Dream job vs. day job.
מתי עבודת החלומות שלנו הופכת להיות עבודה יומית?
ואיך לחבק את הפער בין המצוי לרצוי בחיים במקצועיים שלנו.
בשנים הראשונות אנחנו נהנות מתהליך הלמידה בעבודה ורכישת המיומנות.
אבל מה קורה כשמגיעים ל 80%?
האם מקום העבודה יודע לזהות את המקום הזה ולתת חיזוק לעובדיו?
האם יש לנו מודל לחיקוי בארגון שלנו?
איך אני מרגישה בתוך סביבת העבודה?
בפרק תשמעו על שלושה דרכים לקחת בחזרה את המושכות לידיים ולשים לב שעבדות החלומות שלנו לא חומקת מאיתנו לאורך הזמן...
1. הלימה. אנחנו רוצות שאנחנו ומקום העבודה נהיה כמה שיותר בחפיפה. נשאל את עצמנו: האם אנחנו משתמשות החוזקות המרכזיות תשלנו שאנחנו גם אוהבות? האם אני עושה שימוש יומיומי בפעולות שאני אוהבת לעשות? האם הערכים שלי באים לידי ביטוי?
2. צעד אחרי צעד. יש חוכמה בלדעת מתי להיכנס לדברים בחיים ולדעת מתי לצאת. העניין פה הוא להיות בתנועה ולשים לב מה הצעד הבא שהכי ברור לנו, ואותו לקחת. ניתן לתחושות שלנו להוביל אותנו!
3. 80% בהירות. לפעמים אנחנו לא מספיק מכירים את עצמנו כשאנחנו מקבלים החלטה. אבל גם אם יש לנו רק 30% בהירות, זה לא פותר אותנו מלקבל החלטה ולהיות בתנועה. כי בהירות מגיעה תוך כדי התנועה.
ובסוף נשתף בשלושה דברים להימנע מהם:
1. לא ללכת שולל אחרי טייטלים.
2. לא ללכת שולל אחרי דעות של אחרים.
3. לא לעשות דברים "רק בשביל הניסיון".