סינפסות

מה עושים כשמתעוררים באמצע החיים ומגלים שלילדה שלך יש סכרת סוג 1? לפני הכול, הולכים לרפואת חירום כמובן, דואגים להזרקת אינסולין ולתזונה מוקפדת. אולם לעמרי רווח ולאשתו נועם, זה לא הספיק. הם יצאו למסע חקירה מעורר השראה שבו הם מנסים טיפולים אלטרנטיביים שונים שיוכלו לעזור לרומי, בתם בת ה- 6.5. על פי הרפואה הקונבנציונלית, סוכרת סוג 1 נחשבת למחלה אוטואימונית, מה שאומר שאין לה מרפא. אולם ההנחת יסוד הזו לא מקובלת על עמרי ואשתו. בתפיסת העולם ההוליסטית ורוחנית שלהם יש כאן שיעור חיים שעליהם ללמוד. הם בעלי מוטיבציה נדירה לפצח את קוד המחלה הזו, כדי שרומי תוכל לחיות חיים חופשיים ובריאים, וכל המשפחה תוכל לצמוח מהמשבר הזה. שנה לתוך המסע, הם אוספים תוצאות של הטיפולים השונים, כמו גם בונים תוכנית  לטיפולים עתידיים.  יתרה מזאת, בעידן פוסט-קורונה, עמרי ונועם מבינים שהכוח האמיתי הוא בקהילה. הם החליטו לשתף את יומן המסע שלהם עם ציבור שמתעניין לגבי ההתקדמות של רומי. כמו כן, הם פתחו קבוצת שיתוף ותמיכה להורים עם ילדים חולי סכרת סוג 1, שם הם מטפחים מרחב רגשי לצד בניית מאגר נתונים, שבתקווה יביאו לשינוי וריפוי לכל חולי סוכרת סוג 1 בעולם.  לטובת המשימה הזו עמרי הקים אתר שאוסף את הנתונים והתוצאות של המחקר, שם תמצאו גם לינקים לקבוצות השיתוף השונות. ולא פחות חשוב מכך, אפשרות לתרום כפי יכולתכם למסע החשוב הזה לריפוי פוטנציאלי של אלפי חולים. לינק לאתר: https://sweetfreedom.co.il/ אחת הסיבות שהזמנתי את עמרי רווח לפודקאסט היא כי הזדהיתי מאוד עם הסיפור שלו. אני עובר חוויה דומה עם הבת שלי אמה. אמנם המחלה והפרוגנוזה שונות, אבל החוויה ההורית, האבהית, של להתמודד עם ילדה שהמחלה שלה מערערת את כל התא המשפחתי מחד, ומושכת להתפתחות רוחנית מואצת מאידך. פרק חשוב ומרתק עם הרבה תובנות אישיות מעולם הרוח הרגש והמדע.  האזנה נעימה.   

 אלה פאוסט היא פוטותרפיסטית וצלמת פורטרטים אישיים ומקצועיים.  כשהגעתי אליה לסטודיו מייד הרגשתי בנוח. היא לא הייתה צריכה להגיד הרבה, או לביים אותי. פשוט הייתי במקומי. זו חוויה לא פשוטה להצטלם, להיות חשוף ככה מול מישהו אחר, וגם מול עצמך. אבל עם אלה זה קליק שקורה בלי מאמץ. הרגשתי שהיא עברה כל כך הרבה בחיים, מה שנתן לה את היכולת להתבונן במי שנמצא מול העדשה שלה בלי שיפוט, בעיניים טובות, ולראות גם את היופי והכאב שלו. כשהכאב והבושה מקבלים מקום, גם היופי יכול להתגלות. אלה למדה את אומנות הצילום על בשרה, זה התחיל בילדות עם תחושה של חוסר נראות ושייכות שבאו לידי ביטוי גם בקושי חברתי.  המערכת יחסים עם אביה הייתה מורכבת, מה שהוסיף עוד לתחושת הניכור, אמנם בזכותה היא גילתה את הצילום. יום אחד מצאה במקרה מצלמה שלו בארון והחלה לשחק איתה. הוא לימד אותה איך להשתמש בה, וכך גם התאפשר רגע מיוחד ומשנה חיים שבו היא מתבוננת בו לראשונה, דרך העדשה, ומצלמת. שם גילתה את כוחה של האינטימיות דרך אקט הצילום. ומאז היא ממשיכה לעשות אז זה עם עצמה ואחרים בסטודיו.  שיחה על כוחה של התבוננות בעיניים טובות.  לאתר של אלה: https://www.facebook.com/ella.faust ליצירת קשר עם נדב דב: https://www.facebook.com/synapses.nn    

שירה חֹרש מקריאה את השיר שלה ״יָדַעְתִּי אֶת זֶה / עַד שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי״ מתוך הספר ׳11:11׳, הוצאת ׳הקיבוץ המאוחד׳, 2018. שירה היא משוררת, חוקרת ואמנית רב תחומית. מלווה יחידים וקבוצות בתהליכי ריפוי, למידה והקשבה. ביצירתה היא משלבת פרפורמנס, סאונד, מיצבים וטקסטים עם עבודה בתוך הקהילה. מנחה ותומכת תהליכי ריפוי טקסיים אישיים וקהילתיים, ויוצרת מעגלי מרפא. עורכת, מלווה ואוצרת תהליכי כתיבה, יצירה ויציאה לאור. מייסדת ׳שירת הנסתר׳, מרחב התבוננות קהילתי. מפתחת ומלמדת את המתודה :  ׳poetics therapy׳ -  חזרה לגן העדנה.   שלושת ספריה: ׳כל האמונות תפלות׳ (בעריכת יקיר בן משה, הוצאת ׳פרדס׳, 2018), ׳11:11׳ (בעריכת אלכס בן-ארי, הוצאת ׳הקיבוץ המאוחד׳, 2018), ׳לך-לך׳ (בעריכת יעקב ביטון, הוצאת ׳אסיה׳,2023).  

השבוע אירחתי את שירה חֹרש, משוררת, חוקרת ואמנית רב תחומית. מלווה יחידים וקבוצות בתהליכי ריפוי, למידה והקשבה. מנחה ותומכת תהליכי ריפוי טקסיים אישיים וקהילתיים, ויוצרת מרחבי ומעגלי מרפא. עורכת, מלווה ואוצרת תהליכי כתיבה, יצירה ויציאה לאור. מייסדת ׳שירת הנסתר׳, מרחב התבוננות קהילתי. מפתחת ומלמדת את ׳poetics therapy׳ - חזרה לגן העדנ(ה) שלושת ספריה: ׳כל האמונות תפלות׳ (בעריכת יקיר בן משה, הוצאת ׳פרדס׳, 2018), ׳11:11׳ (בעריכת אלכס בן-ארי, הוצאת ׳הקיבוץ המאוחד׳, 2018),  ׳לך-לך׳ (בעריכת יעקב ביטון, הוצאת ׳אסיה׳,2023) דיברנו על תחייתה של הפואטיקה בימים קשים אלה;  על הצורך של אנשים להתחבר לשפת הנפש,  למקום שבו אין מילים, ובכל זאת, לנחמה שבכל זאת מישהו אחר,  מצא מילים המתארות תחושות שהשפה היומיומית לא מצליחה לתאר.  שירה עוסקת במחקר של המרחב הטקסי ועל האפשרויות המרפאות שבו,  בעבודה בקבוצות ועם יחידים, כמו גם ביצירות שלה,  הטקס מהווה מפתן, שער חשוב, שבו עוברים כדי לחדד את תשומת הלב,  ולהיכנס פנימה, למקום העדין שמבקש קרבה ודיאלוג.  השירים שלה מדברים גם בשפה של התבוננות וריטואליות,  התיעוד של היופי ברגע הנוכחי כהזדמנות לריפוי והשלמה.  שיחה מקסימה ופואטית עם קטעי שירה יפייפים.    ליצירת קשר עם שירה: שירת הנסתר: https://www.saytemple.com/ קבוצת הלימוד והתרגול של poetics therapy:: https://www.saytemple.com/group   נדב נדלר  http://www.nadavnadler.co.il/   האזנה נעימה!  

 רקפת בקה מוזס היא מדריכה רוחנית, מורה לתקשור מעשי, מלמדת כיצד לחיות על פי רצון הנשמה,  מפתחת חשיבת "להיות השינוי – Be the change" , סופרת, מרצה, מתקשרת, מטפלת ומנחת תהליכי ריפוי אישיים וגלובליים.  מתקשרת עם מלאכים שמנחים אותה ומעבירים דרכה ידע חדש לעולם. נפגשנו כדי לדבר על העולם של אחרי האסון,  האם הכול באמת לטובה?  מהי התנועה שמתרחשת כעת, ולאן היא הולכת בעתיד הקרוב; מבחינה חברתית, כלכלית, פוליטית.  האנושות מתקדמת אל חיי קהילה, אנחנו מבינים עכשיו יותר מתמיד,  את החשיבות של הביחד, של השיתוף פעולה, של הנתינה והערבות ההדדית.  עכשיו אנחנו אחראיים לשמר את התובנות האלה, לשמור על תדר גבוה עד כמה שניתן, לשלוח אור לשבים, לראות אותם כאן איתנו שוב.  ובמקביל, לראות קדימה, לאן האסון ייקח אותנו - מהם השינויים שאנחנו רוצים לראות במדינה שלנו? זה מתחיל בסביבה הקרובה, בקשר הבין אישי, ובהתארגנות האזרחית,  שתלך ותגדל, ותבנה את החברה שלנו מחדש.  האם בעלי הכוח הנוכחיים יקחו אחריות ויקדמו את השינוי? ניסים קורים. נחכה ונראה, השינוי יבוא כך או כך. אנו מלאי תקווה שהוא יבוא עם כמה שפחות ייסורים. עברנו מספיק.    האזנה נעימה!    להרשמה למסר השבועי של רקפת: https://bareket-live.co.il/gift3_freelife/ ליצירת קשר עם נדב: https://www.facebook.com/Nadav.Nadler11  

עודד קיט הוא אקו-תרפיסט, מנחה מעגלי גברים ומטפל זוגי.  הפודקאסט החדש שלו, ״רבע לאבא״, תפס את תשומת ליבי,  כאב טרי שעבר דבר או שניים בלידות של ילדיי, ובמה שהגיע לאחר מכן.  הפעם עודד מביא את הסיפור שלו, על הדרך שעשה מאז הזוגיות הקודמת שלו והבאת ביתו הבכורה, ועד לזוגיות הנוכחית, ולידתה של בתו השנייה.  מה זה אומר להיות גבר בעולם של היום, קל וחומר להיות אבא,  עם כל התפיסות ההתניות התרבותיות שמשפיעות גם על התפיסה הפנימית שלנו כגברים. דיברנו על ההשלכות של חיים שמקדשים את האינדיבידואל  אל מול החיים בשבט, לטוב ולרע,  התמיכה של זקני השבט בתהליך ההתבגרות של גבר שהופך לאיש משפחה,  ללוחם, ואדם בעל אחריות על הסביבה שלו.  מה עושים כשאין את התמיכה הזו בנמצא? מהן האלטרנטיבות? מהם הקשיים שהגבר מתמודד איתם באבהות שלו?   פרק מלא תובנות.  האזנה נעימה!   לאתר של עודד: https://odedkeet.com/ לפודקאסט רבע לאבא: https://open.spotify.com/show/5b7rXAfFWukPBz3j0YInSi?si=df65f42632d2492a   לייעוץ אישי עם נדב: https://nadavnadler.co.il/  

״הראש דיבר באלף קולות אבל הגוף המשיך בקן אחד בהיר- לברוח. בהמשך השבוע יצאנו מישראל. ומאז אני תלויה באוויר- לא רואה את עצמי חוזרת ולא רואה את עצמי לא חוזרת.״   כך כותבת הדר כהני בפרופיל פייסבוק שלה. הדר חוקרת ומלמדת פילוסופיה של היוגה והבודהיזם, ומלווה תהליכי התפתחות.  סקרן אותי לשוחח איתה ולשמוע את הצד שלה,  את האופן שבו חשוב לה לתת לגיטמציה לבחירה אולי הלא-פופולרית,  אבל זו שקיבלו רבים על עצמם ומשפחתם,  והיא לצאת מהארץ אחרי האסון הנורא של ה- 7 באוקטובר.    יש כאן עניין ביולוגי, היא מסבירה, Fight-Flight-Freeze והיא בחרה להקשיב לגופה, לצורך הקדום שלה לגונן על ילדה,  ולטוס הכי רחוק שאפשר, למקום בו היא מרגישה בבית, בהודו.    עוד היא כותבת: ״החוויה שלי של בוקר ה-7 באוקטובר כלכך קטנה, כל כך מתונה, יומיומית עבור רבים שחיים בעוטף-עזה 365 ימים בשנה, ומתגמדת עד האינסוף ביחס לזוועות שחוו אנשים אחרים באותו הבוקר. ועדיין, אני לא מוכנה לחיות ככה. אני לא מוכנה שהבת שלי תחיה ככה. ואני מרגישה שחשוב להשמיע את הקול הזה״.   שיחה מרתקת על בחירה לא פשוטה שעשו רבים,  הדר כמובן הכניסה לשיחה את חוכמת הבודהיזם והיוגה,  ונתנה כמה כלים מהותיים לתקופה הזו מתוך חוכמת המיינדפולנס.    האזנה נעימה!   הדר פותחת עכשיו קבוצת קריאה, לימוד ושיח לאור חכמת הבהאגווד גיתה. לפרטים: https://tinyurl.com/385ku75a   ליצירת קשר עם נדב: https://www.facebook.com/synapses.nn      

השבוע אני מארח את איילת אלמוג, מורה לחיים, מתקשרת, מלווה במסע הנשמה, פועלת להתעוררות התודעה האנושית והתעלות כדור הארץ. האם העולם הגיע לסופו? כן, אבל מדובר על העולם הישן, עולם הנפרדות שנשלט על ידי כוח וכוחניות,  על ידי אנרגיה גברית פצועה ומלאת אגו. מה שקורה עכשיו הוא למעשה פיק משמעותי של הכניסה לעידן הדלי,  תהליך שהחל לפני 150-200 שנה,  ולפי איילת מדובר על תחילת מחזוריות גדולה יותר של 25,000 שנה!  כלומר אנחנו בפתחו של עידן חדש,  ובשביל שהוא יצליח להתגשם, העולם הישן חייב להיחרב,  לצערנו זה קורה באופן אכזרי ביותר, מזעזע, נוראי,  אבל האור כבר ניצח, טוענת איילת, וזוהי שירת הברבור של כוחות האופל ששלטו בעולמנו ככ הרבה זמן.  הכול נבנה עכשיו מחדש, כי כל המסגרות הישנות פשוט כבר לא רלוונטיות; מערכות הפוליטיקה, כלכלה, חינוך, הכול צריך לעבור טרנספורמציה מהשורש, אחרת נמשיך לחיות על חרבות ובהישרדות.  בני האור מפוזרים ברחבי העולם, מספרת איילת, משתפים פעולה, כדי להגדיל את הרשת ולקבל את התדרים החדשים שבאים מגבוה.  אולי העולם ימשיך במסלול ההרס הנוכחי שלו,  אבל האופק החדש כבר הפציע, אפשר לחוש בו,  ולהחזיק את התודעה שלנו בטוב ובאור.    פרק מרתק עם הרבה אופטימיות לעתיד האנושות.  האזנה נעימה!   פייסבוק של איילת: https://www.facebook.com/ayelet.almog אתר של נדב: http://www.nadavnadler.co.il/

השבוע נפגשתי עם נועה פוסק,  הלא היא ״הפוסקת״, אסטרולוגית וודית שמשלבת את חוכמת היהדות.  נועה היא בחורה מבריקה, מלאה בתובנות,  פרק עם המון ידע על המעברים בשמיים על פי האסטרולוגיה ההודית,  ההשלכות על מצב המלחמה ועל האנושות כולה.  לאן המרכבה הזו נוסעת ומה תפקידנו בכל המהלך?   האזנה נעימה!    לאתר של נועה: https://www.haposseket.com/ לאתר של נדב: https://nadavnadler.co.il/  

אחרי האסון הייתי משותק. עצרתי את הפעילות שלי בפודקאסט.  הכול נראה לא רלוונטי ולא חשוב.  ואז עבר קצת זמן, וחשבתי איך אני יכול לתרום, הרי יש כאן כלי מדהים להפצת ידע, וזו התשוקה שלי.  אז בלי נדר, אני מקווה לעלות פרקים בראי המצב הקשה שאנחנו נמצאים בו,  ולארח אנשים בתחומי ההתמחות שאני מחובר אליהם,  ולתת כלים, תחזית, מבט מלמעלה, השראה, שיח, לעלות למודעות איך אפשר לשפוך קצת אור,  נחמה, ותקווה, בימים חשוכים אלה.  האורחת הראשונה בסדרה הזו היא חגית אלמקייס,  כותבת, משוררת ומנחת סדנאות ותיקה של ״מסע במילים״.  הנה מה שהיא כתבה בפוסט בפייסבוק: ״בשבוע שעבר חברה סיפרה לי שהיא לא מצליחה לכתוב בימים האלה. היא שאלה אותי אם אני כותבת. עניתי - ברור. לא כי זה קל לי. אלא שאני לא יכולה להרשות לעצמי לא לכתוב. אם בימים הללו אני אנטוש את הכלי שהכי מחבר אותי פנימה לעצמי, למרכז שלי, לידיעה העמוקה בתוכי, אז במה יש לי עוד להיאחז? חוצמזה - יש לי אחריות גדולה דווקא בימים הללו להזכיר לאנשים איזו מתנה היא הכתיבה. בשבועות האחרונים אני מתבקשת להנחות כמעט כל יום סדנת כתיבה: למפוני הדרום בבתי מלון, לרשויות מקומיות, לעובדים עם ילדים ונוער בסיכון, סדנאות לתלמידים שהמורים מחפשים להם אלטרנטיבות יצירתיות, וגם לאנשים פרטיים שרק זקוקים למרחב לכתוב כדי לשחרר את הדמעות. לכולם אני אומרת - כן כן כן. דווקא עכשיו תכתבו. כדי לפרוץ את השתיקה ולבטא מילים, כדי לפלס דרך פנימה אל המרכז הבוטח והיודע שלנו בימים של משבר חריף וחוסר ודאות. כדי להפוך את הכתיבה לתפילה, כדי לנשום ולכתוב את הלב.״   הנה הפרק, מקווה שתקבלו ממנו קצת אור.    נדב