גמרא בעיון

מדוע אסור להשתמש באילן בשבת? כיצד יתכן אילן בגודל של 2 דונם? ומה הקשר למעמד האישה?

אילן שהיה מיסך על הארץ אם אין גופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים מטלטלים תחתיו שרשיו גבוהים מן הארץ ג' טפחים לא ישב עליהן דף ק

ירושלמי: ניחא ברשות היחיד וישתה ברשות הרבים ברשות הרבים וישתה ברשות היחיד אין פיו למעלה מעשרה טפחים שנייא היא שמתגלגלין ויורדין רא"ש: גמ' רישא רבנן וסיפא ר"מ. אמר רב יוסף בחפצים הצריכים לו ודברי הכל. ופי' רש"י ליכא למימר דשתיית מים ליהוי הכנסה כמשתין ורק. דלא דמי להתם דהתם קא עקר מרשות זו לרשות זו ועביד הנחה ברשות אחרת. אבל שותה עביד הנחה ועקירה בחד רשותא דהא ברשות שהוא שותה בו פיו עומד ובפיו נחין מיד. ואע"פ שהן חוזרין ונבלעין במעיו אין חשש הואיל ונחו בפיו שהוא מקום פטור. והא דגבי משתין ורק לא חשיב פיו מקום פטור. הכא שאני שהוא במקום אחד ופיו במקום אחר ואין לאסור מההוא טעמא דאמר לעיל דף פה: מקום שאין בו ארבעה על ארבעה מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו. דהתם הוא דגזור רבנן דלמא אתי לאפוקי מרשות היחיד לרה"ר להדיא בלא הנחת מקום פטור אבל הכא אי אפשר בלא הנחה בפיו שהוא מקום פטור. ולפי פירוש זה העומד ברה"י וראשו ברשות הרבים מותר לרוק לרה"ר לפי שהרוק נח בפיו שהוא מקום פטור קודם שיצא לרה"ר והא דמיבעיא ליה פי האמה לרה"ר מהו. היינו דוקא במי רגלים שמשנעקרים שוב אין נחין בפי האמה. מיהו קשה הא דאמר בשמעתא קמייתא דשבת דף ג: גבי היתה ידו מליאה פירות והוציאה לחוץ משחשיכה דאי שדי להו אתי לידי חיוב חטאת ליקנסוה. והיכי אתי לידי חיוב חטאת והלא כשנחו הפירות בידו כשהיתה ידו ברשות הרבים נעשית ידו מקום פטור וכבר נחו הפירות במקום פטור ותו לא אתי לידי חיוב חטאת אי שדי להו. וי"ל דהתם לא חשיב הנחת הפירות בידו כמונחין במקום פטור כיון שלא נתן החפץ לידו ממקום אחר אחרי שהוציאה לרה"ר כמו גבי שתיה שנתן המים לתוך פיו. ולפי תירוץ זה אסור לרוק מרשות היחיד לרה"ר אפילו ראשו ברה"ר דאע"פ שהרוק נח בפיו אין חשיבא הנחה כיון דלא בא ממקום אחר לתוך פיו כמו בשתיה:

מתני' לא יעמוד אדם ברה''י וישתה ברה''ר ברה''ר וישתה ברה''י אלא אם כן הכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה וכן בגת: מתני' קולט אדם מן המזחילה למטה מי' טפחים ומן הצינור מ''מ שותה: מתני' בור ברה''ר וחולייתו גבוה י' טפחים חלון שעל גביו ממלאין הימנו בשבת אשפה ברה''ר גבוה י' טפחים חלון שעל גביו שופכין לתוכה מים בשבת: דף צט עמוד ב

דף צט

עירובין פרק י משניות ד-ה: זיז שלפני חלון נותנין עליו ונוטלין ממנו בשבת. עומד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים ברשות הרבים ומטלטל ברה''י ובלבד שלא יוציא חוץ מארבע אמות  לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתין ברה''ר ברה''ר וישתין ברה''י וכן לא ירוק רבי יהודה אומר אף משנתלש רוקו בפיו לא יהלך ארבע אמות עד שירוק.

אין ישראל נגאליןלא מתוך הצערולא מתוך השעבודולא מתוך הטלטולולא מתוך הטירוףולא מתוך הדחקולא מתוך שאין להם מזונות אלא מתוך עשרה בני אדםשהם יושבים זה עם זהוכל אחד מהם קורא ושונהעם חברווקולם נשמע נו באמת, אתה רציני? זה הכל? כולם מצטערים, רעבים, נדחקים, ואתה אומר לי שכל מה שצריך זה עשירי למניין?!

גם במשנה שלנו וגם במשנה הקודמת יש חמו"ק -חסורי מחסרא והכי קתני. בסוגייתנו תנא קמא מסתיר את עניין ההנחה ברשות הרבים, ולא מזכיר שמדובר בכותל משופע, ולא סתם לא מזכיר אלא רבי יהודה מיד לאחריו מדבר על כותל שאינו משופע. גם המשנה הקודמת הסתירה את עניין ההנחה ברשות הרבים, שלא הזכירו את ה"טריק" להוליך פחות פחות מארבע אמות, כאילו גם אם מניחים כל פחות מארבע אמות ההנחה לא עוזרת, כאילו. על דין זה אומרת הגמרא בשבת קנד ב שחכמים הסתירו ולא רצו לגלות משום "כבוד אלהים הסתר דבר". מדוע דין זה מיוחד כל כך שיש להסתירו? האזנה נעימה דף צח

שני מקרים במשנה: 1. על האסקופה - גוללו אצלו 2. בראש הגג - מחלוקת מתי גוללו אצלו: לתנא קמא רק אם הספר לא התגלגל לגובה נמוך מעשרה טפחים (ואם כן - הופכו על הכתב), לרבי יהודה אפילו אם ירד עד למטה כל עוד לא נגע בארץ, ולרבי שמעון אפילו אם מונח בארץ. בגמרא שלושה חלקים: 1. מה טעם ההיתר באסקופה? רב יהודה - מדובר באסקופה רשות היחיד, וההיתר הוא כהיתר רבי שמעון בסיפא. רבה - מדובר באסקופה הנדרסת, וההיתר מוסכם על כולם כיוון שיש ביזיון גדול. אביי - מדובר באסקופה כרמלית, וההיתר מוסכם על כולם כיוון שאין חשש לאיסור תורה 2. האם מותר להפוך ספר על הכתב? בעיקרון אסור, וצריך לכסותו בבגד, אבל אם אין בגד עדיף להפוך מאשר שהכתב יהיה גלוי. 3. מהי דעת תנא קמא? רבא: תנא קמא מדבר על כותל משופע, ולכן אם הספר נח למטה מעשרה הוא נח ברשות הרבים ואסור לגוללו לרשות היחיד. - לאפשרות זו קשה מהי מחלוקתו עם רבי יהודה. אפשרות שניה: תנא קמא חולק על רבי יהודה גם בכותל שאינו משופע, שלרבי יהודה מותר כל עוד לא נח, ולתנא קמא מותר רק אם ירד עד גובה שלושה טפחים. - קשה שלדברי רבא אין דעה כזו. מסקנה: תנא קמא לא חולק על רבי יהודה, אלא תנא קמא דיבר על כותל משופע, ורבי יהודה על כותל שאינו משופע, ודעתם זהה. דף צח

דף צז