שיעורים בספר תהילים

נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס – שיעור בספר תהילים פרק ס בכתובת של המזמור ישנם אירועים עליהם מסופר בספר שמואל ודברי הימים, אך הנימה של המזמור היא של קושי הגדול, ואילו של האירועים המסופרים היא של ניצחון והצלחה. זהו מזמור של עדות על העבר, שמלמדת על ההווה והעתיד – הצלחתנו איננה בגללנו, אלא מפני שה' מושיע את יראיו. לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/60

אַךְ יֵשׁ אֱ-לֹהִים שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ – שיעור בספר תהילים פרק נח דוד מבקש משפט מה', הוא רואה בשופטים אנשים רשעים שחושבים עוולה בלבם ומפלסים חמס בארץ. כאשר ה' שופט את המציאות יכול הצדיק לראות את הנקמה ברשע, וכולם מגיעים למסקנה שיש א-להים שופטים בארץ. לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/58

רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם – שיעור בספר תהילים פרק נז דוד בורח משאול, אך איננו רוצה להשחית אותו. הוא מבקש מה' שיציל אותו עד שיעבור האסון. אופן ההצלה המבוקש רמוז בפזמון החוזר: רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱ-לֹהִים, עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ. כאשר ה' יתרומם, ויתגלה כבודו על כל הארץ, לא יהיו עוד רדיפות אחרי דוד. לקריאה נוספת: https://peneyhamenora.com/tehilim/57/

וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ – שיעור בספר תהילים פרק נה מתוך יראה ורעד אנו רוצים לברוח, אך כואב עוד יותר, כאשר לא אויב רודף, אלא מישהו כמונו. דוד בורח מפני שאול, אך קשה לו במיוחד עם דואג האדומי שמגלה להיכן נמלט. בתפילה שנצליח לבטוח בבטחון מוחלט בה', ולהשליך עליו את המשא שלנו. לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/55

אוֹדֶה שִּׁמְךָ ה' כִּי טוֹב – שיעור בספר תהילים פרק נד הזיפים אומרים לשאול שדוד מסתתר עמם, ושאול רודף אחרי דוד, ובדרך פלאית הוא מפסיק לרדוף והולך – וכך לשון הפסוק: כִּי מִכָּל צָרָה הִצִּילָנִי, וּבְאֹיְבַי רָאֲתָה עֵינִי. יש כאן תחינה ובקשה, ויש כאן הודיה על הצלה ניסית. לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/54

לַמְנַצֵּחַ עַל מָחֲלַת מַשְׂכִּיל לְדָוִד – שיעור בספר תהילים פרק נג מזמור כמעט זהה של דוד פגשנו כבר במזמור יד, הפעם משכיל חזקיהו המלך על גבי המזמור הקודם ומתפלל מתוך מחלתו. מירושלים יְשֻׁעוֹת יִשְׂרָאֵל, בְּשׁוּב אֱ-לֹהִים שְׁבוּת עַמּוֹ, וא-להים יפזר את אשור החונים על ירושלים. לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/53

וְיִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִירָאוּ – שיעור בספר תהילים פרק נב כבר כאשר ראה דוד את דואג האדומי בבית אחימלך, הוא עמד על טיבו. דואג התפאר ברע ובטח ברוב עושרו, ודבר זה גורם לו להתרחק מן הרוחניות. דוד בוטח בה', ולפיכך הוא שתול בבית א-להים, והוא מודה לו כל הזמן. לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/52

הוֹחִילִי לֵא-לֹהִים – שיעור בספר תהילים פרק מג יש לדוד המלך שתי תפילות: האחת – לשפוט אותו ולריב את ריבו מן האויב, והשניה – להגיע למקום השכינה ולהודות לה'. גם כאשר דוד בורח מן האויב, הוא חושב על קרבת ה' ורוצה לבוא אל מקור שמחתו. לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/43

מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱ-לֹהִים – שיעור בספר תהילים פרק מב ישנם משברים וקשיים שלא מאפשרים לראות את פני א-להים. בכל זאת, האדם משתוקק לבוא ולראות, הוא נזכר בערגה בזמנים בהם הוא עלה לרגל, והוא בוכה כאשר האויבים בזים לו. האדם לא רק מזכיר לנפשו את מה שהיה אלא מתפלל לה', ושואל אותו למה הוא שכח אותו. לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/42

אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל – שיעור בספר תהילים פרק מא מיהו ה"דל" ומדוע צריך להשכיל אליו? ה"דל" היחיד בסיפורי דוד הוא אמנון, שעשה את עצמו כחולה. אם דוד היה משכיל אליו – הוא לא היה עושה את מעשה הנבלה עם תמר. התפילה כאשר חושב דוד שהוא חולה היא תפילה אחת, וכאשר הוא יודע את האמת – תפילתו היא אחרת... לקריאה נוספת: peneyhamenora.com/tehilim/41