בנק ישראל - הצד השלישי של המטבע

אלפי אנשים נכנסים מדי יום לאתר בנק ישראל החל מסביבות השעה 1500 כדי להתעדכן בשערים היציגים של השקל מול הדולר ו-13 מטבעות נוספים. כיצד בוחרים בבנק ישראל את השער היציג וכיצד מבטיחים שהוא יבטא נאמנה את המגמות במסחר בשווקים.  

האזינו להצהרת נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, לרגל פרסום החלטת החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מיום ה-9 באוקטובר 2024 להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.5 אחוזים, ולמסיבת העיתונאים שנערכה מיד לאחר הצהרת הנגיד.  בפתח דבריו אמר הנגיד כי "על רקע המשך הלחימה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית". לקריאת החלטת הוועדה המוניטרית: https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/09-10-2024/ לקריאת התחזית המקרו כלכלית של חטיבת המחקר, אוקטובר 2024: https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/09-10-24forecast/      

מהי נחיתה רכה - ומדוע היא מאתגרת כל-כך את הבנקים המרכזיים?  האם יש בסיס לתחושה שנתוני האינפלציה הרשמיים "לא משקפים" את ההתייקרויות בפועל?  מדוע הבנקים המרכזיים אינם מחזיקים היום במלאי זהב כגיבוי לכסף?  ולמה מחירי הדירות אינם נכללים במדדי המחירים לצרכן בעולם?  פרק הסיכום של המיני-סדרה על האינפלציה עם ד"ר איתמר כספי מחטיבת המחקר, מוקדש לתשובות על שאלות קבועות ששואלים אותנו. סילבוס - רשימת ההפניות לכל הפרסומים שמוזכרים במהלך הפרק: המחקר של הבנק אוף אינגלנד (BOE) על רגישות הציבור להתייקרויות במזון             https://www.lse.ac.uk/CFM/assets/pdf/CFM-Discussion-Papers-2024/CFMDP2024-34-Paper.pdf מחקר על ניסיון חיים וציפיות אינפלציה:             https://www.nber.org/papers/w31996        סקירה על נחיתות רכות/קשות של הפד מאת Alan Blinder:             https://www.aeaweb.org/articles?id=10.1257/jep.37.1.101          נאומו של נגיד הפדרל ריזרב Jerome Powell בכנס הנגידים בג'קסון הול (2024):             https://www.federalreserve.gov/newsevents/speech/powell20240823a.htm    פרק טקסטבוק של Jon Steinsson על כמות הכסף ותקן הזהב:             https://eml.berkeley.edu/~jsteinsson/teaching/money.pdf  

פרק למתקדמים: אחרי שבפרקים הקודמים הדגשנו כמה חשובה השמירה על יציבות המחירים, אנחנו שואלים מדוע יעד האינפלציה שנקבע לבנקים המרכזיים בעולם הוא לחתור לעליית מחירים שנתית של 2% (בממוצע) - ולא לדאוג לכך שהמחירים יישארו ללא שינוי.   מאחר וזו שאלה שיש לה לא מעט תשובות - חלקן שגויות, חלקן מורכבות - החלטנו להקדיש לה פרק שלם. והנה הסילבוס: רשימת ההפניות לכל הפרסומים שמוזכרים במהלך הפרק.  פרק הפודקאסט עם ארי קוטאי על קשב ואינפלציה https://open.spotify.com/episode/5UEZh9ysGpYj4Dk85gophu?si=erjMRgYURs-0aaZQ6dGPlA סקירה על יעד האינפלציה בישראל ובעולם             https://www.boi.org.il/media/kczh5mtx/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-1.pdf  ניו זילנד והולדת יעד האינפלציה https://www.cfr.org/blog/history-and-future-federal-reserves-2-percent-target-rate-inflation-0 "שמן בגלגלי הכלכלה" - אוקראינה (ראו חלק 55, עמוד 20) https://cepr.org/system/files/publication-files/188070-post_war_macroeconomic_framework_for_ukraine.pdf דוח וועדת בוסקין (1996) בנושא הטיות מדידת האינפלציה https://www.ssa.gov/history/reports/boskinrpt.html סימפוזיום ברוקינגס מ-2019 על יעד האינפלציה האופטימלי - 2? מעל? מתחת? https://www.brookings.edu/events/should-the-fed-stick-with-the-2-percent-inflation-target-or-rethink-it/   

אחרי שדיברנו בפרק הראשון על האינפלציה - בפרק הזה נדבר על הבנקים המרכזיים: המסע מתחיל בשבדיה עם הבנק המרכזי הראשון, עובר לאנגליה של מלחמת העולם הראשונה ומשם לארה"ב, למשבר הפיננסי שהוביל להקמת הפדרל רזרב. נדבר עם ד"ר איתמר כספי, על הקשר ההיסטורי בין בנקים מרכזיים למלחמות, נסביר כיצד התפתחה ההבנה שעצמאות הבנק המרכזי היא הפתרון לסכנת אינפלציה משתוללת וכיצד ובאלו כלים משתמש הבנק המרכזי כדי לממש את המנדט שלו.   

מי את - אינפלציה? היכן נולד המונח "אינפלציה" ומדוע הוא מטעה, כיצד נראים חיי היומיום במדינות שבהן האינפלציה משתוללת והופכת להיפר-אינפלציה, מהן דפלציה וסטגפלציה - ומדוע הן מסוכנות לא פחות. ומה הקשר בין אינפלציה ל...טיילור סוויפט.  ד"ר איתמר כספי, מנהל היחידה לניתוח מוניטרי בחטיבת המחקר של בנק ישראל, מדבר על כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול על התופעה המפורסמת שמשפיעה על ערך הכסף שלנו, מכוס הקפה ועד לכלכלה העולמית.      

הקרן לאזרחי ישראל הוקמה כדי לשמר חלק מרווחי מפיקות הגז ומשאבי טבע אחרים, עבור הדורות הבאים. הקרן, שהחלה לפעול לפני שנתיים נחשבת עדיין קטנה ביחס לקרנות הון ריבוניות כמו זו של נורווגיה, סין או איחוד האמירויות, אבל ההכנסות הצפויות לזרום לקופתה בשנים הבאות, מרווחי החברות המפיקות הגז בלבד, צפויות להגיע ל-55 עד 72 מיליארד דולר, על-פי התחזיות המעודכנות.  לנה קרופלניק, מנהלת מחלקת הניהול של הקרן, מספרת כיצד הדאגה לדורות הבאים משפיעה על מדיניות ההשקעות של הקרן, מה היתרונות בכך שהקרן מנוהלת בבנק המרכזי ולאלו מטרות הקרן רשאית לחלק כבר היום כספים.   למידע נוסף היכנסו לאתר הקרן לאזרחי ישראל: https://govextra.gov.il/mof/israelcitizensfoundation/home/

האזינו לדברי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, במסיבת העיתונאים שנערכה ב-8 ביולי 2024, לרגל פרסום החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.5%. בנוסף, התייחס הנגיד בדבריו לתחזית המקרו-כלכלית המעודכנת של חטיבת המחקר. 

מה משותף לפרויקטים חדשניים כמו השקל הדיגיטלי ולניהול יתרות מט"ח, קביעת השערים היציגים  וסליקת עסקאות פיננסיות במאות מיליארדי שקלים? את המערכות התומכות בכל הפעילויות האלה, מתפעלת חטיבת טכנולוגיית המידע (IT) בבנק ישראל, בראשותו של מר ליאור ג'ורג'י. שגית עם שלם, מנהלת בחטיבה ומי שהובילה את ההאקתון הראשון שנערך בבנק ישראל בחודש מאי, מדברת בפרק על אתגרי ההפעלה של מערכות קריטיות, על מה מיוחד בהאקתון של בנק מרכזי, שילוב  טכנולוגיית AI במערכות הבנק ועוד. .    

במערכת נתוני האשראי של בנק ישראל, שהחלה לפעול לפני חמש שנים, שמורים נתונים על ההתנהגות הפיננסית של מעל 6.5 מיליון אזרחי ישראל.  ד"ר יגאל מנשה, אחראי תחום מודלים במערכת נתוני אשראי, משוחח על כל מה שחשוב וכדאי לכם לדעת על דירוג האשראי ועל האופן שבו המערכת מעודדת תחרות ותומכת בהוזלת מחירי האשראי לצרכנים.  לקריאה נוספת ולצפייה בדוח הדיגיטלי שלכם - אתם מוזמנים להיכנס לאתר המערכת:  https://www.creditdata.org.il/