תו חינוך

ד"ר אבי גרפינקל בשיחה עם פרופ' עמי וולנסקי על ספרו מדיניות ההשכלה הגבוהה בישראל 2023-2000: פוליטיזציה, מדע וחברה הספר עוסק במדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל בשני העשורים הראשונים של המילניום. בכך הוא משלים את ספרו הקודם של המחבר, אקדמיה בסביבה משתנה (הקיבוץ המאוחד, 2005), שסקר את מדיניות ההשכלה הגבוהה משנותיה הראשונות של המדינה ועד ראשית המאה ה-21. הספר סוקר שורה של תחומים החיוניים להמשך התפתחותה של האקדמיה בישראל: משברי "העשור האבוד" בתחילת המילניום וההיחלצות מהם; המלצות ועדות המומחים לשיפור מעמדם של 61 תחומי דעת שנבדקו ביסודיות, ובפרט מדעי הרוח והחברה שהיו ערש תרבותה של מדינת ישראל וכעת נמצאים בשקיעה מדאיגה; פתיחת שערי ההשכלה הגבוהה לפני האוכלוסייה החרדית והחברה הערבית; תהליכי פוליטיזציה של ההשכלה הגבוהה; המלצות ועדת המשילות שמינתה הממשלה לשיפור והתחדשות הגופים הרגולטוריים; וניצני שינוי הכרחיים במתודות ההוראה והלמידה.     לפודקאסט תו חינוך: https://podcast.mofet.macam.ac.il/category/hinuch/ לפורטל מס"ע: https://portal.macam.ac.il/

ד"ר אבי גרפינקל בשיחה עם פרופ' עמי וולנסקי על ספרו מדיניות ההשכלה הגבוהה בישראל 2023-2000: פוליטיזציה, מדע וחברה הספר עוסק במדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל בשני העשורים הראשונים של המילניום. בכך הוא משלים את ספרו הקודם של המחבר, אקדמיה בסביבה משתנה (הקיבוץ המאוחד, 2005), שסקר את מדיניות ההשכלה הגבוהה משנותיה הראשונות של המדינה ועד ראשית המאה ה-21. הספר סוקר שורה של תחומים החיוניים להמשך התפתחותה של האקדמיה בישראל: משברי "העשור האבוד" בתחילת המילניום וההיחלצות מהם; המלצות ועדות המומחים לשיפור מעמדם של 61 תחומי דעת שנבדקו ביסודיות, ובפרט מדעי הרוח והחברה שהיו ערש תרבותה של מדינת ישראל וכעת נמצאים בשקיעה מדאיגה; פתיחת שערי ההשכלה הגבוהה לפני האוכלוסייה החרדית והחברה הערבית; תהליכי פוליטיזציה של ההשכלה הגבוהה; המלצות ועדת המשילות שמינתה הממשלה לשיפור והתחדשות הגופים הרגולטוריים; וניצני שינוי הכרחיים במתודות ההוראה והלמידה.     לפודקאסט תו חינוך: https://podcast.mofet.macam.ac.il/category/hinuch/ לפורטל מס"ע: https://portal.macam.ac.il/

ד"ר ברק בר זוהר בשיחה עם ד"ר אלונה פלג בשיתוף מרכז מהות, על תקשורת בין הורים לבין מורים וגננות במערכת החינוך. תקשורת בין מורים לבין הורים, מקוונת או פנים-מול-פנים, מעסיקה רבות גננות, מורים, מחנכים, הורים, מנהלים ויועצות חינוכיות. ד"ר ברק בר-זוהר, ממרכז הידע האקדמי במכון מופ"ת, ביקש להתעמק בסוגיה זו ולהבין: מדוע חשוב לטפח תקשורת בין מורים לבין הורים? כיצד נכון להתנהל מול הורים? ומהם הקשיים העיקריים שעולים בתקשורת בין הורים לבין מורים? לשם כך, הגיעה לאולפן ד"ר אלונה פלג, מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט בשיתוף מרכז מהות, השיבה על השאלות ושיתפה במשנתה ובתפיסותיה.   חומרי למידה מבוססי תרחישים בנושא השותפות שבין צוותי חינוך להורים: https://mahut.levinsky.ac.il/wp-content/uploads/sites/15/2023/07/maarah_shiur_hamevusas_model_tikshoret_hinuhit_mugenet.pdf   לפודקאסט תו חינוך: https://podcast.mofet.macam.ac.il/category/hinuch/ לפורטל מס"ע: https://portal.macam.ac.il/  

ד"ר אבי גרפינקל, על העדפה מתקנת באוניברסיטאות. סטודנטים רבים במוסדות אקדמיים אליטיסטיים מרגישים טיפשים על אף שאינם טיפשים כלל, משום שההשוואה לכל התלמידים המבריקים האחרים מערערת את הביטחון העצמי. תלמידים אלה חווים "נחיתות יחסית". הם משווים את עצמם עם התלמידים שלומדים איתם באותה כיתה, ולא עם כלל התלמידים במדינה או בעולם לכן סטודנטים במוסד אליטיסטי – למעט, אולי, התלמידים הטובים ביותר בכיתה – יתייצבו מול נטל שלא היה מעיק עליהם באווירה תחרותית פחות. בארצות הברית יש מחלוקת אדירה בשאלה אם מכללות ובתי ספר מקצועיים צריכים להנמיך את תנאי הקבלה למיעוטים מקופחים. תומכי ההעדפה המתקנת אומרים כי מוצדק לעזור למיעוטים להיכנס לבתי ספר בררניים בשים לב להיסטוריה הארוכה של האפליה נגדם. המתנגדים אומרים כי הנגישות לבתי הספר הבררניים חשובה כל כך שיש לספק אותה רק על יסוד היכולת האקדמית. קבוצה באמצע אומרת כי השימוש בגזע כבסיס להעדפה הוא מוטעה — ומה שעלינו באמת לעשות הוא לתת העדפה לעניים. מה שכל שלוש הקבוצות מקבלות כמובן מאליו הוא שהיכולת להתקבל לבית ספר אליטיסטי היא יתרון חשוב כל כך ששווה להילחם על המקומות המעטים בצמרת. אבל מדוע בעצם אנשים משוכנעים שערכם של המקומות בצמרת גבוה כל כך ששווה להילחם עליהם? על כל זאת, בפרק המרתק שלפנינו. מקור: Sander, R. and Taylor, S. (2012). Mismatch – How Affirmative Action Hurts Students It's Intended to Help, and Why Universities Won't Admit It. New York: BASIC BOOKS לקריאה בפורטל מס"ע בנושא: https://portal.macam.ac.il/article/mismatch-how-affirmative-action-hurts-students/ לאתר תו חינוך: https://podcast.mofet.macam.ac.il/category/hinuch/  

 ד"ר אבי גרפינקל, על ארבע דרכים להתמודד עם טראומות שעברו תלמידים.   לאירועי חרום ומשבר, ולטראומה שעלולה לצוץ ולצוף במהלכם או אחריהם, יש פוטנציאל לפגום בתפקודם השוטף של תלמידי בית ספר. לכן, על מחנכים ומורים להצטייד בכלים הדרושים כדי לזהות תסמינים של טראומה בקרב תלמידיהם, לגלות הבנה, לתמוך בהם ולנסות להפיג את המתחים והחרדות. בקרב תלמידים אשר עברו טראומה קיימים סימפטומים פיזיים, קוגניטיביים, חברתיים, רגשיים, שפתיים-תקשורתיים ולמידתיים שכיחים של טראומה. הפרק שלפנינו עוסק בדרכים להתמודד עם הטראומות.   לקריאה בפורטל מס"ע בנושא: https://portal.macam.ac.il/article/common-trauma-symptoms/   לאתר תו חינוך: https://podcast.mofet.macam.ac.il/category/hinuch/    

בפרק זה, מבית היוצר של פודקאסט תו חינוך ומרכז הידע האקדמי במכון מופ"ת, דן ד"ר ברק בר-זוהר בקשיי ההסתגלות של סטודנטים לתואר ראשון בחינוך. המאמר מתייחס למעבר מלימודי התיכון ללימודים אקדמיים, לשנה הראשונה במכללה או באוניברסיטה, לנטל המונח על כתפי הסטודנטים ועל המנעד הרחב של הרגשות שהם צפויים לחוות. הדיון מבוסס על מאמר שפורסם בכתב העת Romanian Journal for Multidimensional Education פרי עטם של Speranta Farca ו-Oana Gheorghe. לקריאה נוספת בנושא בפורטל מס"ע: https://portal.macam.ac.il/article/difficulties-in-accommodating-students/ לפודקאסט תו חינוך באתר מכון מופ"ת: https://podcast.mofet.macam.ac.il/category/hinuch/  

ד"ר ברק בר-זוהר, על פיתוח מקצועי של מרצים להוראה: בכוחו של פיתוח מקצועי של מרצים להוראה להשפיע לחיוב על סגנון ההוראה ויעילותה, תחושת המסוגלות העצמית שלהם, סיפוקם מהעבודה ואף על רווחתם האישית ודבקותם במסלול הקריירה. בקצרמר זה, מבית היוצר של פודקאסט תו חינוך, מסביר ד"ר ברק בר-זוהר כיצד ניתן להפוך סדנאות פיתוח מקצועי ליעילות, מספקות ומוצלחות. ההקלטה מבוססת על מאמרם של צוות מחקר מפורטוגל מתוך כתב העת Education Sciences. לקריאה נוספת בנושא בפורטל מס"ע: https://portal.macam.ac.il/article/teacher-professional-development/     מקור: Fernandes, S., Araújo, A. M., Miguel, I., & Abelha, M. (2023). Teacher professional development in higher education: The impact of pedagogical training perceived by teachers. Education Sciences, 13(3), 309.  https://doi.org/10.3390/educsci13030309     

ד"ר ברק בר-זוהר ממרכז הידע האקדמי במכון מופ"ת סוקר מאמר חדש מכתב העת Journal of Higher Education Theory & Practice, פרי עטם של צוות המחקר: ס.מ. קואלר, א. רובין ושרי שפרגל. המאמר מגדיר או מפרש את המושג חוסן, מתאר את החשיבות של הטמעת חוסן במערכת ההשכלה הגבוהה, מסביר כיצד חוסן של מרצים יכול להשפיע על סביבתם ודן במשברים המצפים למערכת ההשכלה הגבוהה בעתיד. קישור לפריט בפורטל מס"ע: https://portal.macam.ac.il/article/resilience-in-higher-education/    

 פרופ' מירי שינפלד, ראש המרכז לטכנולוגיה, חינוך ושונות תרבותית במכון מופ"ת, מסבירה בראיון לד"ר אבי גרפינקל כיצד ניתן לרתום את הטכנולוגיה לקידום הבנה הדדית בין קבוצות האוכלוסייה השונות בחברה. מרכז TEC של מכון מופ"ת פועל לחינוך לרב-תרבותיות ולהעלאת הכשירות התרבותית של סטודנטים. במסגרת המרכז נערכים קורסים מקוונים לסטודנטים ממספר מכללות שונות להכשרת מורים, בקבוצות מעורבות ורב-תרבותיות. הקורסים נלמדים בקבוצות הטרוגניות של יהודים, ערבים, דתיים וחילונים המבטאים רב תרבותיות בדיסציפלינות שונות. הסטודנטים מעשירים את הידע שלהם בתחום הדעת תוך כדי חשיפה לתרבויות אחרות ולהשקפות שונות בהקשר המקצועי.   עוד בנושא בפורטל מס"ע: https://portal.macam.ac.il/%D7%AA%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9/?keywords_1=&radio_kw_conditional_2=and&keywords_2=&radio_kw_conditional_3=and&keywords_3=&radio_kw_conditional_4=and&keywords_4=&creators_1=%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&radio_creators_conditional_2=and&creators_2=&title_words=&title_conditional%5B%5D=exact&content_words=&content_conditional%5B%5D=exact&year_from=&year_to=   פודקאסט תו חינוך: https://podcast.mofet.macam.ac.il/category/hinuch/  

בפרק מלהיב ומלודי זה מבית היוצר של תו חינוך, מתאר ד"ר ברק בר-זוהר ממרכז הידע האקדמי במכון מופ"ת כיצד ניתן להשתמש בשירים לצורך הוראת אנגלית בכיתות א'-ג'. המאמר, נכתב על ידי ניל מילנגטון בכתב העת Language Education in Asia ופורט על המיתרים של שירים ככלים פדגוגיים-חינוכיים ופוטנציאל ההשפעה שלהם על האזנה, דיבור, אוצר מילים, מבנים לשוניים, הנאה מלמידה ותרבות של תלמידי יסודי. עם זאת, המחקר מצביע על קשיים ומגבלות בהטמעה של שירי ילדים בשיעורי אנגלית. לסיכומי פורטל מס"ע בנושא הוראת אנגלית: https://portal.macam.ac.il/masa-keyword/%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%aa-%d7%90%d7%a0%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%aa/