מאחורי הקלעים Behind the curtain

גם לבניינים יש נפש לתפיסתו של אדריכל השימור פרופ' אמנון בר אור. בניינים אינם רק חומר, אלא יש בהם רוח, יש להם סיפור, ויש להם קשר עמוק עם סביבה ותרבות, ואמנות השימור האדריכלי מפיחה חיים בבניינים שנשכחו, שהוזנחו, שנהרסו עם השנים. כאדריכל שימור הוא מנסה לתת לבניינים הללו קול כדי לספר את סיפורם ההיסטורי באמצעות היצירה הארכיטקטונית המשקמת והמחדשת. על יצירת יש מיש המבקשת ענווה, לעומת בריאת יש מאין מראיינת ועורכת: רותי קרן See omnystudio.com/listener for privacy information.

היא אינה נמצאת מאחורי הקלעים כמו עובדי הבמה ומנהלי ההצגה, אבל מה שלכאורה נראה כעבודה מתשע עד חמש הוא מרוֹץ אינטנסיבי סביב השעון. עדי פולק מנהלת ההפקות הראשית בתיאטרון הקאמרי, ובעצם צומת עצבים ראשי של במאים, מעצבים, מלבישים, אביזרנים, אנשי ייצור ומנהלי במה ושחקנים שתפקידה לתווך ביניהם, לדאוג לפתרון בעיות מעכשיו לעכשיו, לחלוש על המפעל העצום הזה שקרוי תיאטרון, כי ההצגה חייבת להימשך מראיינת ועורכת: רותי קרן See omnystudio.com/listener for privacy information.

"צריך היום מישהי כמו המלכה דינה", אומרים עורכי הסדרה "שבויים" כשהם מתעכבים על רגעים ואנשי מפתח בסיפורי חטיפה ושבי לאורך השנים, כמו מלכת ירדן לשעבר, שהביאה אות חיים משבויי מלחמת לבנון, סיפורים אנושיים והשתקפותם והקשרם המטלטל לחטופי אסון אוקטובר. התלבטויות, תסכולים, התרגשות מיוחדת, מה נגנז ומה הודגש, מיה שטרק ודודי אורן חוזרים לרגעי השיא ועריכת חומרי הארכיון כדי לומר משהו משמעותי על ההווה. מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט תמונה :  ישראל סימיונסקי/ישראל סאןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אסון 7 באוקטובר פגש את עורכי סדרת הדוקו "שבויים" ("כאן 11") העוסקת במקרי חטיפה, ומו"מ על שבויים מראשית שנות ה-70, כששני פרקיה הראשונים כבר מוכנים. עליהם לחשב מסלול מחדש לאור אירוע כמוהו לא היה בעבר, עם 200 חטופים. מיה שטרק ודודי אורן מספרים על בחירותיהם איך להציג את הסיפור ואת קטעי הארכיון מה להשמיט ומה להדגיש לאור האסון, תוך התכתבות בין העבר להווה גם ביחס החברה לחטופים ושבויים, ולמחיר למען שחרורם מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט תמונה: מתוך הסדרה שבוייםSee omnystudio.com/listener for privacy information.

צלול או צרוד, נמוך ועמוק, סמכותי ונוקשה, רך ומתפנק, אנחנו הולכים שבי אחרי קולו של הקריין. חדשות. פרסומות. קטעי מעבר בתכנית מוסיקה, ספרים קוליים ותסכיתי רדיו. אולי רדיו זו מלת הקסם. האיש הקטן שברדיו. הבלתי נראה, ושכל הפנטזיות שלנו מושלכות על זהותו האנונימית משהו. הקריין אמיר אשר מספר על תחזוקת הקול פיזית, השפעות רגשיות על צבע הקול, ובעיקר על כוחו וכישופו של הקול האנושי על המאזינים. סיפורו של הקריין מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט תמונה: אסף גולןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

סימונטה וספוצ'י, פפידה טודו פרסואז זי'לו המוכרות יותר כוונוס שעולה מן הים, או מאחה העירוּמה, המוזות ביצירות המופת של בוטיצ'לי, גויה, פיקאסו, נשים ששימשו מודל עבור הציירים הגדולים. גם המודליסטית אנה קוגן מופיעה ביצירות של ציירים רבים כבר עשרים שנה, והיא מספרת על העומס הפיזי והנפשי שנדרש ממודל, להישאר בפוזה מסובכת שעות ארוכות, לדגמן בעירום לקבוצת תלמידים, להתמסר לצרכי האמן באופן מוחלט. להיות השראה מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט תמונה: הציירת רוני טהרלבSee omnystudio.com/listener for privacy information.

"צאו להשתגע" קורא הפסיכיאטר, הפסיכואנליטיקאי ד"ר ערן רולניק לציבור הישראלי. במלאת שנה לאסון 7 באוקטובר אנו מושיבים מטאפורית את החברה הישראלית לניתוח פסיכולוגי נפשי. "דחפי מוות יהודיים, עם קטן שרגיל ליפול ולשרוד, אזרחים בטראומה שגילו כמה הם פגיעים, ועברו בן לילה מפסיכולוגיה של רוב לפסיכולוגיה של מיעוט נרדף. 'הייטק שטייטל' ולא 'הייטק ניישן', שנמצא במצב אפתי ולא מתעשת להילחם על חיים במדינה מתוקנת מראיינת ועורכת: רותי קרן, צילום: Mahmoud Illean (סוכנות AP ) See omnystudio.com/listener for privacy information.

בתום שנה מלאת יגון ואבדן, מנסה הפסיכולוג ד"ר יואב גרובייס להציע מחשבה על תקווה שמחוברת למציאות, על מורכבותה. הוא מבדיל בין תקווה נכזבת לתקווה כוזבת, ומתעכב גם על מקומו של הייאוש כתחנת ביניים בין שתי פעימות לב, ומחוייבות להתגייסות אקטיבית של הנפש המרוסקת, שתניע מתוך ההתפרקות והטראומה, התחדשות, מהלך מתקן, מרפא שעומד בצד הרצון לחיות וככזה יש בו תקווה בריאה שמבוססת על הצורך ליצור, וליצור יופי מראיינת ועורכת: רותי קרןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ליבת האור (באר הידע) בבניין הספרייה הלאומית החדשה, מתגלה בתנועה ספירלית מהמבואה למעלה, עד לחלון למטמון האוטומטי ואולם הקריאה של אוסף הספרים הנדירים בתחתית. אפרת פומרץ-מנהלת הפרוייקט מטעם הספרייה הלאומית, מספרת על הרובוטים המעבירים את הספרים לאולם הקריאה, האתגרים האקוסטיים, הקשר בין יצירות האמנות לתכנון האדריכלי, המעקה הייחודי, המושבים והמנורות, כל מה שנבחר בקפידה כדי לספק תחושה של 'בית' למבקרים עורכת ומגישה: רותי קרן, צילום: אלבטרוסSee omnystudio.com/listener for privacy information.

'כאילו שזה תמיד היה כאן' – המשפט הזה תוך הנחת יד על הלב, והעיניים הפעורות בהשתאות חוזרת שוב ושוב אצל מבקרי הספרייה הלאומית החדשה. 13 שנה ארכו התכנון ובנייתו של בניין עצום ממדים כמוהו לא נראה בישראל קודם, עד שקרם בטון ואבן זכוכית ועץ והפך עבור המבקרים לבית. אפרת פומרנץ מנהלת הפרוייקט מטעם הספרייה הלאומית מספרת על תהליך ההקמה האדריכלי והרגשי מצורת המבנה דרך אולם הקריאה הספירלי, ועד המטמון בתחתיתו עורכת ומגישה: רותי קרןSee omnystudio.com/listener for privacy information.