פערים.
יש כל כך הרבה סוגי פערים:
בין מי שאני רוצה להיות לבין מי שאני בפועל
בין מה שאני רוצה לעשות לבין מה שאני עושה בפועל.
בין מה שיש לי לבין מה שאין לי.
בין מיומנויות שיש לי לבין מיומנויות שהייתי רוצה.
בין מי שאני לבין הסביבה בה אני נמצאת.
לפי הבודהיזם, ההשתוקקות למה שאין הוא אחד מגורמי הסבל.
מצד שני, פערים זה בריא.
זה מראה שיש רצון!
אם אין פער- זה לא סימן טוב . כי זה עוצר את תנועת החיים הטבעית שלנו קדימה.
אפשר לשאול איך מצמצמים את הפער?
אופציה אחת- על ידי פעולות מסיביות ועזרה של אנשים אחרים שעוזרים להחזיק את החלום והרצון. כשהוא עוד קטן ומתהווה.
אופציה נוספת- על ידי הורדת הרף של הציפיות שלי מעצמי ומהחיים. אם לא יהיו לי הרבה שאיפות או רצונות, אז אחווה פחות פער.
אנחנו מציעות:
לא לצמצם את הפער- אלא ללמוד לחיות איתו. ללמוד להנות ממנו. יש כאן מרכיב מאד גדול של אימון.
חלק גדול ממה שכל כך כואב בפערים זה ההשוואות לאחרים. צריך ללמוד להישאר בנתיב שלנו. אם נישאר בתנועה ונאמנים לעשייה שלנו, נסבול פחות מהשוואות והפערים שלנו ירגישו כמו חלק מעבודת החיים שלנו.
איפה פערים בחיים תופסים אותך? אנחנו רוצות לשמוע!