פילוסופיה בגובה העיניים בהגשת עמרי די-נור

בשבועות האחרונים התעוררנו לגל מחאה חדש במדינה, שטרם נראה כמותו מאז מחאת האוהלים של 2011. משבר הקורונה, שהביא גם לזעזוע חברתי-כלכלי וגם לתחושת חוסר אמון גדולה כלפי השלטון, מוציא לרחובות עשרות ומאות אלפי אזרחים, ביניהם גם רבים מהדור הצעיר, המכונה גם דור ה-Z.  הדור הזה, שעושה את צעדיו הראשונים בעולם המבוגרים, עובר בעקבות המחאה תהליך מואץ של פוליטיזציה והבנה כי הוא עומד בפני שוקת שבורה, מחפש לעצמו עתיד שאפשר להאמין בו ומבטא תחושות עמוקות של תסכול, חשדנות כלפי הממסד הישן ונחישות להילחם על העתיד של המדינה בה הוא חי. לכאורה, נראה כלפי חוץ כי אין שום דבר משותף לכל הצעירים הללו, מעבר לרצון שלהם לביטוי אישי ופורקן של תחושת תסכול וזעם. עם זאת, הסתכלות רצינית ומעמיקה יותר באותו דור מחאה צעיר דרך פרספקטיבה דורית יכול ללמד אותנו רבות על מה שבאמת מניע אותו, בעוד שאנו מפספסים קולות מרתקים אלו מתוך חוסר היכולת שלנו להבין את מה שבאמת חשוב להם ואת הזעקה האותנטית העולה מתוכם. בשיחה זו שוחחתי עם שחר פישר, דוקטורנט במחלקה ללימודי תרבות ופרשנות באונ' ת"א, אקטיביסט, מחנך ומשתתף קבוע בהפגנות בלפור, כמו גם במחאת האוהלים של 2011.  האזנה נעימה! שיר הפתיחה: ילדי הירח- שלמה יידוב

חלקה השני של השיחה עם שחר פישר על דור הצעירים הנוכחי והאופן שבו הוא משפיע ומעצב בצורה ייחודית את גל המחאה הנוכחי של קיץ 2020. במובנים רבים, יש למחאה זו את אותם מאפיינים של הדור החדש: ביזוריות, התנגדות לסמכותיות או היררכיה קבועה מראש, יצירתיות וצורך עמוק באותנטיות וביטוי עצמי. במה זה שונה ממחאת 2011, שתואמת הרבה יותר את מאפייני הדור הקודם וגם נראית בהתאם לכך?  קטע הנאום של מודי בראון המשולב בקטע לקוח מתוך הפגנה שנשא כחלק ממחאת האוהלים בירושלים: https://www.youtube.com/watch?v=qLIQ7fy-rIU

חלקה השלישי והאחרון של השיחה עם שחר פישר על 'ילדי המהפכה'- דור הצעירים הנוכחי שמניע את המחאה של 2020. בחלק זה אנחנו עוסקים באחד מהמאפיינים המרכזיים של דור זה, המכונה גם 'דור האמת', קרי: השאיפה והחתירה של הדור הצעיר לאמת אישית ואותנטית, אך גם ראייה ביקורתית ביחס למניפולציות והשקרים שמופעלים עלינו ומוצגים לנו באופן מתמשך (ואפילו שיטתי) דרך התקשורת והרשתות החברתיות, בין היתר על מנת לשרת את האינטרסים של השלטון.  במובן זה, דור הצעירים הנוכחי אינו מסתפק באמירות של הדור הקודם לו כמו 'הכל יחסי' או 'לכל אחד את האמת שלו'. האם השאיפה והחתירה הבלתי מותנית לחקר האמת, היכולת לסנן ולאתר 'פייק ניוז' והיכולת המתוחכמת לזיהוי של מניפולציות ממרחק הן הבסיס ומקור התקווה לאופטימיות ביחס לאפשרות השינוי במציאות? ימים יגידו. שיר הסיום: T-Rex: Children Of The Revolution

 הפילוסוף פרידריק ג'יימסון טען כי יותר קל לדמיין את קץ העולם מאשר את קץ הקפיטליזם. מדוע? מה יש במערכת הכלכלית הזו, שגילה הוא רק כמה מאות שנים, שהופך אותה לבלתי ניתנת לערעור לכאורה? האם זה בזכות הרלבנטיות, היעילות או ההצדקה המוסרית שלה? או שמא מדובר בסיבה אחרת לחלוטין?  משבר הקורונה, שהפך בין רגע ממצב חירום רפואי למשבר כלכלי רחב היקף (במיוחד במדינות כישראל וארה"ב) חושף את הצורך הממשי לבחון את הנחות היסוד שעומדות בבסיס הכלכלה הגלובלית, ולשאול האם היא באמת מתאימה ורלבנטית לעידן בו אנו חיים. שאלות אלו מתחברות לדיון הציבורי הער שמתרחש בימים האחרונים סביב שאלת מעורבות המדינה בכלכלה והאופן שבו היא מנהלת את תקופת המיתון, האבטלה וחוסר היציבות שבו אנו נמצאים. לאן ממשיכים מכאן, ומהי הדרך הנכונה לצאת מן המשבר? על כל אלו שוחחתי עם פרופ' יוסי זעירא, נשיא האגודה הישראלית לכלכלה מהאונ' העברית ומחר הספר 'כלכלת ישראל'.  האזנה נעימה שיר הפתיחה והסיום: Pink Floyd- Money

מגפת הקורונה הביאה איתה, בין היתר, מושגים כמו 'למידה מרחוק' ו-'קפסולות', אשר לא רק מהווים הזדמנות לשימוש בטכנולוגיות חדשות ללמידה אפקטיבית- לא פחות (ואף יותר) מאשר זו הפרונטלית-מסורתית, אלא גם שוברות את הדיכוטומיה שבין הבית לכיתה, כמו גם מערערות על ההגדות הבסיסיות של סביבת הלמידה: מתי, היכן וכיצד צריך ללמוד? הנסיונות ליצור שינויים בדפוסי שיטות הלמידה לכיוון חדשני יותר, שמלוות את מערכת החינוך הציבורית בערך משחר ימיה, נתקלים בקשיים רבים ומגבלות תודעתיות של המוכר והידוע. שיטת ההוראה המיושנת, המוכרת לכולנו, אכן לא השתנתה הרבה בעשרות השנים האחרונות, על אף שהעולם בו אנו חיים שונה לחלוטין מזה של לפני 2,3 ו-4 דורות. מהי הסיבה לכך? ומה ניתן ללמוד על האופן בו מערכת החינוך נאלצה (במידה רבה של חוסר רצון וקשיי הסתגלות) להתאים את עצמה למצב בו לא ניתן להמשיך ולהפעיל את הכיתות ובתי הספר- אפילו לזמן קצר? על כך ועוד דיברתי עם ד"ר אמנון גלסנר- מרצה בכיר במכללת קיי להכשרת מורים ובמחלקה לחינוך של אונ' בן גוריון, מנחה מורים ומלווה תהליכי שינוי פדגוגיים בבתי ספר. לאן הולכת מערכת החינוך בצל משבר הקורונה? האם היא תחזור להיות כפי שהייתה לפניו, או שמא לא תהיה ברירה אלא להסתגל לשינויים המתרחשים ולהתאים אותה אליהם? ומה תפקידם של המורים, ההורים ובמיוחד התלמידים בתוך השינוי הזה? התכנית הקולטה באולפני קמפוס שדה בוקר של אונ' בן גוריון. האזנה נעימה! שיר הסיום: Another Brick In The Wall- Pink Floyd

מה לעזאזל הולך עכשיו בארה"ב?! המדינה שנחשבה עד לפני מספר שנים למנהיגת העולם החופשי, שסימלה את ערכי הדמוקרטיה והפתיחות והיוותה מודל להצלחה עבור רבים, נמצאת במשבר הבריאותי, החברתי והפוליטי החריף בתולדותיה. לתוך משבר הקורונה, שגבה עד עתה את חייהם של מאל 100 אלף איש, התווסף משבר האבטלה העצום במדינה (עשרות מליוני מובטלים) ובימים האחרונים התווסף לכך גם גל של הפגנות ומהומות, בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד ע"י שוטר ואדם נוסף כמה ימים לאחר מכן.  כל אלו מציפים באופן כואב וחריף את המתחים שקיימים בחברה האמריקאית מראשית דרכה: המתח הגזעי בין שחורים ללבנים, המתח המעמדי בין עשירים לעניים, המתח הפוליטי-אידיאולוגי בין שמרנים לליברלים ועוד. כל אלו מלווים בתחושה של אפוקליספה מתקרבת משני הצדדים של המתרס, היוצרת תחושת חירום והתגייסות לקראת 'הקרב האחרון' על עתידה של ארה"ב, מתוך הבנה כי היא לא תיראה אותו דבר בעקבות טראמפ.  האם ארה"ב אכן מתפרקת, או שמא היא תדע להתאחד ולהתגבר גם על האתגר הזה, כמו שידעה לעשות בעבר? על כל זאת ועוד שוחחתי עם הרב ד"ר דוד ברק גורדקצי, איש התנועה הרפורמית וחוקר יהדות ארה"ב, אשר בקיא ועוקב באופן יומיומי אחר המתרחש במדינה בימים טרופים אלו. האזנה נעימה!

חלקה השני של השיחה על המצב הנוכחי בארה"ב עם הרב ד"ר דוד ברק גורדקצי, העוסקת במתח הפוליטי המרכזי שקיים בארה"ב בין ליברלים לשמרנים, וכיצד הוא בא לידי ביטוי באירועים האחרונים. מה עומד בבסיס המתח הזה, מהן הנחות היסוד והכשלים העומדים בבסיס התפישות הללו וכיצד הן מעצבות את ארה"ב של ימינו.

חלקה השלישי של השיחה על המצב הנוכחי בארה"ב עם הרב ד"ר דוד ברק גורדצקי על המתח בתוך העולם היהודי בארה"ב והאופן שבו הוא מתקשר למתח בין ליברלים ושמרניים במדינה ומשקף שינויים בתיאולוגיה של הזרמים הליברליים במדינה. שיר הסיום: SImon And Garfunkel- America

כולם רוצים להיות בריאים, אך מה זה אומר וכיצד זה אפשרי? משבר הקורונה הוכיח לנו כי בריאותו של אדם אחד תלויה ישירות בבריאותו של אדם אחר, בניגוד למה שנדמה לפעמים בעידן האינדיבידואליסטי, שבו כל אחד תופס את עצמו כאטום נפרד או אי בודד, ומתעלם מקשרי הגומלין המורכבים שיש בין בני אדם, היוצרים גם תלות הדדית חזקה ביניהם- יותר ממה שנדמה לעין. עובדה זו מצריכה את קיומה של מערכת בריאות ציבורית רחבה ומתפקדת, המסוגלת להתמודד עם משברים רפואיים גלובליים. מהם התנאים לקיומה של מערכת כזו, וכיצד זה מתקשר לתפישות עולם אידיאולוגיות ולסוגיות כלכליות-חברתיות? על כך אנחנו משוחחים עם פרופ' דני פילק, רופא בהכשרתו וחוקר מדיניות ציבורית מהמחלקה לפוליטיקה וממשל באונ' בן גוריון. במהלך השיחה, דיברנו גם על תפישת 'מצב החירום' של הפילוסוף והמשפטן קרל שמיט, אשר מצוטטת רבות בתקופה האחרונה בהקשר להכרזה על מגפת הקורונה כמצב חירום במדינות רבות בעולם, כולל בישראל, וכל ההשלכות הפוליטיות שיש לצעד זה על חיינו והאופן בו הם מתנהלים. התכנית הוקלטה באולפני BGU Radio  של קמפוס שדה בוקר, אונ' בן גוריון בנגב. האזנה נעימה!

שיחה מיוחדת על החיים בצל מגפת הקורונה, האופן שבו היא משפיעה על חיינו והשאלות הפילוסופיות שעולות מההתמודדות עמה: מקומן של העבודה והמשפחה בחיינו, החיים בתחושת אי הודאות לאור הריחוק החברתי ותחושת המשבר, סולידריות חברתית והאופן שבו אנו משפיעים ומושפעים האחד מהשני ועוד ועוד... התמונה המקורית לקוחה מהכתובת: https://gdb.rferl.org/84E76383-E11B-452F-B5B0-6EECCFAFAABE_w1597_n_st.jpg שיר הסיום: Sting-fragile השיחה הוקלטה כחלק משיתוף פעולה עם פודקאסט 'דיוני שכל' בהגשת שובל טירמן. האזנה נעימה!