Tel Aviv University

Montana Tucker, the unstoppable influencer with over 3 million followers on Instagram and with over 9 million on Tiktok, sent shockwaves through the Grammys' red carpet with her bold statement: a striking yellow ribbon symbolizing the campaign for the release of Israeli hostages. As a proud Jewish icon, Tucker's choice resonated deeply, sparking intrigue and conversation far beyond the glitz and glam. But there's more to the story. The red carpet isn't just a runway—it's a battleground for activism. From advocating for a ceasefire in Gaza to championing human rights, stars are using social networks to push their agendas while competing for audience attention. Join us as we dive into the dynamic world of social media influencers, where personal brands collide with social justice. Our host Jeremy Fogle leads the charge in a captivating discussion with Asa Shapira from the Department of Communication at Tel Aviv University and Prof. Michael Gilead from Tel Aviv University's School of Psychological Sciences , shedding light on the strategic moves influencers make to shape the narrative and capture our attention. Don't miss out on this eye-opening exploration.   מונטנה טאקר, המשפיענית הבלתי ניתנת לעצירה עם מוניטין של מעל 3 מיליון עוקבים באינסטגרם ומעל ל - 9 מיליון בטיקטוק, הדהימה את הקהל בשטיח האדום של הגראמי עם אמירה ברורה כשעליה סרט צהוב בולט המסמל את המאבק לשחרור החטופים הישראליים. כאייקון יהודי גאה, הבחירה של טאקר הרעידה את השטח ועוררה שיח בנושא, הרבה מעבר לזוהר ולגלאם. אבל יש עוד צדדים לסיפור. השטיח האדום הוא מזמן לא רק מסלול דוגמנות או ראווה - הוא שדה קרב לאקטיביזם. מתמיכה בהפסקת אש בעזה ועד לקידום זכויות אדם, כוכבים משתמשים ברשתות החברתיות כדי לדחוף את האג'נדות שלהם תוך תחרות על תשומת הלב הקהל. הצטרפו אלינו כשאנחנו מנסים להבין את  העולם הדינמי של משפיעני מדיה חברתית, שבו מותגים אישיים מתנגשים בצדק חברתי. המארח שלנו ג'רמי פוגל מוביל את הדיון ומארח את אסא שפירא מהחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב ופרופ' מיכאל גלעד מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה של אוניברסיטת תל אביב. ביחד הם יחשפו את המהלכים האסטרטגיים שמשפיענים עושים כדי לעצב את הנרטיב וללכוד את תשומת הלב שלנו. לא כדאי לכם לפספס!  

הגיוס ההמוני למילואים בעקבות ה – 7.10 לא פסח על אף אחת מקבוצות האוכלוסייה, מצעירות וצעירים שהשתחררו ממש לא מזמן, עד לבעלות ובעלי משפחות וגם - קבוצת הסטודנטיות והסטודנטים, ששמו את הלימודים בצד והתגייסו למען הלחימה. בפרק 9 של פודקסט הזירה המנחה שלנו ד"ר ג'רמי פוגל משוחח עם שני מילואימניקים, סטודנטים באוניברסיטת תל אביב, שיספרו איך ומתי ה - 7.10 פגש אותם, על חוויותיהם מהמילואים והלחימה בתוך עזה ועל הרגע שבו הם נדרשו לשים את הכל בצד ולחזור לספסל הלימודים. בפרק זה משתתפים: עודד שטראוס - הפקולטה לאומנויות, אוניברסיטת תל אביב נמרוד הראל - הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת תל אביב

אחד הנושאים היותר מדוברים והשנויים במחלוקת של המלחמה הוא העניין של הסיוע ההומניטרי. לא ניתן להישאר אדישים בפני הרגעים הוויראליים בהן משאיות הסיוע נכנסות לעזה דרך מעבר כרם שלום נוכח סוגיית החטופים והלחימה הבלתי פוסקת של כוחותינו. אז איך ניתן להתמודד עם אזור מוכה אסון שמכיל אוכלוסייה אזרחית בזמן מלחמה? כיצד נכנסת למשוואה הדרישה המשפטית ממדינת ישראל להתנהג לפי קודים בינלאומיים? ואיך מצרים, המדינה השכנה, היא חלק מרכזי בסוגייה כשרוב הסיוע ההומניטרי מגיעה דרכה.  :בפרק 8 של פודקסט הזירה המנחה שלנו ד"ר ג'רמי פוגל משוחח עם ד''ר עינב לוי, החוג לניהול מצבי חירום, אוניברסיטת תל אביב פרופ' אליאב ליבליך, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב ד''ר מירה צורף, החוג להיסטוריה של מזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל אביב  

בין התמונות הרבות מהשבת השחורה של ה7.10 התמונה של יפה אדר, קיבוצניקית מניר עוז בת 85, יושבת זקופה בקלנועית מוקפת מחבלי חמאס בדרך לעזה, תחקק בזכרון הקולקטיבי של כולנו. אז מה כל כך מיוחד בסבתות הקיבוצניקיות? האם הן קורצו מחומרים עמידים יותר מכולם? מה משמעותו של החוסן הנפשי שכל כך מזוהה איתן? ואיך נערכו וטיפלו בהן לאחר חזרתן מהשבי במסגרת עסקת החטופים הראשונה?   :בפרק 7 של פודקסט הזירה המנחה שלנו ד"ר ג'רמי פוגל משוחח עם: ,ד''ר שירלי אורן מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב שהייתה חלק מצוות הרופאים בבית חולים וולפסון שקיבל את הנשים שחזרו מהשבי ד''ר רינת ליפשיץ, מרצה מן החוץ באוניברסיטת תל אביב ומהחוג לגרונטולוגיה קהילתית במכללה האקדמית עמק יזרעאל.

בתאריך 5.12.23 נקראו 3 הנשיאות של 3 המוסדות האקדמיים היוקרתיים ביותר בארה"ב: אליזבת מגיל מאוניברסיטת פנסילבניה, קלודין גיל מאוניברסיטת הרווארד וסאלי קורנבלוט מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס לשימוע בקונגרס האמריקאי. הנושא: אנטישמיות בקמפוסים. השימוע נמשך 3 שעות, אך רגע אחד נחקק בזכרון, הפך לויראלי ואולי סיים את הקריירה של הנשים המכובדות שנקראו לעדות. כאשר נשאלו על ידי חברת הקונגרס אליס סטפניק האם הקריאות לפגיעה ביהודים בהפגנות בקמפוס שלהן מהוות אנטישמיות, הן ענו: It depends on the context. זה תלוי בהקשר. מאז ועד להקלטת הפרק הזה של הפודקסט שלנו, 2 מהנשיאות כבר הספיקו להתפטר/ ספק להיות מפוטרות. נדבר על המהות והמשמעות של שימוע בקונגרס האמריקאי, על איך נכון להכין עדים לחקירה במשפט או לשימוע, ותהינו אם הכינו אותן כראוי. האם יכול להיות שהמוסדות הכי יוקרתיים ועשירים בעולם לא השכילו לקבל ייעוץ משפטי מתאים? או אולי כוכבות האירוע, הנשיאות עצמן, לא באו מוכנות? דיברנו גם התופעה החדשה של תחרות הקורבן והאם זה משתלם, בימים אלו, להיות דווקא זה שמופלה. בפרק משתתפים:   פרופ' נורית שנבל, הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב. נשיאת האגודה האירופאית לפסיכולוגיה חברתית.                                        עורכת דין ענבל רובינשטיין, הסנגורית הציבורית הארצית לשעבר ומרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב עידו פרנקו, חוקר בתחום הפולטיקה האמריקאית ודוקטורנט למדעי המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב                                                                                                                                                                                           

בפרק ה-5 של פודקסט "הזירה" של אוניברסיטת תל אביב דיברנו על השיר "אין לך מה לדאוג" שהתפרסם במלחמת יום כיפור וחזר לחיינו שוב במלחמת חרבות ברזל, ואף זכה להיפוך מגדרי בגרסה הנשית שבה אסתר רדה שרה "שלח לי תחתונים וגופיות". מה המשמעות של זה על תהליכים מגדריים שקורים בצה"ל ובתרבות הישראלית בכלל? מה התפקיד של מוזיקה בזמן מלחמה? ולמה החייל (וגם החיילת) בשיר מבקשים דווקא תחתונים? השיר "אין לך מה לדאוג" בגרסתו הנשית נוצר מתוך שת"פ בין קהילת המילואימניקיות לבין משרד הפרסום מקאן. לחידוש המילים אחראית תלמה אליגון רוז, בביצוע אסתר רדה. בפרק משתתפים: פרופ' דפנה הקר מהפקולטה למשפטים והתוכנית ללימודי מגדר  ד"ר יונתן תורג'מן מהמגמה למוזיקולוגיה  פרופ' מל רוזנברג מהפקולטה לרפואה

הסרטון הוויראלי של העיתונאית המצרית בסמה ווהבה שפנתה בנאום בעברית לישראלים בכלל ולראש הממשלה שלנו בפרט. הנאום שלה הפך לתופעת רשת וויראלית ואפילו זכה להתייחסויות סאטיריות, גולשים שהלבישו טקסטים אחרים על גבי הוידאו שלה בעזרת AI ועוד. מה אפשר ללמוד מהרגע הוויראלי הזה התרבות המצרית, על האופן שבו אנחנו משתמשים בשפה ועל תקשורת בימנו? המנחה שלנו, ד"ר ג'רמי פוגל, מהחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, מושחח בכל פרק עם שלושה חוקרים וחוקרות מתחומי מחקר שונים, וביחד עם מתעמקים ברגע הוויראלי הנבחר מכמה זוויות שונות ומפתיעות. הפרק הזה בהשתתפות: ד"ר מירה צורף – מרצה בכירה בחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה, מתמחה בהיסטוריה התרבותית של מצרים בעת המודרנית ד"ר אוון כהן מהחוג לבלשנות מומחה לפונטיקה ופונולוגיה אבנר הופשטיין – יו"ר דסק התחקירים של אתר Times of Israel ומרצה אורח באוניברסיטת תל אביב

בפרק השלישי של פודקאסט "הזירה" שאלנו למה בעצם תולשים בעולם את תמונות החטופים. מה המשמעות של זה מבחינת יחס העולם אלינו? מהם האמצעים הטכנולוגיים שאפשרו את זיהוי החטופים? ומה היחס של היהדות לפדיון שבויים? הפרק בהשתתפות: ד"ר יואב פרומר, ראש המרכז לחקר ארה"ב בפקולטה למדעי החברה של אוניברסיטת תל אביב דור גושר, בוגר תואר שני במדע המדינה באוניברסיטת תל אביב וכיום עובד בחברת סייבר פרופ' יובל רוטמן מהחוג להיסטוריה של עם ישראל, הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב  

בפודקסט הזירה של אוניברסיטת תל אביב בכל פרק אנחנו בוחרים להתמקד בתמונה או סרטון שהפכו ל"ויראליים" בתקופה האחרונה. המנחה שלנו, ד"ר ג'רמי פוגל, מהחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד בפקולטה למדעי הרוח, משוחח בכל פרק עם שלושה חוקרים וחוקרות של אוניברסיטת תל אביב, מתחומי מחקר שונים, וביחד הם מתעמקים וחוקרים את הרגע הויראלי הנבחר מכמה נקודות זווית שונות ומפתיעות. בפרק הזה נדבר על הציור של זויה צ'רקסקי, שמזכיר בסגנון את "גרניקה" של פיקאסו, שמתייחס לזוועות של השבת הנוראית ב7.10. נדבר על האופן שבו הציור משקף מגמות בהיסטוריה של האמנות, על איך אנחנו כבני אדם חשים אמפתיה ולמי, ומה הופך תמונה לוויראלית בתרבות הדיגיטלית העכשוית. בפרק הזה משתתפים: ד"ר תמר מאיר מהפקולטה לאמנויות שחוקרת את המפגש בין אמנות לאירועים משמעותיים בהיסטוריה ד"ר ענבל בן עמי ברטל מביה"ס לפסיכולוגיה וביה"ס סגול למדעי המוח, שחוקרת את הבסיס הניורולוגי של רגש האמפתיה ושל התנהגות פרו חברתיות ד"ר מירב שהם מהחוג לתקשורת בפקולטה למדעי החברה, שחוקרת התנהגות צרכנים בדגש על מדיה חברתית

הפרק הראשון של הפודקסט החדש של אוניברסיטת  תל אביב: "הזירה"! פודקסט בו בכל פרק נבחר תמונה או סרטון שהפכו ל"ויראליים" מהתקופה האחרונה. המנחה שלנו, ד"ר ג'רמי פוגל, מהחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד בפקולטה למדעי הרוח, משוחח בכל פרק עם שלושה חוקרים וחוקרות של אוניברסיטת תל אביב, מתחומי מחקר שונים, וביחד הם מתעמקים וחוקרים את הרגע הויראלי הנבחר מכמה נקודות זווית שונות ומפתיעות. בפרק הראשון נדבר על התופעה האופנתית הויראלית של המילואמניקים עם השפם במלחמת "חרבות ברזל". כולנו ראינו ברשת תמונות וסרטונים, או אולי אפילו קיבלנו כאלה ממילואמניקים שאנחנו מכירים, שבהם רואים את הלוק המאפיין את מלחמת "חרבות ברזל" – מדים ושפם. בפרק הזה משתתפים: ד"ר גיא שטיבל מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, ומתמחה בארכיאולוגיה צבאית, שגילה לנו שאופנות צבאיות היו "ויראליות" כבר בצבא הרומי פרופ' נירה ליברמן מביה"ס למדעי הפסיכולוגיה, שקשרה בין השפמים של היום לאופן שבו אנחנו זוכרים קולטיבית את אירועי העבר פרופ' יוסי יובל, מביה"ס לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים, שאותו שאלנו למה בכלל ליצורים אנושיים יש את "שאריות הפרווה" כפי שאפשר לכנות שפם, ומה התפקיד האבולוציוני של שיער על הגוף אצל בעלי חיים ובינהם בני האדם.