קוקיז

שמענו הרבה בחודשים האחרונים על איך הבינה המלאכותית הגנרטיבית הולכת לשנות את חיינו, ושמענו גם לא מעט על הסכנות הפוטנציאליות הרבות שהטכנולוגיה מציבה לנו ולמערכת הכלכלית כפי שאנו מכירים אותה. אבל איך מתמודדים עם הסכנות האלו באופן שיאפשר עדיין להנות מיתרונות הבינה המלאכותית? זו שאלה שמדינות שונות בעולם מנסות להשיב עליה. לד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ייתכן שיש את התשובה, אחרי שחיברה ספר שעוסק באתגרי האסדרה של בינה מלאכותית ובדרכים להתמודד איתם. "אני לא בוטחת בחברות שייקחו אחריות על עצמן", היא אומרת. "דרושה התארגנות ברמה עולמית כדי להתמודד עם האחריות ועם הנזקים. בישראל, הצורך לאסדר לא נמצא על השולחן של מקבלי ההחלטות. צריך אוריינות דיגיטלית, מקבלי ההחלטות לא מבינים בתחום הזה שום דבר. העולם של בינה מלאכותית יביא הרבה התמודדויות חברתיות, ולכן דווקא בזמן כל כך משמעותי צריך חוזה יציב בין הממשלה לאזרחים שלה. זה מה שמאוד חסר לנו עכשיו. אני חוששת שפוליטיקאים בקונסטלציה הנוכחית ישתמשו בבינה מלאכותית לצרכים שלהם, אבל לא ידאגו לצרכים שלכם, שלי ושל הילדים שלנו". השבוע בקוקיות: עומר על יום מושלם עם הילדים בחיפה, שירלי על ספר הביכורים העצוב של לילך וולך.

זום, מבשרת עידן העבודה מהבית, הודיעה על החזרת העובדים למשרדים. דיברנו עם סופי שולמן, פרשנית ההייטק ושוק ההון של כלכליסט, שאומרת על עבודה מהבית: "הפרודוקטיביות יורדת. לא צריך להיות מומחה או אנליסט, מספיק לרדת למטה בצהריים לסופר השכונתי, לבריכה או לשטיפת רכב כדי לגלות שהרבה אנשים מסתובבים בחוץ בזמן שהבוס שלהם בטוח שהם עובדים". שולמן מסבירה כי "גם אם הטרנד עכשיו נוטה לחזרה למשרד, יישאר איתנו השינוי הקונספטואלי העמוק, שנותן לגיטימציה לעבוד מהבית לפחות יום-יומיים בשבוע. אבל היום כולם מבינים שאי אפשר לגמרי לא להגיע למשרד, שזה פוגע במעסיק וגם בעובד". וגם: מה למדנו מהדו"חות הרבעוניים של ענקיות הטכנולוגיה. השבוע בקוקיות: מה הקשר בין בעל חנות רהיטים לג'קסון פייב, ואיך זה יכול להיות שמחלקה גניקולוגית באנגליה היא בול כמו בישראל.

מיקרוסופט השיקה החודש שבב חדש שישמש באז'ור, פלטרפורמת הענן הענקית שלה, והשבב הזה פותח בישראל. אירחנו לפרק מיוחד של קוקיז את ד"ר תומר סיימון, המדען הראשי של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. סיימון מספר ש"עשרות רבות עובדים על זה, מכל המגזרים בחברה, מהנדסי תוכנה וחומרה, דיפ טק, המהנדסים הטובים ביותר שישראל יכולה להציע. כל זה כדי להציע את החדשנות הזאת למאות מיליונים של משתמשים שהולכים ליהנות מהפיתוח הנעשה שנעשה בחיפה". לדברי סיימון, הדומיננטיות הישראלית נמשכת ובאה לידי ביטוי גם במיקרוסופט: "שלוש ההכרזות הראשונות של החברה בעניין שילוב GPT במוצרים יצאו ממרכז הפיתוח בישראל ומאז יצאו עוד ועוד הכרזות. יש פה מומחיות מאוד עמוקה ורחבה בבינה מלאכותית והרבה מהעשייה העולמית של הטמעת טכנולוגיות openAI  מתבצעת פה. יש מעל 40 קבוצות מוצר שונות ומרבית ההטמעה של GEN-AI מתבצעת מישראל". בדקנו עם סיימון האם כל ה-AI הזה זה לא רק באזז וורד: "פתאם כל מהפכת המחשוב, בינה מלאכותית, כל מה שקרה בעשרים שנה האחרונות – הכל זמין לכולם, בשפה טבעית. לא צריך שפת קוד, אפשר לדבר אל המחשב והוא פשוט מבין אותי. וזה גודל המהפכה, וגם הדמוקרטיזציה של זה כי זה לא רק לעשירים, זה זמין לכולם בדפדפן". והיו גם קוקיות: עומר על ספר מדע בדיוני חדש של סופר שהוא אף תירגם ספר שלו בעבר! ושירלי מצליחה ליהנות מאופרה גם בשיא הקיץ, וממליצה לנסות גם עם ילדים.

ההשקעות בירידה, חברות מוקמות בחו"ל במקום בישראל - "זה נזק מטורף לדורות": טל ברנוח וגיגי לוי, שניים מהמשקיעים הבכירים בהייטק הישראלי, מסבירים למה הקדימו להתריע מפני המהפכה המשפטית ואיך נראות כבר עכשיו ההשלכות

החשד להונאת ענק בחברת הפינטק הישראלית וסטו פגע אפילו באופטימיות של חושף הפרשה, מאיר אורבך, כתב ההייטק של כלכליסט. וסטו, שמפעילה פלטפורמה למכירת ביטוחי משנה, גילתה שהרוכשים סיפקו לכאורה כתבי ערבות מזויפים, ועתידה כרגע נתון בספק כשהיא גם סובלת מעזיבה מסיבית של בעלי תפקידים בכירים בחברה. לדברי אורבך, השלכות הסיפור ימשיכו להדהד באקוסיסטם של ההייטק הישראלי. "הרבה משקיעים מגלים עכשיו שהם צריכים לבדוק טוב טוב את החברות שלהם", אמר. "הליכי הבדיקה יהיו הרבה יותר מדוקדקים ויכללו גם בדיקות אמינות של היזמים עצמם". אפרופו רמאויות - נטפליקס, שפעם היתה מעודדת "שיתוף" סיסמאות למנוי שלה, חסמה את האפשרות והתחילה להפעיל שיתוף סיסמאות בתשלום מופחת – ורשמה בדו"ח הרבעוני השבוע עלייה במספר המנויים וברווח. זה עדיין לא שיכנע את עומר שהתוכן שם שווה את זה, וסחטנו ממנו וידוי שהחודש צפה שם בעיקר ב"קופה ראשית".... וקוקיות לקיץ חם מדי: שירלי ממליצה על המשקה ליולי המהביל, באבל טי, ועומר על ספר לילדים שבמרכזו חזיר יבלות מפליץ.

אחד המקומות שבהם ביטול עילת הסבירות יפגוש אותנו בחיי היומיום הוא הפרטיות המקוונת והלא-מקוונת שלנו. פרופ' ערן טוך מאוניברסיטת תל אביב וחבר המועצה להגנת הפרטיות מזכיר שבתי המשפט השתמשו בעבר בעילת הסבירות על מנת להגן על פרטיות האזרחים, למשל כשבית המשפט העליון הורה לממשלה להגביל את הפעלת כלי השב"כ נגד אזרחים במסגרת המאמצים לבלימת הקורונה. "הרבה מהחקיקה שפוגעת בפרטיות אפשר לפסול על פי עילת הסבירות, בלעדיה נהיה נתונים להחלטות שרירותיות של כל גוף שלטוני", אמר. בנוסף, מתריע טוך שפגיעה במערכת המשפט עלולה למנוע את חידוש התאימות בפרטיות מול האיחוד האירופי, מהלך שיפגע מיידית ומשמעותית בכל עסק שעובד מול מדינה באיחוד: "עסק בינוני יצטרך לשלם 50 אלף יורו בשנה אם אין את התאימות הזו. הנזק מאוד משמעותי".  ואיך הגיב שר המשפטים יריב לוין למכתב מפברואר של טוך ועמיתיו למועצה על הסכנות האלו? "לשכת השר אמרה שהמכתב התקבל, וזהו. אין קול ואין עונה, לא קיבלנו שום תגובה. הוא פשוט התעלם מזה". 

נתונים של חברת המחקר SNPI ודו"ח של קרן ויולה חושפים ירידה חדה בהיקף ההשקעות בהייטק הישראלי בחציון הראשון ב-2023, גם בשעה שבארה"ב ובאירופה ההשקעות חוזרות לנתיב העלייה. מאיר אורבך, כתב ועורך ההייטק של כלכליסט, מתריע שהירידה מתרחשת דווקא בנקודה הקריטית שבה צריכים לקום בישראל מאות סטארט-אפים בתחום ה-AI, על מנת לאפשר לתעשייה המקומית להשתלב במגמה שתוביל את העולם בשנים הקרובות. "אם ישראל לא תתנפל בקרוב על מהפכת הג'נרטיב AI, מאוד יכול להיות שההייטק הישראלי יהפוך ללא רלוונטי בתוך שלוש-ארבע שנים", אמר. וגם: על רקע המחסור במורים, משרד החינוך מקים "בית ספר וירטואלי" שיספק לתלמידים גישה לשיעורי חיזוק ותגבור במקצועות ליבה מהמורים הטובים בתחום, ואף ללמוד קורסים אקדמאיים. שחר אילן, הכתב והפרשן החברתי של כלכליסט, אומר שהפיתוח הכרחי לאור המחסור במורים במקצועות כמו מדעים ומחשבים, אך חושש שבפועל הוא יסייע בעיקר לתלמידים החזקים ולא יקדם תלמידים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית: "ככל שיעבור הזמן, באזורים חלשים יהיו יותר שיעורים מקוונים ובאזורים חזקים יהיו מורים". השבוע בקוקיות: שירלי על למה דווקא עכשיו זה הזמן הכי טוב ללכת לים ועומר עם שלוש סדרות שחזרו לעונות חדשות.

פודקאסט קוקיז על הליך הקיצוצים בבילד הגרמני, שהודיע כי מטלות עיתונאיות מסוימות יוחלפו בכלי בינה מלאכותית. כדי לגלות האם גם המשרות שלנו בסכנה הלכנו למומחה הטוב ביותר בתחום – צ'טבוט הבינה המלאכותית הג'נרטיבית של גוגל, בארד, ושאלנו אותו. וגם: ההונאה שנחשפה בהייטק הישראלי - הסטארט-אפ הוותיק ג'ונקו ניפח משמעותית את מספר הלקוחות העסקיים שלו, וכתוצאה הצליח לסגור סבב גיוס של 20 מיליון דולר. שאלנו את כתב ועורך ההייטק מאיר אורבך איך זה שקרנות הון סיכון גדולות ומנוסות נפלו בתרמית, מה יקרה עם הכסף ואיך הפרשה תשפיע על תעשיית ההייטק המקומית: "דפקו את המשקיעים מאוד, אבל זה מקרה חד פעמי. עכשיו בודקים כל השקעה הרבה יותר. זה לא האטרף של 2020 ו-2021". השבוע בקוקיות: עומר על מה חייבים לקחת לחופשה בחו"ל, ושירלי מבקשת עזרה מבארד.

קריסת סיליקון ואלי בנק, הבנק של הסטארט-אפים, הכניסה לסחרור את תעשיית ההייטק העולמית המקומית, כשחברות רבות היו בסכנה לאובדן גישה לחלק מהותי מההון שלהם. במהדורה מיוחדת של קוקיז, כתבי ההייטק של כלכליסט, סופי שולמן ומאיר אורבך, מסבירים איך קרס פתאום הבנק, למה החרדתיות הישראלית הצילה את הכסף של מרבית הסטארט-אפים המקומיים בשעה שמקביליהם האמריקאים נתקעו, האם זו תחילתה של תגובת שרשרת שתסחוף את הכלכלה למשבר נוסף, ואיך הקריסה צפויה להשפיעה על היציבות הכלכלית של סטארט-אפים ועל מערכת היחסים שלהם עם המשקיעים. "יהיה מעניין לבחון את מערכות היחסים בין החברות לקרנות הון סיכון", אומרת שולמן. "היו משקיעים שאמרו שהם נותנים ערך מוסף, שיעזרו בשעת צרה. היו קרנות שעזרו, היו שם והציעו הלוואות גישור, והיו כאלו שפחות. יהיה מעניין לראות איך זה ישפיע לאורך זמן".  אורבך מוסיף: "יש חברות שחיות על קווי אשראי, וזו נקודה שיכולה לתקוע אותן. זו שנה שקשה לגייס בה כסף, וחלק בנו על קווי האשראי של הבנק ככסף לחיות איתו. אם אי אפשר לקבל קווי אשראי, יש חברות בסכנה, כאלו שבתוך כמה חודשים אין להן כסף. לא אתפלא אם נשמע על קריסה או פיטורים בכמה חברות עקב חוסר יכולת לשלם משכורות".

2022 היתה שנת "הנגאובר" לסטארט-אפים ולמניות של חברות טכנולוגיה, עם ירידה בשוויים, צניחה במניות וקיצוצים רחבים, שהגיעו אחרי סיום מסיבת הכסף הגדולה. כתבת כלכליסט סופי שולמן לא בטוחה ש-2023 תהיה הרבה יותר טובה. "השנה הכסף יתחיל להיגמר לחברות, הן יצטרכו לגייס. לא כולן יצליחו לגייס, וחלק ייסגרו", היא אומרת. "השאלה העיקרית היא האם מהלך העלאת הריבית יגרום למיתון עמוק בארה"ב. חברות כבר חושבות איך לקצץ בהכל, איך להתייעל. הפיטורים של 2022 לא היו פיטורים של האטה משמעותית, אלא הורדת שומנים. יכול להיות שב-2023 נראה פיטורים אמיתיים של 30% או 40% מהחברה. אני מעריכה שיהיו לא מעט חברות שיצטרכו לעשות את זה".  לאן תלך השנה הזו נדע כבר בשבועות הקרובים: "אם בדו"חות שיתפרסמו בינואר החברות לא יורידו את התחזיות, זה יהיה איתות מצוין שהפד הצליח לעשות את הבלתי ייאמן ולהנחית את הכלכלה האמריקאית נחיתה רכה, ללא מיתון עמוק".  ויש גם מקום לקצת אופטימיות. "זו לא בועת הדוטקום. זה כמו שיגידו בכל פעם שיש משבר נדל"ן שלא צריך יותר בניינים. הטכנולוגיה היום כל כך עמוק בכל מקום, גם בתעשייה המסורתית, שזה בכלל לא בר השוואה".