בין קודש לנפש - פסיכולוגיה, יהדות, ומה שביניהם

שיריה של המשוררת האמריקאית אמילי דיקנסון עוסקים רבות בבדידות, בחיבור לבריאה ולבורא, ובעיקר במוות ובחיים, בחוויות המוות והמתים, ובמפגשים בין החיים למוות. פעמים רבות שיריה הנוגים והרגישים נוגעים בשאלות דתיות פילוסופיות, ובפרק זה נתן את הדעת ונרחיב אודות כמה משיריה, לאור המקורות. (התמונה מתוך ויקיפדיה)

מהו הקשר בין אחד העם ו׳נאום השפנים׳ של הרב שך? האם ישראל כמעצמת סייבר נחשבת מדינה יהודית? מדוע ישראלים מתבוללים בחו״ל יותר מיהודי התפוצות? וכיצד ניסה פרויד להסביר במה הוא יהודי? על כל זאת ועוד בפרק השלישי והאחרון בסדרה, שמנסה לעשות סדר בשאלות הגדולות המלוות את היישוב המתחדש בארץ ישראל בחיבור בין עבר ועתיד של העם היהודי.

מה ענה החזון איש לבן גוריון, כשנשאל כיצד יכולים לחיות יחדו דתיים וחילוניים מבלי להתפוצץ מבפנים? מהו הסגנון האדריכלי-ישראלי המשקף את ההתנערות מהגלות? וכיצד הציונות הרוחנית במשנתו של ׳אחד העם׳ מבטאת את הדילמה בין היישוב החדש וקשריו עם הדת והמסורת. על כל זאת ועוד בפרק השני הממשיך לשרטט את קו השבר שבין חלוציות ומסורת, בין גלותיות וגאולה, ובין דתיים וחילוניים ביישוב המתחדש בארץ מימי העליות הראשונות ועד ימינו אנו.

היישוב המתחדש בארץ ישראל ב200 השנים האחרונות, העלה וממשיך להעלות דילמות ומחלוקות בנוגע לדרך הנכונה שתבסס יישוב מתחדש המתנער מהגלות, בשילוב עם רוח היהדות וערכיה ההיסטוריים והדתיים. בפרקים הבאים נעיין בדברי הרב קוק, י״ח ברנר, אחד העם, ועוד רבים אחרים, וננסה לשאוב תובנות מדבריהם בנוגע לשאלות אקטואליות בנות זמננו: התבוללות, הדתה, גלותיות, יחסי דתיים וחילוניים, רוחניות ומשיחיות לעומת חוסן כלכלי וצבאי במדינת ישראל הדמוקרטית.

האם הפרשנות החסידית לפסוקים ומאמרי חז״ל הינה חדשה, ואם כן מהיכן נובעת הלגיטימציה שלה? האם הפרשנות היא אינסופית, ומהו תפקידו של הסובייקט הלומד את הטקסטים? דיון על תפקידו הלומד והפרשן התורני על פי ההרמנויטיקה המודרנית.

האם יש ערך ללימוד תורה ללא הבנה? מהם הסודות הטמונים באותיות התורה? והאם חשוב להכיר את מחברי הפירושים התורניים הנלמדים, או שמוטב להתרכז בטקסטים שכתבו, ותו לא? דיון על עקרונות ההרמנויטיקה המודרנית בלימוד התורה.

בהתאם לשלושת קודקודי ההרמנויטיקה: המחבר, הטקסט, והקורא ; נדון במקורות התורניים השונים העוסקים במחבר. האם יש לפרש את הטקסט על פי כוונת המחבר, והאם זה אפשרי, וכיצד? ומהי מערכת היחסים בין המחבר לבין הטקסט שכתב?

האם ניתן לדעת מה נחוש לאחר המוות? איזה תפקיד מילאה הפסיכואנליזה בחסידות? ומהי תכליתה של האינטרוספקציה בחיי החסיד ובעל המוסר. המשך מהפרק הקודם בו עסקנו בדברי הרבי מפיאסצ׳נע והקבלתם לדברי בעלי המוסר.

מהי מטרת האינטרוסקפציה הרוחנית? מדוע יש לנו מחשבות זרות בזמן התפילה? וכיצד משתפים את הגוף והרגש בחיי האדם המאמין? תנועת המוסר, והחסידות בדרכו החינוכית של הרבי מפיאסצ׳נע שנרצח בשואה, עוסקות רבות בדרכי הגישה לנפש האדם כחלק מהעבודה הרוחנית, אך למעשה מציגות דרכים שונות ואף מנוגדות בשאלת חלקם של: הלב, הגוף, והרגש בעבודה הרוחנית. בפרק הנוכחי נעיין בדברי הרבי בספריו (הכשרת האברכים, מבוא השערים) שהתגלו באדמת גטו ורשא לאחר השואה, ונשווה אותם לשיטתו של רבי ישראל מסלנט ותלמידיו בעלי המוסר.

האם חילוני יכול ״ללמוד״ תורה? מה חידשה סלבודקא בתנועת המוסר? ומהו תפקידו של משחק השפה האתי והדתי לפי ויטגנשטיין?