג למרות שחלפה שנה מאז כניסתו לתוקף של שינוי הפרטיות של אפל הרבה מערכות דיוור ואוטומציה טומנות את הראש בחול ומתעלמות ממנו. האם שינוי הפרטיות של אפל רלוונטי בישראל? מה ההשפעה של שינוי הפרטיות של אפל על מדוורים בישראל? פודקאסטים עם מומחי אימייל מרקטינג בינלאומייםSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הרוב המכריע של מערכות הדיוור והאוטומציה השיווקית אינו חושף ואולי אפילו מסתיר את ליבת המערכת, את החלק החשוב ביותר במערכת הדיוור - שרתי הדיוור ובמיוחד את פול כתובות ה- IP השיתופי. מה הן מסתירות "מתחת למכסה המנוע"? פרטים נוספים? >>> למאמר בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

לדף הפודקאסט בבלוג לאתר Mailkit לאתר OmniverySee omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג שיווק חברתי (social selling) מאפשר לנו למכור את שירותינו לכל אדם במרחבי הרשת החברתית. אלא שהקלות הזאת באה עם תג מחיר ופעמים רבות מרגישה כמו ספאם. הדרך אל ליבו וכיסו של הלקוח עוברת דרך בניית trust. איך בונים trust בלינקדין וברשתות חברתיות אחרות?See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג מערכות דיוור ואוטומציה שיווקית לא מציגות מדדי עבירוּת (deliverability). כאשר מיילים מגיעים לדואר זבל אינכם יודעים על כך. אילו מדדי עבירוּת מסתתרים במערכת הדיוור שלכם? פודקאסטים עם ממומחי אימייל מרקטינג בינלאומייםSee omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג הטעות הזאת חוזרת על עצמה בשינוי או הוספה של מערכת מדוורת: דילוג על פעולה חשובה הגוררת שינוי ב-sender reputation: חימום דומיין.See omnystudio.com/listener for privacy information.

ראיון לפודקאסט עם Al Iverson מומחה עבירוּת אימיילים מהמנוסים והוותיקים. כיום הוא משמש Director of Deliverability Products and Services בחברת Kickbox  לפני כן אל שימש שנים רבות Director of Deliverability, Salesforce Marketing Cloud.  הוא כותב על תחום ה-deliverability והספאם משנת 2001 בבלוג שלו spamresource.comSee omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג הנגשה של אימיילים מאפשרת למדוורים להגיע לקהל נרחב יותר ויכולה להוות לא רק בידול תחרותי אלא גם מניע של חווית לקוח טובה יותר. זה דורש מודעוּת של מעצבי אימיילים לחשיבות הנושא בשאיפה לבנות אימיילים מתחשבים יותר.See omnystudio.com/listener for privacy information.

קישור למאמר בבלוג ישראל דיגיטלית @ רפורמת הדיוור שאושרה בכנסת מכשירה את מעבר המדינה לדיוור דיגיטלי מול תושבים ועסקים ופותחת הזדמנות לעצב מחדש את מערכות היחסים הללו ולשפר את איכות השירות, זמינותו ושקיפותו.See omnystudio.com/listener for privacy information.

לדף הפודקאסט בבלוג לאתר של Campaign Genius פרופיל לינקדאיןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג החלפת תוכן או שיתוף תוכן בין מותגים שונים, ידליק אימייל מרקטינג כבוי ומשעמם, יגדיל את רשימת הדיוור ויצור ערך מוסף לכל הצדדים תוכן עניינים.  See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג “אני פונה לחוכמת ההמונים: באיזו מערכת דיוור אתם משתמשים”? או “סמוב או רב מסר”? לפעמים הנוסח אחר, אבל הבנת את הרעיון. בשלב זה חכמת ההמונים מתחילה לזרום בתגובות. רוב התגובות הן סתם זריקת שמות של מערכות דיוור (name dropping). לפעמים מצורף נימוק, סיפור רגשי מטובל בסופרלטיבים אודות המערכת ונפלאותיה. בלי להטיל דופי בחוכמת ההמונים… נשאלת השאלה האם ההמונים הם האנשים שיתנו לכם את התשובות החכמות ביותר עבורכם ואיזה משקל אתם נותנים להמלצה שניתנה באקראי, כלאחר יד ומבלי לבחון כמה וכמה שיקולים שרלוונטיים לצרכים הספציפיים מאוד שלכם. בחירה של מערכות בצורה זו דומה ל”רוכלות דיגיטלית” שיש בה הימור. ה- name dropping הוא לא שלב פסול בעיניי, אך לרוב האנשים השואלים מסתפקים בזה.  ה- Name Dropping יכול להוות עוד כלי עזר שיעזור לכם להרכיב רשימה ראשונית של 10-15 מערכות כדי להתחיל את תהליך הסינון וההשוואה על מנת להישאר לבסוף עם short list של 2-3 מערכות איתן אפשר להיכנס לתהליך סופי לקראת בחירת המערכת. איך לבחור מערכת דיוור?See omnystudio.com/listener for privacy information.

בארה"ב - ג'ימייל נכנעת לסינון ספאם פוליטי. בישראל - אושרה הקמת מאגר "אל תתקשרו אלי" ואושר חוק דיוור דיגיטלי. ו... פופ אפ לאתר - הטוב, הרע ומכוער. למאמר בבלוג נוסח ה-BILL בנושא סינון ספאם פוליטי בארה"ב See omnystudio.com/listener for privacy information.

ראיון עם לירון ליבסקינד מוליאן, סגן ראש מטה ישראל דיגיטלית ומנהל צוות הטרנספורמציה הדיגיטלית של המיזם. אנו משוחחים על תפקידה של ישראל דיגיטלית, אוריינות דיגיטלית ותפקידו של מייזם ישראל דיגיטלית לצמצום הפערים בנושא, על צמצום הבירוקרטיה ועל הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס' 2 והוראת שעה), התשפ"ב–2022. הצעת החוק נתקבלה בקריאה שניה ושלישית ביום 20/6/2022 (שעות אחדות לאחר הקלטת הפודקאסט). דף הפודקאסט בבלוג מאמר על החוק החדשSee omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג המהלך הבטוח הוא להתכונן לגרוע ביותר. כשסימני משבר כלכלי (נוסף) באופק, לאימייל בכלל ולאימייל מרקטינג בפרט יש תפקיד משמעותי להישרדותם והצלחתם של עסקים בצליחת מיתון.See omnystudio.com/listener for privacy information.

לדף הפודקאסט בבלוג, סרטונים ועודSee omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג אף מדוור לא קם בבוקר בהחלטה לעצבן את הנמענים שלו. נמענים אוהבים מבצעים אבל שונאים יותר מידי אימיילים. מה עוד הנמענים שלכם שונאים?See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג האם למחוק נמענים לא פעילים ברשימות דיוור? טפסים לאתרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

דף הפודקאסט בבלוג קהילת Only Influencers  פרויקט OI Metrics אתר email innovation summit See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג  משתמשי אימייל רוצים תיבת אימייל נקייה ואמנם סינון דוא"ל מודרני הגיע כמעט לדרגת שלמות כש-Gmail מגיעה לדיוק של 99.9%. על האבולוציה של סינון ספאם: אז, היום ומבט לעתיד.See omnystudio.com/listener for privacy information.

טאב קידומי המכירות של ג'ימייל גורם למדוורים "חרדה קיומית" בכל פעם שהם לוחצים על Send. האם אפשר לצאת מטאב קידומי המכירות (Gmail Promotions Tab) הידוע לשמצה אל הטאב הראשי? למאמר בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מזה כעשרים שנה גיל כוכבי מוביל תהליכי שיווק פרסונלי והקמת מערכי דאטה לניהול לקוח. הוביל מעל ל-160 תהליכים אסטרטגיים ואנליטיים אשר הביאו לקפיצת מדרגה בתוצאות העסקיות בארגונים המובילים במשק. מימש פתרונות אפקטיביים לאורך כל מחזור חיי הלקוח. בעל ניסיון עשיר בבניית מערכי שיווק פרסונלי ומרקטינג אוטומיישן מבוססי אופליין-אונליין במגוון רחב של מגזרים תוך היכרות מעמיקה לרוחב הארגון (שיווק, שירות, מכירות, כספים, טכנולוגיה). לאתר של גיל לקהילות הלינקדאין של גיל: קהילת לינקרס קהילת השיווק הדיגיטל והדאטהSee omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג מלכודות ספאם (spam traps) הן כתובות אימייל שנוצרות על ידי ספקיות אימייל וגופי לוחמה בספאם כדי לזהות ספאמרים ולשבש את פעילותם. האם ברשימות הדיוור שלך מסתתרות מלכודות ספאם?  See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג מחקרים שנעשו ע"י ספקיות מערכות דיוור שונות ניתחו דאטה לגבי הימים והשעות המומלצים לשליחת ניוזלטר ללקוחות וגיבשו המלצות בנושא לפי פרמטרים שונים שהם בדקו. העניין הוא שהתובנות שלהם לגבי הימים בהם כדאי לשלוח דיוור ללקוחות אינן רלוונטיות לשבוע העבודה בישראל... אז מה כדאי לעשות?See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג שיפור העבירוּת הוא עניין מורכב שיכול לגרום לתסכול או רתיעה ממי שעושה אימייל מרקטינג ורוצה לדעת, בשפה פשוטה מה לעשות כדי שהאימיילים יגיעו ל-Inbox ולא לספאם. מדריך מעשי בגובה העיניים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג כמה שווה לעסק כתובת אימייל של נמען עם הסכמה לדיוור? הרבה מאוד. ערכו של המטבע הזה יעלה בשנים הקרובות. אך למטבע הזה יש שני צדדים. מהי הסכמה לדיוור ומה הנמענים צריכים לקבל תמורתה? האם זו הסכמה להספמה? (מלשון “ספאם”) נשאלת השאלה מה משווקים עושים עם ההסכמה הזו. איזה ערך ואיזו חוויה מעניקים משווקים לנמענים שנתנו את הסכמתם לקבל דיוור? ממעקב אחרי פעילות דיוור של עשרות רבות של מותגים ישראלים ונראה כי בכל הקשור בתדירות הדיוורים, רבים מהם לא מפרשים נכון את משמעותה של הסכמה וחלקם אולי אף עושים abuse להסכמה הזו. האם הסכמה של נמענים לקבל דואר פרסומי היא הרשאה להספמה (מלשון “ספאם”)? האם עצם ההסכמה מעניקה למדוורים רישיון להיות ספאמרים?See omnystudio.com/listener for privacy information.

אסף גלאון, מומחה אימייל מרקטינג לאיקומרס, מראיין את סלע יפה על עבירוּת אימיילים. למאמר משלים ולראיון בוידאו לדף הסוכנות של אסף גלאון emailimSee omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג מה זה דומיין? מה זה 𝗱𝗼𝗺𝗮𝗶𝗻 𝗿𝗲𝗽𝘂𝘁𝗮𝘁𝗶𝗼𝗻? ולמה הוא כל כך חשוב לשיפור העבירוּת באימייל מרקטינג? שמות הדומיין הראשונים (domain names) נרשמו בשנות ה-80, טרום האינטרנט המסחרי. תחילה, השימוש בדומיינים היה עניין של נוחות: מחשבים אמנם "מתקשרים" ביניהם באמצעות כתובות IP, אך לאנשים קל יותר לזכור שֶם של דומיין מאשר כתובת IP…במרוצת השנים שמות הדומיינים הפכו ליתרון מיתוגי ועסקי. דומיינים קצרים של אות אחת ("רך וצלול הוא השם הקצר"), שתיים או שלוש אותיות ודומיינים עם שמות המייצגים ביטויים או נושאים צצו והפכו להיות דומיינים מבוקשים יותר ויותרמבחינת עבירוּת, דומיינים הם כמו יין שכדאי לתת לו להתיישן. עדיף לא להתחיל לדוור מדומיינים חדשים מייד אלא לתת לדומיין חדש "לנוח" כמה חודשים. עדיף, אם ניתן, לרכוש דומיינים וותיקים שחזרו לשוק עם וותק טוב. הם עדיפים על דומיינים חדשים ללא היסטוריה.עדיף גם לא להחליף דומיינים בכל פעם שדומיין "נשרף". כך נוהגים ספאמרים. אם הדומיינים שלכם "נשרפים" יש לכך סיבה או סיבות שאפשר לבחון ולטפל בהן.מה זה 𝗧𝗟𝗗 𝗥𝗲𝗽𝘂𝘁𝗮𝘁𝗶𝗼𝗻?מהם 𝗟𝗼𝗼𝗸𝗮𝗹𝗶𝗸𝗲 𝗱𝗼𝗺𝗮𝗶𝗻𝘀/𝗰𝗼𝘂𝘀𝗶𝗻 𝗱𝗼𝗺𝗮𝗶𝗻𝘀?מהם 𝘂𝗻𝗼𝗳𝗳𝗶𝗰𝗶𝗮𝗹 𝗧𝗟𝗗𝘀?איך הם משפיעים על אימייל מרקטינג? כל  הפרטים בפודקאסט ובמאמרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג איך להרוויח נקודות עבירוּת בעיצוב אימילים?עיצוב אימיילים מוכוון עבירוּת יכול להיות ההבדל בין אימייל שיגיע לספאם לאימייל שמגיע לתיבת האימייל של הנמענים.שיטת הניקוד עובדת: בנהיגה למשל, נהגים לא זהירים או מהירים אוספים נקודות שליליות ולנהגים חסרי זהירות שצברו נקודות שליליות שוללים את הרישיון.באופן דומה גם בנושא עבירוּת אימיילים (email deliverability), מדוורים יכולים לזכות בנקודות או להפסיד נקודות במדד האלמותי (כמעט) – Sender Reputation – סוג של גיליון ציונים למדוורים באמצעותו ספקיות אימייל ומסננות ספאם מדרגות מדוורים.לעומת זאת, מדוורים לא זהירים עשויים להגיע למצב דומה לזה של נהגים שצברו נקודות, שיוביל לכך שיותר אימיילים שלהם יגיעו אל הספאם או יחסמו כלל. סוג של "שלילת רישיון" בלי יכולת לתקשר בצורה יעילה עם רשימת הדיוור שלהם.מדוורים שרוצים לשפר את העבירוּת צריכים להסתכל על תמונה רחבה שחלקה חבוי מהעין. חלק מאותם דברים קטנים המשפיעים על העבירוּת הוא נראות או עיצוב מייל שיווקי בגישה מוכוונת עבירוּת ובכך עוסק מאמר זה.אימייל הבנוי מתמונות בלבד, טוב או רע?שימוש במקצר URL, טוב או רע?ועוד נושאים ...See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג אפשר לומר בביטחון שאין איקומרס בלי אימייל. בכל אתר איקומרס ישנם שימושים שונים הקשורים באימייל: אימיילים טרנזקציוניים לאישור הזמנות, דחיית תשלומים, איפוס סיסמה וכדומה ; אימיילים תפעוליים לעדכון מצב המשלוח או חשבונית עסקה ; אימיילים שיווקיים כגון קמפיינים, ניוזלטרים ועוד ; אוטומציות שיווקיות לתהליכי onboarding, מסעות לקוח, נטישת עגלה ועוד. היקפי הפרסום המקוון נשלטים כיום בידי 3 ענקיות ורוב הכסף זורם אליהן: גוגל, פייסבוק, אמזון. הצמיחה האדירה בהיקף האיקומרס (הרבה מזה הודות לקורונה) והעובדה שאימייל אינו בבעלות של אף ענקית טכנולוגית, הופכות את האימייל לערוץ שזוכה לתשומת לב הולכת וגוברת בקרב משווקים. בשוק העולמי "משחקות" מערכות רבות מספור כך שמטבע הדברים קצרה היריעה מלכלול בסקירה זו את כל מערכות הדיוור שתומכות באיקומרס או לבצע השוואה בין מערכות. בסקירה זו אתמקד במערכות הנפוצות בשוק הישראלי כשסף הכניסה לסקירה הוא מעל 80 התקנות בארץ (ראו טבלה והסבר בהמשך). תפוצת פלטפורמות איקומרס בשוק הישראלי פלטפורמת האיקומרס המובילה באתרים ישראלים היא WooCommerce, השומרת על יציבות בנתח השוק שלה, פלטפורמת סחר מקוון שכל אחד יכול להתקין באתר WordPress. למאמר המלא - ראו קישור למעלהSee omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג כאשר שרת SMTP אינו מצליח מסיבה כלשהי למסור את ההודעה השרת המקבל מחזיר לשרת השולח הודעת NDR – Non-Delivery Report – לגבי סיבה החזרה. סיבות החזרה יכולות להתקבל מידית או אף כעבור ימים אחדים כאשר השרת השולח ינסה להעביר את ההודעה מספר פעמים עד להצלחה או כישלון. שרתי SMTP הם טכנולוגיה ותיקה שנמצאת איתנו כבר 30 שנה. הטכנולוגיה השתכללה במרוצת השנים ונוספו לה מערכות לדירוג השולח ואימות זיהוי השולח (פרוטוקולי אימות דומיין) שיש להם השפעה על bounces הקשורים בתוכן הדיוור, וה-sender reputation של השולח. מה הוא קופץ? (ולמה שיהיה לך אכפת?) ה-Bounces (מייל חוזר) נחלקים לשני סוגים: Hard Bounces, Soft Bounces. שניהם ישפיעו על ה-reputation של ה-IP השולח (לא במידה שווה). Hard Bounce: חזרה קשיחה וקבועה. מתרחשת כאשר אין אפשרות להעביר את המייל למשל כשכתובת האימייל שגויה עקב טעות בשם הדומיין, למשל gmail.con במקום gmail.com, או בכתובת המייל עצמה, או אם השרת אינו מקבל אימיילים. Soft Bounce: לרוב זו חזרה זמנית והשרת השולח ינסה להעביר את ההודעה שוב. ה-Soft Bounce  יכול להתרחש למשל כאשר תיבת האימייל מלאה, או אם גודל המייל שנשלח גדול מהגודל שהוגדר בתיבת היעד, או אם הוגדרה חסימה של השולח על ידי מסננת ספאם או סינון תוכן.See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג מדדי אימייל מרקטינג נחלקים לשלוש קטגוריות: הראשונה מצביעה על "בריאות" תכנית האימייל מרקטינג, השנייה מתארת את פעילות האימייל במונחים עסקיים והשלישית מדדי עבירוּת (deliverability).See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג זינוק בפעילות האיקומרס ותעבורת האימיילים. אנשים השתנו, טכנולוגיות חדשות נכנסו ומה שהיה איננו עוד. מגמות אימייל מרקטינג שמעניין לעקוב אחריהן בשנת 2022 אימייל שובר שיאיםאיקומרס שובר שיאיםאמון הציבורBIMI – חותם המלך באימיילכמו כל דבר חדש, BIMI אינו חף מאתגרים:עוגי-פלצתתוכן, ערך, אמפתיהApple MPP ועתיד ללא נתוני פתיחות והקלקותאיבוד נתוני פתיחהDeliverabilityהמשכיות עסקית? לא מה שחשבתAMPAIההתפטרות הגדולהיוקר מחיה ונאמנות לקוחות   Music from Uppbeat https://uppbeat.io/t/simon-folwar/the-climber License code: LH1ZT3DTVVAVNTUISee omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג היכן כדאי להקים אתר קורסים אינה שאלה של מה בכך. מצד אחד פתרונות ענן חלקם אפילו חינמיים. מצד שני מערכת קורסים מושלמת באתר שלכם? מה השיקולים ומה כדאי לך? אתר קורסים נותן מענה לצרכים מגוונים של עסקים ומוסדות לימוד. מוסדות אוניברסיטאיים מכובדים מהארץ ומחו"ל מפעילים אתרי קורסים ולצידם אתרי קורסים של חברות ועסקים מכל גודל וכמעט בכל תחום שתוכלו לחשוב עליו, מ-One man show ועד לארגוני ענק. השימושים במערכת קורסים מגוונים: קורסים דיגיטליים, הדרכות ללקוחות, הדרכות פנימיות לעובדים, הקרנת "שידורים חוזרים" של וובינארים, לימוד וביצוע של מבחני הסמכה ועוד. אחת הטענות של פרופסור סקוט גלאווי המלמד באוניברסיטת NYU, היא שתחום ההשכלה הגבוה בארה"ב הפך להיות מוצר לעשירים בלבד ולמעט המחיר שאין עליו כמעט שום רגולציה, כמעט שום דבר לא השתנה כמעט לאורך השנים. לדבריו, המוסדות להשכלה גבוהה בארה"ב הפכו לקרטל. בין השאר הוא מדבר על היתרונות הגלומים בלמידה מקוונת שלמעשה מאפשרת קיבולת לכאורה בלתי מוגבלת והשתתפות תלמידים מסביב לעולם. כבעלי עסקים או כמנהלים אנו נדרשים לקבל החלטות כל הזמן. על חלק מההחלטות שנקבל גם אם הן לכאורה פשוטות כאלה, כדאי להתעכב בכובד ראש כי לחזור אחורה מבחירה שהתבררה כלא נכונה עבורכם יכול להיות אירוע יקר בכסף וזמן. מערכות קורסים נחלקות לשלושה ג'אנרים עיקריים: מערכות קורסים בענן: מערכות SaaS שמספקות "תכנה" למערכת קורסים. מערכות קורסים כחלק מבאנל: מערכות קורסים הניתנות כמוצר משלים למערכת דיוור למשל. מערכות קורסים באתר WordPress: מערכת קורסים באחסון עצמי באתר שלכם. צומת ההחלטה הראשון ואולי החשוב ביותר שעסקים צריכים לקבל בהקשר של אתר קורסים, הוא האם להקים את מערכת הקורסים על "קרקע מושכרת" (מערכות קורסים בענן ומערכות קורסים כחלק מבאנדל משתייכים אליו) או על "קרקע פרטית" (מערכת קורסים באתר WordPress). מה השיקולים ומה כדאי לך לבחור?   Music from Uppbeat https://uppbeat.io/t/ilya-kuznetsov/efforts License code: HRAHATKZNSJZQZILSee omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג אפשר ללמוד כמה דברים ממרוצי פורמולה 1 על אסטרטגיית אימייל מרקטינג. ביניהם עבודות צוות, מומחיות חסרת פשרות, איך לנצח כשהפערים הטכנולוגיים מצטמצמים, מהירות, שיווק, נאמנות לקוחות ועוד.  דבר אחד בולט לעין: המגבלות שמציבים כללי התחרות גורמות לפערים הטכנולוגיים להצטמצם ולהדגיש לא רק את יתרון הנהג שבקוקפיט, אלא את תפקוד הקבוצה שמאחוריו. אפשר ללמוד המון מהסדרה הזו והיא סוג של בית ספר לשיווק.See omnystudio.com/listener for privacy information.

לדף הפודקאסט בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג שוב נמאס לכם מהביצועים של מערכת הדיוור שלכם? אולי זו הפעם האחרונה שתצטרכו להחליף מערכת דיוור... דור חדש של מערכות דיוור מאפשר למדוורים שליטה מוחלטת על העבירוּת שלהם. העבירוּת של רוב מערכות הדיוור נמדדת לפי החוליה החלשה שלהן – שרתי הדיוור (שרתי SMTP) השולחים בפועל את האימיילים. דור חדש של מערכות דיוור Multi SMTP מאפשר למדוורים שליטה מוחלטת על העבירוּת ומבטל את התלות בתשתית הדיוור של מערכת הדיוור. Music from Uppbeat https://uppbeat.io/t/all-good-folks/blue-planetsLicense code: E3YTXRLVOGE2N5KKSee omnystudio.com/listener for privacy information.

במקום ה-10 מיתוסים, אגדות ו... אימייל מרקטינג. במקום ה-9 מה זה אוטומציה שיווקית במקום ה-8 איך להזניק את אחוזי פתיחת האימיילים במקום ה-7 מגמות איקומרס ואימייל מרקטינג ב-2021 במקום ה-6 איך לכתוב דיוורים שלקוחות אוהבים? במקום ה-5, פודקאסט בנושא האם אפל הרגה את האימייל מרקטינג? במקום ה-4, פודקאסט עם אדיר זנגי, מומחה CRM ואימייל מרקטינג במקום ה-3, פודקאסט עם אייל גרשון, CTO ומייסד של חברת CALLBOX ומייסד קבוצת "מקצועני האוטומציה" בפייסבוק. במקום ה-2, פודקאסט עם אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט במקום ה-1, פודקאסט עם רועי קציר, סמנכ"ל שיווק, מכירות ופיתוח עסקי בבנק הדיגיטלי הראשון את כל הפודקאסטים תמצאו באפליקציית הפודקאסטים שלכם. אם לא עשיתם את זה עד עכשיו אתם מוזמנים לעקוב אחרי הפודקאסט וכך תקבלו התראה כשעולה פרק חדש. שנה אזרחית טובה :)See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג מערכת הדיוור המושלמת כנראה אינה קיימת במציאות. מערכת הדיוור האידאלית תכלול תכונות שונות שנאספו ממערכות דיוור שונות. אילו 38 תכונות חייבות להיות במערכת הדיוור המושלמת? כמו שאין אישה מושלמת, אין גבר מושלם, אין אוזניות blue-tooth מושלמות ואין מכונית מושלמת כך גם עוד לא נולדה מערכת הדיוור המושלמת. ישנן בשוק מאות מערכות דיוור ואוטומציה בכל מיני תכונות, מינים וצבעים. לכול אחת מהן יתרונות וחסרונות, ויש ביניהן פערי איכויות, תכונות ומחירים. חלקן הן מערכות דיוור (אימייל בלבד), חלקן מערכות omni-channel (רב ערוציות), חלקן מערכות אוטומציה שיווקית, חלקן ספציפיות לעולם תוכן מסוים כגון מערכות דיוור לאיקומרס וחלקן משולבות במערכות אחרות כגון ב-CRM. אני משתמש בלא מעט מערכות דיוור כשאני מלווה לקוחות בנושא אימייל מרקטינג ועבירוּת אימיילים ובוחן כל הזמן עוד ועוד מערכות, ולמרות שלא עלה בידי לבדוק את כל מערכות הדיוור בשוק (איך אפשר?…) טרם נתקלתי באותה "אחת" מושלמת.  יש תכונות שאני אוהב במערכות מסוימות ובמערכות אחרות הן מיושמות גרוע או שלא קיימות כלל. במערכות שונות ההגדרה של תכונה ספציפית, למשל "אוטומציה", מיושמת באופן כל כך שונה ובפערי תחכום ואיכות שמאוד קשה להשוות "תפוחים לתפוחים". חלק מהתכונות שהיתי רוצה לראות במערכת האידיאלית המושלמת ניתנים למימוש באמצעות כלים משלימים חיצוניים. אני מאמין שהמאמר הזה יישאר בגדר "מדע בדיוני" או סוג של wishful thinking, אך למרות זאת אנסה לשרטט קווים לדמותה של מערכת הדיוור האידיאלית ואת רשימת התכונות שלדעתי ירכיבו את מערכת הדיוור / אוטומציה שיווקית המושלמת.See omnystudio.com/listener for privacy information.

מאמר בבלוג דמיינו עולם של אימייל מרקטינג ללא נתוני הקלקה 😨מדריך למדוור העיוור 🦯📧כל הסמנים מראים כי מדוורים צריכים להתכונן למציאות עתידית חדשה בה נתוני פתיחות והקלקות לא יהיו קיימים, בדומה למה שהיה פעם כשדיוור נעשה עם מעטפות ומכתבים.במשך שנים ארוכות מדוורים הסתמכו על מדדי פתיחה והקלקה כ-KPI למדידת הצלחת תוכניות הדיוור והקמפיינים שלהם.המדד המשמעותי ביותר שמדוורים משתמשים בו כמדד להצלחה – ולא בצדק – הוא מדד פתיחת אימיילים.נתוני פתיחת אימיילים שמתבססים על tracking pixel – תמונה ללא רקע בגודל pixel אחד שנשתלת בדיוור וכשהאימייל נפתח והתמונות "יורדות" (rendered), הפיקסל "נפתח" ומדווח למערכת הדיוור שנמען ספציפי פתח אימייל.מדדי פתיחת אימיילים אף פעם לא היו מדויקים ואחרי עדכון IOS 15 הם אפילו משובשים בכוונה תחילה.אך הנחת העבודה של מדוורים צריכה להיות שהשינוי של אפל הוא ה"קנרית במכרה" ואפל לא תהיה היחידה שתטמיע שינויים שישבשו נתוני פתיחת אימיילים.כעת עולים סימנים לכך שגם נתוני הקלקות נמצאים על הכוונת ולא רק באימייל.במציאות בה פרטיות וסייבר תופסים מקום מרכזי של מחוקקים ורגולטורים אנו רואים כי קוקי צד ג' עומד להיכחד, נתוני פתיחת אימייל משובשים וכעת גם נתוני הקלקות יסורסו לחלוטין.מה נשאר?   Music from Uppbeat https://uppbeat.io/t/hartzmann/no-time-to-die License code: ZAWLL6KNS8VTOBU4See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג ספאם ספאם ספאם!!!שיווק יכול להיות נעים, מלמד, מעשיר ומרגש, אך יכול להיות גם חודרני, מטריד ו-"ספאמי".ספאם יכול להגיע בכל מיני צורות ולא רק במיילים שיווקיים או הודעות SMS מעצבנות.הוא לובש צורות שונות ויכול לפגוש אותנו גם ברחוב ואפילו בחצר ביתנו.זה יכול להיות אימייל שמנצל את העומס הקוגניטיבי עלינו כדי לגנוב את תשומת הלב שלנו, יותר מידי אימיילים חסרי ערך, הצעות שדרוג נכלוליות בשיטת הסלאמי וספאם ברשתות החברתיות.ספאם, פנים רבות לו, ותפישה ותיקה אחת שכדאי למשווקים לאמץ.  See omnystudio.com/listener for privacy information.

לצפייה בוובינר כולל השקפים גירסת האודיו מתוך הוובינר בנושא: אימייל מרקטינג ועבירות אימיילים, טיפים וטריקים. חלק מהנושאים בהם הוובינר עוסק: אימייל וספאם. אז והיום למה אימייל כל כך חשוב כיום למשווקים? אתגרי דיוור מודרניים מה זו מערכת דיוור? אחריות המדוור / אחריות מערכת הדיוור ויחסי הגומלין דיוור ל-B2C לעומת דיוור ל-B2B מי אתה Gmail ומה עושים עם טאב קידומי המכירות איך להגדיל את פתיחת האימיילים? מה זה Sender Reputation? איך לבצע אימייל מרקטינג ולא להגיע לספאם דאטה, סגמנטציה ופרסונליזציה מיתוסים באימייל מרקטינג פרקטיקות דיוור נכונות ועוד See omnystudio.com/listener for privacy information.

כולנו עושים פדיחות תוך כדי עשייה ואימייל מרקטינג אינו שונה בעניין זה. פדיחות קורות לרוב בגלל חוסר תשומת לב או לחץ, רק בגלל שאנחנו אנושיים... הנה כמה פדיחות נפוצות שמדוורים עושים ואיך לנסות לא לחזור עליהן/ למאמר בבלוג Music from Uppbeat https://uppbeat.io/t/giulio-fazio/epic-choir-of-the-damnedLicense code: 5MGJE6AF9CCHTJPBSee omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג לא מזמן קיבלתי אימייל מ-טֶד לָאסוֹ (Ted Lasso), מאמן קבוצת הכדורגל הבריטית AFC Richmond. אבל Ted Lasso הוא לא אדם אמיתי, אלא דמות דמיונית (מגולם על ידי השחקן Jason Sudeikis), גיבור סדרה של Apple TV. גם מועדון הכדורגל שהוא מאמן דמיוני לחלוטין… לקבל אימייל מדמות דמיונית עם הזמנה אישית לצפות בעונה השנייה של הסדרה ולהתחבר למוטו של טד לאסו: "להאמין" (Believe). זה מהלך נועז ומקורי. Music from Uppbeat: https://uppbeat.io/t/giulio-fazio/clowns License code: BR3PE9XRXLLMAGVASee omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג כל העסקים רוצים עוד לידים 💸רבים מהם משקיעים כסף רב ברכישתם סכומי כסף שיכולים להגיע בענפים תחרותיים גם לעשרות שקלים פר ליד בודד.חלק גדול מעלות רכישת הלידים מושקעת בשיווק דיגיטלי בפייסבוק או גוגל כשהפרסום עצמו בכל אחד מהערוצים הדיגיטליים הוא תחום התמחות בפני עצמו.בלא מעט עסקים תהליך הטיפול בלידים משול לשפיכת דלק יקר לג'ריקן מלא חורים: כסף רב המושקע ברכישת הלידים נשפך למשפך השיווקי, אך טיפול לא יעיל בלידים מוביל לכך שלידים וכסף רב שהושקע בהם יורדים לטימיון, או אפילו יותר גרוע – הולך למתחרים.כחלק מהטיפול הלא יעיל בלידים, ניתן לראות שעסקים מפעילים לחצים על לידים חדשים במאמץ למצות אותם מהר ולהוביל למכירה כאן ועכשיו. אבל מנתונים של Marketo עולה כי כמחצית מהלידים אינו בשל לבצע קנייה ו-80% מהם לא יקנה אך פעם.אולי יש דרך אפקטיבית יותר לטיפול בלידים? Music from Uppbeat https://uppbeat.io/t/doug-organ/theme-from-a-lift License code: LNA1KWMRRV2OT8ILSee omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג דווקא הארגונים הגדולים, בעלי הממון, עתירי כוח האדם והאמצעים הטכנולוגיים, מתקשים לפתח נאמנות לקוחות ולעיתים קרובות הם ממש אובדי עצות כשמדובר אפילו במתן שירות בסיסי ללקוחות.מבחינתם "שימור לקוחות" הוא טיפול בנטישת לקוחות במאמץ אחרון "להציל" לקוחות שבפועל כבר נטשו, פעמים רבות כשזה כבר מאוחר מידי ויקר מידי.להתרשמותי בארץ, אם בכלל קיימת פעילות שימור, היא כאמור מתמקדת בצמצום נטישת לקוחות ולאו דווקא בטיפוח נאמנות.נאמנות לקוחות היא אולי מושג שחוק אך טיפוח נאמנות לקוחות והגדלת נתח הלקוח פשוט משתלמים כלכלית לעסקים.כ-63% מסמנכ"לי הכספים (CFO) בארגונים בינונים-גדולים בארה"ב אמרו במסגרת סקר שנערך לאחרונה כי בכוונתם להתמקד בהגדלת שווי הלקוחות (LTV-Life Time Value) בארגונים שלהם.💌🎉🎂 המצאת האימייל חוגגת בימים אלה 50 שנה.אימייל מאז ומתמיד היה אמצעי קשר ישיר עם לקוחות לצורך עדכונם באימייל גם במסגרת תכניות נאמנות: מיילים לעדכון במצב "הנקודות", הטבות, קופונים, הנחות, מבצעי מכירות, ניוזלטרים וגם כאמצעי המניע לקוחות לספק משוב ודאטה נוספת על ידי מענה על שאלונים, השתתפות בחידונים (גיימיפיקציה של שאלון משעמם), preference centers ועוד.צוותי אימייל מרקטינג פועלים כיחידה נפרדת פעמים רבות בכלל מחוץ לארגון כחלק מפעילות דיגיטל שהעסק מקיים.מצב ההתנהלות הנכון הוא כפי שזה מתנהל בהרבה ארגונים בינלאומיים: אימייל מרקטינג הוא כלי לשימור לקוחות ומצוי תחת אנשי ה-CRM המטפלים בשימור לקוחות, תוכניות נאמנות, הטבות וכיו"ב. כך מתקיים החיבור הסינרגטי המתבקש בין צוותי אימייל וצוותי שימור בפעילות תחת קורת גג אחת לאיסוף הדאטה המתאימה והוצאה לפועל של תכניות אימייל מרקטינג מוכוונות לשימור לקוחות. Music from Uppbeat https://uppbeat.io/t/bosnow/party-rock License code: ZKCNOFH6NTWPPOKISee omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר המלא בבלוג חגי הקניות באונליין הקרבים הם הזדמנות טובה עבור עסקים שטרם עשו מעבר לאיקומרס לשאול את עצמם מה מונע מהם לקפוץ על עגלת האיקומרס ואיך זה שעוד אין להם אתר איקומרס??האיקומרס שבר שיאים בזכות המשבר, נתן קפיצה חסרת תקדים בהיקפי הסחר המקוון והוא כאן כדי להישאר.חנות או אתר איקומרס הם הזדמנות לעסקים לא רק להתפתח מקומרס (פיזי) לאיקומרס (מקוון) אלא גם להתרחב אל שווקים שמחוץ לביצה הישראלית הצפופה. האינטרנט הפך את העולם לכפר גלובלי ותשתית איקומרס היא מקפצה שמאפשרת לעשות עסקים מחוץ לישראל.כך למשל מעצבת תכשיטים עם חנות קטנה ומטריפה בעיר וקהל לקוחות מצומצם ומזדמן, יכולה למכור לכל לקוחה בעולם. גם עסקים שלא חושבים כעת על התרחבות גלובלית, בהחלט יכולים באמצעות אתר איקומרס להרחיב את קהל הלקוחות שלהם.מלבד התרחבות גיאוגרפית ישנם יתרונות נוספים להקמת אתר איקורמס: חנות אינטרנטית פתוחה 24/7 ומאפשרת לבנות קליונטרה קבועה.שום תירוץ כבר לא יהיה מקובל והחסמים כדי לקפוץ על עגלת האיקומרס ולהקים חנות אינטרנטית פשוט לא קיימים עוד. נכון להיום כל אחד, גם ללא ידע טכני, יכול לבנות אתר איקומרס בתוך זמן קצר ולהתחיל למכור אונליין.חלופות רבות והעדפה אחת ברורהכמו כל טכנולוגיה גם לבניית חנות אינטרנטית ישנן חלופות רבות שעשויות לגרום לבלבול ותסכול סביב בחירת החלופה הנכונה.ישנה חלופה אחת מועדפת: לבנות אתר איקומרס באמצעות ווקומרס באתר וורדפרס.שלב אחרי שלב, איך לבנות חנות אינטרנטית וגם אילו דיוורים כדאי לשלוח לאורך מחזור חיי הלקוח. https://uppbeat.io/t/jonny-boyle/bright-lifeLicense code: RPCVOQI70NWDYOGLSee omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג למאמר של פרופ' סקוט גלאווי לפי תביעה שהוגשה לאחרונה נגד פייסבוק רמת הדיוק של הטירגוט שלה נע בין 41%-9% ומתואר בתביעה לפי תכתובת פנימית מפייסבוק כ-מחורבן (crap)… במאמר נוקב תחת הכותרת Carcinogens (מֶסָרטֶן) תוקף הפרופסור לשיווק סקוט גלוואי את תעשיית הפרסום בדיגיטל הסובלת מאי דיוקים קשים והונאות רחבות היקף, בתעשייה שמגלגלת הון עתק כשכולם, חוץ מהמפרסמים, נהנים ממנה.  ההונאות הנפוצות ביותר הן הקלקות שווא, כשמפרסמים משלמים על מודעות שקהל המטרה לא ראה כלל ומי שהקליקו הם בוטים, או מפעילים אנושיים בחוות הקלקות אי שם במזרח. היקף ההונאות הוא עצום: 88%  מההקלקות הן פשוט FAKE והאינטרס של כל המרוויחים בשרשרת המזון של הפרסום הדיגיטלי לצמצם את התופעה הוא קטן.   Music from Uppbeat https://uppbeat.io/t/caleb-fincher/breaking-throughLicense code: 33OYEJGTGENUBJOGSee omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג הרשמה לניוזלטר שלנו תכף יתחילו "חגי הקניות": בלאק פריידי, סייבר מאנדי, נובמבר אונליין, Shopping IL, יום הרווקים הסינים ועודשיפור ההגעה ל-INBOX בתקופת "חגי הקניות" יכול להיות הנשק הסודי של משווקים...לא רק האטרקטיביות של ההצעה השיווקית, הקופי והקריאטיב יקבעו את גורל הקמפיינים בתקופת חגי הקניות ובימי שיגרה.ההחלטה למי לשלוח אימיילים, כמה אימיילים לשלוח, באיזו תדירות לשלוח אימיילים וכיצד לשלוח אימיילים תשפיע על השורה התחתונה של משווקים.אימייל מרקטינג זה לא "שגר ושכח". התכוננות פרואקטיבית מראש תשפיע על הצלחה או כישלון של פעילות האימייל בימים רגילים בכלל ובתקופת "חגי הקניות" בפרט.הבעיה עם בעיות עבירוּת (𝗲𝗺𝗮𝗶𝗹 𝗱𝗲𝗹𝗶𝘃𝗲𝗿𝗮𝗯𝗶𝗹𝗶𝘁𝘆) הוא שקשה לגלות אותן. במערכות הדיוור אין חיווי לגבי מצב העבירוּת וכשהבעיות הללו מתגלות זה בד"כ בשלב שמחייב טיפול נמרץ שלוקח זמן ואת עונת חגי הקניות כבר מפסידים.אחריות רבה נופלת על מדוורים בתקופת "חגי הקניות". היא טומנת בחובה הזדמנות "לשחק אותה", אך פעילות אימייל מרקטינג פזיזה עשויה לגרום למפח נפש ולפגוע בכלל פעילות האימייל של העסק.נזק שיקח זמן לשקם...מה כדאי לעשות היום (פירוט במאמר) לקראת "חגי הקניות"?1) וודאו שהמערכות המדוורות באוטנטיקציה.2) נקו והכינו את הדאטה.3) סגמנטו את הרשימה – התחילו עם הפעילים ביותר (most engaged).4) דוורו לאט ומעט לפני חגי הקניות (יצירת ציפייה) וכדי לחמם מערכות.5) אפשרו ללקוחות לשנות את העדפותיהם באמצעות preference center6) עקבו אחרי המדדים החיובים והשליליים. Music from Uppbeat (free for Creators!):https://uppbeat.io/t/yeti-music/this-christmasLicense code: PWZGZ4HYMIDVI830See omnystudio.com/listener for privacy information.

קישור לבלוג crm.buzz מאמר: פייסבוק רוצה להיות מערכת דיוור מאמר: DNS והקשר שלו לאימייל מרקטינג התקלה בשירותי פייסבוק תוקנה. צפירת הרגעה או תמרור אזהרה? התקלה העולמית בפייסבוק, ווטסאפ, אינסטגרם ושירותים אחרים גרמה לטלטלה אמיתית למיליוני עסקים בכל העולם ולכולנו זו צריך להיות גם תמרור אזהרה. מנהלים עסק? גם בלי תקלה קטסטרופלית עולמית, עסקים חייבים לבחון מה ניתן לעשות כדי לפזר סיכונים, לצמצם פוטנציאל לנזקים כדי לא למצוא את עצמם מול שוקת שבורה. יש מספר פלטפורמות כמו פייסבוק שמעוניינות לספק לעסקים עוד ועוד שירותים: שירותי אירוח אתרים, חנויות אונליין, מערכת דיוור, מסרים רב ערוציים, בוטים, CRM ועוד. עסקים רבים מידי סומכים על WhatsApp ו-WhatsApp business, פייסבוק ואינסטגרם כדי לספק שירות או כדי למכור ללקוחות. עבור חלקם כל הביזנס נשען על פלטפורמה אחת של פייסבוק ואחיותיה. כולנו: אנשים, משפחות, עסקים, בתי ספר, ועוד ועוד מנהלים את החיים העסקיים והפרטיים שלנו בתוך אינסוף קבוצות גם בווטסאפ וגם בקבוצות פייסבוק. איפה מערכת השעות למחר? אוי, בתמונת הקבוצה בווטצאפ. אני כבר לא מדבר על זה שאנחנו המוצר: פייסבוק משתמשת בהררי הדאטה שהיא צוברת על המשתמשים ומוכרת אותן כפרסום וטירגוט לכל המרבה במחיר. התקלה האחרונה בפייסבוק היתה קשה במיוחד אך היא לא התקלה הראשונה וכנראה גם לא האחרונה. התקלה נבעה ככל הידוע מתקלות DNS שגרמו לדומיין facebook..com פשוט להיעלם מרשת האינטרנט. אני רואה יותר ויותר עסקים שאני מלווה בארץ ובעולם ששמים את כל הביצים בסל אחד ולא רק בגן הנעול של פייסבוק, אלא גם במערכות דיוור שמציעות מערכות קורסים בחינם – הצעה שיווקית נפלאה שכובלת אותם למערכת הדיוור וב"מערכות משולבות" אחרות.נוחות על חשבון תלות. אני פוגש עסקים רבים וטובים שאין להם מושג ירוק מי מנהל להם את ה-DNS, עסקים שלא יודעים איפה רשום האתר או הדומיין שלהם, עסקים שמנהלים אתרי תוכן גדולים במערכות סגורות הכובלות אותם להישאר שבויים במערכת, עסקים שמנהלים את כל התקשורת העסקית שלהם דרך Gmail, עסקים שכל השיווק שלהם מתנהל רק בפייסבוק ועוד. ה- DNS הוא תשתית קריטית בניהול כל עסק עם נוכחות דיגטלית. אז מה הפתרון? הפרד ומשול! אני ממליץ לפזר פעילות ולא לרכז פעילות. הנה כמה טיפים שלי אליך: עסק צריך אתר עם דומיין עצמאי.את ה-DNS של הדומיין כדאי לנהל ב-DNS מקצועי כגון Cloudflare (יש עוד כמה) ולא בחברת האחסון. אני ממליץ לבנות אתר WordPress. פלטפורמה שתמיד אפשר לנייד בין ספקיות אירוח. צ'אט באתר יכול לפעול באמצעות בוט וצ'אט עצמאיים שלא קשורים למסנג'ר של פייסבוק או לווטסאפ. עסק צריך אימייל עסקי: office 365 או Google Workspace. חלק משירותי האחסון מציעים חבילות הכוללות אימייל עסקי כלול בחינם. זו חתונה עם פוטנציאל בעיות גדול.אל תסמכו על גיבוי האתר בחברת האחסון. צרו גיבוי יומי נוסף של האתר לענן. אל תסמכו על התקני גיבוי פיזיים (אם אתם מגבים בכלל את החיים הדגיטליים שלכם). צרו גיבוי בלפחות שני עננים.אופיס 365. נותן עבור 12 דולר בשנה נפח של 1TB של דיסק ענן. יש לכם קורסים? בנו את מערכת הקורסים באתר שלכם ולא במערכת דיוור או במערכת אחרת שכובלת אתכם אליה. דפי נחיתה? בנו אותם באתר שלכם ולא במערכת הדיוור או בפלטפורמה עננית. תיהנו מהטראפיק אל האתר ומיכולת להמיר גולשים. אחרון חביב: רשימת תפוצה באימייל: אל תבנו על עוקבי הפייס, האינסטגם, הלינקדאין וכל הרשתות החברתיות. העוקבים הם לא שלכם. לא צריך לחכות לתקלה עולמית. פייסבוק חוסמת לצמיתות עסקים ומשתמשים על ימין ועל שמאל, במשפט שדה וללא הסבר. השקיעו מאמצים כדי לצרף את העוקבים הטובים שלכם לרשימת הדיוור שלכם. Music from Uppbeat https://uppbeat.io/t/yeti-music/dark-dramaLicense code: ECJVCNI2A7ZKRTFBSee omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג Hide My email, כתובות אימייל זמניות המוטמעות כשירות חדש ב- IOS 15 מאפשרות לאנשים להירשם לרשימות דיוור עם כתובת אימייל חד פעמית. ברגע שנמען רוצה להפסיק לקבל דיוורים, הוא אפילו לא צריך לבקש שיסירו אותו, אלא פשוט "שורף" את כתובת האימייל הייחודית באמצעותה נרשם לדיוורים.  זה אולי נוח למשתמשים אך בעייתי למדוורים. מה אפשר לעשות?     https://uppbeat.io/t/fernweh-goldfish/tiptoe-mischief License code: AJG7IXUVMCRIRP7USee omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג המרחיב בנושא מערכת IOS15 מערכת ההפעלה החדשה IOS15 היא כאב ראש גדול לכל מי ששולחים דיוורים ללקוחות. כאב הראש נובע בעיקר מכך שמערכות הדיוור יקבלו חיווי לא אמיתי - 100% פתיחת דיוורים שמקורם במשתמשי אפל שקוראים אימיילים באפליקציית Apple mail (שהיא אפליקציית האימייל הנפוצה בעולם). מדוורים? שימו לב לנקודות הבאות: >> יש לכם מערכת דיוור שמזהה מכשיר פר יוזר? סמנו כעת את משתמשי אפל.  >> בהעדר דרך אחרת לסמן משתמשי אפל, תנו דירוג "פתיחות" נכון לעכשיו, לפני השינוי (זה יכול להיות שדה שתיצרו ותעדכנו במערכת) למשתמשים. זה לא מושלם אך יכול לסייע לזהות משתמשי אפל. >> עקבו אחרי פרסומים של מערכת הדיוור / אוטומציה שלכם. קיבלתי כמה אימיילים ממערכות שאני מפעיל עבור לקוחות שמציינים כיצד כל מערכת ומערכת מתכוונת להתייחס לשינוי "בבטן" שלה. יש מערכות שיעשו לכם את החיים קלים יותר סביב השינוי.  >> יש לכם אוטומציות שיווקיות? שימו לב לשנות אוטומציות המבוססות על פתיחות בלבד. כל עוד אין לכם דרך לזהות משתמשי אפל (אייפון, אייפד מק). כדאי לזכור שיש פה חלון הזדמנויות:1) השינוי לא קורה ביום אחד. סביר שהשינוי יתחיל להיות מורגש בעוד כמה חודשים (לא כל המשתמשים יעדכנו ביום אחד). 2) במידה רבה אפל עשתה טובה למשווקים. כבר שנים שמומחי אימייל מרקטינג לא משתמשים בפתיחת אימייל כמדד עסקי. נתוני פתיחה תמיד היו לא מדויקים, נבדלים בין מערכות דיוור (לא קיים תקן או סטנדרט). פתיחת אימייל במקרה הטוב נתנה אינדיקציה שהמייל הגיע לנמען. זה לא בהכרח אמר כי הנמען קרא את האימייל. זו הזדמנות לעשות אימייל מרקטינג מתוחכם יותר, בין השאר כזה שמתבסס על דאטה שמחוץ למערכת הדיוור כדי לזהות engagement.  See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג לניוזלטר אמונות טפלות ואגדות מלוות אותנו מילדות וגם במהלך חיינו הבוגרים. חתול שחור, יום שישי ה-13, לא לעבור מתחת לסולם, לבקש משאלה כשכוכב נופל, שניתן לראות את החומה הסינית מהחלל, הקש בעץ (touch wood), אסונות שיפלו על ראשנו אם לא נמשיך מכתב שרשרת שקיבלנו (זוכרים?) ועוד ועוד. חלק מהמיתוסים והאמונות הללו כל כך השתרשו אצלנו עד כי הן ממש שולטות בנו ואנו ממשיכים לפעול לפיהן מבלי לערער עליהן. מיתוסים באימייל מרקטינג, אמונות טפלות, אגדות וסתם סיפורים השתרשו בעולם האימייל מרקטינג כ-best practice. העניין הוא שההמלצות הללו מבוססות בעיקרן על מידע מיושן ולא עדכני ואפילו יגרמו לכם נזק. הגיע הזמן להכיר את המיתוסים הבולטים ולהשכיב אותם לישון אחת ולתמיד, בעזרת נתונים עדכניים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר באתר הבלוג הרשמה לניוזלטר שלנו אחוזי פתיחת האימיילים משתנה בהתאם לנתונים שונים. ישנן פעולות שביכולתן להעלות את אחוזי הפתיחה של אימיילים. נכיר את המדדים השונים ונתייחס אל הסיבות לכך שאימיילים לא מגיעים אל הנמענים - כסף אבוד בהזמנות שלא יתקבלו ואיבוד רצף הקשר עם נמענים. מה עושים?See omnystudio.com/listener for privacy information.

לבלוג והפודקאסט CRM.BUZZ לניוזלטר של CRM.BUZZ להצטרפות לרשימת ההמתנה של הבנק הדיגיטלי הראשון אוטוטו מתחילה בישראל מהפכת הניוד בין הבנקים שתאפשר ללקוחות לעבור בנק בקלות.למהפכה הזו מצטרף שחקן חדש – הבנק הדיגיטלי הראשון – עם בעל בית מרתק, פרופ' אמנון שעשוע, הדמות המובילה בעולם בתחום הבינה המלאכותית  (מובילאיי, AI21 Labs, אורקם טכנולוגיות) שכעת יביא טכנולוגיות למידת מכונה ובינה מלאכותית גם ליכולות הליבה שיציע הבנק הדיגיטלי הראשון.ישבתי לשיחה עם רועי קציר, סמנכ"ל שיווק, מכירות ופיתוח עסקי בבנק הדיגיטלי הראשון ושוחחנו על הכל: על ההשראה, החידוש ויחוד, על שיבוש עולם הבנקאות הישן, על הצעת הערך שלהם, בלוקצ'יין, NFT, פרופ' אמנון שעשוע, על הקשר בין נהיגה לבנקאות ועוד.חבל להכביר במילים כתובות...מוזמנים פשוט להאזין וגם לעקוב אחרי הפודקאסט באפליקציה שלכם.See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג הסרה מרשימת התפוצה. להיות עצוב או שזה לא חשוב? בכל רשימת דיוור אחוז מסוים מהנמענים יסיר את עצמו מהרשימות. מעל 2% הסרה צריך להדליק נורה אדומה, אך גם אחוזי הסרה שנחשבים טובים ישחקו די את מהר הרשימה שלכם. מה אפשר לעשות כדי לצמצם הסרות מדיוורים?See omnystudio.com/listener for privacy information.

מאמר בנושא כל כמה זמן לשלוח דיוורים וניוזלטרים ללקוחות מאמר בנושא Sender ReputationSee omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר בבלוג הסדרה הסמי-תיעודית בנטפליקס, על "אלי כהן, האיש שלנו בדמשק" הסדרה (SPY) נותנת הזדמנות להכיר את הסיפור על מרגל מספר 088. גם אם הסדרה חוטאת פה ושם לאמת (כפי שטוענת נדיה אלמנתו של אלי), זו הזדמנות להיחשף לסיפור המדהים הזה, על איש שרבים חייבים לו את חייהם. להבדיל, זו גם הזדמנות לראות את סשה ברון כהן (בוראט, עלי ג'י) השטוטניק, ההזוי והוולגארי כל כך, במשחק רציני אדיר. בניגוד לריגול האנלוגי של 088 או 𝟬𝟬𝟳 (בונד. ג'ימס בונד) הריגול המודרני לקוח מעולמות הסייבר. כיום ממש קל ופשוט לעקוב וממש לרגל אחר פעילות האימייל מרקטינג של המתחרים. זה יאפשר לנו לדעת מה המתחרים עושים, באיזו תדירות, אילו הצעות שיווקיות הם שולחים, נוכל לנטר את תהליך ה-onboarding שהם עושים, לקבל גישה לחומרים שיווקיים ואחרים שהם שולחים ללקוחות פוטנציאליים וכל זה יעזור לנו לראות מה הם עושים נכון ומה פחות.See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר המלא בבלוג את הדומיין הראשון שלי רשמתי ב-1993. באותה תקופה היו בעולם בסה"כ כ-3,000 אתרי אינטרנט. ב-1998 שני סטודנטים שלמדו באוניברסיטת סטאנפורד, סרגיי ברין ולארי פייג', פיתחו מנוע חיפוש שמתבסס על דירוג אתרי אינטרנט (page rank) בדרך חדשנית לאותם ימים. הם בחרו בשם Google – שיבוש לשון של Googol שמשמעותו 10 בחזקת 100. האגדה [1] מספרת שהשיבוש נוצר כתוצאה מרישום הדומיין google.com בטעות, טעות שמצאה חן בעיני ברין ופייג'. ב-1999 ברין ופייג' המשיכו בלימודיהם בסטאנפורד אך החליטו לנסות למכור את המייזם מאחר והעיסוק במנוע החיפוש גזל יותר מידי מזמנם. הם ניסו למכור אותו לקרן Excite תמורת מיליון דולר, אך זו סירבה. בסופו של דבר הם הצליחו לגייס כסף עברו לפאלו אלטו, הניפקו בבורסה וכל השאר היסטוריה. מה זה SEO? SEO (Search Engine Optimization) הוא תהליך אופטימיזציה לאתרי אינטרנט שנועד לשפר את המיקום האורגני של תוצאות החיפוש של האתר במנועי חיפוש. התהליך נועד לסייע למנוע החיפוש "לגלות" את התוכן לקטלג אותו ולדרג אותו בהתאם לאיכות התוכן ופרמטרים נוספים, כגון מהירות האתר, איכות הקישורים המובילים אל האתר ועוד. האלגוריתם של גוגל אינו נח לרגע ומשתנה כל העת.See omnystudio.com/listener for privacy information.

גישה (access) במקום רכישה (ownership) למה לקנות אם אפשר פשוט להתחבר?אם בעבר בעלות על משהו היתה הכרח, כיום לא להיות בעלים של משהו דווקא מאפשר חופש וגמישות.זה לא מסתכם רק במוזיקה.הודות לטכנולוגיה מאפשרת (enabler) אנו עדים לשיבושים בתחומים רבים בהן קיימת תנועת מטוטלת על הסקאלה: בעלות – גישה. מה ש-Apple ו-Spotify עשו למוזיקה, Netflix ואחיותיה עשו לסרטים, סדרות ולאופן בו אנו צופים בטלוויזיה, גורם לכלכלות נוספות להשתבש (Shapeshifting) ולעבור למודלים המציעים גישה במקום רכישה.תורמים לצמיחתה של כלכלה חדשה ומתחדשת זו, תחושת השייכות, קהילתיות והדדיות המאפיינים את הקהילתיות ורשתות הקשרים העסקיים והחבריים שאינם מוגבלים עוד למקום פיזי.אנו עדים לשינוי בהצעת הערך של ארגונים ותיקים בעקבות השינוי בהתנהגות הצרכנית של לקוחות לכיוון של יצירת מערכת יחסים ארוכת טווח עם לקוחות ולראות מעבר למכירה החד פעמית, במעבר לכלכלת מנויים (the membership economy).למאמר המלא Music from Uppbeat (free for Creators!):https://uppbeat.io/t/yeti-music/mystery-theatreLicense code: TOUOZACYN6N3JQK7See omnystudio.com/listener for privacy information.

מי לא משתמש באימייל? צעירים, מבוגרים, נשים, גברים, מנהלים בכירים, אנשים פשוטים. כווווולם. כתובת האימייל שלנו (ולרבים מאיתנו יש כמה כתובות אימייל) היא המפתח (שם משתמש) באמצעותו אנו מתחברים לאינסוף שירותים מקוונים וקרוב לוודאי שאנחנו בודקים את תיבת האימייל שלנו כמה וכמה פעמים ביום. עסקים שלא עושים אימייל מרקטינג מפסידים כסף והזדמנות לדיאלוג ישיר ומרתק מול קהלי המטרה שלהם. לעומתם, עסקים שכבר עושים אימייל מרקטינג אבל עושים אותו לא טוב, גורמים לנזק ארוך טווח שכדאי לתקן במהרה. תיבת האימייל של כולנו מלאה באינסוף הצעות שיווקיות, פרסומות, הודעות, התראות, חשבוניות, אישורי הזמנות, ביטוח, בנק, פנסיה, ביטוח לאומי ועוד ועוד. חלק לא מבוטל מהאימיילים האלה מציף אתכם ואולי נותן לכם הרגשה של חנק.  בוודאות לכמה וכמה אימיילים שנרשמתם אליהם יש לכם דווקא פינה חמה בלב ואתם אפילו מחכים לקבל אותם. על אימיילים כאלה נדבר בפרק זה. למאמר בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

פעם בארצנו הקטנטונת בטלוויזיה היה רק ערוץ אחד, ברדיו היו תחנות רדיו ממלכתיות (קול ישראל וגל"צ) והיו כמה עיתונים בתפוצה ארצית. הרייטינג ונתח השוק של כל אחת מהמדיות היה עצום! הרדיו והטלוויזיה נחשבו ל"מדורות השבט" ששידרו לקהל לכאורה שבוי מבחר דל של תכנים שנבחרו עבורנו בקפידה על ידי שומרי סף. בשנות התשעים הצטרפו ערוצי טלוויזיה משודרים נוספים וטלוויזיה בכבלים. לתחנות הרדיו הממלכתיות הצטרפו תחנות רדיו אזוריות פרטיות. העיתונות הכתובה דווקא סבלה ועיתונים נסגרו אך נפתחו אחרים (דוגמת "ישראל היום"). לאורך כל השנים אתגרי השיווק היו ונותרו "המלחמה" על תשומת הלב של הלקוח ולהניע אותו לפעולה בעקבות מאמצי השיווק. אלא שאתגרים אלה הופכים להיות קשים ככל שחולפות השנים ולא רק ביכולת לזכות בשברירי תשומת לב של לקוחות אלא גם בנגישות ללקוחות וקהלי מטרה. הימים בהם מדינה שלמה התיישבה מול הטלוויזיה כדי לצפות במשדר, תכנית או סרט כמעט חלפו מהעולם. גם פצצות הרייטינג העכשוויות אינן מתקרבות לרייטינג של פעם. במלחמה על תשומת הלב ישנו ערוץ פנוי, שאף משווק לא משתמש בו כיום. אולי כי הוא נחשב למיושן ולא סקסי, אולי כי המעבר לדיגיטל ייתר לכאורה את הצורך "לגעת" פיזית בקהל הלקוחות, אולי כי זה ערוץ פרמיום יקר. אולי במקום להצטופף עם כולם ולהילחם עד זוב דם באוקיינוס אדום על לקוחות ותשומת ליבם, יש אוקיינוס כחול שמחכה שמשווקים יגלו אותו מחדש ויחזירו אותו לאופנה, קצת כפי שקרה עם תקליט הוויניל. למאמר המלאSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אפל ממשיכה לערער עולמות. היא עשתה זאת עם עדכון IOS 14.5 שנותן למשתמשים אפשרות לחסום אפליקציות מלעקוב אחריהם. כעת היא עושה זאת שוב. בכנס המפתחים שלה WWDC 2021 (7/6/2021) אפל הציגה מהלכים משמעותיים נוספים שישפרו את פרטיות המשתמשים בפלטפורמות שלה: אייפון, אייפד, מחשבי מק. לאחד מהעדכונים יש השפעה מרחיקת לכת בכל הקשור לאימייל מרקטינג ואוטומציה שיווקית. במערכת ההפעלה החדשה IOS 15 (ובמערכות ההפעלה המקבילות iOS 15, iPadOS 15, macOS Monterey, watchOS 8) המשתמשים באפליקציית המייל של אפל (האימייל קליינט הנפוץ ביותר) יוכלו לחסום את ה-tracking pixel, כלומר ל"עוור" את מערכות הדיוור שלא "ידעו" אם ומתי פתחתם את אימיילים. החסימה תתבצע על ידי כך שאפל תבצע caching לכל התמונות. כמו כן, כתובת ה- IP של משתמשי אפל תוסתר וכך גם המיקום שלהם ישמר חסוי. למאמר המלא בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הן ארוכות, או קצרות ותמיד מפתות, לעיתים מדברות במילים פומפוזיות, מקושטות באימוג'יז צבעוניים, משתוקקות לתשומת הלב שלנו והן משחקות תפקיד מפתח באתרי אינטרנט, עיתונים דיגיטליים, בלוגים וכמובן גם באימייל מרקטינג: כותרות (Subject Lines: SL). את הקריירה שלי בעולם הדיוור התחלתי כשדיוור נעשה בדיוור ישיר בדואר. המסר (המכתב) היה עטוף במעטפת טיזר שאפשרה לספר סיפור עם טקסט וויז'ואל המודפסים על פני מעטפה (שיכולה היתה להיות מיוחדת בפני עצמה: סוג הנייר והטקסטורה שלו, גודל המעטפה, הדפסת פויל זהב ועוד שטיקים שאפשר לעשות רק בדפוס), פרסונליזציה (דפוס דיגיטלי) ולהניע את הנמען לפתוח את הדיוור. אלמנט הסקרנות וחוש המישוש (מה יש בפנים?) עשו את אפקט ה-FOMO ודחפו את הנמען לקבל את ההחלטה הנכונה ולפתוח את המכתב. באימייל מרקטינג היכולת לספר סיפור – לפני החשיפה אל המסר עצמו – מוגבלים לכותרת (Subject Line, SL) ולכותרת המשנה (Pre-Header) שנראית לרוב רק לפני פתיחת האימייל. הכותרת, יחד עם שֶם השולח, הן אולי האלמנט החשוב ביותר בכל קמפיין אימייל מרקטינג אך רבים מהמדוורים משקיעים בכל מה שמסביב לקמפיין והכותרת לא תמיד זוכה לתכנון הראוי ואולי אפילו נכתבת כלאחר יד "על זמן פציעות" כשהקמפיין כבר צריך לצאת לדרך. למאמר בבלוג   Music from Uppbeat (free for Creators!):https://uppbeat.io/t/richard-smithson/run-fasterLicense code: QRNO7HTYNNHJ3MBZSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אפל ממשיכה לערער עולמות. תחילה עשתה זאת עם עדכון IOS 14.5 שנותן למשתמשים בחירה אם לאפשר לאפליקציות לעקוב אחריהם (ATT). כעת עם IOS 15 שהוצגה ב-7/6 אפל עושה מהלכים משמעותיים נוספים שישפרו את פרטיות המשתמשים ואפשרות הבחירה שלהם. אחד העדכונים קשור לאימייל מרקטינג ואוטומציה שיווקית. במערכת IOS החדשה משתמשים באפליקציית המייל של אפל  - המייל קליינט הנפוץ ביותר - יוכלו לבחור אם: לחסום את ה-tracking pixel – כלומר מערכות הדיוור לא "ידעו" שפתחתם את האימייל. להסתיר את כתובת ה- IP שלהם. להסתיר את המיקום שלהם. וגם.. מהן 18 הטעויות שאתם עושים באימייל מרקטינג? למאמר בנושא זה בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

כולנו מכירים אותם וכולנו משתמשים בהם: דפי נחיתה. יש להם תפקיד חשוב וכשהם עובדים בסינרגיה עם אימייל מרקטינג הם משדרגים כל קמפיין.בחלק ממערכות הדיוור דפי נחיתה מסופקים כפונקציה משלימה וישנם גם שירותים ייעודיים לדפי נחיתה בלבד ואפשר אפילו לבנות דפי נחיתה באתר. לכל אחת מהשיטות יתרונות וחסרונות.מה זה דף נחיתה?דף נחיתה הוא דף אינטרנט שנועד בעיקר כדי שגולשים "ינחתו" בו לצורך ביצוע פעולה ספציפית ממוקדת, בד"כ המרת גולשים ללידים, או המרת לידים ולקוחות לביצוע פעולה ספציפית.אל דף הנחיתה גולשים יגיעו בעקבות הקלקה על קישור בפרסום אונליין, סריקת QR Code, הקלקה על קישור מדיוור ועוד.דף נחיתה יכלול לרוב טופס (form) לאיסוף פרטי הגולש (המרה) ובעת השלמת מילוי פרטי הגולש, הפרטים עוברים למערכת דיוור, מערכת CRM או דאטהבייס (כרשומה חדשה או מעדכנים נתונים ברשומה קיימת במערכת).יתרונו של דף הנחיתה על פני אתר שלם, הוא במינימליסטיות ובמיקוד הגולש בביצוע פעולה ספציפית אחת (CTA), ללא הסחות דעת שעשויות להפריע לגולש שמצויות באתר אינטרנט "רגיל", כגון סרגלי ניווט, תפריט וכו'.למאמר בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

היה לי העונג להתארח בפרק 211 של הפודקאסט המצויין ear catcher של מירן פחמן, פודקאסט על שיווק, פרסום וקריאטיב. בכל פרק מתארחת דמות בכירה ומעניינת מהענף לשיחה עמוקה על התפקיד ועל הקריירה. על מה שוחחנו? ובכן, מירן, איש קריאטיב מעולה, נתן לפֶרק את הכותרת: "מה אתם לא יודעים שאתם לא יודעים על דיוור?" הפרק מובא כאן במלואו. אני ממליץ לכם לעקוב אחרי הפודקאסט ear catcher באפליקציית הפודקאסטים שלכם. פרקים נוספים ועוד על מירן פחמן כאן https://www.punkt-adv.com/blogSee omnystudio.com/listener for privacy information.

טופסי הרשמה (Forms) פופולריים ואפקטיביים להגדלת רשימות תפוצה. תמצאו אותם כמעט בכל אתר אינטרנט. לפעמים סולידיים בתחתית הדף, לעיתים ביישנים נחבאים בצד, נדחפים מלמעלה או גולשים מהצד, מפתיעים, קופצים ומתגלגלים למרכז המסך (פופאפים… מעצבנים אבל אפקטיביים). אפשרויות השימוש בטפסים כמעט אינסופיות: יצירת קשר, הורדת lead magnets, משמשים לפתיחת "תוכן נעול" (gated content), עדכון פרטים, אספקת משוב (שאלונים) ועוד ועוד. ישנם סוגים שונים של טפסים. מערכות דיוור רבות מציעות טפסים כחלק מסט התכונות שהן מציעות. אך ישנם טפסים חיצוניים שניתן לחבר אל מערכת הדיוור באינטגרציה ישירה ויש גם טפסים שניתן לחבר למערכת הדיוור באמצעות כלי אינטגרציה חיצוניים כגון Zapier, Integromat, Integrately ובחלקם ניתן להטמיע טופס עם API. למאמר המלא בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אולי בזכות ההבנה שסיכויי המכירה ללקוח קיים טובים בהרבה מסיכויי המכירה ללקוח חדש (ללקוח קיים: 70%-60% / ללקוח חדש: 20%-5%), אחד מהטרנדים המדוברים בשנים האחרונות בעסקים הוא "חווית לקוח" (customer experience). הכוח עבר ללקוח וחווית הלקוח הפכה למדד הכי משמעותי לפיו לקוחות מדרגים עסקים, קובעים את העדפותיהם לגבי עם מי הם יעשו עסקים וכתוצאה מכך גם למי יהיו לקוחות נאמנים. לפי סקר של חברת הייעוץ גרטנר, 2/3 מהנשאלים השיבו כי חווית לקוח טובה תשפיע על נאמנותם יותר ממחיר וזהות המותג. ד"ר גיא יוגב, מ-BDO, מומחה לניהול חווית לקוח, מגדיר חווית לקוח כאוסף האינטראקציות של הלקוח עם העסק והאפקט שלהן על תפיסתו את העסק ומה נשאר לו מכל האינטראקציות האלה.   למאמר בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אחד הדיבייטים בעולם האימייל מרקטינג בקרב מומחי email deliverability סובב סביב כמות הדיוורים המצדיקה שימוש בכתובת IP עצמאית (dedicated)... הטיעון של המצדדים בעבודה עם כתובות IP שיתופיות אפילו בכמויות מאוד גדולות, הוא כי מדד ה-IP reputation עדיין חשוב אך השקלול שלו הולך ופוחת. מסננות הספאם וספקיות האימייל הגדולות (Gmail, Outlook ואחרות) מכירות את פוּל הכתובות של כל ESP (מערכת דיוור) ויודעות כי זה משאב משותף למדוורים שונים. מדדי ה- Domain reputation ובעיקר מדדי ה-engagement מקבלים כיום משקל הרבה יותר משמעותי. כל זה נכון כל עוד כתובות ה-IP השיתופיות שה- ESP מקצה לכם שומרות על reputation טוב והן אינן נחסמות על ידי מסננות הספאם המשמעותיות. אז למי מתאים לשלוח אימיילים עם כתובת ייעודית? ואיך מחממים כתובת IP מ-א' ועד חם... למאמר המלא בבלוג Music from Uppbeat (free for Creators!): https://uppbeat.io/t/giulio-fazio/promenade-rag License code: HOBZQ0GEVHDRWK85  See omnystudio.com/listener for privacy information.

הלל הוא מומחה אימייל מרקטינג ובעלים של סוכנות אימייל מרקטינג העובדת בעיקר עם לקוחות בארה"ב. הוא מגיש את הפודקאסט INBOXING (באנגלית) ומראיין אנשים בעלי שם בעולם האימייל מרקטינג.   האתר של הלל ברג דף הפודקאסט INBOXINGSee omnystudio.com/listener for privacy information.

85% מתעבורת המייל בעולם היא ספאם * לספאם יש עלויות ישירות ועקיפות, עלויות הנובעות משימוש בתשתיות ושיבוש ערוץ תקשורת עסקי משמעותי, זמן עבודה מבוזבז ועלות הנובעת מנפילה להונאות ברשת * על כלכלת הספאם. למאמר בבלוג Music from Uppbeat (free for Creators!): https://uppbeat.io/t/giulio-fazio/promenade-rag License code: HOBZQ0GEVHDRWK85See omnystudio.com/listener for privacy information.

לא פלא שמערכות אוטומציה שיווקית (marketing automation) הפכו "לגביע הקדוש" של משווקים 🏆אבל מה זה מה זה אוטומציה שיווקית??בעסקים רבים אוטומציה שיווקית מתמקדת בכלים הטכנולוגיים והם שוכחים שאמנם זה נכון שעל מנת להגיע אל היעד צריך לקנות אוטו (מערכת אוטומציה שיווקית), אבל לפני שיוצאים אל המסע, חייבים לדעת לאן רוצים להגיע (מיפוי מסעות לקוח, יעדים עסקיים, תכנון מראש של אסטרטגיה) וצריכים לתחזק ולתדלק את האוטו בדלק מתאים ונקי (דאטה נכונה, איכותית, מלאה ומדויקת).כתוצאה מכך אוטומציה שיווקית עשויה להפוך להיות מטרה ולא אמצעי, כך שבמקרה הטוב היא מפספסת את הפואנטה ובמקרה הגרוע אף גורמת לנזק.טכנולוגיה זה טקטיקה. חייבים להתחיל באסטרטגיה. אז רגע לפני שאתם עוברים לאוטומט, כדאי שתבדקו את התהליכים צעד אחרי צעד. ממש כמו שעושים תהליך debug בבדיקת תכנה חייבים לבחון את כל התרחישים האפשריים. למאמר המלא בבלוג אהבתם? הירשמו לניוזלטר שלנוSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מידי פעם לקוחות מבקשים המלצה על "הסוס המנצח"... כלומר על מערכת הדיוור "הכי טובה". העניין הוא שאין דבר כזה "מערכת דיוור הכי טובה". מערכת שתהיה הכי טובה ללקוח אחד לאו דווקא תהיה טובה ללקוח אחר. אך האמת היא שיש הבדלים ממשיים בין מערכות דיוור בשפע התכונות שהן מציעות, בנוחות השימוש, במחיר ובעיקר במה שנסתר מהעין... אפשר לדמות מערכת דיוור למכונית המורכבת משלדה (העטופה בקימורים נאים של פח וצבועה בצבעים נוצצים) ומנוע (החלק הנסתר מהעין). במערכות דיוור, "השלדה" היא הממשק על כל תכונות ניהול הרשימות, עיצוב הדיוורים, אוטומציות, אנליטיקה ועוד. ואילו "המנוע" הם שרתי ה-𝗦𝗠𝗧𝗣 (Simple Mail Transfer Protocol) השולחים את האימיילים בפועל. למאמר המלא בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מה עושים עם הלא פעילים? בואו נשחט לרגע פרה קדושה (מטאפורית לפחות... אני טבעוני...) בעניין שמעסיק כל מדוור: החלק הלא פעיל של רשימת הלקוחות (unengaged). בכל פעילות אימייל מרקטינג, החלק הלא פעיל הוא רוב הקובץ! גם אם התוצאות שלכם מעל הבנצ'מארק, נניח 40% אחוזי פתיחה, עדיין 60% מהקובץ לא פעיל. כלומר אנשים שלא פתחו אימיילים ולא הקליקו על קישורים. זה כסף ענק מבוזבז. ההמלצה המקובלת היא לאחר מספר חודשים בהם נמענים אינם פעילים להפסיק לדוור אליהם, אם לא הצלחנו להחזיר אותם למעגל המגיבים (engaged). הטיעונים לפעול כך משכנעים ונכונים: ספקיות האימייל מדרגות את המדוורים לפי המעורבות (engagement) של הנמענים. מעורבות נמוכה תפגע בעבירוּת ((email deliverability שלכם. לקוחות משדרים מסרים סותרים לגבי מה שהם רוצים ומה שהם לא רוצים והם בהרבה מקרים אינם מתנהגים כפי שאנחנו מצפים מהם. לקוחות שלא פתחו או הקליקו על המייל מכם, יכולים לתייק את המייל ולפתוח בעתיד, להיכנס לאתר שלא באמצעות המייל, להיכנס לחנות, למחוק את המייל (לא תראו פתיחה), לדווח על ספאם (לא תראו פתיחה). גם הבלתי מעורבים שווים לעסק הרבה הרבה יותר אם ממשיכים לדוור אליהם – אפילו אם הם אינם מגיבים. אני ממש לא אומר – דוורו לכל הקובץ ותתעלמו מהמדדים. ממש לא! אני אומר שבניגוד לכל ההמלצות, בניהול קפדני ונכון של קהלים, דאטה, הפרדת פעילות דיוור, שילוב דיוורים מתאימים ובהיקף הנכון, החלק שאינו פעיל שווה לעסק פי כמה - אם ממשיכים לדוור אליו. הסיבה לכך נעוצה במדדים עליהם מתבסס עולם האימייל מרקטינג - פתיחות והקלקות שממש לא מספרות את כל הסיפור ואפילו יכולות להטעות. ההמלצה היא לבנות תשתית דאטה שתאפשר לקבל איתותי engagement מחוץ למערכת הדיוור. כגון פעילות בערוצים אחרים. מבחינת email deliverability: א) צריך להבין אם החוסר ב-engagement נובע מבעיית deliverability. ב) פעילות reengage דורשת הפרדה תשתיתית מפעילות הדיוור אל קובץ engaged וצריכים לעקוב אחרי מדדים שליליים כגון דיווחים על ספאם. למאמר המלא בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט עם אדיר זנגי, full stack marketer, איש אימייל מרקטינג ו-CRM, עם ניסיון בינלאומי בעולמות הגיימינג, איקומרס ושוק ההון.See omnystudio.com/listener for privacy information.

יש לה כוח מאגי מכשף אבל יחד עם אימייל מרקטינג היא משיגה המון 👇 אני יכול לכתוב כאן עד מחר ולהציג מחקר שמראה שאימייל מרקטינג משיג 4400% תשואה, כלומר על כל דולר שתשקיעו באימייל מרקטינג, תקבלו 44 דולר. ואני יכול לכתוב ולגָבּוֹת את זה בנתונים שמראים שאימייל מרקטינג יסיט פי 4 ויותר גולשים לאונליין מאשר מדיה חברתית, חיפוש או דיספליי.ואני יכול לכתוב כאן שאתם יכולים להתעורר בוקר בהיר אחד ולגלות שהנוכחות שלכם ברשת החברתית לא קיימת יותר ולכו דפקו את הראש בקיר כי אין עם מי לדבר (וכל מי שלא בילה מתחת לאבן בחודשים האחרונים נחשף לזה) ולכן כדאי שתבנו את "הבית" של התוכן שלכם ואת הקהלים שלכם מחוץ לרשת החברתית.אבל לא משנה מה אני או אחרים יכתבו ויאמרו, למדיה החברתית יש כוח מאגי מכשף, אתם לא תוותרו על מדיה חברתית (וגם אני לא) ... ועל זה אני אומר לכם – שאפו!ולא שהתאהבתי פתאום במדיה חברתית.... אני פשוט ריאלי.בפעילות נכונה וכל עוד המדיה החברתית היא בנוסף ולא במקום, אימייל מרקטינג ומדיה חברתית משתלבים יחדיו מצוין ואפילו ישיגו יותר יחד מאשר לחוד. למאמר בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

האימייל מרקטינג מת! 💀 אחת לאיזה זמן אני נתקל במאמר שמפריח לחלל האוויר את השאלה "האם האימייל מרקטינג מת"?אבל האמת היא, שהאימייל חי ובועט והוא הערוץ שה-ROI שלו טוב פי כמה ממדיה חברתית או קידום ממומן.מגדירה זאת היטב במשפט מחץ אחד, קייט בארט (Kate Barrett), מֶחָבֶּרת הספר E-Telligence: אימייל מרקטינג לא מת, הדרך בה אתם משמשים בו מתה (𝗘𝗺𝗮𝗶𝗹 𝗠𝗮𝗿𝗸𝗲𝘁𝗶𝗻𝗴 𝗜𝘀𝗻'𝘁 𝗗𝗲𝗮𝗱, 𝘁𝗵𝗲 𝗪𝗮𝘆 𝗬𝗼𝘂'𝗿𝗲 𝗨𝘀𝗶𝗻𝗴 𝗜𝘁 𝗜𝘀).אולי דווקא בגלל שאימייל כערוץ שיווקי הוא כל כך ותיק, משווקים מרגישים שאין מה לחדש בו והם בתחושה שהם יודעים עליו הכל.אימייל מרקטינג הוא ערוץ שלא מפסיק להתפתח ומשווקים שמשתמשים "כמו פעם" פשוט מפסידים כסף.בחברות רבות אימייל מרקטינג מבוצע פנימית, ובאחרות אימייל הוא רק עוד ערוץ שסוכנות הדיגיטל קיבלה את האחריות לטפל בו, כי "היא ממילא מטפלת בתקציב הדיגיטל שלנו ו…היי, אימייל מרקטינג זה דיגיטל?" לקריאת המאמר המלא בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

שיווק טוב הוא כזה שלא מרגיש כמו שיווק 🎯אך השיווק המודרני הפך לצעקני, חודרני, בזבזני ויש לו חיי מדף של זר פרחים ביום חמסין.מעקב אחרי פעילות אימייל מרקטינג של עשרות מותגים ישראליים מובילים, מגלה אמת מאכזבת: הדיוורים שלהם נשלחים במטרה אחת בלבד: קנו ממני, קנו הרבה, קנו עכשיו!הקמפיינים הללו נראים כמו מודעות שנגזרו מתוך ז'ורנלים דהויים שנשלחות באימייל. איזה בזבוז.חברות שמרוכזות ב-sell sell sell ו-buy buy buy מדוורות ללקוחות אולי במחשבה שבצד השני יש ארנק שצריך לחלוב ושוכחות שבצד השני של האימייל יש נמען, לקוח, בנאדם שיש לו רגשות, רצונות, מטרות, יעדים, חלומות, בעיות, אתגרים.אם רוב הדיוורים שלכם מוכוונים רק למכור ללקוחות, איפה הבידול שלכם מול המתחרים?אולי יש דרך אחרת? למאמר המלאSee omnystudio.com/listener for privacy information.

שוק הניוזלטרים ממש רותח לאחרונה 🔥החדשות המרעישות האחרונות הן שטוויטר קונה את פלטפורמת הניוזלטרים revue, חברה הולנדית זעירה שהקימה ומתפעלת מערכת לבנייה והפצה של ניוזלטרים בתשלום (ניוזלטרים שמנויים משלמים עליהם) וגם שפלטפורמת ה-Marketing Automation הפופולרית HubSpot קונה את הניוזלטר The Hustle.רגע רגע, אבל אנחנו בשנת 2021....למה דווקא עכשיו אימייל ורשימות תפוצה שהן כל כך ניינטיז עושים קאמבק?לקריאת המאמר המלא See omnystudio.com/listener for privacy information.

אייל גרשון, ה-CTO ומייסד חברת callbox המספקת שירותי אוטומציה ומדידה טלפונית של קמפיינים שיווקיים ועובדת בין השאר עם סוכנויות דיגיטל. עם השנים החברה התפתחה לחברת – software as a service  ומספקת פתרונות בתחום השיווק, פיתוח, אנליטיקה ואוטומציות. אייל ייסד את קבוצת "מקצועני האוטומציה" בפייסבוק המונה כ- 6,500 חברים. אתר callbox קבוצת מקצועני האוטומציה בפייסבוק לאתר אינטגרומטSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בחלוף השנים מאז המצאתה, טכנולוגיית האימייל כמעט ולא השתנתה ולא רק משווקים לגיטימיים הבינו את כוחו של האימייל. כך האימייל הפך לאמצעי שיווק החביב על ספאמרים. הקלות בה ניתן לקנות רשימות אימיילים או לאסוף אימיילים באתרי אינטרנט מרחבי הרשת (על ידי זחלני רשת) וחסם הכניסה הנמוך כדי לבצע שליחת מיילים בתפוצה נרחבת כמעט חינם, הפכה את האימייל לערוץ צפוף לעייפה שרוב מה שעובר בו הוא ספאם מקצועי שחלק ממנו משמש כאמצעי להפצת נוזקות, או פישינג והוא מהווה סיכון סייבר עבור ארגונים. כחלק מהערכות לסיכוני סייבר ארגונים השואפים לשמור על המוניטין שלהם צריכים לקחת בחשבון לא רק סיכונים בהגנה על מידע אישי, או הרשת הארגונית שלהם באמצעות פיירוולים, או להתגונן מפני וירוסים, אלא כדאי להם גם להיזהר מפני סיכונים ישירים ועקיפים של אימייל. מה הקשר בין Cyber Security ל-𝗲𝗺𝗮𝗶𝗹 𝗱𝗲𝗹𝗶𝘃𝗲𝗿𝗮𝗯𝗶𝗹𝗶𝘁𝘆? למאמר המלא בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ב-2006, הושק לקהל הרחב שירות שנקרא פייסבוק 👈 משהו חדש כזה שקיבל את השם "רשת חברתית". סוג של הכלאה בין אתר "חבר'ה" שהיה נפוץ באותם הימים לאתר חדשות כמו Ynet. אפשר היה למצוא בפייסבוק הזה את החבר'ה מבית הספר, לצפות בעדכוני חדשות (News feed) ותוכן מפרי עטם של החברים.עד אז "חברים" (friends) היו דבר אחר לגמרי…. אנשים שבאמת מכירים היטב בחיים האמיתים.שנה לאחר ההשקה, ב-2007, פייסבוק החלה להציע למפרסמים אפשרות לטרגט לקוחות באמצעות הרשת שלה.פייסבוק של היום (הכוללת בתוכה את WhatsApp ו-Instagram) היא מפלצת של מידע ופרסום. בסה"כ בת כ-15 ומתנהגת כמו טיינג'רית סוררת.משהו רע עובר על הענקית הכחולה. הרשת מוצפת בתקופה האחרונה בפוסטים נואשים של בעלי עסקים ומפרסמים לגבי חשבונות פרסום בפייסבוק ואינסטגרם שללא התראה פשוט נחסמו או נסגרו לצמיתות, בתואנת שווא בד"כ של הפרת מדיניות ותנאי השימוש. במקרים רבים תוך כדי שקמפיינים "באוויר".גזירה משמים או שיש מה לעשות?למאמר המלאSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ישנו נכס דאטה חדש יחסית שמעט עסקים משתמשים בו (ולכן הוא מאוד אטרקטיבי) הצובר תאוצה בעיקר בשנתיים האחרונות, שניתן לראות בו רשימת דיוור נוספת, שתוכלו לצבור ולהשתמש בה לצרכים שיווקיים. למאמר המלא בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הדעה הרווחת בקרב מדוורים היא שמערכת הדיוור (ESP -Email Service Provider) אחראית על עבירוּת האימיילים (email deliverability). אם וכאשר מדוורים (לקוחות של מערכת הדיוור) מגלים שהאימיילים שנשלחים על ידם נחסמים או מגיעים אל הספאם (מיילים אלה ידווחו במערכות דיוור כ-delivered), הם מפנים את האחריות לכך אל מערכת הדיוור ומצפים שספק מערכת הדיוור יפתור את בעיות העבירוּת… אך המציאות הרבה יותר מורכבת והאחריות ל-sender reputation "מתחלקת" בין ספק מערכת הדיוור למדוורים המשתמשים במערכת.   למאמר בבלוג ליעוץ בנושא עבירות אימיילים (email deliverability)See omnystudio.com/listener for privacy information.

סלע יפה משוחח עם אילן אלתר, מנכ"ל חברת אלתרנט (Alternet) העוסקת בבניית אסטרטגיית דיגיטל ויישום טרנספורמציה דיגיטלית בעולמות ה-industry 4.0, בריאות חכמה וערים חכמות. אנו משוחחים על טרנספורמציות דיגיטליות ברשויות ובערים, איך נכון לתכנן וליישם שכונות וערים חכמות, על אתגרי דאטה ואיכות נתונים מזוויות שונות וגם כמה מחשבות על התייעלות במדינה קטנה עם כל כך הרבה רשויות מקומיות. לאתר אלתרנטSee omnystudio.com/listener for privacy information.

למרות שהחיסון כבר כאן, חזרה לשיגרה כנראה לא תהיה לפני 2024….  לפחות לפי הערכתו של פרופ' ניקולס כריסטאקיס, רופא וסוציולוג מוערך מאוניברסיטת ייל (ראו הרחבה למטה). התחזית שלו אפילו מעט יותר אופטימית מזו של פירמת הייעוץ מקינזי שלהערכתה ההתאוששות עשויה לקחת גם חמש שנים. כמובן שלענפים מסוימים ולמדינות מסוימות יש יתרונות, חסרונות ומאפיינים יחודיים שישפיעו על קצב יציאתן מהמשבר. משמעות הדבר היא שצמד המילים "עסקים כרגיל" או "חזרה לשגרה" מקבלים משמעות אחרת. איטית יותר. רבים מסכימים כי שנת 2021 צפויה להיות שנה של התאוששות, שנה של החלמה, שנה בה מדינות, חברות ואנשים יעשו גישושים זהירים בדרך איטית לשיקום הכלכלה, הגוף והנפש. הופעות ענק בפארק הירקון כנראה שלא יהיו כאן בקרוב. למאמר המלא בבלוג פודקאסטים / מאמרים קשורים איך להחליף מערכת דיוור? אוטומציה שיווקית פייסבוק רוצה להשתלט על העסק AMP For emailSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מערכות דיוור (email service provider – 𝗘𝗦𝗣) ומערכות אוטומציה שיווקית (𝗠𝗮𝗿𝗸𝗲𝘁𝗶𝗻𝗴 𝗔𝘂𝘁𝗼𝗺𝗮𝘁𝗶𝗼𝗻) הן כלי עבודה יומיומי מרכזי בשיווק דיגיטלי.שיווק דיגיטלי מול לקוחות מתבסס ברובו על איכות מאמצי האימייל מרקטינג שלכם. לכן חיוני לבחור מערכת 𝗲𝗺𝗮𝗶𝗹 𝗺𝗮𝗿𝗸𝗲𝘁𝗶𝗻𝗴 שתיתן לכם את התוצאות הכי טובות.ממש כמו נעלי בית ישנות שקשה להיפרד מהן, חברות ועסקים ממשיכים להשתמש בכלים שהם כבר לא מרוצים מהם, מיושנים, לא מתאימים או שאינם אפקטיביים ומתקשים לבצע את השינוי המיוחל שיאפשר להם לפרוץ קדימה ולהשיג תוצאות טובות בהרבה.מעבר של מערכת דיוור הוא לא עניין של מה בכך, אלא משהו שחייבים לעשות במחשבה קדימה והוא יכול להיות כאב ראש גדול אם לא מקדישים את תשומת הלב הראויה בתכנון וביצוע המעבר.מהם הסימנים המעידים על כך שכדאי לבחון מעבר של מערכת אימייל מרקטינג?מה צריך לעשות לפני מעבר למערכת דיוור חדשה וכיצד לנהל את המעבר? כל התשובות במאמר בבלוג >>> למאמר מוזמנים להירשם לניוזלטר שלנו ותוכלו להישאר מעודכנים >>> הרשמהSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ראיון עם אדר שומרון, מנכ"ל חברת BIyond העוסקת בתכנון ויישום פתרונות BI , ביג דאטה ואנליטיקה בסטארטאפים ובחברות ומסייעת להן להפיק ערך עסקי מדאטה. נושאי השיחה: ההיסטוריה של ה-BI, מהו BI מודרני, מי מוביל BI בארגונים, התמודדות עם התפוצצות המידע, אתגרים בהטמעת BI, אתגרי דאטה ועוד.      See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר המלא בבלוג וקישורים נוספים הוא יצא לאוויר העולם בקול תרועה כמתיחה של 1 באפריל, בשנת 2004 - שירות אימייל של גוגל עם ממשק חדשני ופורץ דרך שזכה לשֶם: Gmail. לאחר תקופת השקה רכה וארוכה, ב-2009 ג'ימייל הושק כשירות מסחרי מלא. ב- 2013 גוגל עיצבה מחדש את ממשק המשתמש שלה והוסיפה סינון מיילים מובנה לקטגוריות לפי חלוקה לטאבים – Gmail Tabs – ביניהם גם טאב "קידומי המכירות" הידוע לשמצה... מדוורים רבים חושבים בטעות כי טאב קידומי המכירות הוא תיבת “דואר זבל” (ספאם). זה לחלוטין לא המצב: כל הטאבים הם Inbox המחולק ב-  Gmail לקטגוריות שונות. מיילים שהגיעו ל”קידומי מכירות” הגיעו ל-Inbox. רבים חושבים שניתן לבלף את מנגנון הסינון ב-Gmail ולגרום למיילים שנשלחים לרשימות תפוצה להגיע ל-טאב הראשי, אך לרוב ניסיונות אלה מתגלים על ידי המסננות המצוינות של Gmail וגורמות למנגנון להעניש את המדוורים. ב-2018 גוגל עשתה מהפך בשימושיות של טאב קידומי המכירות ויצרה הזדמנויות מדהימות, שלא ראיתי אף מדוור ישראלי מיישם... מי אתה Gmail? ואיך נכון להשתמש נכון בטאב קידומי המכירות?See omnystudio.com/listener for privacy information.

תפיסת ה-All-In-One (מערכת משולבת) נכנסה היטב גם לכלי השיווק. השיווק העכשווי הוא הוליסטי ומהיר ודורש מאיתנו לשלב מערכות. גם על מנת לשמור על תמונת לקוח אחידה וכדי שהדאטה תזרום בזמן אמת לכל המקומות בה היא צריכה להיות זמינה ומעודכנת. אם בעבר כל מערכת התנהלה בנפרד והצטיינה בדבר אחד, כיום יש נטייה בקרב יצרני הכלים לשלב מערכות ולא תמיד ברור איפה עובר הקו בין מערכת אחת לאחרת ומקשה על מקבלי ההחלטות לבחור בכלים הנכונים. זה גם דורש להיכנס לתהליך בחינה מדוקדק ומורכב לבחירת הכלים השיווקיים המתאימים לכל עסק. תהליך בחירה “כהלכתו” ישלב יועצים המכירים היטב מגוון של כלים ויכולים לקצר ולדייק את תהליך קבלת ההחלטות ולמנוע לארגונים עגמת נפש ובזבוז משאבים.  למאמר המלא בבלוג  See omnystudio.com/listener for privacy information.

סלע יפה מראין את אורי רוזן, סמנכ"ל פיתוח עסקי בדאטה פרו פרוקסימיטי על דיוור ישיר, טרנספורמציה דיגיטלית, קצת על קורונה, על פרסום, דיגיטל ומרקטינג אוטומיישן. לבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

השחיקה בנאמנות לקוחות מחייבת עסקים לעבוד נגד המגמה 🙃במקום לנסות לבלוע את כל השוק, ולספק חוויה בינונית ומטה, להתמקד בקהל מצומצם ונלהב. זה מאפשר לעשות WOW לקהל לקוחות שהם true fans. קהל לקוחות שמקבל משהו מאוד מיוחד באותו עסק. השאיפה של עסקים הוא להתמקד בלקוחות שהגיעו לתחתית המשפך השיווקי: אלו הסנגורים – הלקוחות שעברו את שלב ה-Loyalty והם שגרירים וסנגורים.כמו במערכות יחסים, נאמנות היא עניין מורכב הדורש השקעה של שני הצדדים.למעט דוגמאות של תוכניות נאמנות כדוגמת פריים של אמזון, נאמנות לקוחות נשחקה והגיעה לשפל. ואם לא די בכך, ה- 🦟 מזעזעת את נאמנות הלקוחות עוד יותר. מצד שני הקורונה פותחת בפני עסקים מקומיים לגלות את האונליין ולהיחשף אל לקוחות חדשים באונליין. מה שעבד באופליין, עם יחס אישי ומבט ישיר בעיניים דורש התאמות לאונליין והנה עוד אתגר. למאמר המלא הרשמה לרשימת הדיוור שלנוSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מכתב הוא הגרעין המרכזי של הדיוור. תחשבו על מכתב אהבה. כמה עוצמה ורגשות אפשר להעביר במילים חמות. מכתב שיווקי שכתוב נכון יכול להשיג אפקט דומה. בהשוואה לדיוור אלקטרוני, לדיוור ישיר בדואר, יש כמה וכמה יתרונות, אשר דיוור אלקטרוני לוקה בהן בחסר: דיוור ישיר בדואר כולל מעטפה, שעושה אפקט דומה לאריזת מתנה. יוצרת ציפייה, רושם וסקרנות. מה קיבלתי? ממי קיבלתי? טיזר שמטרתו לשכנע את הנמען לפתוח את המעטפה ולהיחשף לתכולתה. המעטפה יכולה להיות צבעונית, בגדלים שונים, מעטפה רגילה, מעטפה בגודל או צורה לא סטנדרטיים, מעטפת חלון ועוד. בד"כ פתיחת המעטפה לוותה בתנועה של סיבוב פרק היד האוחזת במעטפה (בדומה לתנועת "למה מה?!) כדי להפוך אותה ולראות מי השולח ועל מנת לפתוח את לשון המעטפה עם עט, עיפרון, אצבע או סכין מיוחד לפתיחת מעטפות. באימייל מרקטינג אין מעטפת טיזר שמאפשרת לנו לבלוט בין שאר הדיוורים ב-Inbox (בתקווה שהמייל לא נחת בתיבת "דואר זבל") ולכן הטיזרים היחידים שעומדים לרשות המדוור באימייל מרקטינג הם שורת הנושא (Subject Line), שורת ה-Pre Header, לוגו, שם וכתובת השולח. למאמר המלא בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

שיחה מעניינת במיוחד עם רני ארגוב, שותף, מנהל משותף, Deloitte Digital. אנו מדברים על אבני היסוד של טרנספורמציות דיגיטליות מוצלחות, הטרנדים החמים בתכניות נאמנות, על התנהלות עסקית נכונה באונליין, השפעות הקורונה וגם מנסים לשרטט איך יראה היום שאחרי הקורונה וגם המלצות לעסקים קטנים. פרק מעניין במיוחד. קרדיט לתמונה: אלמוג סוגבקר לבלוג crm.buzz לאתר דלויט לאתר נותן החסותSee omnystudio.com/listener for privacy information.

איך מודדים עבירות מיילים? בתיאוריה זה נשמע פשוט. הבעיה עם מדידת עבירוּת מיילים היא שזה לא כל כך פשוט… במערכות דיוור אין dash-board שמדווח למדוור כמה מיילים ששלח הגיעו לתיבת הספאם אצל הנמענים השונים. הסיבה לכך היא שהפרוטוקול למשלוח וקבלה של דוא"ל אינו מדווח על כך. אין הבדל מבחינת שרת הדוא"ל המקבל אם הוא מקבל "דואר זבל" או דואר לגיטימי. הוא רק מדווח "קיבלתי". סינון הספאם קורה לאחר שהמייל התקבל (delivered).  לכן כדאי גם לא להתבלבל בין delivery (מייל שהגיע לשרת המקבל) לבין deliverability (ניתוב מיילים על ידי מסננות ספאם אל ה-Inbox או ל-Junk Folder). אלו שני דברים שונים. בעוד ש-delivery (שלפעמים מוצג במערכות דיוור) מחשב את כמות המיילים שהועברו (בניכוי המייל שחזרו מסיבות שונות), deliverability הוא נתון שהרבה יותר קשה לקבל. למאמר המלא בבלוג וובינר חינמי בנושא עבירות מיילים  See omnystudio.com/listener for privacy information.

סחר של יום חדש 👇תחום המסחר המקוון (ecommerce) רותח. מה זה רותח? לוהט! אפשר לומר על הקורונה הרבה דברים רעים אבל אין ספק שהיא מחוללת שינויים. בעולם המסחר המקוון היא גרמה לעולם לעבור דרך מנהרת זמן ולקפוץ כמה שנים קדימה והאיצה מעבר של עסקים לאונליין, כולל עסקים שלא חלמו אפילו להיות באונליין. תוסיפו את ההגבלות הנובעות מריחוק חברתי, חנויות פיזיות סגורות וסֶגר ותקבלו את הסערה המושלמת – מסחר מקוון החוצֶה גבולות, ענפים וגודל עסקים. אם אתה לא שָם אתה לא קיים גרסת 2020.אבל....אחד האתגרים הגדולים של אתרי ecommerce הוא באופטימיזציה של נטישת עגלת הקניות. באופן מפתיע, אחוז הגולשים שעבר את ה-funnel במסע הלקוח, הוסיף מוצרים לסל הקניות אבל לא השלים את תהליך הקניה בפועל הוא מטורף!מעבר לסטטיסטיקה הכללית, כדאי להבין (באמצעות שיחה עם לקוחות) מהן הסיבות לנטישת עגלה אצלכם ולטפל בהן פרסונאלית באמצעות דיוורים מותאמים אישית לנוטשי העגלה במטרה להחזיר אותם לאתר להשלמת הקנייה ובמקביל לטפל בבעיה פרואקטיבית. למאמר המלא בבלוג וובינר בנושא email deliverability  See omnystudio.com/listener for privacy information.

בקמעונאות המודרנית התחרותית כל כך, לימי מכירות אלה השפעה משמעותית על המאזן, וקמעונאים מתכוננים לימי מכירות אלה הרבה זמן מראש. ההמלצות לשיפור עבירות המיילים זהות בימי שגרה, בימי מגפה ובימי חגי קניות... מה כדאי לעשות עכשיו כדי להיות מוכנים? למונח "בלייק פריידי" (Black Friday) המוכר לנו כל כך מ"חג המכירות" שנערך בשבוע שלאחר Thanksgiving, יש שורשים פחות חגיגיים הקשורים דווקא למפולת כלכלית ולא לחג מכירות. אז מה מקור השם? המונח "בלק פריידי" נקשר לראשונה במפולת כלכלית שנבעה מנפילת ערכו של הזהב ב- 24/9/1869. לפי ערוץ ההיסטוריה, שני יזמים חלקלקים (Jay Gould ו-Jim Fisk) מארה"ב ביצעו רכישות עצומות של זהב במטרה להעלות מאוד את ערכו ואז למכור אותו ברווח גדול. אלא שבאותו יום שישי שחור המזימה נתגלתה וגרמה לנפילה חופשית בערכו ולפשיטת רגל של רבים. למאמר המלא בבלוג מאמר לגבי פרוטוקלי אימות לטיפים נוספים בנושא אימייל מרקטינג איך לבחור מערכת דיוור מומלצת? וובינר בנושא עבירות מייליםSee omnystudio.com/listener for privacy information.

סלע יפה מראיין את עו"ד טל קפלן, שותף בקבוצת האינטרנט, הסייבר וזכויות היוצרים, במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ ומהמומחים המובילים בארץ לנושא חוק הספאם. מאז שחוק הספאם נכנס לתוקף בשנת 2008 הוא גרם למהפכה בעולם האימייל מרקטינג. עו"ד טל קפלן יסביר מהו חוק הספאם, על אילו אמצעי תקשורת  החוק חל, מהם החריגים בחוק, על קשיים בטרנספורמציה דיגיטלית שהחוק מציב בפני ארגונים, על תביעות ספאם שהפכו לספורט לאומי ועוד ועוד. אתר LAW הפורטל המשפטי לאינטרנט, סייבר וטכנולוגיית מידע הדף של עו"ד טל קפלן במשרד מאמרים בנושא אימייל מרקטינג בבלוג  crm.buzz מדוורים? המיילים שלכם מגיעים לספאם? גם לזה יש פתרוןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

איך בונים רשימת תפוצה? איך אוספים ומתחזקים רשימה? מה ההשפעה על עבירות המיילים? איך עושים פרסונליזציה? ועוד. אולי תחשבו שהפתרון הקל והמהיר הוא פשוט לקנות רשימת תפוצה. אך זה רעיון ממש גרוע. מהר מאוד תוגדרו כספאמרים ועבירוּת המיילים שלכם תיפגע משמעותית ; הרגילו אותנו להאמין שגדול יותר זה טוב יותר. יותר עוקבים, יותר לייקים וכו'.גם ברשימת תפוצה, הגודל לא קובע אלא הטכניקה והאיכות. למאמר המלא בבלוג מאמרים בנושא אימייל מרקטינג וובינר בנושא שיפור עבירות מיילים באימייל מרקטינג  לאתר נותן החסותSee omnystudio.com/listener for privacy information.

צריך לומר את האמת: הסגר השני יהיה ארוך! ישראל הכריזה על סגר שני בגלל חוסר יכולת לקבל החלטות המבוססות על דאטה, אפס תכנון, החלטות פזיזות (ע"ע פתיחת מערכת החינוך), תועפות של פוליטיקה ("צאו לבלות") ועוד משהו: ספק אופטימיזם, ספק יהירות ואני מתכוון לגישת ה"יהיה בסדר" במשפט חכם אחד, סיכמה פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא בתל השומר, את מצב האומה: "אין ארץ בעולם עם שיח כה סוער ועם כל כך הרבה קבוצות שנוקטות עמדות כה קיצוניות, ממשלה שכל רגע משנה את דעתה או פשוט לא עושה כלום וציבור כל כך לא ממושמע". מהם הגורמים שתרמו לכך שעם ישראל ב"מעצר בית"? למאמר המלא בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

פורמט חדש שולף ג'וקר שמאיים לשנות את הסטטוס קוו בעולם ה-email: אימיילים דינאמיים עם תוכן משתנה ואפליקציות בגוף המייל עצמו. חלומם של משווקים ואולי סיוט לכל השאר 🃏 בעשרות השנים האחרונות בהן האימייל עבר אבולוציה, משנות ה-60 ועד היום, הטכנולוגיה והפרוטוקולים המשמשים לשליחת מיילים וקבלתם כמעט לא השתנו. כמשווקים למדנו לסמוך על האימייל כאמצעי תקשורת אמין להעברת מסרים שיווקיים ותפעוליים ללקוחות. כנמענים אנו סומכים עליו כאמצעי תקשורת אמין המאפשר לנו לתייק את המיילים החשובים לנו ולארכב אותם (בארכיון). כשנפתח מייל, שהתקבל לפי ימים, חודשים ואף שנים תוכן המייל יראה לנו בדיוק כפי שקיבלנו אותו לראשונה. טכנולוגיה חדשה שולפת ג'וקר שמאיים להפוך על פניו את כל מה שהכרנו על אימייל ויצרה שני מחנות מנוגדים: אלה התומכים במהלך בהתלהבות רבה ואחרים שחושבים שזה רעיון ממש ממש גרוע. AMP – אימיילים דינאמיים קצת כמו נייר העיתון שקם לתחייה והופך לאינטראקטיבי בסרטי "הארי פוטר", דמיינו לכם שאימייל ששלחתם ללקוח הופך לאינטראקטיבי בצורה שלא התאפשרה עד עתה. למאמר המלא בבלוג הסבר על פרוטוקול BIMI ופרוטוקולים לאימות דוא"ל (SPF,DKIM,DMARC) וובינר בנושא אימייל מרקטינג אתר נותן החסות      See omnystudio.com/listener for privacy information.

המהפכה התעשייתית החמישית קרובה מתמיד והיא בכלל מהפכה חברתית. לקורונה יש תפקיד כפול כמשבשת ומאיצת תהליכים בעיצוב המהפכה החדשה מהפכות תעשייתיות מאומצות באופן שונה באזורים שונים בעולם. באזורים המתקדמים ובחלק גדול מהעולם המערבי מאומצת המהפכה הרביעית. בישראל אנחנו נמצאים בתפר שבין המהפכה התעשייתית השלישית לרביעית. המהפכה הרביעית עוד לא ממשה את מלא הפוטנציאל שלה וכבר העולם מתקדם לחזון והגדרה של מהפכה תעשייתית חמישית (Fifth Industrial Revolution):  זו מהפכה שתשלב עובדים בני אנוש ו"עובדים" רובוטיים. בתחומים מסוימים אפשר לומר כי ישנם ניצנים ראשונים למהפכה החמישית בכלים מבוססי AI/ML המממשים (או לכל הפחות מנסים לממש) את החזון של המהפכה החמישית. המהפכה התעשייתית הרביעית הביאה איתה איום על מקומו של האדם ומקור פרנסתו – שרשרת יצור ואספקה בה זקוקים לפחות ופחות עובדים הוביל לחשש הטבעי כי הרובוטים יתפשו את מקומם של בני האנוש. הדבר הוביל אולי לכך שהמהפכה התעשייתית החמישית באה לנסות לתקן את העיוות הזה מתוך שאיפה למהפכה חברתית. המובילה העולמית בתחום הזה היא יפן שהגדילה לעשות ובמקום לקרוא לזה Industry 5.0 מיתגה את המהפכה החמישית כ- Society 5.0. על מנת להבין מדוע המהפכה החמישית חייבת לקחת בראש סדר העדיפויות את האדם, בואו נחזור לרגע אחורה בזמן, אל המהפכות הקודמות. למאמר המלא בבלוג וקישורים לקריאה נוספתSee omnystudio.com/listener for privacy information.

סלע יפה מראיין את פולינה שלאין ה-CDO של קבוצת ישראכרט. על תפקיד ה- CDO ; אתגרי ניהול דאטה ורב ערוציות ; טרנספורמציה דיגיטלית מונעת-דאטה ; ביג דאטה ; דאטה סיינס ; אתגרי דאטה ; ממשקים עם השירות ; מניעת הונאות ; מחשבות לעתיד. לאתר נותן החסותSee omnystudio.com/listener for privacy information.

כדי להצליח בפעילות email marketing משווקים צריכים להכיר את כללי המשחק החדשים: עבירוּת מיילים (email deliverability) - שיפור במדד עבִירוּת המיילים שלכם, יעניק לכם יתרון תחרותי והוא המדד החשוב ביותר ‏בכל קמפיין אימייל, מאחר וכל שאר הפרמטרים נגזרים ממנו. כך למשל המדד של פתיחת מיילים (open rate) נגזר מכמות המיילים שהגיעו לתיבת האימייל. מיילים שמגיעים אל הספאם (תיבת "דואר זבל") הם לרוב מיילים שהלקוחות לא ראו ולכן גם לא פתחו. אולי אתם מכירים ומודדים בהקשר של הקמפיינים שלכם click-through rate, bounce rate, open rate ופרמטרים נוספים. אך האם אתם יודעים לומר מה אחוז המיילים שמגיעים לספאם או לטאב "קידומי מכירות"? האם אתם יודעים מה ה-reputation שלכם אצל כל אחת ואחת מספקיות המייל הגדולות? וובינר בנושא עבירות מיילים למאמר המלא בבלוג איך בוחרים מערכת דיוור? מאמרים בנושא אימייל מרקטינגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

רז הייפרמן, דיירקטור BDO דיגיטל ורמי ניסן, מנהל תחום ממשל מערכות מידע ודיגיטל ב-BDO. אנו משוחחים על אתגרי דאטה בארגונים ביניהם: ניהול נתונים, איכות נתונים, ממשל או משילות נתונים, דמוקרטיזציה של נתונים, מוניטיזציה של נתונים, תפקיד ה-CDO, פערי ידע, התפוצצות מידע ואתגרי ניהול דאטה ועוד. לחצו כאן למאמר קשור בבלוג בו תמצאו גם קישורים נוספים ומאמר שכתבו רז הייפרמן ורמי ניסן בנושא. לאתר דאטה מדיהSee omnystudio.com/listener for privacy information.

פרק מעט ארוך מהרגיל שיוקדש לִשלושה נושאים הקשורים ... ב-email. טיפים שיעזרו לכם לבחור מערכת דיוור ומה חשוב לדעת לגבי אימייל מרקטינג. נסביר מהו פרוטוקול BIMI שגוגל הכריזה ב- 21 ביולי כי היא מתחילה בפיילוט להפעלתו ב-Gmail. נסביר למה הפרוטוקול הזה חשוב כל כך ואיך הוא יכול לעזור לכל מי שעוסק ב-email marketing ולכל מדוור. נדבר על אימת כל המדוורים - איך "מפצחים" טאב קידומי המכירות ב-Gmail. וובינר ללא עלות - בנושא עבירות מיילים מאמר:  email השורד האחרון מאמר: איך בוחרים מערכת דיוור? מאמר:  פרוטוקול BIMI מאמר: מה שלא מודדים לא כואב? מאמר: מה הקשר בין מלכוד 22 לפתיחת מיילים? מאמר: למה המיילים ששלחתי מגיעים לספאם?See omnystudio.com/listener for privacy information.

שי עינת, מנהל טכנולוגיות ראשי של חטיבת ה- CRM באלעד מערכות אנחנו מדברים על הגורמים שמניעים ארגונים להחליף מערכת CRM, אתגרי רב ערוציות ודאטה באבולוציה של ה-CRM המודרני, על תהליכים שמושפעים, איך לא, מהקורונה ועל נושאים נוספים וגם על טרנספורמציה דיגיטלית מזווית שלא הכרתם. הפודקאסט בחסות דאטה מדיה, המלווה ומייעצת לחברות לשפר את הביצועים העסקיים באמצעות שיפור איכות הנתונים בארגון. לבלוג שלנו קרדיט תמונה: עידו שחםSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ללא הספק האירוע שאפשר לכנותו "ההצגה הכי טובה בעיר" התקיים בשבוע שעבר ונמשך לתוך הלילה אצלנו בישראל. והכוונה היא לשימוע שנערך בקונגרס, למנכ"לים של ארבע חברות הטכנולוגיה הגדולות. במשך למעלה מחמש וחצי שעות ג'ף בזוס מנכ"ל אמזון, טים קוק מנכ"ל אפל, מארק צוקרברג מנכ"ל פייסבוק ו‎סונדאר פיצ'אי מנכ"ל גוגל, עברו חקירה צולבת על ידי חברי קונגרס, משני קצוות המתרס, ונשאלו שאלות נוקבות בעיקר בעניינים שקשורים בתחרות. מיקרוסופט לא זומנה לשימוע משום מה. זה נראה כמו שיחת נזיפה אחת ארוכה. סונדאר, מנכ"ל גוגל, ישב בפנים חתומות ואצבעות ידיים שלובות כל העת ולעומתו צוקרברג ניצל הזדמנויות בהן הוא לא דיבר, כדי לכרסם ולשתות מים. הם נשאלו שאלות רבות. בין השאר, מנכ"ל גוגל נשאל בין השאר האם הם מתערבים בסינון ספאם ב-Gmail לפי נטייה פוליטית. הנה הקטע המדובר מנכ"ל גוגל גם נשאל למה אתרים מסוימים אינם מופיעים בתוצאות החיפוש ולמה גוגל גונבת תכנים מאתרים אחרים. מנכ"ל פייסבוק נשאל האם הם איימו להעתיק את התכונות של ווטסאפ ואינסטגרם תוך כדי ניהול מו"מ על קניית הפלטפורמות האלה.  וגם נתבקש להבטיח לא להתערב בבחירות בארה"ב שנכנסים לישורת האחרונה שם. אמזון נשאלה לגבי ניצול הדאטה שיש לה מפעילות האונליין של מוכרים חיצוניים המשתמשים בפלטורמה שלה כדי לפתח מוצרים משל עצמה ובכך לרסק מתחרים פוטנציאלים. במסגרת העדות הושמעו הקלטות של בעלי עסקים כאלה. אפל נשאלה בעיקר על מבנה העמלות בחנות האפליקציות שלה, האם היא נותנת יחס מועדף למפתחים מסוימים והאם היא הוציאה מהחנות אפליקציות מסיימות כגון כאלו שעוסקות בבקרת הורים (שירות שהיא מציעה היום כחלק מהאפליקציות שקיימות מראש באייפון). עבור חברות ועסקים התלות בחברות הטכנולוגיה הללו היא משמעותית. אם בעבר הסיסמה של "דפי זהב" היתה: "אם אתה לא שם, אתה לא קיים". אז כיום המדריך עב הכרס עם הדפים הצהובים הוחלף במנוע החיפוש של גוגל ובדפים עסקיים של פייסבוק וגוגל. בארה"ב קמעונאים מסויימים אומרים: "אין לנו ברירה אלא להשתמש באמזון. היא ההצגה היחידה בעיר". אמזון קוראת לנו שותפים, אבל היא מתנהלת כלפינו בדורסנות". ואפרופו תלות, עולם הפרסום המקוון עומד לעבור טלטלה איומה כשגוגל תפסיק לתמוך בעוגיות צג ג’ (third Party Cookie) בדפדפן הפופולרי שלה כרום. נתח השוק של כרום בישראל כמעט 75% לעומת כ- 60% בעולם. הסיבות למהלך מגוונות והניסיונות להבין מה עומד מאחורי המהלך מגלים טפח ומסתירים טפחיים, תלוי את מי שואלים ומה מפת האינטרסים שלו. כשהפרסום הדיגיטלי עוד היה בחיתוליו, הוא התבסס על פרסום לפי קונטֶקסְט. כשמפרסם רצה לטרגט גולשים בתחום עניין מסוים, הוא פרסם באנר באתרים הרלוונטיים לנושא. פשוט והגיוני. לקראת סוף שנות ה-2000 התחילה תזוזה של שוק הפרסום להתמקדות בקהלים הנשענת ברובה על טירגוט גולשים במרחבי הרשת. הקסם הזה התאפשר הודות לאמצעים טכנולוגיים ייעודיים לעולם הפרסום ורובם נשענו על אותן עוגיות. כדי להבין על מה המהומה נתחיל בהסבר קצר על… עוגיות. למאמר בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

כאוס הדאטה 866,871 או 502,530 או 480,500 כמה מובטלים יש באמת בישראל. זו היתה הכותרת של גלובס בסופשבוע האחרון. שלושה גופים רשמיים שהציגו למקבלי ההחלטות נתונים רשמיים שונים בפערים עצומים. הגופים הם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה. למי להאמין? שואלים בגלובס וסוקרים בכתבתם את הסיבות לפערים. אותו סיפור היה גם עם הבדיקות. אנשים שנבדקו וקיבלו תוצאות שהם מאומתים לקורונה, קיבלו תשובה שלילית בבדיקה חוזרת. אז למי להאמין? לבדיקה הראשונה או לשנייה? ומה עם איכוני השב"כ? פגיעה בפרטיות של כולנו היא אולי רָע הכרחי לפרק זמן מסוים, אך גם פה במקום להשתמש בכלי בתבונה כדי להאיר אזורים שבהם צריך לרדת לרזולוציה גבוהה יותר ולבדוק ברחל בתך הקטנה האם האנשים באמת נחשפו לחולי קורונה לפני ששולחים להם SMS ומכניסים אותם לבידוד, או שרק במקרה הם גרים באותו בנין ולא נפגשו כלל. ואלו רק כמה דוגמאות. סביב משבר הקורונה נחשפנו כולנו לאמת העירומה: בכל מקום שבו יש דאטה. יש כאוס בדאטה. אז זה שיש המון דאטה זה יופי, אבל הדאטה סובלת מבעיות איכות שכוללות בין השאר פערים של מידע, נתונים שגויים, נתונים כפולים, נתונים סותרים, נתונים חסרים, נתונים שלא זורמים, נתונים שלא מתקבלים בזמן, פערים בתקנון הדאטה ואלו רק כמה דוגמאות. אנחנו בפרק 54 של crm.buzz וחשבתי שזו תהיה הזדמנות מצוינת לשוב לקטעים מתוך חלק מהראיונות שערכתי במסגרת הפודקאסט, עם אנשים מעניינים שמספרים על אתגרי הדאטה בעולם העסקי בתקווה שזה יעשה לכם חשק לשמוע את הראיונות המלאים. את כל הפרקים של הפודקאסט ורשימה מתעדכנת של הראיונות הקרובים וכמובן גם מאמרים איכותיים, אנחנו הרי גם בלוג ולא רק פודקאסט, תוכלו למצוא בדף הפודקאסט בבלוג שלנו או באפליקציית הפודקאסטים שלכם. בלקט של היום תוכלו לשמוע את עידו ביגר ה-chiff data officer  של אל-על, ד"ר גיא יוגב, מומחה לניהול חווית לקוח, ד"ר גיל דוד, דודי צפון, פרופסור רון קנת, טוני כהן - ראש אגף שירות ושיווק במכבי שירותי בריאות, טליה שינדלר מנהלת מערכות המידע של קרסו מוטורס, דנה פרידמן ואייל בירן מחברת דאטה טאפס, מיכל בורנשטיין, מנהלת טכנולוגיות הדיגיטל והדאטה של אוסם, וזמיר שמר מנכ"ל פוינטס מיפוי עסקי. לכל הפרקים  למאמרים בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

השורד האחרון טכנולוגיות מתחלפות כמו גרביים ויש להן חיי מדף קצרים. הדואר האלקטרוני, הוא טכנולוגיה אלמותית כמעט, במונחים של שרידות של טכנולוגיה את פגעי הזמן והתקופה. טכנולוגיות קמו ונפלו והוחלפו בטכנולוגיה אופנתית אחרת ואילו ה-email חי ובועט כאילו אין מחר. להיפך, מעמדו רק הולך ומתחזק ונמצא בצמיחה מתמדת. השבט אמר את דברו: ה-email הוא ללא ספק “השורד האחרון” ותופש מקום כשליט בלתי מעורער ואמצעי תקשורת משמעותי בדיאלוג עם לקוחות. בבסיסה, הטכנולוגיה והפרוטוקולים המשמשים לשליחה וקבלה של מיילים כמעט לא השתנו בעשרות השנים האחרונות. מה שממש השתנה הוא שבניגוד לעבר, email marketing כבר תקופה ארוכה אינו רק פעולה טכנית של העברת מייל לתיבת דואר. נכון להיום זו אומנות שהולכת ונהיית מורכבת – היכולת להגיע אל תיבת ה-Inbox  ולא ל”ספאם”.  למאמר בנושא זה בבלוג הרשמה לוובינר בנושא עבירות מיילים (email deliverability)See omnystudio.com/listener for privacy information.

מרק בניוף, מייסד סיילספורס ומנהלה עד היום, עבד כמתמחה באפל בתקופת הקולג' והכיר היטב את סטיב ג'ובס. עד  כדי כך שעד היום הוא טוען כי הוא חייב לג'ובס את הצלחתה של החברה שהקים. הרחבה בנושא תוכלו למצוא בדף התכנית באפליקציית הפודקאסטים שלכם. סלע יפה מראיין את ארנון ברזילי,  regional vice president Salesforce marketing cloud Israel אנו משוחחים בין השאר על תפיסתה הייחודית של סיילספורס את עולם הלקוח, על תחושת השייכות ו- customer success, אתגרים והזדמנויות בעולם הריטייל, קורונה וכמה נושאים אחרים. הסיפור של Salesforce סרטון של מרק בניוף, מייסד סיילספורס מספר כי הוא חייב את ההצלחה של סיילספורס לסטיב ג'ובס, מייסד אפל. הראיון המלא מרק בניוף מארח את טים קוק, מנכ"ל אפל הספר החדש של מרק בניוף באמזון לבלוג המלא See omnystudio.com/listener for privacy information.

הסופר והוגה הדעות פיטר דרוקר תמצת את דבריו של לורד קלווין שהיה פיזיקאי ומתמטיקאי יליד בלפאסט (יחידת הטמפרטורה קלווין קרויה על שמו) כשאמר: You can’t manage what you can’t measure או במילים פשוטות: אי אפשר לנהל מה שאי אפשר למדוד. בסרט MoneyBall, בילי בין, מנהל קבוצת הבייסבול “אוקלנד אתלטיקס” (המגולם ע”י בראד פיט) שכמו כולם בתעשייה הסתמך על מגייסי טאלנטים מנוסים שמדדו שחקנים לפי פרמטרים שונים, הבין ברגע של הארה, שקבלת ההחלטות בקבוצה שלו מתבססת על מדידה של פרמטרים לא נכונים. התקציב הדל וסדרה של כישלונות הובילו את בילי להכרה שהוא חייב לעשות משהו אחר. הוא מבין שהקבוצה שלו חייבת להתחיל לפעול אחרת ולא באופן שבו פועלות כל הקבוצות האחרות. מפגש מקרי עם פיטר ברנד, כלכלן צעיר שעבד כאנליסט נתונים מתחיל בקבוצת בייסבול אחרת (מגולם ע”י ג’ונה היל), גורם לבילי להבין שהקבוצה שלו מודדת את הנתונים הלא נכונים ושההחלטות שהקבוצה מקבלת מבוססות על נתונים שאינם נכונים בעוד הם מתעלמים לחלוטין מנתונים שהם לא מודדים כלל. בילי מבין שהאנליסט הצעיר עושה משהו נכון ומגייס אותו לעבוד בקבוצה שהוא מנהל. בניגוד לדעתו של המאמן ונגד קבוצת הכוח האינטרסנטית של מגייסי הטאלנטים הם מפטרים שחקנים יקרים ומגייסים שחקנים שאף אחד לא סופר בכלל. כל זאת בגיבוי אנליזה של נתונים. הנתונים הנכונים.    למאמר בבלוג קישור לסרט Moneyball בנטפליקס לשריין מקום בוובניר בנושא עבירות מיילים, email deliverability  מערכון הכרטיסנית, תיקי דיין לאלבום המלא באפל מיוזיקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ד"ר יהל בן דוד הוא  חבר יקר עוד מתקופת התיכון שהתפרסם לראשונה כהאקר העברי הראשון, הרבה לפני שהיה אינטרנט מסחרי בארץ ובעולם. עיקר פעילותו של יהל בשנים האחרונות היא באספקת אינטרנט מהיר ובר השגה, למשתמשים במקומות נידחים בעולם. ממקום מושבו בקליפורניה אנו משוחחים על ההרפתקאות שלו בהפיכת העולם לכפר גלובלי. על חשיבותו של אינטרנט כמאפשר ומחבר בין תרבויות, בין אנשים, בין חברות, בין עובדים למעסיקים, ככלי חברתי וכמכשיר שמאפשר תעסוקה והשכלה לכל אדם על פני כדור הארץ גם אם הוא נמצא במסעדה שבקצה היקום, או רק בסוף העולם שמאלה. ראיון של יהל ב"ערב חדש" מ-1985 הפרק המלא של NPR על הקמת הרשת של AirJaldi בטיבט תמונות של רשת AirJaldi בהודו למאמרים בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

שיווק פולשני נוקט בשיטה שדומה בהתנהלותה לפנייה אל אנשים זרים ולשאול כל אחד מהם: "רוצה להתחתן איתי"? למרות הסירוב, שיווק פולשני חוזר על התהליך שוב ושוב. לא היינו נוהגים כך בחיים האמיתיים. שיטת שיווק מפתיעה שכדאי ללמוד. מאמר קשור בבלוג מונטי פייתון, ספאם - המערכון המלא למה ספאם נקרא ספאם?? - סרטון הסבר הזמנה לוובינר בנושא צמצום הגעת המיילים לדואר זבל  See omnystudio.com/listener for privacy information.

קישור להרשמה לוובינר חינמי בנושא עבירות מיילים email deliverability מאמר קשור בבלוג נותן החסות: דאטה מדיה מתוך הפודקאסט: מעל הכל הקורונה לימדה אותנו שיעור חשוב על הפער בין מודלים לבין מציאות ועל הפער בין ביג דאטה לבין יכולת קבלת החלטות נכונות המבוססות על דאטה. במקרה זה החלטות הקשורות בחיי אדם. במציאות מסתבר שהמודלים שבהם השתמשו לחיזוי התפשטות המגפה לא עובדים. ולמה לא הם עובדים? המודלים שהסתמכו עליהם עד עכשיו היו מתמטיים ופיזיקאים ולא מודלים מעולם האפידמיולוגיה (בריאות הציבור ומגפות). קורונה זה לא חלקיקים או מִספרים. מדובר בוירוס שעובר מוטציות וישנם המון משתנים אחרים שצריך להתחשב בהם כדי לדייק את המודל. דאטה שמתקבלת לא בזמן אמת (אותה סגירת מעגל שלוקחת כמה ימים), דאטה שאינה מלאה (למרות הכל לא מבוצעות מספיק בדיקות), דאטה שרצופה בעיות איכות (כמו שראינו הבדיקות אינן אמינות. אנשים קיבלו תוצאות סותרות, תוצאות של בדיקות נעלמו מאתרי קופות החולים, בגלל טעויות בהזנת נתונים למערכת המידע, מבלי שבוצעה בקרה מספקת), וגם דאטה מתקבלת ממקורות שונים שאינם בסטנדרט אחיד. קישור לסרטון היו-טיוב של ועדת הכנסתSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ראיון עם דורית שר, מנכלי"ת חברת אקספריטי. מומחית בטרנספורמציה עסקית ממוקדת לקוח ומינוף טכנולוגיה וחדשנות לתוצאות עסקיות. בעלת ניסיון רב בעולם מערכות המידע וחווית הלקוח, לשעבר מנהלת מערכות מידע (CIO) של 013-נטוויז'ן. אנו מדברים על חווית לקוח, טרנספורמציות דיגיטליות אג'יליות שנעשות בצל הקורונה, איך רותמים ארגון להתחייב לחווית לקוח, אילו אתגרי דאטה ישנם בתהליך, איך מראים החזר השקעה בלקוח, מה המגמות לעתיד ועוד נושאים רבים אחרים. לאתר הבלוג לאתר דאטה מדיה נותנת החסותSee omnystudio.com/listener for privacy information.

כמות המסרים השיווקיים היומית שאנחנו נחשפים אליה מרגע שאנו פוקחים את העיניים בבוקר ועד שאנו עוצמים אותן והולכים לישון, היא כ- 10,000 בכל יום. האם בנתוני פתיחה כאלה משווקים יכולים לבלוט מעל כל הרעש? בואו נודה על האמת: כמשווקים, היכולת לבלוט ולהתגבר על כל הרעש במלחמה על תשומת ליבו של הצרכן הולכת והופכת למאתגרת יותר ויותר. כצרכנים, כמות המסרים השיווקיים היומית שכל אחד ואחת מאיתנו נחשף אליה מרגע שאנחנו פוקחים את העיניים בבוקר ועד שאנו עוצמים אותן והולכים לישון, היא כ- 10,000 בכל יום. הכמות הזו הולכת וגדלה שנה אחר שנה. ההרגשה היא כי אין דרך להתחמק והמסרים השיווקיים רודפים אותנו לכל מקום. לכל חיפוש תמים ברשת לגבי מוצר או שירות יש השלכות מידיות, כי תוך שבריר שניה אנו מקבלים פרסומות שלא עוזבות אותנו. כמו זבוב טורדן שממשיך להופיע, כך הפרסומות ממשיכות לרדוף אותנו ברחבי הרשת, באתרים, ברשתות החברתיות ובאפליקציות. במדיה האלקטרונית והכתובה (רדיו, טלוויזיה, עיתונות) הכל ממותג וממוסחר ובמקרים רבים תחת מסווה של ידיעות חדשותיות, אנחנו מקבלים תוכן שיווקי לסוגיו ואפילו במסרים סמויים. במרחב הציבורי אנו חשופים לשילוט חוצות לסוגיו, על בנינים, כלי רכב, בתחנות תחבורה ציבורית ובתוכה. אין רגע דל. קישור למאמר המלא בבלוג מסרים סמויים בסרט "מועדון קרב" קישור לסרטון ASMR לדוגמאSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ראיון עם מיכל בורנשטיין, מנהלת טכנולוגיות הדיגיטל והדאטה באוסם נסטלה.אנו משוחחים על דאטה, פרסונליזציה, מרקטינג אוטומיישן, פעילות שיווק ותוכן מול צרכני הקצה, אילו אתגרי דאטה יש להם, נגיף הקורנה כמאיץ לתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, מותג פרטי ואיך הם רותמים דאטה לפעילות שלהם מול לקוחות. למאמרים בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הרשמה לוובינר חינמי: למה המיילים שלי מגיעים לדואר זבל? אנחנו בפרק 44 ואם נחלק 44 ב-2 נקבל 22. את הביטוי מלכוד 22, טבע הסופר ג'וזף הלר בספרו האלמותי מלכוד 22. מלכוד 22 הוא פרדוקס בלתי פתיר, כי לא משנה כמה מאמצים תעשו כדי להצליח בדבר מה, תמיד תפגעו בדבר אחר שחשבו לכם לא פחות. משהו בסגנון you cant win them all. אם לא קראתם את הספר אני ממליץ עליו בחום, בקור, בטיסה ולפני השינה. זה ספר חובה שכדאי להוסיף ל-bucket list. הרצון להוציא את המשק ממשבר הקורונה בחזרה לשיגרה, היא מלכוד 22 קלאסי. שחרור המשק יקל על הכלכלה אך יפגע בבריאות ואם רוצים לשמור על הבריאות זה פוגע בכלכלה. עסקים מנסים לחזור לשוק אחרי כל כך הרבה זמן מחוץ למשחק, עם בטן מקרקרת ורעב גדול ללקוחות. כל עסק  היה רוצה להתנפל עכשיו על השוק כדי לפצות על הזמן האבוד ועל ההפסדים הכספיים שתקופת הקורונה גרמה לו. הרעב ללקוחות עשוי ליצור כמה תופעות שכדאי לתת עליהן את הדעת – והנה עוד מלכוד 22 - מאחר והן בפוטנציאל לגרום יותר נזק לעסקים מאשר תועלת. אחרי הפגרה שנכפתה עלינו, הנטייה הראשונית של כל עסק למכור כמה שיותר מהר ולכמה שיותר לקוחות ולהפגיז בקמפיינים את רשימות המיילים של הלקוחות, של הלקוחות הפוטנציאלים, של רשימת "מתעניינים מ-2018" וכל מייל שניתן שעבר אי פעם בעסק. הרבה עסקים מתייחסים אל מייל כסוג של "שגר ושכח". משהו שצריך לסמן עליו V מבלי להבין את המשמעויות ההרסניות שיש לפעילות לא מיומנת בערוץ זה. אז ראשית בואו ניתן מעט רקע על email. נכון להיום כ- 85 אחוזים מתעבורת המיילים העולמית היא ספאם. כלומר דואר זבל.  רק כ- 15 אחוזים הם מיילים לגיטימיים שאנשים ועסקים שולחים. זה אומר שספקיות המייל הגדולות גוגל שמפעילה את ג'ימייל ואת חבילת המייל לעסקים G-suit , מיקרוסופט שמפעילה את הוטמייל, לייב, אאוטלוק, ואופיס 365 לעסקים ואחרות משקיעות מאמצים גדולים לבדוק כל מייל בשבע עיניים. מטאפורית כמובן, כי את הסינון עושות מערכות אוטומטיות שהולכות ומשתכללות ומאחוריהן יש אלגוריתם אכזרי שיכריע את גורל המיילים שלכם. ההשלכות של פעולות הסינון האלה היא ש1 מכל 6 מיילים לגיטימיים יגיע לזבל. גזירה משמיים? לא. ב-2020 עבירות מיילים (email deliverability), או היכולת למקם את המיילים ששלחתם בתיבת הדואר הנכנס (Inbox) של הנמענים היא אומנות. תורה שלמה בפני עצמה. אני יודע שזה נשמע מורכב וטכני וכדי להצליח להגיע ל-inbox יש עוד כמה וכמה דברים שצריך לדעת לעשות. אני רוצה להזמין את מי שזה רלוונטי עבורו לווביינר חינמי שאני אעביר בנושא. פרטים בדף ההרשמה שקישור אליו בדף התכנית באפליקציית הפודקאסטים שלכם או באתר crm.buzz. למאמר המלא בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

קישור למאמרים קשורים בבלוג: בחזרה לעתיד. אז מה עכשיו? נאס"א ואחת עשרה בעיות דאטה נפוצות בחזרה לעתיד או בחזרה לשיגרה? הביטוי “חזרה לשגרה” הוא ביטוי לא כל כך רלוונטי בשלב הזה. הנורמה שהיתה לפני פרוץ המשבר אינה קיימת ולפנינו עוד חודשים רבים של מציאות שונה מזו שהיכרנו. תקופת הסֶגר הביאה איתה קטסטרופה כלכלית אבל הביאה איתה כמה דברים טובים כמו למשל טרנספורמציות ושינויים מהירים שללא המשבר היו מתרחשים לאט לאט ולאורך שנים ארוכות. כדי להמשיך לתפקד במציאות החדשה ארגונים עסקיים הובילו טרנספורמציות דיגיטליות, תוך כדי המשבר, מה שאפשר להם להמשיך לתפקד ובוודאי יקל עליהם לחזור לפעילות עסקית. הארגונים השתנו אבל גם הלקוחות השתנו. ארגונים צריכים להכיר בעובדה שבעקבות המשבר לקוחות עשו טרנספורמציה והם כבר לא אותם לקוחות שאולי הכירו בעבר. אנשים יצאו לחל”ת, פוטרו או שסדרי העדיפויות הצרכניים שלהם השתנו בעקבות המשבר. אז מה כדאי לבחון בהתנהלות העסקית כשמנסים לחזור לשיגרה של חיים בצל הקורונה? הדבר הראשון - נטישת לקוחות: תתחילו את החזרה לשיגרה תוך הנחת עבודה שבעקבות המצב הלקוחות שלכם כבר נטשו אתכם. זה ה-state of mind  שכדאי לסגל בחזרה לשיגרה. כדאי לחזור לדבר עם הלקוחות, לייצר איתם דיאלוג. תבדקו מה ש לומם. תמדדו במרכאות את הדופק שלהם. אם הלקוחות נטשו נסו לעשות win bac ולהחזיר אותם לעבוד איתכם. טיפ חשוב - אם אתם הולכים ליצור קשר עם הלקוחות כדאי שתבדקו מה מצב הדאטה שלכם. מה אתם יודעים על הלקוחות על מנת למקסם את הפנייה ולנהל אותה נכון (בוודאי אם מדובר בכמות גדולה של לקוחות)? האם פרטי הקשר שלהם עדכניים? אם אתם הולכים לצלצל אליהם או לסמס אליהם האם יש לכם טלפונים עדכניים שלהם? האם יש לכם מיילים של הלקוחות? אם אתם שולחים אי מייל ללקוחות שלכם, כדאי שתדעו ש 1 מכל 6 מיילים שיווקים לגיטימיים לא יגיע לנמען או שיתקע בתיבת דואר זבל או פרומושן?  כדי שהמיילים שלכם יגיעו ללקוחות ולא לתיבת דואר זבל לפני שיוצאים כדאי לבדוק את תקינות הרשימות לפני המשלוח, לטפל בעבירות מיילים (mail deliverability). בבלוג יש מאמר שכתבנו על הנושא. כדאי לרענן את מסעות הלקוחות והאוטומציות שאתם מפעילים בהתאם למגבלות העסק (למשל זמינות של מלאי,  מגבלות התקהלות, אספקה ומשלוחים וכולי) אולי אתם הולכים לשלוח להם דיוור ישיר בדואר. דיוור ישיר בדואר הפך להיות הערוץ הכי יעיל שתוכלו לפעול בו. ממש blue ocean כי כמעט שאין בו תחרות על תשומת הלב והסיכוי לקבל את תשומת הלב של הנמען גבוה. וכמובן שאפשר לעשות בדיוור דברים מיוחדים כמו לשלוח דוגמית, ולהעביר שני חושים בעוברים רק בדואר. מישוש וחוש ריח. הדבר השני - value for money סדרי העדיפויות של הלקוחות השתנו וסעיף ההוצאות שלהם עומד לבחינה מחודשת. זה נכון גם בעסקים שקונים מעסקים אחרים (B2B) וגם ברכישות של משקי הבית (B2C). אולי השירות שלכם כבר לא חיוני למשק הבית שלהם? לקוחות יחפשו תחליפים זולים ויעילים לשירותים חיוניים ויוותרו על שירותים ומוצרים שאינם חיוניים עבורם או שהם התרגלו להסתדר בלעדיהם. לקוחות ינסו לשפר את התנאים (גם מחיר וגם תנאי תשלום) עם נותני השירות שלהם. ואם המו"מ הזה לא יצליח הם יחפשו תחליפים במחירים טובים יותר. הדבר השלישי - שינויים ברגלי הצריכה: ההסגר הביא איתו שינוי בהרגלים. לקוחות עשו טרנספורמציות משל עצמם ושינו הרגלים בעקבות המשבר. לכן כדאי להניח שהלקוחות יתנהגו אחרת. אולי הם יצרכו מוצרים ושירותים בצורה שונה ומנותני שירות אחרים. למשל אם התרגלנו לעבור לקנות בסופר מקוון, אולי נגלה שזה נוח ונמשיך לצרוך ככה ולא בסופר הקרוב לבית. הדבר הרביעי - שרשרת הערך: בכל שרשרת צריך לבדוק את החוליות החלשות ולחזק אותן. אחרת השרשרת תיקרע. האם יש בעסק שלכם שרשרת חזקה של ארגון שמנהל מסע לקוח מלא? מסע לקוח ש”חושב” לקוח לכל אורכו של המסע? או שהחוויה שהלקוח מקבל מכם סובלת מחוליות חלשות? החוליה החלשה יכולה להיות בשירות, בתפעול, במוצר או השירות עצמו. תבדקו את החוליות האלו וחזקו אותן או ארגנו אותן מחדש בהתאם למציאות החדשה. אז עסקים רוצים לחזור למכור ומהר. כדאי קודם כל למכור ללקוחות ולא לרוץ לחפש לקוחות חדשים. אמנם המציאות הכלכלית גרמה לנפילה זמנית במחירי הפרסום המקוון גם ברשתות החברתיות וגם בגוגל, מה שמפתה אתכם אולי לרוץ למכור ללקוחות חדשים ולמצוא לידים איכותיים. אבל כדאי לזכור כמה עובדות: הרבה יותר זול לשמר לקוח קיים מאשר לרכוש לקוח חדש! לרכוש לקוח חדש יקר פי 7-20 (תלוי בענף) מאשר לשמר ולטפח מערכת יחסים עסקית עם לקוחות קיימים. זה לא אומר שלא צריך לרכוש לקוחות חדשים, זה אומר שהבאלנס צריך להיות אחר. היעדים העסקיים מתחברים כאן לשרשרת הערך: שימור לקוחות הפך לשם נרדף לטיפול בנטישת לקוחות, לעיתים אחרי שכבר מאוחר מידי. אחרי השלקוח עזב והשימור מנסה להציל את הלקוח ולגרום לו להישאר. לרוב אם נצליח לשמר את הלקוח בשלב הזה זה  ממקום של חולשה של העסק, כשהלקוח כבר קיבל החלטה לנטוש. שימור לקוחות צריך לבוא ממקום של טיפוח מערכת יחסית הדדית שתהיה תועלתית לשני הצדדים (לעסק וללקוח) במטרה לשמר את הלקוח הקיים ולהגדיל את המחזור העסקי ממנו, תוך הסתכלות על הצרכים וההעדפות של הלקוחות. אסטרטגיית נתח לקוח שואפת לשמר את הלקוח לאורך זמן במטרה למקסם עסקים עם לקוחות קיימים (Life Time Value) ולגדול איתם לאורך זמן. שימור פרואקטיבי יכול לשפר בכ- 5%-8% את אחוז הצלחת השימור בארגונים בהם קיים מודל של מנוי מתחדש (תקשורת וסלולר, ביטוח, מנויים לפעילות ספורט ועוד). ורגע לפני שאתם רצים למכור כדאי לדעת שהסיכוי למכור ללקוח קיים הוא 70%-60% לעומת זאת הסיכוי שנמכור ללקוח פוטנציאלי הוא  20%-5%. אז קיבלתם תשובה במה כדאי להתמקד. מיזוגים ורכישות אחת המגמות שתלך ותתחזק בעקבות המשבר הוא מיזוגים ורכישות של עסקים. רכישת עסק והמשך ההפעלה שלו כיישות נפרדת, כולל מערכות המידע ורשימת הלקוחות, שונה מתרחיש של רכישת הפעילות ומיזוגה לתוך עסק קיים. אני רוצה לספר לכם סיפור כדי להמחיש את האתגרים במיזוג פעילות בין עסקים. בשנת 1999 NASA שלחה גשושית לכוכב מאדים. אבל בשלב מסויים הגשושית שהיתה בדרך למאדים פשוט נעלמה. הנזק שנגרם נאמד ב- 125 מיליון דולר. בתחקור שבוצע לאחר איבוד הגשושית הסתבר כי המהנדסים של  NASA השתמשו בחישוב המסלול למאדים במערכות הניווט שלהם בשיטת מדידה מטרית. אבל מהנדסי לוקהיד מרטין (יצרנית המטוסים והתעופה) שעבדו בפרויקט השתמשו בשיטת חישוב אימפריאלית. כתוצאה מחוסר האחידות  בשיטת מדידה אחת וחוסר תיאום בהגדרת המונחים והמושגים, צוותי המהנדסים דיברו על אותו הדבר (מרחק) אולם ביחידות מידה שונות… כתוצאה מכך נוצרו פערים בחישובי המסלול מה שהוביל לאיבוד הגשושית, לנזק כספי כבד ויחסי ציבור רעים לנאס"א. כחלק ממיזוג הפעילות בין עסקים יהיה צריך לבצע מיזוג וטיוב של הדאטה לתוך המערכות הקיימות. כמו בדוגמא של נאס"א, הנתונים יגיעו ממערכות שונות, במבנה נתונים שונה ובהגדרות שונות וחייבים לטפל בדאטה הזו באמצעות אנשי מקצוע וכלים מתאימים על מנת לוודא שתהליך המיזוג יהיה תועלתי ולא יגרום לנזק לנתונים הקיימים. הרשמה לבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

זמיר שמר מנכ"ל חברת פוינטס מיפוי עסקי, המספקת לארגונים תובנות ודאטה מבוססי מיקום. נשמע ממנו מה זה Location intelligence ועל הערך העסקי שהוא מביא לארגונים. נשוחח על מפת ה-GIS הראשונה בהיסטוריה שנוצרה בעקבות מגפה לפני כ-188 שנה ואילו תובנות היא סיפקה אז ועל שימושים ותובנות מבוססות דאטה ומיקום סביב המגפה העכשווית, מגפת הקורונה. אתר חברת פוינטס  See omnystudio.com/listener for privacy information.

הנפט החדש?  לראשונה בהיסטוריה הנפט ירד לשווי שלילי. עוד קורבן (זמני) של הקורונה. עכשיו כשמתחילים לדבר על אסטרטגיית יציאה מהמשבר, ועל חזרה מדורגת לפעילות עסקית, כדאי להבין איך “הנפט החדש” – דאטה – יהיה פקטור קריטי עבור עסקים בחזרה לפעילות. זו הזדמנות טובה להעיף מבט בנתונים ובאמוציות שעל פיהם מתנהל המשבר ולגזור מהם מה כדאי לעסקים לעשות. כל כך הרבה דאטה מעורבת בכאוס הזה עד כי מי שאינו עוסק בדאטה ביום יום, עשוי לקבל סחרחורת. מסתבר שגם מתמטיקה היא ממש לא מדע מדויק, בעיקר כי אין מספיק נתונים מתוקפים, למשל בדיקות איכותיות ובהיקף משמעותי. מספר הבדיקות חצה אולי את רף ה-10,000 ביום פעם אחת או פעמיים ועשה כותרות בעיתון, אך בפועל כמות הבדיקות נמוכה משמעותית. בתוך כך, כמעט כל נתון, כל מודל, כל גרף שפורסם, לרבות על ידי גופים בעלי סמכא, התברר ככזה שניתן לתקוף ולסתור. מה בטוח לעשות? מה נכון? מה לא נכון? מה כדאי? ומה לא כדאי? – לכל הצעה שעלתה הועלתה הצעה סותרת וכולן חתומות על ידי שורה של פרופסורים ומדענים בעלי שם. אז למי להאמין? כפי שכתבתנו במאמר קודם (ראו למטה), יש בלי סוף בעיות באיכות הנתונים סביב נתוני בדיקות הקורונה. כך למשל צוטט ב-23/4/20 מוריס דורפמן, ראש חטיבת רגולציה, מחשוב ובריאות דיגיטלית במשרד הבריאות: “יש תהליך טיוב של הנתונים. זו לא טעות ולא שיקרנו לכם.  אנחנו כל הזמן עובדים”, אמר דורפמן וציין כי “יש גם טעויות, יש דברים שאנחנו מגלים. אנחנו לומדים ומתקנים את זה. עשינו טיוב לכל המאגרים ולכן עצרנו כדי לטייב את הנתונים. לכן לא פרסמנו את נתוני הערים במשך יומיים”. כפי שנפט צריך לזקק, לנקות ולטייב לפני השימוש בו, כך גם עם הנפט החדש – הדאטה. צריכים עזרה עם הדאטה שלכם? אפשר היה לצפות שמאה שנים אחרי תום מגיפת השפעת הספרדית, עם כל הדאטה שהמדינה אוגרת ומנהלת כעת על חולים והמסלוליים שעברו, על אזרחים באמצעות ניטור סלולרי חודרני עם טכנולוגיית השב"כ שהופעלה ובאמצעות אפליקציית "המגן" וגם נתונים נוספים כגון אלה שבידי שירותי הבריאות (כלומר קופות החולים) שמכירות אותנו הכי טוב, היציאה מהמשבר הייתה נבנית בצורה הרבה יותר כירורגית, הרבה יותר פרסונאלית ותיקח בחשבון גורמי סיכון פרסונליים. מקדם ההידבקות של כל אדם הוא שונה, אז למה על כולם חל אותו דבר? כפי שבהכללה ניתן לומר שאוכלוסייה מבוגרת היא בעלת פוטנציאל הידבקות גבוה יותר מאוכלוסייה צעירה ניתן לבנות קבוצות סיכון ברזולוציה הרבה יותר גבוה עד לרמה ההמלצה האישית. נשמע עתידני, אך אפשרי. רעיון שכדאי ליישם במגיפה הבאה או לכל הפחות בגל השני של ההדבקות שיבוא. ואין ספק שהוא יבוא, כפי שקרה במדינות שנראֶה היה שהמשבר חלף בהן והן חזרו לשיגרה ואז חטפו גל שני קשה יותר. גם המומחים בארץ תמימי דעים לגבי זה שזה יקרה. למאמר המלא בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

"הנפט החדש" - דאטה - תהיה פקטור משמעותי עבור עסקים בחזרה לפעילות אחרי ובצל הקורונה. אבל מה סוד ההצלחה של פעילות דאטה מוצלחת? סלע יפה מראיין לפודקאסט את דנה פרידמן ואייל בירן מדאטה טאפס ותוכלו לשמוע מהם על כך. איכות הדאטה (תחום ההתמחות שלנו) הוא חסם משמעותי להצלחה בכל פרויקט בו מעורבת דאטה. פרוייקטים של טרנספורמציה דיגיטלית, הטמעת CRM, מרקטינג אוטומיישן ועוד הם קודם כל פרויקטים שדורשים טיפול בדאטה. דנה ואייל מביאים איתם ניסיון ניהולי וגישה רעננה, ייחודית וטאפסית לארגונים השואפים להיות מונעי דאטה - דאטה דריבן. יש להם ברקורד סיפורי הצלחה של פרויקטים בארגונים גדולים ונשמע מהם מה זה אומר להיות מונע-דאטה? מי צריך להוביל את השינוי בארגון? איך מזקקים דאטה? מה הדרך הנכונה לעשות פרסונליזציה? טיפים של עשה ואל תעשה ועוד. דאטה משחקת תפקיד מרכזי בניהול משבר הקורונה. ראינו כי הגופים העסקים שעשו טרנספורמציה דיגיטלית נפגעו פחות מהמשבר ואחרים הזדרזו לנסות לעשות שינוי כדי להמשיך לתפקד.גם כשמדברים על אסטרטגיית יציאה מהמשבר בעיקר בפן העסקי לדאטה יהיה תפקיד משמעותי. לדף הפודקאסטSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מבין המושגים החדשים שרצים עכשיו בתקשורת, בטח שמעתם את המושג "אסטרטגית יציאה". מה זה אומר אסטרטגיית יציאה? זה אומר לנסות לבנות אסטרטגיה שלפיה המשק יחזור בהדרגה לתפקד. אז גם כאן תלוי את מי שואלים. על הסקאלה של עלות מול תועלת, מה יקר יותר? ... להחזיק את המשק במצור? או להחזיר את המשק לתפקוד נורמלי? מה זה נורמלי? בינתיים הריחוק גורם לשיטוח העקומה. עוד מושג שמרבים לפטפט אותו בתקשורת. פחות אנשים נדבקים וקצב ההדבקות איטי יותר ומאפשר למערכת הבריאות לא לקרוס. אבל אם מחזירים את המשק בהדרגה לפעילות, ואנשים יתחככו אחד בשני שוב, יהיו גלים נוספים של תחלואה? מיהן האוכלוסיות הפגיעות? האם מי שנושא נוגדנים חסין יותר? האם מי שהחלים יכול לחלות שוב? אגב, כנראה שכן... המון שאלות.... המון נתונים שמנסים לתמוך קבלת החלטות נכונות ומהירות, בניהול המשבר הזה. אז מסתבר שכדי לסייע בקבלת החלטות נכונות צריך מידע דאטה. וצריך להיות מסוגלים לזקק מהמידע הזה תובנות ובמשוואה סביב התפרצות המגיפה, נכנס גם פקטור הזמן. כל רגע קריטי. כשאומרים לנו את המושג "מערכת הבריאות" מתכוונים לגופים שונים: ביניהם, הנהלת מערכת הבריאות, מעבדות, בתי חולים, מד"א, קופות החולים (שירותי הבריאות). כל אחד מהגופים הללו מחזיק את הדאטה שלו בנפרד. אז איך אפשר לקבל תמונת מצב אחידה ולנהל את העניינים ככה? המצב הזה, שבו אינפורמציה צבורה וכלואה ואינה זורמת במקרה של מערכת הבריאות בין הגופים השונים ובמקרה של ארגון עסקי, אלו יכולות להיות חטיבות או מחלקות שונות, למצב הזה קוראים: סילויים של אינפורמציה, איי- מידע, Information Siloes בלע"ז. חוץ מזה שהדאטה מופרדת באיי מידע, כל אחד מהגופים מתנהל עם מערכות מידע שונות, במבני נתונים שונים, עם הגדרות מושגיות שונות. כדי לעבוד עם הדאטה הזו הדבר הראשון שצריך לעשות הוא פרויקט דאטה. כמעט כל פרויקט מערכות מידע הוא קודם כל פרויקט דאטה וצריך להתייחס אליו ככזה. הפרויקטים השאפתניים שנערכים בארגונים עסקיים וציבוריים, כגון טרנספורמציה דיגיטלית, הטמעת מערכות Marketing Automation, E-commerce, למידת מכונה ואינטליגנציה מלאכותית (Machine Learning  Artificial Intelligence), או אפילו אם מדובר "רק" בהטמעת מערכת CRM – הם בראש ובראשונה פרויקטי דאטה. משמעות הדבר: טיפול בדאטה חייב להיות חלק בלתי נפרד מהפרויקט כבר בשלב התכנון. למאמר המלא בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בחודש האחרון נפלו עלינו בזו אחר זו מכות שונות. מ”להיות עם חופשי בארצנו”, עם ישראל מודל 2020 מצטרף לעמים אחרים ומחליף את ההמנון, לפחות עד הודעה חדשה, בזה של שלום חנוך, בסגנון “אדם בתוך עצמו הוא גר”. פסח מודל 2020 הולך להראות שונה מכל מה שהיכרנו. ליל הסדר, אותו מפגש משפחתי שנתי שמסורתית מרכז אליו את בני המשפחה מקצוות הארץ וגם מחוצה לה, הולך להיראות השנה אחרת לגמרי והרבי מאינסטוש כבר נתן בו “בר סימן טוב”, ויקרא לו “ליל הסֶגֶר”. ליל הסגר על שום מה? על שום שעל בני ישראל נגזר לא רק לאכול מצה ומרור, אלא גם לחגוג את ליל הסדר בסֶגר רק עם המשפחה הגרעינית.  פרעה נשבר אחרי עשר מכות ושלח את עם ישראל לחמשוש במדבר וזה נגמר במסע של 40 שנה עד לארץ המובטחת. והקורונה? אם לא די בכך שזה וירוס מאנייק (שיודע שהוא מאנייק), הוירוס המיקרוב הזה הפיל עלינו מכות יבשות עם שוט לח. ואלו עשר המכות, מודל פסח 2020 להמשך קריאה ולקישורים נוספים היכנסו לבלוג שלנו. חג שמח למרות הכל. קישור למאמר בבלוג שלנו קישור לוובינר ומצגת (חינם) בנושא עבודה מהבית תודה לשושקה אנגלמאיר על התמונה. קישור ל"הגדה בנוסח שושקה אנגלמאיר" קישור לפייסבוק של שושקה אנגלמאירSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אחד באפריל היום. ואם הייתי מספר לכם שוירוס קטלני עבר מוטציה מבעל חיים אל בנאדם אי-שם בסין הרחוקה, ואותו אדם, נשא את הווירוס והדביק עוד ועוד אנשים, בקצב שהולך ומתפשט בקצב מטורף ותוך זמן קצר, הווירוס הזה התפשט ברחבי העולם, אחוז התמותה ממנו גבוה ועדיין אין חיסון. הצבא משתלט על הגבולות ; הוטלו הגבלת תנועה, אנשים מסוגרים בבתים. אסור להיפגש, אנשים מרוקנים את מדפי המזון ומצטיידים בגלילי נייר טואלט כאילו הם הולכים לפתוח חוג פיסול בעיסת נייר - כנראה שהיתם אומרים לי – אההה אחד באפריל, אחד באפריל. בתחילת חודש מרץ, הוירוס הזה לא נראה שזה משהו מטריד באמת. אבל מהר מאוד נוכחנו שאנחנו חיים בסרט והפעם בסרט אימים. היום, פחות מחות שלושה שבועות אחר כך, אנחנו באופן ודאי במשבר עולמי עמוק. תוך פחות מחודש, אחוז האבטלה זינק מ- 4% ליותר מ- 23%. כמיליון מובטלים נכון להיום וזה עוד לא נגמר. 90% מהמובטלים החדשים הם עובדים שהוצאו לחל"ת, כלומר חופשה ללא תשלום. שזה אומר שהמדינה תשלם להם דמי אבטלה. הרבה מאוד מעסיקים וחברות קפצו על המציאה ויצרו אפקט עדר. כמו שחבורה של ילדים הולכת יחד ופתאום מישהו צועק נחש!!! וכולם בורחים? אותו דבר פחות או יותר קרה כאן. לפי הערכה של רשות התעסוקה לחמישית מהם לא יהיה מקום עבודה לחזור אליו כשהמשבר הזה יגמר. ממש ברוך כלכלי. עוד מעט אדבר עוד בעניין המשבר הכלכלי, ומה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב, אבל קודם לכן רציתי לספר לכם שיש לשינוי הפתאומי גם צדדים חיובים. למשל כדור הארץ מתחיל להחלים מפצעים שהאנושות יצרה ברגל גסה. כדור הארץ צועק ובוכה כמו חיה פצועה, אבל מנהיגי העולם לא עושים מספיק. אז החדשות הטובות הן ששכבת האוזון מתחילה להחלים וגם שאחוז פליטת הפחמן במקומות מוכי קורונה ירד ב-25%. ברמה שרואים את השינוי מהחלל. האם ידעתם שבכל שנה נפטרים... תקשיבו טוב...  7 מיליון בני אדם ברחבי תבל כתוצאה ישירה מזיהום אוויר. צעדים דרסטיים לא קרו עד עכשיו. עד שהגיעה הקוררונה ולחצה על הברקסים וכדור הארץ לפחות מודה על כך. פרט בונוס שכדאי להכיר, שזה לא רק בידיים של מנהיגים. אלא גם בידים שלנו. ליתר דיוק בבטן שלנו. כדאי לדעת שכל פליטות הפחמן (carbon) של כל התחבורה שנעצרה כעת - באוויר, בים וביבשה נמוכות מפליטות הפחמן של תעשיית המזון מהחי (בשר, חלב ומוצריו, ביצים ודגים). תגידו, רציתם פעם לברוח לאי בודד? אתם בטח מכירים את השאלה "מהם שלושת הדברים שהייתם לוקחים איתכם לאי בודד". בריחה לאי בודד היא סוג של פנטזיה. הרפתקאה רומנטית שנראתה תמיד כהזדמנות שצריך לנסות פעם... אולי לא ככה ראינו את זה בדימיון, אך החיים סידרו לנו לתקופה מסוימת סוג של "אי בודד". האי זה ממש קרוב לציוויליזציה, עם אינטרנט, מים זורמים וגישה לסופר-מרקט. אנחנו לא צרכים לצוד את המזון שלנו וככל הנראה לא נצטרך (אלא אם אנחנו ממש רוצים) להתחיל לגדל צנוניות, חסה ועגבניות באדניות כדי שיהיה לנו סלט לארוחת צהרים. אנחנו בבית והריחוק החברתי יצר מצב שאנחנו חיים כעת בסוג של אי בודד. אז ראו בזה אתגר. השבט אמר את דברו. Stay home. שינוי פתאומי נוסף שנפל עלינו הוא מניעת דברים פשוטים שהיינו רגילים אליהם כל כך: חופש תנועה, פעילות ספורט בחוץ, להתחבק עם בני משפחה שלא שוהים איתנו באותו הבית. ללכת למסעדה, מסיבה או הופעה. מזל שעולם היה נכנס לסגר "באי הבודד" עם אינטרנט, וסטרימינג של אינסוף סדרות וסרטים ו-  ZOOM   טיפים להתנהלות בזמן משבר הקורונה: כאןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

התפרצות מגפת וירוס הקורונה מרגישה כמו סוף העולם ותופסת את כולנו בבטן הרכה. זה משבר שנוגע (ועוד יגע) קיומית בכל כך הרבה אנשים. הן בפן הבריאותי והן בפן הכלכלי. כמיליארד אנשים ברחבי תבל נמצאים בבתיהם. בפן הבריאותי נראה כי החלת סגר היא המעשה האחראי בעת הזו.  בפן הכלכלי זה נראה מפחיד אפילו עוד יותר: מתחילת חודש בפברואר נרשמו למעלה מחצי מיליון מובטלים חדשים (הרף נחצה במוצ"ש 21/3/20), בקצב של אלפים בכל שעה באמצעות אתר שירות התעסוקה, כשההערכות מדברות כי מספר המובטלים יגיע לכמיליון!  זאת, מבלי לספור את העצמאים, המגזר שאין לו רשת ביטחון, כך שמדובר במאות אלפים נוספים שלא מסוגלים להתפרנס ומבלי יכולת לתפעל את העסקים שלהם. הבורסה צונחת וענפים שלמים נפגעים פגיעה של ממש. הפיד מייאש והחשש הוא מהשלכות בריאותיות משניות של המשבר כתוצאה מפחד, בדידות, לחץ ודיכאון. כך נולדות מחלות ממאירות. כמו במשל הצפרדעים וכד החלב, זה לא הזמן לשבת בבית, לכסוס ציפורניים בחרדה ולחכות שהמדינה תציל אותנו. מכאן נובע כי כל עסק וכל עובד צריכים "לחשב מסלול מחדש" ולתכנן איך לצלוח את המשבר, ברמה האישית, המשפחתית והעסקית. זה הזמן למנהיגות: אישית, משפחתית, עסקית-ניהולית. למאמר המלא ולקישורים נוספים  See omnystudio.com/listener for privacy information.

טוני כהן, ראשת אגף שירות ושיווק, במכבי שירותי בריאות. למרות שאנו מזכירים את הקורונה בפודקאסט, כשהקלטנו הקורונה עוד הייתה משהו שקורה הרחק מעבר לים, אך אנו משוחחים על פרויקט של מכבי שעשוי לסייע למצוא חיסונים למחלות. אנו משוחחים על האסטרטגיה הדיגיטלית של מכבי, על חווית מטופל ואיך מרקטינג אוטומיישן מסייע בעניין ועוד נושאים אחרים. טוני בעלת ניסיון של למעלה מ- 15 שנה בתחום ניהול הלקוחות בדגש על שיווק, שירות, דיגיטל, חדשנות וניהול פרויקטים.  קודם לכן טוני כיהנה כסמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי במגדל חברה לביטוח והיתה יועצת בתחום האסטרטגיה והשיווק בחברת יעוץ. לדף הפודקאסט בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אם הנשק הכי חזק של שיווק ופרסום הוא היכולת לרָגֶש, איך יראה השיווק למכונות אינטליגנטיות אך חסרות רגש? מדע בדיוני שמתחיל עכשיו. אחת הדמויות המשעשעות בסדרה האלמותית "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" שכתב דאגלס אדמס, הוא רובוט פרנואיד בשם מרווין (Marvin the Paranoid Android). אומרים על מרווין כי הוא אינטליגנטי פי חמישים אלף מבן אדם, אך הוא נתון בדפרסיה, דיכאוני וסובל משעמום, בעיקר כי הוא אינו מנצל את מוחו הענק, שגודלו כגודל פלאנטה… הסדרה כוללת שישה פרקים: מדריך הטרמפיסט לגלקסיה ; המסעדה שבסוף היקום ; החיים, היקום וכל השאר ; היו שלום ותודה על הדגים ; לא מזיק ברובו ; ועוד משהו…  הסדרה התחילה כתסכיתי רדיו ששודרו החל מ-1978 ברדיו של ה- BBC. ניתן גם כיום להאזין להקלטות הללו ואפילו יצאה סדרת המשך. אחר כך יצאה סדרת הספרים, סדרת טלוויזיה ושנים אחדות לאחר מותו של אדמס יצא סרט קולנוע לפרק הראשון. אנשים הנתונים בדפרסיה עשויים לקנות יותר. והאמת היא שכמעט כל אחד מאיתנו זקוק מידי פעם לקנות משהו לעידוד מצב הרוח, כדי לפצות את עצמנו על משהו ואפילו ישנה הפרעה בשם CBD -Compulsive buying disorder כדי לתאר את מי שלקחו את זה לאקסטרים. מה יקרה לרובוט שנתון בדיכאון? האם גם הוא עשוי להיות מושפע מ"מצבי רוח" ולהתחיל לקנות יותר? במחקר שפרסמה חברת המחקר גרטנר, צפוי שב-2020, כ- 5% מהמסחר יבוצע על ידי "דברים" (things) ולא על ידי צרכנים בשר ודם. כלומר רכיבים או רשתות של רכיבים שיבצעו רכישות אונליין ולא אנשים. אם הנשק הכי חזק של שיווק ופרסום as we know it הוא היכולת לפרוט לנו על הרָגֶש, איך יראה השיווק ל"דברים" אינטליגנטיים אך חסרי רגש? למאמר המלאSee omnystudio.com/listener for privacy information.

יעל קָנדֶר מתמחה בעולמות ה-CX, eCommerce, Data וה- Martech ומסייעת ללקוחות לפתח את היכולות הדיגיטליות שלהם בשלושה תחומים: חוויית לקוח – נאמנות, מרקטיננג אוטומיישן ו- eCommerce. דאטה ואנליטיקה –Data Science  ופתרונות BI. אסטרטגיה ותהליכים – חדשנות, מודלים עסקיים חדשים ובניית Digital Road map. יעל בעלת ניסיון עשיר של למעלה מ-15 שנה בעולם השיווק והפרסום, מתוכן 10 שנים בהקמה וניהול פלטפורמות דאטה, תוכניות נאמנות ואתרי סחר אלקטרוני בעולמות ה-B2C וה-B2B. בעבר שימשה כמנהלת השיווק ברשת האופנה דלתא, ניהלה את הדאטה וה-CRM בחברת קימברלי קלארק ובתפקידה האחרון בצד לקוח, הובילה את תוכנית השיווק לפתרונות טרנספורמציה דיגיטלית במייקרוסופט MEA. בשנים האחרונות, מייעצת לחברות בעולמות הדיגיטל בענפים שונים כגון: קמעונאות, FMCG, ביטוח, בנקאות ועוד. בנוסף, יעל משמשת מרצה בתכנית לתואר שני בבצלאל בנושא שיווק בעידן החדש, מנהלת קורס Data driven Marketing בבית ספר למקצועות הדיגיטל "דיגיטאלנט" וכן, מרצה באיגוד השיווק בנושא חווית לקוח.See omnystudio.com/listener for privacy information.

שינוי ארגוני בארגונים יציאה מאזור הנוחות דורשת רצון והירתמות של כמה וכמה גורמים בכל הארגון, ויתור על אגו ופוליטיקה ארגונית ושזירת העובדים הנכונים בתפקידים הנכונים. אתגרים, רעיונות ופתרונות בספרו מ-1998 "מי הזיז את הגבינה שלי", כתב ד"ר ספנסר ג'ונסון על שני עכברים ושני גמדים (בתרגום העברי: רחרחן, רצרצן, חיבוט וליבוט) המייצגים טיפוסים שונים וכיצד הם מתמודדים עם שינוי. בחלק ניכר מהעלילה מסופר על התהליך הארוך שעברו הגיבורים בתהליך החיפוש שלהם ועד להכרה המיוחלת שלהם בכך שהם חייבים לבצע שינוי. או במילות הספר, הגבינה זזה ואין מה לחכות שהיא תחזור. מטאפורית, הסיפור מתייחס לשינוי אישי ולשינויים שניתן ליישם בחיים העסקיים. ספנסר נפטר אמנם ב-2017, אך ספר ההמשך שכתב "יציאה מהמבוך" המספר על עלילת ההמשך של ארבעת הטיפוסים, עשרים שנה אחרי העלילה הקודמת, יצא לאחרונה בעברית בהוצאת "מטר". יציאה מאזור הנוחות הקושי לצאת מאזור הנוחות מזכיר מחסום סופרים (writer's block). לצאת מאזור הנוחות זה ממש קשה, אך מי שאזרו אומץ ופרצו את המחסומים זוכים להזדמנויות חדשות. מרגע שיוצאים מאזור הנוחות אל הדרך, משהו משתחרר ומאפשר לדברים לקרות. כולנו מכירים מסביבנו אנשים שעשו טרנספורמציה בחיים האישיים, למשל, הסבה מקצועית, שינוי קריירה, או נטשו אורח חיים לא בריא, עברו לטבעונות, החלו לעסוק בספורט באופן קבוע (אני מכיר את זה מעצמי) ועוד. שינוי בא תוך כדי תנועה ולא תוך כדי רביצה על הספה הנוחה. למאמר המלאSee omnystudio.com/listener for privacy information.

עינת מירון, היא מומחית לסייבר ריזיליינס, המלווה ארגונים בשאלה כיצד לצמצם את החשיפה שלהם לסיכוני סייבר בהיבטים העסקיים וכפועל יוצא להיות ערוכים ומוכנים יותר לאירועי סייבר באמצעות פתרונות מעטפת שאינם דווקא טכנולוגיים. באופן סימבולי, אנו מקליטים את הפוסדקאסט ביום הפרטיות הבינלאומי, יום אחד לפני הודעת אפליקציית פייבוקס שבבעלות בנק דיסקונט על דליפת מידע מהאפליקציה שלה וממש מעט לפני חשיפת ה- FBI ומשרד המשפטים האמריקאי על צירופם של 4 חיילים סינים לרשימת המבוקשים כמי שאחראים לפריצה באקוויפקס. אנו משוחחים על אירועי סייבר שקרו, מהם אירועי סייבר ומה צריך לעשות על מנת להיות מוכנים יותר.See omnystudio.com/listener for privacy information.

במאמר שפרסם לאחרונה דון פפרס, מהמומחים המובילים בתחום חווית לקוח ומי שטבע ב- 1993 יחד עם ד"ר מרתה רוג'רס, את המונח "שיווק אחד על אחד" (one-to-one marketing), הוא מסביר מדוע עד עכשיו עולם השיווק לא דיבר על חווית לקוח. לדבריו, במחצית המאוחרת של המאה העשרים, עיקר השיווק התמקד ב- 4P המפורסמים: product, price, place, promotion – ובתרגום חופשי: מוצר, מחיר, מיקום, הצעה שיווקית. אותם 4P הוצגו ב- 1958 ע"י הפרופסור לשיווק אדמונד ג'רום מקרטי (E. Jerome McCarthy) וקיבלו תהודה יוצאת דופן בזכות גורו השיווק, פרופסור פיליפ קוטלר, שעל ספרי השיווק הרבים שכתב (מעל ל-50) גדלו דורות רבים של אנשי שיווק. שיווק אחד-על-אחד החדש במעבר חד לימינו אנו: הטכנולוגיה והדאטה מאפשרות לקיים דיאלוג ושיווק פרסונאליים, "אחד על אחד" בעלות מול תועלת (cost-effective) עם מאסה של לקוחות. כך ניתן להשפיע על לקוח בודד, לא רק בכך שהדיאלוג מתנהל פרסונאלית, אלא במיקוד מוצרים ושירותים המותאמים אישית לכל אחד ואחת. "השיווק החדש" שואף לנהל (למדוד) ולשפר כל חוויה של כל לקוח סביב השירות או המוצר שאנו מספקים לו. אם בעבר ארגונים היו חושבים שיווק "מבפנים החוצה", כיום המחשבה של הארגון היא מנקודת המבט של הלקוח, מנעליו של הלקוח, קרי "מבחוץ פנימה". נקודה נוספת שתרמה למרכזיותו של הלקוח הוא עליית קולו של הלקוח (voice of customer – VOC). בניגוד לעבר, כיום הלקוח יכול להשפיע הלכה למעשה על הארגון. די בפוסט מבואס ברשת חברתית כדי להוציא ארגון משלוותו. למאמר המלא: בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ד"ר גיל דוד הוא מומחה סייבר, למידת מכונה ואינטליגנציה מלאכותית ועוסק בזיהוי אנומליות בדאטה. הוא מייעץ למערכת הביטחון, לסטארטאפים ולחברות. בעל דוקטורט במדעי המחשב מאוניברסיטת ת״א, פוסט דוקטורט במתמטיקה שימושית מאוניברסיטת Yale בארה״ב והיה פרופסור חוקר באוניברסיטה מובילה בפינלנד. רץ למרחקים ארוכים, מטפס על מצוקים, משיט יאכטות ומנגן בסקסופון. כתושב אזור זיכרון יעקב, כשהתחיל הרעש התקשורתי סביב זיהום האוויר מאסדת לוויתן הממוקמת מול חופי זכרון יעקב, הוא התחיל להתעניין ולחקור מה אומרת הדאטה ויצא לפרויקט "דון קישוטי" שמטרתו להנגיש לציבור נתונים ברורים ולא מוטים באמצעות ערוץ טלגרם המדווח לגבי זיהום האוויר וגם מציף בעיות בנתונים. מה שהוא גילה הדהים אותו וגרם לפתיחת ערוצים גם לאזור חיפה והקריות, אשדוד ואשקלון ותחנות הרכבת בגוש דן. אנו משוחחים על אנומליה בנתונים, על הפרויקט הגרנדיוזי שהקים, וגם למידת מכונה ומה צריך לעשות כדי לא להיכשל בפרויקטים כאלה. פרופיל Linkedin לבלוג של ד"ר גיל דוד ערוצי טלגרם לניטור זיהום אוויר ערוץ "עוטף לוויתן" ערוץ חיפה והקריות ערוץ אשדוד ואשקלון ערוץ תחנות הרכבת בגוש דן כתבה לגבי זיהום אויר חריג באשדוד לעמוד הפודקאסט crm.buzzSee omnystudio.com/listener for privacy information.

דאטה היא לא הנפט החדש האמרה data is the new oil המיוחסת למתמטיקאי הבריטי קלייב האמבי (Clive Humby) נאמרה כבר ב-2006. הבאז העכשווי סביבה תפס תאוצה ב- 2017 אחרי שמאמר ב- Economist טען כי נפט הוא כבר לא המשאב הכי חשוב, אלא דאטה… (ראו מטה). ההתייחסות העכשווית לנושא דאטה בארגונים ממחישה היטב את הפער הקיים בהבנתם הבסיסית לגבי יכולתם להצליח למנף את הדאטה שלהם. ארגונים אולי מתחילים להבין כי דאטה היא נכס (asset) שצריך לנהל ולהשביח אותו על מנת ליהנות מפירותיו אך כמו אותן נעלי בית ישנות מתקשים לעשות מעשה. ההבטחה שדאטה היא הנפט החדש תישאר לא יותר מסיסמה ריקה מתוכן אם אף אחד לא יסתכל היטב על "האותיות הקטנות" שלה. כפי שצריך לזקק נפט על מנת להשתמש בתוצריו, ככה גם עם הדאטה. על מנת להשתמש בדאטה היא צריכה להיות נקייה ומזוקקת. זה ממחיש כיום יותר מאי פעם את הצורך הדחוף של ארגונים להתמודד עם אתגרים ישנים ובלתי פתורים בהקשרים של דאטה וזרימתה בגוף הארגון. אתגרים שהולכים ומתעצמים ככל שהארגון מפעיל יותר ויותר מערכות מידע (חיצוניות ופנימיות) ומתקשר עם לקוחות ביותר ערוצים.  למאמר המלא  See omnystudio.com/listener for privacy information.

טליה שינדלר, מנהלת מערכות המידע של קרסו מוטורס. עד כמה מנהל מערכות מידע שמבין את הביזנס ותהליכים עסקיים הוא חוליה קריטית בשרשרת ; על המעבר המוצלח שהם עשו לדיגיטל ; מה עשו על מנת לשים את הלקוח במרכז ; מיזוג וטיוב דאטה ; מעבר ממערכת ERP ל- CRM ; מרקטינג אוטומיישן ; תהליכים חוצי ארגון, איחוד מוקדים ; נאמנות לקוחות ; אתגרים מיוחדים של שוק הרכב לקראת רכב אוטונומי ; מערכת connected car שאוטוטו משיקים ועוד. מרתק!טליה בעלת תארים אקדמאים מהטכניון, בתעשייה וניהול ובמנהל עסקים. יעצה לארגונים במסגרת חברת תפן והייתה מנהלת מערכות המידע של תמי 4  - לימים שטראוס מים ושל חברת האופנה בגיר. הרקע והניסיון הייחודים שלה מדגישים עד כמה תפקיד המנמ"ר הוא קריטי היום להובלת שינויים בארגונים וממחישים את החשיבות שהמנמ"ר יבין היטב את הביזנס, ישלוט בתהליכים עסקיים ויהיה מחובר לעולמות השיווק.See omnystudio.com/listener for privacy information.

לפני קצת יותר מעשרים שנה, לקראת תום המילניום, העולם היה כמרקחה. השמחה היתה מהולה בפחד, ההתרגשות מעורבת בחששות. הנבואות האפוקליפטיות חזו כי במעבר בין שנת 1999 לשנת 2000 יתרחשו קטסטרופות נוראיות. נבואות הזעם שהגחלים הלוחשות שלהן לובו בתקשורת, גרמו למומחים לחזות כי רכבות יתנגשו, כורים גרעיניים יתפוצצו, מטוסים יפלו כאבנים מהשמיים, הפסקות חשמל עצומות יתרחשו, מערכות בנקאיות ופיננסיות יבצעו חישובים לא נכונים ויגרמו לקריסה של המערכת הפיננסית, מערכות שלמות ישתבשו ותוהו ובוהו ישלוט בעולם. האחראי לכל אותן נבואות זעם, הוא כשל תכנוני במערכות מחשוב שונות שתוכננו בעידן בו נפח זיכרון היה משאב בחסר ולכן ייצוג השנה במערכות אלה התבסס על שתי ספרות ולא ארבע ספרות, "לחשוב" במעבר בין שנת 1999 לשנת 2000, כי השנה היא 00 (כלומר 100 שנה לאחור).   הכשל הזה קיבל את הכינוי "באג 2000" (Y2K). ההערכות היתה לא רק ברמה של ארגונים אלא גם ברמה המדינתית. בסופו של דבר, ההערכות הגלובאלית לבאג, תוך השקעות עתק בתיקון הליקויים, במשך השנים שלפני מעבר המילניום, הובילה לכך שלא נרשמו אירועים חריגים, בוודאי לא אירועים אפוקליפטיים, ועוררו ביקורת קשה על כך שכל הנושא היה בעצם… סוג של הונאה אחת גדולה.   אפוקליפסה עכשיו – המשבשים הגדולים השיבושים שנביאי הזעם ניבאו שיתרחשו ב-"באג 2000" אולי לא קרו, אך בעשרים השנים שחלפו מאז, העולם השתנה בלי הכר ואנחנו חיים כיום בתקופה בה נדמה שהביטוי "הישן והמוכר" איננו קיים עוד. הכול סביבנו משובש. תעשיות וענפים שלמים שהיו יציבים ובטוחים, השתבשו בגלל קריסת "המתווכים" ששלטו בשווקים ובערוצים ובעיקר הודות השתלטותו של המתווך הגדול והכל-יכול, שהחליף אותם (אפילו בלי שימוע): האינטרנט. הסמארטפון שנולד 7 שנים אחרי באג 2000, הפך את הטלפון הנייד לסוג של "אולר שוויצרי" שיש בו כמעט הכל. הטלפון הוא הטלוויזיה (נטפליקס, יו-טיוב ועוד) והטלוויזיה היא הרדיו (אפל מיוזיק, ספוטיפיי, פודקאסטים, ספרים מוקלטים) והמתווך הוא האינטרנט. שירותי ענן שונים בשילוב עם הסמארטפון והאינטרנט, הובילו לכך ש"בית המלון" הכי גדול בעולם הוא AIRBNB ותחנת המוניות הכי גדולה בעולם היא UBER. לאף אחת מהן אין נכסים בבעלותן, אלא הן "יוצרות שוק", כלומר מייצרות מפגש (תיווך) בין צרכן לנותן שירות. ענפים רבים נוספים משתמשים באותו מודל בדיוק (פירוט למטה). יש הטוענים כי מודל כלכלי שכזה מביא לריכוזיות רבה של ענקיות טכנולוגיות השולטות בשוק, פוגעות בתחרות וממוטטות אגב כך את המודלים הכלכליים שקדמו להן. מנגד, יש הטוענים את ההיפך: כלכלה חופשית מפתחת ומעודדת תחרות, ומאפשרת השתתפות של כל אחד ואחת בכלכלה החדשה. למודל הזה קוראים "כלכלה שיתופית" (Sharing Economy) והוא אחראי לעליית הרשתות החברתיות ובמידה רבה, בזכותו הכוח מצוי כיום בידי הלקוח ואילו אחרים טוענים שזה מעודד חלטורות… למאמר המלא https://crm.buzz/the-y2k20-bug/See omnystudio.com/listener for privacy information.

החיים המודרניים אינם מתאפשרים בלי פגיעה בפרטיותנו. אנחנו מנוטרים סביב השעון ומשאירים אחרינו הררי מידע המועבר, נאגר, נצבר, מעובד, מפוצל, מנותב, נמכר ומשפיע על מהלך חיינו.במרחב הציבורי אנחנו מצולמים בלי הרף. אותן מצלמות הפזורות במאות אלפים בכל מקום על פני כדור הארץ, מנטרות את תוויי פנינו, את צורת ההליכה שלנו (זיהוי ביומטרי) ובשילוב AI יודעות לנטר "ולהסביר" את מעשינו במרחב הציבורי לפרטים.נסענו ברכבת או באוטובוס, אנחנו מנוטרים (רב-קו אישי). נסענו ברכב, אנחנו והרכב שלנו מנוטרים (וויז, מצלמות דרכים, כבישי אגרה, כניסה ויציאה מחניונים, מיקום סלולרי, מיקום ממערכות הגנה על הרכב). השתמשנו בכרטיס האשראי, אפליקציה בנקאית, בכרטיס מועדון, אנחנו מנוטרים. השתמשנו בטלפון החכם ובאינספור האפליקציות שמותקנות עליו, גלשנו באינטרנט, ראינו סדרה בנטפליקס, שמענו מוסיקה בספוטיפיי, אנחנו מנוטרים. במקרה הטוב המידע שנאסף אודותינו ישמש לטובתנו, כדי לשפר את חווית הלקוח שלנו ולספק לנו חוויה אישית ומותאמת (פרסונליזציה), כפי שספוטיפיי או נטפליקס יציעו לנו תכנים שאנחנו עשויים לאהוב.  עו"ד חיים רביה יסד בשנת 1993 משרד עורכי דין שהיה לימים הראשון בישראל, לעסוק בהיבטים המשפטיים של האינטרנט.  המשרד שהקים, רביה ושות', התמזג בשנת 2007 עם משרד עוה"ד פרל כהן צדק לצר ברץ, בו חיים הוא שותף בכיר וראש קבוצת האינטרנט, הסייבר וזכויות היוצרים. מדריך צ'יימברס העולמי לשנת 2018 מגדיר אותו כעו"ד בולט (Notable practitioner) ומתארו כמי שנחשב לאחד ממובילי השוק בישראל במשפט ואינטרנט. הפרסום העולמי של Who's Who Legal כולל את חיים ברשימת עורכי הדין הבולטים בישראל ובעולם, בתחומי פרטיות ואבטחת מידע, תקשורת ומדיה וטכנולוגיות מידע. ב-2013 הוענק לו אות הוקרה על חדשנות וחלוציות בתחום האינטרנט בישראל, על-ידי לשכת מנתחי מערכות המידע.  חיים עוסק בייעוץ המשפטי והייצוג בתחום הסייבר, דיני מחשבים, חתימה אלקטרונית, פרטיות - ואבטחת מידע, זכויות יוצרים ושימוש באינטרנט. לצד השירותים ללקוחות הקבוצה בתחום זה, הוא פירסם מאות מאמרים בנושאי פרטיות, דיני מחשבים, זכויות יוצרים ועוד באתר law.co.il המתעדכן בשוטף משנת 1996. ערך ויקיפדיהlaw.co.ilפרל כהן צדק לצר ברץלקריאת המאמר: https://crm.buzz/privacy-and-data-ethics/See omnystudio.com/listener for privacy information.

הקול יהיה הכול: הקול עושה קאמבק ובזכות בינה מלאכותית ולמידת מכונה הקול הוא הדבר הגדול הבא. סייעניות קוליות, רמקולים חכמים ואזניות שתמיד מוכנות לפקודה ישנו (וכבר משנות) את את האופן בו נשתמש בסמארטפון, ברכב ובבית החכם. הן ישנו את האופן בו נתקשר עם עסקים ואת האופן בו נחפש ונצרוך תוכן. מה נשמע? הקלטת הקול הראשונה מיוחסת בטעות לתומס אדיסון. אך האמת היא שהקלטת הקול הראשונה בוצעה על ידי הצרפתי אדוארד ליאון סקוט דה-מרטינוויל (Édouard-Léon Scott de Martinville) שהמציא מכשיר הקלטה שהוא קרא לו פונו-אוטוגראף (phonautograph) שרשם את ויברציות הקול על גבי נייר. ההקלטה הראשונה שביצע אדיסון התרחשה 17 שנה מאוחר יותר. עד לפני כמה שנים ההקלטות הראשונות שביצע סקוט נותרו "שקטות" ולא ניתן היה לשמוע אותן, כי לא ניתן היה לשחזר אותן. בפרויקט שאפתני הצליח צוות חוקרים לשחזר (audio restoration) כמה מההקלטות הללו וכך גם שיכתב את ההיסטוריה לגבי הממציא הראשון שהקליט את הקול.ימי הרדיו כל מי שהתבגר בשנות השמונים, זוכר את "התור" להשאיל מחבר תקליט חדש שזה עתה יצא, כדי להקליט אותו על קסטה (קלטת), את המפגשים בבית של חבר כדי לשמוע תקליט חדש, את הקלטות (קסטות) שהיינו מכינים כדי לעשות רושם על הבנות עם אוסף שירים שבחרנו במיוחד. הטעם המוסיקלי שלנו הושפע מעורכי המוזיקה בתחנות הרדיו, שהיו המקור היחיד ממנו ינקנו מוזיקה ודרכו נחשפנו למוסיקה חדשה (זוכרים "השמעת בכורה עולמית"?). למרות שניסוי בשידורים סטריאופוניים נערכו בישראל עוד בשנת 1969 עד להקמת רשת "קול המוסיקה" ב- 1983 שידורי הרדיו היו במונו (גם ב- AM וגם ב- FM).  אני זוכר את "שידור הרדיו הסטראופוני הראשון" בארץ, בתחילת שנות השמונים. על מנת להדגים את המעבר שתוכנן להתרחש לשידור סטראופוני ולעודד את הציבור להצטייד במקלטי רדיו שתומכים קליטה סטריאופונית. נדמה לי שזה היה השיר Urgent של להקת foreigner. זה היה שידור מיוחד טרום תחילת שידורי ה- FM Stereo שתואם מראש עם המאזינים, שנתבקשו להצטייד בשני מקלטי רדיו ולכוון אחד מהם לרשת ב' ואת השני לרשת ג'. כל תחנה שידרה ערוץ אחר (אחת את ערוץ ימין והאחרת את ערוץ שמאל). בהמשך עברו שאר התחנות לשידור סטריאופוני, אך הקליטה עד היום רחוקה מלהיות טובה. באירופה וארה"ב התחיל מעבר לשידורים קרקעיים דיגיטליים (כמו "עידן פלוס" רק לרדיו) שיתרונם הוא בפחות מתחרים על אותו תדר דבר המאפשר להציע הרבה יותר תחנות שידור, איכות שידור מצוינת, רציפות שמע, מידע דיגיטלי ועוד. גם ישראל אימצה עוד ב-2004 את התקן המוביל בתחום ואף ערכה מכרז… אליו לא ניגש אף מציע.למאמר: https://crm.buzz/the-past-and-the-future-of-voice/See omnystudio.com/listener for privacy information.

אודה-יה כלפון, היא מומחית בתחום חווית הלקוח, עם רקע של כ- 18 שנות ניסיון בניהול בכיר של מערכי שירות וחווית לקוח בארגונים מובילים בישראל.  אני משוחח איתה על חווית לקוח בארגונים גדולים, על חוויות לקוח במגזר שירותי הבריאות, חווית מטופל. על האתגרים ורגישויות הנדרשות.  בין תפקידיה בעבר - ראש אגף לקוחות בפרטנר, מנהלת השירות של סלקום וסמנכ"לית לקוחות גלובלית בקבוצת הביטוח הבינלאומית  Davidshield    בעלת חברה לייעוץ עסקי, מלווה ומובילה מהלכים אסטרטגיים בתחום ניהול חווית הלקוח בחברות מובילות ובסקטור הציבורי. מרצה, ומנהלת שותפה של  - קהילת the cx factor – בפייסבוק, הקהילה המקצועית הגדולה בישראל בתחום חווית הלקוח. נבחרה ע״י מגזין TheMarker לאחת מ- 40 המנהלים המבטיחים בישראל.See omnystudio.com/listener for privacy information.

עד לפני שנים אחדות נראה כי מקבלי החלטות בארגונים ועסקים היו אולי מסוגלים לקבל החלטה מושכלת לגבי בחירה של טכנולוגיות. אך היום יש אינפלציה מטורפת של טכנולוגיות לעולמות השיווק. לדוגמא: ב- 2011 היו בעולם כ- 150 טכנולוגיות לעולם השיווק  (Mar-tech), ב- 2012 כ- 350 טכנולוגיות, ב- 2014 כ- 1,000, ב- 2015 כ- 2,000, ב- 2016 כ- 3,500, ב-2017 כ- 5,000, ב- 2018 כ- 6,800 וב- 2019 כ- 7,040 (נכון לאפריל 19).איך ארגון יכול לקבל החלטה או לבצע השוואה בין טכנולוגיות עם מבחר כזה מטורף? ההערכות הן שארגון ממוצע משתמש כיום לפחות ב- 7 כלים שיווקיים שונים. סקרים מראים שמספר הכלים בהם ארגונים משתמשים במקביל בעולמות השיווק אף מגיע לכמה עשרות כלים, על מנת לנסות להדביק את הפערים במרוץ החימוש של עוד ועוד טכנולוגיות שמתיימרות לייצר יתרון תחרותי, להפיק תובנות מכל הדאטה שהארגון והלקוחות של הארגון מייצרים. כל הכלים האלה יוצרים עוד ועוד סילויים של אינפורמציה וארגונים מתחילים להבין שמרוב עצים לא רואים את היער. ביג דאטה זה יופי, אך יש לה גם צד פחות מואר והוא הקושי והאתגר לברור את המוץ מן התבן וליצר תובנות עסקיות מריבוי של כלים שבעצמם מתיימרים לייצר תובנות, לעיתים תובנות שנמצאות בסתירה בין הכלים השונים, מתוך מידע המבוזר על פני עוד ועוד מערכות, עם מדדים שאין להם הגדרה מונחית אחידה. ארגונים סומכים על טכנולוגיה באמונה כמעט עיוורת בציפייה כי היא תפתור להם את האתגרים העסקיים. בדרך הם איבדו את המגע האישי עם הלקוח. קברניטי הארגונים תקועים כיום עם העיניים במסכים בוהים בהר של נתונים ושכחו שבצד השני יש לקוח בשר ודם. כל מי שהיה אצל הרופא לאחרונה מבין על מה אני מדבר. ריבוי הכלים, סילו הנתונים וריבוי מדדים גם מאתגרים יצירה של חווית לקוח טובה. בסקר של חברת Experian דיווחו 89% מהמנהלים כי בעיות באיכות נתונים מפריעות להם לייצר חווית לקוח טובה ולפי סקר אחר ארגונים מנצלים פחות מ-50% מהדאטה שיש להם.למאמר: https://crm.buzz/in-tech-we-trust/See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה התפקיד האמיתי של מדען הנתונים? פרופ' רון קנת הוא מומחה בעל שם עולמי. יו"ר קבוצת KPA העוסקת בהפקת אינפורמציה איכותית ותובנות בעזרת אנליטיקה ועמית מחקר בכיר במוסד נאמן בטכניון. חיבר 14 ספרים ומעל 250 מאמרים בנושאי סטטיסטיקה יישומית, ניהול איכות, ניהול סיכונים, סקרי שביעות רצון, ניסויי מחשב ובקרת תהליכים סטטיסטית. הספר האחרון שכתב the real work of data science עוסק בעבודת השטח במדעי הנתונים וזכה לביקורות נלהבות של סיר דוד קוקס מאוקספורד, טום דבנפורט מהרורד ו-וניל לורנס מאמזון. נשיא לשעבר של האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה ושל ENBIS האיגוד האירופאי ליישומי סטטיסטיקה בתעשייה ועסקים. זכה ב- 2018 במדלית בוקס וב- 2013, במדליית גרינפילד על תרומה ייחודית לסטטיסטיקה יישומית. בעל תואר ראשון מאימפריל קולג' בלונדון ותואר שלישי במתמטיקה ממכון וייצמן ברחובות.  בין השאר נשוחח על ספרו החדש אותו כתב יחד עם ד"ר תום רדמן THE REAL WORK OF DATA SCIENCE  דף הספר באמזוןKPA Groupהדף של רון במוסד שמואל נאמןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

לעיתים נראה שעסק קטן הוא חיסרון גדול, אך דווקא בארגונים גדולים קיים קושי רב לטפח חווית לקוח אחידה בגלל נטייתם של ארגונים להיות בנויים בצורה מאורגנת. לעיתים מאורגנת יתר על המידה. איך נוצר אותו מבנה ארגוני מורכב ומסורבל שמקשה על ארגונים לספק חווית לקוח טובה ואחידה לאורך מסע הלקוח ויוצר מנגנונים מסורבלים, בירוקרטיים ומערימי קשיים, כפילות בתפקידים ובתקציבים, מקשה על מדידת תפוקות (Key Performance Indicators-KPI) ועוד מרעין בישין. הביטוי הנפוץ בעגה העסקית לתיאור חומות, מכשולים וחסמים הוא סילו (Silo). ביטוי שהושאל מחקלאות, בה מאחסנים סוגי תבואה שונים במכלים גבוהים וענקים שנקראים סילו, שאינם מקושרים ביניהם. בהקשרים עסקיים, אותו סילו, מתאר גם סיטואציות בהן אין זרימה של מידע חיוני בין מערכות מידע של הארגון כ"סילו של אינפורמציה" (information silo), או איי-מידע (איים של מידע). אך לביטוי "סילו" יש שימוש גם בהקשרים נוספים בארגון, כפי שנראה בהמשך. ישנם סוגי מבנים ארגוניים שונים כשהמבנה הארגוני הפונקציונלי הוא ככל הנראה הנפוץ ביותר. מבנים ארגוניים אחרים גם בנויים בצורה היררכית ודומים במהותם למבנה הפונקציונלי: מבנה מבוסס מוצר, מבנה המבוסס על חלוקת שווקים, מבנה מבוסס חלוקה גיאוגרפית, מבנה מבוסס תהליכים. ישנם מבנים ארגוניים נוספים שתוכננו לזרימה תהליכית טובה יותר כגון מבנה מטריקס, מבנה שטוח, מבנה רשת ומבנה מעגלי (הרחבה בקישור למטה) אך גם הם אינם חפים מבעיות. סילו ארגוני נראה כי התפישה הארגונית צריכה לעמוד למבחן התאמתה למציאות העסקית של עידן החוויות, בו הלקוחות מצפים לזמני תגובה של near real time, סבלנותם קצרה, הם מצפים לאפס תקלות ולמקסימום חוויה. המבנה הארגוני שהיה אולי יעיל בעבר, כיום תוקע מקלות בגלגליהם של ארגונים בדרכם להשיג חווית לקוח טובה יותר, לנהל מסע לקוח אופטימלי וגם בדרכם להיות מוכווני דאטה (Data-Driven) ולמקסם את רווחיותם עקב כך. מבחינת הארגון, מודל חטיבתי (פונקציונלי) הוא אולי הנוח ביותר להתנהלות, אך הוא מבנה שאינו שם את הלקוח במרכז. הסילו הארגוני גורם לכך שחטיבות שונות בארגון רואות את תפקידן בצורה צרה, נמדדות על מדדים (KPI) שונים ויש להן אג'נדות גלויות וסמויות משל עצמן. לרוב הן אינן רואות את לגבי תפקידן ולכן גם אין סינרגיה בין המאמצים של כל חטיבה בנפרד כדי להשפיע על מאמץ ארגוני אחיד (אם יש כזה בכלל).למאמר המלא: https://crm.buzz/all-about-organazation-siloes/See omnystudio.com/listener for privacy information.

מסורתית מנהלי מערכות המידע היו האחראים למערכות המידע (החומרה, התוכנה התשתיות) וגם למידע הארגוני עצמו. בהמשך האחריות למידע עברה ממנהלי מערכות המידע למשתמשים העסקיים בתוך הארגון בחטיבות השונות. ארגונים חיפשו תובנות בדאטה שלהם והחלו לבצע אנליזה של הנתונים העסקיים, על מנת להבין טוב יותר את הביצועים העסקיים שלהם ועל מנת לשפר אותם. בשנים האחרונות, החלה להתפתח בארגונים, הכרה בכך שדאטה איכותית, מדויקת וזמינה היא מנוע צמיחה, לשיפור התחרות, להגברת נאמנות לקוחות, להתייעלות עסקית ועוד ועוד. יצרני הדאטה מצויים כיום בכל קצוות הארגון. חלקם הם אנושיים וחלקם הם התקנים המחוברים לרשת.האמירה העכשווית היא ש"דאטה היא הנפט החדש" מייצגת היטב את ההכרה בכך שדאטה היא נכס ארגוני שצריך לנהל, וסללה את הדרך להכיר בכך שנדרשת לקיחת אחריות על נכסי המידע בארגון, על ידי דמות שתדע לדבר גם את השפה העסקית וגם את השפה הטכנית. כך נולדו להם ראשי תיבות חדשים: CDO - chief data officer - תפקיד ניהולי בכיר, חדש יחסית בעולם, ובוודאי בישראל, שתפקידו להוביל את אסטרטגיית הדאטה בארגון. ברשת לינקדאין איתרתי 5800 בעלי תפקיד בכל העולם. בישראל רשומים בלינדקאין כ-10-15 CDO בלבד, בחברות הפועלות בישראל. מה באמת תפקיד ה-CDO בארגון? למי הוא מדווח? אילו אתגרים עומדים בפניו, מה הוא צריך לעשות על מנת לצלוח את הפוליטיקה הארגונית? האורח שלי, עידו ביגר, כבר עושה את תפקיד ה- chief data officer השני שלו ברציפות. הוא היה ה- CDO של חברת YES וכיום הוא ה- CDO של אל-על.See omnystudio.com/listener for privacy information.

מדברים כעת על "מהפכה תעשייתית" רביעית שמה שמייחד אותה הוא מפעלים חכמים ושילוב של סייבר ופיזי. החזון הוא מפעלים מבוססי רשתות של רובוטים שיתקשרו ביניהם. שילוב של התקני IoT (Internet Of Things) כשהכוונה היא שכל חיישן או התקן המצוי בכל אחת מהמכונות הרובוטיות יספק שטף של דאטה – ומדובר על אינספור התקנים כאלה. אותה דאטה תנותח באמצעות כלי ביג דאטה ותובנות מבוססות AI/ML יחולצו ממנה. הדאטה השוטפת תאפשר למשל תחזוקה מונעת כאשר דאטה מהמכונות תנותח ושינויים קטנים בנורמה, יאפשרו לחזות מראש שבר או תקלה הצפויה להתרחש ולתכנן מראש את הזמנת חלקי החילוף והשבתת הקו לפרק הזמן המינימלי. כל שרשרת הייצור והאספקה תהיה מחוברת ומקושרת כבר בשלבי תכנון היצור, הזמנת רכיבים ומעקב אחרי הגעתם למפעלים, מעקב אחרי תנועה בין יבשתית ומקומית של סחורות, חלפים ומוצרים ותכנון בהתאם. תהליכים אוטונומיים בתהליכי האספקה, כגון מחסנים אוטומטיים, תובלה, אספקה באמצעות רובוטים ורחפנים אוטונומיים ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה עליכם. חיבור כל הדאטה הזו יתבסס על רשתות תקשורת מהירות ורשתות סלולריות מדור 5 המסוגלות להעביר נפחים אדירים במהירות עצומה. האנושות שבמהפכה התעשייתית הראשונה יצאה לעבוד במפעלים, עומדת גם בפני אתגרים חברתיים רבים, כאשר המהפכה התעשייתית הרביעית מדברת על קו-בוטים, שותפות של עובדים בתפקידים מסוימים והרבה מאוד רובוטים שיחליפו את הידיים העובדות. מה שתואר בספרי המדע הבדיוני נמצא מעבר לפינה. חזון בו הרובוטים יעבדו והאנשים ישבו על שפת הים וישתו סנגרייה. המהפכה התעשייתית הרביעית יוצאת לדרך באווירה שהטכנולוגיה תפתור את כל הבעיות הקשורות בדאטה, אך זה רחוק מלהיות מציאותי. כידוע, פרויקטים לכאורה פשוטים משמעותית נכשלים: 1/3 מהפרויקטים של הטמעת CRM בארגונים נכשלים, בין השאר כתוצאה מבעיות דאטה. 2/3 מהפרויקטים בעולמות למידת מכונה ואינטליגנציה מלאכותית, המהווים חלק מאבני הבניין בפרויקטי Industry 4.0, נכשלים או שאינם אפקטיביים כתוצאה מבעיות בדאטה. המהפכה התעשייתית הרביעית היא מהפכה מבוססת דאטה. על מנת ש"כל העסק" ינגן כמו שצריך, הדאטה צריכה לזרום ממקום למקום (ממכונה למכונה), אך גם להיות תקינה, אמינה, שלמה, מדויקת ובזמן אמת. להסב ארגון יצרני קיים ל-Industry 4.0, משמעותו לבצע "מהלך קרקעי" נרחב סביב הדאטה הקיימת בארגון, למפות  אותה, לאפיין את ייצרני הדאטה ומשתמשי הדאטה, לזהות ולטפל בבעיות שהתגלו, להדריך אנשי מפתח בארגון ולהפעיל כלים טכנולוגיים שיזהו ויאכפו משטר נתונים מתאים, כדי לצמצם למינימום הזנת מידע שגוי לתוך המערכות ולהמשיך לעשות זאת כל העת. זה לא פרויקט חד פעמי אלא מסע במסלול מעגלי. למאמר המלא: https://crm.buzz/industry-4-0-revolution/See omnystudio.com/listener for privacy information.

מתוך השיחה עם ד"ר גיא יוגב: מה זה חווית לקוח? האם זה הבאזז-וורד החדש? חווית לקוח זה למעשה אוסף האינטראקציות של הלקוח והאפקט שהם עושים על תפיסתו. מה נשאר לו מכל האינטראקציות האלה לגבי הספק, לגבי המשווק או החברה שמולה הוא עובד, והמשמעות היא שהדברים הם מאוד מאוד לא לינאריים. בעידן שאנחנו נמצאים וזו הסיבה שחווית לקוח הוא טרנד חזק ולא רק איזה באזז-וורד, אנחנו בעידן של דאטה. אנחנו היום רואים את הלקוח בערוצים השונים גם בדיגיטל, גם בטלפון. היום גם בביקורים בחנויות אנחנו מתחילים יותר לזהות אותו, לדעת איפה הוא היה, מה הוא עשה. דברים מהסוג הזה. יש לנו היום הרבה יותר כלים בשביל דווקא כן למדוד את ההשפעה, למשל אם הוא היה באיזה אינטראקציה מסוימת ומאז הוא נעלם לנו מהרדאר, אז כנראה שהאינטראקציה הזו בעלת חשיבות יותר גדולה. הרבה מאוד אנחנו הולכים על ההתנהגות בפועל. על הדאטה ההתנהגותית. לאן הוא הגיע? מה הוא עשה? הוא נכנס לאפליקציה, פנה אלי אחר כך בטלפון ובסוף לא קנה, יש לי המון דאטה בדרך להבין ולייצר איזה שהוא מסלול כזה. איזה מסע לקוח לא על בסיס מה שנדמה לי, אלא על בסיס בפועל איפה הוא היה ולאן הוא הולך. ככל שיהיה לנו יותר דאטה על הלקוחות ככה למעשה נוכל לנהל יותר את חוויית הלקוח. למאמר בנושא חווית לקוחSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בסדרות הפופולריות משנות ה-90, "חברים" ו"סיינפיילד" (שניתן לראות כיום בנטפליקס), החברים מדברים בטלפון הקווי בבית כל הזמן, בנינוחות ובטבעיות. זו היתה הדרך לתקשר. מאז שיחת הטלפון ההיסטורית שביצע ממציא הטלפון אלכסנדר גרהם בל לעוזרו ווטסון, חלפו כמעט 150 שנה (1876). במרוצת השנים הטלפון הפך לאמצעי פופולרי שמצוי בכל בית ומשרד כשהוא עובר אבולוציות משל עצמו, ממוצר המצוי בבתי הדואר (החליף את הטלגרף) למכשיר ששימש משרדים ועסקים ובהמשך למכשיר שנפוץ בכל בית. ממכשיר הדורש תיווך מוקדניות לביצוע שיחה (מקצוע שנכחד) לטלפון בחיוג אוטומטי, המצוי בכל בית. ממכשיר מבוסס חוגה, לחיוג מבוסס מקשים. מחיוג מתקפים (פולסים) לחיוג צלילים. מטלפון נייח, לטלפון אלחוטי. ממכשיר טלפון ציבורי שהיה אמצעי הקשר היחידי שלנו בדרכים, לטלפון סלולרי המצוי כיום בכל כיס.כשמייסד אפל, סטיב ג'ובס, עלה לבמה ב- 2007 הוא הכריז; היום אנחנו ממציאים מחדש את הטלפון ואנו קוראים לו iPhone. האייפון ומכשירים נוספים שבאו בעקבותיו יצרו אקו סיסטם חדש ותעשיה שמגלגלת מיליארדי דולרים. אינספור מקצועות חדשים נוספו לשוק העבודה והשימושים והיישומים שניתן לעשות עם מכשיר קטן אחד שמצוי בכיס שלנו, הם בלתי נתפשים. אבל… ויש כאן אבל. פילוסוף התרבות הצרפתי פאול ויריליו (Paul Virilio) טען כי המצאת הספינה יצרה את טביעת הספינה והמצאת החשמל את ההתחשמלות. כל המצאה או חידוש יצרו גם את הקטסטרופות המתלוות אליהן. לצד אינספור דברים טובים ומועילים שהביא הסמארטפון, המצאתו יצרה גם כמה קטסטרופות ונראה כי מדובר במגפה של ממש שאנו עדיין לא מסוגלים לעכל את ממדיה והשלכותיה על האנושות.לקריאת המאמרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

כפי שכאשר אנו מתארחים בבתים של אחרים אנו רואים כל פגע, כך גם כשלקוחות נכנסים אלינו לעסק, בין אם פיזית ובין אם וירטואלית, הם אורחים לרגע שרואים כל פגע. הם יראו את האבק על המדפים (שאנחנו כבר לא שמים אליו לב), את קורי העכביש בפינות, את פקידת הקבלה שלועסת מסטיק, את המוקדנית החוצפנית, את האתר הלא מעודכן ועוד. כל נקודת מפגש עם הלקוח היא הזדמנות של העסק ליצירה ושמירה על רושם טוב. כלקוחות אנחנו בוחנים בכל יום עשרות הצעות שחולפות לנגד עינינו מעסקים שונים (מסרים שיווקיים) שמצטרפות לפיד הבלתי נגמר של החיים (עיניים עמוק בסמרטפון) וכך אנו מחליטים, תוך שבריר שניה, מה מעניין אותנו ומה לא שווה מבט נוסף. כשאנחנו עוברים ליד חנויות פיזיות, אנחנו מקבלים עשרות החלטות לא מודעות אם להיכנס או לדלג הלאה. לעיתים, יהיה זה חוש הריח שינחה אותנו, או מבט חטוף שתפס את העין שלנו. כשאנו מתקשרים לבית עסק, אנחנו מצפים שיענו לנו במהירות וביעילות. חוסר מענה או המתנה ארוכה מצביעה על עסק לא שירותי. כשאנחנו גולשים ברשת ומחפשים משהו לקנות, פעמים רבות החלטה של רגע תגרום לנו לנטוש את תהליך הקניה אחרי שכבר החלטנו לקנות מוצרים. ההחלטות שלנו יתבססו על נוחות ממשק המשתמש, חווית איתור והצגת המוצרים, אפשרויות הסינון, אפשרות השוואה נוחה, תוכן רלוונטי, ניקוד שניתן למוצרים, נוחות השימוש, משלוח ועלויות משלוח, אופן התשלום ועוד.לקריאה: https://crm.buzz/the-client-sees-every-fault-in-the-business/See omnystudio.com/listener for privacy information.

למה המיילים ששלחתי מגיעים לדואר זבל? זו שאלה שבוודאי כל מי שעושה שימוש ב-email לצרכים שיווקיים ותפעוליים שואל את עצמו (ובינינו, מי לא משתמש במייל)למה המיילים ששלחת מגיעים לדואר זבל? קנית רשימות מיילים, שלחת אליהם הצעה שיווקית מהממת, אבל הקמפיינים שלך לא מגיבים? המייל משמש בארגונים רבים כערוץ תקשורת משמעותי עם לקוחות. אך זה שיש לנו בדאטה בייס של ה-CRM, מערכת הדיוור או מערכת Marketing Automation רשימות מיילים לא אומר שאנחנו יכולים "להפציץ" את הלקוחות והלידים שלנו במיילים מתי שרק מתחשק לנו. יש לזה השלכות מרחיקות לכת. המיילים שאנו שולחים ללקוחות שלנו מקבלים דירוג שניתן לנו על ידי ספקיות המייל הגדולות וקובע אם המיילים שלנו יגיעו לנמענים או לתיבת "דואר זבל".שלחתם מייל ואחוז הפתיחה של המיילים נמוך? כתוצאה מכך, המוניטין Reputation)) של הארגון שלכם יורד וגורם לכך שהדואר הלגיטימי שלכם מגיע לתיבת "דואר זבל". משמעותו: הנמען שלכם לא ראה את המייל, או אם הוא מידי פעם בודק את תיבת הזבל הוא עשוי לראות את המייל שלכם מאוחר מידי. קיבלתם רשימת לידים מדף הנחיתה שלכם ושלחתם להם מייל לראשונה? אז דעו שהמיילים החוזרים מורידים לכם את המונטין ועדיף לתקף את המיילים הללו (יש שיטות לעשות זאת) לפני שליחת מייל, אחרת המיילים החוזרים ישפיעו על המוניטין שלכם לרעה. הדרך הנכונה עוד יותר היא למנוע מנתונים שגויים להגיע לבסיס הנתונים שלכם מלכתחילה (יש שיטות וטכנולוגיות לאימות נתונים שיכולות לסייע לכם בכך).לקריאת המאמר: https://crm.buzz/how-to-improve-email-deliverability/See omnystudio.com/listener for privacy information.

חברת הייעוץ גרטנר מצאה כי 85% מהפרויקטים בתחום "בינה מלאכותית" ו"לימוד מכונה" אינם "מספקים את הסחורה", ולפי הערכה זהירה (כלפי מטה) 60% נכשלים ולא יעברו את שלב הפיילוט.הפיאסקו גדול עד כדי כך, שיש המגדירים את המימוש של AI ו- ML כעוד בועה ויש שאומרים ספק בבדיחות הדעת, כי הדבר הגדול הבא בתחום ה- AI הוא איך לתרץ את כישלונות הפרויקטים הללו…ארגונים חושבים שהדאטה שלהם טובה והם יכולים לבצע שינויים קטנים על מנת לצאת לדרך עם פרויקט AI או ML  והאמת היא שבעיות בדאטה שלהם, הן שורשיות והרבה יותר עמוקות.לקריאת המאמר: https://crm.buzz/why-ai-projects-fail/See omnystudio.com/listener for privacy information.

ב- 31 במרץ 2008, דייב קארול, מוסיקאי מקנדה, עלה יחד עם להקתו על טיסת קונקשן של חברת התעופה "יונייטד איירליינס" משיקגו. בעודו יושב במטוס וממתין, הוא שמע רעשים של זריקת חפצים למטה על המסלול. לתדהמתו ראה כי הסבלים שמעמיסים את המטוס בכבודת הנוסעים, זורקים את המארזים של הגיטרות של הלהקה לפני העמסתם לבטן המטוס. הוא פנה לדיילת והביע את חששו ומחאתו אך הדיילת אמרה לו שכרגע אין מה לעשות וכשינחתו יעלה את הנושא. לאחר הנחיתה הוא גילה שאמנם אחת הגיטרות שלו נשברה (גיטרת Tylor בשווי כ- 3,500 דולר) ונתבקש להגיש קובלנה בנושא לחברת התעופה. המו"מ שלו עם חברת התעופה נמרח על פני 9 חודשים והגיע למבוי סתום. חברת התעופה לא טרחה לבקש סליחה, לא התנצלה והייתה יהירה ולא סימפטית.אלטון ג'ון שר "סליחה היא המילה הקשה ביותר". לחברת התעופה "יונייטד איירליינס" הקושי לבקש סליחה מלקוח על העוול שנגרם לו, עלה בהפסד כספי של יותר מ- 1.4 ביליון דולר. בתחילת 2009 קרול החליט לעשות את מה שהוא ידוע לעשות הכי טוב וזה לכתוב שיר שיספר את הצד שלו בסיפור. סרטון השיר United Breaks Guitars הפך וויראלי ותפס תאוצה ברשת. למעשה בסופו של דבר הוא היה אחד מעשרת הסרטונים הוויראליים ביותר בשנת 2009 וגרף עד היום מעל ל- 150 מיליון צפיות ביו-טיוב ובמקומות אחרים. תוך ארבעה שבועות מפרסום הסרטון מניית חברת התעופה יוניידט אירליינס  (UAL) נפלה ב- 10% תוך איבוד 180 מיליון דולר משווי השוק.הסיפור המלא בבלוג שלנו שנה טובה וחתימה טובהSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בניגוד לחברה עסקית, אתגרי ניהול הלקוח בשלטון המקומי שונים. עייריה או רשות מוניציפאלית משרתת את לקוחותיה התושבים, אך גם עוברי אורח, סוג של לקוחות מזדמנים.  יש לה השפעה על חיי התושב ובשירות הניתן לו בחיי היום יום. התושב הוא סוג של לקוח שבוי המשלם את דמי הארנונה ומקווה שהם מנותבים לטובתו: בחינוך, בחניה, בפיתוח, בדרכי התחבורה, בעסקים ותחזוקה של כל אלה.  עד כמה השירות הניתן לתושב הוא סוג של כלכלת בחירות?  מהם האתגרים בניהול השירות לתושב בשגרה ובחירום? מה תפקידו של המנמ"ר?  מהם אתגרי הדאטה ברשות המוניציפאלית המנהלת מאגרי מידע עצומים על התושבים במחלקות שונות ועד כמה השירות לתושב מתקדם ודיגיטלי.  על כל אלה נשמע מדודי צפון, מנכ"ל חברת CRMC המתמחה בפתרונות CRM וניהול השירות לתושב ברשויות מוניציפליות.  קישור לבלוג: https://crm.buzzSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מועדוני לקוחות הפכו פופולריים לאור העובדה כי עלות רכישת לקוחות חדשים יקרה פי כמה וכמה (פי 7 ויותר) מעלות שימור לקוחות קיימים. בענפים מסוימים, בהן עלות רכישת הלקוח היא גבוה, העלות להבאת לקוח שנטש לרווחיות של לקוח חדש, יכולה להיות גם יקרה עד פי 16 ויותר.משמעות הדבר היא שהשקעה בלקוחות הקיימים של העסק היא נכונה ורווחית.אך 9 מתוך 10 מעדוני לקוחות אינו שורד אחרי תקופה קצרה. מהן הסיבות לכך ומה דאי לעשות?לקריאת המאמר: https://crm.buzz/why-9-out-of-10-loyalty-programs-fails/See omnystudio.com/listener for privacy information.

ארגונים מודרניים ממשיכים להתנהל במודל הקלאסי המיושן של חטיבות. חטיבת השיווק משווקת ומפרסמת, חטיבת המכירות מוכרת, חטיבת השירות מספקת שירות וכך הלאה. התהליכים העסקיים בחטיבות השונות והמידע שלהן אודות הלקוח אינם אחידים ויוצרים מצב שבו אותו לקוח חווה חוויה שונה לחלוטין מאותו ארגון לאורך מסע הלקוח ובנקודות המגע שלו עם הארגון. ארגון מוכוון חווית לקוח הוא הדרך הנכונה. הגיע הזמן להעלות על סדר היום רעיון נועז לביצוע רה-ארגון שיאפשר לארגונים לספק חוויית לקוח אחידה המותאמת למסע שעובר הלקוח לאורכו ולרוחבו של הארגון בכל נקודות המגע. לקריאת המאמר: https://crm.buzz/silo-busting-built-a-customer-experience-organization/See omnystudio.com/listener for privacy information.

אמזון בפתח והקמעונאים במתח.ברכת אמזון (:-) לא תעזור כאן… אלא היערכות והתכוונות להיות ארגון מוכוון חווית לקוח.אמזון איז קאמינג… וכניסתה לישראל ב- 18/9/2019 מזכירה את הסצנה מ"משחקי הכס" בה מלך המתים מתקרב לשערי מצודת וינטרפל. גם הקמעונאים הגדולים והחזקים ביותר, שהתכוננו היטב לרגע הזה כוססים ציפורניים ועושים במכנסיים.כשאמזון נכנסת לטריטוריה חדשה או לקטגוריה חדשה היא דורסת כמו הוריקן. הכוח העצום שלה וחווית המשתמש הפנומנלית שהיא מעניקה ללקוחותיה היא כל כך יותר טובה ממה שהרגילו אותנו הישראלים לחוות, כך שהכניסה של אמזון לישראל תהיה מאוד כואבת בכיס להרבה מאוד עסקים שיאבדו רבים מלקוחותיהם לאמזון.לקריאת המאמר: https://crm.buzz/amazon-is-coming-to-israel/See omnystudio.com/listener for privacy information.

שוק הסלולר מתרסק. אחוזי הנטישה הפנומנליים בשוק זה מוכיחים שעסקים מעדיפים "סטוצים" עם הלקוחות שלהם ולא מערכות יחסים. עד לא מזמן היו אלו החברות שהובילו את השוק. כאלה שעלו אליהן לרגל כדי ללמוד על ערכי מותג ובידול באמצעות חווית לקוח. דווקא החברות הכי פוטנטיות – בעלות האמצעים הטכנולוגיים, הכלים הטכנולוגיים וההון האנושי – נכנסו לאסטרטגיית מגננה רופסת והפכו להיות הכי אימפוטנטיות כשמדובר בלתת ללקוחות שלהם סיבה מספקת להישאר הלקוחות שלהן….  ואם אפילו הן נכשלות בהחזקת בסיס הלקוחות שלהן מה יגידו אזובי הקיר? זה לא סוד שהעלות לשימור לקוח קיים, זולה פי כמה וכמה (ביחס של 7-20) מאשר לרכוש לקוח חדש. אבל איזו סיבה יש ללקוח להישאר כשלחברה הסלולרית שלו יש אפס מוטיבציה לתת לו שירות? בתנאים של שוק תחרותי ולקוחות שאינם מוכנים יותר להיות פראיירים, חברות חייבות לשנות תפישה ולשים את הלקוחות במרכז. זה המהלך הנכון לטווח הארוך שישתלם להן בריבית דריבית. איך אמרו בתל אביב? קשה עכשיו, הקלה אחר כך…למאמר: https://crm.buzz/high-customer-churn-in-the-cellular-market/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בממוצע שליש מהפרויקטים להחלפה או להטמעה של CRM נכשלים. כך מדווח מגזין CIO בסקר שנערך ב-2017. הנתונים נאספו בסקירה של מאות פרויקטים, כאשר טווח הכישלון נע בין 18 ל- 69 אחוזים. נתון גבוה לכל הדעות.מהן הסיבות המובילות ואין לא ליפול בהן.לקריאת המאמר: https://crm.buzz/why-crm-project-fails/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בטח כבר שמעת איפשהו לפחות כמה פעמים את המשפט: “דאטה הוא הנפט החדש” (Data Is the new Oil). כפי שמכונית או מטוס מונעים בדלק, כך הדאטה היא הדלק שמניע עסקים מודרניים. מה קורה כשהדלק הזה אינו זורם כמו שצריך? או כשהדלק הזה מזוהם?​לאן שלא נביט סביבנו, אנחנו עטופים בדאטה, בכל תחומי החיים. בכלכלה, בעסקים, בבריאות, בחיי החברה. בעצם בכל זמן ומקום.אנו מקבלים החלטות יומיומיות בהתבסס על דאטה, מתי לצאת לעבודה ואיך לנווט בדרך הכי מהירה ויעילה ליעדנו ומעדיפים להתבסס על דאטה (וייז) גם אם אנו מכירים את הדרך היטב. אנו מחליטים מה ללבוש, אם לקחת מטריה, מתי להתאמן בהתבסס על דאטה (אפליקציות מזג אויר). אנו מנטרים את הפעילות הספורטיבית, הכושר הגופני ואיכות השינה שלנו באמצעות דאטה שנמדדת ומנותחת על ידי wearable devices (לבישים). אנו מתכננים את החופשות שלנו בהתבסס על דאטה. עם איזו חברת תעופה נטוס, היכן נלון, מה נאכל, איפה נבקר. מה מומלץ ומה מושמץ. גם החלטות גדולות ומשמעותיות, הקשורות בבריאותנו בניהול הכסף שלנו, שמשפיעות על מהלך חיינו לשנים לבוא, מבוססות על דאטה. מה ערכי בדיקות הדם שלנו, האם אנחנו זקוקים לתוספי מזון או ויטמינים, או טיפול רפואי, איזו פנסיה תהיה לנו, כמה כסף אנו חוסכים, אילו השקעות לבצע. איפה כדאי לקנות דירה. איזו שכונה טובה יותר, איזה בית ספר יותר טוב לילדנו ועוד עוד. גם התכנים שאנו רואים ברשתות החברתיות ובערוצי החדשות מבוססים על דאטה. אנו מקבלים החלטות בהתבסס על מה שקראנו או ראינו שם. עד כמה אנחנו סומכים על הדאטה הזו? האם הדאטה נכונה, מלאה ומדויקת? מה המשמעות עבורנו אם קיבלנו החלטות בהתבסס על דאטה שאינה נכונה או אפילו מזויפת (פייק ניוז)?לקריאת המאמר: https://crm.buzz/data-is-the-new-oil/See omnystudio.com/listener for privacy information.