הצג תיאור הסתר תיאור -
בשונה ממה שאולי הייתם חושבים וחושבות עליה, סמדר מורס מאמינה במערכת החינוך. היא חושבת שרק דרך לקיחת אחריות אמיתית של מקבלי ההחלטות יגיע שינוי, ומתוך האמונה הזו מגיעה המחאה והביקורת שיש לה כלפי המערכת והאופן שבו היא מתנהלת.
לתפיסתה של סמדר, מנהלת בית הספר "נופים" בתל אביב, המדינה צריכה להגדיר את המטרות והיעדים הגדולים - להיות המצפן הערכי והחברתי, אבל את האיך - יקבעו המורים. זה נכון לכל פדגוגיה ובטח כשמדובר במיומנויות רגשיות חברתיות. ואם במיומנויות רגשיות חברתיות עסקינן, אז סמדר חושבת שכדי שמורים יוכלו להגשים את המעשה החינוכי, עליהם לדרוש בתוקף מסלולי למידה והתפתחות משמעותיים ובראשם פיתוח עולמם הפנימי כחלק מזהותם המקצועית המשמעותית. יעני, לפתח את המיומנויות הרגשיות שלהם קודם כדי שבכלל יהיה להם מרחב פנימי להכיל את עבודת החינוך.
סמדר מדברת על מעמד המורה, על הנטישה ההמונית, על ההחפצה והניכור שחווים וחוות נשות חינוך באופן יומיומי, וגם על איך היא עושה כדי שמורות בבית הספר שלה תרגשנה אחרת.
אז הנה כמה טיפים מסמדר על איך לפתח את העולם הפנימי ואת המיומנויות החברתיות-רגשיות של המורים בבית הספר:
> לפניי שנצלול לדידקטיקה נתעניין באדם שעומד מולנו - להסתכל על המורים/ות כעל סובייקטים ולא אובייקטים. ראיית האדם והפרט היא תמצית החינוך והיא הבסיס לאמון, ביטחון, מוגנות, שלווה, אכפתיות, אחריות, מחויבות, הקשבה, משמעות וחשיבות במובן העמוק ביותר של מושגים אלה.
> נייצר סביבות ללמידה והתפתחות, למורים/ות ודרכן/ם לתלמידים/ות. כך למשל, כל מורה בבית הספר של סמדר משתתפת בהשתלמות רגשית חברתית שעוסקת כל כולה בעולמן הפנימי, בדגש על עבודה על רגשות קשים כמו למשל פחד, חרדה, תסכול כישלון ועוד. מתנהל שיח רציף ותמידי תוך שיתוף בקבוצה לגביי חוויות מורכבות מההוראה ומהחיים - שיח שגם המנהלת לוקחת בו חלק בהנחייה ובשיתוף. דרך השיח הזה - המורות והמורים בבית הספר יכולים להרגיש מספיק בנוח כדי להעתיק את הסביבה הזו לכיתות שלהם.
> הרבו בלדבר עם מורים/ות- לשאול ולהתעניין בחיים שלהם/ן ובמה שעובר עליהן/ם.
> נסו כמה שיותר להשתמש במילים פשוטות כדי לתאר מה נרצה שיקרה. לפניי ה-"פדגוגיה החדשנית" וה-"SEL" - יש מעשה פשוט של בניית קשר בין בני אדם בבית הספר ושם קורה המעשה החינוכי.
> אוטונומיה! המערכת צריכה לתת אוטונומיה למנהלות/ים כדי שיוציאו לפועל את היעדים והמטרות שהיא מציבה להן. כך גם מנהלות צריכות לתת למורים/ות שלהן את החופש הפדגוגי ליזום ולחלום ובעיקר להתאים את התוכן לכיתות שלהן. האוטונומיה תבוא לידי ביטוי ביצירת מרחבים בטוחים לכל באי בית הספר ללמוד, לפתח, ליצור, להיכשל, להצליח ולהרגיש את כל מנעד הרגשות.
> לא לפחד. לא לפחד מביקורת, לא לפחד לומר את שעל ליבך ולא לפחד לנסות דברים חדשים. לא לפחד לנהל את בית הספר שלך כפי שאת חולמת שיתנהל. את היחידה שנותנת או מונעת מעצמך את ההרשאה הפנימית לעשות זאת!
ולסיכום, במילותיה של סמדר:
"תפקידו המרכזי של איש החינוך הוא להכיר לעומק את החשיבות של האינטראקציה האנושית המובנית, העמוקה, הסגולית והחד פעמית. חינוך הוא היכולת שלי להביא לשינוי פרספקטיבה בקרב התלמיד כאדם; לאפשר לו לראות את העולם באופנים נוספים, לאפשר לו להתמלא בעוצמה ובכוח, לפתח בו את המסוגלות לחיות בעולם משתנה, לפתוח לו צוהר לחשיבה גמישה בתנאים של אי וודאות, לשרוד את החיים המורכבים בעולם מפותל, קשה ובלתי צפוי. את זה אף קורס בטכנולוגיה חדשנית ואף בית ספר עם פדגוגיה פורצת דרך, ככל שתהיה, לא יוכל לעשות.
על מנת להצליח באתגר זה, שהנו המורכב והמסובך ביותר צריך לעשות רק דבר אחד: לראות את המורה ואת איש החינוך לפני הכל!"
לעמוד הפייסבוק של סמדר, לחצו כאן
לפוסט ה-"להטוטים הפדגוגיים" - לחצו כאן
מוזמנים ומוזמנות לעקוב ולהתעדכן על כל מה שקורה בפודקאסט >> https://linktr.ee/class301