מה יש לסוכני ביטוח על חברי הכנסת ולמה הם מקבלים תמיד עוד הטבות

'האינטרסנטים' הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שני 29 ביולי, היום ה-297 למלחמה, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. יומיים אחרי האסון במג'דל שמס כל המזרח התיכון ממתין לתגובה הישראלית, וראשי הצבא והממשלה הבהירו שהם מחפשים את הנוסחה לתגובה שמצד אחד תהיה חזקה ומשמעותית, אבל מצד שני לא תצית מלחמה כוללת – וגם החיזבאללה הודיע שהתגובה שלו לתגובה שלנו תהיה באותן פרופורציות. אז אולי, אם כך, עדיף שלא לעשות שום דבר יוצא דופן, לנצל את המבוכה של החיזבאללה, ולהתקדם לעסקה להחזרת החטופים ולהפסקת אש? מסתבר שההיגיון הפשוט הזה לא עובד על ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושהדינמיקה בצפון והמציאות שהוא מייצר רק הופכות את העסקה לקלושה יותר ויותר. מדוע? אנחנו נדבר עם הפרשן הצבאי של 'הארץ' עמוס הראל. בכלכלה, הבורסה מתאוששת היום מהירידות החדות אתמול עם עליה קלה של כמחצית האחוז במניות, אבל עם ירידה של כמעט אחוז בשקל מול הדולר, שמגיב לראשונה למותם של 12 הצעירים בצפון. זה לא מונע מחברי הכנסת להמשיך ולסדר הטבות לסקטורים בעלי כוח פוליטי: מגזר כזה, ולא מהיום, הוא האיגוד של סוכני הביטוח, אשר הפעם עומד לקבל חוק חדש שיפקיע מהממונה על שוק ההון - שהוא גם כך רגולטור נרפה וחלש – לפקח עליהם ועל חברות הביטוח בלי אישור של חברי הכנסת. מהיכן בדיוק מגיע הכוח של אנשי הביטוח על המחוקקים? אנחנו נדבר עם כתב שוק ההון והמומחה שלנו לשוק הביטוח, אסא ששון. בימים היפים של הבורסה בתחילת העשור, כל חובב השקעות וכל מנהל של חברה עסקית נדרש ללמוד ולהכיר את המונח "ספאק" – חברה שמגייסת כסף ללא פעילות ואז רוכשת פעילות כזו – לעיתים קרובות במחירים מנופחים. ה"ספאקים" הפכו בינתיים כמעט למילת גנאי, ודוגמא בולטת לספאק ישראלי שלא צלח היא חברת המלונאות והפנאי סלינה – המנהלת כפרי נופש מעוצבים לצעירים – שהתמזגה עם ספאק לפי מחיר ששיקף שווי של יותר ממילארד דולר, אבל תוך זמן קצר התרסקה המניה שלה לשווי כמעט אפסי והחברה עצמה עומדת בפני סכנה של חדלות פירעון. פרשן שוק ההון וההיי-טק, עמרי זרחוביץ, יהיה אתנו ויספר על עלייתה ונפליתה של סלינה – ושל מודל ה"ספאק" עצמו.See omnystudio.com/listener for privacy information.