כיתה 301 - למידה רגשית חברתית מהשטח -SEL

איזו תקופה מוזרה להיות מורה: לנסות ללמד דברים חדשים, לבחון, להעריך, לשבת על מיפויים ועל ממני אליך בתעודה הכל מרגיש לא שייך ולא קשור, ועל הכפתיים הצרות של צוותי ההוראה יושבת "החזרה לשגרה", למרות שברור שהרבה דברים קורים פה אבל "שגרה" זה ממש לא- לא למוריםות ולא לתלמידיםות שכבר הספיקו בכמה שנים לחוות קורונה, סבבי לחימה, פילוג בעם והפגנות וכמובן טרור רצחני שהתפתח למלחמה ועדיין, איכשהו האנרציה עושה את שלה. בעוונותיה, שגרת המלחמה כאן וצוותי הוראה נדרשים להיות נוכחים ולתפקד עבור התלמידים והתלמידות שלנו. אז איך עושות את זה? ישבתי לעוד שיחה צפופה עם ד"ר דפנה קופלמן-רובין, מנהלת מרכז SEL.IL על איך בכל זאת אפשר להצליח לנהל כיתה שתעזור לנו וללומדיםות שלנו להרגיש טוב יותר, על עקרונות מובילים מעולמות ה-SEL שיעזרו לעשות סדר ועל כלים ופרקטיקות יומיומיות לניהול כיתה בשגרה-לא-שגרה. והנה כמה דברים שאפשר לעשות כבר מחר: ליצור יציבות דרך פעולות שעושים כל יום (כמו לכתוב סדר יום על הלוח או לתת לתלמיד/ה לבחור שיר לתחילת היום) לחזק קשר דרך שיחות אישיות קצרות וקטנות שאפשר לעשות גם תוך כדי עבודה בשיעור להראות לתלמידים/ות כמה הם חזקים דרך מכתבי חוזקות שהם כותבים אחד לשני לחזק תחושת השליטה שלהם דרך נתינת בחירה אישית שלהם בנושאים שתבחרו כל אלו דוגמאות פרקטיות לעקרונות תיאורטיים שמטרתם - לקחת את הכלי הנפלא הזה של למידה רגשית חברתית ודרכו לייצר ולנהל כיתה שעוזרת לנו להתמודד עם הטראומה, חוסר הוודאות והמורכבות הגדולה של התקופה. יאללה, בואו לנהל כיתה רגשית חברתית> https://linktr.ee/class301 ליצירת קשר עם מרכז SEL.IL, פנו באתר> https://asel.co.il לפרק הקודם עם דפנה הנהדרת> https://bit.ly/48bRO6d Check out our podcast host, Pinecast. Start your own podcast for free with no credit card required. If you decide to upgrade, use coupon code r-065097 for 40% off for 4 months, and support כיתה 301 - למידה רגשית חברתית מהשטח -SEL.

מנהלי/ות בתי ספר, תהיו איתי רגע- הנה רשימה חלקית של דברים שראיתי שצוותי הנהלה עושים עבור צוותי הוראה בתקופה הזו: שיחות אישיות עם כל המורות בצוות מערכת שעות מחודשת שמתחשבת בקשיים של מורות שלחו מגשי פיצה שתייה וקינוח לארוחת ערב לכל אחת מהמורות בצוות פתחו גני ילדים בבית הספר עבור המורות שבני זוגן במילואים, כדי שאלו יוכלו ללמד בראש שקט רכשו פירות וירקות מהעוטף ושלחו מארזים לבתים שלחו חלות וברכות אישיות לקראת שבת לכל מורה ויש עוד המון דוגמאות יפות לדברים מקסימים שנעשו כדי להעלות את המורל של צוותי ההוראה בתקופה הזו. אבל מה הקשר של כל הדברים היפים האלו לפיתוח חוסן של צוותי ההוראה? ואיך דרך זה מתפתח החוסן של התלמידים עצמם? בשיחה צפופה עם אורית ארנון, מנהלת בית ספר בדימוס והמנהלת הנוכחית של תוכנית א.י.ל של מרכז SEL.IL - ניסינו לענות על השאלות האלו, ודיברנו גם על ההבדל בין שגרה לחירום, על דוגמאות נוספות שהצליחו לה כמנהלת בקורונה ועל הדברים שמנהלים ומנהלות חייבים לזכור על צוותי ההוראה שלהם בתקופות משבריות כמו זו. ועוד מילה קטנה: התקופה הזו מזמנת למנהלים ולמנהלות כל כך הרבה אתגרים: פערי כ"א, חרדה ופחדים אצל הצוות, קשיים לנהל רגשות מורכבים של תלמידים, חוסר וודאות ועוד מרעין ובישין. חוסן לא יפתור את כל הבעיות האלו, אבל הוא לגמרי מסייע ביצירה של צוות שעובד ביחד כדי לפתור את הבעיות האלו. וזה חתיכת משהו גדול בעיתות משבר.. אז יאללה, בואו לפתח חוסן> https://linktr.ee/class301 Check out our podcast host, Pinecast. Start your own podcast for free with no credit card required. If you decide to upgrade, use coupon code r-065097 for 40% off for 4 months, and support כיתה 301 - למידה רגשית חברתית מהשטח -SEL.

תגידו לי, מה אכפת לרותי המורה של כיתה ד'2 מהבינה המלאכותית?  בחמש עשרה השנים האחרונות שהיא מורה ומחנכת ההוראה שלה כבר השתבשה לגמרי כבר איזה 10 פעמים, כאילו, אם לא השיבוש שהיה עם האינטרנט, אז הפלאפונים, ואם לא זה אז המדיות החברתיות, המיפויים הדינאמיים, ועדות ההשמה, ה-PBL ושלא נשכח את את הקורונה רחמנא לצילן, שהייתה האמאמא של השיבושים. אז אם אפשר לשבש קצת פחות, זה יכול להיות ממש נחמד בשביל רותי שמרוב כל השיבושים שכחה למה היא בכלל באה להיות מורה וזה קטע, נכון? איך הטפל הופך להיות העיקר? כי כשרותי רק קיבלה את תעודת ההוראה היא חלמה שמהכיתה שלה יצאו בני אדם שלמים כאלו, שרודפים אחר החלומות שלהם שיודעים לשתף פעולה, ולהנהיג, ואם לא כל אלו אז לפחות אנשים טובים, שעוזרים למבוגרים מהם. ואם אפשר אז גם שיהיו אמפתיים ושמחים בחלקם. אבל מרוב שהשגרה שלה משובשת ושוחקת היא כבר שכחה את החלומות האלו, כי למי יש זמן ואנרגיה בכלל אז רותי- שומעת רגע? הפרק הזה בשבילך. אם תשאלי את ד"ר עמיר גפן, חוקר יישומי בינה מלאכותית בחינוך באגף המחקר והפיתוח של משרד החינוך- הבינה המלאכותית היא אכן שיבוש. אף אחד לא יאמר לך אחרת, ובינינו היא גם מפחידה וזרה ומעלה שאלות אתיות. אבל היא חוץ מכל אלו, היא גם יכולה לסייע לך לחזור להיות המורה שחלמת להיות:  דיברנו על איך בינה מלאכותית יכולה לחסוך המון זמן ולייעל עבודה (עם דוגמאות מהשטח), מה עושה המעבדה לבינה מלאכותית באגף המו"פ במשרד החינוך, מה הקשר בין למידה רגשית חברתית ובין בינה מלאכותית ואיך כל אלו קשורים לתפקיד המורה בעידן החדש הזה שלנו. יאללה רותי, בואי>> https://linktr.ee/class301 Check out our podcast host, Pinecast. Start your own podcast for free with no credit card required. If you decide to upgrade, use coupon code r-065097 for 40% off for 4 months, and support כיתה 301 - למידה רגשית חברתית מהשטח -SEL.

היי לדור ה-z ולמנהליםות שלו - ידעתם שיש ממש דיבור על איך שהדור שלכם מתנהל בעולם העבודה? חיפוש מהיר ברשת על דור ה-z בעולם העבודה המשתנה יגלה שיש להרבה אנשים הרבה דעות על הדור הזה: מסתבר שהם מתקשים עם סמכות, לא רוצים לבזבז זמן על פגישות, מקבלים החלטות מהר מאוד ובאופן כללי לא מבינים למה להתקשר כשאפשר פשוט לשלוח הודעה, בין אם זה נכון או לא, אלו שנולדו פחות או יותר אחרי שנת 96 ועד ל-2010 נמצאים בעולם העבודה כדי להישאר, ובדיוק כמו כל הדורות שהגיעו לפניהם גם הם לא למדו באופן מסודר מיומנויות ליבה כמו חוסן (כדי להתמודד עם כל מה שהחיים מביאים לנו), היכרות עצמית (כדי לדעת לכוון את עצמם למקומות שנכונים להם ולהן), הסתגלות לשינויים (כי בואו..) ועוד.  אז איך הדור הזה לומד מיומנויות ליבה? ומה מייחד אותו? הדיגיטל? הקורונה? הרשתות החברתיות? ואיך בכלל לגשת לעובדותים ולמנהליםות האלו? ישבתי לשיחה לא שגרתית בעליל עם רוני צדק, דור Zניקית רשמית, יזמת חברתית ומנהלת קהילת "הייטקיסטים אוהבי חינוך" כדי לנסות ולענות על השאלות האלו. יאללה, בואו לשיחה על עתיד (וגם על ההווה) של עולם העבודה>> https://linktr.ee/class301

תיזכרו רגע באחת מהחוויות הסטודנטיאליות שלכם. יכול להיות שעלו לכםן החברים שפגשתם בתואר והמשיכו איתכם עד היום, יכול להיות שדווקא עלו החרדות מהקורס האלוהים ישמור, אולי הזיכרון העלה פלאשבקים מיום הסטודנט בשנה ב' שקרה בו הדבר שאנחנו לא מדבריםות עליו בקול רם כי פאדיחות, ולבני ובנות המזל שבינינו עולות גם חוויות נפלאות מהמרצה שראתה אותנו וגרמה לנו במילה אחת לאהוב את התחום כולו. מה הסוד של המרצים והמרצות האלו? שמשנים סדרי עולם? אם תשאלו את ד"ר מיה ויזל - מרצה, חוקרת, ויוצרת מנחת הפודקאסט למידה על למידה, היא תאמר לכם שהרבה דברים גורמים למרצים ומרצות להיות משמעותיים לסטודנטיםיות שלהם - אבל לכולם יש כנראה משהו משותף, הם עושים למידה רגשית חברתית בכיתות שלהם. מה זה אומר בפועל? הם רואים ומקשיבים לסטודנטים שלהם, הן מבינות את הקשר בין למידה כזו ובין מוטיבציה וקידום הישגים, הם יודעים לייצר קהילה לומדת והן לא מפחדות להיכשל בכל אלו. מקסימום לא יצליח, אבל הניסיון יכול לשנות לסטודנטיםיות את החיים לגמרי. בפרק דיברנו על הקשר שבין למידה רגשית חברתית להצלחה אקדמית (דבר שמוכח מחקרית, אגב), איך להתמודד עם אתגרים ועל לעשות הוראה מקדמת למידה רגשית חברתית בפועל. ובמילותיה של מיה: "אני מאד אוהבת את המושג הרחב של חווית הלמידה. גם של הלומדים והלומדות אבל גם שלי, כמרצה: איזו סקרנות אני מביאה לכיתה? איזו תשוקה אני מביאה? איזו התלהבות? למידה רגשית חברתית מביאה גם אותי למרכז. גם אם אני לא עושה עם זה כלום, יש ערך לזה שהפניתי לזה זרקור. יש לזה ערך. עצם זה ששאלנו את השאלה- זה כבר חשוב מאד" יאללה, בואו ניקח את האקדמיה למאה ה-21: https://linktr.ee/class301

-בוקר טוב הוא בוקר שנפתח במודל תל"ם ואלפא, מודל 70:20:10, מודל הארגון הלומד- אם המילים האלו הן כמו מוזיקה לאוזניים שלכם - מזל טוב! אתם כנראה אנשי למידה בארגונים, ואם אתן כאלו - אז את מה שיש למיכל טובי, מנהלת מחלקת פיתוח מנהלים ולמידה ב-Dynamic Yield על איך היא משתמשת במודלים האלו ובעוד המון טריקים כדי ללמד מיומנויות ליבה בארגון שלה, אתן ממש לא רוצות לפספס. בפרק דיברנו על מה האחריות של מנהלות למידה בארגונים בפיתוח מיומנויות ליבה, איך עושות את זה בפועל, איך לסמן מטרה ולגזור אחורה משמעויות, איך מודדים את זה, איך אנחנו יודעות שתוכנית העבודה שלנו עובדת וגם על איך לשלב טכנולוגיה בצורה חכמה בלימוד של מיומנויות ליבה. ובמילותיה של מיכל: "ולמה את עוזבת מנהל? כי הוא לא היה מספיק מקצועי? כי הוא לא עשה את העבודה שלו מספיק טוב? הכל נכון, אבל אם תלכי לאנשים ותבדקי איתם בדיוק מה המנהל לא עשה מספיק טוב, לא יגידו לך: "הקוד לא היה מספיק טוב", זה לרוב יהיה בגלל שהוא לא ידע לנהל, שהוא לא העריך את העובדים שלו, שהוא לא ידע להעביר פידבק בצורה טובה, שהוא לא ידע לייצר אווירה טובה בצוות. ואלה בדיוק הדברים שקריטיים לארגון בשביל להצליח" בקיצור, מנהלות ומנהלי למידה בארגונים בקהל? הפרק הזה בשבילכם. יאללה, בואו>> https://linktr.ee/class301

ההנהלה הבכירה של חברת וויקס קיבלה החלטה ששירות הלקוחות שלה יהיה הטוב ביותר והדרך לשם היא לא פחות ממהפכנית: השקעה בפיתוח מיומנויות הליבה של העובדים והעובדות שלה. למה להשקיע דווקא בהן? כי ההנהלה מבינה שזה תורם להתפתחות האישית של העובדים והעובדות ודרך זה למחוברות שלהם למקום העבודה, בהפחתת של נטישת עובדים ומרמור ולחץ, ובעיקר ביצירת מרחב נעים שכיף להגיע אליו בבוקר. למה זה מהפכני? כי מיומנויות ליבה הן דבר שקשה לעבוד איתו. הן דורשות מאיתנו להשתנות, ואיזה קשה זה להשתנות, אה? אבל גם, איך אפשר למדוד הקשבה פעילה, חוסן, רגישות תרבותית, יצירתיות? איך ארגון יודע שההשקעה שלו באמת שווה את זה? ואיך בכלל ארגון לומד ומלמד את העובדים שלו לפתח את מיומנויות הליבה שלהם? על אלו ועוד הרבה דברים מעניינים דיברנו שלומי סרגוסי, מפתח ומעביר סדנאות בתחום של מיומניות רכות, מייעץ למנהלים בדילמות ניהולויות שיש להם ביומיום בחברת וויקס, בפרק הזה. ובמילותיו של שלומי: "אתה רואה אנשים שמתקדמים בארגונים, ואתה שואל את עצמך, למה? בהרבה מקרים אפשר לומר שלאותם האנשים יש את האקס פקטור, משהו מעבר ליכולות המקצועיות שלהם. ואם נבחן את הדבר הזה לעומק אפשר לומר שמדובר במיומנויות רגשיות וחברתיות: היכולת להבין סיטואציה חברתית, היכולת להקשיב באמת, לנהל רגשות, לתת ביקורת בצורה לא מאיימת, להיות אסרטיביים.. כל אלו מיומנויות ליבה." יאללה, בואו ללמוד איך עושים את זה כמו הארגונים הגדולים>> https://linktr.ee/class301

אם הייתי צריכה לסכם במשפט אחד שיחליק לכולנו בגרון את הפרק עם תום הגלעדי שעוסק בבינה מלאכותית ומיומנויות רגשיות וחברתיות הייתי אומרת: "שום דבר לא יחליף את הקשר האנושי של מורה ותלמיד/ה" שזה נכון, אבל... בינה מלאכותית, בין אם נרצה בכך או לא- מייצרת לנו עולם אחר. כמו האינטרנט לפניה וכמו הדפוס לפניו- העולם שלנו משתנה והוא משתנה מהר מאד. וכל מה שהיה לפניי ייראה בקרוב מאד, אחרת. זה נכון שבינה מלאכותית רחוקה מלהחליף לגמרי אנשי ונשות חינוך וטיפול בכל מה שקשור לפיתוח של מיומנויות רגשית וחברתיות, אבל הטכנולוגיה של היום מאפשרת תחליפים לא רעים בכלל, נגיד: רובוט לוויה לילד שעוזר בפתח מיומניות ליבה (תראו את הסרטון של מוקסי למטה, ותתכוננו, למה זה גראונד ברייקיניג), או טכנולוגיה שלמה שלמדה מודלים של אמפתיה שיודעת לייעץ לך כמו החברה הכי טובה שלך או המטפלת שלך (אם לא הכרתם/ן עדיין את Pi, לינק למטה) אז בעולם שכזה שרווי בשפע של טכנולוגיה שלומדת אמפתיה, מה בעצם התפקיד שלנו, אנשי ונשות החינוך והלמידה? מה לעשות אם ילד כותב/ת עבודה עם Chat GPT? איך נוכל לרתום את הטכנולוגיה הזו לעבודת החינוך שלנו? ומה לגביי אתיקה, יצירתיות, חמלה, חשיבה ביקורתית? איפה כל אלו בעולם רווי בינה מלאכותית? על השאלות האלו ועל עוד רבות ומעניינות דיברנו תום ואני, בפרק הזה. לכל מי שמרגישה או מרגיש קצת אבודים בעולם הזה של בינה מלאכותית וחינוך- אתם לא לבד. והפרק הזה הוא מקום ממש טוב להתחיל בו. ובמילותיו של תום: "התפקיד שלנו יהיה לתווך את הבינה המלאכותית … להכין את הילדים האלו לעולם שהם הולכים לחיות בו ואם העולם הוא זה, עולם רווי בינה מלאכותית, הייתי רוצה לתת לילד כלים רגשיים וחברתיים, ממש כמו שלי יש היום - כדי להתמודד עם כל מה שהעולם הזה יביא. לבני האדם יש תפקיד שרק הולך ומתחזק, ככל שהבינה המלאכותית נכנסת לתמונה" יאללה, קליק אחד ואתם בעתיד של החינוך והבינה המלאכותית>> https://linktr.ee/class301 לקבוצת הפייסבוק בינה מלאכותית וחינוך: https://rebrand.ly/br7a09e  לקבוצת הפייסבוק בינה מלאכותית ו-SEL: https://rebrand.ly/884zcvh  למוקסי, הרובוט בן הלוויה שילמד את הילד שלכם SEL: https://rebrand.ly/1a2442  ל-Pi שיחליף את המטפלת שלכם: https://rebrand.ly/a0f149  לכלי של מייקרוסופט שממפה את מצב הרוח בכיתה שלי: https://rebrand.ly/gorvydk לסרטון של לואיס סי קיי על פלאפונים: https://rebrand.ly/brand-y9kej2

מכירים את הרגע הזה שבו הכל מתחבר? שבו הכל פתאום הפך להיות ממש ברור ושום דבר לא נראה אותו הדבר אחריו? הרגעים האלו שבאמת אפשר לחלק את הכל ללפניי ואחרי? אז לעמית ליכטמן, מורה לאגלית מבית הספר הרב תחומי עמל אמירים באופקים זה קרה: הרגע שבו למידה רגשית חברתית, אנגלית, פדגוגיה והוראה טובה התחברו לרגע אחד שבו נפל וואחד אסימון- זה היה בשיעור אנגלית, בפעילות שעמית תכנן ובנה. שתי עיניים של שתי תלמידות שמעולם לא דיברו לפניי נפגשות, ומהרגע הזה הן הופכות לבלתי נפרדות - החברות הכי טובות בשיעור אנגלית ומחוצה לו. אולי לכם זה נשמע כמו עוד רגע פשוט, אבל בשביל עמית זה הפך להיות רגע מכונן שהשאיר חותם ענק, אבל שנייה, מההתחלה. נפלה בידי עמית הזדמנות די מגניבה השנה- להיות אחד מהמורים שמתנסים באפליקציה SingIt , אחת מהאפליקציות המתחרות ב- sel challenge הנפלא של עמותת בוגרי 8200. השיעורים האלו, בהם תלמידים ותלמידות האזינו למוזיקה ולמדו יחד אנגלית ומיומנויות חברתיות ורגשיות הראו לעמית איך אפשר לקחת למידה רגשית חברתית ולשזור אותה בצורה חכמה ורגישה עם שיעור אנגלית שבנוי נהדר, אבל אולי יותר מהכל הם סיפרו לעמית משהו מיוחד על עצמו: הוא לגמרי על זה. הוא לגמרי מהמורים האלו שעושים למידה רגשית וחברתית. בפרק דיברנו על ההבנה הזו ששפכה אור על המון דברים שעמית עושה באופן די אינטואיטיבי כמורה לאנגלית: הוא אוהב את העבודה שלו ואת התלמידים שלו, הוא מכבד אותם, הוא מייצר להם סביבה בטוחה כדי להצליח וכדי להיכשל, הוא שואל אותם מה שלומם והוא כל הזמן חושב איך להפוך את חומר הלימוד באנגלית לכזה שרלוונטי לחיים שלהם. דיברנו על איך לעשות את כל הדברים האלו בפעילויות פדגוגיות מותאמות לקהל היעד, למה זה לא חייב להיות מושלם, איך להשתמש בכלי ai שווים כדי לעשות את זה ואיזה מין מיינדסט צריך כדי להצליח להישאר רלוונטיים לחיים של תלמידים. ובמילותיו של עמית: "מיומנויות רגשיות וחברתיות עוזרות לאנשי ההוראה להכיר טוב יותר את התלמידים שהם פוגשים במשך 4 שעות לפחות בשבוע. שימוש נכון במיומנויות האלו יעזור למורים לבנות שיעורים מותאמים לתלמידים המתקשים, כמו גם למצטיינים, השיעורים יהיו רלוונטים לתלמידים, ובנושאים המעניינים אותם וכך הם יהיו הרבה יותר מגוייסים ללמידה." ועוד מילה אחת קטנה. שוחחתי עם עשרות מורים ומורות השנה, וזה ממש קטע כזה: כי המון מהם/ן בכלל לא מבינים/ות שהן עושות למידה רגשית חברתית כל הזמן, שזה נטוע כל כך עמוק במי שהן כמורות. הלוואי שלעוד המון מורים יהיו את הרגעים המכוננים, מפילי האסימונים האלו שמבהירים להם כמה שהם נפלאים ומוכשרים במה שהם עושים. יאללה, בואו להפיל אסימונים>> https://linktr.ee/class301 למיזם SingIt: https://bit.ly/43RySI3 לפלטפורמת Storywizard שהוזכרה בפרק: https://bit.ly/45BZMoQ לתוצרים של התלמידים של עמית: https://bit.ly/42avrdX

איך ללמד מיומנויות רגשיות וחברתיות בשיעור מתמטיקה? ולמה בכלל? ומה הקשר בכלל בין למידה שמבוססת מיומנויות ובין שיעור מתמטיקה? כל מי שהיה רגע וחצי בתוך בית ספר יודע ויודעת שאם יש מקצוע אחד שיש סביבו חרדה, היסטריה ומכבשי לחץ אינסופיים - זה מתמטיקה.  יש משהו במתמטיקה שפשוט גורם לכולנו לאבד את זה. זה לא סתם ששוק השיעורים הפרטיים במתמטיקה פורח, זה לא סתם שמתמטיקה מקבלת עדיפות על שאר המקצועות, זה לא סתם שיש מאות מיזמים, עמותות, חברות אדטק, תקציבים ותוכניות עבודה סביב המקצוע ובעיקר - זה לא סתם שהיו לכיתת החינוך שלי 7 שעות (!) שבועיות במתמטיקה, וזה עוד בלי פרטני.  כולנו בהיסטריה. את מיכל מדמון, מורה למתמטיקה בחינוך העל יסודי, מנהלת קהילות מורים למתמטיקה בטכניון ומייסדת ומנהלת קהילת חינוך 2020 - ההבנה והאהבה העמוקה למקצוע לא מכניסים להיסטריה- אלא ההפך. היא מבינה שאפשר לקחת את עשרות השעות החודשיות שיש לה עם כיתות המתמטיקה שהיא מלמדת ולהפוך את השעות האלו למגרש המשחקים הפרטי שלה ושל התלמידות שלה: ללמוד מתמטיקה, וללמוד מיומנויות חברתיות ורגשיות.  בפרק דיברנו על הקשר שבין לימוד מתמטיקה ובין מיומנויות רגשיות וחברתיות, מה הטיפים והטריקים לשיעור מתמטיקה מבוסס למידה רגשית חברתית (ספויילר, יש בו המון מרחבים בטוחים, הרבה למידה בצוותים, הרבה דוגמאות מהחיים האמיתיים והמון דיונים ערכיים) ואיך מורים ומורות למתמטיקה יכולים להשתמש בעקרונות ללמידה רגשית חברתית כדי לקדם את התלמידים והתלמידות שלהם להצלחה במקצוע ובחיים הפרטיים שלהם. ובמילותיה של מיכל, מהפוסט המעלף שהיא כתבה שהניע את כל הפרק הזה: "בצמד המילים "מורה למתמטיקה" יש "מורה" ולא רק "מתמטיקה", בתודעה שלי אני מורת דרך, מנחה, מלווה, מובילה תרבות התנהגות ולמידה. ואני מקצועית במחויבות לידע המתמטי ולקהילת הלומדים, כולם באשר הם. זו דוגמה אישית לתלמידים ולקולגות. זו עשייה ללא פשרות כל הזמן מתוך התפתחות אישית ומקצועית." וגם, אני מקדישה את הפרק הזה למעיין אבוחצירה, המורה הנפלאה למתמטיקה של תלמידי כיתת החינוך שלי - שהראתה לי הלכה למעשה איך נראה שילוב מיטבי של מתמטיקה, מצוינות, ערכים ורגשות. את נפלאה! יאללה, בוא>> https://linktr.ee/class301 לקהילת חינוך 2020>> https://bit.ly/3AWAUKj  לפוסט של מיכל שהניע את הפרק המשותף שלנו>> https://bit.ly/3paiP99

מה בין מיניות ומיומנויות רגשיות וחברתיות? אם תשאלו את סיון לוטן, מרצה ומחנכת למיניות חיובית ומתמחה בטיפול מיני, היא תאמר שוובכן, בגדול - הכל.  בין אם זה לדעת מה נעים לי ומה הגבולות שלי, לווסת דחפים, להתאמן על אמפתיה ותקשורת או בין אם זה לקבל החלטות בצורה אחראית- כל אחת ממיומנויות ה-SEL רלוונטיות לשיח על מה זו מיניות בריאה ומיטיבה, ולא רק: בפרק דיברנו על איך נכון לנהל שיח על מיניות בשימוש בכלים פרקטיים מעולמות ה-SEL וממחקרים בתחום, על שיטות לאיך עושיםות את זה כהורים ואנשי/ות חינוך וגם על החשיבות של לנהל שיח כזה עם עצמנו.  ובנימה קצת אישית.  אחד מהדברים שאני מרגישה שפספסתי כמחנכת היה להצליח לקיים שיח על מיניות עם התלמידיםות שלי, ובהתאמה זה גם אחד מהדברים שמטרידים אותי כאמא: איך לדבר על מיניות בריאה ומיטיבה. הדברים שסיון אמרה והכלים שהיא נתנה, מעבר לזה שהם mind blowing לגמרי, הם גם שימושיים בצורה יוצאת דופן לכל מי שרוצה לנהל שיח שכזה. ובמילותיה של סיון: "זה שזה מביך אותנו זו לא סיבה מספיק טובה לא לדבר על זה. כשאנחנו לקחנו על עצמנו תפקיד בחיים, כאנשי חינוך או כהורים, זה אומר שלקחנו על עצמנו תפקיד שבו אנחנו צריכים להתגבר על קשיים שיש לנו, ולא לתת לקשיים האלו לנהל אותנו. זה שלא דיברנו איתנו על זה זה לא אומר שזה הדבר הנכון. יש לנו תפקיד כאן- לשבור את המעגל הזה. כמו עם מיומנויות SEL, כך גם עם מיניות - אני לא צריכה להיות מומחית בתחום כדי לדבר על זה, אבל זו כן האחריות שלי לגעת במקומות הלו- להתפתח ולחקור אותם" יאללה, בואו>> https://linktr.ee/class301 עוד על סיון>> https://linktr.ee/sivan.lotan האתר של עמותת דלת פתוחה: https://bit.ly/3L3EacG מידע אמין על מין: ](https://www.minamin.org/)https://bit.ly/3mzB2Mc מיזם השיחה: [https://bit.ly/41qwgPU קבוצת הפייסבוק חינוך למיניות חיובית- עבורכם ההורים: https://bit.ly/41xQjvJ  קבוצת פייסבוק- הורות במודעות מגדרית-https://bit.ly/3mDLK4q  למאמר על מודל פליסיט: https://bit.ly/3GKXlp4 למאמר על אינטלגנציה מינית: https://bit.ly/40cuVuU

איך להטמיע למידה רגשית חברתית ל-25,000 תושבים? לתפוס הזדמנויות בידיים. לנהל שיח מעמיק, כנה ואמיתי על כל התהליך עם כל מי שההחלטה תשפיע עליו או עליה. לתת למנהלי ומנהלות בתי לקבוע לעצמםן את ה-"איך"- אבל להגדיר יחד איתןם תאריך יעד שבו כל בתי הספר צריכים להיות באותה הנקודה. לנצל פלטפורמות קיימות כדי לא לייצר למוריםות עוד עומס. לצפות התנגדויות מראש ולתת להן מענה מבעוד מועד. לנהל תקציב ולייצר פרוטוקולים. ללמוד מטעויות. להיות גמישה מחשבתית. להשתנות בדרך. בפרק, ד"ר מרים פנויאן, מנהלת מחלקת החינוך בזכרון יעקב פורטת צעד צעד איך זכרון יעקב הפכה להיות עיר שצבועה כולה בלמידה רגשית חברתית, איך כל המהלך הזה התחיל בכלל מהתיקון לחוק החינוך המיוחד, על התפיסה החינוכית שלה ועל סיפור החיים הייחודי שלה בדרך להובלה של התהליך הזה. ואפילו, הפתעה באמצע הפרק! ראש המועצה של זכרון, מר זיו דשא, הצטרף במפתיע לשיחה ושפך אור על איך עושים את זה לא רק בחינוך, אלא גם בקהילה כולה. ובמילותיה של ד"ר מרים פנואין: "מבחינתי, כשאת אוהבת ילד ומלמדת ילד להסתכל לך בעיניים ואומרת לו: 'אילו עיניים טובות יש לך. איזה חיוך נהדר. תזדקף, תאמר מה שיש לו להגיד', מצד אחד- ומהצד השני לתת לו כישורים, כלי עבודה שאיתם הוא יוכל להגשים את כל שאת רואה בו. אבל לא רק הילד צריך את זה - גם המורה, אב הבית, מזכירת בית הספר. כל מי שמקיף את הילד- זו למידה רגשית חברתית. זה SEL." פרק חובה שמסביר במילים פשוטות איך לעשות מהלך בסקייל גדול ובהצלחה גדולה. יאללה, בואו>> https://linktr.ee/class301

לפניי כשבוע אלרועי בן שבת ז"ל שם קץ לחייו לאחר התעללות ממושכת מצד אלו שהחשיב כחברים שלו, והמוות שלו לא עוזב אותי. הוא עבר התעללות אמיתית. פיזית ונפשית. הם גרמו לו להרגיש שאין לו מקום בעולם ושלאף אחד לא יהיה אכפת אם יתאבד. זו המחשבה האחרונה שעברה לו בראש. שלאף אחד לא יהיה אכפת. שאף אחד לא ירגיש או יצטער על חסרונו, איזו מחשבה נוראית שזורקת אותי ללעצמי סביב הגיל שלו. לחרם שאני עברתי, לידיעה שגם אני הייתי קרובה ללחשוב שאני לבד בעולם.   הפרק היום מוקדש לזכרו.

"המקום הנכון הוא נקודת המפגש בין כישרוננו הטבעי למושא תשוקתנו" אמר קן רובינסון בספר החובה שלו "המקום הנכון", ומור קנדי היא אות ומופת למשפט הזה בדיוק. מור, בבסיס שלה כאדם- פשוט אוהבת לשחק. היא אהבה לשחק כילדה, כמדריכה בצופים, כמורה, כיזמת חברתית וחינוכית וכבעלת עסק. מה שמיוחד במור, זה שבשונה מרוב האנשים בעולם שפשוט אוהבים משהו - היא הצליחה להפוך את התשוקה שלה לעסק מצליח עם אג'נדה חינוכית וחברתית ברורה: מיומנויות לימודיות או רגשיות וחברתיות צריכות להילמד דרך משחק. למה משחק? כי זה אינטואיטיבי, כי זה כיף, כי זה מעורר מוטיבציה וכי כל כך קל להניע לפעולה דרך משחקים ועוד יותר קל להלביש על משחקים כל מטרה לימודית או חברתית שהיא, בעזרת תיווך נכון. בפרק דיברנו על החיבור הטבעי של מור למיומנויות SEL, על דוגמאות איך עושות את זה בפועל, על תיווך, על משחוק למורים ומורות, על אתגרים בתחום ועל מודל המשחוק שלה. ובמילותיה של מור:  "המשחוק מחזק באופן טבעי ולא מתאמץ את מיומנויות ה-SEL.  דרך משחקים שונים הילדים יכולים ללמוד על עצמם וגם על החברים שלהם, במשחקים יש עזרה הדדית, ועבודה קבוצתית וזה יכול ללמד אותנו הרבה על עצמנו בתוך קבוצה, להתחבר לילדים אחרים, ללמד מיומנויות חשיבה רפלקטיביות על עצמי ועוד מלא!"  יאללה, בואו>> https://linktr.ee/class301 לאתר של מור>> https://funlearning.co.il/  לעמוד הפייסבוק של מור>> https://www.facebook.com/Funlearningmor  לקורס לימודי התעודה של מור>> https://bit.ly/GameWithMor

לשרון רמון יש קטע עם נרטיבים. כאילו, ברור שכמנהלת של בי"ס לטבע סביבה וחברה בתל אביב, בעלת פודקאסט, בלוג וגם כיזמת חברתית שרון חושבת שאיך שאנחנו בוחרים ובוחרות להסתכל על העולם משפיע באופן דרמטי על האופן שבו נקבל חזרה מהעולם- אבל מה שמיוחד אצל שרון זה שזה בשום פנים ואופן לא נשאר כאמירה ריקה מתוכן, אלא מגובה במעשים, וכאלו שמשאירים חותם וסימן. כך למשל, כשהייתה מנהלת ב"כולנא יחד", בי"ס עברי-ערבי ביפו היא יצרה סדירויות מבוססות מיומנויות רגשיות וחברתיות לצוות ולתלמידים ואכפה אותן באופן חד משמעי, מתוך האמונה שזו האחריות שלה להכשיר את הצוות שלה ולתת להם כלים לייצר את הנרטיב הרצוי - אך בדיוק באותה העוצמה זו האחריות של חברות הצוות שלה להעביר את הלפיד הזה הלאה: מתוך תחושת גאווה ושליחות להוראה ולחינוך. בפרק דיברנו על למה בכלל מיומנויות רגשיות חברתיות, איך עושות את זה בפועל, איך זה קשור לערכים ואיך להתמודד עם אתגרים שתפקידים ניהוליים מביאים איתם כחלק מדרישות התפקיד. יאללה, בואו>> https://linktr.ee/class301 לבלוג של שרון: http://flexibleducation.blogspot.com/ לפודקאסט של שרון: http://bit.ly/40QVl72 לערוץ היוטיוב של שרון: http://bit.ly/40QVmYE לפרק של שרון בפודקאסט 'פרסונה': https://www.prsona.co.il/sharonramon

מרכז SEL.IL לקידום למידה רגשית-חברתית בישראל הוא מרכז אקדמי-יישומי שפועל בבית הספר ברוך איבצ’ר לפסיכולוגיה, אוניברסיטת רייכמן. המרכז שם לעצמו למטרה לקדם את ההטמעה של למידה רגשית-חברתית בכל מערכת החינוך בישראל, ואם תשאלו את ד"ר דפנה קופלמן-רובין, מייסדת וראש המרכז מה הדרך הכי יעילה לעשות את זה היא תספר שרק דרך יצירת שותפויות, יצירת כלים מבוססי מחקר והיכרות עמוקה עם הצרכים של השטח -אפשר להטמיע מיומנויות רגשיות וחברתיות בסקייל כל כך גדול ולאורך כל כך הרב זמן. בפרק נדבר על הדרכים שנמצאו כיעילות ביותר להטמעת מיומנויות רגשיות חברתיות בבתי הספר, בהכשרת מורים מבוססת מיומנויות רגשיות וחברתיות, האתגרים וההזדמנויות וכמובן - על שיטות פרקטיות ליישם למידה רגשית חברתית בבית הספר ובכיתה עצמה. ובמילותיה של דפנה: "מה הדבר הכי טוב שיכול לקרות עם מיומנויו רגשיות וחברתיות במערכת החינוך? שזה לא יהיה אישיו. שזה יהיה פשוט כל כך מובן מאליו, שבכלל לא יהיה פה דיון. שזה יהיה כל כך אינטרגלי ויומיומי. שזה יהיה ה-א'-ב' של העשייה החינוכית" יאללה, בואו> https://linktr.ee/class301 לאתר של sel.il: https://asel.co.il/

יש הורים בקהל? אז חינוך בגיל הרך. מה זה אומר לכם/ן? משחקים של ט"ו בשבט? חלה בשישי? עבור אחינועם שפר, בעלים ומנהלת של גן ילדי הטבע הדמוקרטי חינוך בגיל הרך הוא מצד אחד שליחות שנובעת מתשוקה ואמונה בחשיבות החינוך בגילאים המוקדמים ומצד אחד - הדרך שלה להפוך להיות האדם שהיא רצתה. כשאחינעם נמצאת בגן, זה מגיע עם אידיאולוגיה חינוכית וערכית שמבוססת על מיומנויות ליבה, והאידיאולגיה הזו משפיעה מצד אחד על הפרקטיקה של איך שהיא מתנהלת מול הילדימות (כמו שהיא קוראת להן/ם) ומהצד השני על איך שהיא תופסת את עצמה כמנהלת. אז איך לעשות חינוך מבוסס מיומנויות ליבה בגיל הרך? ואיך זה קשור לאופן שבו היא מייצרת סביבה מאפשרת לעובדיםות שנמצאיםות על הרצף המגדרי? זאת ועוד בפרק. פרק חובה לכל הורה ואיש/אשת חינוך בגיל הרך, אבל גם למנהלים/ות שרוצים/ות לדעת איך לייצר סביבה מיטיבה עבור העובדים/ות שלהן/ם. ובמילותיה של אחינעם: "בחיפוש שלי אחר יציבות רגשית ואושר הבנתי שהרבה מהמציאות שלנו תלויה ביכולת הפנימית שלנו לנהל רגשות ובאיכות יחסי הוגמלין בחיינו. אנחנו נולדים מאוד מחוברים לתחושות שלנו ובגילאים הרכים התפקיד שלנו כהורים וכאנשיות חינוך הוא לעזור לילדימות לייצר תשתית פנימית טובה לניהול העצמי שלהןם." יאללה, בואו>> https://linktr.ee/class301 לאתר של הגן: https://ganyeledteva.co.il/ לחשבון היוטיוב של הגן: bit.ly/3ilFRXk ללינקדין של אחינועם: bit.ly/3igzu7X לפייסבוק של אחינועם: bit.ly/3jXx52f

אריק מנדלבאום, שמגדיר את עצמו כ- ֹשָר חִנּוךְ וגם כאדם שעושה יותר רעש מהגובה שלו, הוא איש חינוך יוצא דופן. כיאה לאדם שכזה, הוא כמובן מאמין בכל הדברים שכבר דוברו בפודקאסט - סדירויות בית ספריות שתומכות SEL, מודלינג ומיומנויות רגשיות חברתיות כליבה לכל עשייה פדגוגית - אבל כשהוא ניהל בית ספר "חדשני" ופורץ דרך, זה היה נראה אחרת. כך לדוגמה, סדירות בית ספרית אצל אריק הייתה "ועדה למען עתיד משותף" שבה כל אחד מבאי בית הספר היה יכול "להעלות" מישהו (תלמידים/ות ומורות/ים) לועדה, בהשתתפות הקהל הרחב ושם היו מוצאים ביחד פתרון לבעיה שהועלתה, או כך לדוגמה- בערב הצגת התוצרים המורים הציגו גם את התוצרים שלהם מתהליכים מקבילים שהם עשו במהלך השנה. דוגמה נוספת זה איך לחנך וללמד בעזרת פלוצים, אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי… בראש של אריק- חינוך למיומנויות רגשיות חברתיות זה לא עוד וי שצריך לסמן אלא איזושהי ליבה מכוננת שדרכה קורים החיים- וכשהחיים קורים - הלמידה קורית, ואם תשאלו את אריק כיצד נמדד עומקו של חינוך ועומקן של מיומניות SEL הוא יענה שבשלוש שאלות שכל אדם צריך לשאול את עצמו: לשם מה אתה חי? איזה אדם אתה רוצה להיות? ובאיזה עולם אתה רוצה לחיות? ורק כאשר אדם לוקח אחריות מלאה על התשובות לשלוש השאלות הללו- תיתכן למידה אמיתית. ובמילותיו של אריק: "תחיה את חייך כחוקר קיומי שלא מנסה לשלוט במציאות אלא מסתכל על כל רגע נתון כחלק משיעור, ואז אתה חוגג את כל מה שקורה. שאל את עצמך, האם אתה שמח? האם אתה חוגג את החיים ואת השיעור, או האם אתה עסוק בשליטה? אם הלב שלך לא שמח - אתה וכל הסביבה שלך תסבלו. מה שלא נעשה בשמחה, שלא ייעשה כלל" הצטרפו לשיחה יוצאת דופן עם אדם יוצא דופן, ותתכוננו לדוגמאות לא קונבנציונאליות לאיך עושים SEL בפועל. לכל מה שקורה בפודקאסט>>https://linktr.ee/class301 לאתר של אריק: http://www.arik.org.il/ לעמוד הפייסבוק של אריק: https://bit.ly/3BBqmRz

"איך לתווך מיומנויות רגשיות חברתיות? מבפנים. מלשחרר את המורה, ולהתחבר לאדם שאני, לילדה שהייתי. רק מהמקומות האלו אפשר לייצר למידה רגשית חברתית אמיתית. רק מחיבור אמיתי שלי לעצמי, ומעצמי -לילד שנמצא ממולי". זוהר דבש היא מהמורות האלו שלמילים שלהן יש הד, ומשקל, ושומעים אותן היטב בראש וגם בלב. כשהיא מדברת על פגיעות ורגישות, חיברות ושהות כדרכים לייצר סביבות מיטיבות וכנות לתלמידים ולמורים שלהם - אני מאמינה לה, ואכן הפרק הזה היה אחד מהפרקים שהכי ריגשו אותי, ותאמינו לי ששיח על סדירויות בית ספריות לא תמיד מרגש.. אבל עם זוהר, גם דברים יומיומיים מרגשים. בפרק נדבר על המתח שבין האינדיבידואל והקבוצה בתיווך מיומנויות רגשיות חברתיות, על חיבור לעצמנו, על סדירויות בית ספריות שמאפשרות הטמעה של מיומנויות רגשיות חברתיות ועל כמה שההנהלה חשובה ביצירת מרחבים מאפשרים למורים.  ובמילותיה של זוהר: "אני חושבת שבחיים השאלה המרכזית היא לא איזה ידע יש לך אלא איך אתה מצליח לנוע בעולם לעבר המטרות שלך בצורה אופטימית ושמחה. מיומנויות רגשיות חברתיות הן כלי שמסייע לנו להבין מה הן המטרות האלו, ואיך לנוע אליהן בעולם שלנו". יאללה, בואו! >> https://linktr.ee/class301

"תלמיד או תלמידה שיסיימו יב' בחינוך הדתי וכל מה שהם יקבלו זה רק מסגרת של התנהלות בחיים וידע תיאורטי- זה לא יחזיק זהות רוחנית לאורך זמן. אבל אם הם ידעו שהתורה נתנה להם מיומנויות רגשיות חברתיות ואת הזהות שלהם דרך המיומנויות האלו - זה ייראה אחרת לגמרי." במילים אלו הרב יובל אהלי כמעט ומסיים את הפרק המשותף שלנו, ואולי דרך המילים האלו אפשר להבין את התורה כולה של יובל בכל מה שקשור למיומנויות רגשיות וחברתיות במערכת החינוך הדתית: מיומנויות אלו הן מכפיל כוח והתפיסה בה הן זרות או חיצוניות למערכת החינוך - משאירות את הלומדים עם פחות ממה שיכלו היו להרוויח מחווית הלמידה כולה.  בפרק דיברנו על הקשר המיוחד של יובל למיומנויות רגשיות וחברתיות, על האופן שבו מוטמעות מיומנויות אלו במערכת החינוך הדתי, על האתגרים, על ביקורת, על ההבדלים בין חינוך דתי ובין חינוך יהודי ועל ההזדמנויות הרבות שיש בשימוש במיומנויות רגשיות חברתיות במערכת. ובמילותיו של יובל: "היהדות יש בתוכה מיומנויות רגשיות חברתיות, וזה התפקיד שלנו (המחנכים והמחנכות) ליישם את זה לתלמידים, שהם ידעו, שחלק מהדברים שהתורה נותנת להם, חוץ מתפיסה מוסרית ערכית וחוץ מאיסורים ומצוות - היא נותנת להן מיומנויות לחיים, לשינוי מציאות, שמגיע דרך השינוי שלהם עצמם" יאללה, בואו> https://linktr.ee/class301 לפודקאסט של יובל: רב עם שירצור > https://spoti.fi/3Djl0uf

כשסייף סקול הוקמה לפניי כשנה, הרעיון המרכזי היה למצוא פתרון טכנולוגי לבעיה אמיתית בחיים של ילדים - מוגנות ברשת. מהר מאד הבינו בחברה שעל מנת להגיע בכלל לשיח מוגנות הדרך חייבת לעבור דרך מיומנויות רגשיות חברתיות ודרך ליווי מורים ומורות ומהרגע שנפל האסימון - כל מערכת ההפעלה של החברה התהפכה לגמרי והמוצר הפך למוכוון לחלוטין לעולם החינוך: הסרטונים נכתבו מחדש כך שידברו SEL והפכו לכלי בתוך מערך שיעור גדול רחב יותר, גוייסו אנשי חינוך לצוות והוקם מערך ליווי לבתי הספר שמטרתו להקשיב למורים ולמורות בצוותים ולעשות התאמות נוספות בהתאם לצרכים שעולים מהשטח.  בפרק נדבר על המוצר, על ההבדל בין המוצר של סייף סקול ובין מוצרים דומים, על החיבור של החברה למיומנויות רגשיות וחברתיות, על טכנולוגיה ופדגוגיה ועל איך זה להגיע לתוך המערכת מחוצה לה. ובמילותיהם של טל וטלי:  "אנחנו לא רואים את עצמנו מחוץ למערכת אלא לצידה. אנחנו מתאימים את יחידות ההוראה שאנחנו מפיקים לתוכניות המחייבות בתחומים שלנו ואנחנו מתכתבים עם המטרות של המערכת. אנחנו מוסיפים על זה את המומחיות שלנו: ליצור מצד אחד תוכן כיפי ומגניב שהילדים רוצים לראות אותו, ומצד שני לתת למורה את הביטחון שמדובר ביחידת הוראה טובה, מפוקחת היטב ע"י המומחים הכי טובים בתחום, ובעיקר כזאת שתחסוך לה הרבה זמן יקר ותאפשר לה להתמקד בעיקר - שיח עם התלמידים שלה." יאללה, בואו>> https://linktr.ee/class301 לאתר של החברה: https://www.safeschool.co.il/

ד"ר יעל נאות עופרים מאמינה בכל מאודה שקיים קשר הדוק בין מחשבות, רגשות ולמידה, ובמובן העמוק שלהן, מיומנויות רגשיות וחברתיות הן הגשר בין שלושת המוקדים האלו. כמרצה בסמינר הקיבוצים ובאוניברסיטה העברית, וכמי שניהלה את מעבדת הפסיכו-פדגוגיה באגף מו"פ של משרד החינוך היא יודעת להוכיח את האמונה הזו במחקר, אבל היא תספר שדווקא חוויות החיים שלה היו אלו שעיצבו את האמונות האלו והמחקר היה משני להן- ואולי זו דרך טובה להסביר את הגישה של יעל לחינוך: מחקר ותיאוריות חשובות, אך רק שהן נקשרות באופן העמוק שלהן לשטח, לעשייה, לכאבים ולצרכים האמיתיים של החינוך.  בפרק נדבר על התיאוריות והתפיסות שעומדות מאחורי מיומנויות רגשיות חברתיות, על מאחורי הקלעים של אגף מו"פ, על תפקיד המנהלת, המורה והיועצת, על פסיכופדגוגיה ועל איך כל העולמות האלו חיים יחד ביום יום הבית ספרי. ובמילותיה של יעל: "הממצא המרכזי ביותר של המחקר הוא שקודם כל המורים. לא תהיה פסיכופדגוגיה (והטמעה של מיומנויות רגשיות חברתיות) ללא יצירת המרחב הרגשי הבטוח עבור המורים להנכיח רגשות ולהתמודד עם אתגרים" לפרסומים של יעל: > https://bitaon.macam.ac.il/articles/10950 > shorturl.at/blRT9 > https://www.smkb.ac.il/units-and-departments/empathy-in-edcucation/research-n-information/ לכל מה שקורה בפודקאסט>> https://linktr.ee/class301

טל מתארחת בפודקאסט "רעב לידע" של אור דניאל. בפרק נדבר על מה זה למידה רגשית חברתית, איך אפשר ליישם למידה רגשית חברתית, מה ההבדל המרכזי בין ילדים ומבוגרים ביישום למידה רגשית חברתית ולמה זה נושא חם דווקא השנה. בפרק גם נצלול קצת למוטיבציה מאחורי כיתה 301. לכל מה שקורה בפודקאסט>> https://linktr.ee/class301

מתן אוהב ללמוד, והוא גם אוהב ללמד. אפשר לומר שלמידה ממש זורמת לו בדם, אבל אולי ככה זה כשגם סבתא וגם אמא שלך היו מורות. התשוקה הזו לחינוך ופדגוגיה מוצאת את עצמה בכל פעם שמתן נפגש עם כיתה, ובכל פעם שהוא מביא דברים מהפכניים בתחומו - החל מלכתוב שיעורים יחד עם התלמידים שלו, דרך ללמוד לרקוד כדי להיות מודלינג אמיתי לתלמידים שלו וכלה בלהיות חלק מהצוות המקים של בית ספר שלם המוקדש כולו לפיתוח פדגוגיה ובני אדם ללמידה במכוונות עצמית. אגב, בית הספר הזה, בהתאמה לתפיסתו של מתן, עושה ריקליימינג למושג "לימודי הליבה" ומגדיר את התחום הרגשי והחברתי כבסיס הערכי והפדגוגי שממנו מתוכנן כל מהלך לימודי.  ובמילותיו של מתן: "העניין עם היונים של סקינר, זה לא שאי אפשר ללמד יונה לנגן בפסנתר - זה שאי אפשר ללמד יונה להנות ממוזיקה. ואני רוצה שכשהילדים יגדלו הם יגידו לעצמם - למידה זה דבר מדהים. כי כשהייתה לי בעיה, פתרתי אותה עם ללמוד. כשרציתי להתפתח - הלכתי ללמוד. וזה, זה שווה את ההשקעה בפיתוח של המיומנויות הללו". ברקע של המשבר על מעמד המורה, פתיחת שנת הלימודים והמחסור במורים, כשהכל נראה שוב ושוב כל כך שבור עד שאי אפשר לתקן - השיחה עם מתן הזכירה לי את כל מה שאני אוהבת בהוראה. ואולי זו גם הזדמנות טובה להודיע שבשנת הלימודים הקרובה אחזור להוראה, לעשות קצת למידה רגשית חברתית, מהשטח :) לכל מה שקורה בפודקאסט>> https://linktr.ee/class301

אם תשאלו את גיא אורן, מקים קבוצת הפייסבוק למידה רגשית חברתית בבתי הספר ומנהל תוכנית נקודת מפנ"ה מה צריך כל בית ספר כדי להצליח להטמיע מיומנויות רגשיות חברתיות כחלק מעמוד השדרה הערכי והיישומי של בית הספר - הוא יאמר שעל ארבעה עוגנים עומדת התורה כולה: חוסן של מורים, שפה רגשית, סדירויות ותרבות בית ספרית ופדגוגיה שתומכת בכל המוזכר. על ארבעת העוגנים הללו עובדת תוכנית מפנ"ה- התוכנית לקידום למידה רגשית חברתית בבית הספר שגיא מטמיע בבתי ספר שונים בארץ בשנים האחרונות. כמי שעובד בבתי ספר שונים, גיא כבר מבין שיש מעמד מיוחד לתוכניות חיצוניות וההצלחה שלהן תלויה ביכולת המקצועית שלו ובמסוגלות של בית הספר להכיל את העוגנים מצד אחד, ובתיאום הציפיות בין הנהלת בית הספר ובינו מהצד השני. וכן, הוא מאמין שגם תוכניות חיצוניות לבית הספר יכולות לשנות סדרי עולם בבית הספר. ובמילותיו של גיא: "בשימוש בכלים רגשיים חברתיים (מודעות עצמית, עצירה ונשימה, הבנת החלופות הקיימות וקבלת החלטה - מודל נקודת מפנ"ה) גם אם בסוף לא הצלחנו - אנחנו מרגישים שזה היה בשליטתנו, שניהלנו את הדבר הזה- ממקום של רוגע, ממקום של ויסות, זה נותן לנו כוח להמשיף ולהגיד- בסדר, אנחנו על זה!"

למידה מבוססת מיומנויות לפניי שהייתה חלוקה למיומנויות רגשיות חברתיות ומיומנויות אחרות הייתה ההבחנה בין מיומנויות ובין ידע. יותר ויותר ארגוניים חינוכיים בארץ ובעולם מבינים דבר פשוט מאד על חינוך: הפוקוס צריך לעבור מלימודים מבוססי ידע ללימודים מבוססי מיומנויות. לא כי ידע הוא לא רלוונטי, אלא כי הוא משתנה ודינאמי, והמטרה שלנו כאנשי חינוך היא לתת ללומדים וללומדות שלנו את הכלים להתמודד עם הידע המשתנה ועם חוסר הוודאות שמגיע עם שינוי. ניב מורגנשטרן, סגן מנהלת מרכז החדשנות פואנטה בירושלים ומגיש הפודקאסט "פרסונה" מבין את הצורך הזה כבר הרבה זמן, וזו גם הסיבה שבמרכז פואנטה ובמנהל החינוך הירושלמי פיתחו שיטה ללמידה והקנייה של מיומנויות חדשות כאשר הפוקוס הוא דווקא על אנשי ונשות החינוך ולא על הלומדים עצמם מתוך התפיסה שהשקעה במורים היא זו שתביא, בסוף, את ההקנייה אצל הלומדים. בפרק נדבר על השיטה, על תפיסות חינוכיות על הקשר למיומנויות רגשיות חברתיות וגם על שאלת השאלות החינוכיות- לשם מה? לכל מה שקורה בפודקאסט>> https://linktr.ee/class301 > לינק לתפיסת הלמידה מבוססת מיומנויות להורדה  >> לינק לאתר של פואנטה  > לינק לאתר המורים הירושלמי  > סרגל לשימוש הלומד (מעביר לפוסט על הסרגל ויש תמונה למטה). > לינק לפודקאסט פרסונה

המורה הקשוב אחד מזיכרונות הילדות הבולטים של ד"ר טל שמר אלקיים, הוא היכולת יוצאת הדופן של אמא שלה להקשיב. לא לתת עצות, לא להציע חלופות אלא פשוט להפנות קשב מלא לנוכחות ולצורך של טל עצמה - והיא הפנימה ולמדה. היא תעיד על עצמה שהמודל הזה, של קשב ללא גבולות ושל למידה מתוך התבוננות היווה את היסודות החינוכיים שלה והוא מלווה אותה מאז ועד היום בכל מסדרונות החיים שלה: כמרצה במכללת סמינר הקיבוצים, כאמא, כיזמת חינוכית וכמובילת תהליכי למידה רגשית חברתית בקורסים להכשרת מורים במכללה. מבחינתה של טל כמכשירת פרחי הוראה, התפקיד הבסיסי של מורים באשר הם זה להיות מודלינג ללומדים וללומדות שלהם. אם החלטנו שהמטרה שלנו זה להכניס מיומנויות למידה רגשית חברתית לתוך ההוראה, זה חייב לעבור דרכנו קודם. כך לדוגמה - אם המיומנות שארצה ללמד היא מיומנות של קשר, אדגים להם איך עושים את זה באופן מיטבי דרך כך שאהיה איתם בקשר - אתעניין בחייהם ואדע מי הם. הנה כמה טיפים מטל איך אפשר להטמיע מיומנויות למידה רגשית חברתית כחלק מהכשרת מורים, או בעצם - כחלק מכל תהליך שמתרחש בו למידה: היכרות עצמית: כשמדובר במיומנויות רגשיות וחברתיות, הכל מתחיל ונגמר במורה ובקשר שבין המורה לתלמידים ולכן, ההיכרות העצמית של המורה עם עצמו/ה, על הדברים שמפעילים אותנו היא המפתח ליישום של מיומנויות אלו. נסו לחשוב לעצמכם/ן - איפה אתם/ן בתוך מה שקורה. למשל, אתם/ן מלמדות/ים מתמטיקה, נסו לחשוב מה הייתה הגישה שלכם/ן כלפי המקצוע הזה כשגדלתן/ם, מה גרם לכם לרצות ללמד אותו ושאלו הלאה את השאלות הללו את התלמידים/ות שלכם/ן. תרגול: לפניי שמורים/ות יוצאים/ות לעולם עליהם לתרגל בעצמם את המיומנויות האלו בדרכים שונות. התרגול לא נעשה בתוך ואקום - חשוב ליצור סביבה תומכת- ליצור מרחב נכון לסיטואציה, להסביר מה הולך לקרות ועוד. עבודת צוות: ראשית, להבין מה החלק החזק אצלי ומה אני יכול/ה להביא לקבוצה. שנית, לוודא שחלק ניכר מעבודת הצוות נעשה במהלך השיעור ובמרחבים שהמורה/מרצה יכול/ה לתווך את העבודה. לבסוף, חשוב לבצע רפלקציה על העבודה שנעשתה ולהסיק מסקנות לעבודות בהמשך. ולסיכום, במילותיה של טל: "אז לשם מה בית ספר? בחלום שלי בתי הספר הם יותר מרחב למפגש אמיתי בין מורה לתלמידה ובין התלמידים ומקום ללמידת מיומנויות לחיים- מיומנויות של למידה עצמאית, של מערכות יחסים, של קבלת החלטות, של ניהול עצמי. מקום שמאפשר יותר פרסונליות והתאמה של הלמידה לתלמיד (במטרות, בנושאים, בדרכים) ומאפשר מקום אמיתי לביטוי אישי ולמגוון של הלמידה." לכל מה שקורה בפודקאסט >> https://linktr.ee/class301

אני יותר ממספר ליאור הוא תלמיד כיתה י"א מבאר שבע. הוא אוהב מוזיקה וחברים, והוא מאמין שמורים צריכים להתייחס לתלמדים כאל בני אדם, ממש כמו שלמורים צריך להתייחס ככה. אם נחשוב על זה שנייה לעומק, מה שליאור רוצה, זה מה שרוב בני האדם רוצים להרגיש במקומות שהם נמצאים בהם את רוב שעות הערות שלהם: הם רוצים להיות חשובים, הם רוצים ללמוד ולהתפתח, הם רוצים שיעודדו אותם. העניין בבית הספר, זה שבמקום להרגיש את כל אלו, הוא הרגיש שמתייחסים אליו כמו אל מספר וזה יצר ריחוק וחוסר מוטיבציה. בנימה אישית אומר, שגם ליאור היה תלמיד שלי. זה תמיד מעניין לשמוע איך הם תופסים את העולם, ומה היה המקום שלי בתוך זה. לכל מה שקורה בפודקאסט >> https://linktr.ee/class301

ללמוד כמו שמגיע לי אריאל הוא תלמיד כיתה יא' בבאר שבע, והוא ממש אוהב ללמוד. הוא גם אוהב להתווכח עם חברים שלו, אבל זה סיפור אחר. בסה"כ הוא יעיד על עצמו שאין לו בעיה עקרונית עם בית הספר, זה פשוט שהוא היה רוצה לקבל ממנו הרבה יותר ממה שהוא מקבל ממנו עכשיו- למשל, חשיבה ביקורתית, דמויות מופת חינוכיות, להרגיש שהזמן שלו חשוב והקנייה של עוד ועוד מיומנויות רגשיות וחברתיות שיהפכו את הלמידה שלו לבעלת ערך, מעבר לרק ידע. אריאל גם חושב שבית הספר זה המקום הטבעי לעשות את כל הדברים האלו- כי בית הספר זה המקום שבו האישיות מתפתחת דרך אינטראקציות חברתיות שונות, והוא היה רוצה שמורות ומורים בכל מקום יסתכלו על עצמם כמחנכים ויביאו את עצמם האותנטי והאמיתי לכיתה כדי שבית הספר ירגיש טבעי גם דרך זה. אם נחשוב על זה שנייה לעומק, מה שאריאל רוצה, זה מה שרוב בני האדם רוצים להרגיש במקומות שהם נמצאים בהם את רוב שעות הערות שלהם: הם רוצים להיות חשובים, הם רוצים ללמוד ולהתפתח, הם רוצים להיות בחברה טובה ובעיקר, הם רוצים להאמין שמי שמוביל/ה אותם יודע/ת איך עושים את זה. העניין בבית הספר, זה שבמקום להרגיש את כל אלו, ההרגשה היא שכולם מעבירים את הזמן עד שיקבלו את התעודה שתפתח את השלב הבא במשחק, וזה- זה כבר בזבוז זמן. כשאריאל חווה למידה מבוססת מיומנויות רגשיות חברתיות הוא הצליח לקחת את הדבר שהוא למד וליישם אותו בדברים אחרים בחיים שלו. אז כמה דברים שאפשר ללמוד על מיומנויות רגשיות חברתיות ממה שאריאל מספר: אריאל אמנם לא הבין באותו הרגע שנעשית למידה, אבל העובדה הזו מספרת הרבה על מה שצריך שיהיה כדי שתלמידים/ות יצליחו ללמוד מיומנויות רגשיות חברתיות: צריך שיהיה להן/ם נוח, הן/ם צריכים להאמין לדמות שעומדת מולם, והם/ן צריכים רפלקציה- משהו שיסביר להן/ם שהם/ן למדו משהו חדש. למידה מבוססת מיומנויות רגשיות חברתיות לוקחת זמן. להקנות מיומנויות כאלו זה מרתון, ולא מירוץ. תלמידים/ות צריכים אנשים אמיתיים מולם. הם מסתכלים עלינו ולומדים, ובשביל שנצליח להקנות להם מיומנויות - הם צריכים אותנטיות. תביאו את עצמכם/ן לתוך הכיתה. בנימה אישית אומר, שאריאל היה תלמיד שלי. זה תמיד מעניין לשמוע איך הם תופסים את העולם, ומה היה המקום שלי בתוך זה. לכל מה שקורה בפודקאסט >> https://linktr.ee/class301

- בשונה ממה שאולי הייתם חושבים וחושבות עליה, סמדר מורס מאמינה במערכת החינוך. היא חושבת שרק דרך לקיחת אחריות אמיתית של מקבלי ההחלטות יגיע שינוי, ומתוך האמונה הזו מגיעה המחאה והביקורת שיש לה כלפי המערכת והאופן שבו היא מתנהלת. לתפיסתה של סמדר, מנהלת בית הספר "נופים" בתל אביב, המדינה צריכה להגדיר את המטרות והיעדים הגדולים - להיות המצפן הערכי והחברתי, אבל את האיך - יקבעו המורים. זה נכון לכל פדגוגיה ובטח כשמדובר במיומנויות רגשיות חברתיות. ואם במיומנויות רגשיות חברתיות עסקינן, אז סמדר חושבת שכדי שמורים יוכלו להגשים את המעשה החינוכי, עליהם לדרוש בתוקף מסלולי למידה והתפתחות משמעותיים ובראשם פיתוח עולמם הפנימי כחלק מזהותם המקצועית המשמעותית. יעני, לפתח את המיומנויות הרגשיות שלהם קודם כדי שבכלל יהיה להם מרחב פנימי להכיל את עבודת החינוך. סמדר מדברת על מעמד המורה, על הנטישה ההמונית, על ההחפצה והניכור שחווים וחוות נשות חינוך באופן יומיומי, וגם על איך היא עושה כדי שמורות בבית הספר שלה תרגשנה אחרת. אז הנה כמה טיפים מסמדר על איך לפתח את העולם הפנימי ואת המיומנויות החברתיות-רגשיות של המורים בבית הספר: > לפניי שנצלול לדידקטיקה נתעניין באדם שעומד מולנו - להסתכל על המורים/ות כעל סובייקטים ולא אובייקטים. ראיית האדם והפרט היא תמצית החינוך והיא הבסיס לאמון, ביטחון, מוגנות, שלווה, אכפתיות, אחריות, מחויבות, הקשבה, משמעות וחשיבות במובן העמוק ביותר של מושגים אלה. > נייצר סביבות ללמידה והתפתחות, למורים/ות ודרכן/ם לתלמידים/ות. כך למשל, כל מורה בבית הספר של סמדר משתתפת בהשתלמות רגשית חברתית שעוסקת כל כולה בעולמן הפנימי, בדגש על עבודה על רגשות קשים כמו למשל פחד, חרדה, תסכול כישלון ועוד. מתנהל שיח רציף ותמידי תוך שיתוף בקבוצה לגביי חוויות מורכבות מההוראה ומהחיים - שיח שגם המנהלת לוקחת בו חלק בהנחייה ובשיתוף. דרך השיח הזה - המורות והמורים בבית הספר יכולים להרגיש מספיק בנוח כדי להעתיק את הסביבה הזו לכיתות שלהם. > הרבו בלדבר עם מורים/ות- לשאול ולהתעניין בחיים שלהם/ן ובמה שעובר עליהן/ם. > נסו כמה שיותר להשתמש במילים פשוטות כדי לתאר מה נרצה שיקרה. לפניי ה-"פדגוגיה החדשנית" וה-"SEL" - יש מעשה פשוט של בניית קשר בין בני אדם בבית הספר ושם קורה המעשה החינוכי.  > אוטונומיה! המערכת צריכה לתת אוטונומיה למנהלות/ים כדי שיוציאו לפועל את היעדים והמטרות שהיא מציבה להן. כך גם מנהלות צריכות לתת למורים/ות שלהן את החופש הפדגוגי ליזום ולחלום ובעיקר להתאים את התוכן לכיתות שלהן. האוטונומיה תבוא לידי ביטוי ביצירת מרחבים בטוחים לכל באי בית הספר ללמוד, לפתח, ליצור, להיכשל, להצליח ולהרגיש את כל מנעד הרגשות. > לא לפחד. לא לפחד מביקורת, לא לפחד לומר את שעל ליבך ולא לפחד לנסות דברים חדשים. לא לפחד לנהל את בית הספר שלך כפי שאת חולמת שיתנהל. את היחידה שנותנת או מונעת מעצמך את ההרשאה הפנימית לעשות זאת! ולסיכום, במילותיה של סמדר: "תפקידו המרכזי של איש החינוך הוא להכיר לעומק את החשיבות של האינטראקציה האנושית המובנית, העמוקה, הסגולית והחד פעמית. חינוך הוא היכולת שלי להביא לשינוי פרספקטיבה בקרב התלמיד כאדם; לאפשר לו לראות את העולם באופנים נוספים, לאפשר לו להתמלא בעוצמה ובכוח, לפתח בו את המסוגלות לחיות בעולם משתנה, לפתוח לו צוהר לחשיבה גמישה בתנאים של אי וודאות, לשרוד את החיים המורכבים בעולם מפותל, קשה ובלתי צפוי. את זה אף קורס בטכנולוגיה חדשנית ואף בית ספר עם פדגוגיה פורצת דרך, ככל שתהיה, לא יוכל לעשות. על מנת להצליח באתגר זה, שהנו המורכב והמסובך ביותר צריך לעשות רק דבר אחד: לראות את המורה ואת איש החינוך לפני הכל!" לעמוד הפייסבוק של סמדר, לחצו כאן לפוסט ה-"להטוטים הפדגוגיים" - לחצו כאן מוזמנים ומוזמנות לעקוב ולהתעדכן על כל מה שקורה בפודקאסט >> https://linktr.ee/class301

אושרית גדלה בבאר שבע של שנות ה-80, וכיאה לדור שגדל בשנים האלו לא ראו את הפרעות הקשב והריכוז שמנעו ממנה להיות כל הדברים שהיא רצתה להיות. בהמשך החיים שלה היא הפכה להיות המחנכת והמורה המקצועית שהיא רצתה שתהיה לה ולמידה מבוססת מיומנויות רגשיות חברתיות זו הדרך שלה לראות את התלמידים שלה, או כמו שהיא אומרת: "בזכות השימוש במיומנויות רגשיות חברתיות, התלמידים מבינים שלא אכפת לך רק מהציונים, אכפת לך מהם, מאיך שהם מרגישים, אכפת לך מהחלומות שלהם". אז הנה כמה טיפים מאושרית, על איך להטמיע מיומנויות רגשיות חברתיות בכיתות כבר מחר: ללכת להתייעץ. תשאלו את כולם וכולן: חברים מחוץ למערכת החינוך, עמיתים למקצוע, חפשו באינטרט השראות, ואל תתביישו לשאול. מערך זה לא תנ"ך. למרות שלימדו אותנו שפדגוגיה זה מעל הכל, חשוב להיות קשוב/ה למה שקורה בכיתה ואם צריך לסטות ממה שתכננת לעשות. רפלקציות זה החיים: להבין שחינוך זה תהליך. בהתחלה לוקח זמן… ללמוד את הילדים דרך רפלקציות כבר בתוך השיעורים עצמם, באירועי ההערכה, בחלוקת התעודות. לזכור לעשות רפלקציות גם בעצמנו על ההוראה שלנו עבודת צוות- איך עושים? > קודם כל להכיר את התלמידים/ות - דרך שיחות אישיות (אם אפשר..), דרך המחנכ/ת, דרך משימות קטנות כדי להבין את השטח. > כשדברים לא עובדים (כי, בואו..) לבדוק מה היו הכשלים בלי כעס על עצמי אם זה לא עבד, לעבוד נקודתית על הכשלים ולהתקדם > ה-Setting זה הכל! ליצור מחוון מסדר, לו"ז מסודר. > כמה שיותר לשבח צוותים שעובדים בצוות בצורה טובה, מול כל הכיתה > לעבור בין הקבוצות, לתווך ביניהם ריבים וכמובן - להיות אמפתיים ואמפתיות לעצמנו בתוך התהליך. מוזמנים ומוזמנות לעקוב ולהתעדכן על כל מה שקורה בפודקאסט >> https://linktr.ee/class301

אז מה זו בכלל למידה רגשית חברתית? רגע לפניי שניפגש עם אנשי ונשות חינוך מעוררי השראה נבין יחד מה היא למידה רגשית חברתית. הרחבות ולינקים: > מחקרים זמינים > לרשימת המיומנויות > לאתר CASEL > מכתבי פרגון > אתגרים בהטמעה במערכת החינוך (אגד מאמרים) מוזמנים ומוזמנות לעקוב ולהתעדכן על כל מה שקורה בפודקאסט >> https://linktr.ee/class301