חיים בריא בעיר

שחר עבוד המתמודד פעם שניה עם סרטן המעי הגס פועל למען העלאת המודעות לגילוי מוקדם . שחר פעיל בעמותת צו מניעה, ומספר בגילוי לב על ההתמודדות עם המחלה והטיפולים ומבקש לצאת ולהיבדק על מנת לגלות מוקדם ולשמור על החיים. האזנה נעימה

על התסמינים, דרכי המניעה והטיפול בסרטן צוואר הרחם עם ד"ר רגינה אגיזים, מומחית לרפואת נשים מרכז רפואי 'מאיר' מקבוצת כללית האזנה נעימה

פרק מיוחד עם ד"ר סיגלית פיש מומחית לפסיכולוגיה חיובית משירותי בריאות מכבי נלמד עקרונות יישומיים לתרגול פסיכולוגיה חיובית, נבין לעומק את  ההשפעה של חשיבה חיובית על האושר שלנו ונתרגל יחד בפרק חשיבה חיובית יומיומית האזנה נעימה תמלול הפרק: שמחה שהצטרפתם אלינו לפודקאסט "חיים בריא בעיר" של עיריית כ"ס, לקידום אורח חיים בריא ולחוסן עירוני. היום נדבר על פסיכולוגיה חיובית ועל השפעתה על איכות החיים שלנו. אתנו סיגלית פיש, דוקטור לעבודה סוציאלית ומומחית בפסיכולוגיה חיובית ממכבי שירותי בריאות. שרון: שלום סיגלית. סיגלית: היי שרון. אני שמחה להתארח אצלך ולדבר על דברים שקרובים ללב שלי. שרון: איזה כיף. האמת שחיכינו הרבה זמן לעשות את הפודקאסט הזה וממש אני סקרנית ללמוד ממך על פסיכולוגיה חיובית. בואי נתחיל קודם כל בכלל בהגדרה מהי פסיכולוגיה חיובית? סיגלית: אוקיי, אז פסיכולוגיה חיובית כשמה כן היא, היא בעצם התחילה עם הפסיכולוגיה ההומנית של רוג'רס ומסלו. ובעשרים שנה האחרונות בעצם היא תפסה תאוצה ונכנסה ככה כזרם מאוד מרכזי בפסיכולוגיה על ידי פרופסור מרטין זליגמן שהוא פסיכולוג אמריקאי ובעצם הפסיכולוגיה החיובית שמה זרקור על מה שעובד, על מה שטוב, על מה שיש. על הכוחות של האדם, על היכולות שלו, ההצלחות שלו ובעצם מאמנת אותנו למקד את המחשבה ואת העשייה שלנו במה שעובד כדי להגביר רגשות חיוביים בחיי היומיום. בעצם הפסיכולוגיה עד כניסתה של הפסיכולוגיה החיובית, עסקה יותר בפתרון בעיות, בלנסות לטפל בקשיים, במחלות נפש, בבעיות של אנשים, בעיקר דיכאון וחרדה. בעצם הפסיכולוגיה החיובית מנסה לעשות תוכנית מניעה. מנסה להגביר את מה שיש לנו, את החוזקות שלנו כדי שנוכל להתמודד טוב יותר עם קשיי החיים. ופסיכולוגיה חיובית בעצם מציעה כלים, מציעה כלים להגברת רגשות חיוביים בחיי היומיום. כלים יישומיים, כלים שהם כלים אופרטיביים וכל אחד שרוצה ככה להיות חזק יותר ולהתאמן, יכול לעשות את זה בעזרת כלים מתחום הפסיכולוגיה החיובית. שרון: אני אשמח לדעת אם יש עקרונות שככה אפשר מהם להבין יותר איך פסיכולוגיה חיובית עובדת. סיגלית: אוקיי. אז בואי נדבר קודם כל באמת על העניין של רגשות חיוביים. יש לנו חוקרת בשם פרדריקסון שבעצם תבעה מונח שנקרא "יחס החיוביות". יחס החיוביות בעצם אומר שיש לנו איזשהו מינון נכון של רגשות חיוביים ורגשות שליליים בחיים שלנו שבעזרתו נגיע בעצם למצב אופטימלי של שגשוג, של צמיחה, של פיתוח בעצם יכולות אישיות והיא בעצם תבעה יחס של אחד לשלוש. זה אומר שבעצם כשאנחנו נמצאים במצב של יחס אחד לשלוש בין רגשות חיוביים לרגשות שליליים, אנחנו בעצם נמצאים במצב שהוא מצב אופטימלי לחיות את החיים שלנו. והעיקרון הזה של יחס חיוביות הוא אחד העקרונות שבעצם מנחה את הפסיכולוגיה החיובית ואנחנו עובדים בעצם כל הזמן על הגברה של הרגשות האלה. באופן טבעי כבני אדם יש לנו הטיית שליליות. יש לנו איזושהי...בטבע שלנו בעצם, לתת דגש וכוח גדול יותר לדברים שליליים שקורים לנו בחיים. הם בדרך כלל צובעים לנו את היום, צובעים לנו את החיים. ועל מנת לשים אור, זרקור על דברים טובים בחיים שלנו, צריך להתאמץ. זאת אומרת, דווקא לראות את הדברים החיוביים זה משהו שדורש מאיתנו איזשהו מאמץ ואיזושהי מכוונות, לעומת דברים שליליים שהרבה פעמים הם תופסים את הפוקוס שלנו, את המרחב שלנו בצורה הרבה יותר טבעית ולא דורשת מאיתנו הרבה מאמץ בשביל לראות אותם. אז העיקרון הראשון שאנחנו מדברים עליו בעצם זה הרחבה של רגשות חיוביים וצריך ללמוד איך לעשות את זה ובאמת יש הרבה כלים. מי שאוהב ככה מודלים, אז יש את מודל הפרמה של מרטין זליגמן שהוא בעצם נותן איזשהו מרחב של ראייה, אבל אני אוהבת יותר לקחת עקרונות שהם עקרונות פשוטים ולראות איך אפשר בעצם לתרגם אותם לחיי היומיום. אני מאמינה שבאופן כללי תאוריות ככה טובות ללמידה, להתפתחות קוגניטיבית ולאקדמיה, ודווקא התרגום לעולם היישומי ולעולם היומיום הוא מאפשר לנו חיבור טוב יותר לפסיכולוגיה החיובית. https://view.genial.ly/61c0715ef311a40d9b72a315/interactive-image-interactive-image

האם ילדינו זקוקים להכנה לכיתה א' ובכלל הכנה לכל מעבר או אתגר בדרך? מה כל הורה צריך לעשות לפני העלייה לכיתה א' של ילדיו? ובכלל על הזכות לחינוך ועל הורות שמאפשרת לילדים.ות לגדול דרך האתגרים של החיים הכל על ההכנה הרגשית של ילדנו לכיתה א' עם ד"ר אנאבלה שקד, פסיכותרפיסטית בגישה האדלריאנית, מנחת הורים בכירה ויוזמת פרויקט אתגר ההורות האזנה נעימה ובהצלחה בכיתה א'! לפרויקט ההורות: www.parenthoodproject.co.il  לספר "מה קרה כשקראמבל ירדה מהעץ ? www.anabella.co.il/crambel 

מהי הפרעת קשב ? ומה הם התסמינים? כמה אנשים בוגרים סובלים מההפרעה וכיצד מאבחנים? מהם דרכי הטיפול בגיל המבוגר ? והאם יש הבדלים בין גברים ונשים? על הכל עונה בהרחבה ד"ר גבי וינשטיין- מומחה בנוירולוגיה ממכבי שרותי בריאות ומזכיר החברה להפרעת קשב בהסתדרות הרפואית האזנה נעימה *הפרק בשותפות מכבי שירותי בריאות (חיים בריא בעיר, הפודקאסט של עיריית כ"ס לקידום בריאות ולחוסן עירוני בהגשת שרון ג'ורג'י) שמחה שהצטרפתם אלינו לפודקאסט "חיים בריא בעיר" של עיריית כ"ס, לקידום אורח חיים בריא ולחוסן עירוני. היום נעסוק בהפרעת קשב אצל מבוגרים. איתנו ד"ר גבי ויינשטיין, מומחה בנוירולוגיה, ממכבי שירותי בריאות, מזכיר החברה להפרעת קשב בהסתדרות הרפואית. שרון: שלום ד"ר. גבי: היי, ערב טוב. שרון: ערב נפלא. בוא נצלול יחד לעולם הקשב. מה היא בכלל הפרעת קשב? גבי: אוקיי, אז הפרעת קשב בעצם מצב שבו קיימים תסמינים שאנחנו מחלקים לשתי קבוצות עיקריות, תסמינים של קשב ותסמינים של היפראקטיביות שנבחרו להיות הקריטריונים הנבחרים של ההפרעה ושל המצב הזה. שבעצם הוא מצב התפתחותי אבל מקודד גנטית כבר מגיל צעיר בעצם ומופיע כבר בגיל צעיר. אותם תסמינים שמוכרים לנו כהפרעת קשב מפריעים לאורח חיי הילד, המבוגר במצבים שונים. ההפרעה היא הפרעה כימית בעיקרה. אמרתי שזה מקודד גנטית והקידוד גורם לאיזושהי הפרעה כימית במוח שגורמת לאותם תסמינים שמביאים לאותם קשיים במהלך החיים. ההפרעה נקראת הפרעה מכיוון שאצל רוב האנשים שמאובחנים כהפרעת קשב, התסמינים האלו הם תסמינים שמביאים למצוקה, מביאים לקושי תפקודי במהלך חייהם כילדים, מהלך חייהם כבוגרים. אבל יש אנשים שנמצאים ככה על הגבול של ההפרעה ואנחנו בעצם יודעים שהם סובלים מהתסמינים אבל לא ממש סובלים מההפרעה. אבל בסופו של דבר, כשאנחנו אומרים הפרעה אנחנו מתכוונים למצב של איזושהי מצוקה, איזשהו קושי שמקשה על החיים וגורם לאיזשהו מחסור בהתקדמות. שרון: אז באמת מה ההבדל בין מי שמרגיש שהוא ככה קצת יותר היפר ויותר קשה לו להתרכז ולהקשיב לבין באמת החלק של ההפרעה? יש תסמינים שאנחנו יכולים להגיד זאת הפרעה וזה משהו שהוא גבולי או בכלל לא? להמשך קריאה אנא היכנסו לקישור: https://view.genial.ly/61c0715ef311a40d9b72a315/interactive-image-interactive-image

מה חשוב שנדע כהורים על תזונה בגיל ההתבגרות של ילדנו? איך השפיעה הקורונה על הרגלי האכילה ואיך להתמודד עם "הרגלים לא רצויים" שיחה עם דנה חוף, דיאטנית קלינית,  כללית, מחוז שרון- שומרון האזנה נעימה להמשך תמלל https://app.genial.ly/editor/61c0715ef311a40d9b72a315

לרגל יום המעשים הטובים אנו הפעם מעניקים זרקור לטל גרבינר, תורם כליה אלטרואיסטי טל מספר בפודקאסט על ההחלטה, התמיכה מהסביבה, התהליך הרגשי והפיזי ובעיקר על התחושות בעקבות הענקת חיים לאדם אחר יש אנשים עם לב זהב , טל גרבינר הוא אחד מהם האזנה נעימה

עד כמה הקורונה משפיעה על המצב הרגשי של המתבגרים והמתבגרות שלנו? מה אנחנו ההורים ואנשי צוות יכולים לעשות על מנת לסייע להם להתמודד על התקופה? מה הנורות האדומות שחשוב שנשים לב אליהן ומתי נכון לפנות להדרכה, ייעוץ וטיפול? איך ניתן לחזק את החוסן שלהם בתקופה זו? על כל השאלות עונה ריקי ברונז, פסיכולוגית בכירה, בשירות הפסיכולוגי החינוכי- התפתחותי, בעיריית כפר-סבא פודקאסט חובה לכל הורה למתבגר ומתבגרת האזנה נעימה! שרון: שמחה שהצטרפתם אלינו לפודקאסט "חיים בריא בעיר" של עיריית כפר סבא לקידום אורח חיים בריא ולחוסן עירוני. היום אנחנו נדבר על אחד הנושאים הבוערים בתקופה – המגפה השקטה. המצב הרגשי של המתבגרים שלנו בתקופת הקורונה. איתנו ריקי ברונז, פסיכולוגית בכירה בשירות הפסיכולוגי החינוכי התפתחותי בעיריית כפר סבא. היי ריקי. ריקי: היי שרון. מה נשמע? שרון: מצוין ואני מאוד, מאוד שמחה שככה החלטנו לעצור הכל ולדבר יחד ולהביא למאזינות ולמאזינים שלנו גם את הכלים וגם את הידע על מה קורה למתבגרים בתקופה הזאת והלוואי שיהיה לזה ערך ככה להורים ששומעים והם יוכלו לעזור למתבגרים שבבית. אז ריקי, לפני שאנחנו צוללות לנושא החוסן הנפשי של המתבגרים, אני מאוד, מאוד אשמח שתספרי לנו על השירות הפסיכולוגי החינוכי בכ"ס. ריקי: זה השירות הפסיכולוגי חינוכי התפתחותי בעיר. בעצם אנחנו קוראים לו שפ"ח. בקיצור שזה ראשי תיבות של שירות פסיכולוגי חינוכי. הוא מכיל בתוכו כ-60 פסיכולוגים שנותנים מענה לרוב מסגרות החינוך בעיר. לגנים ובתי ספר. אנחנו הפסיכולוגים עובדים תוך שיתוף פעולה הדוק עם אגף החינוך בעירייה, עם היועץ החינוכי, עם מפקחות של משרד החינוך וגורמים נוספים. וכולם יחד בעצם פועלים לרווחה נפשית טובה יותר של הצוותים והילדים במערכת החינוך. לכל פסיכולוג יש מסגרות שאותה הוא מלווה. אנחנו עובדים בעומס מאוד, מאוד גדול בימים אלה בגלל המצב הנפשי שכולנו מכירים של האוכלוסייה. והפסיכולוגים שלנו באמת עושים את הבלתי אפשרי ונותנים ליווי מסור ומאוד מקצועי. נמצאים במערכות בשטח, מלווים מנהלים, יועצות, גננות, מורים, סייעות. וככה בחשיבה משותפת מקיימים במידת הצורך מפגשים עם ההורים וככל שאנחנו יכולים, אז גם מטפלים בילדים. יש לנו בשפ"ח גם מרכזים מיוחדים. יש לנו מרכז אבחון, יש לנו שפ"ם שזה שירות פסיכולוגי משלים לטיפולים עם תשלום מסובסד ויש גם שני מרכזים לטיפולים באירועי חירום. יש לנו מרכז אובדנות להערכה וטיפול בילדים עם אובדנות ויש לנו גם מרכז לנפגעי פגיעות מיניות. בנוסף יש לנו גם מרכזים לטיפול בילדי גן ויסודי עם קשיי התנהגות. אני חלק מצוות הניהול של השפ"ח. אני מרכזת את תחום העל יסודי של החטיבות והתיכונים. אני מדריכה פסיכולוגים וגם עובדת באחד התיכונים בעיר. שרון: מעולה. אז קודם כל, תודה וככה אנחנו קצת יודעים יותר על מה השפ"ח אצלנו עושה וגם כמובן באיזה תחומים יש לכם התמחות. ושיש גם שירות משלים שאפשר לקבל בעצם ליווי, יעוץ, טיפול ככה במחיר מסובסד ומי שזקוק יכול להגיע. אז בואי רגע נדבר על ההשפעה של הקורונה על הבריאות הנפשית של המתבגרים שלנו. המשך קריאה בלינק הבא: https://view.genial.ly/61c0715ef311a40d9b72a315/

פרופ' דודי פרג ממרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית עונה על כל השאלות הנוגעות להתקפי לב ודום לב מהם הסימנים, כיצד לנהוג ואיך אפשר למנוע האזנה נעימה מכל הלב

? מה ההבדל בין עודף משקל להשמנת יתר ? כמה ילדים וילדות , נערים ונערות סובלים.ות מעודף משקל ועד כמה יש לכך השפעה על הבריאות שלהם.ן בהווה ובעתיד ? איך אפשר לעודד את ילדינו בדרכים פשוטות לעסוק בפעילות גופנית ולאכול נכון ? עד כמה ההתנהלות שלנו ההורים משפיעה על ילדינו בכל הקשור להרגלי אכילה ופעילות גופנית לרגל יום הילד הבינלאומי ,פרופ' דני נמט, מנהל מרכז ספורט ובריאות לילדים ולנוער במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית, והמנהל הרפואי של הוועד האולימפי, עונה בהרחבה על כל השאלות !האזנה נעימה תמלול הפרק חיים בריא בעיר – הפודקאסט של עיריית כפר סבא לקידום בריאות ולחוסן עירוני בהגשת שרון ג'ורג'י. שרון: שמחה שהצטרפתם אלינו לפודקאסט "חיים בריא בעיר" של עיריית כפר סבא לקידום אורח חיים בריא ולחוסן עירוני. לרגל יום הילד הבינלאומי, אנחנו נדבר היום על חשיבות הפעילות הגופנית בקרב ילדים ונוער ועל השמנת יתר ודרכי ההתמודדות. איתנו פרופסור דני נמט, מנהל מרכז ספורט ובריאות לילדים ולנוער במרכז רפואי "מאיר" מקבוצת כללית. פרופ' נמט הוא גם המנהל הרפואי של הוועד האולימפי בישראל. שלום דני! פרופ' נמט: שלום וברכה ויום ילד שמח. שרון: נהדר, טוב להיות פה יחד. ובכלל אנחנו רוצים להגיד לך תודה מעיריית כ"ס על הליווי לאורך כל הדרך בהקמת המחלקה לקידום בריאות ולחוסן עירוני בכל השנים האלה יד ביד יחד איתנו. אנחנו רוצים לדבר היום על נושא ההשמנה בקרב ילדים. קצת נתונים גם על ילדים, גם על מתבגרים וגם בכלל איך אפשר להתמודד עם תופעת ההשמנה. דני, בוא נדבר על התקופה הזאת. מה עשתה תקופת הקורונה לילדים שלנו מבחינת אוכל, שינה, פעילות גופנית? פרופ' נמט: וואו. א', תודה על ההקדמה. אני עושה את זה בשמחה רבה והכל אנחנו עושים למען הילדים שלנו. התקופה הזו אני חושב שכולנו מבינים שהיא הייתה תקופה מאוד מאתגרת. אנחנו כמבוגרים חשים אותה בצורה קצת אחרת מהילדים. אבל אם נחשוב על השינוי שקרה בחייהם של הילדים שלנו, יש כל כך הרבה דברים שמשפיעים על ה-WELL BEING שלהם. החל מזה שהם פתאום לא הולכים לבית ספר. שינוי בסדר היום, שינוי בחיים, השפעה על המצב החברתי שלהם. הם יושבים בבית. חלק מהזמן אפילו ישבנו בבית בבידוד בלי לפגוש חברים. לא יצאנו החוצה לחוגים, לא יצאנו החוצה לעסוק בפעילות גופנית חלק מן הזמן. לא נחשפנו לשמש. מאידך, נחשפנו להרבה מאוד זמן מסך, הרבה מאוד טלפון, שעות ארוכות אל מול הזום והדבר גם השפיע כמובן על שעות השינה שלנו. אי סדירות של השינה. כל הדברים האלה הם ללא ספק דברים שמשפיעים על הבריאות של הילד. גם על הבריאות הגופנית שלו כמובן, אבל גם על הבריאות הנפשית שלו. וכל הדברים האלה, אני חושב שכולנו וכל הילדים חוו בצורה מאוד חזקה ואני חושב שאנחנו לא מעריכים מספיק עד כמה התקופה הזו היא משמעותית וההשפעה שלה עוד תבוא לידי ביטוי בשנים הקרובות בחיים שלנו ושל הילדים שלנו. שרון: אני מסכימה איתך ואני גם רואה את זה על הילדים שלי. אז בוא נסביר ככה למאזינים ולמאזינות שלנו למה באמת חשוב לבצע פעילות גופנית? למה היא כל כך חשובה לכלל הילדים? פרופ' נמט: זו נקודה מאוד, מאוד חשובה. נקודה מאוד, מאוד חשובה ואני חושב שאנחנו צריכים לדבר על פעילות גופנית ולאו דווקא על השמנה. כי אני חושב שאם מישהו חושב שמשקלו תקין והוא לא מבצע פעילות גופנית זה בסדר, אז אנחנו יודעים היום בעולם הרפואה שזה ממש לא נכון. זאת אומרת, צריך לזכור שפעילות גופנית לפחות בגיל הצעיר, גיל צעיר מדבר על ילדים מגיל פעוטות ועד סוף התיכון. זה לא משחק. זה לא משהו שאנחנו עושים רק כדי לשחק עם חברים, אלא לפעילות גופנית יש חלק מאוד, מאוד חשוב בהתפתחות של הילד. גם בהתפתחות הגופנית בהגנה מפני מחלות עתידיות. גם בהתפתחות החברתית של הילד וגם בהתפתחות הנפשית שלו. ולא לבצע פעילות גופנית זה דבר שמוביל להשפעות מאוד, מאוד משמעותיות לאורך החיים. ההשפעה היא לא רק לזה שלא עשית שלושה חודשים פעילות גופנית ולכן תעלה במשקל או ישתנה לך לחץ הדם או יעלו לך רמת השומנים בדם באותם שלושה חודשים, אלא יש לזה השפעה לטווח מאוד, מאוד ארוך. והפעילות הגופנית היא חשובה כמעט בכל מערכת בגוף שאנחנו כרופאים חושבים עליה. כמעט בכל מערכת שאתה יכול לחשוב עליה. המשך תמלול בלינק. לחצו על פרק 9 https://view.genial.ly/61c0715ef311a40d9b72a315/