תל אביב 360 – אוניברסיטת תל אביב: ערוץ הפודקסטים

מרואיינת: פרופ חווה יבלונקה, חוקרת אבולוציה ופילוסופית של הביולוגיה, פרופ' אמריטה במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, אוניברסיטת תל אביב. במשך שנים, פילוסופים, פסיכולוגים וביולוגים רבים וטובים ניסו לפצח את חידת התודעה. לְמה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים תודעה? לאילו בעלי חיים יש אותה, ולאילו אין? ומדוע בכלל זה חשוב? ולמרות מאות השנים שחלפו ובהן ניסו מיטב החוקרים למצוא פתרון לשאלות הללו, עדיין נותר הרושם שהתשובות הקיימות לא לגמרי מספקות. חשוב להדגיש כי העמימות הקיימת כיום סביב שאלת קיומה של תודעה בקרב בעלי חיים מייצרת עמימות גם לגבי מעשיהם של בני האדם כלפי יצורים אלו. בפודקסט הזה אנחנו מארחים את פרופ' חווה יבלונקה, חוקרת אבולוציה ופילוסופית של הביולוגיה, שכתבה ביחד עם שמעונה גינזבורג את הספר "מראה הנפש – התודעה בראי האבולוציה", הספר גם מלווה בציורים אומנותיים רבים של ענת ז'ליגובסקי שגם מנהירים את הטקסט וגם מאתגרים את המתבונן ללכת מעבר לכתוב. שאלנו את פרופ' יבלונקה על אבני היסוד הראשונות למחקר על התודעה, מתי התודעה התפתחה לראשונה? מהי אותה צורה מיוחדת של למידה שהן קראו לה "למידה אסוציאטיבית בלתי מוגבלת", מהו ההיבט הביולוגי שלה? כלומר כיצד אמורה להיראות המערכת העצבית הבסיסית ביותר הנדרשת לקיים אותה ומהם בעלי החיים שאכן ניחנו בה. פרק נוסף מסדרת הפודקסטים של "תל אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץ 0:00 - Intro 1:34 - Phenomenal Consciousness and Subjective Experience 3:32 - Consciousness in Animals: From Humans to Insects 5:50 - Theories of Consciousness and Evolutionary Jumps 14:20 - Ethical Implications of Animal Consciousness 19:08 - Human Uniqueness and Symbolic Value Systems 21:42 - Art and Science: A Collaborative Exploration

מרואיינת - ד"ר רעיה סורקין, בית הספר לכימיה בפקולטה למדעים מדויקים. פרק נוסף בסדרת הפודקסטים בנושא "כימיה". הפרק עוסק בממברנות התאים. אותו קרום שעוטף את כל התאים בכל היצורים החיים. תהליכים פיזיולוגיים רבים מאופיינים על ידי שינויים דרמטיים בקרומי התאים. בפודקסט שלפניכם, נדבר על השפעת העקמומיות ומתח הפנים של קרום התא על פעילותם של חלבונים הקשורים להפרייה, לתקשורת בין תאים, ולהדבקה על ידי וירוסים. הבנת תפקידם של חלבונים אלה, ואופן הבקרה של פעילותם, יכול לתרום בטווח הארוך לפיתוח טיפולי פוריות חדשים, אמצעי מניעה לא הורמונאליים, ותרופות אנטי-ויראליות. שאלנו את ד"ר רעיה סורקין, בית הספר לכימיה בפקולטה למדעים מדוייקים מה היא בדיוק ממברנה ומה התכונות המאפיינות אותה? מה קורה כשיש תהליך של איחוי ממברנות? (המתרחש בעת מעבר אותות במוח, תהליכי הפריה ותקשורת בין תאים). וגם על המודל המיוחד בו משתמשים במעבדה בראשותה המדמה קרום תא (ממברנה) בעל עקמומיות בעזרתו נחקרת השפעת הצורה של הקרום על מיקום חלבונים ותהליכי איחוי קרומי תאים. האזינו לפרק נוסף בסדרת הפודקסטים של "תל אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץ

מרואיין - פרופ' יובל אבנשטיין, בית הספר לכימיה בפקולטה למדעים מדויקים. פרק נוסף בסדרת הפודקסטים בנושא 'כימיה'. הפרק הפעם עוסק ב-DNA, אחת המולקולות המרתקות ביקום. מולקולה זו נושאת את הסיפור הגנטי המכתיב את מי שאנחנו. סיפור זה מורכב מארבע אותיות: A, G, T, C, שמסמנות את ארבעת הבסיסים המסודרים ברצפים משתנים, לאורך סליל ה-DNA. התפיסה האינטואיטיבית הייתה, שבסיסים אלו מהווים את כל הסיפור הגנטי אבל מחקרים גילו, שאחד הבסיסים, מסוגל לעבור שינוי על ידי הוספת מתג מולקולרי (כמו מתיל לדוגמה), המשפיע על ביצוע הקוד השמור ב-DNA. בכך נפתח תחום מחקר חדש בשם 'אפיגנטיקה' – שהינו תחום בביולוגיה העוסק בשינויים בתפקוד הגֵנים, שאינם כרוכים בשינוי רצף ה-DNA עצמו. שאלנו את פרופ' יובל אבנשטיין על מאפייני 'האפיגנטיקה'. האם היא מסבירה למשל, לא רק את השינויים בין תאומים זהים עם אותו מטען גנטי, אלא גם את השינויים שבין אזורי רקמות שונים בגופו של אותו אדם ויתרה מזאת, האם היא קושרת חתימות ביולוגיות עם תנאים נפשיים או סביבתיים? בנוסף, שאלנו גם על מחקרים נוספים הנערכים במעבדתו כגון - בדיקת דם פשוטה לגילוי מוקדם של סוגי סרטן מסוימים וכיצד אפשר לגלות עקבות של מצוקה רגשית בעזרת 'האפיגנטיקה'? האזינו לפרק נוסף מסדרת הפודקסטים "תל אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץ Chapters: 00:00 - Tel Aviv 360 Genetics and Epigenetics 01:18 - Epigenetics explains human genome differences 01:46 - Epigenetics unifies animal species 04:06 - Positive epigenetics, stress reduction 08:50 - Goal Genetic and Epigenetic Profile in Wide Range of Bodies 09:13 - Ensemble Averaging Singleness in Groups 11:09 - SartanRaeot Biomarker development with Nuzlit 14:41 - Challenges in coronavirus processing 15:18 - The worlds first noninvasive blood test for HIVAIDS 16:08 - DNA chip for medical diagnostics 20:20 - Future of body, injuries saved by translation 21:10 - Benefits of academic life 24:47 - Interventions to improve human welfare

בהשתתפות: אלון טלמור (PhD ), יזם וחוקר בתחום הבינה המלאכותית, מייסד ומנכ״ל Ask-AI' ', ובוגר של ביה"ס למדעי המחשב ע"ש בלווטניק באוניברסיטת ת"א. אלון משתף את המאזינים במסעו האישי והמקצועי. הוא מספר על האתגרים וההזדמנויות שליוו את מסלול חייו וכן, על המעברים שעשה בין עולם האקדמיה לבין עולם היזמות. אלון מתייחס לחשיבות הבנת הבעיות 'שבעולם האמיתי' (Real-world problems), בתפקיד החינוך בעידוד מנטליות יזמית, ובהשלכות הקדמה בתחום ה-AI הגנרטיבי, על עתיד התכנות ועל עתיד מדעי המחשב. אלון טלמור תורם לקרן היזמים.ות של ביה"ס, שהוקמה לצד התוכנית ללימודי מדעי המחשב לתואר ראשון, עם חטיבה ביזמות ובחדשנות. מראיין: פרופ' חזי ישורון, חוקר בכיר בבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב (אמריטוס) ויו"ר קרן היזמים.ות של ביה"ס למדעי המחשב ע"ש בלווטניק From Computer Science Studies to the Next Big Technological Innovation Featuring: Alon Talmor, PhD, a software entrepreneur and AI researcher, Founder and CEO of Ask-AI, and an alumnus of the Blavatnik School of Computer Science at Tel Aviv University.Alon shares with the listeners his personal and professional journey. He discusses the challenges and opportunities that have accompanied his career path, as well as the transitions he made between the worlds of academia and entrepreneurship. Alon addresses the importance of understanding 'real-world problems,' the role of education in fostering an entrepreneurial mindset, and the implications of advancements in generative AI on the future of programming and computer science. Alon Talmor contributes to the Entrepreneurs Fund of the school, which was established alongside the undergraduate program in Computer Science, featuring a division for entrepreneurship and innovation. Interviewer: Prof. Hezy Yeshuron, Professor of Computer Science at the Blavatnik School of Computer Science at Tel Aviv University (Emeritus) and Chairman of the school's Entrepreneurs Fund of the School.

Yohay Sponder says on stage that friends from America told him that in America they have the PC, politically correct, which means you can only do jokes about what you are. So Yohay goes on to say: "I am half Moroccan, so Moroccan jokes I can do. Also, Morocco is in Africa, so jokes on Africa - I can do. I am also half Polish, so jokes about Poland, the holocaust - I can do". He goes on and explains how he can do jokes about Asians as well because he is Israeli (and Israel is in Asia), and even more - as he is married to an American lady, he is technically African-American, so jokes on African-Americans - he can do! (See it here: https://www.youtube.com/watch?v=vYUG0ywakOc&t=11s) In another English-speaking episode of Comedians on Campus, top-tier Israeli comedian and the founder of Funny Monday - Israeli Standup done in English - Yohay Sponder comes to connect comedy with theory in his unique way. To add to the festivity, our very own Shai Fischer comes out of the shadows to enlighten us with some relevant scientific findings. Together, the three of us discuss how comedians are superheroes that help people on all levels of the Maslow scale, not like that bum Superman who is only interested in life-or-death situations. It's a comedian's challenge (and pleasure) to take crowds from their daily worries to a happier place, and now the scientist's challenge to explain why jokes work better in that happier place. We learn how standup comedy started, how the new media greatly expanded the way you can learn from veterans, and the importance of sharp, short jokes, which you can especially pull off if you're Israeli. These short jokes sometimes involve the audience completing the joke themselves, as he says: "if you want the joke, come take it!" Yohay recommends Louis CK bit about Schindler's list: https://youtu.be/7BycuvBd04I?si=xH2ZmGatRolcJmqr Amir recommends Ismo's shit bit: https://www.youtube.com/watch?v=igh9iO5BxBo&pp=ygUXaXNtbyBpIGRpZG4ndCBrbm93IHNoaXQ%3D

סדרת הפודקסט “חמישה בניינים” מתמקדת בחמישה מבני ציבור זוכי פרס רכטר לאדריכלות. יחד עם האדריכלים הזוכים ביקרנו במבנים ושוחחנו על הקונספט התכנוני, הפרוגרמה, הסטרוקטורה, בחירת החומרים והתקציב. בסדרה ביקשנו להבין מה הופך את הבניינים הללו לייחודים וראויים לפרס ומהי התפיסה הרעיונית והאדריכלית שהובילה את התכנון. החזרה לבניין שנים לאחר השלמת הפרויקט חושפת את המתרחש לאחר מסירת הבניין. את תפקידם של המשתמשים, הנותנים לו חיים. בעידן הדיגיטלי, חשיבותו של מבנה הציבור, כבר איננה ברורה מאליה. מבנים יקרים בבנייתם ובתחזוקתם. מה מקומו של מבנה הציבור היום בישראל ובכלל? האם החברה האזרחית עדיין זקוקה למבני ציבור ואם כן באיזה אופן יש לתכננם? אלו הן חלק מהשאלות אותן ביקשנו לברר בסדרה. בפרק זה נסייר עם האדריכלית תיאה קיסלוב ממשרד קייסלוב קיי, שתכננה את מכללת קלישר לאמנות בתל אביב, זוכה פרס רכטר לשנת 2000. הבניין, הממוקם בכניסה לשוק הכרמל, משמש היום את הCCA וסדנאות האמנים. תכנון הבניין ומיקומו היו חדשניים מאוד בשעתו. בזמן תכנונו היתה הסביבה מוזנחת, ונתפסה כמרחב קצה. כיום האזור עבר תהליכי התחדשות רבים, שהטביעו חותמם גם בסביבת הבניין ועליו. מה עמד מאחורי סיפור הקמתו? מה היה בו כה חדשני וכיצד מתייחסת האדריכלית לשינויים שחלו בו לאורך השנים?

סדרת הפודקסט “חמישה בניינים” מתמקדת בחמישה מבני ציבור זוכי פרס רכטר לאדריכלות. יחד עם האדריכלים הזוכים ביקרנו במבנים ושוחחנו על הקונספט התכנוני, הפרוגרמה, הסטרוקטורה, בחירת החומרים והתקציב. בסדרה ביקשנו להבין מה הופך את הבניינים הללו לייחודים וראויים לפרס ומהי התפיסה הרעיונית והאדריכלית שהובילה את התכנון. החזרה לבניין שנים לאחר השלמת הפרויקט חושפת את המתרחש לאחר מסירת הבניין. את תפקידם של המשתמשים, הנותנים לו חיים. בעידן הדיגיטלי, חשיבותו של מבנה הציבור, כבר איננה ברורה מאליה. מבנים יקרים בבנייתם ובתחזוקתם. מה מקומו של מבנה הציבור היום בישראל ובכלל? האם החברה האזרחית עדיין זקוקה למבני ציבור ואם כן באיזה אופן יש לתכננם? אלו הן חלק מהשאלות אותן ביקשנו לברר בסדרה. בפרק זה נסייר עם האדריכל איתן קימל ממשרד קימל אשכולות שתכנן את בניין בית הלוחם בבאר שבע, זוכה פרס רכטר לשנת 2010. בית הלוחם נבנה על ידי משרד הביטחון ונועד לספק מענה לצרכיהם של נכי צה”ל החיים בדרום הארץ. זהו מבנה קהילתי ייחודי שמחייב התייחסות לנגישות כחלק ממערך התנועה והסטרוקטורה של המבנה. הבניין שממוקם בלב המדבר ומתכתב עם אנדרטת לחטיבת הנגב של דני קרוון, מציע קריאה חדשה של הבטון ושל המושג מקלט, מחסה.

סדרת הפודקסט “חמישה בניינים” מתמקדת בחמישה מבני ציבור זוכי פרס רכטר לאדריכלות. יחד עם האדריכלים הזוכים ביקרנו במבנים ושוחחנו על הקונספט התכנוני, הפרוגרמה, הסטרוקטורה, בחירת החומרים והתקציב. בסדרה ביקשנו להבין מה הופך את הבניינים הללו לייחודים וראויים לפרס ומהי התפיסה הרעיונית והאדריכלית שהובילה את התכנון. החזרה לבניין שנים לאחר השלמת הפרויקט חושפת את המתרחש לאחר מסירת הבניין. את תפקידם של המשתמשים, הנותנים לו חיים. בעידן הדיגיטלי, חשיבותו של מבנה הציבור, כבר איננה ברורה מאליה. מבנים יקרים בבנייתם ובתחזוקתם. מה מקומו של מבנה הציבור היום בישראל ובכלל? האם החברה האזרחית עדיין זקוקה למבני ציבור ואם כן באיזה אופן יש לתכננם? אלו הן חלק מהשאלות אותן ביקשנו לברר בסדרה. בפרק זה נסייר עם האדריכלית ברכה חיוטין שתכננה את היכל המשפט בחיפה, זוכה פרס רכטר לשנת 2006. הרבה מחשבה הושקעה בעיצוב של היכל המשפט, וניכרת בו גם חדשנות פרוגרמתית אשר השפיע על כל עיצוב חלקי הבניין. מה עומד במרכז קבלת החלטות התכנוניות בעיצוב הבניין? כיצד מתייחס הקונספט האדריכלי למגוון המשתמשים בבניין, לנאשמים, לשופטים והקהל הרחב? על השיקולים השונים, בארגון המבנה, בבחירה של החומרים והריהוט והאופן שבו כל פרט ופרט משפיע על יחסי הכוח באולמות ובמבנה בכללו, נשוחח עם ברכה חיוטין.

סדרת הפודקסט “חמישה בניינים” מתמקדת בחמישה מבני ציבור זוכי פרס רכטר לאדריכלות. יחד עם האדריכלים הזוכים ביקרנו במבנים ושוחחנו על הקונספט התכנוני, הפרוגרמה, הסטרוקטורה, בחירת החומרים והתקציב. בסדרה ביקשנו להבין מה הופך את הבניינים הללו לייחודים וראויים לפרס ומהי התפיסה הרעיונית והאדריכלית שהובילה את התכנון. החזרה לבניין שנים לאחר השלמת הפרויקט חושפת את המתרחש לאחר מסירת הבניין. את תפקידם של המשתמשים, הנותנים לו חיים. בעידן הדיגיטלי, חשיבותו של מבנה הציבור, כבר איננה ברורה מאליה. מבנים יקרים בבנייתם ובתחזוקתם. מה מקומו של מבנה הציבור היום בישראל ובכלל? האם החברה האזרחית עדיין זקוקה למבני ציבור ואם כן באיזה אופן יש לתכננם? אלו הן חלק מהשאלות אותן ביקשנו לברר בסדרה. בפרק זה נסייר עם האדריכלים דויד גונגהיים ודניאל מינץ, שתכננו את בית הספר ללימודי השואה ביד ושם, זוכה פרס רכטר לשנת 2012. בתכנון הבניין, ביקשו האדריכלים לחגוג את החיים. איך מתכננים בניין ללימודי שואה, החוגג את החיים? כיצד ניתן ליישב את מה שנשמע כאוקסימורון? בפרק עומדים האדריכלים על האופן שבו היצירתיות הפרוגרמתית והחומרית סייעה להם להתמודד עם המורכבות של האתגר הזה

סדרת הפודקסט “חמישה בניינים” מתמקדת בחמישה מבני ציבור זוכי פרס רכטר לאדריכלות. יחד עם האדריכלים הזוכים ביקרנו במבנים ושוחחנו על הקונספט התכנוני, הפרוגרמה, הסטרוקטורה, בחירת החומרים והתקציב. בסדרה ביקשנו להבין מה הופך את הבניינים הללו לייחודים וראויים לפרס ומהי התפיסה הרעיונית והאדריכלית שהובילה את התכנון. החזרה לבניין שנים לאחר השלמת הפרויקט חושפת את המתרחש לאחר מסירת הבניין. את תפקידם של המשתמשים, הנותנים לו חיים. בעידן הדיגיטלי, חשיבותו של מבנה הציבור, כבר איננה ברורה מאליה. מבנים יקרים בבנייתם ובתחזוקתם. מה מקומו של מבנה הציבור היום בישראל ובכלל? האם החברה האזרחית עדיין זקוקה למבני ציבור ואם כן באיזה אופן יש לתכננם? אלו הן חלק מהשאלות אותן ביקשנו לברר בסדרה. בפרק זה נסייר עם האדריכל דני לזר שתכנן את בניין המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת באר שבע, זוכה פרס רכטר לשנת 2014. לזר אחראי גם לתכנון תחנת רכבת האוניברסיטה בבאר שבע, גשר ההליכה שמחבר בין תחנת הרכבת לאוניברסיטה ופביליון הכניסה. מספר צעדים אחריו ממקומם בניין המחלקה לפיזיקה מה שיוצר רצף אדריכלי המשכי ומרתק

דיור בר השגה הוא מנגנון שנועד לאזן את שוק הדיור המתייקר שמדיר מתוכו יותר ויותר אוכלוסיות. יצאנו לדרך עם שאלות בנוגע לדיור בר השגה: למי הוא מיועד? מי קובע את הקריטריונים? כיצד מתכננים דירות להשכרה במחיר מופחת? ומה הייחודיות של תכנון מתחמי דיור בר השגה? אך משם הגענו לשאלות רחבות יותר על מדיניות ציבורית, עתיד המגורים ושוק הדיור בישראל. האם בעתיד נמשיך לקנות דירות או נחייה יותר בשכירות, וכיצד המדינה והרשויות העירוניות נערכות לעתיד המשתנה. המשבר בשוק הדיור והתייקרות המחירים, הובילו ערים לקדם מנגנון דיור בר השגה שיוכל להגן ולסייע לאוכלוסיות פגיעות להישאר בתוך העיר. איך מי הן אותן אוכלוסיות, מהו מחיר “בהישג יד” והיכן ניתן לבנות יחידות דב”י (דיור בהישג יד)? כאן המנגנון מתחיל להסתבך. בשלושת הפרקים הקרובים נדון בדיור בר השגה דרך החזון המטרות שהובילו לקידום הנושא, הקריטריונים למי מיועד הדיור בהישג יד, ומגוון מדוע חשוב לשמור על מגוון עירוני וכיצד מגוון קשור בדיור נדון בחשיבות של מגוון (אנושי, מעמדי ותרבותי) לקיומן ותפקודן של ערים. העלייה במחירי הדיור דוחקת יותר ויותר אוכלוסיות מחוץ לעיר ובתל אביב מתחילים להבין את המחירים של הפגיעה במגוון. ואיך מגוון קשור בדיור? בכדי לשמור על מגוון אנושי צריך מגוון של פתרונות דיור. בפרק זה נדון בצרכי דיור בעולם משתנה, נשמע כיצד נערכים בעיריית תל אביב בכדי לטפל בסוגיית המגוון ובעתיד שבו יהיו יותר שוכרי דירות. כמו כן נשמע מסמנכ”לית הפיתוח בחברת ואן, שעוסקת בתחום הדיור הקהילתי, איזו הזדמנות מזהה השוק הפרטי בעולם הדיור והאם מהמגזר הפרטי תבוא הבשורה לדיור בר השגה. רשימת המרואיינים: מרגרט בן חמו- תושבת שכונת שפירא ופעילה בשכונה אלה ובר, מתכננת במחלקה לתכנון אסטרטגי, בתחום הדיור, בעיריית תל אביב אורית מילבאואר, אדריכלית, בעלת המשרד מילבאואר אדריכלים עו”ד נעמה בן זאב, סמנכ”לית התחדשות עירונית בחברת עזרה וביצרון, חברת בת של עיריית תל אביב סבסטיאן ולרשטיין, מנהל מרכז הגר למדיניות דיור חברתי באוניברסיטת תל אביב צוות הפודקסט: מגישה: הדס צור עריכה: הדס צור וניר לייסט עריכת סאונד: ניר לייסט הסדרה מופקת על ידי אורבנולוגיה, כתב העת של המעבדה לעיצוב עירוני https://urbanologia.tau.ac.il/affordable-housing-podcast/

דיור בר השגה הוא מנגנון שנועד לאזן את שוק הדיור המתייקר שמדיר מתוכו יותר ויותר אוכלוסיות. יצאנו לדרך עם שאלות בנוגע לדיור בר השגה: למי הוא מיועד? מי קובע את הקריטריונים? כיצד מתכננים דירות להשכרה במחיר מופחת? ומה הייחודיות של תכנון מתחמי דיור בר השגה? אך משם הגענו לשאלות רחבות יותר על מדיניות ציבורית, עתיד המגורים ושוק הדיור בישראל. האם בעתיד נמשיך לקנות דירות או נחייה יותר בשכירות, וכיצד המדינה והרשויות העירוניות נערכות לעתיד המשתנה. המשבר בשוק הדיור והתייקרות המחירים, הובילו ערים לקדם מנגנון דיור בר השגה שיוכל להגן ולסייע לאוכלוסיות פגיעות להישאר בתוך העיר. איך מי הן אותן אוכלוסיות, מהו מחיר “בהישג יד” והיכן ניתן לבנות יחידות דב”י (דיור בהישג יד)? כאן המנגנון מתחיל להסתבך. בשלושת הפרקים הקרובים נדון בדיור בר השגה דרך החזון המטרות שהובילו לקידום הנושא, הקריטריונים למי מיועד הדיור בהישג יד, ומגוון מדוע חשוב לשמור על מגוון עירוני וכיצד מגוון קשור בדיור נדון בחשיבות של מגוון (אנושי, מעמדי ותרבותי) לקיומן ותפקודן של ערים. העלייה במחירי הדיור דוחקת יותר ויותר אוכלוסיות מחוץ לעיר ובתל אביב מתחילים להבין את המחירים של הפגיעה במגוון. ואיך מגוון קשור בדיור? בכדי לשמור על מגוון אנושי צריך מגוון של פתרונות דיור. בפרק זה נדון בצרכי דיור בעולם משתנה, נשמע כיצד נערכים בעיריית תל אביב בכדי לטפל בסוגיית המגוון ובעתיד שבו יהיו יותר שוכרי דירות. כמו כן נשמע מסמנכ”לית הפיתוח בחברת ואן, שעוסקת בתחום הדיור הקהילתי, איזו הזדמנות מזהה השוק הפרטי בעולם הדיור והאם מהמגזר הפרטי תבוא הבשורה לדיור בר השגה. רשימת המרואיינים: מרגרט בן חמו- תושבת שכונת שפירא ופעילה בשכונה אלה ובר, מתכננת במחלקה לתכנון אסטרטגי, בתחום הדיור, בעיריית תל אביב אורית מילבאואר, אדריכלית, בעלת המשרד מילבאואר אדריכלים עו”ד נעמה בן זאב, סמנכ”לית התחדשות עירונית בחברת עזרה וביצרון, חברת בת של עיריית תל אביב סבסטיאן ולרשטיין, מנהל מרכז הגר למדיניות דיור חברתי באוניברסיטת תל אביב צוות הפודקסט: מגישה: הדס צור עריכה: הדס צור וניר לייסט עריכת סאונד: ניר לייסט הסדרה מופקת על ידי אורבנולוגיה, כתב העת של המעבדה לעיצוב עירוני https://urbanologia.tau.ac.il/affordable-housing-podcast/

דיור בר השגה הוא מנגנון שנועד לאזן את שוק הדיור המתייקר שמדיר מתוכו יותר ויותר אוכלוסיות. יצאנו לדרך עם שאלות בנוגע לדיור בר השגה: למי הוא מיועד? מי קובע את הקריטריונים? כיצד מתכננים דירות להשכרה במחיר מופחת? ומה הייחודיות של תכנון מתחמי דיור בר השגה? אך משם הגענו לשאלות רחבות יותר על מדיניות ציבורית, עתיד המגורים ושוק הדיור בישראל. האם בעתיד נמשיך לקנות דירות או נחייה יותר בשכירות, וכיצד המדינה והרשויות העירוניות נערכות לעתיד המשתנה. המשבר בשוק הדיור והתייקרות המחירים, הובילו ערים לקדם מנגנון דיור בר השגה שיוכל להגן ולסייע לאוכלוסיות פגיעות להישאר בתוך העיר. איך מי הן אותן אוכלוסיות, מהו מחיר “בהישג יד” והיכן ניתן לבנות יחידות דב”י (דיור בהישג יד)? כאן המנגנון מתחיל להסתבך. בשלושת הפרקים הקרובים נדון בדיור בר השגה דרך החזון המטרות שהובילו לקידום הנושא, הקריטריונים למי מיועד הדיור בהישג יד, ומגוון מדוע חשוב לשמור על מגוון עירוני וכיצד מגוון קשור בדיור נדון באוכלוסייה שמתגוררת היום בפרויקטים של דיור בר השגה בתל אביב, האם הם קהל הייעד הראוי? נשמע מסמנכ”לית חברת עזרה וביצרון, מי הוא קהל הייעד אליו כיוונה עיריית תל אביב את הדיור בר השגה ועל פיו נקבעו הקריטריונים? במרכז הגר למדיניות חברתית טוענים שדיור בר השגה נועד לאוכלוסיות ממעמד נמוך ואילו עיריית תל אביב נשארה בעיקר עם הרף העליון. קביעת הקריטריונים כגון גיל, הכנסה, מצב משפחתי, הם הדרך לתעל את המשאב הציבורי לאוכלוסיות הרצויות. אך סוגיה זו נתונה למתחים פוליטיים ולכן בדיונים בכנסת הקודמת על חוק דיור בר השגה, נושא הקריטריונים היה מושא למחלוקת. נשמע כיצד השפיע החוק בנושא הקריטריונים, והאם זה כלל נכון שהמדינה תתערב ותקבע קריטריונים כלל ארציים. רשימת המרואיינים: מרגרט בן חמו- תושבת שכונת שפירא ופעילה בשכונה אלה ובר, מתכננת במחלקה לתכנון אסטרטגי, בתחום הדיור, בעיריית תל אביב אורית מילבאואר, אדריכלית, בעלת המשרד מילבאואר אדריכלים עו”ד נעמה בן זאב, סמנכ”לית התחדשות עירונית בחברת עזרה וביצרון, חברת בת של עיריית תל אביב סבסטיאן ולרשטיין, מנהל מרכז הגר למדיניות דיור חברתי באוניברסיטת תל אביב צוות הפודקסט: מגישה: הדס צור עריכה: הדס צור וניר לייסט עריכת סאונד: ניר לייסט הסדרה מופקת על ידי אורבנולוגיה, כתב העת של המעבדה לעיצוב עירוני https://urbanologia.tau.ac.il/affordable-housing-podcast/

דיור בר השגה הוא מנגנון שנועד לאזן את שוק הדיור המתייקר שמדיר מתוכו יותר ויותר אוכלוסיות. יצאנו לדרך עם שאלות בנוגע לדיור בר השגה: למי הוא מיועד? מי קובע את הקריטריונים? כיצד מתכננים דירות להשכרה במחיר מופחת? ומה הייחודיות של תכנון מתחמי דיור בר השגה? אך משם הגענו לשאלות רחבות יותר על מדיניות ציבורית, עתיד המגורים ושוק הדיור בישראל. האם בעתיד נמשיך לקנות דירות או נחייה יותר בשכירות, וכיצד המדינה והרשויות העירוניות נערכות לעתיד המשתנה. המשבר בשוק הדיור והתייקרות המחירים, הובילו ערים לקדם מנגנון דיור בר השגה שיוכל להגן ולסייע לאוכלוסיות פגיעות להישאר בתוך העיר. איך מי הן אותן אוכלוסיות, מהו מחיר “בהישג יד” והיכן ניתן לבנות יחידות דב”י (דיור בהישג יד)? כאן המנגנון מתחיל להסתבך. בשלושת הפרקים הקרובים נדון בדיור בר השגה דרך החזון המטרות שהובילו לקידום הנושא, הקריטריונים למי מיועד הדיור בהישג יד, ומגוון מדוע חשוב לשמור על מגוון עירוני וכיצד מגוון קשור בדיור נדון באוכלוסייה שמתגוררת היום בפרויקטים של דיור בר השגה בתל אביב, האם הם קהל הייעד הראוי? נשמע מסמנכ”לית חברת עזרה וביצרון, מי הוא קהל הייעד אליו כיוונה עיריית תל אביב את הדיור בר השגה ועל פיו נקבעו הקריטריונים? במרכז הגר למדיניות חברתית טוענים שדיור בר השגה נועד לאוכלוסיות ממעמד נמוך ואילו עיריית תל אביב נשארה בעיקר עם הרף העליון. קביעת הקריטריונים כגון גיל, הכנסה, מצב משפחתי, הם הדרך לתעל את המשאב הציבורי לאוכלוסיות הרצויות. אך סוגיה זו נתונה למתחים פוליטיים ולכן בדיונים בכנסת הקודמת על חוק דיור בר השגה, נושא הקריטריונים היה מושא למחלוקת. נשמע כיצד השפיע החוק בנושא הקריטריונים, והאם זה כלל נכון שהמדינה תתערב ותקבע קריטריונים כלל ארציים. רשימת המרואיינים: מרגרט בן חמו- תושבת שכונת שפירא ופעילה בשכונה אלה ובר, מתכננת במחלקה לתכנון אסטרטגי, בתחום הדיור, בעיריית תל אביב אורית מילבאואר, אדריכלית, בעלת המשרד מילבאואר אדריכלים עו”ד נעמה בן זאב, סמנכ”לית התחדשות עירונית בחברת עזרה וביצרון, חברת בת של עיריית תל אביב סבסטיאן ולרשטיין, מנהל מרכז הגר למדיניות דיור חברתי באוניברסיטת תל אביב צוות הפודקסט: מגישה: הדס צור עריכה: הדס צור וניר לייסט עריכת סאונד: ניר לייסט הסדרה מופקת על ידי אורבנולוגיה, כתב העת של המעבדה לעיצוב עירוני https://urbanologia.tau.ac.il/affordable-housing-podcast/

דיור בר השגה הוא מנגנון שנועד לאזן את שוק הדיור המתייקר שמדיר מתוכו יותר ויותר אוכלוסיות. יצאנו לדרך עם שאלות בנוגע לדיור בר השגה: למי הוא מיועד? מי קובע את הקריטריונים? כיצד מתכננים דירות להשכרה במחיר מופחת? ומה הייחודיות של תכנון מתחמי דיור בר השגה? אך משם הגענו לשאלות רחבות יותר על מדיניות ציבורית, עתיד המגורים ושוק הדיור בישראל. האם בעתיד נמשיך לקנות דירות או נחייה יותר בשכירות, וכיצד המדינה והרשויות העירוניות נערכות לעתיד המשתנה. המשבר בשוק הדיור והתייקרות המחירים, הובילו ערים לקדם מנגנון דיור בר השגה שיוכל להגן ולסייע לאוכלוסיות פגיעות להישאר בתוך העיר. איך מי הן אותן אוכלוסיות, מהו מחיר “בהישג יד” והיכן ניתן לבנות יחידות דב”י (דיור בהישג יד)? כאן המנגנון מתחיל להסתבך. בשלושת הפרקים הקרובים נדון בדיור בר השגה דרך החזון המטרות שהובילו לקידום הנושא, הקריטריונים למי מיועד הדיור בהישג יד, ומגוון מדוע חשוב לשמור על מגוון עירוני וכיצד מגוון קשור בדיור נשמע מפי גורמים ברשות העירונית מה הוביל את עיריית תל אביב להיכנס לתחום של דיור בר השגה. מהן המטרות של הפרויקט והמודלים הכלכליים והתכנוניים לקידומו. נשמע את אדריכלית פרויקט גני שפירא, הפרויקט דיור בר השגה הראשון שקידמה עיריית תל אביב, על ההיבטיים האדריכליים של דיור בהישג יד. ולבסוף נבין איך חוק דיור בר השגה, שעבר בשנת 2018, מאפשר לרשויות עירוניות לקדם יותר פרויקטים כאלו בערי ישראל. רשימת המרואיינים: מרגרט בן חמו- תושבת שכונת שפירא ופעילה בשכונה אלה ובר, מתכננת במחלקה לתכנון אסטרטגי, בתחום הדיור, בעיריית תל אביב אורית מילבאואר, אדריכלית, בעלת המשרד מילבאואר אדריכלים עו”ד נעמה בן זאב, סמנכ”לית התחדשות עירונית בחברת עזרה וביצרון, חברת בת של עיריית תל אביב סבסטיאן ולרשטיין, מנהל מרכז הגר למדיניות דיור חברתי באוניברסיטת תל אביב צוות הפודקסט: מגישה: הדס צור עריכה: הדס צור וניר לייסט עריכת סאונד: ניר לייסט הסדרה מופקת על ידי אורבנולוגיה, כתב העת של המעבדה לעיצוב עירוני https://urbanologia.tau.ac.il/affordable-housing-podcast/

דיור בר השגה הוא מנגנון שנועד לאזן את שוק הדיור המתייקר שמדיר מתוכו יותר ויותר אוכלוסיות. יצאנו לדרך עם שאלות בנוגע לדיור בר השגה: למי הוא מיועד? מי קובע את הקריטריונים? כיצד מתכננים דירות להשכרה במחיר מופחת? ומה הייחודיות של תכנון מתחמי דיור בר השגה? אך משם הגענו לשאלות רחבות יותר על מדיניות ציבורית, עתיד המגורים ושוק הדיור בישראל. האם בעתיד נמשיך לקנות דירות או נחייה יותר בשכירות, וכיצד המדינה והרשויות העירוניות נערכות לעתיד המשתנה. המשבר בשוק הדיור והתייקרות המחירים, הובילו ערים לקדם מנגנון דיור בר השגה שיוכל להגן ולסייע לאוכלוסיות פגיעות להישאר בתוך העיר. איך מי הן אותן אוכלוסיות, מהו מחיר “בהישג יד” והיכן ניתן לבנות יחידות דב”י (דיור בהישג יד)? כאן המנגנון מתחיל להסתבך. בשלושת הפרקים הקרובים נדון בדיור בר השגה דרך החזון המטרות שהובילו לקידום הנושא, הקריטריונים למי מיועד הדיור בהישג יד, ומגוון מדוע חשוב לשמור על מגוון עירוני וכיצד מגוון קשור בדיור נשמע מפי גורמים ברשות העירונית מה הוביל את עיריית תל אביב להיכנס לתחום של דיור בר השגה. מהן המטרות של הפרויקט והמודלים הכלכליים והתכנוניים לקידומו. נשמע את אדריכלית פרויקט גני שפירא, הפרויקט דיור בר השגה הראשון שקידמה עיריית תל אביב, על ההיבטיים האדריכליים של דיור בהישג יד. ולבסוף נבין איך חוק דיור בר השגה, שעבר בשנת 2018, מאפשר לרשויות עירוניות לקדם יותר פרויקטים כאלו בערי ישראל. רשימת המרואיינים: מרגרט בן חמו- תושבת שכונת שפירא ופעילה בשכונה אלה ובר, מתכננת במחלקה לתכנון אסטרטגי, בתחום הדיור, בעיריית תל אביב אורית מילבאואר, אדריכלית, בעלת המשרד מילבאואר אדריכלים עו”ד נעמה בן זאב, סמנכ”לית התחדשות עירונית בחברת עזרה וביצרון, חברת בת של עיריית תל אביב סבסטיאן ולרשטיין, מנהל מרכז הגר למדיניות דיור חברתי באוניברסיטת תל אביב צוות הפודקסט: מגישה: הדס צור עריכה: הדס צור וניר לייסט עריכת סאונד: ניר לייסט הסדרה מופקת על ידי אורבנולוגיה, כתב העת של המעבדה לעיצוב עירוני https://urbanologia.tau.ac.il/affordable-housing-podcast/

הזירה האדריכלית, התיאוריה והפרקטיקה, עוברת בשנים האחרונות שינויים דרמטיים. הכלכלה הנאו ליברלית הנשענת על יזמים פרטיים, הנסיגה של המדינה כגוף מבצע ומיקומה כגוף מתווך המופקד על מדיניות ורגולציה, וההתחזקות של הקהילה בעיצוב סדר היום המרחבי והתכנוני, כל אלו מעצבים מחדש את המקצוע. תשומת לב מרבית ניתנת דווקא למקצוע התכנון. על כך יעידו הפלטפורמות השונות בתקשורת המסקרות כולם תהליכים עירוניים בקנה מידה גדול. תהליכים אשר אינם עוסקים באובייקט אלא בתהליך כינונו של המקום. האובייקט האדריכלי נשכח. אולי כי פשוט האדריכלות הפכה לבלתי רלוונטית. נדמה כי הנושאים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים מעסיקים את מתכנני הערים והגיאוגרפיים בעוד שהאדריכלים מבכרים לעסוק בשאלות של אסתטיקה וראווה ולברוח מהתמודדות עם סוגיות ליבה אשר מעסיקות את מקבלי ההחלטות. לכן סדרה זו מבקשת להפנות את הזרקור חזרה לאדריכלות. זוהי הסיבה שבחרנו לראיין אדריכלים ממשרדים ותיקים בישראל: אמנון רכטר, דודי ודניאל זרחי, ארד שרון, טלי יער-קוסט ומיקי מנספלד. כדי שנוכל, אולי, להבין משהו על ההמשכי והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי. המהפכה הטכנולוגית שינתה את האופן שבו אנו פועלים במרחב. המרחב הפיזי אינו יכול להיתפס במנותק מזה הווירטואלי, הם שלובים זה בזה. האם שינוי דרמטי זה השפיע על תכנון מבני החינוך? עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, עיצוב אותות: עירד אשל https://urbanologia.tau.ac.il/podcast-architects-all-episodes/

הזירה האדריכלית, התיאוריה והפרקטיקה, עוברת בשנים האחרונות שינויים דרמטיים. הכלכלה הנאו ליברלית הנשענת על יזמים פרטיים, הנסיגה של המדינה כגוף מבצע ומיקומה כגוף מתווך המופקד על מדיניות ורגולציה, וההתחזקות של הקהילה בעיצוב סדר היום המרחבי והתכנוני, כל אלו מעצבים מחדש את המקצוע. תשומת לב מרבית ניתנת דווקא למקצוע התכנון. על כך יעידו הפלטפורמות השונות בתקשורת המסקרות כולם תהליכים עירוניים בקנה מידה גדול. תהליכים אשר אינם עוסקים באובייקט אלא בתהליך כינונו של המקום. האובייקט האדריכלי נשכח. אולי כי פשוט האדריכלות הפכה לבלתי רלוונטית. נדמה כי הנושאים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים מעסיקים את מתכנני הערים והגיאוגרפיים בעוד שהאדריכלים מבכרים לעסוק בשאלות של אסתטיקה וראווה ולברוח מהתמודדות עם סוגיות ליבה אשר מעסיקות את מקבלי ההחלטות. לכן סדרה זו מבקשת להפנות את הזרקור חזרה לאדריכלות. זוהי הסיבה שבחרנו לראיין אדריכלים ממשרדים ותיקים בישראל: אמנון רכטר, דודי ודניאל זרחי, ארד שרון, טלי יער-קוסט ומיקי מנספלד. כדי שנוכל, אולי, להבין משהו על ההמשכי והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי. המהפכה הטכנולוגית שינתה את האופן שבו אנו פועלים במרחב. המרחב הפיזי אינו יכול להיתפס במנותק מזה הווירטואלי, הם שלובים זה בזה. האם שינוי דרמטי זה השפיע על תכנון מבני החינוך? עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, עיצוב אותות: עירד אשל https://urbanologia.tau.ac.il/podcast-architects-all-episodes/

הזירה האדריכלית, התיאוריה והפרקטיקה, עוברת בשנים האחרונות שינויים דרמטיים. הכלכלה הנאו ליברלית הנשענת על יזמים פרטיים, הנסיגה של המדינה כגוף מבצע ומיקומה כגוף מתווך המופקד על מדיניות ורגולציה, וההתחזקות של הקהילה בעיצוב סדר היום המרחבי והתכנוני, כל אלו מעצבים מחדש את המקצוע. תשומת לב מרבית ניתנת דווקא למקצוע התכנון. על כך יעידו הפלטפורמות השונות בתקשורת המסקרות כולם תהליכים עירוניים בקנה מידה גדול. תהליכים אשר אינם עוסקים באובייקט אלא בתהליך כינונו של המקום. האובייקט האדריכלי נשכח. אולי כי פשוט האדריכלות הפכה לבלתי רלוונטית. נדמה כי הנושאים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים מעסיקים את מתכנני הערים והגיאוגרפיים בעוד שהאדריכלים מבכרים לעסוק בשאלות של אסתטיקה וראווה ולברוח מהתמודדות עם סוגיות ליבה אשר מעסיקות את מקבלי ההחלטות. לכן סדרה זו מבקשת להפנות את הזרקור חזרה לאדריכלות. זוהי הסיבה שבחרנו לראיין אדריכלים ממשרדים ותיקים בישראל: אמנון רכטר, דודי ודניאל זרחי, ארד שרון, טלי יער-קוסט ומיקי מנספלד. כדי שנוכל, אולי, להבין משהו על ההמשכי והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי. מה המשמעות לגדול בבית בו אדריכלות היא אורח חיים טוטלי? איך זה נראה מנקודת מבטו של ילד, כיצד נתפס היום ממבט של אדם בוגר? שיחה עם האדריכל מיקי מנספלד בנו של אל מנספלד שתכנן את מוזיאון ישראל והיה לאחד האדריכלים החשובים והמשפיעים עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, עיצוב אותות: עירד אשל https://urbanologia.tau.ac.il/podcast-architects-all-episodes/

הזירה האדריכלית, התיאוריה והפרקטיקה, עוברת בשנים האחרונות שינויים דרמטיים. הכלכלה הנאו ליברלית הנשענת על יזמים פרטיים, הנסיגה של המדינה כגוף מבצע ומיקומה כגוף מתווך המופקד על מדיניות ורגולציה, וההתחזקות של הקהילה בעיצוב סדר היום המרחבי והתכנוני, כל אלו מעצבים מחדש את המקצוע. תשומת לב מרבית ניתנת דווקא למקצוע התכנון. על כך יעידו הפלטפורמות השונות בתקשורת המסקרות כולם תהליכים עירוניים בקנה מידה גדול. תהליכים אשר אינם עוסקים באובייקט אלא בתהליך כינונו של המקום. האובייקט האדריכלי נשכח. אולי כי פשוט האדריכלות הפכה לבלתי רלוונטית. נדמה כי הנושאים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים מעסיקים את מתכנני הערים והגיאוגרפיים בעוד שהאדריכלים מבכרים לעסוק בשאלות של אסתטיקה וראווה ולברוח מהתמודדות עם סוגיות ליבה אשר מעסיקות את מקבלי ההחלטות. לכן סדרה זו מבקשת להפנות את הזרקור חזרה לאדריכלות. זוהי הסיבה שבחרנו לראיין אדריכלים ממשרדים ותיקים בישראל: אמנון רכטר, דודי ודניאל זרחי, ארד שרון, טלי יער-קוסט ומיקי מנספלד. כדי שנוכל, אולי, להבין משהו על ההמשכי והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי. מה המשמעות לגדול בבית בו אדריכלות היא אורח חיים טוטלי? איך זה נראה מנקודת מבטו של ילד, כיצד נתפס היום ממבט של אדם בוגר? שיחה עם האדריכל מיקי מנספלד בנו של אל מנספלד שתכנן את מוזיאון ישראל והיה לאחד האדריכלים החשובים והמשפיעים עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, עיצוב אותות: עירד אשל https://urbanologia.tau.ac.il/podcast-architects-all-episodes/

הזירה האדריכלית, התיאוריה והפרקטיקה, עוברת בשנים האחרונות שינויים דרמטיים. הכלכלה הנאו ליברלית הנשענת על יזמים פרטיים, הנסיגה של המדינה כגוף מבצע ומיקומה כגוף מתווך המופקד על מדיניות ורגולציה, וההתחזקות של הקהילה בעיצוב סדר היום המרחבי והתכנוני, כל אלו מעצבים מחדש את המקצוע. תשומת לב מרבית ניתנת דווקא למקצוע התכנון. על כך יעידו הפלטפורמות השונות בתקשורת המסקרות כולם תהליכים עירוניים בקנה מידה גדול. תהליכים אשר אינם עוסקים באובייקט אלא בתהליך כינונו של המקום. האובייקט האדריכלי נשכח. אולי כי פשוט האדריכלות הפכה לבלתי רלוונטית. נדמה כי הנושאים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים מעסיקים את מתכנני הערים והגיאוגרפיים בעוד שהאדריכלים מבכרים לעסוק בשאלות של אסתטיקה וראווה ולברוח מהתמודדות עם סוגיות ליבה אשר מעסיקות את מקבלי ההחלטות. לכן סדרה זו מבקשת להפנות את הזרקור חזרה לאדריכלות. זוהי הסיבה שבחרנו לראיין אדריכלים ממשרדים ותיקים בישראל: אמנון רכטר, דודי ודניאל זרחי, ארד שרון, טלי יער-קוסט ומיקי מנספלד. כדי שנוכל, אולי, להבין משהו על ההמשכי והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי. השוק הסיטונאי בתל אביב הוא מהפרויקטיים הגדולים והמשמעותיים שנעשו בעיר, יש הרואים בו סמל לחדשנות ומנגד יש המבקרים אותו. ראיון עם טלי יער-קוסט שמשרדה תכנן את הפרוייקט.על הרציונאל התכנוני של השוק הסיטונאי והאתגרים בפרויקטים של התחדשות עירונית עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, עיצוב אותות: עירד אשל https://urbanologia.tau.ac.il/podcast-architects-all-episodes/

הזירה האדריכלית, התיאוריה והפרקטיקה, עוברת בשנים האחרונות שינויים דרמטיים. הכלכלה הנאו ליברלית הנשענת על יזמים פרטיים, הנסיגה של המדינה כגוף מבצע ומיקומה כגוף מתווך המופקד על מדיניות ורגולציה, וההתחזקות של הקהילה בעיצוב סדר היום המרחבי והתכנוני, כל אלו מעצבים מחדש את המקצוע. תשומת לב מרבית ניתנת דווקא למקצוע התכנון. על כך יעידו הפלטפורמות השונות בתקשורת המסקרות כולם תהליכים עירוניים בקנה מידה גדול. תהליכים אשר אינם עוסקים באובייקט אלא בתהליך כינונו של המקום. האובייקט האדריכלי נשכח. אולי כי פשוט האדריכלות הפכה לבלתי רלוונטית. נדמה כי הנושאים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים מעסיקים את מתכנני הערים והגיאוגרפיים בעוד שהאדריכלים מבכרים לעסוק בשאלות של אסתטיקה וראווה ולברוח מהתמודדות עם סוגיות ליבה אשר מעסיקות את מקבלי ההחלטות. לכן סדרה זו מבקשת להפנות את הזרקור חזרה לאדריכלות. זוהי הסיבה שבחרנו לראיין אדריכלים ממשרדים ותיקים בישראל: אמנון רכטר, דודי ודניאל זרחי, ארד שרון, טלי יער-קוסט ומיקי מנספלד. כדי שנוכל, אולי, להבין משהו על ההמשכי והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי. השוק הסיטונאי בתל אביב הוא מהפרויקטיים הגדולים והמשמעותיים שנעשו בעיר, יש הרואים בו סמל לחדשנות ומנגד יש המבקרים אותו. ראיון עם טלי יער-קוסט שמשרדה תכנן את הפרוייקט.על הרציונאל התכנוני של השוק הסיטונאי והאתגרים בפרויקטים של התחדשות עירונית עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, עיצוב אותות: עירד אשל https://urbanologia.tau.ac.il/podcast-architects-all-episodes/

הזירה האדריכלית, התיאוריה והפרקטיקה, עוברת בשנים האחרונות שינויים דרמטיים. הכלכלה הנאו ליברלית הנשענת על יזמים פרטיים, הנסיגה של המדינה כגוף מבצע ומיקומה כגוף מתווך המופקד על מדיניות ורגולציה, וההתחזקות של הקהילה בעיצוב סדר היום המרחבי והתכנוני, כל אלו מעצבים מחדש את המקצוע. תשומת לב מרבית ניתנת דווקא למקצוע התכנון. על כך יעידו הפלטפורמות השונות בתקשורת המסקרות כולם תהליכים עירוניים בקנה מידה גדול. תהליכים אשר אינם עוסקים באובייקט אלא בתהליך כינונו של המקום. האובייקט האדריכלי נשכח. אולי כי פשוט האדריכלות הפכה לבלתי רלוונטית. נדמה כי הנושאים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים מעסיקים את מתכנני הערים והגיאוגרפיים בעוד שהאדריכלים מבכרים לעסוק בשאלות של אסתטיקה וראווה ולברוח מהתמודדות עם סוגיות ליבה אשר מעסיקות את מקבלי ההחלטות. לכן סדרה זו מבקשת להפנות את הזרקור חזרה לאדריכלות. זוהי הסיבה שבחרנו לראיין אדריכלים ממשרדים ותיקים בישראל: אמנון רכטר, דודי ודניאל זרחי, ארד שרון, טלי יער-קוסט ומיקי מנספלד. כדי שנוכל, אולי, להבין משהו על ההמשכי והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי. משרד יער מתמחה בין היתר בתכנון שכונות מגורים, מה השתנה בתכנון השכונות בישראל? כיצד התכנון משפיע על מגוון האוכלוסייה? האם מתכננים אחרת שכונה בתל אביב ובבאר שבע? טלי יער-קוסט תדון בפרק בשני פרויקטיים: תכנון שכונת המשתלה בתל אביב ושכונת הפארק בנחל באר שבע עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, עיצוב אותות: עירד אשל https://urbanologia.tau.ac.il/podcast-architects-all-episodes/

הזירה האדריכלית, התיאוריה והפרקטיקה, עוברת בשנים האחרונות שינויים דרמטיים. הכלכלה הנאו ליברלית הנשענת על יזמים פרטיים, הנסיגה של המדינה כגוף מבצע ומיקומה כגוף מתווך המופקד על מדיניות ורגולציה, וההתחזקות של הקהילה בעיצוב סדר היום המרחבי והתכנוני, כל אלו מעצבים מחדש את המקצוע. תשומת לב מרבית ניתנת דווקא למקצוע התכנון. על כך יעידו הפלטפורמות השונות בתקשורת המסקרות כולם תהליכים עירוניים בקנה מידה גדול. תהליכים אשר אינם עוסקים באובייקט אלא בתהליך כינונו של המקום. האובייקט האדריכלי נשכח. אולי כי פשוט האדריכלות הפכה לבלתי רלוונטית. נדמה כי הנושאים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים מעסיקים את מתכנני הערים והגיאוגרפיים בעוד שהאדריכלים מבכרים לעסוק בשאלות של אסתטיקה וראווה ולברוח מהתמודדות עם סוגיות ליבה אשר מעסיקות את מקבלי ההחלטות. לכן סדרה זו מבקשת להפנות את הזרקור חזרה לאדריכלות. זוהי הסיבה שבחרנו לראיין אדריכלים ממשרדים ותיקים בישראל: אמנון רכטר, דודי ודניאל זרחי, ארד שרון, טלי יער-קוסט ומיקי מנספלד. כדי שנוכל, אולי, להבין משהו על ההמשכי והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי. משרד יער מתמחה בין היתר בתכנון שכונות מגורים, מה השתנה בתכנון השכונות בישראל? כיצד התכנון משפיע על מגוון האוכלוסייה? האם מתכננים אחרת שכונה בתל אביב ובבאר שבע? טלי יער-קוסט תדון בפרק בשני פרויקטיים: תכנון שכונת המשתלה בתל אביב ושכונת הפארק בנחל באר שבע עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, עיצוב אותות: עירד אשל https://urbanologia.tau.ac.il/podcast-architects-all-episodes/

הזירה האדריכלית, התיאוריה והפרקטיקה, עוברת בשנים האחרונות שינויים דרמטיים. הכלכלה הנאו ליברלית הנשענת על יזמים פרטיים, הנסיגה של המדינה כגוף מבצע ומיקומה כגוף מתווך המופקד על מדיניות ורגולציה, וההתחזקות של הקהילה בעיצוב סדר היום המרחבי והתכנוני, כל אלו מעצבים מחדש את המקצוע. תשומת לב מרבית ניתנת דווקא למקצוע התכנון. על כך יעידו הפלטפורמות השונות בתקשורת המסקרות כולם תהליכים עירוניים בקנה מידה גדול. תהליכים אשר אינם עוסקים באובייקט אלא בתהליך כינונו של המקום. האובייקט האדריכלי נשכח. אולי כי פשוט האדריכלות הפכה לבלתי רלוונטית. נדמה כי הנושאים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים מעסיקים את מתכנני הערים והגיאוגרפיים בעוד שהאדריכלים מבכרים לעסוק בשאלות של אסתטיקה וראווה ולברוח מהתמודדות עם סוגיות ליבה אשר מעסיקות את מקבלי ההחלטות. לכן סדרה זו מבקשת להפנות את הזרקור חזרה לאדריכלות. זוהי הסיבה שבחרנו לראיין אדריכלים ממשרדים ותיקים בישראל: אמנון רכטר, דודי ודניאל זרחי, ארד שרון, טלי יער-קוסט ומיקי מנספלד. כדי שנוכל, אולי, להבין משהו על ההמשכי והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי. איך מתכננים בתי חולים? האם חלו שינויים דרמטיים באופן בו אנו מתייחסים לחולה ולמשפחתו? האם לשינויים אלו ביטוי אדריכלי? הפרק ידון במעורבות של משרד שרון אדריכלים בתחום תכנון בתי החולים, תוך התייחסות להבדלים הדוריים בתכנון בתי החולים. הפרק יציג שני מבנים באיכילוב: מגדל סוראסקי ובניין הלב על שם סמי עופר. עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, עיצוב אותות: עירד אשל https://urbanologia.tau.ac.il/podcast-architects-all-episodes/

הזירה האדריכלית, התיאוריה והפרקטיקה, עוברת בשנים האחרונות שינויים דרמטיים. הכלכלה הנאו ליברלית הנשענת על יזמים פרטיים, הנסיגה של המדינה כגוף מבצע ומיקומה כגוף מתווך המופקד על מדיניות ורגולציה, וההתחזקות של הקהילה בעיצוב סדר היום המרחבי והתכנוני, כל אלו מעצבים מחדש את המקצוע. תשומת לב מרבית ניתנת דווקא למקצוע התכנון. על כך יעידו הפלטפורמות השונות בתקשורת המסקרות כולם תהליכים עירוניים בקנה מידה גדול. תהליכים אשר אינם עוסקים באובייקט אלא בתהליך כינונו של המקום. האובייקט האדריכלי נשכח. אולי כי פשוט האדריכלות הפכה לבלתי רלוונטית. נדמה כי הנושאים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים מעסיקים את מתכנני הערים והגיאוגרפיים בעוד שהאדריכלים מבכרים לעסוק בשאלות של אסתטיקה וראווה ולברוח מהתמודדות עם סוגיות ליבה אשר מעסיקות את מקבלי ההחלטות. לכן סדרה זו מבקשת להפנות את הזרקור חזרה לאדריכלות. זוהי הסיבה שבחרנו לראיין אדריכלים ממשרדים ותיקים בישראל: אמנון רכטר, דודי ודניאל זרחי, ארד שרון, טלי יער-קוסט ומיקי מנספלד. כדי שנוכל, אולי, להבין משהו על ההמשכי והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי. איך מתכננים בתי חולים? האם חלו שינויים דרמטיים באופן בו אנו מתייחסים לחולה ולמשפחתו? האם לשינויים אלו ביטוי אדריכלי? הפרק ידון במעורבות של משרד שרון אדריכלים בתחום תכנון בתי החולים, תוך התייחסות להבדלים הדוריים בתכנון בתי החולים. הפרק יציג שני מבנים באיכילוב: מגדל סוראסקי ובניין הלב על שם סמי עופר. עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, עיצוב אותות: עירד אשל https://urbanologia.tau.ac.il/podcast-architects-all-episodes/

הזירה האדריכלית, התיאוריה והפרקטיקה, עוברת בשנים האחרונות שינויים דרמטיים. הכלכלה הנאו ליברלית הנשענת על יזמים פרטיים, הנסיגה של המדינה כגוף מבצע ומיקומה כגוף מתווך המופקד על מדיניות ורגולציה, וההתחזקות של הקהילה בעיצוב סדר היום המרחבי והתכנוני, כל אלו מעצבים מחדש את המקצוע. תשומת לב מרבית ניתנת דווקא למקצוע התכנון. על כך יעידו הפלטפורמות השונות בתקשורת המסקרות כולם תהליכים עירוניים בקנה מידה גדול. תהליכים אשר אינם עוסקים באובייקט אלא בתהליך כינונו של המקום. האובייקט האדריכלי נשכח. אולי כי פשוט האדריכלות הפכה לבלתי רלוונטית. נדמה כי הנושאים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים מעסיקים את מתכנני הערים והגיאוגרפיים בעוד שהאדריכלים מבכרים לעסוק בשאלות של אסתטיקה וראווה ולברוח מהתמודדות עם סוגיות ליבה אשר מעסיקות את מקבלי ההחלטות. לכן סדרה זו מבקשת להפנות את הזרקור חזרה לאדריכלות. זוהי הסיבה שבחרנו לראיין אדריכלים ממשרדים ותיקים בישראל: אמנון רכטר, דודי ודניאל זרחי, ארד שרון, טלי יער-קוסט ומיקי מנספלד. כדי שנוכל, אולי, להבין משהו על ההמשכי והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי. ראיון עם האדריכל ארד שרון נכדו של אריה שרון שאחראי לתכנית שרון, תכנית המתאר הראשונה והמשפיעה בישראל. נשוחח על השושלת המשפחתית, על אביו אלדר שרון, ההצטרפות של כל אחד למשרד, הלבטים, הפרויקטים וההבדל בין הדמויות השונות שהפכו לאייקנות בתרבות הישראלית ובמורשת האדריכלית עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, עיצוב אותות: עירד אשל https://urbanologia.tau.ac.il/podcast-architects-all-episodes/

הזירה האדריכלית, התיאוריה והפרקטיקה, עוברת בשנים האחרונות שינויים דרמטיים. הכלכלה הנאו ליברלית הנשענת על יזמים פרטיים, הנסיגה של המדינה כגוף מבצע ומיקומה כגוף מתווך המופקד על מדיניות ורגולציה, וההתחזקות של הקהילה בעיצוב סדר היום המרחבי והתכנוני, כל אלו מעצבים מחדש את המקצוע. תשומת לב מרבית ניתנת דווקא למקצוע התכנון. על כך יעידו הפלטפורמות השונות בתקשורת המסקרות כולם תהליכים עירוניים בקנה מידה גדול. תהליכים אשר אינם עוסקים באובייקט אלא בתהליך כינונו של המקום. האובייקט האדריכלי נשכח. אולי כי פשוט האדריכלות הפכה לבלתי רלוונטית. נדמה כי הנושאים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים מעסיקים את מתכנני הערים והגיאוגרפיים בעוד שהאדריכלים מבכרים לעסוק בשאלות של אסתטיקה וראווה ולברוח מהתמודדות עם סוגיות ליבה אשר מעסיקות את מקבלי ההחלטות. לכן סדרה זו מבקשת להפנות את הזרקור חזרה לאדריכלות. זוהי הסיבה שבחרנו לראיין אדריכלים ממשרדים ותיקים בישראל: אמנון רכטר, דודי ודניאל זרחי, ארד שרון, טלי יער-קוסט ומיקי מנספלד. כדי שנוכל, אולי, להבין משהו על ההמשכי והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי. ראיון עם האדריכל ארד שרון נכדו של אריה שרון שאחראי לתכנית שרון, תכנית המתאר הראשונה והמשפיעה בישראל. נשוחח על השושלת המשפחתית, על אביו אלדר שרון, ההצטרפות של כל אחד למשרד, הלבטים, הפרויקטים וההבדל בין הדמויות השונות שהפכו לאייקנות בתרבות הישראלית ובמורשת האדריכלית עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, עיצוב אותות: עירד אשל https://urbanologia.tau.ac.il/podcast-architects-all-episodes/

הזירה האדריכלית, התיאוריה והפרקטיקה, עוברת בשנים האחרונות שינויים דרמטיים. הכלכלה הנאו ליברלית הנשענת על יזמים פרטיים, הנסיגה של המדינה כגוף מבצע ומיקומה כגוף מתווך המופקד על מדיניות ורגולציה, וההתחזקות של הקהילה בעיצוב סדר היום המרחבי והתכנוני, כל אלו מעצבים מחדש את המקצוע. תשומת לב מרבית ניתנת דווקא למקצוע התכנון. על כך יעידו הפלטפורמות השונות בתקשורת המסקרות כולם תהליכים עירוניים בקנה מידה גדול. תהליכים אשר אינם עוסקים באובייקט אלא בתהליך כינונו של המקום. האובייקט האדריכלי נשכח. אולי כי פשוט האדריכלות הפכה לבלתי רלוונטית. נדמה כי הנושאים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים מעסיקים את מתכנני הערים והגיאוגרפיים בעוד שהאדריכלים מבכרים לעסוק בשאלות של אסתטיקה וראווה ולברוח מהתמודדות עם סוגיות ליבה אשר מעסיקות את מקבלי ההחלטות. לכן סדרה זו מבקשת להפנות את הזרקור חזרה לאדריכלות. זוהי הסיבה שבחרנו לראיין אדריכלים ממשרדים ותיקים בישראל: אמנון רכטר, דודי ודניאל זרחי, ארד שרון, טלי יער-קוסט ומיקי מנספלד. כדי שנוכל, אולי, להבין משהו על ההמשכי והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי. בחלקה השני של השיחה עם דניאל ודודי זרחי הם בחרו להציג שלושה פרויקטים המייצגים את העבודה הרב-דורית במשרד: בית חולים תל השומר אותו תכנן משה זרחי, קרית עתידים, פרויקט אשר הוביל דודי זרחי והיכל בתי המשפט בירושלים ובהובלתו של דניאל זרחי. בדבריהם הם מסים להסביר את המשותף בין העבודות לאורך השנים ובמיוחד עומדים על התפיסה המערכתית המאפיינת את הפרויקטים שלהם, ההתייחסות למקום ולקונטקסט והשפה האדריכלית המאפיינת את עבודתם. עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, עיצוב אותות: עירד אשל https://urbanologia.tau.ac.il/podcast-architects-all-episodes/

הזירה האדריכלית, התיאוריה והפרקטיקה, עוברת בשנים האחרונות שינויים דרמטיים. הכלכלה הנאו ליברלית הנשענת על יזמים פרטיים, הנסיגה של המדינה כגוף מבצע ומיקומה כגוף מתווך המופקד על מדיניות ורגולציה, וההתחזקות של הקהילה בעיצוב סדר היום המרחבי והתכנוני, כל אלו מעצבים מחדש את המקצוע. תשומת לב מרבית ניתנת דווקא למקצוע התכנון. על כך יעידו הפלטפורמות השונות בתקשורת המסקרות כולם תהליכים עירוניים בקנה מידה גדול. תהליכים אשר אינם עוסקים באובייקט אלא בתהליך כינונו של המקום. האובייקט האדריכלי נשכח. אולי כי פשוט האדריכלות הפכה לבלתי רלוונטית. נדמה כי הנושאים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים מעסיקים את מתכנני הערים והגיאוגרפיים בעוד שהאדריכלים מבכרים לעסוק בשאלות של אסתטיקה וראווה ולברוח מהתמודדות עם סוגיות ליבה אשר מעסיקות את מקבלי ההחלטות. לכן סדרה זו מבקשת להפנות את הזרקור חזרה לאדריכלות. זוהי הסיבה שבחרנו לראיין אדריכלים ממשרדים ותיקים בישראל: אמנון רכטר, דודי ודניאל זרחי, ארד שרון, טלי יער-קוסט ומיקי מנספלד. כדי שנוכל, אולי, להבין משהו על ההמשכי והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי. בחלקה השני של השיחה עם דניאל ודודי זרחי הם בחרו להציג שלושה פרויקטים המייצגים את העבודה הרב-דורית במשרד: בית חולים תל השומר אותו תכנן משה זרחי, קרית עתידים, פרויקט אשר הוביל דודי זרחי והיכל בתי המשפט בירושלים ובהובלתו של דניאל זרחי. בדבריהם הם מסים להסביר את המשותף בין העבודות לאורך השנים ובמיוחד עומדים על התפיסה המערכתית המאפיינת את הפרויקטים שלהם, ההתייחסות למקום ולקונטקסט והשפה האדריכלית המאפיינת את עבודתם. עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, עיצוב אותות: עירד אשל https://urbanologia.tau.ac.il/podcast-architects-all-episodes/

הזירה האדריכלית, התיאוריה והפרקטיקה, עוברת בשנים האחרונות שינויים דרמטיים. הכלכלה הנאו ליברלית הנשענת על יזמים פרטיים, הנסיגה של המדינה כגוף מבצע ומיקומה כגוף מתווך המופקד על מדיניות ורגולציה, וההתחזקות של הקהילה בעיצוב סדר היום המרחבי והתכנוני, כל אלו מעצבים מחדש את המקצוע. תשומת לב מרבית ניתנת דווקא למקצוע התכנון. על כך יעידו הפלטפורמות השונות בתקשורת המסקרות כולם תהליכים עירוניים בקנה מידה גדול. תהליכים אשר אינם עוסקים באובייקט אלא בתהליך כינונו של המקום. האובייקט האדריכלי נשכח. אולי כי פשוט האדריכלות הפכה לבלתי רלוונטית. נדמה כי הנושאים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים מעסיקים את מתכנני הערים והגיאוגרפיים בעוד שהאדריכלים מבכרים לעסוק בשאלות של אסתטיקה וראווה ולברוח מהתמודדות עם סוגיות ליבה אשר מעסיקות את מקבלי ההחלטות. לכן סדרה זו מבקשת להפנות את הזרקור חזרה לאדריכלות. זוהי הסיבה שבחרנו לראיין אדריכלים ממשרדים ותיקים בישראל: אמנון רכטר, דודי ודניאל זרחי, ארד שרון, טלי יער-קוסט ומיקי מנספלד. כדי שנוכל, אולי, להבין משהו על ההמשכי והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי. דודי ודניאל זרחי בראיון לפודקסט האדריכלים. הפרק יתמקד בתחרויות אדריכלים, איך ניגשים לתחרות, איך מתחילים פרויקט, ומה הייחודיות והמרכזיות של תחרויות אדריכלים למקצוע? עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, עיצוב אותות: עירד אשל https://urbanologia.tau.ac.il/podcast-architects-all-episodes/

הזירה האדריכלית, התיאוריה והפרקטיקה, עוברת בשנים האחרונות שינויים דרמטיים. הכלכלה הנאו ליברלית הנשענת על יזמים פרטיים, הנסיגה של המדינה כגוף מבצע ומיקומה כגוף מתווך המופקד על מדיניות ורגולציה, וההתחזקות של הקהילה בעיצוב סדר היום המרחבי והתכנוני, כל אלו מעצבים מחדש את המקצוע. תשומת לב מרבית ניתנת דווקא למקצוע התכנון. על כך יעידו הפלטפורמות השונות בתקשורת המסקרות כולם תהליכים עירוניים בקנה מידה גדול. תהליכים אשר אינם עוסקים באובייקט אלא בתהליך כינונו של המקום. האובייקט האדריכלי נשכח. אולי כי פשוט האדריכלות הפכה לבלתי רלוונטית. נדמה כי הנושאים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים מעסיקים את מתכנני הערים והגיאוגרפיים בעוד שהאדריכלים מבכרים לעסוק בשאלות של אסתטיקה וראווה ולברוח מהתמודדות עם סוגיות ליבה אשר מעסיקות את מקבלי ההחלטות. לכן סדרה זו מבקשת להפנות את הזרקור חזרה לאדריכלות. זוהי הסיבה שבחרנו לראיין אדריכלים ממשרדים ותיקים בישראל: אמנון רכטר, דודי ודניאל זרחי, ארד שרון, טלי יער-קוסט ומיקי מנספלד. כדי שנוכל, אולי, להבין משהו על ההמשכי והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי. דודי ודניאל זרחי בראיון לפודקסט האדריכלים. הפרק יתמקד בתחרויות אדריכלים, איך ניגשים לתחרות, איך מתחילים פרויקט, ומה הייחודיות והמרכזיות של תחרויות אדריכלים למקצוע? עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, עיצוב אותות: עירד אשל https://urbanologia.tau.ac.il/podcast-architects-all-episodes/

הזירה האדריכלית, התיאוריה והפרקטיקה, עוברת בשנים האחרונות שינויים דרמטיים. הכלכלה הנאו ליברלית הנשענת על יזמים פרטיים, הנסיגה של המדינה כגוף מבצע ומיקומה כגוף מתווך המופקד על מדיניות ורגולציה, וההתחזקות של הקהילה בעיצוב סדר היום המרחבי והתכנוני, כל אלו מעצבים מחדש את המקצוע. תשומת לב מרבית ניתנת דווקא למקצוע התכנון. על כך יעידו הפלטפורמות השונות בתקשורת המסקרות כולם תהליכים עירוניים בקנה מידה גדול. תהליכים אשר אינם עוסקים באובייקט אלא בתהליך כינונו של המקום. האובייקט האדריכלי נשכח. אולי כי פשוט האדריכלות הפכה לבלתי רלוונטית. נדמה כי הנושאים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים מעסיקים את מתכנני הערים והגיאוגרפיים בעוד שהאדריכלים מבכרים לעסוק בשאלות של אסתטיקה וראווה ולברוח מהתמודדות עם סוגיות ליבה אשר מעסיקות את מקבלי ההחלטות. לכן סדרה זו מבקשת להפנות את הזרקור חזרה לאדריכלות. זוהי הסיבה שבחרנו לראיין אדריכלים ממשרדים ותיקים בישראל: אמנון רכטר, דודי ודניאל זרחי, ארד שרון, טלי יער-קוסט ומיקי מנספלד. כדי שנוכל, אולי, להבין משהו על ההמשכי והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי. איך השתנה התכנון של בתי הבראה ובתי מלון וכיצד זה משקף את השינויים בתרבות הצריכה והפנאי שלנו? הפרק יעבור דרך שלושה דורות של תכנון בתי מלון בישראל: מבתי ההבראה בתכנונו של זאב רכטר, דרך מלון הילטון ת"א שתכנן יעקב רכטר ולבסוף מלון אלמה ששופץ על ידי הנכד אמנון רכטר עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, עיצוב אותות: עירד אשל https://urbanologia.tau.ac.il/podcast-architects-all-episodes/

הזירה האדריכלית, התיאוריה והפרקטיקה, עוברת בשנים האחרונות שינויים דרמטיים. הכלכלה הנאו ליברלית הנשענת על יזמים פרטיים, הנסיגה של המדינה כגוף מבצע ומיקומה כגוף מתווך המופקד על מדיניות ורגולציה, וההתחזקות של הקהילה בעיצוב סדר היום המרחבי והתכנוני, כל אלו מעצבים מחדש את המקצוע. תשומת לב מרבית ניתנת דווקא למקצוע התכנון. על כך יעידו הפלטפורמות השונות בתקשורת המסקרות כולם תהליכים עירוניים בקנה מידה גדול. תהליכים אשר אינם עוסקים באובייקט אלא בתהליך כינונו של המקום. האובייקט האדריכלי נשכח. אולי כי פשוט האדריכלות הפכה לבלתי רלוונטית. נדמה כי הנושאים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים מעסיקים את מתכנני הערים והגיאוגרפיים בעוד שהאדריכלים מבכרים לעסוק בשאלות של אסתטיקה וראווה ולברוח מהתמודדות עם סוגיות ליבה אשר מעסיקות את מקבלי ההחלטות. לכן סדרה זו מבקשת להפנות את הזרקור חזרה לאדריכלות. זוהי הסיבה שבחרנו לראיין אדריכלים ממשרדים ותיקים בישראל: אמנון רכטר, דודי ודניאל זרחי, ארד שרון, טלי יער-קוסט ומיקי מנספלד. כדי שנוכל, אולי, להבין משהו על ההמשכי והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי. איך השתנה התכנון של בתי הבראה ובתי מלון וכיצד זה משקף את השינויים בתרבות הצריכה והפנאי שלנו? הפרק יעבור דרך שלושה דורות של תכנון בתי מלון בישראל: מבתי ההבראה בתכנונו של זאב רכטר, דרך מלון הילטון ת"א שתכנן יעקב רכטר ולבסוף מלון אלמה ששופץ על ידי הנכד אמנון רכטר עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, עיצוב אותות: עירד אשל https://urbanologia.tau.ac.il/podcast-architects-all-episodes/

הזירה האדריכלית, התיאוריה והפרקטיקה, עוברת בשנים האחרונות שינויים דרמטיים. הכלכלה הנאו ליברלית הנשענת על יזמים פרטיים, הנסיגה של המדינה כגוף מבצע ומיקומה כגוף מתווך המופקד על מדיניות ורגולציה, וההתחזקות של הקהילה בעיצוב סדר היום המרחבי והתכנוני, כל אלו מעצבים מחדש את המקצוע. תשומת לב מרבית ניתנת דווקא למקצוע התכנון. על כך יעידו הפלטפורמות השונות בתקשורת המסקרות כולם תהליכים עירוניים בקנה מידה גדול. תהליכים אשר אינם עוסקים באובייקט אלא בתהליך כינונו של המקום. האובייקט האדריכלי נשכח. אולי כי פשוט האדריכלות הפכה לבלתי רלוונטית. נדמה כי הנושאים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים מעסיקים את מתכנני הערים והגיאוגרפיים בעוד שהאדריכלים מבכרים לעסוק בשאלות של אסתטיקה וראווה ולברוח מהתמודדות עם סוגיות ליבה אשר מעסיקות את מקבלי ההחלטות. לכן סדרה זו מבקשת להפנות את הזרקור חזרה לאדריכלות. זוהי הסיבה שבחרנו לראיין אדריכלים ממשרדים ותיקים בישראל: אמנון רכטר, דודי ודניאל זרחי, ארד שרון, טלי יער-קוסט ומיקי מנספלד. כדי שנוכל, אולי, להבין משהו על ההמשכי והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי. פרק ראשון בסדרת הפודקסט האדריכלים, על האבולוציה של התכנון האדריכלי בישראל. שיחתנו הראשונה עם אמנון רכטר תתמקד בסיפור המשפחתי, עבודותיו הראשונות של סבו זאב רכטר, התפתחות המשרד, החינוך של אמנון רכטר והצטרפותו למשרד לצד אביו. עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, עיצוב אותות: עירד אשל https://urbanologia.tau.ac.il/podcast-architects-all-episodes/

הזירה האדריכלית, התיאוריה והפרקטיקה, עוברת בשנים האחרונות שינויים דרמטיים. הכלכלה הנאו ליברלית הנשענת על יזמים פרטיים, הנסיגה של המדינה כגוף מבצע ומיקומה כגוף מתווך המופקד על מדיניות ורגולציה, וההתחזקות של הקהילה בעיצוב סדר היום המרחבי והתכנוני, כל אלו מעצבים מחדש את המקצוע. תשומת לב מרבית ניתנת דווקא למקצוע התכנון. על כך יעידו הפלטפורמות השונות בתקשורת המסקרות כולם תהליכים עירוניים בקנה מידה גדול. תהליכים אשר אינם עוסקים באובייקט אלא בתהליך כינונו של המקום. האובייקט האדריכלי נשכח. אולי כי פשוט האדריכלות הפכה לבלתי רלוונטית. נדמה כי הנושאים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים מעסיקים את מתכנני הערים והגיאוגרפיים בעוד שהאדריכלים מבכרים לעסוק בשאלות של אסתטיקה וראווה ולברוח מהתמודדות עם סוגיות ליבה אשר מעסיקות את מקבלי ההחלטות. לכן סדרה זו מבקשת להפנות את הזרקור חזרה לאדריכלות. זוהי הסיבה שבחרנו לראיין אדריכלים ממשרדים ותיקים בישראל: אמנון רכטר, דודי ודניאל זרחי, ארד שרון, טלי יער-קוסט ומיקי מנספלד. כדי שנוכל, אולי, להבין משהו על ההמשכי והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי. פרק ראשון בסדרת הפודקסט האדריכלים, על האבולוציה של התכנון האדריכלי בישראל. שיחתנו הראשונה עם אמנון רכטר תתמקד בסיפור המשפחתי, עבודותיו הראשונות של סבו זאב רכטר, התפתחות המשרד, החינוך של אמנון רכטר והצטרפותו למשרד לצד אביו. עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, עיצוב אותות: עירד אשל https://urbanologia.tau.ac.il/podcast-architects-all-episodes/

הזמנו לחדר החקירות שלנו את דורי פרנס: מוזיקאי, מלחין ומתרגם, זוכה פרס התיאטרון הישראלי ופרס לנדאו למדעים ואמנויות. דורי הקים את אתר האינטרנט "שייקספיר ושות'" שבו הוא מפרסם לקהל הרחב את תרגומיו ליצירות המופת של שייקספיר ובני דורו, ביניהם התרגום ל"המלט" אותו קראנו בקורס. דורי יספר לנו איך נולד פרויקט התרגומים של שייקספיר, ישתף בתשוקה שלו לתרגום שייקספיר ובאתגרים שמשימה זו מציבה. דרור ודורי ידונו בעמימויות ובריבוי המשמעויות ב"המלט", באופן שבו הם משפיעים על עבודת התרגום ובאופן שבו הם מאפשרים - או לא מאפשרים - לקרוא את "המלט" בדרך החתרנית שהוצעה במהלך השיעור האחרון. השיחה התקיימה במסגרת הקורס "תעלומת הבלש: מה מסתירים מאיתנו ומה יכולים לגלות לנו בלשים ספרותיים" שפותח כחלק מתכנית "שאר רוח" (ע"ש קרן מנדל). האתר שדורי הקים, "שייקספיר ושות'": https://www.shakespeare.co.il/ לחצו על הקישור הבא כדי ללמוד את הקורס המלא: https://campus.gov.il/course/tauacd_detctmstry_he2024_1/ 00:00 - הקדמה: על תרגום שייקספיר ועל יצירתו של שייקספיר 09:42 - המלט: הביקורות על המחזה, ריבוי המשמעויות והעמימויות 25:24 - דורי מגיב לקריאה הבלשית 33:02 - דורי משתף בקטעים אהובים מיצירתו של שייקספיר 38:15 - תרגום ספרות בעידן הבינה המלאכותית

אירחנו בחדר החקירות שלנו את ד"ר חן אדלסבורג: מרצה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב וחוקרת ספרות שמתמקדת בחקר הגבריות בתרבות ובספרות. חן תספר בהרחבה על הפרשנות של פרויד ל"אדיפוס המלך", על "תיאוריית הפיתוי" שקדמה לה, ועל הקשר של הללו לאופן שבו הגבריות התעצבה בחברה שלנו. היא תציג לנו מספר קריאות פרשניות מעניינות נוספות במחזה ותדון יחד עם דרור בקריאה הבלשית של פייר באיאר ובשאלה האם וכיצד זיכוי אדיפוס מאשמה יכול להשפיע על עיצובה של אותה תפיסת גבריות. השיחה התקיימה במסגרת הקורס "תעלומת הבלש: מה מסתירים מאיתנו ומה יכולים לגלות לנו בלשים ספרותיים" שפותח כחלק מתכנית "שאר רוח" (ע"ש קרן מנדל). לחצו על הקישור הבא כדי ללמוד את הקורס המלא: https://campus.gov.il/course/tauacd_detctmstry_he2024_1/

הפרק יבחן כיצד סוגיות של מגדר עומדות במרכז מערכת הבחירות הזו שבא קמלה האריס עשויה להיבחר כנשיאה הראשונה בהיסטוריה האמריקאית. ד"ר יואב פרומר, ראש המרכז לחקר ארה"ב באוניברסיטת תל אביב, משוחח עם ההיסטוריונית פרופ' יעל שטרנהל מאוניברסיטת תל אביב. השניים ידונו בכיצד פסיקת בית המשפט העליון מלפני שנתיים שביטלה את הזכות להפלות עשויה להשפיע על הבוחרים ובעיקר על הבוחרות, על תפיסות מתחרות של גבריות, מיניות ומשפחה בקרב שני המחנות, ועל השפעת רעיונות פטריארכליים, אפילו מיזוגניים, על השיח הפוליטי האמריקאי. יעל שטרנהל היא פרופסור בבית ספר להיסטוריה וראש המסלול ללימודים אמריקניים באוניברסיטת תל אביב. היא מומחית להיסטוריה אפרו-אמריקאית, ליחסי גזע בארה"ב, להיסטוריה של הדרום ושל מלחמת האזרחים האמריקאית. ספרה החדש הוא War on Record: The Archive and the Afterlife of the Civil War https://www.amazon.com/War-Record-Archive-Afterlife-Civil/dp/0300234147

דניאל כהן, שותף מנהל בקרן הון סיכון Viola Ventures ובוגר של ביה"ס למדעי המחשב ע"ש בלווטניק באוניברסיטת ת"א מראיין: פרופ' חזי ישורון, חוקר בכיר בבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב (אמריטוס) ויו"ר קרן היזמים.ות של ביה"ס למדעי המחשב ע"ש בלווטניק דניאל משתף במסלול חיו האישי והמקצועי, מההחלטה ללמוד בביה"ס למדעי המחשב באוניברסיטת ת"א דרך תוכנית הלימודים, החוויות מלימודיו ועד תפקידו הנוכחי כשותף מנהל בקרן הון סיכון. דניאל תורם לקרן היזמים.ות של ביה"ס, שהוקמה לצד התוכנית ללימודי מדעי המחשב לתואר ראשון, עם חטיבה ביזמות ובחדשנות.

דורית דור (PhD ), מנהלת הפיתוח והטכנולוגיות (CTO) בחברת צ'ק פוינט מראיין: פרופ' חזי ישורון, חוקר בכיר בבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב (אמריטוס) ויו"ר קרן היזמים.ות של ביה"ס למדעי המחשב ע"ש בלווטניק דורית דור היא דוקטור למדעי המחשב (PhD), מנהלת הפיתוח והטכנולוגיות (CTO) בחברת צ'ק פוינט וזוכת 'פרס ביטחון ישראל'. דורית היא בוגרת של ביה"ס למדעי המחשב ע"ש בלווטניק. היא ובן זוגה תומר דור, תורמים לקרן היזמים.יות של ביה"ס, שהוקמה לצד התוכנית ללימודי מדעי המחשב לתואר ראשון, עם חטיבה ביזמות ובחדשנות.

בחדר החקירות שלנו התארחה לשיחה ד"ר נורית בובליל: מנהלת אגף המעבדות (בראשן מעבדת ה-DNA הפלילית) במרכז הלאומי לרפואה משפטית ומרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. נורית אמונה על בדיקת ראיות פליליות בתיקי עבירות המתה ורצח ועל זיהוי גופות אלמונים. היא תספר איך הגיעה לתפקיד המורכב והחשוב אותו היא מבצעת ותשתף אותנו בסיפורים מרתקים מההיסטוריה של מדע הזיהוי הפלילי. נורית תסביר מדוע לשרלוק הולמס יש חלק מרכזי בהתפתחותו של מדע הזיהוי הפלילי, אך גם תראה לנו שהמסקנות שלו כבלש לא בהכרח עומדות בסטנדרט המדעי של התחום - ושזו לא בהכרח בעיה. השיחה התקיימה במסגרת הקורס "תעלומת הבלש: מה מסתירים מאיתנו ומה יכולים לגלות לנו בלשים ספרותיים" שפותח כחלק מתכנית "שאר רוח" (ע"ש קרן מנדל). 00:00 - הקדמה 03:50 - ההיסטוריה של מדע הזיהוי הפלילי 25:05 - מדע הזיהוי הפלילי היום 35:15 - שרלוק הולמס ומדע הזיהוי הפלילי 51:10 - סיום: טיפ לסופר בלשים לחצו על הקישור הבא כדי ללמוד את הקורס המלא: https://campus.gov.il/course/tauacd_detctmstry_he2024_1/

פרק 7 בתכניתו של ד"ר מיכאל מירו, טבע הסביבה. בפרק הזה מתארח פרופ' יוסי לשם מבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב. הפרופ' לשם מתאר את הנזק הכבד שנגרם לטבע בעקבות המלחמה. לדבריו בטעות הציפורים התנודדות זוהו ככלי טייס עויין ושילמו בחייהן. לדבריו הציפורים שינו את התוואי והן נחות במקומות שם לא נשמעים רעמי המלחמה. מעבר לכך, בגלל הירי המסיבי אלפי דונמים של שמורות הטבע בצפון עלו באש ובעלי חיים רבים נלכדו שם. מפיקת התכנית נעמי בוטון

פרק 7 בתכניתו של ד"ר מיכאל מירו, טבע הסביבה. בפרק הזה מתארח פרופ' יוסי לשם מבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב. הפרופ' לשם מתאר את הנזק הכבד שנגרם לטבע בעקבות המלחמה. לדבריו בטעות הציפורים התנודדות זוהו ככלי טייס עויין ושילמו בחייהן. לדבריו הציפורים שינו את התוואי והן נחות במקומות שם לא נשמעים רעמי המלחמה. מעבר לכך, בגלל הירי המסיבי אלפי דונמים של שמורות הטבע בצפון עלו באש ובעלי חיים רבים נלכדו שם. מפיקת התכנית נעמי בוטון

פרק 6 בתכניתו של ד"ר מיכאל מירו, טבע הסביבה. בפרק הזה מתארח פרופ' יוסי לשם מבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב. הפרופ' לשם מתאר בדרכו המיוחדת והמרתקת את התהליך של בחירת הציפור הלאומית, דמוקרטיה במיטבה. תהליך שהעלה לסדר היום את הצורך בשמירה על הטבע בכלל ועל הציפורים בפרט. הסיפורים שליוו את התהליך רוכזו במלאכת מחשבת בספר שחיבר פרופ' לשם עם דן אלון מנכ"ל החברה להגנת הטבע. פרק באקופוליטה שיכול לשמש את כלל אזרחי ישראל, ככלי לשינוי התפישה כלפי הטבע ובכלל.

פרק 6 בתכניתו של ד"ר מיכאל מירו, טבע הסביבה. בפרק הזה מתארח פרופ' יוסי לשם מבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב. הפרופ' לשם מתאר בדרכו המיוחדת והמרתקת את התהליך של בחירת הציפור הלאומית, דמוקרטיה במיטבה. תהליך שהעלה לסדר היום את הצורך בשמירה על הטבע בכלל ועל הציפורים בפרט. הסיפורים שליוו את התהליך רוכזו במלאכת מחשבת בספר שחיבר פרופ' לשם עם דן אלון מנכ"ל החברה להגנת הטבע. פרק באקופוליטה שיכול לשמש את כלל אזרחי ישראל, ככלי לשינוי התפישה כלפי הטבע ובכלל.

ובפרק זה, הרביעי במספר, נתחיל לשוחח על הקשר המרתק שבין השפה המוזיקאלית, השפה המילולית ומדע הבלשנות. האורחים באולפן: - פרופסור איה מלצר-אשר, ראש החוג לבלשנות וחוקרת בכירה בבית הספר סגול למדעי המוח, אוניברסיטת תל אביב. - יונתן בר-גיורא, ראש התוכנית לתואר ראשון בבית הספר לאומנויות הקול והמסך במכללה האקדמית ספיר. מעבד ומלחין שחיבר מוזיקה מקורית לכ-150 סרטים וסדרות ישראליים ועבד עם אמנים מן השורה הראשונה. - יוצר ומגיש הסדרה, ד"ר שוקי קוריסקי- חוקר בבית הספר לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה באוניברסיטת תל-אביב. בחלק זה של השיחה נתחיל ונברר מהי שפה מילולית ומהי שפה מוזיקאלית . נדבר על מבנה השפות ומשמעותן התרבותית והחברתית לבני האדם, על הסיבות על ללידתן ומותן וננסה להבין מהי שפה גבוהה ונמוכה בדיבור ובנגינה נלווה את השיחה בהדגמות מוזיקאליות ובמנגינות יפות ומקוריות. בתוכנית נוגנו קטעים שחוברו על ידי יונתן בר-גיורא ואותם ניתן לשמוע במקור בקישורים הבאים: -הנושא מתוך "ההסדר" (יוסף סידר 2000) : https://youtu.be/pFe7hCxKCT8?si=nzgoBF9rLgVp5fw3 -אלבום פסקול "הכוכבים של שלומי" https://open.spotify.com/album/2o2ldLvDFiMdkdqjtQLSAq?si=jsw670K0Ra2dfHyLD5EoRQ - אלבום פסקול "להאיר את יוסי": https://open.spotify.com/album/1N71xQQifmRFtD6MWdXZnq?si=NFPepgkyThSbhS3JaqFSkQ&nd=1&dlsi=95eb56887a454267

ברוכים הבאים לפרק הראשון של הפודקאסט החדש של אגודת הסטודנטים/יות של אוניברסיטת תל אביב! הפרק הזה מיועד לסטודנטים שנכנסים לשנה א' – התקופה שבה החיים מתהפכים, ואתם לא בטוחים אם אתם מתרגשים או על סף התקף חרדה. וגם לכל מי שאוהב לשמוע קצת על הצרות של אחרים, כי למה לא.. סיון שמא, סטודנטית לתואר שני, מדברת עם אור ודניאל , שני סטודנטים שעברו את הדרמות של שנה א' ויש להם הרבה טיפים לשתף. בפרק הם מספרים על איך למצוא איזון בין לימודים לחיי חברה, איך לגלות את שיטת הלמידה הנכונה עבורכם ולמה אור בכה כל סמסטר א' (וגם קצת אחר כך). והכי חשוב - למה הסטודנט שמסכם בשיעורים יהפוך לדמות המרכזית בחייכם. אז אם אתם רוצים לצלוח את השנה הראשונה (ואולי אפילו ליהנות ממנה), קודם כל קחו נשימה עמוקה ותזכרו שאתם חלק מקהילה של כ-4,500 סטודנטים שמתחילים יחד איתכם. תכינו קפה קר על שיבולת או כוס יין ותאזינו לפרק! ואל תשכחו לכתוב לנו בתגובות איזה נושאים הייתם רוצים לשמוע בפרקים הבאים :) מנחה: סיון שמא, סטודנטית לתואר שני במדיניות ציבורית. דוברים: דניאל זילבר, סטודנטית לפסיכולוגיה ופילוסופיה. אור מימון, סטודנט להנדסה תעשייה וניהול.

מרואיין: פרופ' (אמריטוס) יוסי שיין, החוג למדע המדינה, אוניברסיטת תל אביב הפרק יבחן האם וכיצד הבוחרים והבוחרות היהודים בארה"ב עשויים להשפיע על מערכת הבחירות לנשיאות, כמו גם על מידת השפעתם של המלחמה בעזה והמצב בישראל על תוצאות הבחירות. ד"ר יואב פרומר, ראש המרכז לחקר ארה"ב באוניברסיטת תל אביב, משוחח עם חוקר מדעי המדינה פרופ' יוסי שיין מאוניברסיטת תל אביב. השניים ידונו, בין היתר, בזהות הפוליטית המשתנה של יהודי ארה"ב ובנסיבות החדשות שעשויות למשוך אותם להצביע לטראמפ, ביחסי ארה"ב-ישראל, ובהשפעת ההפגנות בקמפוסים נגד ישראל על הקול היהודי. יוסי שיין הוא פרופסור (אמריטוס) למדעי המדינה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב. הוא מחבר של עשרות ספרים ומאות מאמרים בנושאי יחב"ל, ממשל, פוליטיקה ויהדות התפוצות ומומחה ליחסים בינלאומיים. הוא חבר כנסת לשעבר (ישראל ביתנו) ומחבר הספר המאה הישראלית והישראליזציה של היהדות

מרואיין: פרופ' מיכאל זכים, החוג להיסטוריה, אוניברסיטת תל אביב. הפרק יבחן כיצד אי-השוויון הכלכלי המעמיק בחברה האמריקאית מאז שנות ה80 התניע את הכוחות הפופוליסטים מאחורי עלייתו של דונאלד טראמפ. ד"ר יואב פרומר, ראש המרכז לחקר ארה"ב באוניברסיטת תל אביב, ישוחח עם פרופ' מיכאל זכים מהחוג להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב על ההיסטוריה הכלכלית של ארה"ב בעשורים האחרונים. השניים ידונו בסיבות ל"זעם" של בוחרים רבים נגד שתי המפלגות ולנטישה שלהם את הפוליטיקה הממוסדת (והמפלגה הדמוקרטית), ויציגו מדוע התפרקות מדינת הרווחה בארה"ב ועליית המשטר הניאו-ליברלי ייתכן ויצרו את התנאים שיחזירו את טראמפ לבית הלבן. פרופ' מיכאל זכים חוקר ומלמד מגוון רחב של נושאים הקשורים לתולדות המודרניות באמריקה, על היבטיה החומריים והתרבותיים כאחד. בין פרסומיו נמנים ספרים ומאמרים שדנים בהיסטוריה של כלכלת השוק, החשבונאות והמצאת הסטטיסטיקה, העבדות, אופנת המונים והגוף הגברי, זנות, עליית האינדיבידואליזם כאידאולוגיה של החיים הציבוריים, התפתחות הצילום, תולדות המכונה וטכנולוגיות התיעוש.

ובפרק זה, הרביעי במספר, נתחיל לשוחח על הקשר המרתק שבין השפה המוזיקאלית, השפה המילולית ומדע הבלשנות. האורחים באולפן: - פרופסור איה מלצר-אשר, ראש החוג לבלשנות וחוקרת בכירה בבית הספר סגול למדעי המוח, אוניברסיטת תל אביב. - יונתן בר-גיורא, ראש התוכנית לתואר ראשון בבית הספר לאומנויות הקול והמסך במכללה האקדמית ספיר. מעבד ומלחין שחיבר מוזיקה מקורית לכ-150 סרטים וסדרות ישראליים ועבד עם אמנים מן השורה הראשונה. - יוצר ומגיש הסדרה, ד"ר שוקי קוריסקי- חוקר בבית הספר לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה באוניברסיטת תל-אביב. בחלק זה של השיחה נתחיל ונברר מהי שפה מילולית ומהי שפה מוזיקאלית . נדבר על מבנה השפות ומשמעותן התרבותית והחברתית לבני האדם, על הסיבות על ללידתן ומותן וננסה להבין מהי שפה גבוהה ונמוכה בדיבור ובנגינה נלווה את השיחה בהדגמות מוזיקאליות ובמנגינות יפות ומקוריות. בתוכנית נוגנו קטעים שחוברו על ידי יונתן בר-גיורא ואותם ניתן לשמוע במקור בקישורים הבאים: -הנושא מתוך "ההסדר" (יוסף סידר 2000) : https://youtu.be/pFe7hCxKCT8?si=nzgoBF9rLgVp5fw3 -אלבום פסקול "הכוכבים של שלומי" https://open.spotify.com/album/2o2ldLvDFiMdkdqjtQLSAq?si=jsw670K0Ra2dfHyLD5EoRQ - אלבום פסקול "להאיר את יוסי": https://open.spotify.com/album/1N71xQQifmRFtD6MWdXZnq?si=NFPepgkyThSbhS3JaqFSkQ&nd=1&dlsi=95eb56887a454267

מרואיין - פרופ' רועי אמיר מהמחלקה לכימיה אורגנית בפקולטה למדעים מדויקים וראש מרכז אדמה לפתרונות חדשניים בתחום הגנת הצומח באוניברסיטת תל אביב פרק נוסף בסדרת הסכתים העוסקת בכימיה מזוויות חדשות. בפרק הנוכחי נגלה כיצד פולימרים חכמים, מסתובבים בתוך הגוף האנושי כשהם טעונים בתרופה מסוימת, ומשחררים את התרופה באופן ממוקד רק באתר המחלה, כדי לטפל בה באופן אופטימלי מבלי להזיק לתאי גוף בריאים. הפולימרים החכמים נבנים על סמך מחקר בתחום הפולימרים ,תוצאות של מודלים חישוביים, ותוצאות של סריקות ביולוגיות. מטרתם לזרז ולשפר בצורה משמעותית את תהליך האופטימיזציה של חומר פעיל, להפכו ליעיל יותר בפרק הזמן הקצר ביותר על ידי שימוש במערכות סינתזה והפרדה מתקדמות. בנוסף - הגידול המתמשך באוכלוסיית העולם, המונה כיום יותר משמונה מיליארד בני אדם מציב אתגר הולך וגדל של אספקה בטוחה, שוויונית, זמינה וזולה של מזון לכלל האוכלוסייה. לתעשייה להגנת הצומח תפקיד חשוב בהתמודדות עם אתר גלובלי זה - באמצעות מתן פתרונות יעילים למחלות ולמזיקים הפוגעים בגידולים חקלאיים והמובילים לירידה בכמות ואיכות היבול העולמי. גם בצמחים, כמו אצל בני האדם, הפתרון נמצא בפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך להובלת החומרים הפעילים אל האתר הפעיל בצמח או במזיק באופן מושכל ויעיל יותר תוך מתן דגש על הפחתה של טביעת הרגל הסביבתית שלהם. באולפן מתארח פרופ' רועי אמיר ראש המחלקה לכימיה אורגנית בפקולטה למדעים מדויקים וראש מרכז אדמה לפתרונות חדשניים בתחום הגנת הצומח באוניברסיטת תל אביב מנחה: ורד לבקוביץ

בפרק הקרוב של מדעי השיווק בפקקים אנחנו צוללים לעומק אחד הנושאים הקריטיים ביותר בעולם הפרסום, ניתוח עומק של מה שחשוב באמת בניהול ויצירת פרסום אפקטיבי, הן בעולם הB2B והן בעולם הB2C. נבחן איך לשים בצד את כל האינטרסים והשגיאות בחדרי הישיבות שמולידות פרסום לא יעיל ובזבזני ונספק במקומן מצפן מבוסס מחקר שיאפשר יצירת פרסום אפקטיבי יותר, הן מול אנשי קריאטיב והן מול אנשי מדיה. נקודת המוצא ברורה, רק 5% מהלקוחות הפוטנציאליים שלך נמצאים ברגע זה בתהליך קנייה. ומה עם 95% האחרים? הם לא בשוק כרגע, אבל הם יהיו בעתיד – והדרך הכי טובה להגיע אליהם היא באמצעות פרסום שמטרתו להשפיע לטווח הארוך. קרי, פרסום שתקפידו המרכזי הוא לבנות זכרון על המותג שלנו ולא בהכרח לשכנע אותם לקנות עכשיו. מה המשמעות של כך לפרסומאים? כאן נכנס לתמונה "The CMO Scorecard" – כלי שנבנה על בסיס עשרות שנים של מחקר, המראה איך פרסום יצירתי וניהול מדיה נכון מובילים לתוצאות עסקיות אמיתיות לטווח הארוך. בפרק הקרוב נדבר על איך לבנות קריאייטיב שנחקק בזיכרון הלקוחות שלא נמצאים בשוק עכשיו, איך לבצע החלטות חכמות יותר עם תקציב המדיה שלך ובעיקר איך לחבר את הפעילות הפרסומית שלך לתוצאות שההנהלה שלך באמת רוצה לראות.

בפרק 7 של קומיקאים בקמפוס, לאה לב מדברת איתנו על המשחק בהומור בין הלם להלימה (אהבתם?). הומור חורג מהנורמה אבל בו בעת צריך להתאים לערכים של הקהל. הוא צריך לפרוט על המיתרים שלנו, לעורר הזדהות מפתיעה, אבל חלק מהכיף שלה הוא גם לראות את הקהל בשוק טוטאלי מהדברים שהיא אומרת. בדיחה מצוינת יכולה לאחד אנשים סביב משהו שהם לא מודים בו בעצמם, ולפתוח דברים כאלו לדיון עם אחרים. ואם בדיחה מצוינת לא עובדת בערב מסוים זה כיף, "כי אז הבעיה היא לא בי, היא בכם".

איריס לונדון-זולטי בשיחה עם ד"ר ארי קטורזה על הגדרת זהות אצל בני נוער ואקטיביזם חברתי באמצעות מוסיקה פופולרית. ד"ר ארי קטורזה כתב יחד עם פרופ' עודד היילברונר את הספר Youth, Identity, and Re-Fashioning Popular Music in Israel, 1950s–1980s, העוסק בהיבטים תרבותיים והיסטוריים של תרבות הנוער הישראלית הלא הגמונית והתעצבותה דרך שלל השפעות מהמערב, תוך דגש על תפקידה של המוזיקה. ארי מספר לאיריס בשיחה ביניהם על האופן בו צעירים בישראל איששו את הזהות שלהם במקומות שונים ובזמנים שונים דרך המוזיקה הפופולרית וגם מספר על ומשמיע פרויקט מוסיקלי חדש שלו – קונטרול - שנולד ב-2020 על רקע המחאות בבלפור. הפרויקט כולל 10 שירים שכתב והקליט עם שני חברים מוזיקאים, רביב עידן ואיתי יצחקי, העוסקים באקטיביזם חברתי- בהפיכת הפוליטיקה לבידור, בתאוות בצע פוליטית וכלכלית, ובכריזמה כוחנית והרסנית.

ד"ר מיכאל מירו משוחח עם ד"ר רון חן האקולוג הכמותי במארג וד"ר טליה גבאי רכזת מערכי הניטור במארג על הדרכים המדעיות למדידה והערכה של המגוון הביולוגי לאורך שנים. המארג שייך למוזיאון הטבע על שם שטייהרט באוניברסיטת תל אביב. השיחה מתרכזת במגמות המאפיינות את המשבר הביולוגי במדינת ישראל, מדובר במשבר עמוק בישראל כבר היום אפשר לראות ירידה כמותית במספר ציפורים מלווי אדם, כמו עורבים, דרורים, צופיות ועוד. לצד כל אלה, חייבים לקחת בחשבון שבכל אזור שבו יש הפרעה בשטחים הפתוחים, נפתחת ה"דלת" למינים פולשים, שמסתדרים טוב גם בשטחים מופרעים. חוקרי המארג מגבשים את הדיווחים שלהם בדו"חות מפורטים שנגישים לכולם. בהפקת התכנית סייעה: נעמי בוטון

פרופ' עמיר שרון ראש בית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון של הפקולטה למדעי החיים ולשעבר ראש המכון לחקר דגנים באוניברסיטת תל-אביב, 770 מיליון טונות חיטה מיוצרים מדי שנה ומספקים כ-20 אחוז מצריכת הקלוריות והחלבון העולמית ועד 50% במקומות מסוימים בעולם. חיטה היא הגידול השני הנפוץ ביותר בעולם אחרי תירס ולפני אורז. היא גדלה בכל חלקי העולם מלבד האזורים הטרופיים. כ-95 אחוז מהחיטה המגודלת כיום שייכת למין אחד, חיטת הלחם, ושאר הגידול הוא של חיטה ממין אחד נוסף, חיטת הדורום שמהקמח שלה מייצרים פסטה. בהסתמך על ממצאים ארכיאולוגיים, חיטת הבר תורבתה לפני יותר מ-10,000 שנים, ומאז היא איבדה בהדרגה חלק מהתכונות החיוביות שלה. המגוון הגנטי של זני החיטה הצטמצם, והם הפכו פגיעים למחלות, מזיקים ופגעי אקלים וסביבה. למעשה, הצורך לייצר זני חיטה שיכולים לגדול בתנאי סביבה ומזג אוויר קיצוניים ולהתמודד עם מחלות ומזיקים הולך וגדל ככל שמחריף משבר האקלים. בפודקסט שלפניכם אנחנו בודקים בעזרתו של פרופ' עמיר שרון, ראש בית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון של הפקולטה למדעי החיים, איך קרה שהחיטה המודרנית איבדה את ההגנות שהיו לקרוביה הטבעיים בעבר? מה הופך את ישראל למקום האידאלי למצוא גנים שיעזרו לנו לגדל מזון בעולם של משבר אקלים? איך אפשר לעשות את זה? וגם, מה הקשר לאהרון אהרונסון האגרונום שגילה את "אם החיטה" כאן באיזור לפני יותר מ-100 שנים. האזינו לפודקסט נוסף של "תל אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץ

ד"ר מיכאל מירו משוחח עם ד"ר רון חן האקולוג הכמותי במארג וד"ר טליה גבאי רכזת מערכי הניטור במארג על הדרכים המדעיות למדידה והערכה של המגוון הביולוגי לאורך שנים. המארג שייך למוזיאון הטבע על שם שטייהרט באוניברסיטת תל אביב. השיחה מתרכזת בדרכי המדידה, כדי להבהיר לצופים ולמאזינים שמדובר במשבר עמוק בישראל ובעולם, משבר שיש להתמודד איתו ברמת מקבלי ההחלטות במדינת ישראל. חוקרי המארג מגבשים את הדיווחים שלהם בדו"חות מפורטים שנגישים לכולם.בהפקת התכנית סייעה: נעמי בוטון

ד"ר מיכאל מירו משוחח עם ד"ר רון חן האקולוג הכמותי במארג וד"ר טליה גבאי רכזת מערכי הניטור במארג על הדרכים המדעיות למדידה והערכה של המגוון הביולוגי לאורך שנים. המארג שייך למוזיאון הטבע על שם שטייהרט באוניברסיטת תל אביב. השיחה מתרכזת בדרכי המדידה, כדי להבהיר לצופים ולמאזינים שמדובר במשבר עמוק בישראל ובעולם, משבר שיש להתמודד איתו ברמת מקבלי ההחלטות במדינת ישראל. חוקרי המארג מגבשים את הדיווחים שלהם בדו"חות מפורטים שנגישים לכולם.בהפקת התכנית סייעה: נעמי בוטון

האם קופיקו הוא הבחירה הנכונה לייצג את משפחות החטופים? האם אוניברסיטת ייל צריכה להחליף את "אורים ותומים" בסמל שלהם ב-"תחת ופלוצים"? בפרק 6 של קומיקאים בקמפוס, רחלי רוטנר מסבירה איך הומור מאפשר לנו לחשוף את האבסורד שנמצא בכל מקום, תחת כסות של מילים גבוהות ופאתוס. נדבר על שימוש בזעזוע בשביל להעביר מסר בהומור, על הומור טהור שמעורר צחוק מהבטן, על התאמה בין קהל, שיש לו ספים שונים של רגישות, לבין התוכן המצחיק עצמו, ואיך לא - על זה שהומור בסוף מזכיר לנו את המוות, ושכולנו באותה סירה.

רחלי ורשבסקי מנהלת היחידה להשפעה חברתית בדיקנאט להצלחת הסטודנטים/יות מספרת לאיריס לונדון-זולטי על תוכנית חדשה שהוקמה באוניברסיטת תל אביב בעזרתה תמנף האוניברסיטה את משאביה הייחודיים להתמודדות עם בעיות חברתיות בוערות, לקידום ערכים דמוקרטיים ולחיזוק החוסן והסולידריות החברתית בישראל. לקראת שנת הלימודים תשפ"ה, בשיתוף High Light (היילייט) האוניברסיטה משיקה את תכנית 20-30 , תוכנית אסטרטגית ארצית במודל של קולקטיב אימפקט שמתמקדת בהתאמת הזירה הציבורית, חברתית וקהילתית לצרכים של צעירים בישראל בטווח ה-5 השנים 2025-2030. ארגונים ומיזמים בעלי מטרות חברתיות מוזמנים להצטרף כשותפים לרשת אסטרטגית בין מגזרית ורב תחומית שתפעל במודל של קולקטיב אימפקט על מנת לקדם השפעה אזורית וארצית בטווח קצר, עד שנת 2030 ולהנות מהידע האקדמי ומקצועי שהתכנית מעמידה להגברת ההשפעה של שותפיה.

רחלי ורשבסקי מנהלת היחידה להשפעה חברתית בדיקנאט להצלחת הסטודנטים/יות מספרת לאיריס לונדון-זולטי על תוכנית חדשה שהוקמה באוניברסיטת תל אביב בעזרתה תמנף האוניברסיטה את משאביה הייחודיים להתמודדות עם בעיות חברתיות בוערות, לקידום ערכים דמוקרטיים ולחיזוק החוסן והסולידריות החברתית בישראל. לקראת שנת הלימודים תשפ"ה, בשיתוף High Light (היילייט) האוניברסיטה משיקה את תכנית 20-30 , תוכנית אסטרטגית ארצית במודל של קולקטיב אימפקט שמתמקדת בהתאמת הזירה הציבורית, חברתית וקהילתית לצרכים של צעירים בישראל בטווח ה-5 השנים 2025-2030. ארגונים ומיזמים בעלי מטרות חברתיות מוזמנים להצטרף כשותפים לרשת אסטרטגית בין מגזרית ורב תחומית שתפעל במודל של קולקטיב אימפקט על מנת לקדם השפעה אזורית וארצית בטווח קצר, עד שנת 2030 ולהנות מהידע האקדמי ומקצועי שהתכנית מעמידה להגברת ההשפעה של שותפיה.

מיכל קאבן מ"בית לינה" מספרת לאיריס לונדון-זולטי על הבית, מרחב בטוח להלנת חירום לנשים טרנסיות על רצף הזנות, חסרות גג ועורף משפחתי, הפועל 24/7 לאורך כל ימות השנה. מלבד מקום זמני ללינה, "בית לינה" מהווה נקודת מפנה עבור נשים טרנסיות ומאפשר להן לעצור, להתארגן ולשקול את צעדיהן הבאים. במסגרת נוכח צוות מיומן שמבין את צרכיהן ומספק להן תמיכה מקצועית, פסיכולוגית ורפואית, כל זאת בכדי לייצר עבורן סביבה בטוחה ולהעניק תמיכה והגנה עבור נשים בקהילה שנתקלות באלימות, איום על חייהן או במצבי סיכון נוספים. כמו כן, "בית לינה" עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם שירותי רווחה, כדי לוודא שהשוהות בהן מקבלות את המענה המקיף.

בסדרה בת חמישה פרקים נצלול יחד עם פרופ’ יוברט לו יון, לעולם התכנון. לו יון, אדריכל ומתכנן עירוני, מבקש להצביע על ‘משבר התכנון’ המשפיע על העיצוב וחלוקת המשאבים במרחב. בשיחה ודיון עם טלי חתוקה הוא דן בהיסטוריה של התכנון, בשורשים מהם צמחה הדיסציפלינה, ובמיוחד באידאולוגיה המתודולוגיה והפוליטיקה של התכנון.למרות שהמקצוע הלך והשתרש במערכת המדינתית והאקדמית וצבר יוקרה פרופסיונלית, טוען לו-יון, המקצוע מצוי במשבר עמוק. לאן חותרים המתכננים? אלו רעיונות חברתיים ופוליטיים הם מנסים ליישם במרחב? לטובת מה הם פועלים ובאילו כלים?יוברט לו-יון לימד כארבעים שנה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, הוא ידוע כמי שמאתגר את עולם התכנון ומהווה קול ביקורתי ומקורי בשיח המקומי. לו-יון הוא חבר מערכת אורבנולוגיה ואף בעל היוזמה והרעיון להקמתה. הפודקסט, יוזמה נוספת שלו, הוא הזדמנות מצוינת לפתוח בסדרת ראיונות עמו. הסדרה “תכנון- גלגוליו של רעיון”, מציבה שאלות רבות בפני המתכננים של אתמול והמחר.מערכת הפודקסט:עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, מעצב אריזה קולית: עירד אשל

בסדרה בת חמישה פרקים נצלול יחד עם פרופ’ יוברט לו יון, לעולם התכנון. לו יון, אדריכל ומתכנן עירוני, מבקש להצביע על ‘משבר התכנון’ המשפיע על העיצוב וחלוקת המשאבים במרחב. בשיחה ודיון עם טלי חתוקה הוא דן בהיסטוריה של התכנון, בשורשים מהם צמחה הדיסציפלינה, ובמיוחד באידאולוגיה המתודולוגיה והפוליטיקה של התכנון.למרות שהמקצוע הלך והשתרש במערכת המדינתית והאקדמית וצבר יוקרה פרופסיונלית, טוען לו-יון, המקצוע מצוי במשבר עמוק. לאן חותרים המתכננים? אלו רעיונות חברתיים ופוליטיים הם מנסים ליישם במרחב? לטובת מה הם פועלים ובאילו כלים?יוברט לו-יון לימד כארבעים שנה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, הוא ידוע כמי שמאתגר את עולם התכנון ומהווה קול ביקורתי ומקורי בשיח המקומי. לו-יון הוא חבר מערכת אורבנולוגיה ואף בעל היוזמה והרעיון להקמתה. הפודקסט, יוזמה נוספת שלו, הוא הזדמנות מצוינת לפתוח בסדרת ראיונות עמו. הסדרה “תכנון- גלגוליו של רעיון”, מציבה שאלות רבות בפני המתכננים של אתמול והמחר.מערכת הפודקסט:עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, מעצב אריזה קולית: עירד אשל

בסדרה בת חמישה פרקים נצלול יחד עם פרופ’ יוברט לו יון, לעולם התכנון. לו יון, אדריכל ומתכנן עירוני, מבקש להצביע על ‘משבר התכנון’ המשפיע על העיצוב וחלוקת המשאבים במרחב. בשיחה ודיון עם טלי חתוקה הוא דן בהיסטוריה של התכנון, בשורשים מהם צמחה הדיסציפלינה, ובמיוחד באידאולוגיה המתודולוגיה והפוליטיקה של התכנון.למרות שהמקצוע הלך והשתרש במערכת המדינתית והאקדמית וצבר יוקרה פרופסיונלית, טוען לו-יון, המקצוע מצוי במשבר עמוק. לאן חותרים המתכננים? אלו רעיונות חברתיים ופוליטיים הם מנסים ליישם במרחב? לטובת מה הם פועלים ובאילו כלים?יוברט לו-יון לימד כארבעים שנה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, הוא ידוע כמי שמאתגר את עולם התכנון ומהווה קול ביקורתי ומקורי בשיח המקומי. לו-יון הוא חבר מערכת אורבנולוגיה ואף בעל היוזמה והרעיון להקמתה. הפודקסט, יוזמה נוספת שלו, הוא הזדמנות מצוינת לפתוח בסדרת ראיונות עמו. הסדרה “תכנון- גלגוליו של רעיון”, מציבה שאלות רבות בפני המתכננים של אתמול והמחר.מערכת הפודקסט:עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, מעצב אריזה קולית: עירד אשל

בסדרה בת חמישה פרקים נצלול יחד עם פרופ’ יוברט לו יון, לעולם התכנון. לו יון, אדריכל ומתכנן עירוני, מבקש להצביע על ‘משבר התכנון’ המשפיע על העיצוב וחלוקת המשאבים במרחב. בשיחה ודיון עם טלי חתוקה הוא דן בהיסטוריה של התכנון, בשורשים מהם צמחה הדיסציפלינה, ובמיוחד באידאולוגיה המתודולוגיה והפוליטיקה של התכנון.למרות שהמקצוע הלך והשתרש במערכת המדינתית והאקדמית וצבר יוקרה פרופסיונלית, טוען לו-יון, המקצוע מצוי במשבר עמוק. לאן חותרים המתכננים? אלו רעיונות חברתיים ופוליטיים הם מנסים ליישם במרחב? לטובת מה הם פועלים ובאילו כלים?יוברט לו-יון לימד כארבעים שנה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, הוא ידוע כמי שמאתגר את עולם התכנון ומהווה קול ביקורתי ומקורי בשיח המקומי. לו-יון הוא חבר מערכת אורבנולוגיה ואף בעל היוזמה והרעיון להקמתה. הפודקסט, יוזמה נוספת שלו, הוא הזדמנות מצוינת לפתוח בסדרת ראיונות עמו. הסדרה “תכנון- גלגוליו של רעיון”, מציבה שאלות רבות בפני המתכננים של אתמול והמחר.מערכת הפודקסט:עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, מעצב אריזה קולית: עירד אשל

בסדרה בת חמישה פרקים נצלול יחד עם פרופ’ יוברט לו יון, לעולם התכנון. לו יון, אדריכל ומתכנן עירוני, מבקש להצביע על ‘משבר התכנון’ המשפיע על העיצוב וחלוקת המשאבים במרחב. בשיחה ודיון עם טלי חתוקה הוא דן בהיסטוריה של התכנון, בשורשים מהם צמחה הדיסציפלינה, ובמיוחד באידאולוגיה המתודולוגיה והפוליטיקה של התכנון. למרות שהמקצוע הלך והשתרש במערכת המדינתית והאקדמית וצבר יוקרה פרופסיונלית, טוען לו-יון, המקצוע מצוי במשבר עמוק. לאן חותרים המתכננים? אלו רעיונות חברתיים ופוליטיים הם מנסים ליישם במרחב? לטובת מה הם פועלים ובאילו כלים? יוברט לו-יון לימד כארבעים שנה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, הוא ידוע כמי שמאתגר את עולם התכנון ומהווה קול ביקורתי ומקורי בשיח המקומי. לו-יון הוא חבר מערכת אורבנולוגיה ואף בעל היוזמה והרעיון להקמתה. הפודקסט, יוזמה נוספת שלו, הוא הזדמנות מצוינת לפתוח בסדרת ראיונות עמו. הסדרה “תכנון- גלגוליו של רעיון”, מציבה שאלות רבות בפני המתכננים של אתמול והמחר. מערכת הפודקסט: עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, מעצב אריזה קולית: עירד אשל

סוגיות של אפליה מלוות את השיח המשפטי זמן רב. מחקר חדש מעלה שגם פעולות צרכניות פשוטות חושפות אותנו לסיכון שניפול קורבן לאפליה פסולה. כל מופע צרכני, קניית חולצה או קניות בסופרמרקט, הוא בעצם חתימה על חוזה, ולא סתם חוזה, אלא חוזה אחיד, שכל הצרכנים חתמו על אותו אחד בדיוק. מחקר חדש מעלה שהחוזים האלו נאכפים בצורה לא שוויונית וכתוצאה מכך נוצרת אפליה. המחקר מציע פתרונות משפטיים, כמו שינוי חקיקה אך גם שינויים חברתיים שישפיעו על הגורמים שאוכפים את החוזה בפועל ויצמצמו את האפליה. בפרק זה, דוקטור מירב פירט-מצקין, חברת סגל בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב משוחח עם ראזי נסאר וטל מימון, תלמידי הפקולטה, על מאמר שכתבה ויפורסם ב-Northwestern Law Revie. השיחה עוסקת בחוזים צרכניים ובאכיפה שלהם באופן שמוביל לאפליה.

לכאורה, שתי האופציות אפשריות. הרי זה לא משנה אם יש לנו יותר אנשים שקונים קצת, או פחות אנשים אך כאלה שקונים הרבה ורק אותנו. מתברר שלא כך המצב. מדעי השיווק מלמד אותנו שהיכולת שלנו להשפיע על רמת הנאמנות כלפי המותג הינה מינורית והדרך ליצירת צמיחה דו ספרתית תמיד עוברת דרך הגדלת ה- PENETRATION. למה זה קורה, למה אם כך שוק הנאמנות בכל זאת צומח ומאיזה כשל לוגי כולנו סובלים ולכן פוגעים בביצועים של המותגים אותם אנחנו מנהלים? כל זאת ועוד, בפרק 3 של מדעי השיווק בפקקים.

"בחזרה למזה'ת" הוא הפודקאסט של מרכז משה דיין, ובמסגרתו נחקור היבטים שונים של המזרח התיכון לאורך כל ציר הזמן: עבר (היסטוריה), הווה (אקטואליה), עתיד (מגמות) – וכמובן מה שביניהם. בפודקאסט נדבר עם חוקרים של מרכז דיין לצד אורחים מתחומים ומקומות שונים, כדי להבין כולנו ביחד: איפה אנחנו? איך הגענו לפה ולאן כל זה הולך? אנחנו פותחים את הפודקאסט בפרק שמתחיל בהתחלה: איך בכלל היסטוריה רלוונטית להווה? מה אפשר ללמוד ממנה על אירועים עכשוויים, מה מעניין בה ואיך היסטוריונים יכולים לתרום להבנת העולם? הספר שעליו המליצה מירי: "הים התיכון", פרנן ברודל (https://www.carmelph.co.il/product/hayam_hatichon/). אורחים: ד"ר עמוס נדן, ראש מרכז דיין וחוקר של כלכלה במזה"ת המודרני, היסטוריה של איכרים ושימוש פרקטי בידע היסטורי, פרופ' מירי שפר-מוסנזון, חוקרת של האימפריה העוסמאנית, היסטוריה של בריאות והיסטוריה של סביבה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה. לשעבר ראשת בית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. מנחה: יהונתן פרנקו, חוקר מרכז דיין ודוקטורנט ב-London School of Economics. Chapters: 0:00 הקדמה 0:58 איך הגעתם לעסוק בהיסטוריה? 2:18 מה היסטוריה מלמדת אותנו על ההווה? 6:31 דוגמאות מהיום-יום 10:17 הפרספקטיבה הייחודית של היסטוריונים 17:57 הקורונה בראי ההיסטוריה 20:25 מותר לשנות דעה! 24:53 סנקציות ומדיניות ילודה בראי ההיסטוריה 27:35 איך משפרים את מצב תחום ההיסטוריה?

פרק נוסף בסדרת ההסכתים על המוזיקה כשפה האוניברסלית שחוצה גבולות ותרבויות, מערסלת ומרפאת את הנפש ומחברת בין בני האדם. המוזיקה היא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה האנושית, כלי ביטוי עוצמתי של רגשות, מחשבות וחוויות. שזורה בכל אספקט בחיינו – מהרחם ועד הקבר, מהשמחות הגדולות ועד הרגעים העצובים ביותר. המוזיקה קושרת את האנושות יחד ברשת עדינה של הרמוניה, צלילים וקצב. אנחנו שירים. המוזיקה לא רק משקפת את עולמנו הפנימי, אלא גם עוזרת לנו להבין את העולם סביבנו. מעלה זיכרונות נשכחים, מעוררת השראה, מקווה מקור לנחמה, לתקווה, להתמודדות עם כאב. בלי מוזיקה החיים היו משעממים נורא. המוזיקה היא עתיקת יומין. הממצאים המוקדמים ביותר של כלי נגינה הם שרידי חלילים בני כ-40 אלף שנה עשויים עצמות שנמצאו במערות בדרום גרמניה, אבל סביר מאוד להניח שהמוזיקה הייתה קיימת גם הרבה לפני כן. כמה מוקדם? קשה לתארך, שהרי פעולות כאלה לא משאירות אחריהן שום שריד. בפרק הזה, חוקר דרור פויר, המנחה את המקור של המוזיקה, ואת האבולוציה שלה. הוא בודק מה התפקיד האבולוציוני של המוזיקה, אם יש כזה? האם היא נובעת מתוכנו, מתוך היחיד, או שמא היא עניין חברתי? האם המוזיקה היא תוצר לוואי של השפה, או שאולי דווקא קדמה לה? כדי לדבר על האבולוציה של המוזיקה או על האבולוציה התרבותית של המוזיקה, מתארח ד"ר דור שלטון מומחה לאנתרופולוגיה אבולוציונית והשוואתית של המוסיקה, אוניברסיטת תל אביב. האזינו לפרק נוסף של הפודקסט "תל אביב 360" בהנחייתו של דרור פויר

פרק נוסף בסדרת ההסכתים על המוזיקה כשפה האוניברסלית שחוצה גבולות ותרבויות, מערסלת ומרפאת את הנפש ומחברת בין בני האדם. המוזיקה היא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה האנושית, כלי ביטוי עוצמתי של רגשות, מחשבות וחוויות. שזורה בכל אספקט בחיינו – מהרחם ועד הקבר, מהשמחות הגדולות ועד הרגעים העצובים ביותר. המוזיקה קושרת את האנושות יחד ברשת עדינה של הרמוניה, צלילים וקצב. אנחנו שירים. המוזיקה לא רק משקפת את עולמנו הפנימי, אלא גם עוזרת לנו להבין את העולם סביבנו. מעלה זיכרונות נשכחים, מעוררת השראה, מקווה מקור לנחמה, לתקווה, להתמודדות עם כאב. בלי מוזיקה החיים היו משעממים נורא. בפרק הפעם – ביקור בשולי העשייה המוזיקלית: המוזיקה, הפרינג', המוזיקה הניסיונית, והעתיד של המוזיקה. האורחת היא פרופ' הדס פארי, מלחינה, אומנית סאונד והמתמחה במוזיקה אלקטרונית ומוזיקה ניסיונית. היא מלמדת קומפוזיציה, מוזיקולוגיה, מוזיקה אלקטרונית ואקוסטיקה בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב ומעבירה הרצאות וסדנאות בנושאי מוזיקה אלקטרונית ובניית מיצגים.

כולנו מכירים אתרים ארכיאולוגיים בארץ ובעולם. לרוב, כל מה שנותר הוא שרידי מבנים שמהם ניתן לדמיין ולשחזר את המבנים המקוריים. בפודקסט הזה, מתארחת פרופ' דפנה לנגוט – מן החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום כאן באוניברסיטת תל אביב, ראש המעבדה לארכיאו־בוטניקה וחקר הסובב הקדום, במכון לארכיאולוגיה ובמוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט שפיתחה שיטה לגלות מהם הצמחים, העצים והפרחים שניטעו באותם אתרים ארכיאולוגיים ובמיוחד בארמונות הפאר של השליטים כאן באיזור. הפודקסט הזה מוקדש לתחום הארכיאו-בוטניקה, כלומר איתור וזיהוי של שרידים מיקרוסקופיים מצמחים של העת העתיקה, ומתוך המידע עליהם לדעת דברים שלא היינו יודעים אחרת על האדם הקדמון, על התזונה שלו, על הבריאות שלו, על תנאי האקלים כאן על פני כדור הארץ ואפילו איך הבצורות המתמשכות סייעו בהחרבתן של אימפריות שלמות. בפודקסט מגלה פרופ' לנגוט איך נראו הגנים בארמונות הפאר של השליטים כאן באיזור ובראש ובראשונה איך נראו גני הפאר בארמונות של המלך הורדוס הנחשב לגדול הבנאים בהיסטוריה היהודית וגם היא מגלה מה היה תפקידם של הצמחים מעבר לשימושם כצמחי נוי באותן גינות. הגנים המלכותיים ביטאו במהלך ההיסטוריה, ומבטאים עד ימינו, מעמד, יכולות טכנולוגיות והקשרים תרבותיים, חברתיים, דתיים ופוליטיים. האזינו לפרק נוסף בסדרת הפודקסטים "תל אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץ

שורה ארוכה של מחקרים שנעשו באחרונה בארץ ובעולם חושפים את כישוריהם המרתקים של הצמחים. לא רק שמדובר בישויות בעלות חיישנים המסוגלים לעבד מידע על עשרות משתנים סביבתיים שונים במקביל כמו: חום, יובש, מליחות, אור ומינרלים אלא מתברר שהצמחים הם בעלי קוגניציה של ממש. הם זוכרים, חושבים אסטרטגית, מנתחים מצבים, יודעים ללמוד, משתפים פעולה ביניהם, עורכים חישובים מתמטיים ועוד. המחקרים החדשים מקווים להסיר חלק קטן ממעטה ההתנשאות האנושית על עולם הצומח. כולנו מכירים את זה - אם נניח עציץ ליד חלון מואר, הצמח יבחין בכיוון האור ויצמח לעברו, וכשזרע נזרע באדמה הוא יחוש את כוח הכבידה, ויגדל שורשים כלפי מטה וגבעול כלפי מעלה. אבל בפודקסט שלפנינו אנחנו מגלים שבזה לא מסתכמת יכולתם של הצמחים. ככל הנראה מעבר לתגובה פשוטה לגירויים, ניתן לומר שלצמחים יש זיכרון, והם מקבלים החלטות. נשמע כמו מדע בדיוני אבל זאת המציאות. באולפן מתארחת פרופ יסמין מֶרוֹז מבית הספר למדעי הצמח ואבטחת המזון בפקולטה למדעי החיים והמרכז לפיזיקה וכימיה של מערכות ביולוגיות באוניברסיטת תל אביב שעונה על כל השאלות וגם מגלה כיצד נבנה רובוט שזז במרחב, לא כמו בעלי חיים אלא כמו הצמחים - באמצעות הוספת חומר עם מדפסת תלת מימד . האזינו לפודקאסט נוסף בסדרת "פודקסט תל-אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץ

ד"ר מיכאל מירו משוחח עם פרופסור טל רביב, ממכון שלמה שמלצר לתחבורה חכמה באוניברסיטת תל אביב על האפשרויות שנבחנות במחקר לצמצם את הגודש בכבישים ומתן יתרון להסעת המונים. פרופ' רביב אומר שהפתרון הסביר לצד תגבור מערך האוטובוסים החשמליים הוא אגרות גודש לכל אלה שעדיין מעדיפים את הרכבים הפרטיים. הפתרונות של אוטובוסים חשמליים שנעים בהתאמה של שתי וערב יכולה לתת מענה זול, מהיר וטוב יותר מאשר חציבת מסלולים תת קרקעיים למטרות שיקח שנים רבות ובמחירים כפולים ומכופלים. במקביל מפתח פרופ' רביב מודל להפעלת תחבורה ציבורית יעילה בישובי פריפריה. מפיקת התכנית: נעמי בוטון.

ד"ר מיכאל מירו משוחח עם פרופסור טל רביב, ממכון שלמה שמלצר לתחבורה חכמה באוניברסיטת תל אביב על האפשרויות שנבחנות במחקר לצמצם את הגודש בכבישים ומתן יתרון להסעת המונים. פרופ' רביב אומר שהפתרון הסביר לצד תגבור מערך האוטובוסים החשמליים הוא אגרות גודש לכל אלה שעדיין מעדיפים את הרכבים הפרטיים. הפתרונות של אוטובוסים חשמליים שנעים בהתאמה של שתי וערב יכולה לתת מענה זול, מהיר וטוב יותר מאשר חציבת מסלולים תת קרקעיים למטרות שיקח שנים רבות ובמחירים כפולים ומכופלים. במקביל מפתח פרופ' רביב מודל להפעלת תחבורה ציבורית יעילה בישובי פריפריה. מפיקת התכנית: נעמי בוטון.

A man goes to his Rabbi in a panic, saying “Rabbi you’ll never guess what! My son has run away to become a Christian!”. The Rabbi responds, “Well you’ll never guess what! My son has also run away to become a Christian! Let's pray to God”. They do, telling God of their plight, and he replies: “You’ll never guess what!” In our very first English episode, superstar and newly-minted Jewish comedy hall of famer Modi Rosenfeld comes to Comedians on Campus to talk to us about his craft. We discuss the social and cultural aspects of humor and laughter. Modi explains the importance of delivery, why shared background is important for humor, how comedy can bring us together, and why the chairs in a comedy show shouldn't be too comfortable. Hosted and produced by: Dr. Amir Tal and Shai Fischer, School of Psychological Sciences Instagram: https://www.instagram.com/modi_live Modi's special - Know Your Audience: https://www.youtube.com/watch?v=iPF3GkKuPVc Modi recommends Jackie Mason: https://www.youtube.com/watch?v=MfhNs2rveEM Amir recommends Mel Brooks in Men In Tights: https://www.youtube.com/watch?v=k4v8BVKlAfM אדם הולך לרבי בבהלה ואומר "רבי, אתה לא תאמין מה קרה לי! הבן שלי ברח מהבית כדי להפוך לנוצרי!". הרבי עונה "אתה לא תאמין! הבן שלי גם ברח מהבית כדי להיות נוצרי! בוא נתפלל לאלוהים". הם מתפללים, מספרים לאל על המצוקה שלהם, והוא עונה: "אתם לא תאמינו מה קרה לי!". בפרק הראשון שלנו באנגלית, כוכב העל והחבר החדש בהיכל התהילה של ההומור היהודי, מודי רוזנפלד, מגיע לתוכנית קומיקאים בקמפוס כדי לדבר איתנו על האמנות שלו. אנחנו דנים בהיבטים החברתיים והתרבותיים של הומור ושל צחוק. מודי מסביר את חשיבות ההגשה הקומית, מדוע רקע משותף חשוב להומור, איך קומדיה מאחדת אותנו, ולמה הכיסאות של הקהל במופע קומי לא יכולים להיות נוחים מדי. הנחייה והפקה: ד"ר אמיר טל ושי פישר, בית הספר למדעי הפסיכולוגיה

מי זה וילי? * דוד שמוליק מטרחן * פינק ליידי * דובים מדברים * מעשיות ודמיונות * ליילי, לא! בהשתתפות: אור רויזמן, אלון טייכר, אמלי טייכר, דניאל טייכר וד״ר אמיר טייכר

פופקורן בלי טלויזיה * טאי-צ׳י בין העצים * כוורות בתנועה * שלוש בננות * מסטיק ועקיצות * מולקולה ריחנית * נקמה מתוקה בהשתתפות: אלון טייכר, אמלי טייכר, דניאל טייכר, וד״ר אמיר טייכר. יעוץ מדעי בענייני דבורים: פרופ׳ שרון שפיר.

ד"ר שוקי קוריסקי מהמחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת ת"א מארח באולפן את ד"ר נעמה חלקון- אסטרופיזיקאית במכון וייצמן ואת דלית סגל-נגנית קרן בתזמורת הפילהרמונית הישראלית בפרק הזה הם משוחחים על התופעות הפיזיקאליות הקשורות בהפקת צלילי המוזיקה בכלי הנגינה: על המבנה וצבע הקול של כלי הנגינה השונים. על תופעת גלי הקול וגם על הקשר המפתיע בין מוזיקה לתצפיות בכוכבים. תכנית שהיא מסע בין המילים והמשפטים אל צלילי הקרן, דיאלוג מהנה שממחיש את המשפט "לי כל גל נושא מזכרת".

מרואיין: פרופ' מל רוזנברג, מיקרוביולוג בתחום ריחות הפה והגוף, מרצה למוסיקה פופולרית, אוניברסיטת תל אביב פרק נוסף בסדרת הסכתים מיוחדת על מוזיקה, השפה האוניברסלית שחוצה גבולות ותרבויות, מערסלת ומרפאת את הנפש ומחברת בין בני האדם. המוזיקה היא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה האנושית, כלי ביטוי עוצמתי של רגשות, מחשבות וחוויות. שזורה בכל אספקט בחיינו – מהרחם ועד הקבר, מהשמחות הגדולות ועד הרגעים העצובים ביותר. המוזיקה קושרת את האנושות יחד ברשת עדינה של הרמוניה, צלילים וקצב. אנחנו עצמינו שירים. המוזיקה לא רק משקפת את עולמנו הפנימי, אלא גם עוזרת לנו להבין את העולם סביבנו. מעלה זיכרונות נשכחים, מעוררת השראה, מקווה מקור לנחמה, לתקווה, להתמודדות עם כאב. בלי מוזיקה החיים היו משעממים נורא. הצטרפו אל דרור פויר בפודקסט מסדרת "תל אביב 360" ויחד נצלול אל הצלילים וננסה להבין את המוזיקה קצת יותר טוב. בפרק הזה מתארח פרופ' מל רוזנברג, מיקרו ביולוג החוקר את תחום ריחות הפה והגוף באוניברסיטת תל אביב. פרופ רוזנברג הוא גם נגן וזמר ג'אז ומלמד קורסים על מוסיקה פופולארית כאן באוניברסיטה. דרור פויא ופרופ' רוזנברג שוחחו של 'מה הופך שיר לנצחי?' , האדם כיצור מוסיקאלי ומה בדיוק קרה במהפיכת הרוק'נרול של שנות השישים. האזינו לפרק נוסף מסדרת הפודקסטים של "תל אביב 360".

Prof. Uriel Abulof is an Associate Professor at Tel-Aviv University’s School of Political Science, Government and International Affairs, and a Visiting Professor at Cornell University. Abulof studies the politics of fear, happiness and hope, legitimation, social movements, nationalism, and ethnic conflicts. He has written extensively on the Middle East and Israel and has received the Young Scholar Award in Israel Studies. He published several books, edited volumes, over sixty peer-reviewed academic articles, and copious essays and op-eds. His recent books include The Mortality and Morality of Nations, Living on the Edge: The Existential Uncertainty of Zionism, Self-Determination: A Double-Edged Concept and Communication, Legitimation and Morality in Modern Politics. He is currently completing his book on the Israeli-Palestinian conflict, tentatively entitled Nemesis: The Making of an Existential Conflict. Abulof created and directs various public projects, including Double-Edged (in Psychology Today magazine), the Sapienism.com blog, and the award-winning edX course HOPE: What Makes Us Human, reviewed top course among thousands of online courses in the humanities and the social sciences. In this new episode of TAU Unbound, Abulof shares with Host Ido Aharoni his views on the roles of emotions and morality in politics, the roots of polarization and the crisis of liberal democracy, as well as the conversations we need to have to bring about political and social change.

רצים ומזיעים * טיול בעקבות האדם הקדמון * שפן לאכילה * שירה ומדורה * תגלית או תרמית? * רגע של מבוכה ֿבהשתתפות אמלי טייכר, אלון טייכר, דניאל טייכר, ד״ר אלה אסף וד״ר אמיר טייכר

סקייטבורד על שלט * כובע דוחה אויר * גלולות מרזות * רוצים לתרום כליה? * אשרי המאמין בהשתתפות: דניאל טייכר, אמלי טייכר, אלון טייכר, ד״ר נועה גור אריה, וד״ר אמיר טייכר.

חלומות מוזרים * מר ביריוני עושה רוח * פתקים קטנים * הפגנות אור * מה הוא עושה שם? * נועצים במחילה * נמלים קטנות, השפעה גדולה בהשתתפות: פרופ׳ עופר פיינרמן, דניאל טייכר, אמלי טייכר, אלון טייכר וד״ר אמיר טייכר

ארנב חסה קטלני * למה כל כך חם? * קסמים מרשימים * שטרות מזוייפים * הארנב מציל את המצב בהשתתפות פרופ׳ הדס סערוני, ד״ר אורי דביר, אמלי טייכר, אלון טייכר, דניאל טייכר, וד״ר אמיר טייכר

בייביסיטר כפוי * איזה אמנות לחימה מתאימה לצ׳רלי? * לימונדה בפקק * משאית נוגחת ברמזורים * שרירים תפוסים בהשתתפות רוני סייפן, ד״ר אורי דביר, אמלי טייכר, אלון טייכר, דניאל טייכר, וד״ר אמיר טייכר

צ׳רלי ולייליי מתחפשים * פילים מרקדים לפני כרכרת הזהב * היהפוך סוס עורו? * מר ביריוני שומר על מערה * תוכי מאולף בהשתתפות פרופ׳ יוסי יובל, פרופ׳ ליעד מודריק, ד״ר עידית בן שחר, אמלי טייכר, אלון טייכר, וד״ר אמיר טייכר

[הוקלט ב-2017] לאחר כשנתיים של מחקר של המעבדה לעיצוב עירוני על הזיקה בין עוני למרחב, אנו שמחים להציג סדרת פודקסט חדשה שתתמקד בסיפורה של שכונת קרית משה ברחובות. שכונה שעולה לכותרות לא אחת בהקשרים של פשיעה ואלימות, היא מתויגת כשכונת מצוקה וכשכונה ‘אתיופית’ אף על פי שרק 60% מתושבי השכונה הם ישראלים יוצאי אתיופיה. פרויקט שיקום שוכנות פעל בשכונה פעמיים וכעת הוא לובש צורה חדשה, משיקום שכונות להתחדשות עירונית. השכונה נבחרה כפרויקט דגל של משרד הבינוי והשיכון והיא עתידה לעבור תהליך של בינוי פינוי מאסיבי, כזה שישנה כליל את פני השכונה. המדינה והעירייה דוחפות לכך אך התושבים ואנשי התכנון מחזיקים עמדות מעורבות – האם זהו הפתרון הנכון לשכונה? את מה בעצם הוא מבקש לפתור? מה חושבים על כך התושבים, האדריכל, פעילים ועובדי ציבור? הסדרה מביאה את הקולות השונים והדילמות שמעורר תהליך הבינוי פינוי בשכונה. עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה ומגישה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט מעצב אריזה קולית: עירד אשל צוות המחקר: טלי חתוקה (PI), הדס צור, יוליה פורשיק, עינת פרייגר, סאני מאנזו וצבי וינשטיין

[הוקלט ב-2017] לאחר כשנתיים של מחקר של המעבדה לעיצוב עירוני על הזיקה בין עוני למרחב, אנו שמחים להציג סדרת פודקסט חדשה שתתמקד בסיפורה של שכונת קרית משה ברחובות. שכונה שעולה לכותרות לא אחת בהקשרים של פשיעה ואלימות, היא מתויגת כשכונת מצוקה וכשכונה ‘אתיופית’ אף על פי שרק 60% מתושבי השכונה הם ישראלים יוצאי אתיופיה. פרויקט שיקום שוכנות פעל בשכונה פעמיים וכעת הוא לובש צורה חדשה, משיקום שכונות להתחדשות עירונית. השכונה נבחרה כפרויקט דגל של משרד הבינוי והשיכון והיא עתידה לעבור תהליך של בינוי פינוי מאסיבי, כזה שישנה כליל את פני השכונה. המדינה והעירייה דוחפות לכך אך התושבים ואנשי התכנון מחזיקים עמדות מעורבות – האם זהו הפתרון הנכון לשכונה? את מה בעצם הוא מבקש לפתור? מה חושבים על כך התושבים, האדריכל, פעילים ועובדי ציבור? הסדרה מביאה את הקולות השונים והדילמות שמעורר תהליך הבינוי פינוי בשכונה. עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה ומגישה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט מעצב אריזה קולית: עירד אשל צוות המחקר: טלי חתוקה (PI), הדס צור, יוליה פורשיק, עינת פרייגר, סאני מאנזו וצבי וינשטיין

[הוקלט ב-2017] לאחר כשנתיים של מחקר של המעבדה לעיצוב עירוני על הזיקה בין עוני למרחב, אנו שמחים להציג סדרת פודקסט חדשה שתתמקד בסיפורה של שכונת קרית משה ברחובות. שכונה שעולה לכותרות לא אחת בהקשרים של פשיעה ואלימות, היא מתויגת כשכונת מצוקה וכשכונה ‘אתיופית’ אף על פי שרק 60% מתושבי השכונה הם ישראלים יוצאי אתיופיה. פרויקט שיקום שוכנות פעל בשכונה פעמיים וכעת הוא לובש צורה חדשה, משיקום שכונות להתחדשות עירונית. השכונה נבחרה כפרויקט דגל של משרד הבינוי והשיכון והיא עתידה לעבור תהליך של בינוי פינוי מאסיבי, כזה שישנה כליל את פני השכונה. המדינה והעירייה דוחפות לכך אך התושבים ואנשי התכנון מחזיקים עמדות מעורבות – האם זהו הפתרון הנכון לשכונה? את מה בעצם הוא מבקש לפתור? מה חושבים על כך התושבים, האדריכל, פעילים ועובדי ציבור? הסדרה מביאה את הקולות השונים והדילמות שמעורר תהליך הבינוי פינוי בשכונה. עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה ומגישה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט מעצב אריזה קולית: עירד אשל צוות המחקר: טלי חתוקה (PI), הדס צור, יוליה פורשיק, עינת פרייגר, סאני מאנזו וצבי וינשטיין

[הוקלט ב-2017] לאחר כשנתיים של מחקר של המעבדה לעיצוב עירוני על הזיקה בין עוני למרחב, אנו שמחים להציג סדרת פודקסט חדשה שתתמקד בסיפורה של שכונת קרית משה ברחובות. שכונה שעולה לכותרות לא אחת בהקשרים של פשיעה ואלימות, היא מתויגת כשכונת מצוקה וכשכונה ‘אתיופית’ אף על פי שרק 60% מתושבי השכונה הם ישראלים יוצאי אתיופיה. פרויקט שיקום שוכנות פעל בשכונה פעמיים וכעת הוא לובש צורה חדשה, משיקום שכונות להתחדשות עירונית. השכונה נבחרה כפרויקט דגל של משרד הבינוי והשיכון והיא עתידה לעבור תהליך של בינוי פינוי מאסיבי, כזה שישנה כליל את פני השכונה. המדינה והעירייה דוחפות לכך אך התושבים ואנשי התכנון מחזיקים עמדות מעורבות – האם זהו הפתרון הנכון לשכונה? את מה בעצם הוא מבקש לפתור? מה חושבים על כך התושבים, האדריכל, פעילים ועובדי ציבור? הסדרה מביאה את הקולות השונים והדילמות שמעורר תהליך הבינוי פינוי בשכונה. עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה ומגישה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט מעצב אריזה קולית: עירד אשל צוות המחקר: טלי חתוקה (PI), הדס צור, יוליה פורשיק, עינת פרייגר, סאני מאנזו וצבי וינשטיין

[הוקלט ב-2017] לאחר כשנתיים של מחקר של המעבדה לעיצוב עירוני על הזיקה בין עוני למרחב, אנו שמחים להציג סדרת פודקסט חדשה שתתמקד בסיפורה של שכונת קרית משה ברחובות. שכונה שעולה לכותרות לא אחת בהקשרים של פשיעה ואלימות, היא מתויגת כשכונת מצוקה וכשכונה ‘אתיופית’ אף על פי שרק 60% מתושבי השכונה הם ישראלים יוצאי אתיופיה. פרויקט שיקום שוכנות פעל בשכונה פעמיים וכעת הוא לובש צורה חדשה, משיקום שכונות להתחדשות עירונית. השכונה נבחרה כפרויקט דגל של משרד הבינוי והשיכון והיא עתידה לעבור תהליך של בינוי פינוי מאסיבי, כזה שישנה כליל את פני השכונה. המדינה והעירייה דוחפות לכך אך התושבים ואנשי התכנון מחזיקים עמדות מעורבות – האם זהו הפתרון הנכון לשכונה? את מה בעצם הוא מבקש לפתור? מה חושבים על כך התושבים, האדריכל, פעילים ועובדי ציבור? הסדרה מביאה את הקולות השונים והדילמות שמעורר תהליך הבינוי פינוי בשכונה. עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה ומגישה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט מעצב אריזה קולית: עירד אשל צוות המחקר: טלי חתוקה (PI), הדס צור, יוליה פורשיק, עינת פרייגר, סאני מאנזו וצבי וינשטיין

אורח: פרופ' יוסי יובל ראש המעבדה לתפיסה חושית וקוגניציה, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב פרק נוסף בסדרת הסכתים מיוחדת על מוזיקה, השפה האוניברסלית שחוצה גבולות ותרבויות, מערסלת ומרפאת את הנפש ומחברת בין בני האדם. המוזיקה היא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה האנושית, כלי ביטוי עוצמתי של רגשות, מחשבות וחוויות. שזורה בכל אספקט בחיינו – מהרחם ועד הקבר, מהשמחות הגדולות ועד הרגעים העצובים ביותר. המוזיקה קושרת את האנושות יחד ברשת עדינה של הרמוניה, צלילים וקצב. אנחנו עצמינו שירים. המוזיקה לא רק משקפת את עולמנו הפנימי, אלא גם עוזרת לנו להבין את העולם סביבנו. מעלה זיכרונות נשכחים, מעוררת השראה, מקווה מקור לנחמה, לתקווה, להתמודדות עם כאב. בלי מוזיקה החיים היו משעממים נורא. הצטרפו אל דרור פויר בפודקסט מסדרת "תל אביב 360" ויחד נצלול אל הצלילים וננסה להבין את המוזיקה קצת יותר טוב. בפרק הזה שבו מתארח פרופסור יוסי יובל, ראש המעבדה לתפיסה חושית וקוגניציה במחלקה לזואולוגיה כאן באוניברסיטת תל אביב נראה שמוזיקה היא לא רק יצירה אנושית. נצלול אל עולמם המרתק של בעלי החיים ונגלה כיצד גם הם משתמשים במוזיקה בדרכים מגוונות ומופלאות. נקשיב לצפצוף הציפורים, יללות התנים, נהמת הזאבים, נשמע את שירת הלווייתנים במעמקי האוקיינוסים, ונבחן כיצד בעלי חיים אחרים יוצרים ומשתמשים בצלילים כדי לתקשר, לחזר ולהעביר מסרים מורכבים, ונברר לגבי הקשר המפתיע בין המוזיקה האנושית למוזיקה הטבעית שמקיפה אותנו. האזינו לפרק נוסף מסדרת הפודקסטים של "תל אביב 360".

כמה פעמים הייתם בחדר ישיבות בדיון שהרגיש לכם לא ענייני ומקצועי מספיק? "אולי נוריד את הפרזנטור?", "למה אנחנו משתמשים בצבע אדום?", "אני אוהב יותר צהוב?", "אולי לא נפרסם השנה?". פעם נאמר, כי אם החדר מציג עובדות, אז בואו נתמודד עם העובדות; אבל אם החדר רק מציג דעות, אז כל אחד כנראה אוהב יותר את הדעות שלו (או של המנהל שלו). כולנו מבינים שזאת לא דרך רצינית לקבל החלטות. כדי לסייע, אסא שפירא, ראש מסלול שיווק ופרסום, וולד סבידלר, הבעלים של חברת הייעוץ SUMITUP, מציגים את המודל שהפך לתנ"ך של אנשי השיווק והפרסום בשנים האחרונות: RED MARKETING של קן מונץ' וגרג קריד. זהו מודל פורץ דרך שמציג כיצד ניתן ליישם ברמה הכי פרקטית את התובנות המחקריות הכי מתקדמות של עולם מדע השיווק ולהפוך אותן לכלי עבודה בניהול ובניית מותגים לעולם האמיתי. מדובר במורה נבוכים לכל מנהל שיווק ופרסום, שמסמן מה חשוב לשים לב ומה FLUFF, כדי שנוכל להתמקד בבניית מותגים חזקים שמייצרים צמיחה ומכירות לפירמה. המודל מסביר איך לנהל את המותג שלכם באופן מדויק יותר, איך לייצר פרסום אפקטיבי יותר ששמים לב אליו ושמחזק את המותג, כמה השקעה במדיה נדרשת, ואפילו איך לשפר ניהול חווית לקוח שתהיה אפקטיבית יותר. נקודת המוצא של המודל היא שהצרכן, ברוח כהנמן וטברסקי, הוא עצלן – גם בפועל וגם קוגניטיבית (לא אוהב לחשוב) ולא נאמן, ובעיקר מקבל החלטות בצורה הרבה פחות עמוקה ממה שהיינו רוצים לחשוב. לכן, יש לייצר מודל ניהול מותגים שנבנה בהבנה זו של הצרכן. בפודקאסט נבחן במה חשוב להתמקד מול צרכן עצלן זה, דרך ראשי התיבות של המודל RED: R – מדבר על רלוונטיות, הצורך שלנו לייצר מותגים רלוונטיים לקטגוריה וגם רלוונטיים לתרבות ולשיח סביבם. כלומר, איך להפוך למותג שאנשים חושבים עליו, רוצים אותו וגם נהנים לדבר עליו. E – מדבר על קלות: כמה קל לשים לב אלינו מול התחרות, כמה קל לזכור אותנו מול הרעש, וגם כמה קל לרכוש אותנו. D – מדבר על מובחנות: איך נבטיח שהצרכן לא יתבלבל וישייך כל פעילות שלנו בשיווק אליו, דרך הבנייה של נכסי מותג חזקים ומיתוג בולט ויוצא דופן בקטגוריה. דבר אחד ברור: רק מותגים שעושים נכון את כל השלושה מבטיחים אפקטיביות מקסימלית בשיווק שלהם.

Dr. Yossi Harpaz is a Senior Lecturer in the Department of Sociology at Tel-Aviv University. He obtained his PhD in Sociology from Princeton University and conducted his postdoctoral fellowship at Harvard University's Weatherhead Center. His research focuses on citizenship, national identity, international migration and elites. His first book, "Citizenship 2.0: Dual Nationality as a Global Asset” (2019) looks at three study cases of dual citizenship: Israelis who acquire citizenship from European-origin countries such as Germany or Poland; Hungarian-speaking citizens of Serbia who obtain a second citizenship from Hungary (and, through it, EU citizenship); and Mexicans who give birth in the United States to secure American citizenship for their children. The book sheds new light on the global trend of instrumental and commodified citizenship, and explores its implications for ethnic and national identities, immigration and inequality. Harpaz said: “some of the questions I engaged with include: What drives millionaires to seek expensive investor visas? What are the status implications of the global hierarchy of passports? How do national minorities deal with being misrecognized with traveling internationally? What conditions drive individuals to emigrate? What are the social mechanisms that produce cohesion and cooperation. As part of this line of inquiry, I study the community factors associated with tax avoidance, and the cohesive effect of national rituals and ceremonies.” In this new episode of TAU Unbound Dr. Harpaz shares with host Ido Aharoni how and when citizenship became a “commodity” and why we should not make the immediate assumption that citizenship is directly correlated to migration.

Prof. Karen Avraham, who was born and raised in North America, is the first female Dean of TAU’s esteemed Faculty of Medical & Health Sciences, overseeing the operations of a major training and research institution in Israel. The faculty is responsible for the training of health care practitioners and researchers, with over 5K students. In this new episode of TAU Unbound, Prof. Avraham discussed with host Ido Aharoni the scope of her work, her faculty’s outreach and impact, as well as her own expertise in the area of hearing disorders research. Prof. Avraham is also a Professor at the Department of Human Molecular Genetics & Biochemistry at her Faculty. She also serves as the Drs. Sarah and Felix Dumont Chair for Research of Hearing Disorders and is a member of the Sagol School of Neuroscience, the Safra Center for Bioinformatics and the Jan Koum Center for Nanoscience and Nanotechnology.

Prof. Guy Mundlak is member of the Faculty of Law at Tel Aviv University, and also affiliated with the Department of Labor Studies in the Faculty of Social Sciences. His research deals with the impact of law on the labor market and the welfare state. His works center on the following themes: The relationship between labor law and industrial relations; The internalization of employment standards in economic enterprises and the role of human resource professionals in this process; Constitutional social rights in general, and on the rights to social security and work in particular; The effects of globalization on labor markets, the efficacy of international instruments in responding to the regulatory deficit, looking at both the movement of capital and labor. In this new episode of TAU Unbound, Prof. Mundlak shares with host IDO AHARONI his views about gig-economy, shared economy, the future of work, job security, remote work, the state of our current “social contract” and more.

ביוש רגולטורי אקלימי: ככלי להצלת כדור הארץ. בשנים האחרונות גובר השימוש בביוש (shaming) ככלי אכיפה בידי רגולטורים שונים בארץ ובעולם. מטרות השיימינג הן לקדם אינטרס ציבורי מסוים, כגון שמירה על איכות הסביבה, קבלת שירות אמין ומהיר מחברות ביטוח ופנסיה, שמירה על בריאות הציבור וכדומה. בפרק זה, ד"ר שרון ידין, מרצה עמיתה בהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחת עם תלמידי הפקולטה איתי בן ארצי ושניר קנובל, על מחקרה שהתפרסם לאחרונה באוניברסיטת הרווארד ועל ספרה שיצא לאחרונה בהוצאת קיימברידג', אודות ביוש רגולטורי בנושא האקלים ככלי חדשני להתמודדות של ממשלות עם חברות שגורמות למשבר האקלים.

מועדון נשים בעסקים מציג פודקאסט שני בנושא חינוך פיננסי. והפעם- השקעות 💸 אורחת הכבוד: יהודית בן לוי פמיניסטית יזמת,מומחית ומובילת The She Economy בישראל, שותפה ומייסדת SHEvyon. על מה דיברנו? 💬 שני המושגים הפיננסים שכל אחד ואחת צריכ/ה בלקסיקון, נשים והכוח שלהן בעולם הכלכלי (ובכלל!), מה הוביל לפתיחת החברה המובילה בארץ להשקעות נשים ״SHEvyon״, למידה עצמית וסקרנות ככלי להתמצאות בעולם הפיננסי. בקיצור, ניפגש בקורס הבא של יהודית? ספרו לנו מה חשבתן🎙️

מועדון נשים בעסקים מציג פודקאסט שני בנושא חינוך פיננסי. והפעם- השקעות 💸 אורחת הכבוד: יהודית בן לוי פמיניסטית יזמת,מומחית ומובילת The She Economy בישראל, שותפה ומייסדת SHEvyon. על מה דיברנו? 💬 שני המושגים הפיננסים שכל אחד ואחת צריכ/ה בלקסיקון, נשים והכוח שלהן בעולם הכלכלי (ובכלל!), מה הוביל לפתיחת החברה המובילה בארץ להשקעות נשים ״SHEvyon״, למידה עצמית וסקרנות ככלי להתמצאות בעולם הפיננסי. בקיצור, ניפגש בקורס הבא של יהודית? ספרו לנו מה חשבתן🎙️

ד"ר חן אלון מהחוג לתיאטרון משתף את איריס לונדון-זולטי בעשיה המרגשת של המסלול לתיאטרון קהילתי, Artivism ושינוי חברתי, שמכשיר מנחים/ות ובמאים/ות היוצרים/ות תיאטרון בתוך, עם ועבור קהילות שונות על מנת לחולל תהליכי העצמה ושינוי חברתי.

ד"ר חן אלון מהחוג לתיאטרון משתף את איריס לונדון-זולטי בעשיה המרגשת של המסלול לתיאטרון קהילתי, Artivism ושינוי חברתי, שמכשיר מנחים/ות ובמאים/ות היוצרים/ות תיאטרון בתוך, עם ועבור קהילות שונות על מנת לחולל תהליכי העצמה ושינוי חברתי.

[הוקלט ב2022] סדרת פודקסט חדשה על היכולת לחלום ולשנות מקום מבפנים. הסדרה מספרת את סיפורה של קרית שמונה עם חזרתם של קבוצה של צעירים שגדלו בה ושבו הביתה בכדי לבנות את עתיד המקום. הם נכנסו לתפקידי מפתח ברשות העירונית, כתבו תכנית אסטרטגית, יצרו שותפויות אזוריות וביחד עם שחקנים נוספים במרחב הם בונים את הפודטק ואלי של ישראל. קריית שמונה הייתה עיר במשבר שסבלה מגרעון והגירה שלילית. חבורה של צעירים שנולדו וגדלו בה החליטו לחזור אליה ולשנות אותה מבפנים. אבל איך משנים עיר עם תנאי פתיחה שכאלה? הסדרה “קריית שמונה העיר שהמציאה את עצמה מחדש”, עוקבת אחר השינוי שמתחולל בעיר ובאזור. בסדרה מרואיינים: ראש עיריית קריית שמונה וצעירים נוספים בתפקידים בכירים בראשת העירונית, גורמים באקדמיה ובמחקר, במשרד הכלכלה והתעשייה ומהמגזר הפרטי. כל שחקן מהזווית שלו מתאר את העבודה והתרומה שלו לשינוי שעליו הם עומלים יומיום בכדי שקרית שמונה והגליל המזרחי יהפכו לאזור עצמאי ומצליח כלכלית, שיתפקד כבירת הפודטק בישראל באזור המציע מגורים איכותיים וטבע עירוני ייחודי. בסדרה ארבעה פרקים (אפשר להאזין גם בספוטיפיי): הפרק הרביעי: חזון הפודטק. פרק זה מציג את תעשיית הפודטק מדוע היא כל כך חדשנית ומרגשת ולמה צמחה דווקא בגליל המזרחי בחיבור שבין המחקר, התעשייה והצרכנים. ד”ר אופיר בנימין מאוניברסיטת תל חי ודוד זיגדון ממכון מיגל מדברים על מזון העתיד, כיצד תעשיית המזון משתנה וכיצד המחקר כיום מקדם את התחום הזה. בנוסף הם מסבירים על הייחודיות הטופוגרפית של האזור שמסייעת לקדם מחקרים להתאמת המזון והחקלאות לשינוי האקלים. נועם אוזרד מעיריית קרית שמונה מסבירה איך חזון הפודטק מתחבר גם לפיתוח התיירות בעיר וניסן זאבי מקרן JVP מתמקד בחיבור שבין תעשיית הפודטק לחינוך לחדשנות בעיר. הסדרה מסתיימת עם הדימוי של העיר בעוד עשור ורשימת הצלחות חלקית בדרך אליו.

[הוקלט ב2022] סדרת פודקסט חדשה על היכולת לחלום ולשנות מקום מבפנים. הסדרה מספרת את סיפורה של קרית שמונה עם חזרתם של קבוצה של צעירים שגדלו בה ושבו הביתה בכדי לבנות את עתיד המקום. הם נכנסו לתפקידי מפתח ברשות העירונית, כתבו תכנית אסטרטגית, יצרו שותפויות אזוריות וביחד עם שחקנים נוספים במרחב הם בונים את הפודטק ואלי של ישראל. קריית שמונה הייתה עיר במשבר שסבלה מגרעון והגירה שלילית. חבורה של צעירים שנולדו וגדלו בה החליטו לחזור אליה ולשנות אותה מבפנים. אבל איך משנים עיר עם תנאי פתיחה שכאלה? הסדרה “קריית שמונה העיר שהמציאה את עצמה מחדש”, עוקבת אחר השינוי שמתחולל בעיר ובאזור. בסדרה מרואיינים: ראש עיריית קריית שמונה וצעירים נוספים בתפקידים בכירים בראשת העירונית, גורמים באקדמיה ובמחקר, במשרד הכלכלה והתעשייה ומהמגזר הפרטי. כל שחקן מהזווית שלו מתאר את העבודה והתרומה שלו לשינוי שעליו הם עומלים יומיום בכדי שקרית שמונה והגליל המזרחי יהפכו לאזור עצמאי ומצליח כלכלית, שיתפקד כבירת הפודטק בישראל באזור המציע מגורים איכותיים וטבע עירוני ייחודי. בסדרה ארבעה פרקים (אפשר להאזין גם בספוטיפיי): הפרק השלישי: תעשייה. מתמקד בחזון התעשייתי של קריית שמונה ומסביר למה תעשייה יצרנית היא חשובה כל כך לעוצמה הכלכלית של העיר ולכלכלה הלאומית בכלל. כיצד מחדשים אזורי תעשייה בעיר? מה הקשר בין תכנון ערים ולתעשייה וכיצד זה השתנה לאורך ההיסטוריה? בפרק מסבירה אדר’ מירב בטט ממשרד הכלכלה מדוע התעשייה היצרנית היום היא חדשנית והכרחית גם בשביל הפיתוח ובאילו מיזמים משקיעה המדינה בקרית שמונה והאזור. פרופ’ טלי חתוקה מתארת את המגמות והשינויים בחשיבה על תעשייה במאה העשרים ואחת ושינוי הפרדיגמה מסגירה והרחקה של התעשייה היצרנית למדינות עולם שלישי, לשמירה על התעשייה היצרנית במדינות האם.

[הוקלט ב2022] סדרת פודקסט חדשה על היכולת לחלום ולשנות מקום מבפנים. הסדרה מספרת את סיפורה של קרית שמונה עם חזרתם של קבוצה של צעירים שגדלו בה ושבו הביתה בכדי לבנות את עתיד המקום. הם נכנסו לתפקידי מפתח ברשות העירונית, כתבו תכנית אסטרטגית, יצרו שותפויות אזוריות וביחד עם שחקנים נוספים במרחב הם בונים את הפודטק ואלי של ישראל. קריית שמונה הייתה עיר במשבר שסבלה מגרעון והגירה שלילית. חבורה של צעירים שנולדו וגדלו בה החליטו לחזור אליה ולשנות אותה מבפנים. אבל איך משנים עיר עם תנאי פתיחה שכאלה? הסדרה “קריית שמונה העיר שהמציאה את עצמה מחדש”, עוקבת אחר השינוי שמתחולל בעיר ובאזור. בסדרה מרואיינים: ראש עיריית קריית שמונה וצעירים נוספים בתפקידים בכירים בראשת העירונית, גורמים באקדמיה ובמחקר, במשרד הכלכלה והתעשייה ומהמגזר הפרטי. כל שחקן מהזווית שלו מתאר את העבודה והתרומה שלו לשינוי שעליו הם עומלים יומיום בכדי שקרית שמונה והגליל המזרחי יהפכו לאזור עצמאי ומצליח כלכלית, שיתפקד כבירת הפודטק בישראל באזור המציע מגורים איכותיים וטבע עירוני ייחודי. בסדרה ארבעה פרקים (אפשר להאזין גם בספוטיפיי): הפרק השני: חזון ותכנית. מדגיש את המשמעות של תכנון אסטרטגי ובו מתארים המרואיינים השונים מהעירייה, מהאקדמיה ומהמגזר הפרטי כיצד התגבש החזון לעיר ולאזור. תהליכי תכנון אסטרטגי שנעשו על ידי קרן JVP בשנת 2015 ועל ידי המעבדה לעיצוב עירוני בשנת 2018 עזרו להבין, כל אחד בתחומו, את הצורך לעבור לחשיבה אזורית ולתכנן את קריית שמונה והאזור מתוך הפרדיגמה האזורית. העובדים בעיריית קריית שמונה מסבירים כי מעבר לתכנית עצמה ולמסקנות התכנוניות שהופיעו בה, התכנית שינתה את המעמד שלהם באזור ומול המדינה, מעיר מובלת לעיר מובילה שיודעת להגיד מה היא רוצה ולאן היא חותרת.

[הוקלט ב2022] סדרת פודקסט חדשה על היכולת לחלום ולשנות מקום מבפנים. הסדרה מספרת את סיפורה של קרית שמונה עם חזרתם של קבוצה של צעירים שגדלו בה ושבו הביתה בכדי לבנות את עתיד המקום. הם נכנסו לתפקידי מפתח ברשות העירונית, כתבו תכנית אסטרטגית, יצרו שותפויות אזוריות וביחד עם שחקנים נוספים במרחב הם בונים את הפודטק ואלי של ישראל. קריית שמונה הייתה עיר במשבר שסבלה מגרעון והגירה שלילית. חבורה של צעירים שנולדו וגדלו בה החליטו לחזור אליה ולשנות אותה מבפנים. אבל איך משנים עיר עם תנאי פתיחה שכאלה? הסדרה “קריית שמונה העיר שהמציאה את עצמה מחדש”, עוקבת אחר השינוי שמתחולל בעיר ובאזור. בסדרה מרואיינים: ראש עיריית קריית שמונה וצעירים נוספים בתפקידים בכירים בראשת העירונית, גורמים באקדמיה ובמחקר, במשרד הכלכלה והתעשייה ומהמגזר הפרטי. כל שחקן מהזווית שלו מתאר את העבודה והתרומה שלו לשינוי שעליו הם עומלים יומיום בכדי שקרית שמונה והגליל המזרחי יהפכו לאזור עצמאי ומצליח כלכלית, שיתפקד כבירת הפודטק בישראל באזור המציע מגורים איכותיים וטבע עירוני ייחודי. בסדרה ארבעה פרקים (אפשר להאזין גם בספוטיפיי): הפרק הראשון: החזרה הביתה. מביא את קולם של צעירים רבים שגדלו באזור ולאחר עשור שבו יצאו, למדו, התפתחו ועבדו במרכז הארץ, החליטו לחזור הביתה לקריית שמונה כדי לחולל בה שינוי. הם מתארים את הקשיים והמצב שבו הייתה העיר, את הצורך להבין לעומק את העיר בכדי באמת להשפיע ומה גילו כאשר נכנסו לעמדות המפתח בעירייה. הפרק הראשון: החזרה הביתה. מביא את קולם של צעירים רבים שגדלו באזור ולאחר עשור שבו יצאו, למדו, התפתחו ועבדו במרכז הארץ, החליטו לחזור הביתה לקריית שמונה כדי לחולל בה שינוי. הם מתארים את הקשיים והמצב שבו הייתה העיר, את הצורך להבין לעומק את העיר בכדי באמת להשפיע ומה גילו כאשר נכנסו

שיחות על מוזיקה, מדע ומה שביניהם עם ד"ר שוקי קוריסקי פרק 2 על מוזיקה ומדעי המח: רגשות, מודעות, זכרון ורצון חופשי עם: פרופ' ליעד מודריק ביה"ס לפסיכולוגיה וביה"ס סגול למדעי המוח מאוניברסיטת תל אביב פרופ' רפי מלאך המחלקה למדעי המוח מכון וייצמן טל ורון-מוזיקאי, נגן סקסופון ומורה למינדפולנס

קומיקאים בקמפוס, פרק 3 - אתגר קרת - עוד דרך לאחוז בעולם (חלק א)

קומיקאים בקמפוס עם ד"ר אמיר טל ושי פישר מביה"ס לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. פרק 4 עוד דרך לאחוז בעולם (חלק ב) עם הסופר אתגר קרת

המשקיעים המוסדיים בישראל מחזיקים נתח עצום משוק ההון המקומי, נתח שהולך ותופח מדי שנה. מדובר בתופעה כלל עולמית שבמסגרתה חסכונות הציבור מתועלים לידי משקיעים מוסדיים, שהם מתווכים פיננסים. השוק בישראל עבר שינוי עקב חוק הריכוזיות, והתערבותם של המשקיעים המוסדיים רק גדלה. למשל, הם ממנים דירקטורים ויוזמים שינויי תקנון בחברות בהן הם משקיעים. בפרק זה, פרופ׳ שרון חנס מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב משוחח עם הילה סלומון ודנה למפרט, תלמידות הפקולטה על מחקרו עם פרופ׳ אסף חמדני, אודות אקטיביזם של משקיעים מוסדיים בישראל.

על מודעות וקבלת החלטות עם פרופ׳ ליעד מודריק מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה

על מודעות וקבלת החלטות עם פרופ׳ ליעד מודריק מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה

איך לומדים עם AI? עם ד״ר אמיר רובינשטיין מבית הספר למדעי המחשב

איך לומדים עם AI? עם ד״ר אמיר רובינשטיין מבית הספר למדעי המחשב

מיכל דולב השמשוני, מנכ"לית עמותת מהנדסים ללא גבולות, מספרת לאיריס לונדון - זולטי על העשייה של עמותת מהנדסים ללא גבולות באפריקה וכאן בארץ - פרויקט "מנגישים ללא גבולות". הארגון, שבדרך כלל מסייע לנזקקים באזורי אסון (טורקיה, האיטי, פליטי אוקראינה, כפרים באפריקה), התגייס עם פרוץ המלחמה להנגשת בתי פצועים. עם כ-400 מתנדבים - שיפוצניקים, הנדימנים והנדיוומניות, שרברבים, נגרים, רתכים ואפילו דוקטורים ופרופסורים להנדסה ולאדריכלות, בעזרתם העמותה הנגישה מעל 150 בתים של פצועים לקראת שובם הביתה אחרי תקופת השיקום בבתי החולים.

ענת גפני, התוכנית למדיה דיגטלית ביה"ס לקולנוע ולטלוויזיה ע"ש טיש, אוניברסיטת תל אביב. בפודקסט הזה, אנחנו לוקחים אתכם אל מה שנדמה היה רק לפני שנים אחדות כמדע בדיוני. משחקי מחשב דיגיטליים נרטיביים, בינה מלאכותית, מציאות רבודה, מציאות מדומה וסרטים אינטראקטיביים. המדיה הדיגיטלית על כל צורותיה מאפשרת לנו לספר סיפור בצורה אחרת מהמוכר, ומאפשרת לנו ליצור עולמות עשירים ומורכבים יותר - מבחינה ויזואלית ומבחינה נרטיבית, ובעיקר היא מאפשרת לנו גם להזמין את הקהל לקחת חלק פעיל ביצירה. אנחנו מארחים את ענת גפני – שמלמדת את חלק התסריטאות בתוכנית למדיה דיגטלית בבית הספר לקולנוע ולטלוויזיה ע"ש סטיב טיש כאן באוניברסיטת תל אביב. היא גם התסריטאית של סרט הקולנוע "הפילגש" שיצא לאקרנים השנה והיוצרת של דרמת המתח "בלקספייס" שהעונה השנייה שלה משודרת עכשיו. בפודקסט הזה, שהוא הרביעי בסדרת הפודקסטים על "תסריטים ותסריטאות" אנחנו משוחחים איתה על תסריטאות קלאסית וגם כמובן על "השלב הבא" שהטכנולוגיה מוליכה אותנו אליו, שהרי העידן הדיגיטלי מביא עימו חידושים טכנולוגיים הפותחים מרחב חדש ומיוחד של יצירה, שמאפשר לספר סיפורים בשיטות מקוריות שיכולות לייצג את המציאות המורכבת והדינמית של החיים סביבנו. האזינו לפרק נוסף מתוך "תל אביב 360" - ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב, בהנחייתה של ורד לבקוביץ

ענת גפני, התוכנית למדיה דיגטלית ביה"ס לקולנוע ולטלוויזיה ע"ש טיש, אוניברסיטת תל אביב. בפודקסט הזה, אנחנו לוקחים אתכם אל מה שנדמה היה רק לפני שנים אחדות כמדע בדיוני. משחקי מחשב דיגיטליים נרטיביים, בינה מלאכותית, מציאות רבודה, מציאות מדומה וסרטים אינטראקטיביים. המדיה הדיגיטלית על כל צורותיה מאפשרת לנו לספר סיפור בצורה אחרת מהמוכר, ומאפשרת לנו ליצור עולמות עשירים ומורכבים יותר - מבחינה ויזואלית ומבחינה נרטיבית, ובעיקר היא מאפשרת לנו גם להזמין את הקהל לקחת חלק פעיל ביצירה. אנחנו מארחים את ענת גפני – שמלמדת את חלק התסריטאות בתוכנית למדיה דיגטלית בבית הספר לקולנוע ולטלוויזיה ע"ש סטיב טיש כאן באוניברסיטת תל אביב. היא גם התסריטאית של סרט הקולנוע "הפילגש" שיצא לאקרנים השנה והיוצרת של דרמת המתח "בלקספייס" שהעונה השנייה שלה משודרת עכשיו. בפודקסט הזה, שהוא הרביעי בסדרת הפודקסטים על "תסריטים ותסריטאות" אנחנו משוחחים איתה על תסריטאות קלאסית וגם כמובן על "השלב הבא" שהטכנולוגיה מוליכה אותנו אליו, שהרי העידן הדיגיטלי מביא עימו חידושים טכנולוגיים הפותחים מרחב חדש ומיוחד של יצירה, שמאפשר לספר סיפורים בשיטות מקוריות שיכולות לייצג את המציאות המורכבת והדינמית של החיים סביבנו. האזינו לפרק נוסף מתוך "תל אביב 360" - ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב, בהנחייתה של ורד לבקוביץ

ד"ר שמוליק דובדבני - בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה ע"ש סטיב טיש שנה מציינים עשור למותו של אסי דיין. אסי דיין היה מעמודי התווך של הקולנוע הישראלי - שחקן, תסריטאי ובמאי. בעזרתו של ד"ר שמוליק דובדבני מביה"ס לקולנוע ולטלוויזיה ע"ש סטיב טיש, נדבר על המסלול היצירתי המרתק שעשה דיין במהלך השנים, שנע ללא הרף בין האישי ללאומי, בין הגבוה לנמוך ובין המסחרי לאומנותי, והיטיב לשקף את התהליכים שהתחוללו במדינת ישראל במהלך השנים. גם כיום, עשר שנים לאחר מותו, אסי דיין מחזיק בשיא הזכיות בפרסי אופיר. בשנת 2013 שודרה הסדרה האוטוביוגרפית שכתב, "החיים כשמועה", שבה הוא למעשה מסכם את חייו וכך הוא פתח את הסדרה: "קוראים לי אסי, אסי דיין. בגיל 65 אני עושה עוד סרט. גופי קורס מרוב סיגריות, כימיקלים ועייפות החומר. אני שוקל 130 קילו. והלב שלי כבר אחרי התקף... נראה לי שחייתי מספיק בשביל כמה אנשים. הגיע הזמן לסכם, לעשות ספירת מלאי. אז ככה: יש 80 סרטים ששיחקתי בהם, 16 סרטים שכתבתי וביימתי, 9 אוסקרים, 3 פרסים של מפעל חיים, וחוץ מזה אלפי כתבות בעיתונים, רומן אחד, שלושה ספרי שירה, שלוש וחצי שנים באשפוזים פסיכיאטריים, שלושה ניסיונות התאבדות, שני מעצרים, שלוש מלחמות, ארבע חתונות, ארבעה ילדים, אבל לפני הכול ולפני אלוהים, אבא אחד. עם עין אחת". האזינו לפרק נוסף בסדרת הפוסקסטים "תל אביב 360" של אוניברסיטת תל אביב, בהנחייתה של ורד לבקוביץ

פרופ' אמריטה, דינה פורת, החוג להיסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת תל אביבהשנה אנחנו מציינים מלאת 120 שנה למותו של בנימין זאב הרצל - חוזה מדינת היהודים, אבי הציונות המדינית ומייסדה של ההסתדרות הציונית העולמית. מדינאי, מחזאי, עיתונאי ועורך.בפודקסט הזה, שהוא פרק נוסף בסדרת הפודקסטים שלנו בכותרת "ביוגרפיות" נציג לכם את הרצל כפי שמעולם, רבים מאיתנו לא הכירו. מסתבר שהרצל נטל על עצמו, בנוסף לעיסוקיו הרבים, גם את תפקיד המפיק הראשי ואיש יחסי הציבור של ההסתדרות הציונית והוא עשה זאת במרץ בלתי-נלאה ובכישרון יחצ“ני בולט. למעשה לא הייתה לו ברירה: הוא נאלץ לשווק תנועה חדשה ורעיון גרנדיוזי, שבעיני רבים נחשב לשיגעון, בעוד הוא ותנועתו החדשה היו כמעט חסרי אמצעים.  בפודקסט הזה, ננפץ מיתוסים רבים על הרצל ונחשוף פן אחר ולא מוכר באישיותו ובפועלו במהלך ארבעים וארבע שנות חייו הסוערים. בעזרתה של פרופ' אמריטה, דינה פורת מהחוג להיסטוריה של עם ישראל, כאן באוניברסיטת תל אביב, נדבר על הרצל המחזאי, הבמאי והמפיק, נדבר גם על כישרונו המופלא לפרוט על נימי נפשם של שועי עולם כך שיתמכו ביציאתם של היהודים מהמדינות שלהם, נגלה את שורשי האנטישמיות כפי שהרצל נחשף אליהם בבחרותו, נרחיב על מחזיהו האחרון בשם "הגטו החדש", ניגע בקרבה שחש ליהדות למרות שהואשם לא פעם בהתבוללות, וגם נבדוק, מה נשאר מחזונו היום 120 שנה לאחר מותו. האזינו לפרק נוסף של "תל אביב 360" - הפודקסט של אוניברסיטת תל אביב בהנחייתה של ורד לבקוביץ.

פסק הדין מוזיהוק נ' רשות האוכלוסין מעלה לדיון את סוגיית הפגיעה בפרטיות של אנשים שביקשו להיכנס לישראל כתיירים. הפרקטיקה הבעייתית של שיטוט של בקרי הגבול בטלפון הנייד, שמובילה לאובדן שליטה של האדם במידע על אודותיו, הוגדרה בפסיקה כ"חדירה למתחם פרטי ביותר של האדם". האם רשות האוכלוסין מוסמכת לעשות זאת? האם ניתן לקבל הסכמה לבדיקה כחלופה לכך? בפרק זה עורכת הדין נועה דיאמונד, המנחה הקלינית של הקליניקה לפרטיות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחת עם עדן לפיד והילה סלומון, תלמידי הפקולטה, על מאמרה "ספרי לי על טלפונך ואספר לך עלייך – בעקבות פסק הדין בעמ"ן 12780-01-23 מוזיהוק נ' רשות האוכלוסין" שפורסם בכתב העת המקוון "המשפט ברשת: זכויות אדם" של המכללה למנהל.

עומר בן יעקב, כתב הסייבר והדיסאינפורמציה של עיתון "הארץ" בהרצאה בכנס ה-2 להתחדשות וליצירתיות בהוראה של הדקאנט לחדשנות בהוראה ובלמידה.

שאלתם את עצמכם למה הפרסום יורד באפקטיביות שלו במשך שנים? מה המחלה המסוכנת ממנה סובלים תמהילי פרסום? ובעיקר איך לתכנן מדיה טוב יותר לקראת שנה הבאה? חשוב לדעת, ייתכן שמרוב יעילות הפרסום שלכם הפסיק להיות אפקטיבי. במשך שנים הבטיחו לכם שפרסום דיגיטלי חכם יידע ליעל את תקציבי הפרסום שלכם ויבטל את הצורך בפרסום "בזבזני" להמונים. בפועל מעבר ל100% דיגיטל החל להרוג מותגים, ולמעשה הסיט את העבודה של אנשי שיווק ופרסום משיווק (יצירת ביקושים) למכירות בלבד (קצירת ביקושים). כדי לתת מענה לבעיה זו שנוצרה, יש ראשית להבין אותה ואז לתת לה מענה על בסיס נתונים מתוקפים, ובדיוק בשביל זה אנחנו פה. השבוע אסא שפירא, ראש מסלול שיווק ופרסום בחוג לתקשורת וולד סווידלר, יועץ אסטרטגי והבעלים של sumitup, יבחנו לעומק את אחד המאמרים המשפיעים ביותר על תעשיית הפרסום, המאמר של לס בינט ופיטר פילד THE LONG AND THE SHORT OF IT שיספק לכם תובנות חדשות על תמהילי המדיה שלכם דוגמת איך יעילות מדיה בטווח זמן קצר הורגת אפקטיביות שיווקית שלכם בטווח הארוך, ובעיקר הורגת את המותגים שלכם ובסוף עולה לכם יותר כסף. רוצים לדעת כמה לשים כסף בפרסום מכירתי, כמה להשקיע במותג, למי לכוון את הפרסום, איזה מסרים נכון יותר לתקשר ועוד, מהיום יהיו לכם תשובות טובות יותר, ומבוססות יותר.

Prof. Michael Feuer is the Dean of Graduate Education at George Washington University, was formerly the president of the National Academy of Education in the United States, and is an expert on the relationship of education to democracy and equality, In this episode of The Global Connection, The Lowy International School’s Orit Coty interviews Feuer about his new book, Can Schools Save Democracy? Civic Education and the Common Good (2023), and about the growing division on campuses, what has gone wrong and how it can be fixed.

השימוש בזרע מן המת שנוי במחלוקת. התפתחויות טכנולוגיות וריבוי חללים צעירים במלחמת חרבות ברזל הציפו שוב את הנושא. הנושא, מעלה שאלות משפטיות, מוסריות וחברתיות רבות על הורות ומשפחה בין עולם החיים למתים. בפרק זה פרופ׳ שחר ליפשיץ, חבר סגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן משוחח עם טל מימון ודנה למפרט, תלמידות הפקולטה, על הסוגייה הסבוכה של נטילת זרע מן המת. השיחה עוסקת בזכויות המשפטיות והשיקולים הערכיים של כל הצדדים המעורבים בתהליך: המנוח, הוריו, בן או בת זוג, והילד שעתיד להיוולד, ומתווה את הדרך המשפטית המתאימה להתייחס לכל אחד מאלו. השיחה מתבססת על מאמרם של פרופסור ליפשיץ וד״ר נופר יעקובי גן-אור שיתפרסם בקרוב בכתב העת עיוני משפט של אוניברסיטת תל-אביב.

שיחה עם פרופ' קולין פרייס, ראש מיזם האקלים באוניברסיטת תל אביב, על משבר האקלים שכבר מאפיין את התקופה הנוכחית שבה אנו חיים. בשיחה הזאת, ד"ר מיכאל מירו מאתגר את פרופ' פרייס בכל השאלות שמעלים אלה שטוענים שאין משבר כזה והוא בעצם המצאה של מדעני אקלים. פרופ' פרייס מסביר שהיום יש אפשרויות מדידה מדויקות שמתארות תהליך שבו, לצד התחממות כדור הארץ, אנחנו נתקלים בתופעות אקלימיות שרובן ככולן החלו מתחילת התיעוש שבני האדם הובילו והעצימו. מדובר בשימוש מוגבר בדלקים פוסיליים, שימוש מוגזם באנרגיה, ייצור מעבר לצרכים והתעלמות מהצרכים של בני אדם לאוויר נקי וכך גם סביבה שחייבת להיות נקיה ממזהמים. לצד העלייה במודעות, מדינות העולם בכלל וישראל בפרט לא עושות די, מה שמחייב את המדענים והמדעניות למצוא כל דרך לשכנע את המערכות הפוליטיות להתייחס בכובד ראש למשבר האקלים. מפיקה: נעמי בוטון

שיחה עם פרופ' קולין פרייס, ראש מיזם האקלים באוניברסיטת תל אביב, על משבר האקלים שכבר מאפיין את התקופה הנוכחית שבה אנו חיים. בשיחה הזאת, ד"ר מיכאל מירו מאתגר את פרופ' פרייס בכל השאלות שמעלים אלה שטוענים שאין משבר כזה והוא בעצם המצאה של מדעני אקלים. פרופ' פרייס מסביר שהיום יש אפשרויות מדידה מדויקות שמתארות תהליך שבו, לצד התחממות כדור הארץ, אנחנו נתקלים בתופעות אקלימיות שרובן ככולן החלו מתחילת התיעוש שבני האדם הובילו והעצימו. מדובר בשימוש מוגבר בדלקים פוסיליים, שימוש מוגזם באנרגיה, ייצור מעבר לצרכים והתעלמות מהצרכים של בני אדם לאוויר נקי וכך גם סביבה שחייבת להיות נקיה ממזהמים. לצד העלייה במודעות, מדינות העולם בכלל וישראל בפרט לא עושות די, מה שמחייב את המדענים והמדעניות למצוא כל דרך לשכנע את המערכות הפוליטיות להתייחס בכובד ראש למשבר האקלים. מפיקה: נעמי בוטון

שיחה עם ד"ר איתי רנן, מנהל המארג, ואלה פסטרנק, רכזת ניטור יונקים במארג במוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, על המגוון הביולוגי. בשיח הסביבתי הדיון המרכזי הוא על משבר האקלים, נושא חשוב מאין כמוהו, אך אינו עוסק בתופעה מטרידה מאוד: העלמות מינים של בעלי חיים וצמחים. לצידם נתונים מטרידים על בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. לתהליך הזה יש סיבות רבות, וביניהן השינויים האקלימיים, אך הגורם המרכזי הוא הופעת האדם בכלל ובעידן המתועש בפרט. בני האדם מפתחים את סביבת החיים שלהם תוך התעלמות כמעט מוחלטת מהצרכים של הטבע: הרס שטחים פתוחים, בניה צפופה מבלי לתת מקום לצמחים ועצים, סלילת כבישים שחוסמת את המעברים של בעלי חיים. לצד כל אלה, נוצרים תנאים טובים למינים חדשים שדוחקים את המינים הטבעיים, ונוצרים מינים מלווי אדם שמזיקים לאיזון העדין בטבע. נושא המגוון הביולוגי יעסיק אותנו גם בתכניות הקרובות בגלל החשיבות שלנו, בני האדם, לסביבה שבה אנחנו חיים. מפיקה: נעמי בוטון

שיחה עם ד"ר איתי רנן, מנהל המארג, ואלה פסטרנק, רכזת ניטור יונקים במארג במוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, על המגוון הביולוגי. בשיח הסביבתי הדיון המרכזי הוא על משבר האקלים, נושא חשוב מאין כמוהו, אך אינו עוסק בתופעה מטרידה מאוד: העלמות מינים של בעלי חיים וצמחים. לצידם נתונים מטרידים על בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. לתהליך הזה יש סיבות רבות, וביניהן השינויים האקלימיים, אך הגורם המרכזי הוא הופעת האדם בכלל ובעידן המתועש בפרט. בני האדם מפתחים את סביבת החיים שלהם תוך התעלמות כמעט מוחלטת מהצרכים של הטבע: הרס שטחים פתוחים, בניה צפופה מבלי לתת מקום לצמחים ועצים, סלילת כבישים שחוסמת את המעברים של בעלי חיים. לצד כל אלה, נוצרים תנאים טובים למינים חדשים שדוחקים את המינים הטבעיים, ונוצרים מינים מלווי אדם שמזיקים לאיזון העדין בטבע. נושא המגוון הביולוגי יעסיק אותנו גם בתכניות הקרובות בגלל החשיבות שלנו, בני האדם, לסביבה שבה אנחנו חיים. מפיקה: נעמי בוטון

בינה מלאכותית (AI) היא טכנולוגיה מתקדמת המשנה את פני המשפט והחברה. לצד היתרונות הרבים, מתעוררים אתגרים משפטיים ייחודיים: אתגר משפטי, אתגר משילות, ואתגר אסדרה. במענה לאתגרים אלה, וכחלק מהיחס המורכב בין המשפט לבין הטכנולוגיה, המשפט מתאים את עצמו לטכנולוגיה החדשה, למשל, על-ידי הסדרת הפיתוח וההטמעה של הבינה המלאכותית, והתאמת הכלים והכללים המשפטיים הקיימים למציאות הטכנולוגית המשתנה. בפרק זה פרופ' ניבה אלקין-קורן, מרצה מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א, שעומדת בראש מרכז הנשיא מאיר שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות, משוחחת עם שניר קנובל והילה סלומון, תלמידי הפקולטה, על הממשקים השונים שבין הבינה המלאכותית לבין עולם המשפט. השיחה היא חלק מסדרת הסכתים שעוסקים בהיבטים משפטיים של בינה מלאכותית.

Kathy & Garry are entrepreneurs and philanthropists whose love of Israel and support of Jewish causes led them to Tel Aviv University. Both are passionate advocates for education and believe it is the foundation for their philanthropy. They support several initiatives at Tel Aviv University including Minducate, an innovation and learning center, and student scholarships. In addition to supporting Tel Aviv University they have established programs at University of Pennsylvania and Tulane University.

A TAU alumna and former corporate lawyer, Dafna devotes her time to the non-profit sector and particularly to advancing Israeli philanthropy and women's causes. Dafna has served as Chairperson of the Israeli Opera Friends’ Association and board member of the Jewish Funders Network (JFN). At TAU, she established the Institute for Law and Philanthropy and, along with her family, the Zvi Meitar Center for Advanced Legal Studies.

ברוכים הבאים לפודקאסט של החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב: "לפתוח דלת" – מפגש אישי עם תלמידי מחקר בחוג, במטרה להכיר אותם, לשמוע על המחקר שלהם ובעיקר – לנסות להבין, ביחד איתם – למה? מה מביא אותם לבחור, לחקור ולהשקיע דווקא בתחום שהם בחרו לחקור?

ברוכים הבאים לפודקאסט של החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב: "לפתוח דלת" – מפגש אישי עם תלמידי מחקר בחוג, במטרה להכיר אותם, לשמוע על המחקר שלהם ובעיקר – לנסות להבין, ביחד איתם – למה? מה מביא אותם לבחור, לחקור ולהשקיע דווקא בתחום שהם בחרו לחקור?

ברוכים הבאים לפודקאסט של החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב: "לפתוח דלת" – מפגש אישי עם תלמידי מחקר בחוג, במטרה להכיר אותם, לשמוע על המחקר שלהם ובעיקר – לנסות להבין, ביחד איתם – למה? מה מביא אותם לבחור, לחקור ולהשקיע דווקא בתחום שהם בחרו לחקור?

ברוכים הבאים לפודקאסט של החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב: "לפתוח דלת" – מפגש אישי עם תלמידי מחקר בחוג, במטרה להכיר אותם, לשמוע על המחקר שלהם ובעיקר – לנסות להבין, ביחד איתם – למה? מה מביא אותם לבחור, לחקור ולהשקיע דווקא בתחום שהם בחרו לחקור?

פריצתה של הבינה המלאכותית לחיינו היא מהפכה של ממש. מפליאה אותנו היכולת שלה לתת לנו פתרונות לשאלות מורכבות, ובמהירות. במקרים מסוימים, היא אפילו מחליפה לחלוטין החלטות אנושיות. אבל מה עומד מאחורי ההחלטות הללו? מה גורם למערכת לקבוע את מה שהיא קובעת? ולמה זה עלול להיות מסוכן? בפרק זה, עורכת הדין חופית וסרמן-רוזן, דוקטורנטית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחת עם תלמידי הפקולטה עדן לפיד והודיה מיארה על מאמר שכתבה בנושא "הזכות להסברתיות" במערכות בינה מלאכותית. המאמר עתיד לראות אור בכרך ח של כתב העת "משפט חברה ותרבות".

פרק נוסף בסדרת הפודקסטים "על תסריטים ותסריטאות" והפעם עם אחד מבכירי היוצרים של הקולנוע הישראלי -איתן גרין. בסדרה הזאת, אנחנו מנסים לברר ביחד עם בכירי התעשייה בארץ בקולנוע ובטלוויזיה – שהם גם מרצים כאן אצלינו בבית הספר לקולנוע ולטלוויזיה ע"ש סטיב טיש את הסודות מאחורי תסריט טוב. מה הופך סיפור לתסריט טוב? האם כל סיפור טוב יכול בהכרח להפוך לסרט מוצלח? מה המאפיינים של הדמויות והעלילה בתסריט בהשוואה לַחיים או לספר טוב? כמה זמן לוקח לכתוב תסריט? והאם מומלץ לבחור בקולנוע כמקצוע לחיים? באולפן מתארח כאמור אחד הבמאים הוותיקים והפוריים בתולדות הקולנוע הישראלי שהוא גם אחד מבכירי המרצים בבית הספר לקולנוע – פרופ' איתן גרין. מסרטיו – "אישה מרציפן", "לנה", "עד סוף הלילה", "אזרח אמריקאי", "זולגות הדמעות מעצמן", "חלומו של הנרי", "הכול מתחיל בים", "חדרי הבית" ובפברואר יצא סרטו האחרון "בתי אהובתי", גרין שימש גם כיועץ בכיר למחלקת הדרמה של "הוט" במסגרתה יזם והוציא אל הפועל סדרות דרמה וסרטים רבים ביניהם "שבתות וחגים", "מבצע סבתא" ועוד. שימש כעורך תסריטים לכמה מן הבולטים בסרטי הקולנוע בארץ וביניהם: "חסד מופלא", "קלרה הקדושה" ו"החייל הנעלם". וגם היה מעורכי התסריטים של הסדרות: "סיפורי אהבה קצרים", "שיעור מולדת", ו"מרחק נגיעה", ומשנת 2010 – חבר האקדמיה האירופאית לקולנוע. האזינו לפרק נוסף מבית הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב "תל אביב 360", מנחה ורד לבקוביץ

דנה נעמי בן שלומי מספרת לאיריס לונדון-זולטי על הפרויקט "סיפור.חיים", פרויקט שיזמה, שבמסגרתו למעלה מחמש מאות מתנדבים אנשי מקצועי מהטובים בארץ מתחום הספרות - כותבים, סופרים, עורכים ומעצבים התנדבו להוציא לאור את סיפורי החיים של היקרים והיקרות שנפלו ונרצחו במלחמת חרבות ברזל. לכל משפחה המעוניינת בכך, מוצמד צוות ייעודי מהמיזם שמלווה אותה מרגע ההצטרפות ועד הוצאת הספר לאור, כל זאת במטרה למצוא את המילים וליצור ספר זכרון חי, מלא זכרונות, ריפוי והשראה, שיספר את סיפורם של היקרים להן מכל ויישאר לעד - ביד ובלב. הספרים הללו יהיו גם עדות חיה, למה שהיה כאן, כמו יומנה של אנה פרנק ששינה את הזיכרון הקולקטיבי של השואה בעולם כולו. במסגרת הפרויקט נכתבים בהתנדבות מלאה מאות "אנה פרנקים", מאות סיפורים שיהיו פה לעד.

פרופ’ יוברט לו יון, אדריכל ומתכנן עירוני בסדרה בת חמישה פרקים נצלול יחד עם פרופ’ יוברט לו יון, לעולם התכנון. לו יון, אדריכל ומתכנן עירוני, מבקש להצביע על ‘משבר התכנון’ המשפיע על העיצוב וחלוקת המשאבים במרחב. בשיחה ודיון עם טלי חתוקה הוא דן בהיסטוריה של התכנון, בשורשים מהם צמחה הדיסציפלינה, ובמיוחד באידאולוגיה המתודולוגיה והפוליטיקה של התכנון. למרות שהמקצוע הלך והשתרש במערכת המדינתית והאקדמית וצבר יוקרה פרופסיונלית, טוען לו-יון, המקצוע מצוי במשבר עמוק. לאן חותרים המתכננים? אלו רעיונות חברתיים ופוליטיים הם מנסים ליישם במרחב? לטובת מה הם פועלים ובאילו כלים? יוברט לו-יון לימד כארבעים שנה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, הוא ידוע כמי שמאתגר את עולם התכנון ומהווה קול ביקורתי ומקורי בשיח המקומי. לו-יון הוא חבר מערכת אורבנולוגיה ואף בעל היוזמה והרעיון להקמתה. הפודקסט, יוזמה נוספת שלו, הוא הזדמנות מצוינת לפתוח בסדרת ראיונות עמו. הסדרה “תכנון- גלגוליו של רעיון”, מציבה שאלות רבות בפני המתכננים של אתמול והמחר. מערכת הפודקסט: עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, מעצב אריזה קולית: עירד אשל

"חותרים למדע", מגזין המדע של תל אביב 360 בהנחיית גל פינקלשטיין-זוטא ויהונתן ברקהיים. בתוכנית: גל ויהונתן מסכמים עונה של "חותרים למדע" ומספרים על המחקרים האישיים שלהם • יהונתן מחפש כאוס במערכות אטומיות המושפעות משדות חזקים • גל מפתחת זכוכית פפטידית שמסוגלת לרפא את עצמה • סקירת פרקי העונה

ברוכים הבאים לפודקאסט של החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב: "לפתוח דלת" – מפגש אישי עם תלמידי מחקר בחוג, במטרה להכיר אותם, לשמוע על המחקר שלהם ובעיקר – לנסות להבין, ביחד איתם – למה? מה מביא אותם לבחור, לחקור ולהשקיע דווקא בתחום שהם בחרו לחקור?

ברוכים הבאים לפודקאסט של החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב: "לפתוח דלת" – מפגש אישי עם תלמידי מחקר בחוג, במטרה להכיר אותם, לשמוע על המחקר שלהם ובעיקר – לנסות להבין, ביחד איתם – למה? מה מביא אותם לבחור, לחקור ולהשקיע דווקא בתחום שהם בחרו לחקור?

מפגש עם רונן רומלט – מחקר של גוש גולמי מאנטימון מתכתי מתקופת הברונזה המאוחרת שנמצא בתל עזקה ברוכים הבאים לפודקאסט של החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב: "לפתוח דלת" – מפגש אישי עם תלמידי מחקר בחוג, במטרה להכיר אותם, לשמוע על המחקר שלהם ובעיקר – לנסות להבין, ביחד איתם – למה? מה מביא אותם לבחור, לחקור ולהשקיע דווקא בתחום שהם בחרו לחקור?

משחר האנושות בני אדם חיפשו צד שלישי שיכריע בסכסוכים שעולים ביניהם. בשנים האחרונות עולה עולם חדש שבו הצד השלישי איננו אדם, אלא מכונה. ההליך החדש מעוצב באופן שמתאים למרחב המקוון והוא משפיע גם על הסכסוכים שמתבררים בבית המשפט. בפרק זה פרופ׳ ארנה רבינוביץ'-עיני, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה משוחחת עם איתי בן-ארצי ודנה למפרט, תלמידי הפקולטה, על אוטומציה של יישוב סכסוכים. השיחה עוסקת בהתפתחות עולם יישוב הסכסוכים, הפיכתו למקוון, ושילוב של בינה מלאכותית. השיחה מתבססת על מאמרה של פרופ׳ רבינוביץ׳-עיני "הצד השלישי הנמוג: אוטומציה של יישוב סכסוכים", שעתיד להתפרסם בכרך הקרוב של כתב העת "משפט חברה ותרבות".

האם למידת מכונה של מודלים יוצרים של בינה מלאכותית (GenAI) היא "העתקה" אסורה של תוכן שמוגן בדיני זכויות יוצרים? או אולי, בינה מלאכותית דווקא מקדמת את מטרות דיני זכויות היוצרים על-ידי הנגשת תהליך היצירה לאוכלוסיות חדשות? מחקר חדש מציע גישה חדשנית: שימוש בבינה מלאכותית כמנגנון למדידת המקוריות בזכויות יוצרים, באופן שמקדם את תכלית החוק. בפרק זה ד"ר אורי הכהן, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר במרכז מאיר שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות, משוחח עם ראזי נאסר והילה סלומון, תלמידי הפקולטה, על מאמרו Copyright Regenerated: Harnessing GenAI to Measure Originality and Copyright Scope, שנכתב עם פרופ' ניבה אלקין-קורן ויתפרסם בHarvard Journal of Law & Technology. השיחה היא חלק מסדרת הסכתים שעוסקים בהיבטים משפטיים של בינה מלאכותית.

פרופ’ יוברט לו יון, אדריכל ומתכנן עירוני בסדרה בת חמישה פרקים נצלול יחד עם פרופ’ יוברט לו יון, לעולם התכנון. לו יון, אדריכל ומתכנן עירוני, מבקש להצביע על ‘משבר התכנון’ המשפיע על העיצוב וחלוקת המשאבים במרחב. בשיחה ודיון עם טלי חתוקה הוא דן בהיסטוריה של התכנון, בשורשים מהם צמחה הדיסציפלינה, ובמיוחד באידאולוגיה המתודולוגיה והפוליטיקה של התכנון. למרות שהמקצוע הלך והשתרש במערכת המדינתית והאקדמית וצבר יוקרה פרופסיונלית, טוען לו-יון, המקצוע מצוי במשבר עמוק. לאן חותרים המתכננים? אלו רעיונות חברתיים ופוליטיים הם מנסים ליישם במרחב? לטובת מה הם פועלים ובאילו כלים? יוברט לו-יון לימד כארבעים שנה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, הוא ידוע כמי שמאתגר את עולם התכנון ומהווה קול ביקורתי ומקורי בשיח המקומי. לו-יון הוא חבר מערכת אורבנולוגיה ואף בעל היוזמה והרעיון להקמתה. הפודקסט, יוזמה נוספת שלו, הוא הזדמנות מצוינת לפתוח בסדרת ראיונות עמו. הסדרה “תכנון- גלגוליו של רעיון”, מציבה שאלות רבות בפני המתכננים של אתמול והמחר. מערכת הפודקסט: עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, מעצב אריזה קולית: עירד אשל

מרואיינת - אסתי נמדר תמאם - תסריטאית, עורכת תסריט, מרצה לתסריטאות באוניברסיטת תל אביב ומנהלת הדרמה של "ארצה הפקות".בסדרת הפודקסטים שלפניכם "על תסריטים ותסריטאות" ננסה לברר ביחד עם בכירי התעשייה בארץ בקולנוע ובטלוויזיה (שהם גם מרצים כאן בבית הספר לקולנוע ולטלוויזיה ע"ש טיש באוניברסיטת ת"א)את הסודות מאחורי תסריט טוב. מה הופך סיפור לתסריט טוב? האם כל סיפור טוב יכול בהכרח להפוך לסרט מוצלח או לסדרת טלוויזיה מרתקת ? איך כותבים סדרת טלוויזיה שבטוח תצליח? מה המאפיינים של הדמויות והעלילה בתסריט בהשוואה לַחיים או לספר טוב? כמה זמן לוקח לכתוב תסריט? והאם מומלץ לבחור בתסריטאות כמקצוע לחיים? באולפן מתארחת אסתר נמדר-תמאם – תסריטאית, עורכת תסריט ומרצה לתסריטאות באוניברסיטת תל אביב ומנהלת הדרמה של "ארצה הפקות שמספרת על מסלול חדש לתואר שני עם התמחות בכתיבת סדרות לטלוויזיה שעתיד להיפתח כאן באוניברסיטה והיא עתידה לעמוד בראשו, היא מספרת על עבודותיה בטלוויזיה: "שטוקהולם", "כבודו", "שוברי גלים", "אליפים", "מבצע קיפוד", "נשרים", "בדמי ימיה", "המקום" וכמובן "מלכת היופי של ירושלים" – הסדרה האפית שנכתבה על פי ספרה של שרית ישי-לוי ו"פמת"א – הסדרה על פרקליטות מחוז תל אביב. אסתי נמדר תמאם מגלה מה הופך תסריט טוב לסדרת טלוויזיה מוצלחת, מה חשיבותו של קהל הצופים לתסריט בשלב הכתיבה, מה סוד קיסמן של היצירתו הישראליות שהתקבלו לנטפליקס ומה מעמדו של התסריטאי הישראלי לעומת עמיתיו בחו"להאזינו לפרק נוסף בסדרת הפודקסטים של "תל אביב- 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץ

מרואיין - מתן יאיר - ראש תוכנית "הכשרה" במסלול לקולנוע בבית הספר לקולנוע ולטלוויזיה ע"ש סטיב טיש, אוניברסיטת תל-אביב בסדרת הפודקסטים שלפניכם "על תסריטים ותסריטאות" ננסה לברר ביחד עם בכירי התעשייה בארץ בקולנוע ובטלוויזיה (שהם גם מרצים כאן בבית הספר לקולנוע ולטלוויזיה ע"ש טיש באוניברסיטת ת"א)את הסודות מאחורי תסריט טוב. מה הופך סיפור לתסריט טוב? האם כל סיפור טוב יכול בהכרח להפוך לסרט מוצלח או לסדרת טלוויזיה מרתקת ? מה המאפיינים של הדמויות והעלילה בתסריט בהשוואה לַחיים או לספר טוב? כמה זמן לוקח לכתוב תסריט? והאם מומלץ לבחור בתסריטאות כמקצוע לחיים? בבסיס כל סרט, יש סיפור. אבל – "אם מלאכת הסופר" - כתבה פעם הסופרת והתסריטאית דורית רביניאן – "היא הירידה לחדרי בטן ורישום מסעותיהם המפותלים של זרמי התודעה, בכתיבת תסריט האתגר הוא אחר לגמרי: המשימה היא ללכוד את מה שלא נאמר. לספר את מה שמובלע בין שורות הדיאלוג. את צפונות ליבם של הגיבורים ואת מאווייהם. כתיבת תסריט היא מלאכה פונקציונאלית, בעלת תכלית. כתיבה שבסופה נועד הנייר להתייתר. כמו גיליונות השרטוט של האדריכל משהוקם הבניין". באולפן מתארח מתן יאיר - במאי, תסריטאי וסופר שמשמש גם כמורה להיסטוריה וספרות ומסייע לבני נוער לעבור את בחינות הבגרות. בפודקסט סיפר מתן על ההבדלים בין כתיבת תסריט לכתיבת ספר, הוא עצמו כתב קודם ספר, שהפך אחר כך לתסריט ולסרט קולנוע מצליח "חדר משלו", על הנושאים האוטוביוגרפיים שמופיעים בכל סרטיו – "פיגומים", "בגרות", "חדר משלו" ומסדרת הטלוויזיה "אחד על אחד".מתן מרחיב גם על התוכנית שהוא עתיד לעמוד בראשה - תוכנית ה"הכשרה" במסלול לקולנוע. מדובר בשנת לימודים מרוכזת שנועדה לבעלי תואר ראשון שלא למדו קולנוע במסגרת התואר הראשון שלהם. מטרת התוכנית היא לרכוש יסודות של הפקה קולנועית כדי ליצור סרט שיוגש לוועדת הקבלה של לימודי התואר השני בביה"ס לקולנוע וטלוויזיה (.M.F.A) בשנה שלאחר מכן.האזינו לפרק נוסף בסדרת הפודקסטים - תל אביב 360 - בהנחייתה של ורד לבקוביץ

נפגשנו עם תמר לשיחה על עולם הפיננסים ועל נשים בפיננסים, התחלנו במסע האישי והמרתק של שלה, דיברנו על שינוי קריירה שהוביל אותה להיות סמנכלית אשראי במקס, על איך ומתי תופסים הזדמנויות, האם ישנן מספיק נשים בעמדות מפתח ניהוליות ומדוע חשוב שנראה אותן במיוחד בעולם הפיננסי? חינוך פיננסי- מילון מושגים, רקע, מחשבות, תהיות והרבה טיפים- מחכים לכם ולכן בפודקאסט💸🤍

"חותרים למדע", מגזין המדע של תל אביב 360 בהנחיית גל פינקלשטיין-זוטא ויהונתן ברקהיים. בתוכנית: עובדות עצביות • ד"ר דקל רוזנפלד שולטת על איברים מרחוק עם שדות מגנטיים • הדוקטורנטית דנה כהן-ג'רסי מפתחת עור מלאכותי חכם לטיפול בכוויות • חידה צומחת לסיום

מפגש עם יואב דנקנר: מה מספרים לנו המתים של עזקה על החורבן האיום של העיר בסוף תקופת הברונזה ברוכים הבאים לפודקאסט של החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב: "לפתוח דלת" – מפגש אישי עם תלמידי מחקר בחוג, במטרה להכיר אותם, לשמוע על המחקר שלהם ובעיקר – לנסות להבין, ביחד איתם – למה? מה מביא אותם לבחור, לחקור ולהשקיע דווקא בתחום שהם בחרו לחקור?

ברוכים הבאים לפודקאסט של החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב: "לפתוח דלת" – מפגש אישי עם תלמידי מחקר בחוג, במטרה להכיר אותם, לשמוע על המחקר שלהם ובעיקר – לנסות להבין, ביחד איתם – למה? מה מביא אותם לבחור, לחקור ולהשקיע דווקא בתחום שהם בחרו לחקור?

ברוכים הבאים לפודקאסט של החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב: "לפתוח דלת" – מפגש אישי עם תלמידי מחקר בחוג, במטרה להכיר אותם, לשמוע על המחקר שלהם ובעיקר – לנסות להבין, ביחד איתם – למה? מה מביא אותם לבחור, לחקור ולהשקיע דווקא בתחום שהם בחרו לחקור?

ברוכים הבאים לפודקאסט של החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב: "לפתוח דלת" – מפגש אישי עם תלמידי מחקר בחוג, במטרה להכיר אותם, לשמוע על המחקר שלהם ובעיקר – לנסות להבין, ביחד איתם – למה? מה מביא אותם לבחור, לחקור ולהשקיע דווקא בתחום שהם בחרו לחקור?

מפגש עם נדב הייפרט, על תכנון ובניה אז ועכשיו - בהמשך לחיפוש יחידת הבסיס האדריכלית (מודול) בדרום הלבנט. ברוכים הבאים לפודקאסט של החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב: "לפתוח דלת" – מפגש אישי עם תלמידי מחקר בחוג, במטרה להכיר אותם, לשמוע על המחקר שלהם ובעיקר – לנסות להבין, ביחד איתם – למה? מה מביא אותם לבחור, לחקור ולהשקיע דווקא בתחום שהם בחרו לחקור?

מהי ענישה הסתברותית? האם ענישה הסתברותית היא משטר הכרעה יעיל יותר בהליך הפלילי שיעזור להשיג את מטרות הדין הפלילי? משטר ההכרעה הנוכחי בהליך הפלילי, מתייחד בבינאריות ודו-שלביות. השלב הראשון בהליך הוא שלב הכרעת הדין, שקובע אם הנאשם זכאי או אשם. אם הוכחה אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר, נעבור לשלב השני, שלב גזר הדין, שבו העונש שמוטל על המורשע אמור להיות מוחלט, כלומר מנותק מכל ספק שיורי בשאלת האשם של המורשע. בפרק זה, פרופ' טליה פישר, חברת סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחת עם ראזי נסאר ואיתי בן ארצי, מאתגרת את מודל ההכרעה הבינארי, שמבוסס על הפרדה בין קבלת ההחלטות בשאלת האשם לבין קבלת ההחלטות בשאלת העונש. פרופ' פישר מציבה מודל הכרעה חלופי – ענישה הסתברותית. לפי המודל ההסתברותי, ההרשעה והענישה הפליליות יומשגו באופן ליניארי, לאורך הקשת הראייתית, באופן שתומך בקטגוריות הרשעה שונות (דוגמת "הרשעה מעבר לכל ספק סביר", "הרשעה בהתבסס על ראיות ברורות ומשכנעות" או "הרשעה על־פי מאזן הסתברויות").

הפרדת רשויות מהווה את אחד מעמודי התווך הכי יציבים של הדמוקרטיה. עם זאת, לפעמים בחברות דמוקרטיות מודרניות עולות שאלות שמטילות ספק בהצדקות הוותיקות לעקרון זה. כך גם בחברה הישראלית עולה השאלה: מי אמור ליצור את הנורמות השונות שבמשפט? ייתכן, שהטיעון שבמאמר חדש יכול לענות על שאלות מסוג זו, דרך ההצדקה לפלורליזם מוסדי שבמוסד הפרדת הרשויות. מוסדות שונים מוציאים תחת ידיהם נורמות שונות, גם אם הן נקראות אותו הדבר. בפרק זה, פרופסור אביחי דורפמן, חבר סגל בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב משוחח עם הודיה מיארה וטל מימון, תלמידות הפקולטה, על המאמר שכתב בנושא עם פרופסור אלון הראל. השיחה עוסקת בהפרדת רשויות ובהצדקות השונות להן.

ברוכים הבאים לפודקאסט של החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב: "לפתוח דלת" – מפגש אישי עם תלמידי מחקר בחוג, במטרה להכיר אותם, לשמוע על המחקר שלהם ובעיקר – לנסות להבין, ביחד איתם – למה? מה מביא אותם לבחור, לחקור ולהשקיע דווקא בתחום שהם בחרו לחקור?

מפגש עם אושרית רבקה שמוקלר, על ארכאולוגיה בכיתה, שגם מיושמת בעבודה בשטח כארכאולוגית ברשות העתיקות, וכל מה שמעניין אותה לחקור הוא קבורות באתרי הנגב. ברוכים הבאים לפודקאסט של החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב: "לפתוח דלת" – מפגש אישי עם תלמידי מחקר בחוג, במטרה להכיר אותם, לשמוע על המחקר שלהם ובעיקר – לנסות להבין, ביחד איתם – למה? מה מביא אותם לבחור, לחקור ולהשקיע דווקא בתחום שהם בחרו לחקור?

ברוכים הבאים לפודקאסט של החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב: "לפתוח דלת" – מפגש אישי עם תלמידי מחקר בחוג, במטרה להכיר אותם, לשמוע על המחקר שלהם ובעיקר – לנסות להבין, ביחד איתם – למה? מה מביא אותם לבחור, לחקור ולהשקיע דווקא בתחום שהם בחרו לחקור?

מפגש עם הדס אביבי - מה באמת מסתתר בארכיון הארכיאולוגי? ניסיון לחקור את דרכי הבניית הארכיון בשדה המחקר הייחודי של הארכיאולוגיה. ברוכים הבאים לפודקאסט של החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב: "לפתוח דלת" – מפגש אישי עם תלמידי מחקר בחוג, במטרה להכיר אותם, לשמוע על המחקר שלהם ובעיקר – לנסות להבין, ביחד איתם – למה? מה מביא אותם לבחור, לחקור ולהשקיע דווקא בתחום שהם בחרו לחקור?

בסדרה בת חמישה פרקים נצלול יחד עם פרופ’ יוברט לו יון, לעולם התכנון. לו יון, אדריכל ומתכנן עירוני, מבקש להצביע על ‘משבר התכנון’ המשפיע על העיצוב וחלוקת המשאבים במרחב. בשיחה ודיון עם טלי חתוקה הוא דן בהיסטוריה של התכנון, בשורשים מהם צמחה הדיסציפלינה, ובמיוחד באידאולוגיה המתודולוגיה והפוליטיקה של התכנון.למרות שהמקצוע הלך והשתרש במערכת המדינתית והאקדמית וצבר יוקרה פרופסיונלית, טוען לו-יון, המקצוע מצוי במשבר עמוק. לאן חותרים המתכננים? אלו רעיונות חברתיים ופוליטיים הם מנסים ליישם במרחב? לטובת מה הם פועלים ובאילו כלים?יוברט לו-יון לימד כארבעים שנה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, הוא ידוע כמי שמאתגר את עולם התכנון ומהווה קול ביקורתי ומקורי בשיח המקומי. לו-יון הוא חבר מערכת אורבנולוגיה ואף בעל היוזמה והרעיון להקמתה. הפודקסט, יוזמה נוספת שלו, הוא הזדמנות מצוינת לפתוח בסדרת ראיונות עמו. הסדרה “תכנון- גלגוליו של רעיון”, מציבה שאלות רבות בפני המתכננים של אתמול והמחר.מערכת הפודקסט: עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, מעצב אריזה קולית: עירד אשל

"חותרים למדע", מגזין המדע של תל אביב 360 בהנחיית גל פינקלשטיין-זוטא ויהונתן ברקהיים. בתוכנית: עובדות חלקיקיות וחלליות • פרופ' רנן ברקנא חוקר את החומר האפל והכוכבים הראשונים • הדוקטורנט אורי פוגל מחפש חלקיקים מעבר למודל הסטנדרטי • חידה חלקיקית לסיום

תכנית הרדיו "הקומיקאים בקמפוס" של ד"ר אמיר טל ושי פישר מהמחלקה לפסיכולוגיה. בפרק השני "הגחכה", שוחטים בדיחות של הסטנדאפיסט אביעד לוטבק

בעשור האחרון שיפְּרו החוקרים של חיות הבר את הטכנולוגיה לאיסוף DNA סביבתי. כלומר, הם שיפרו את היכולת לעקוב אחרי חומר גנטי שכל היצורים החיים משאירים אחריהם בכל מקום שהם נמצאים בו. DNA סביבתי נמצא בכל מקום — מרחף באוויר, צף במים, מסתתר בשלג, בדבש, אפילו בכוס התה שלנו. ההתפתחות טכנולוגית הובילה מצד אחד לפריצת דרך במחקר המדעי של בעלי החיים, אבל מצד שני - לבעיות קשות של חדירה לתחום חיי הפרט של בני האדם. חוקרי בעלי החיים השתמשו בטכנולוגיה הזאת כדי לזהות למשל מינים פולשים לפני שהם משתלטים על האזור החדש שאליו הגיעו, לעקוב אחר אוכלוסיות פגיעות של בעלי חיים בטבע ואפילו כדי לגלות מחדש מינים שכבר נכללו ברשימת החיות הנכחדות. אבל, אותם מדענים שמשתמשים ב-DNA הסביבתי מצאו גם כמויות של DNA אנושי בכל מקום. מבחינתם זה זיהום, מעין פיסה של גנום אנושי שעלולה לשבש את הנתונים החשובים להם. אבל מה אם מישהו יחליט להשתמש בטכנולוגיה הסביבתית כדי לאסוף DNA אנושי? מה יקרה אם יוכלו לדעת בדיוק כל מקום שאי פעם היינו בו? ד"ר עומרי ברונשטיין מהפקולטה למדעי החיים בבית הספר לזואולוגיה, ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב הגיע לאולפן כדי לספר על החידושים המדעיים בתחום ה-ביו-בנק שמוקם לטובת חקר בעלי החיים, וגם כדי לשפוך קצת אור על ההשלכות המוסריות עם ממצאי ה DNA האנושי. האזינו לפרק נוסף של "פודקסט תל אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץ

מתחת למים כאן, בחופי אילת והים התיכון מתחוללת בשנים האחרונות סערה של ממש. מגפה קטלנית חיסלה בתוך כמה חודשים כמעט את כל קיפודי הים השחורים במפרץ אילת. מקור המגפה, כך מעריכים חוקרי אוניברסיטת תל אביב, הוא כנראה טפיל שקטל בשנות ה-80 של המאה הקודמת את אוכלוסיית קיפודי הים בקריביים, ופגע באופן בלתי הפיך בשונית האלמוגים שם. באופן מפתיע אוכלוסיית קיפודי ים שפלשה לים התיכון לפני כמה שנים עשויה להיות המפתח להצלת שוניות אלמוגים כאן באילת וגם ברחבי העולם. כדי לשפוך קצת אור על הדרמה, זימנו לאולפן את ד"ר עֹמרי ברונשטיין מהפקולטה למדעי החיים בבית הספר לזואולוגיה, ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב. בפודקסט מספר ד"ר ברונשטיין על קיפודי הים וחשיבותם לשוניות האלמוגים ועל מאות המינים הפולשים שהגיעו לים התיכון מאז פתיחתה של תעלת סואץ בשנת 1869, כנוסעים סמויים על כלי השייט הרבים שעוברים בתעלה. ד"ר ברונשטיין סוקר את הפתרונות האפשריים לתעלומה הגדולה – מה ממית את קיפודי הים באזורינו? ונותן פתח של תקווה עם האפשרות להתחיל גרעין רבייה, כך שניתן יהיה להחזיר קיפודי הים חזרה למפרץ אילת, ולשקם את המושבות שלהם. האזינו לפרק נוסף בסדרה – "החיים המסתוריים של בעלי החיים" בהנחייתה של ורד לבקוביץ.

תפסת מרובה בהנחיית: פרופ' יוסי יובל, ראש ביה"ס סגול, ד"ר אמיר טייכר, ביה"ס להיסטוריה בפרק מתארחים: פרופ' ליאור אפלבאום מאוניברסיטת בר אילן - תיקוני ד.נ.א בשינה יועצת שינה אורלי בוקסרמן - פינה ותיקה ואהובה על הבריות שלנו שהם סמית, סופרת מחברת הספרים "יקינתון- סיפור על חברות ושיר" ו"דודה לאה מאת שומיש".

תפסת מרובה בהנחיית: פרופ' יוסי יובל, ראש ביה"ס סגול, ד"ר אמיר טייכר, ביה"ס להיסטוריה בפרק מתארחים: אבנר וישניצר, ראש החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל אביב ד"ר דפנה אורן-מגידור, היסטוריונית של בריטניה בעת החדשה המוקדמת, האוניברסיטה העברית בירושלים. דר עמית מרמלשטיין, חוקר מוח ושינה ופוסט-דוקטורנט באוניברסיטת תל אביב - פיזיולוגיה של שינה.

תפסת מרובה בהנחיית: פרופ' יוסי יובל, ראש ביה"ס סגול, ד"ר אמיר טייכר, ביה"ס להיסטוריה בפרק מתארחים: ד"ר אורן פורקוש, חבר סגל במחלקה לבעלי חיים ובמחלקה לקוגניציה ומדעי המוח של האוניברסיטה העברית - איך סופרים חתולים. שלומית שמחי, דוקטורנטית בבית הספר ללימודי תרבות באוני' תל אביב - האינטראקציות בין נשים וחיות רחוב במרחבים עירוניים ופריפריאליים בישראל.

תפסת מרובה בהנחיית: פרופ' יוסי יובל, ראש ביה"ס סגול, ד"ר אמיר טייכר, ביה"ס להיסטוריה בפרק מתארחים: פרופ' מירי אליאב-פלדון, אמריטה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב - על חתולים ומכשפות. ד׳׳ר דבורה סויני מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, באוניברסיטת תל אביב. ד"ר ערן עמיחי, בוגר בית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים, באוניברסיטת תל אביב.

ברוכים הבאים לפודקאסט של החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב: "לפתוח דלת" – מפגש אישי עם תלמידי מחקר בחוג, במטרה להכיר אותם, לשמוע על המחקר שלהם ובעיקר – לנסות להבין, ביחד איתם – למה? מה מביא אותם לבחור, לחקור ולהשקיע דווקא בתחום שהם בחרו לחקור?

ברוכים הבאים לפודקאסט של החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב: "לפתוח דלת" – מפגש אישי עם תלמידי מחקר בחוג, במטרה להכיר אותם, לשמוע על המחקר שלהם ובעיקר – לנסות להבין, ביחד איתם – למה? מה מביא אותם לבחור, לחקור ולהשקיע דווקא בתחום שהם בחרו לחקור?

ברוכים הבאים לפודקאסט של החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב: "לפתוח דלת" – מפגש אישי עם תלמידי מחקר בחוג, במטרה להכיר אותם, לשמוע על המחקר שלהם ובעיקר – לנסות להבין, ביחד איתם – למה? מה מביא אותם לבחור, לחקור ולהשקיע דווקא בתחום שהם בחרו לחקור?

ברוכים הבאים לפודקאסט של החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב: "לפתוח דלת" – מפגש אישי עם תלמידי מחקר בחוג, במטרה להכיר אותם, לשמוע על המחקר שלהם ובעיקר – לנסות להבין, ביחד איתם – למה? מה מביא אותם לבחור, לחקור ולהשקיע דווקא בתחום שהם בחרו לחקור?

The Goldstein-Goren Diaspora Research Center, the S. Daniel Abraham Center for International and Regional Studies, and the Moshe Dayan Center for Middle Eastern and African Studies (MDC) were pleased to host the guest lecture: Prof. Jeffrey Herf Department of History, University of Maryland, College Park Hamas in Historical Context: Islamism, Nazism and the Aftershocks of World War II, and the Holocaust The event took place on Monday, June 24 2024, at Tel Aviv University

Prof. Sivan Toledo is an Israeli computer scientist, a professor of computer science at the Blavatnik School of Computer Science of Tel Aviv University and as of October 2020 serves as the head of the School of Computer Science. Born in Tel Aviv, he received a bachelor's degree in mathematics and computer science and a master's degree in computer science from Tel Aviv University, within the interdisciplinary program for outstanding students named after Adi Lautman. In 1995, he received a doctorate in computer science from the Massachusetts Institute of Technology (MIT), for a work entitled "Quantitative Performance Modeling of Scientific Computations and Creating Locality in Numerical Algorithms", which was done under the guidance of Charles E. Leiserson. He did his post-doctorate at the IBM T. J. Watson Research Center and at Xerox PARC and in 1998 he joined the academic staff of Tel Aviv University. In the academic years 2007/2008 and 2008/2009 he was a visiting associate professor at the Massachusetts Institute of Technology. In 2001, his book "Operating Systems" was published by Akedmon. In 2020, his book "Location Estimation from the Ground Up" was published by SIAM. In 2023 he was elected a fellow of the professional association SIAM. In this new episode Sivan is discussing with host Ido Aharoni his research areas: Combinatorial Scientific Computing and Numerical Linear Algebra. Also, the work of the faculty, its scope and impact.

Professor (Emerita) Illana Gozes is the Director of the Elton Laboratory for Molecular Neuroendocrinology at the Faculty of Medical and Health Sciences at TAU. Here she discusses with host Ido Aharoni her work, in particular, her scientific breakthroughs spanning decades of cutting edge innovative scientific research. In short, Professor Gozes discovered a new protein to science, she named it activity-dependent neuroprotective protein (ADNP). ADNP is essential for brain formation and when mutated it causes the ADNP syndrome, within the autism spectrum disorders. Furthermore, she discovered that it is mutated in Alzheimer’s disease brains paralleling the progression of disease pathology. With ADNP playing such crucial roles, the Gozes research team derived a small brain protective fragment of it and named this fragment NAP (investigational drug davunetide) toward clinical development. Analyzing clinical trial results, she showed that davunetide protects against brain degeneration in women suffering from the intractable disease, progressive supranuclear palsy (PSP), sharing core pathology with Alzheimer’s disease. Davunetide is now in clinical development by Exonavis Therapeutics Ltd (where Prof. Gozes serves as Vice President for Drug Development). Amazingly, she never rests on her laurels. One of her other scientific breakthroughs, stemming from her discovery of ADNP linkage with stress conditions (a risk for Alzheimer’s disease), that in turn is paralleled by changes in the body’s bacterial flora have now progressed to studies on trauma. Thus, in combat shock victims, she and her colleagues identified the presence of certain bacteria in saliva paralleling post-trauma among veterans. The findings of this groundbreaking research point to a typical picture of bacteria in saliva that appears in veterans who suffered from combat reactions, and who now suffer from post-trauma. Together, the results of the studies pave the way for patient stratification, understanding nature versus nurture and the development of personalized sex-dependent therapeutics.

Prof. (Emeritus) Trajtenberg is currently a visiting senior researcher at INSS. He served as the executive director of INSS between May 2021 and May 2024. Prof. Trajtenberg joined the Eitan Berglas School of Economics at Tel Aviv University in 1984, after obtaining his Ph.D. at Harvard University. He is regarded as one of the world's leading experts in the field of R&D, patents, innovation, and economic growth. He held senior positions in the public sector: founder and first chairman of the National Economic Council at the Prime Minister’s Office (2006-9); chairman of the Budgeting and Planning Committee of the Council for Higher Education (2009-14); chairman of the government Committee for Social and Economic Change (the “Trajtenberg Committee”) following the mass social protests of 2011; and member of Knesset (2015-17). Prof. Trajtenberg subsequently led the “100 days” project at the Samuel Neaman Institute at the Technion, addressing key economic and social issues such as fiscal and tax policies, the transportation crisis, early childhood education, the funding of the health system, and more. He also has much experience with security issues: he served for many years as an expert reservist in Mafat, the Directorate for Defense R&D; initiated and served as key member of the Brodet Committee for the Defense Budget following the Second Lebanon War; was a member of the Scientific Advisory Committee of Rafael during the development of the Iron Dome anti-missile system; was a member of the forum that created the National Cyber Directorate; was a member of the Knesset committee for the defense budget; and more. In this episode he is discussing with our host Ido Aharoni, the lack of vision on the part of Israel’s leadership and the state of affairs in the country.

קומיקאים בקמפוס של ד"ר אמיר טל ושי פישר, בית הספר למדעי הפסיכולוגיה. בפרק הראשון שוחטים בדיחות של אמיר מויאל

נפתלי בנט, ראש ממשלת ישראל לשעבר, בכנס שבוע הסייבר אוניברסיטת תל אביב

בני אדם נתונים להשפעת הטיות קוגניטיביות, אפילו שופטים ושופטות בבתי המשפט. לכן, הם עשויים להפלות בין בעלי דין שונים באופן לא מכוון כתוצאה מכך. מחקר חדש מצא שהעומס השיפוטי, שהוא בעיה מוכרת וידועה בוודאי בישראל, מהווה את אחד מהגורמים להטיות שיפוטיות. בפרק זה, פרופסור תמי קריכלי כץ, חברת סגל בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב משוחחת עם עדן לפיד וטל מימון, תלמידי הפקולטה, על המחקר האמפירי שערכה בנושא עם פרופסור קרן ויינשל. השיחה עוסקת בהטיות ובתוצאותיהן, ובקשר לעומס השיפוטי.

"חותרים למדע", מגזין המדע של תל אביב 360 בהנחיית גל פינקלשטיין-זוטא ויהונתן ברקהיים. בתוכנית: עובדות ממוחשבות • פרופ' רון שמיר מביט אל העבר והעתיד של הביואינפורמטיקה • הדוקטורנט גיא שור משלב בינה מלאכותית בחקר הגנומיקה • חידה היסטורית ממוחשבת לסיום

עם קום המדינה התקבלו החלטות חשובות והרות גורל בקשר למבנה המשטר הישראלי. החלטה פחות ידועה עסקה בגודל הכנסת. מאז ועד היום כנסת ישראל מונה 120 חברים, למרות שאוכלוסיית ישראל גדלה פי עשרה מאז הקמת המדינה. בפרק זה ד״ר בל יוסף, מרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וחוקרת בכירה במכון תכלית משוחחת עם עדן לפיד ודנה למפרט, תלמידי הפקולטה, על הצעתה להגדיל את הכנסת. השיחה עוסקת בשאלות חשובות לגבי ייצוגיות, דמוקרטיה ותפקוד חברי הכנסת. מחקרה של ד״ר יוסף עתיד להתפרסם בסתיו כחלק מפרסומי מכון תכלית.

תפסת מרובה בהנחיית: פרופ' יוסי יובל, ראש ביה"ס סגול וד"ר אמיר טייכר, ביה"ס להיסטוריה. בפרק מתארחים: פרופ׳ אביעד קליינברג, היסטוריון ונשיא המרכז האקדמי רופין- אהבה בימי הביניים ד"ר נטע מימון חוקרת מוזיקה ומוח, מרצה מן החוץ באוני' תל אביב - מוזיקה ואהבה פרופ' דוד עילם, ביה"ס לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים, אוני' תל אביב - אהבה בבע"ח גל ברקן, חוקרת אהבה ושתי מרואיינות בהפתעה

מרואיינת: פרופ' בל גבריאל פריד מביה"ס לעבודה סוציאלית, ראשת המעבדה לחקר התמכרויות והחלמה באוניברסיטת תל אביב. ברוכות הבאות וברוכים הבאים ל"תל אביב 360" אני דרור פויר ואנחנו בסדרת הסכתים מיוחדת על… הטיות קוגניטיביות! הטיות קוגניטיביות, כן, הבאגים הקטנים, ולפעמים הגדולים - בצורה שבה המוח שלנו מעבד מידע ומביא אותנו בקיצורי דרך לכדי החלטות ופעולות שהן לא תמיד באינטרס הכי מובהק שלנו. ההטיות הקוגניטיביות משפיעות על ההחלטות וההשקפות שלנו באופן בלתי מודע, וזה נושא מרתק שמשפיע על חיי היומיום שלנו הרבה יותר ממה שאנחנו מתארים לעצמנו. ההשלכות? מרחיקות לכת. במהלך הסדרה הזאת נחקור כיצד הטיות קוגניטיביות באות לידי ביטוי בתחומים שונים של חיי היומיום שלנו - למשל - האהבה! נראה איך ההטיות שלנו משפיעות על האופן בו אנו בוחרים את בני הזוג שלנו - והם אותנו. התזונה! איך אנחנו לפעמים בוחרים לאכול את מה שלא טוב לנו. הכלכלה - נבין איך ההטיות שלנו משפיעות על הכיס שלנו. נבחן כיצד הטיות קוגניטיביות מעצבות את ההשקפות הפוליטיות שלנו, משמרות דעות קדומות ומשפיעות על ההחלטות שאנו מקבלים בקלפי. נעבור לתחום המשפט, שם הטיות קוגניטיביות יכולות לקבוע גורלות ונבקר גם בקזינו. בעולם ההימורים, שם הטיות גורמות לנו לקחת סיכונים לא רציונליים. הסדרה הזאת, תאמינו לי, תעניק לכל אחת ואחד מאיתנו כמה תובנות חדשות על הדרכים שבהן המוח שלנו עובד - ואיך נוכל להתמודד טוב יותר עם ההשפעות של הטיות קוגניטיביות. בפרק הזה נשוחח עם פרופ' בל גבריאל פריד מביה"ס לעבודה סוציאלית, ראשת המעבדה לחקר התמכרויות והחלמה באוניברסיטת תל אביב על הטיות קוגניטיביות של מהמרים

מרואיינת: פרופ' יערה ישורון מביה"ס למדעי הפסיכולוגיה ומבית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב ברוכות הבאות וברוכים הבאים ל"תל אביב 360" אני דרור פויר ואנחנו בסדרת הסכתים מיוחדת על… הטיות קוגניטיביות! הטיות קוגניטיביות, כן, הבאגים הקטנים, ולפעמים הגדולים - בצורה שבה המוח שלנו מעבד מידע ומביא אותנו בקיצורי דרך לכדי החלטות ופעולות שהן לא תמיד באינטרס הכי מובהק שלנו. ההטיות הקוגניטיביות משפיעות על ההחלטות וההשקפות שלנו באופן בלתי מודע, וזה נושא מרתק שמשפיע על חיי היומיום שלנו הרבה יותר ממה שאנחנו מתארים לעצמנו. ההשלכות? מרחיקות לכת. במהלך הסדרה הזאת נחקור כיצד הטיות קוגניטיביות באות לידי ביטוי בתחומים שונים של חיי היומיום שלנו - למשל - האהבה! נראה איך ההטיות שלנו משפיעות על האופן בו אנו בוחרים את בני הזוג שלנו - והם אותנו. התזונה! איך אנחנו לפעמים בוחרים לאכול את מה שלא טוב לנו. הכלכלה - נבין איך ההטיות שלנו משפיעות על הכיס שלנו. נבחן כיצד הטיות קוגניטיביות מעצבות את ההשקפות הפוליטיות שלנו, משמרות דעות קדומות ומשפיעות על ההחלטות שאנו מקבלים בקלפי. נעבור לתחום המשפט, שם הטיות קוגניטיביות יכולות לקבוע גורלות ונבקר גם בקזינו. בעולם ההימורים, שם הטיות גורמות לנו לקחת סיכונים לא רציונליים. הסדרה הזאת, תאמינו לי, תעניק לכל אחת ואחד מאיתנו כמה תובנות חדשות על הדרכים שבהן המוח שלנו עובד - ואיך נוכל להתמודד טוב יותר עם ההשפעות של הטיות קוגניטיביות. בפרק הזה נדבר עם פרופ' יערה ישורון מביה"ס למדעי הפסיכולוגיה ומבית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, על הטיות קוגניטיביות והאמונות הפוליטיות שלנו

ברוכות הבאות וברוכים הבאים ל"תל אביב 360" אני דרור פויר ואנחנו בסדרת הסכתים מיוחדת על… הטיות קוגניטיביות! הטיות קוגניטיביות, כן, הבאגים הקטנים, ולפעמים הגדולים - בצורה שבה המוח שלנו מעבד מידע ומביא אותנו בקיצורי דרך לכדי החלטות ופעולות שהן לא תמיד באינטרס הכי מובהק שלנו. ההטיות הקוגניטיביות משפיעות על ההחלטות וההשקפות שלנו באופן בלתי מודע, וזה נושא מרתק שמשפיע על חיי היומיום שלנו הרבה יותר ממה שאנחנו מתארים לעצמנו. ההשלכות? מרחיקות לכת. במהלך הסדרה הזאת נחקור כיצד הטיות קוגניטיביות באות לידי ביטוי בתחומים שונים של חיי היומיום שלנו - למשל - האהבה! נראה איך ההטיות שלנו משפיעות על האופן בו אנו בוחרים את בני הזוג שלנו - והם אותנו. התזונה! איך אנחנו לפעמים בוחרים לאכול את מה שלא טוב לנו. הכלכלה - נבין איך ההטיות שלנו משפיעות על הכיס שלנו. נבחן כיצד הטיות קוגניטיביות מעצבות את ההשקפות הפוליטיות שלנו, משמרות דעות קדומות ומשפיעות על ההחלטות שאנו מקבלים בקלפי. נעבור לתחום המשפט, שם הטיות קוגניטיביות יכולות לקבוע גורלות ונבקר גם בקזינו. בעולם ההימורים, שם הטיות גורמות לנו לקחת סיכונים לא רציונליים. הסדרה הזאת, תאמינו לי, תעניק לכל אחת ואחד מאיתנו כמה תובנות חדשות על הדרכים שבהן המוח שלנו עובד - ואיך נוכל להתמודד טוב יותר עם ההשפעות של הטיות קוגניטיביות. בפרק הזה נדבר עם ד"ר יאיר אנטלר על הטיות קוגניטיביות, שידוכים וכלכלה

ברוכות הבאות וברוכים הבאים ל"תל אביב 360" אני דרור פויר ואנחנו בסדרת הסכתים מיוחדת על… הטיות קוגניטיביות! הטיות קוגניטיביות, כן, הבאגים הקטנים, ולפעמים הגדולים - בצורה שבה המוח שלנו מעבד מידע ומביא אותנו בקיצורי דרך לכדי החלטות ופעולות שהן לא תמיד באינטרס הכי מובהק שלנו. ההטיות הקוגניטיביות משפיעות על ההחלטות וההשקפות שלנו באופן בלתי מודע, וזה נושא מרתק שמשפיע על חיי היומיום שלנו הרבה יותר ממה שאנחנו מתארים לעצמנו. ההשלכות? מרחיקות לכת.במהלך הסדרה הזאת נחקור כיצד הטיות קוגניטיביות באות לידי ביטוי בתחומים שונים של חיי היומיום שלנו -למשל - האהבה! נראה איך ההטיות שלנו משפיעות על האופן בו אנו בוחרים את בני הזוג שלנו - והם אותנו.התזונה! איך אנחנו לפעמים בוחרים לאכול את מה שלא טוב לנו.הכלכלה - נבין איך ההטיות שלנו משפיעות על הכיס שלנו.נבחן כיצד הטיות קוגניטיביות מעצבות את ההשקפות הפוליטיות שלנו, משמרות דעות קדומות ומשפיעות על ההחלטות שאנו מקבלים בקלפי.נעבור לתחום המשפט, שם הטיות קוגניטיביות יכולות לקבוע גורלותונבקר גם בקזינו. בעולם ההימורים, שם הטיות גורמות לנו לקחת סיכונים לא רציונליים.הסדרה הזאת, תאמינו לי, תעניק לכל אחת ואחד מאיתנו כמה תובנות חדשות על הדרכים שבהן המוח שלנו עובד - ואיך נוכל להתמודד טוב יותר עם ההשפעות של הטיות קוגניטיביות.בפרק הזה נדבר עם פרופ' תום שיינברג על הטיות קוגניטיביות והתזונה שלנו

הסופר סמי מיכאל, מחשובי הסופרים והיוצרים של התרבות העברית החדשה, הלך לעולמו בגיל 97. הוא היה בין הסופרים המעוטרים בישראל: בין היתר זכה פעמיים בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, פרס נשיא המדינה לספרות, פרס עגנון, פרס ברנר, עיטור אנדרסן - מהפרסים החשובים בעולם לספרות ילדים, ועיטורים בינלאומיים ומקומיים רבים נוספים. סמי מיכאל נולד בעיראק ב-1926. מגיל צעיר גילה מודעות פוליטית והיה פעיל במפלגה הקומוניסטית העיראקית. בשנת 1948 נאלץ לברוח לאיראן ושנה מאוחר יותר הגיע מאיראן לישראל. את השכלתו האקדמית רכש באוניברסיטת חיפה, בחוגים לפסיכולוגיה וספרות ערבית. פרסומיו הראשונים של סמי מיכאל ככותב הופיע בערבית, ראשית בעיתונות בעיראק, ואחר כך בעיתונות הפלסטינית בארץ, והוא אף התקבל כחבר מערכת בעיתון "אל איתיחאד", שבו שימש ככותב ועורך. ב-1974 ראה אור ספרו הראשון, "שווים ושווים יותר", רומן המתאר את תהליך התפוררותה של משפחת עולים מעיראק בעקבות קשיי התאקלמותה בישראל. החיים במעברה והמתח העדתי בין הממסד האשכנזי לבין עולי ארצות המזרח היו בסיסו של הרומן. מכלול יצירתו כולל רומנים, נובלות וספרים לבני הנעורים. כתיבתו של מיכאל התאפיינה בריאליזם השואב את השראתו מעולמו האישי של היוצר. חלק בלתי נפרד מכתיבתו היה גם עיסוק בסוגיות חברתיות בוערות בחברה הישראלית: יחסים בין-עדתיים, יחסי יהודים-ערבים, שאלות פוליטיות-חברתיות ושאלות הנוגעות לזהות היהודית-ישראלית. לצד פעילותו הספרותית הענפה כסופר וכמתרגם (שבין היתר תרגם לעברית את הטרילוגיה הקהירית של הסופר המצרי נגיב מחפוז), עסק גם בפעילות פוליטית. בין ספריו ניתן למנות את: "חצוצרה בוואדי" (1987), "חסות" (1975), "סופה בין הדקלים" (1975) ו"חופן של ערפל" (1979). בפרק זה של "תל אביב 360" מדבר על חייו ויצירתו של סמי מיכאל - ד"ר אלמוג בֶּהַר, מרצה בחוג לספרות, כאן באוניברסיטת תל-אביב. ממייסדי התוכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית באוניברסיטת תל-אביב. חוקר ספרות עברית חדשה, פיוט מאוחר, ספרות מזרחית, פוסט-קולוניאליזם, מסורות התרגום בין עברית לערבית וזיקתם של יוצרים יהודים למקורות אסלאמיים.מנחה: ורד לבקוביץ

ברוכות הבאות וברוכים הבאים ל"תל אביב 360" אני דרור פויר ואנחנו בסדרת הסכתים מיוחדת על… הטיות קוגניטיביות! הטיות קוגניטיביות, כן, הבאגים הקטנים, ולפעמים הגדולים - בצורה שבה המוח שלנו מעבד מידע ומביא אותנו בקיצורי דרך לכדי החלטות ופעולות שהן לא תמיד באינטרס הכי מובהק שלנו. ההטיות הקוגניטיביות משפיעות על ההחלטות וההשקפות שלנו באופן בלתי מודע, וזה נושא מרתק שמשפיע על חיי היומיום שלנו הרבה יותר ממה שאנחנו מתארים לעצמנו. ההשלכות? מרחיקות לכת. במהלך הסדרה הזאת נחקור כיצד הטיות קוגניטיביות באות לידי ביטוי בתחומים שונים של חיי היומיום שלנו - למשל - האהבה! נראה איך ההטיות שלנו משפיעות על האופן בו אנו בוחרים את בני הזוג שלנו - והם אותנו. התזונה! איך אנחנו לפעמים בוחרים לאכול את מה שלא טוב לנו. הכלכלה - נבין איך ההטיות שלנו משפיעות על הכיס שלנו. נבחן כיצד הטיות קוגניטיביות מעצבות את ההשקפות הפוליטיות שלנו, משמרות דעות קדומות ומשפיעות על ההחלטות שאנו מקבלים בקלפי. נעבור לתחום המשפט, שם הטיות קוגניטיביות יכולות לקבוע גורלות ונבקר גם בקזינו. בעולם ההימורים, שם הטיות גורמות לנו לקחת סיכונים לא רציונליים. הסדרה הזאת, תאמינו לי, תעניק לכל אחת ואחד מאיתנו כמה תובנות חדשות על הדרכים שבהן המוח שלנו עובד - ואיך נוכל להתמודד טוב יותר עם ההשפעות של הטיות קוגניטיביות. בפרק הזה נדבר עם פרופ' תמר קריכלי-כץ על מערכת המשפט וכיצד הטיות קוגניטיביות יכולות שם - לקבוע גורלות

מה הן צוואות הדדיות? למי כדאי לעשות אותן – ומתי ,ולמי מוטב להימנע מהן? האם תיקון 12 לחוק הירושה שהוסיף את האפיק של צוואות הדדיות חיזק את מעמדן, או דווקא יצר פלונטר משפטי עמוק יותר? כל הפרטים בהסכת החדש עם עו״ד יוסי מנדלסון. האזינו כאן. בשנת 2005 תוקן חוק הירושה ונוספה לו באופן רשמי האפשרות לצוואה הדדית. מה זו צוואה הדדית? למי היא מתאימה? ולמה הכנסתה לדין יצרה פלונטר משפטי בדיני הצוואות? בפרק זה עו״ד יוסי מנדלסון, מומחה לדיני משפחה ומרצה מן החוץ באוניברסיטת תל אביב משוחח עם ראזי נסאר ודנה למפרט, תלמידי הפקולטה על מאמרו שכתב עם עו״ד עירית רייך-זיו "הסכמים זוגיים וצוואות הדדיות-כלים שלובים בשירות הפרקטיקה" (הון משפחתי, א(3) 37 (2015)). השיחה עוסקת בקונפליקט בין חוקים ועקרונות במשפט הישראלי לצוואות הדדיות ומציגה את דרכו של עו״ד מנדלסון לפתרונו.

Dr. Dan Schueftan is the Head of the International Graduate Program in National Security at the university of Haifa, the Director of the National Security Studies Center at the University (2008-2018), a Visiting Professor (2012-2014) at the Department of Government at Georgetown University in Washington DC and a lecturer at the Israel Defense Forces National Defense College. For the last four decades he has been a consultant to Israeli decision makers and to the top echelon of Israel's Prime Minister's Office, Foreign Ministry, Defense Ministry, the IDF and The National Security Council. Since the mid-1970s Dr. Schueftan has been briefing Members and staffers of the US Congress, as well as top professionals and key political appointees in the executive branch. In Europe he has been briefing ministers, parliamentarians, political leaders, senior officers, defense and intelligence officials and government advisors. He regularly lectures at leading universities, research centers and think-tanks in the United States, Europe and East Asia and is a regular source and interviewee on the Middle East for the major media in Israel, the Arab world, Europe, and North America. In Schueftan's view, Israel's unilateral disengagement from Gaza is a first step in a wider historical process. In this episode he shares his vision for the future of Gaza and the Israeli-Palestinian conflict.

ד"ר חנה פישר גרפי, פסיכולוגית חינוכית מומחית, ביבליותרפיסטית ופסיכותרפיסטית משתפת את איריס לונדון-זולטי בגישה ‏‏התפתחותית חברתית רגשית לעזרה לילדים בגיל החביון שפיתחה. הגישה פועלת עם הצלחות מוכחות בשני מישורים: 1. תכנית "מאני לאנחנו" המיועדת לכיתות ד'-ה' משפרת באופן ניכר את האקלים החברתי, הרווחה הרגשית ומפחיתה חרמות. 2. טיפול קצר לילדים הסובלים מדחייה חברתית.

מיכל מולודובסקי וקובי זמיר, אנשי חינוך, מדברים עם איריס לונדון-זולטי על מצב המורים בארץ. על המחסור החמור בכוח אדם, המשכורות הנמוכות, משבר האמון, וחוסר התאמה של ביה"ס לעידן שבו אנו חיים, ומציעים פתרונות אפשריים למצב, שמופיעים בספר שפרסמו יחד בשם – עושים בית ספר - המציע לעוסקות ולעוסקים בחינוך התבוננות מחודשת על המציאות המוכרת.

עינת שגיא אלפסה מעמותת "הותיר אחריו חבר.ה" מספרת לאיריס לונדון-זולטי את סיפורה האישי שהוביל אותה לחבור לעמותה שמלווה בנות ובני הזוג שכולים שאיבדו בן/בת זוג עוד בטרם מוסד הקשר ביניהם. עינת משתפת בעשיה של העמותה שפוגשת את בת או בן הזוג בנקודה הקריטית בה איבדו את אהוביהם, ויחד איתם את חלומותיהם לעתיד. נקודה בה, מתוך השבר העמוק, הם/ן צריכים לארגן את חייהם מחדש. העמותה נותנת מעטפת שיקומית, מותאמת אישית לכל אחת ואחד מהם, ומסייעת להם/ן להתמודד עם האובדן ולהמשיך הלאה בחייהם - גם אם בלב הם תמיד יישאו את זכר אהוביהם.

"חותרים למדע", מגזין המדע של תל אביב 360 בהנחיית גל פינקלשטיין-זוטא ויהונתן ברקהיים. בתוכנית: עובדות מתוקות • פרופ' ורד פדלר-קרוואני חוקרת את הקשרים בין סוכר, סרטן ובשר אדום • הדוקטורנטית אן קרינסקי ממדלת גידולים בתלת ממד • חידה בלשנית מתוקה לסיום

תפסת מרובה בהנחיית: פרופ' יוסי יובל, ראש ביה"ס סגול, ד"ר אמיר טייכר, ביה"ס להיסטוריה בפרק מתארחים: פרופ׳ שרון שפיר, ראש מרכז טריואקס לחקר הדבורים, בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית. הלל שרייר, מייסד שותף ומנהל מחלקת המחקר בביוויז טכנולוגיות. ד"ר יהונתן כנעני, אנטומולוג. עסק במחקר בתחום הסוציוביולוגיה ואקולוגיה התנהגותית כיום בעלים של Agrobee ד"ר נורית אליאש, חוקרת דבורי דבש ואקריות במכון שמיר למחקר, מופ של משרד המדע, ואוניברסיטת חיפה פרופ' יעל מנדליק, מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית

שיחות על מוזיקה מדע ומה שביניהם עם ד"ר שוקי קוריסקי , ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה מרצה בקורס "על מוזיקה מדע ומה שביניהם" בפקולטה לאומנויות באוניברסיטת תל אביב בפרק זה יתארחו באולפן ד"ר נח ברוש, אסטרונום העוסק גם בארכיאולוגיה ועוזי שלו, נגן הבסון בפילהרמונית הישראלית. בשידור אנחנו משוחחים על שורשיה של המוסיקה בעידן האדם הקדמון ננסה להבין מתי ומדוע החלו בני האדם לנגן, על אילו כלים וכיצד יצרו אותם ונשמיע קטעי מוזיקה שיקשרו אותנו לאותם ימים קדומים.

Yosef Hadad, social media influencer, one of Israel’s most prominent hasbara voices discusses Israel’s Media Image and strategies to improve Israel’s portrayal in the global media and counter fake news with Ambassador Ido Aharoni, former Israeli Consul General in New York As part of Tel Aviv University’s Board of Governors #TelAvivUniversity #BOG

Dr. Michael Milstein, Head of the Palestinian Studies Forum at the Moshe Dayan center for Middle Eastern Studies at the Gandel Forum at TAU’s BOG #TelAvivUniversity #BOG

תפסת מרובה בהנחיית: פרופ' יוסי יובל, ראש ביה"ס סגול וד"ר אמיר טייכר, ביה"ס להיסטוריה. בפרק מתארחים: תמי דודמן גולדברג, קלינאית תקשורת מטפלת בתחום תפקוד שרירי הפה והפנים ד"ר אייל בוצר, מנהל מרפאת שיניים לילדים והמרכז למחקר וטיפול בלשון קשורה איכילוב ד"ר ענן מורן, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב - חוש הטעם מרתה אסתרקין, יועצת להתנהגות החתול בסביבתו פרופ׳ שרון שפיר, ראש מרכז טריואקס לחקר הדבורים, בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית.

Our guest in this new episode of TAU Unbound is Prof. Hagit Messer-Yaron who is serving as Professor (Emerita) at the School of Electrical Engineering at Tel Aviv University. She received the Ph.D. in Electrical Engineering from Tel Aviv University (TAU), and after a post-doctoral fellowship at Yale University, she joined the faculty of Engineering at Tel Aviv University in 1986, where she is currently Professor Emerita in the school of Electrical Engineering. Over the years she has held leading positions, including the Chief Scientist at the Ministry of Science, the Vice President for Research at TAU, the President of the Open University, and the Vice Chair of the Council of Higher Education, Israel. She was also co-founder of a startup company ClimaCell (2016). Hagit is a Life Fellow of the IEEE, is the recipient of the 2024 IEEE Medal for Environmental and Safety Technologies “For contributions to sensing of the environment using wireless communication networks.” She has published numerous journal and conference papers, and has supervised more than 100 graduate students. She has been an active volunteer of the IEEE both within the Signal Processing Society various technical activities and in BOG’s committees. Beyond her technical accomplishments, Hagit Messer is deeply involved in higher education and science policy, with a particular interest in promoting women in science and technology and addressing ethical considerations in these fields. Her research is focused on statistical signal processing for environmental monitoring; detection and parameter estimation theory; and multi-sensor signal processing. She leads the Cellular Environmental Monitoring (CellEnMon) research lab at Tel-Aviv University, advancing research in the areas of opportunistic sensing of the environment using AI and signal processing tools. In this new episode Ido Aharoni is discussing with Hagit her life’s work as well as her feelings about higher education in general.

Prof. Liad Mudrik is an alumnus of the interdisciplinary program for outstanding students. She received two PhD degrees, in cognitive neuroscience (TAU & HUJI) and in philosophy (TAU). The latter was awarded with the Robert J. Glushko prize for outstanding dissertations in cognitive science. She then continued to work as a postdoctoral fellow at the division of biology at the California Institute of Technology, and joined the school of psychological sciences as a faculty member in 2015. She is a member of the Israel Young Academy of Sciences. She is from the School of Psychological Sciences and Sagol School of Neuroscience at Tel Aviv University, has two doctorates, both in the field of philosophy and in the field of neuroscience and cognition. She deals with questions of body and mind in an experimental approach, in the study of human cognition in general, and in the study of human consciousness in particular. In this new episode, Liad talks about contemporary models for the mechanisms of consciousness in the brain, and about her part in the world-wide attempt to determine which of these models is more in line with the reality we are aware of. She also talks about her scientific path, about her extensive activity in spreading science to the public, including on the radio, and why it is important not only to her listeners but also to her, and she even touches on the question of whether artificial intelligence systems will even be able to experience the taste of chocolate. Her main focus: where exactly cognition happens? Where consciousness happens? The challenge of developing a theory that explains the brain basis of conscious experience preoccupies several world-renowned researchers, who have devoted a significant part of their careers to it.

תפסת מרובה בהנחיית: פרופ' יוסי יובל, ראש ביה"ס סגול, ד"ר אמיר טייכר, ביה"ס להיסטוריה בפרק מתארחים: ד"ר אסף בן דוד - גשש - חשיבות של גללים יעל אפרתי, אמנית גאגא ד"ר מילנה פיטשני, מנהלת מרכזת מיקרוביום ברמב"ם פרופ' מיכל בר אשר סיגל, אונ' בן גוריון

אחד הסיפורים המסעירים בתולדות ימי הביניים מתרחש בין כתליו של מנזר נשים שנמצא בווינהוזן בגרמניה. את קירות המנזר מעטרים ציורים מרהיבים המתארים סצנות מהתנ"ך ומהברית החדשה אבל לא ידוע מי תכנן אותם וגם נסיבות ציורם חידתיות. מה שכן ידוע הוא שבשנת 1298 הוציא האפיפיור צו שאסר על הנזירות לראות את העולם או להיראות על ידו. הפרסקאות עצמם מתוארכים לכמעט שלושים שנה אחרי הצו הזה. כדי לשפוך קצת אור על התעלומה הזאת הזמנו לאולפן את פרופ' אסף פינקוס מהחוג לתולדות האומנות, שמתמחה באמנות פיגורטיבית בימי הביניים, וכתב ספר פרוזה בשם "הציור הגדול" בהשראת האירועים. לכאורה מדובר בספר דמיוני אבל שורשיו נטועים עמוק עמוק בסיפורו של המנזר הזה. בספר, שני מישורים מקבילים שמפרידות ביניהם כשש מאות שנים. מצד אחד העלילה עוסקת במה שמתרחש בין כתליו של אותו מנזר נשים בסביבות המאה ה-14 אחרי שהאפיפיור מוציא צו סגירה לדלתות המנזר ומצד שני ניצבת פרופ' אלה גושן-צין שחוקרת את יצירות האומנות של המנזר הזה, וגם היא, כמו מושאות המחקר שלה, נקלעת לתככים ומזימות...האזינו לפרק נוסף של "תל אביב 360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב"מנחה: ורד לבקוביץ

נאומו של פרופ' יפתח גפנר, חבר סגל בפקולטה לרפואה אשר לחם יחד עם חבריו לכיתת הכוננות בקרב עין הבשור  לשאת דברים ולספר את סיפורם של לוחמי כיתות  הכוננות ביישובי עוטף עזה שרבים מהם נפלו בקרבות בטקס יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה 2024 באוניברסיטת תל אביב מול מרכז צימבליסטה.

נאומה יהודית אפרימי אמא של סרן (במיל') רון אפרימי ז"ל סטודנט בתוכנית מדעים דיגיטליים להייטק בפקולטה להנדסה ולמדע המדינה בפקולטה למדעי החברה שנפל במלחמת חרבות ברזל בקרב במרכז רצועת עזה בטקס יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה 2024 באוניברסיטת תל אביב מול מרכז צימבליסטה.

נאומה של נוי סמט תלמידת שנה א', בחוג להפרעות בתקשורת, הפקולטה לרפואה, ששכלה את אחותה, תמר סמט ז"ל, במסיבת הנובה בטקס יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה 2024 באוניברסיטת תל אביב מול מרכז צימבליסטה.

נאומו של ראובן בן שחר  אביו של רס"ר (במיל') עמרי בן שחר ז"ל, סטודנט בבית הספר להנדסת חשמל, הפקולטה להנדסה שנפל במלחמת חרבות ברזל בקרב בדרום רצועת עזה בטקס יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה 2024 באוניברסיטת תל אביב מול מרכז צימבליסטה.

נאומו של פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב בטקס יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה 2024 באוניברסיטת תל אביב מול מרכז צימבליסטה.

נאומה של פרופ' דינה פורת, החוג להיסטוריה של עם ישראל בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2024 באוניברסיטת תל אביב אולם בר שירה.

נאומו של דוד גור פעיל במחתרת התנועות הציוניות בהונגריה ב1944 וכיום יו"ר העמותה לחקר תנועות הנוער הציוניות בהונגריה בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2024 באוניברסיטת תל אביב אולם בר שירה.

נאומו של פרופ' אייל זיסר, סגן הרקטור, בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2024 באוניברסיטת תל אביב אולם בר שירה.

כמה אנשים משתייכים לקהילה הלהט"בית - לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים? כמה חבויים עדין בארון ומפחדים לצאת ולהצהיר על כך? על פי אומדנים מקובלים בעולם, אוכלוסיות הלהט"ב מהוות 12%-8% מהאוכלוסייה הכללית מעל גיל 18. משוער שגם בישראל המצב דומה – כלומר כשבע מאות אלף אזרחים ואזרחיות להט"ב חיים כאן, אבל בפועל אנחנו יודעים עליהם מעט מאוד. לפני כשלוש שנים הוקם המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב, הפועל כיחידה מקצועית עצמאית בשיתוף האגודה למען הלהט"ב בישראל, בהובלתה של ד"ר סיגל גולדין שהיא סוציולוגית ואנתרופולוגית, מומחית בחקר מגדר ומרצה כאן אצלינו באוניברסיטת תל אביב בחוג ללימודי מגדר ונשים. המכון הוקם במטרה לבסס תשתית נתונים וידע בנושאים הקשורים לחייהם של להט"ב בישראל. שאלנו את ד"ר גולדין על המחקרים שעורך המכון, בעקבות צורך של ארגוני הקהילה ושל גופי ממשל, להכיר ולהבין את המאפיינים והצרכים של אוכלוסיות להט"ב בישראל. מי הם חברי הקהילה? איפה הם גרים? מה צורכי התעסוקה, הבריאות והרווחה שלהם? איפה יש פערים שצריך לצמצם? וכד'. בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" נעשה גם מחקר על הלהט"בים במלחמה. על כל אלה ועוד – בפרק נוסף בסדרת הפודקסטים בנושא מגדר של "תל אביב 360 – הפודקסט של אוניברסיטת תל אביב" מנחה: ורד לבקוביץ

מין הילוד נקבע ברחם אימו, ועם הגיחוֹ אל העולם מתחילים להתווסף המרכיבים האחרים. בכל דיון בנושא מגדר נכללים ארבעה מרכיבים: 1. המין הביולוגי (כרומוזומי המין, איברי המין החיצוניים והפנימיים) 2. הזהות מגדרית (תחושת האדם לגבי היותו גבר או אישה) 3. תפקידי המגדר (תכתיבים חברתיים לגבי מה נחשב ל'גברי' או 'נשי') 4. הנטייה המינית (אובייקט המשיכה המינית והרגשית של האדם) אנחנו רגילים לחשוב שיש הלימה מושלמת בין החלקים האלה, כך שזכר ביולוגי יהיה עם זהות מגדרית של 'בן'/'גבר', יענה לתכתיבים החברתיים של מה נחשב גברי, ויימשך מינית ורגשית לאישה (ולהפך). אבל ישנם אנשים רבים, שאצלם אין הלימה מוחלטת דיכוטומית כזו ברכיבי הזהות המינית. כדי לעשות סדר בכאוס הזה, הזמנו לאולפן את פרופ' גיא שילה מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, שחוקר בין השאר את הספקטרום המגדרי בבני נוער, ובין שלל תאריו ניתן לציין שהיה כבר בשנות ה-90 מבין העובדים הסוציאליים הראשונים באגודת הלהט"ב, שאחראי על נוער וצעירים, עובד סוציאלי אחראי על תחום הטיפול בארגון הנוער הגאה (איגי), ולאחר מכן עמד בראש פורום המחקר של איגי והוא גם מסייע למשרד הרווחה בגיבוש תפקיד עובד סוציאלי לקהילת הלהט"ב. מוזמנים לפרק נוסף בסדרת הפודקסטים בנושא מגדר של "תל אביב 360-אתר הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב". מנחה : ורד לבקוביץ

הרפואה מוטת מין ומגדר החלה את דרכה לפני כ-30 שנה אבל בעשור האחרון תפסה תאוצה אדירה ומהווה מהפך בעולם הרפואה על כל הדיסציפלינות שבו. דורות של רופאים התעלמו מהשוני הפיזיולוגי ומהשוני המגדרי בין נשים וגברים. לא רק איברי הרבייה מתפקדים באופן שונה בגברים ובנשים, אלא במידה זו או אחרת קיים שוני בתפקודן של רוב מערכות הגוף. גברים ונשים שונים בהרכב הכרומוזומים ובביטוי הגנים, קיים שוני באנטומיה, במערכת ההורמונלית, מערכת העיכול והמערכת החיסונית, בתפקוד הלב, המוח ועוד. לכל אלה יש להוסיף את השפעתם של גורמים מגדריים על הגוף והנפש, כלומר, הסביבה שבה אנחנו חיים, כיצד החברה מגדירה גבר ואישה וכיצד אלה מגדירים את עצמם. הגורמים המגדריים יכולים להיות קשורים לחשיפה שונה לגורמי סיכון, לנגישות ושימוש במשאבים רפואיים רלוונטיים המטפלים והמטופלים לפרש תסמינים באופן שונה בגברים לעומת נשים. במרכזים גדולים ומכובדים בעולם וכמובן גם בארץ, מתעצם היום מחקר בנדון ונוסדו יחידות לחקר ופיתוח רפואה מוטת מין ומגדר.בשנת 2017 הוכנס תחום הרפואה המגדרית לתוכנית הלימודים בבית הספר לרפואה כאן באוניברסיטת תל אביב, ובפודקסט הזה שוחחנו עם פרופ' מרק גלזרמן, מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב מייסד ויושב ראש "החברה הישראלית לרפואה מודעת מין ומגדר", שמציינת בימים אלה 15 שנים להיווסדה.האזינו לפרק נוסף בסדרת הפודקסטים בנושא מגדר של "תל אביב-360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב"מנחה : ורד לבקוביץ

תפסת מרובה בהנחיית: פרופ' יוסי יובל, ראש ביה"ס סגול, ד"ר אמיר טייכר, ביה"ס להיסטוריה בפרק מתארחים: פרופ׳ עירן דורפמן מהחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב, עוסק בספרות ופילוסופיה צרפתית, מחשבה ביקורתית ופסיכואנליזה. פרופ' דפנה לנגוט, ראש המעבדה לארכיאובוטניקה וחקר הסובב הקדום, אוניברסיטת תל אביב ד"ר עופר פרל, פוסט דוקטורנט באוניברסיטה העברית

תפסת מרובה בהנחיית: פרופ' יוסי יובל, ראש ביה"ס סגול וד"ר אמיר טייכר, ביה"ס להיסטוריה והמגישה אורחת יעל זיידמן. בפרק מתארחים: פרופ' אליצור בר אשר סיגל מהחוג ללשון העברית והמרכז לשפה לוגיקה וקוגניציה באוניברסיטה העברית רון שמעוני - מדריך הורים - הקלטה ד"ר ליאור שפר, בית הספר למדע המדינה, ממשל ויחב"ל, אוניברסיטת תל אביב נעמה ריבה, אדריכלית ועיתונאית בקבוצת ״הארץ״ בנושאי אדריכלות, עירוניות, עיצוב ואמנות. שרון רונן, מאמנת בע"ח וכלבים בפרט מעל 40 שנה. מתחרה עולמית ( 4 פעמים על הפודיום העולמי ) בספורט כלבני מורכב ( הנקרא IGP ).

"חותרים למדע", מגזין המדע של תל אביב 360 בהנחיית גל פינקלשטיין-זוטא ויהונתן ברקהיים. בתוכנית: עובדות שמחקות את הטבע • ד"ר בת אל פנחסיק מהנדסת בהשראת חרקים • הדוקטורנטית נטע שביל מחברת בין החגב למחשב • חידה ספורטיבית לסיום

"חותרים למדע", מגזין המדע של תל אביב 360 בהנחיית גל פינקלשטיין-זוטא ויהונתן ברקהיים. בתוכנית: כימיה של עובדות • ד"ר עמית סיט מתכנת פולימרים חכמים • הדוקטורנט אור לוסקי מסובב את גרעין האטום • חידה כימית לסיום

"חותרים למדע", מגזין המדע של תל אביב 360 בהנחיית גל פינקלשטיין-זוטא ויהונתן ברקהיים. בתוכנית: עובדות כמו מים • ד"ר אינס צוקר מפתחת שיטות לטיפול במים • הדוקטורנט ברק הלפרן מפיק דלק מאלכוהול • חידה מימית לסיום

תפסת מרובה בהנחיית: פרופ' יוסי יובל, ראש ביה"ס סגול וד"ר אמיר טייכר, ביה"ס להיסטוריה. בפרק מתארחים: ד''ר מתן בן-ארי, מנהל הגן הבוטני באורנים ד"ר גיא שטיבל, החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, אוני' תל אביב פרופ׳ מעוז כהנא, החוג להיסטוריה של עם ישראל, אוני תל אביב ד״ר יחיל צבן, החוג לספרות, אוני' תל אביב ד”ר יעל פארן, מומחית לרפואה פנימיצ ומחלות זיהומיות, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי - איכילוב

תפסת מרובה בהנחיית: פרופ' יוסי יובל, ראש ביה"ס סגול וד"ר אמיר טייכר, ביה"ס להיסטוריה. בפרק מתארחים: ד"ר מרב חקלאי, מהמחלקה להיסטוריה כללית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ד"ר יעל שטרנהל, ראש התוכנית ללימודים אמריקניים, אוניברסיטת תל אביב. עו"ד מיכל תג'ר, הקליניקה לזכויות בעבודה בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב. פרופ' עופר פיינרמן, פקולטה לפיזיקה, מכון ויצמן. פרד ליברסאט, המחלקה למדעי החיים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

Yair Sakov is the Founder and managing Director of the Entrepreneurship Center at Tel Aviv University. He has a diverse multi-sector experience that includes about 25 years in senior management positions in high-tech in the USA (Intel and 3Com) and Israel. He has held various positions in hi-tech for about 20 years, some in senior positions in social organizations (voluntarily) and recently in academia as a lecturer in the MBA program at the School of Engineering. Yair established and managed a venture capital fund of over 100 million dollars and has accompanied many companies to successful exits. He initiated and established the accelerator program JumpTAU which has positioned itself as a leader in its field in a short time. Yair brings with him many years of experience in business and social entrepreneurship, international experience and a broad perspective acquired over many years of working in global companies in the United States and in Israel. In this new episode of TAU Unbound Yair is sharing with host Ido Aharoni about the work of the center, its programming, offering and uniqueness. The discussion covers the roots of Israel’s creative spirit.

Professor Nurit Shnabel is a Professor of Psychology at the School of Psychological Sciences at Tel Aviv University. Her main area of research is "Improving Social Relations”. Her work is focusing on the understanding of the social & psychological processes involved in improving social relations, whether it is between individuals or between groups. She is engaged in two major lines of research: one examines the processes that facilitate or hinder reconciliation, and the other examines the processes that facilitate or hinder gender equality. Despite the formal endorsement of egalitarian values in Western societies, progress towards genuine gender equality is slow. In this new episode of TAU Unbound Prof. Shnabel sheds more light on the methodology of reconciliation, looking at both the victim and the perpetrator from a purely scientific point of view.

Prof. (Emeritus) Yossi Shain Has served as the Romulo Betancourt Professor of Political Science at Tel Aviv University where he also served as head of TAU's School of Political Science, Government and International Affairs, head of the Abba Eban Graduate Studies Program in Diplomacy and director of the Frances Brody Institute for Applied Diplomacy. He is also a full professor of comparative government and diaspora politics at Georgetown University, and the founding director of the Program for Jewish Civilization (PJC) at Georgetown. In 2007, he also served (pro-bono) as president of Western Galilee College. Shain earned his B.A. (philosophy-1981 cum laude) and M.A. (political science-1983) degrees from Tel Aviv University and received his Ph.D. in political science (with distinction) from Yale University in 1988. In July 2016 Shain was appointed as a member of the Council for Higher Education in Israel, where he headed the national committee in charge of rejuvenating liberal arts and the humanities. He is also a former Knesset Member (Yisrael Beiteinu 2019-2022) and has served on national and international committees related to corruption, national security and Diaspora, migration policies and Government reform. He worked with NGOs in Israel, the U.S., the U.K., Mexico, and Armenia, and served for three years as President of the Israeli Local Government Conference. In this new episode of TAU Unbound host Ido Aharoni is engaging in a conversation about his most recent work: The Israeli Century.

תפסת מרובה בהנחיית: פרופ' יוסי יובל, ראש ביה"ס סגול וד"ר אמיר טייכר, ביה"ס להיסטוריה. בפרק מתארחים: פרופ' דליה מרקס, מהיברו יוניון קולג' בירושלים. מחברת הספר בזמן: מסעות בלוח השנה היהודי-ישראלי ד"ר צח גלזר חוקר מרעה וגידול צאן, מנהל פארק הטבע ברמת-הנדיב. ד"ר יאיר ליפשיץ, מרצה בכיר בחוג לאמנות התיאטרון וראש המרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה באוניברסיטת תל אביב. ד״ר מרב חקלאי, אוניברסיטת בן-גוריון.

בשנת 2011 קבע בג"ץ כי הפרדה מגדרית כפויה בין גברים לנשים בקווי מהדרין – קווי אוטובוס המיועדים למגזר החרדי שבהם נשים יושבות מאחורה וגברים מקדימה, היא בלתי חוקית, וכי הטרדת נוסעות בעניין זה עלולה להוות עבירה פלילית. בפרק זה משוחח ד"ר שי ווזנר, מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, עם הודיה מיארה ואיתי בן ארצי, תלמידי הפקולטה, על נקודת המבט של הציבור החרדי על קווי המהדרין, על הטעמים ההלכתיים, החברתיים והתרבותיים להפרדה זו ועל יחסו של בג"ץ לחברה החרדית. הפרק מבוסס על מאמר שכתב ד"ר ווזנר, ופורסם בספר "שומרי החומות – בג"ץ והחברה החרדית", בעריכת חיים זיכרמן וגדעון ספיר.

ישראלה ברוך ודסש טהיי - מלס מספרות לאיריס לונדון-זולטי על תוכנית ההכשרה למנהיגות יוצאות אתיופיה. את התוכנית, שמכשירה את המשתתפות בה לעשיה ציבורית וחברתית ולמעורבות פוליטית, יזמה והקימה ישראלה ברוך והיא פועלת בפקולטה למדעי החברה. ישראלה ודסש השתתפה בתוכנית, מספרות על הסיבות שהביאו להקמת התוכנית, גיבוש תכני התוכנית, ומגלות מהי הייחודיות של נשים מהעדה האתיופית ומהן היכולות המיוחדות שלהן שהופכות אותן למנהיגות כה משמעותיות.

ישראלה ברוך ודסש טהיי - מלס מספרות לאיריס לונדון-זולטי על תוכנית ההכשרה למנהיגות יוצאות אתיופיה. את התוכנית, שמכשירה את המשתתפות בה לעשיה ציבורית וחברתית ולמעורבות פוליטית, יזמה והקימה ישראלה ברוך והיא פועלת בפקולטה למדעי החברה. ישראלה ודסש השתתפה בתוכנית, מספרות על הסיבות שהביאו להקמת התוכנית, גיבוש תכני התוכנית, ומגלות מהי הייחודיות של נשים מהעדה האתיופית ומהן היכולות המיוחדות שלהן שהופכות אותן למנהיגות כה משמעותיות.

מיכל מולדבסקי, דוקטורנטית בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, חוקרת את נושא חשיבות האמפתיה אצל מורים. מיכל משתפת בתוצאות המחקר שלה שעוסק בעיקר בחינוך לילדים עם הפרעת קשב וריכוז ומספרת לאיריס לונדון-זולטי מדוע חשוב לטפח את יכולות האמפטיה של מורים בכלל ולילדים עם הפרעות קשב וריכוז בפרט, איך יכולות אלו עומדות מול הצורך להציב גבולות לילדים ומה גרם לה לחקור את דווקא את הנושא הזה.

מיכל מולדבסקי, דוקטורנטית בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, חוקרת את נושא חשיבות האמפתיה אצל מורים. מיכל משתפת בתוצאות המחקר שלה שעוסק בעיקר בחינוך לילדים עם הפרעת קשב וריכוז ומספרת לאיריס לונדון-זולטי מדוע חשוב לטפח את יכולות האמפטיה של מורים בכלל ולילדים עם הפרעות קשב וריכוז בפרט, איך יכולות אלו עומדות מול הצורך להציב גבולות לילדים ומה גרם לה לחקור את דווקא את הנושא הזה.

תפסת מרובה בהנחיית: פרופ' יוסי יובל, ראש ביה"ס סגול וד"ר אמיר טייכר, ביה"ס להיסטוריה. בפרק מתארחים: טלי קונדאט דוקטורנטית בביה"ס למדעי המוח ובביה"ס לפסיכולוגיה, אוני' תל אביב ד"ר אביבית אגם דאלי מרצה וחוקרת תרבות חזותית ואוצרת אמנות עצמאית איגור ארמיאץ', זואולוג ופעיל סביבתי פרופ' זהר עמר, אונ' בר אילן ד״ר חגית קריק, חברת סגל במרכז מנדל למנהיגות בנגב מרואיין בהפתעה - תגלו בתכנית

"חותרים למדע", מגזין המדע של תל אביב 360 בהנחיית גל פינקלשטיין-זוטא ויהונתן ברקהיים. בתוכנית: חדשות המדע • פרופ' חגית מסר-ירון זכתה בפרס בינלאומי על הקשר בין אנטנות למזג האוויר • הדוקטורנט יואב שרעבי מספר על אתגרי הייצור של חומרים שכבתיים • חידה מתמטית לסיום

בפודקסט "תל אביב 360" מתארח פרופ' יובל רוטמן מהחוג להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, שהוציא באחרונה את הספר "עצים ורוחות" בהוצאת מאגנס. הספר הוא מסע מחקר אנתרופולוגי על התופעה של אמונה ברוחות העצים ועל אמונה בכלל בקרב תרבויות שמתייחסות לעצים כבעלי נפש משל עצמם. שאלת המחקר המרכזית הייתה: "מהו הקשר בין מבנה הנפש לעולם האמונה?, האם אכן ניתן ליצור יחסים של ממש באופן חד-צדדי מול סובייקט בלתי-גשמי, במקרה זה רוח עץ, ואם כן, כיצד בדיוק? בפודקסט שוחחנו עם פרופ ' רוטמן על אנימיזם, ועל החלוקה בין מי שיש לו נפש – האדם, למי שאין נפש – הטבע. שוחחנו על הקשר שבין פסיכולוגיה, היסטוריה ואנתרופולוגיה. כיצד הנפש היא ההיבט החיוני שמייצר את ההתנהגות, המחשבה והפעולה של האדם. מה הקשר בין מונותיאיזם לאמונה בעצים? האם יש במיאנמר אנימיזם קלאסי מבחינה סביבתית - ייחוס רוח לטבע, כמו לעצים, נהרות, יערות וכד' או מבחינה חברתית - התפקיד שממלאות רוחות הטבע בקיבוץ מחדש של הקהילה סביב פולחן האלוהות המחוברת לטבע. פרופ' רוטמן חושף בפודקסט כיצד הראיונות שערך עם התושבים המקומיים הכריחו אותו לצאת ממסגרת החוקר האובייקטיבי, הבלתי מעורב. הצד ההתייחסותי אל אובייקט המחקר הפך במהלך השהות במיאנמר לסובייקט. האזינו לפרק נוסף של הפודקסט "תל אביב 360" - בהנחייתה של ורד לבקוביץ

פרק נוסף בסדרה "החיים המסתוריים של בעלי החיים" והפעם על בעלי החיים מתחת לפני המים. רובינו מכירים את אזורי הים הקרובים לחוף, יש מי מאיתנו ששוחה או צולל ופגש את הצמחים ובעלי החיים באזורים העמוקים יותר אבל עדיין רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור למגוון הביולוגי, צמחים ובעלי חיים מתחת לפני המים. אז כדי לדעת מה באמת קורה מתחת לפני המים, ומה אנחנו לא יודעים על החיים המסתוריים של בעלי החיים שם, הזמנו לאולפן את הביולוגית הימית פרופ' נועה שנקר מבית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים כאן באוניברסיטה שמובילה מעבדת מחקר המתמחה בשימוש באיטצלנים לצורך מחקר בנושא זיהום ים ושינויים גלובליים, והיא גם אוצרת אוסף האיצטלנים במוזיאון הטבע על שם שטיינהדרט. שאלנו את פרופ שנקר על המגוון הביולוגי מתחת למים, על פלישה ביולוגית ימית ושימוש באיצטלנים כאינדיקטורים ביולוגיים של סביבות ימיות, על הישראלים שמכורים לפלסטיק ועל זיהום של חלקיקי מיקרו-פלסטיק בסביבה הימית, וגם על מחקר חדש על מצב זיהום הפלסטיק במפרץ אילת שגילה שכמות פסולת הפלסטיק במפרץ אילת נמוכה בהשוואה לשוניות אלמוגים באתרים דומים ברחבי העולם. מה אנחנו יכולים לעשות ובמהירות כדי להמשיך להגן על שוניות האלמוגים במפרץ אילת? האזינו לפרק נוסף של הפודקסט "תל אביב 360" - בהנחייתה של ורד לבקוביץ