פילוסופיה בגובה העיניים בהגשת עמרי די-נור

 מה היה קורה אם יום אחד הייתם מגלים שכל מה שאתם יודעים על העולם והחיים הוא שקר? כיצד זה היה גורם לכם להרגיש? בוודאי שזה היה מערער אתכם ברמה די רצינית וגורם לכם להטיל ספק בכל מה שיגידו לכם מכאן והלאה. מי שצפה בסדרת סרטי 'המטריקס' זוכר בוודאי את הסצינה המפורסמת בה נפגש ניאו, גיבור הסרט, עם קפטן מורפיוס, שמלמד אותו שכל מה שהוא חשב על העולם ועל עצמו זה רק אשליה, תוצר של המניפולציות שהמטריקס יוצרת לנו במוח, שגורמות לנו לחשוב שהעולם נראה בצורה מסוימת, המקום שלנו בתוכו הוא מאוד ברור ומסוים וגם גבולות היכולת שלנו הם בהתאם, בעוד שהמציאות היא שונה לחלוטין. ההבנה הזו, שלניאו קשה מאוד לקבל בהתחלה, מבוססת על הטענה כי השאלות הן מה שמניע אותנו בחיים, והספק הוא כמו קוץ שתקוע במוח שלנו ומסרב לתת לנו לנוח, עד שנמצא את האמת. אבל מהי האמת הזו, שאנו מחפשים? מדוע היא כ"כ חשובה לנו, והאם הטלת הספק היא אכן מרכיב הכרחי בתהליך הזה? על כל זאת ועוד אני משוחח עם נשוחח היום בתכנית עם אוריאל אופיר- יזם חברתי ובוגר ישיבת 'הר המור', אב לחמישה, שבילה עשור בלימודי הקודש והתמקד בתורתו של הרב קוק, בה ראה את המקור שמספק את כל התשובות לשאלות האמוניות שהעסיקו אותו- עד שיצא לבחון את הרלבנטיות של התורה בחיי המעשה ובעולם שמחוץ לישיבה, וגילה שהיא רחוקה מלספק לו באמת את התשובות שהעסיקו אותו. כתוצאה מכך, החלו לכרסם אצלו ספקות רבים, שהובילו אותו בסופו של דבר גם לנטישה של העולם הדתי ועזיבת משפחתו.  האזנה נעימה!

 מהו מקומן של שאלות וספקות בתוך עולם האמונה? עד לאן אפשר למתוח את גבולות החשיבה שלנו, על יכולת הפסקנות והשאלות שבה, בתוך תפישה המניחה עקרונות יסוד דתיים כאלה ואחרים? האם אכן האמונה מתחילה במקום שבו השכל מפסיק, או שבכלל צריך לזנוח את החקירה הספקנית ולקבל את האמונה באופן תמים? בכל השאלות הללו אנו עוסקים בחלק השני של השיחה עם אוריאל אופיר, שמשתף אותנו במסע שעבר בתוך העולם הדתי ומחוצה לו, בחיפוש אחר תשובות לשאלות המטרידות ומניעות אותו.

לאן מוליכות אותנו השאלות שמניעות אותנו בחיים? האם אפשר לקחת גלולה אחת שתוציא אותנו מהאשליה שאנו חיים בה, ותשחרר את התודעה שלנו מהשעבוד בה היא נמצאת? בחלק השלישי של השיחה עם אוריאל אופיר אנחנו מגיעים למסע החיפוש שלו אחר הוכחות ועדויות לתיאוריה ותורה ספציפית שעניינה אותו- תורת הכלליות של הרב קוק, המבוססת על ההנחה כי תיאוריה כללית ורחבה יותר, שיכולה לספק הסברים ליותר תופעות, היא תיאוריה אמיתית. מה קורה כשהתורה הזו מתגלה כשגויה? כיצד זה גורם לנו לערעור של כל מה שהאמנו בו? בכך אנו עוסקים בחלק זה, בו משולבים גם קטעים מתוך 'המטריקס'.

 מה השלב האחרון בדרך לחיפוש אחר תשובות לשאלות שמטרידות אותנו, כאשר אנחנו רואים שאין לנו באמת תשובות לדברים שאנחנו רואים סביבנו? האם זה מחייב אותנו לזנוח את כל אורח החיים שלנו, או שמא יש לנו אפשרות להחליט היכן לעצור את התהליך? האם היעדר תשובות לשאלות שמעסיקות אותנו באמת גורם להתמוטטות של מגדל הקלפים, או רק משנה את האופן שבו אנו מסתכלים על החיים הקודמים שלנו? בכך אנחנו עוסקים בחלק הרביעי והאחרון עם אוריאל אופיר, המשתף בסיפור היציאה שלו מהעולם הדתי והמחיר האישי הגדול שהיה צריך לשלם בשל כך. שיר היום של הקטע: Matisyahu- One Day

ברוכים הבאים לעולם שנשלט ע"י אלגוריתמים שמייתרים מאיתנו את הצורך לעבוד, לחיות בתוך הגוף הזמני ואולי אפילו לחשוב או להרגיש. נשמע לכם דמיוני? תחשבו שוב. ההתפתחות הטכנולוגית של העשורים האחרונים, במיוחד בתחום האינטילגנציה המלאכותית, חודרת ליותר תחומים בחיינו ומשנה באופן רדיקאלי את האופן בו נראה העולם בו אנו חיים ואת המבנה החברתי שלנו. כיצד כל זה קשור לתחומים כמו: אמונה, אתיקה, פוליטיקה וכ'ו? מה בין האמונה העתיקה של האדם באל לבין אלגוריתמים מתוחכמים של פייסבוק, גוגל וכ'ו?  בכל אלו אנו עוסקים בשיחה זו עם ד"ר דויד ברק גורדצקי, רב רפורמי וחוקר במכון בן גוריון, המתעניין בחיבור שבין תיאולוגיה ובינה מלאכותית. בחלק הראשון של השיחה אנו נכנסים לנושא הזה ומנסים להבין אותו באופן כללי, כמו גם את האפשרות של 'קץ עידן העבודה', בו אנשים רבים עשויים לאבד כבר בשנים הקרובות את מקום העבודה שלהם לטובת מחשבים ומכונות, ובכך אולי גם לאבד את ההצדקה לקיומם בעולם.  

חלקה השני של השיחה עם הרב ד"ר דוד ברק גורודצקי על תיאולוגיה ובינה מלאכותית, העוסקת ביחס לגוף האנושי (ולעולם החומרי בכלל) אשר לפי הערכות של מומחים רבים, עלולה לעמוד בסימן שאלה ממשי עם התפתחותן של טכנולוגיות המייתרות את הצורך בגוף אנושי, כמו: העלאה של התודעה האנושית ל-'ענן', הדפסה של איברים חלופיים וכ'ו. האם אנחנו עומדים על פתחו של עידן חדש, שבו החיים בתוך גוף אנושי מתכלה וזמני הם רק אופציה אחת של קיום, לעומת אפשרות ממשית של חיי נצח? מי יזכה לאפשרות הזו, וכיצד זה ישפיע על העולם בו אנו חיים? 

חלקה השלישי של השיחה עם הרב ד"ר דוד ברק גורודצקי על תיאולוגיה ובינה מלאכותית, העוסקת בתיאורית הסינגולריות של המדען ריי קורצווייל והאופן שבו היא מתארת את התהליכים הבלתי ניתנים לשינוי, לדעתו, למין האנושי.

מהי חשיבה אסטרטגית, ומדוע היא קשורה לעיסוק בפילוסופיה? מדוע וכיצד העיסוק ב-'שאלות הגדולות' של הפילוסופיה חיוני ליכולת שלנו לפתח אסטרטגיה המסייעת לנו להשיג את המטרות שאנו מציבים לעצמנו, בכל תחום שהוא, בתוך עולם כאוטי ומורכב כ"כ? מה יש לעולם הפילוסופיה לתרום לכל אדם המאמין כי ראיית עולם רחבה, תפישה מורכבת ויכולת לחשיבה מורכבת הן לא רק בעלות ערך אינטלקטואלי 'טהור', אלא גם כלים חיוניים למציאות בה אנו חיים, בכל תחום הדורש תכנון וחשיבה לטווח ארוך? חלקה הראשון של השיחה עם יותן הכהן, מנכ"ל חברת דואולוג לייעוץ אסטרטגי ופילוסוף בנשמתו :) בחלק זה אנו עוסקים בשאלה: מהי בעצם אסטרטגיה, במה הדימוי שלנו לגביה שונה ממה שעושים בתחום החשיבה האסטרטגית בפועל, מהם השורשים הפילוסופיים של העולם הזה וכיצד הוא יכול לסייע לנו 'לראות מעבר לאופק', קרי: להגדיל קצת יותר את תמונת העולם שלנו, וכך גם לסייע לנו לנווט בתוכו באופן מושכל יותר.  התכנית הוקלטה במקור במכשיר ביתי, וכעת היא מובאת בגרסה משופרת ובעריכה מחודשת כחלק מהפעילות של רדיו BGU

חלקה השני של השיחה עם יותם הכהן על החיוניות של הפילוסופיה לעולם האסטרטגיה, בו אנחנו עוסקים בבעיה המרכזית איתה עולם החשיבה האסטרטגית מנסה להתמודד: ההפרדה שבין שאלות תיאורטיות ופרקטיות, שמתקשרת גם להתפתחות הפילוסופיה המודרנית ולהוגים המרכזיים במאה ה-20 שיצרו מהפכה בתפישת הקיום של האדם: מרטין היידגר, שתבע את מושג 'האופק' כרעיון המבטא את המגבלה הבסיסית שלנו בהבנת המציאות דרך תפישת העולם הסובייקטיבית, ומורו-יריבו אדמונד הוסרל, שיצר את הזרם המכונה 'פנומנולוגיה' ועוסק באופן בו אנו חווים את המציאות. מתוך תפישת עולמם עולה ההבנה של החשיבות ביצירת סיפור, אותו אנו מספרים לעצמנו על עצמנו ועל מקומנו בעולם. ליכולת לספר סיפור שלם וקוהרנטי, המסביר מאין באנו, כיצד הגענו לאן שהגענו, לאן אנו הולכים ומדוע, ישנה חשיבות מכרעת לחיינו בכל התחומים, ובמיוחד בעולם האסטרטגיה.

מהי מנהיגות? וכיצד היא קשורה ליכולת לקבל החלטות בתנאים של חוסר ודאות, המצריכים ראייה מורכבת וגמישות מחשבתית? החלק השלישי והאחרון של השיחה עם יותם הכהן עוסק בקשר שבין אסטרטגיה לבין היכולת לנווט בעולם מורכב וכאוטי, המצריך מאיתנו כל הזמן לחשוב מחדש על דרכי הפעולה ושיטות העבודה שלנו, מתוך הנחה כי אין פתרון אחד מתאים לכל סיטואציה או נוסחת קסם שיכולה תמיד לעבוד. מתוך כך, נדרשת מאיתנו מנהיגות, והיא היכולת לפעול בתנאים אלו, מתוך אמונה כי אנו יודעים לאן אנו הולכים, אך מצד שני להבין גם כי מה שמתאים לסיטואציה אחת, לא בהכרח מתאים לסיטואציה אחרת, ולכן בתנאים אחרים צריכים לקום מנהיגים שיכולים גם לקחת את הארגון והמסגרת לכיוון אחר לחלוטין. על כך אנחנו יכולים ללמוד גם מהמדרש המפורסם של חז"ל על נחשון בן עמינדב, הראשון שקפץ לים סוף ואפשר לכל העם לחצות אותו. מה יש לפילוסוף היהודי עמנואל לוינס לומר על זה, ומה השורה התחתונה בכל השיחה שקיימנו? בכך עוסק החלק האחרון.

"תיפתח לכיוונים חדשים", "תהיו פתוחים", "תפתח את הראש"- אלו רק חלק מבין הציוויים שנשמעים פעמים רבות בחיינו כיום, מתוך הנחה כי אנשים צריכים להיות פתוחים ולאמץ עמדה פתוחה ביחס לעולם. אך מהי בעצם פתיחות? מדוע היא חשובה לחיינו וראוי שנאמץ אותה? האם יש דבר כזה 'אורח חיים פתוח', וכיצד ניתן להגדיר אותו? האם כל מי שמחזיק בעמדות ליברליות, פלורליסטיות וכ'ו הוא אכן אדם בטוח, או שמא דווקא מי שמאמין בגישה שמרנית, אבל מרגיש מספיק בטוח בעצמו בשביל להיפגש עם האחר? ומה בעצם הבעיה עם להיות 'סגור'? מה בכלל רוצים מאיתנו כשמצפים מאיתנו 'להיפתח'? בכל זאת עסקתי בשיחה זו עם ד"ר אילון אידשלטיין, מרצה למחשבת ישראל במכללת סמינר הקיבוצים ומחבר הספר 'על פתיחות ואמונה- חיפוש אחר חינוך לתרבות. בחלקה הראשון של השיחה פורש אילון את משנתו הפילוסופית ביחס למושג הפתיחות והרלבנטיות שלו לימינו. האזנה נעימה! התכנית הוקלטה במכשיר הקלטה ביתי ונערכה באולפני SB Campus  שבמדרשת בן גוריון, כחלק מרדיו אונ' בן גוריון בנגב.

חלקה השני של השיחה עם ד"ר אילון אדלשטיין על אתגר הפתיחות, בה אילון מספר על הרקע והמניע לכתיבת ספרו 'על פתיחות ואמונה' ומציג את התזה המרכזית של הספק בנוגע לקשר שבין שניהם. כפי שטוען אילון, בשיח הישראלי קיים ניגוד חריף בין פתיחות לאמונה, הן מהצד ה-'ליברלי' והן מהצד ה-'שמרני'. אך האם זה אכן כך? תלוי איך מסתכלים על המושג והמשמעות שמייחסים לו.

חלקה השלישי של השיחה עם ד"ר אילון אדלשטיין, העוסקת בקשר שבין מושג הפתיחות לבין מושגים מוכרים אחרים, כמו: פלורליזם, סובלנות וכ'ו. כידוע, אנחנו חיים בעולם של ריבוי זהויות, תרבויות, אמונות ואורחות חיים. מצב זה יכול להפחיד ולבלבל מאוד, ולכן מהווה אתגר (ואפילו איום) על אנשים וקבוצות מסוימות להתמיד ולשמר את הייחודיות והנבדלות שלהם.  הפחד מהגלובליזציה, ההתבוללות (לא רק בהקשר היהודי) ומאיבוד הזהות הפרטיקולרית יוצר תפישה שמקדשת את ההסתגרות ו-'הגבהת החומות' של מיעוטים מסוימים מאלו השונים מהם, מתוך תפישה שרק כך ניתן לשמר את הגורמים החשובים ומהותיים לחיינו: קהילה, משפחה, אמונה וכ'ו. אך האם זה חייב להיות כך? והאם אנחנו מודעים למחיר שהליכה בכיוון זה גובה? האם ניתן לשלב בין פתיחות לשינויים ולגיוון בעולם, לבין היכולת לשמר את הייחודיות והמקום היציב שלנו בתוכו? האם כל מי שרוצה את עצמו כפתוח הוא באמת פלורליסט? האם כל מי שקורא לעצמו פלורליסט הוא אכן פתוח? והאם אפשר גם להיות סובלני כלפי אחרים, וגם להחזיק בעמדה ברורה אחת?

חלקה הרביעי של השיחה על אתגר הפתיחות, העוסק בהשלכות האתיות והפוליטיות של שאלה זו לחיינו כאן ועכשיו, במיוחד בישראל. מהי חשיבותה של הפתיחות ביחס לעולם? כיצד היא מסייעת לנו גם במשימה הגדולה של הבנת האופן הראוי להתנהגות ואורח החיים הראוי לחיות אותו?  פעמים רבות, הפתיחות נתפשת כעמדה אתית רלטיביסטית, לפיה אם אנחנו פתוחים לצורות חשיבה או פעולה אחרות בעולם, משמעות הדבר היא ש-'הכל מותר' וממילא אין טעם כבר להכריע הכרעות מוסריות. הסתכלות מעמיקה ורצינית על המושג מראה כי אין זה כך כלל וכלל- הפתיחות היא תנאי לאתיקה עשירה ומורכבת, לא מערכת אתית בפני עצמה או תחליף לקבלת הכרעה מוסרית. מה שהפתיחות מאפשרת ביחס להכרעות אתיות הוא יכולת לקבלן מתוך תפישת עולם רחבה, לא מקובעת וכזו המסוגלת 'להתכתב' עם העולם ומה שמתרחש בו, במקום להיות מקובעים וחסרי יכולת להתמודד עם אתגרי המציאות.

חלקה החמישי והאחרון של השיחה על אתגר הפתיחות בחיינו, בו אנו עוסקים ברלבנטיות של שאלות אלו לעולם החינוך ומסכמים את שאלת הפתיחות והרלבנטיות שלה לחיי היומיום, תוך התמודדות עם המורכבות והקשיים של עולם חסר ודאות ומשתנה ללא הרף. אתגר הפתיחות, כמו כל אתגר קיומי אחר, הופך ונהיה מורכב יותר ויותר ככל שהעולם הולך ונעשה מורכב ומאתגר יותר להבנה ותפישה. לכן, תשובות פשוטות אין כאן, אך לפחות ניתן להבין באופן מדויק וברור יותר את חשיבות ההתמודדות עם האתגר, שאילת השאלות החשובות והמעמיקות ואולי גם להגיע מהן לתובנות מורכבות ומדויקות יותר לגבי האופן הנכון לחיות את חיינו.

"אלוהים מת, אנחנו הרגנוהו", כך הכריז ניטשה בסוף המאה ה-19. בסופו של דבר, ההיסטוריה הוכיחה שהביקורת של ניטשה הייתה אומנם חשובה ורלבנטית, אך הוא טעה בהנחת היסוד שלו לגבי מקומה (או אי מקומה) של הדת בחיינו ובעולם המודרני בכלל. החזון של ניטשה, לפיו בתי התפילה יהיו למעשה בתי קברות לאמונה הישנה והפרמיטיבית באלוהים, תוך שחרור של האדם מכבלי הדת המדכאת, התברר כשגוי: הדת כאן כדי להישאר, אולי לא פחות מבעבר. מאחר והשמועות על מותו של אלוהים התבררו כמוקדמות מדי, התיישבנו לברר מהו סוד כוחה של הדת, ושל תנועות וזרמים רוחניים בכלל, במאה ה-21, וכיצד הן רלבנטיות ותורמות לחיינו, בדרכים כאלו ואחרות. בשיחה זו נפגשתי עם שני אנשי דת, כל אחד בדתו ובאמונתו: אהרון אריאל לביא, רב חסידי ומוביל ארגון של קהילות בעלי תשובה, וקמרון סקוט, מורמוני המשמש כנשיא הקהילה המורמונית של אזור הדרום בישראל. שניהם דוקטורנטים במכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות. כל אחד מהם מנהל אורח חיים דתי בהתאם להשקפתו, ומשתף אותנו בשיחה זו במסלול שעבר עליו בחייו עד שהגיע לנקודה זו, ומהן התובנות שיש לו ביחס לשאלת מקומה של הדת והרוחניות בחיינו, מדוע הן נחוצות וכיצד הן משפיעות על העולם בו אנו חיים. בחלק הראשון של השיחה אנחנו פותחים את המסע המשותף והקצר שלנו ונכנסים לעיסוק בשאלות אלו, דרך הסיפור האישי של כל אחד מהשניים וכיצד הרעיונות הללו באים לידי ביטוי בחייהם האישיים, גם כיום. שיר הסיום של הקטע: מוקי-  אלוהים

מהי אמונה, ומהי היא מעניקה לאדם המודרני? אנשים רבים יסכימו להגדרה שלהם כ-'מאמינים' בצורה כזו או אחרת, גם אם אינם יודעים להסביר בדיוק במה הם מאמינים. בתפישה המודרנית המקובלת, נדמה כי פעמים רבות דווקא האמונה צריכה להיות מוטלת בספק, בעוד שההוכחה המדעית היא זה שצריכה להנחות אותנו ולקבוע עבורנו במה להאמין או מה נכון, עבורנו ובכלל. מה בעצם הקשר המורכב שבין מה שאנחנו יודעים, או יכולים לדעת, לבין מה שאנחנו רוצים ושואפים להאמין בו? האם באמת ניתן לקיים חיים ללא אמונה כלל, ואולי כל אדם בעצם צריך להאמין ב-'משהו', בלי להכריע מהו אותו 'משהו' בו הוא מאמין? והאם יש תשובה ברורה בתוך הדתות המקובלות לכל השאלות הללו, שמסבירה את סוד כוחה? בכל אלו עסקנו בחלק השני של השיחה. שיר הסיום בקטע: מוש בן ארי- ג'ה איז וואן

אחד הגורמים החשובים בקיומה וכוחה של הדת נובע מהיותה לא רק עניין פרטי של אדם כזה או אחר, אלא פרויקט קהילתי משותף המחבר בין אנשים. בחלק השלישי של השיחה אנחנו עוסקים בחשיבותה של הדת כמוסד חברתי-קהילתי, אשר מעניק תחושת שייכות לאדם ומסייע לחזק את הקשר בינו לבין אנשים אחרים, באמצעים שונים כאלה ואחרים. במה שונה הדת מכל מסגרת חברתית אחרת? מה יש לה להציע בהשוואה למסגרות אחרות, והאם יש בה משהו שונה באמת? שיר הסיום לקטע: George Michel- Faith

אחד המושגים המרכזיים במסורת היהודית, והדתית בכלל, עוסק במחויבות של האדם ליצירתו של עולם טוב יותר, מתוך אמונה בכך שהוא שותף לתהליך הבריאה. בחלק הרביעי והאחרון של השיחה, עסקנו במושג 'תיקון עולם' ובמשמעויותיו השונות, כדרך להבין את תרומתן ומקומן של המסורות הדתיות והרוחניות לחיינו, והאופן שבו הן יכולות לסייע לנו לחוות את חיינו כבעלי משמעות וערך ממשי. האזנה נעימה! שיר הסיום של הקטע: Joan Osborne- What if god was one of us

מה מביא אנשים להקדיש את חייהם לכתיבת שירה ומוזיקה? מהו כוחן של מלים וצלילים והשפעתם על האופן בו אנו תופשים את העולם ופועלים בתוכו? וכיצד כל זה מתקשר למים, למדבר ולבית מרוקאי-מסורתי בדימונה? על כל אלו שוחחתי עם משה אוחיון, משורר ומוזיקאי יליד ותושב דימונה. בחלק הראשון של השיחה דיברנו על המניע של משה לעיסוק בשירה וכיצד זה מתקשר לבית ממנו הגיע, וגם קראנו קצת משיריו הראשונים. קטע הפתיחה והסיום בחלק זה פותח את אלבומו של משה אוחיון 'לעבר מה שנעשה'. 

מה קורה כשיוצאים אל המדבר ומגלים את קסמו? אילו תובנות וחוויות הוא יכול להעניק לנו, אם רק נסכים לצאת למסעות קטנים במרחב הבראשיתי שעוד נותר לנו? חלקה השני של השיחה המיוחדת עם משה אוחיון על יצירתו 'הקלות' העוסקת במדבר ובאופן בו הוא משפיע על עולמנו הפנימי והחיצוני. קטע הפתיחה והסיום בחלק: 'להאט, להמתין' ו-'בקרב הרוח' לקוחים מתוך אלבומו הקודם של משה אוחיון 'הקלות'. 

מה קורה כשמעזים סוף סוף להאט את הקצב ולהאזין לזרימה הפנימית והחיצונית של החיים? חלקה השלישי של השיחה המיוחדת עם משה אוחיון על יצירתו 'לעבר מה שנעשה' העוסקת במים ובחוויית הזרימה וההאטה שהם מזמנים לנו ומה ניתן ללמוד מהן על חיינו ועולמנו הפנימי והחיצוני. קטע הפתיחה והסיום בחלק: 'זמן שקט' ו-'הכוח השליו' לקוחים מתוך אלבומו האחרון של משה אוחיון 'לעבר מה שנעשה'. 

כיצד ניתן להעביר את אמנות היצירה לדור הצעיר, ומהן החוויות והתובנות העולות מכך לדור המבוגר? חלקה הרביעי והאחרון של השיחה המיוחדת עם משה אוחיון, העוסקת בחוויותיו כמנחה מוזיקאלי ויצירתי בבתי ספר. קטע הפתיחה והסיום בחלק: 'עם מה שנאסף' לקוח מתוך אלבומו האחרון של משה אוחיון 'לעבר מה שנעשה'. 

מה מניע אנשים לנסות ולהגשים את החלומות שלהם? איזה מקום הם תופשים בחיים שלנו, ולמה נראה לנו כל כך חשוב אם הצלחנו להגשים אותם או לא? פגשתי את עינת דורון, תושבת בן גוריון, מפתחת גישת "יזמות קשובה"- מרצה, מנחה ומלווה, לשיחה מרתקת על חלומות ומקומם בחיינו. ביררנו יחד האם חלומות מקדמים אותנו - או אולי דווקא מעכבים אותנו? האם השאיפה להגשמת חלומות הופכת למרדף חסר סיכוי אחרי אושר חיצוני, כשבעצם יכול להיות שהפיתרון נמצא במקום אחר לגמרי? (השיחה הזו היא הזדמנות ללמוד על עצמנו ועל הדברים שמעסיקים אותנו בחיים, כי ''חיים ללא חקירה הם חיים שלא ראוי לחיותם'' (סוקרטס).  האזנה נעימה!  עורך ומגיש: עמרי די-נור  נעימת הפתיחה בחלק א' לקוחה מתוך האתר bensound.com

מה מניע אנשים לנסות ולהגשים את החלומות שלהם? איזה מקום הם תופשים בחיים שלנו, ולמה נראה לנו כל כך חשוב אם הצלחנו להגשים אותם או לא? פגשתי את עינת דורון, תושבת בן גוריון, יועצת עסקית ומפתחת גישת "יזמות קשובה", לשיחה מרתקת על חלומות ומקומם בחיינו. ביררנו יחד האם חלומות מקדמים אותנו - או אולי דווקא מעכבים אותנו? האם השאיפה להגשמת חלומות הופכת למרדף חסר סיכוי אחרי אושר חיצוני, כשבעצם יכול להיות שהפיתרון נמצא במקום אחר לגמרי? בחלקה השני של השיחה עם עינת אנו עוסקים בהיבט הפרקטי של גישת היזמות הקשובה שפיתחה ומנסים להבין כיצד ניתן ליישם אותה באופן מעשי בחיי היומיום, בצורה שמשחררת אותנו מהרדיפה האינסופית אחר החלומות והניסיון להגשים אותם, ובמקום זאת מעניקה לנו כלים להבין יותר טוב את עצמנו ואת הצרכים הממשיים שלנו.  האזנה נעימה!  עורך ומגיש: עמרי די-נור  נעימת הפתיחה בחלק א' לקוחה מתוך האתר bensound.com שיר הסיום בחלק ב' - Sweet dreams - Eurythmics 

פילוסופיה ישראלית- יש חיה כזו? מה היה קורה אם אחד מגדולי הפילוסופים בהיסטוריה היה מגיע למדינת ישראל של ימינו? מה היה לו להגיד על המתרחש כאן? באיזה מובן אפשר לנתח ולפרש את התהליכים המרכזיים המתרחשים בישראל מנקודת מבט פילוסופית, במקביל לנקודות מבט אחרות? ומה התובנות שיכולות לצוץ מהסתכלות כזו? כיצד היא מסייעת לנו להבין את המציאות הישראלית המורכבת כ"כ בה אנו חיים? על כל אלו ועוד שוחחתי עם פרופ' גדעון כץ, חוקר ומרצה בכיר במכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות שנמצא במדרשת בן גוריון.  האזנה נעימה!   bensound.com נעימת הפתיחה בחלק א' לקוחה מתוך האתר 

פילוסופיה ישראלית- יש חיה כזו? מה היה קורה אם אחד מגדולי הפילוסופים בהיסטוריה היה מגיע למדינת ישראל של ימינו? מה היה לו להגיד על המתרחש כאן? באיזה מובן אפשר לנתח ולפרש את התהליכים המרכזיים המתרחשים בישראל מנקודת מבט פילוסופית, במקביל לנקודות מבט אחרות? ומה התובנות שיכולות לצוץ מהסתכלות כזו? כיצד היא מסייעת לנו להבין את המציאות הישראלית המורכבת כ"כ בה אנו חיים? על כל אלו ועוד שוחחתי עם פרופ' גדעון כץ, חוקר ומרצה בכיר במכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות שנמצא במדרשת בן גוריון.  האזנה נעימה!   נעימת הפתיחה והסיום בשני חלקי השיחה לקוחה מתוך האתר bensound.com

מפרגנים לנשים! לכבוד יום האישה הבינלאומי, הכנו תכנית מיוחדת העוסקת בפמיניזם והתפתחותה של האידיאולוגיה והמפכה הפמיניסטית. בתכנית זו (המחולקת לארבעה חלקים) אני משוחח עם ד"ר גילי גופר, חוקרת פמיניזם ומגדר במכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות של אונ' בן גוריון. בחלק הראשון של השיחה אנו עוסקים בשאלה הבסיסית: מהו בעצם פמיניזם, מהן הסיבות ההיסטורית שהובילו למאבק עבור שוויון זכויות לנשים וכיצד הוא רלבנטי גם לימינו..  האזנה נעימה!   נעימת הפתיחה והסיום בשני חלקי השיחה לקוחה מתוך האתר bensound.com

מפרגנים לנשים! לכבוד יום האישה הבינלאומי, הכנו תכנית מיוחדת העוסקת בפמיניזם והתפתחותה של האידיאולוגיה והמפכה הפמיניסטית. בתכנית זו (המחולקת לארבעה חלקים) אני משוחח עם ד"ר גילי גופר, חוקרת פמיניזם ומגדר במכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות של אונ' בן גוריון. בחלק זה של השיחה אנו עוסקים בגל הראשון של הפמיניזם, שהחל את המאבק לשוויון זכויות פוליטי והיווה את הבסיס לתנועה הפמיניסטית במאה ה-20.  האזנה נעימה!

מפרגנים לנשים! לכבוד יום האישה הבינלאומי, הכנו תכנית מיוחדת העוסקת בפמיניזם והתפתחותה של האידיאולוגיה והמפכה הפמיניסטית. בתכנית זו (המחולקת לארבעה חלקים) אני משוחח עם ד"ר גילי גופר, חוקרת פמיניזם ומגדר במכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות של אונ' בן גוריון. בחלק השלישי של השיחה אנו עוסקים בגל השני של הפמיניזם והמאבק של נשים לשוויון מגדרי מעבר לזכות לבחור ולהיבחר, בה התמקד הגל הראשון.  האזנה נעימה! 

מפרגנים לנשים! לכבוד יום האישה הבינלאומי, הכנו תכנית מיוחדת העוסקת בפמיניזם והתפתחותה של האידיאולוגיה והמפכה הפמיניסטית. בתכנית זו (המחולקת לארבעה חלקים) אני משוחח עם ד"ר גילי גופר, חוקרת פמיניזם ומגדר במכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות של אונ' בן גוריון. בחלק הרביעי והאחרון של השיחה אנו עוסקים בבביקורת על הגל השלישי של הפמיניזם והרלבנטיות שלו לימינו ומסכמים את השיחה.  האזנה נעימה!  שיר הסיום: John Lenon- Woman 

מהי אחריות ביחס לאחר? ועל מה בעצם מבוססת הדרישה שלנו לאחריות כלפי הזולת, העומדת בבסיס כל תפישה מוסרית באשר היא? שאלות אלו, שנראות אולי מובנות מאליהן לרובנו, הופכות לרלבנטיות במיוחד לאור המשברים העמוקים שפקדו את התרבות המערבית במאה ה-20, ובאו לידי ביטוי קיצוני שלהן במלחה"ע ה-1, ה-2 והשואה.  אלו היו ביטוי לעובדה כי רעיונות הנאורות והקדמה שהתפתחו באירופה המודרנית לא הצליחו להפוך ל-'צו קטגורי' כללי ומחייב, כפי שהיו אמורות. אווירת הייאוש, חוסר האמונה באדם והתפישה הפסימית ביחס ליכולתו של האדם להפוך את העולם למקום טוב יותר, העלו אצל מספר פילוסופים מרכזיים במחצית השנייה של המאה ה-20 את הצורך לנסח מחדש את שאלת האחריות של האחר, ומכאן גם את הבסיס למחויבות המוסרית שלו כלפי הזולת.  בשיחה זו אני משוחח עם עופר מרגלית, דוקטורנט לפילוסופיה באונ' העברית שעוסק בשאלת האתיקה של האחריות והאופן שבו התעצבה לאור המשברים שתיארתי לעיל. בחלק הראשון של השיחה אנחנו מתארים את הרקע שהביא לעיסוק בשאלה זו וכיצד הוא מבטא את המשברים העמוקים של התרבות המערבית במאה ה-20, ובמידה רבה גם בימינו.  האזנה נעימה! 

 מהי אחריות ביחס לאחר? ועל מה בעצם מבוססת הדרישה שלנו לאחריות כלפי הזולת, העומדת בבסיס כל תפישה מוסרית באשר היא? שאלות אלו, שנראות אולי מובנות מאליהן לרובנו, הופכות לרלבנטיות במיוחד לאור המשברים העמוקים שפקדו את התרבות המערבית במאה ה-20, ובאו לידי ביטוי קיצוני שלהן במלחה"ע ה-1, ה-2 והשואה. אלו היו ביטוי לעובדה כי רעיונות הנאורות והקדמה שהתפתחו באירופה המודרנית לא הצליחו להפוך ל-'צו קטגורי' כללי ומחייב, כפי שהיו אמורות. אווירת הייאוש, חוסר האמונה באדם והתפישה הפסימית ביחס ליכולתו של האדם להפוך את העולם למקום טוב יותר, העלו אצל מספר פילוסופים מרכזיים במחצית השנייה של המאה ה-20 את הצורך לנסח מחדש את שאלת האחריות של האחר, ומכאן גם את הבסיס למחויבות המוסרית שלו כלפי הזולת.  בחלק השני של השיחה אנחנו צוללים לעומק הנושא ומנסים לברר מהי בעצם אתיקה של אחריות ואת הגישות השונות שקיימות במסגרת תפישה זו.  האזנה נעימה! 

 מהי אחריות ביחס לאחר? ועל מה בעצם מבוססת הדרישה שלנו לאחריות כלפי הזולת, העומדת בבסיס כל תפישה מוסרית באשר היא? שאלות אלו, שנראות אולי מובנות מאליהן לרובנו, הופכות לרלבנטיות במיוחד לאור המשברים העמוקים שפקדו את התרבות המערבית במאה ה-20, ובאו לידי ביטוי קיצוני שלהן במלחה"ע ה-1, ה-2 והשואה. אלו היו ביטוי לעובדה כי רעיונות הנאורות והקדמה שהתפתחו באירופה המודרנית לא הצליחו להפוך ל-'צו קטגורי' כללי ומחייב, כפי שהיו אמורות. אווירת הייאוש, חוסר האמונה באדם והתפישה הפסימית ביחס ליכולתו של האדם להפוך את העולם למקום טוב יותר, העלו אצל מספר פילוסופים מרכזיים במחצית השנייה של המאה ה-20 את הצורך לנסח מחדש את שאלת האחריות של האחר, ומכאן גם את הבסיס למחויבות המוסרית שלו כלפי הזולת.  בחלק השלישי של השיחה אנחנו מנסים לברר מה יש לתפישות הרוחניות והדתיות להציע לעיסוק בשאלה זו והאם הן יכולות להצליח במקום שבו אחרות נכשלו.  האזנה נעימה! 

 מהי אחריות ביחס לאחר? ועל מה בעצם מבוססת הדרישה שלנו לאחריות כלפי הזולת, העומדת בבסיס כל תפישה מוסרית באשר היא? שאלות אלו, שנראות אולי מובנות מאליהן לרובנו, הופכות לרלבנטיות במיוחד לאור המשברים העמוקים שפקדו את התרבות המערבית במאה ה-20, ובאו לידי ביטוי קיצוני שלהן במלחה"ע ה-1, ה-2 והשואה. אלו היו ביטוי לעובדה כי רעיונות הנאורות והקדמה שהתפתחו באירופה המודרנית לא הצליחו להפוך ל-'צו קטגורי' כללי ומחייב, כפי שהיו אמורות. אווירת הייאוש, חוסר האמונה באדם והתפישה הפסימית ביחס ליכולתו של האדם להפוך את העולם למקום טוב יותר, העלו אצל מספר פילוסופים מרכזיים במחצית השנייה של המאה ה-20 את הצורך לנסח מחדש את שאלת האחריות של האחר, ומכאן גם את הבסיס למחויבות המוסרית שלו כלפי הזולת.  בחלק הרביעי והאחרון של השיחה אנחנו עוסקים במחשבות לעתיד על האפשרות ליישם את העקרונות הללו בחיי היומיום, ואולי גם להצליח ליצור עולם טוב יותר בסופו של דבר האזנה נעימה!   שיר הסיום: סוף העולם- אביב גפן וברי סחרוף