בפרק הזה נדבר על שני מושגים נבחרים שמושרשים בפילוסופיה קונטיננטלית: אקזיסטנציאליזם ואותנטיות. מצד אחד, מדובר על שני היבטים שונים של חשיבה על הקיום האנושי, אבל מצד שני הם נפגשים ומשלימים אחד את השני ואנחנו ננסה לענות באיזה אופן הדבר מתרחש. אבל לפני הכל, נתחיל בלנסות להגדיר פילוסופיה קונטיננטלית. מדובר על כינוי שניתן לפילוסופים אירופאיים שבחרו לעסוק בפילוסופיה בצורה שונה מהפילוסופיה המודרנית של המאה ה-17 ואילך שניסתה להתחקות אחר מדעים מדויקים. הפילוסופיה הקונטיננטלית של המאה ה-19 שברה את העניין הזה ויצרה שיח שבו ישנו יותר מקום לפרשנות סובייקטיבית של מונחים מקובלים. כתוצאה מכך אפשר לומר על פילוסופיה קונטיננטלית שהיא עצמה קצת יותר מעורפלת כגישה פילוסופית. היא נוטה להתמקד בעיקר במודעות לתודעה ועל ידי כך להסיק מסקנות לגבי הקיום האנושי או החוויה של להיות אנושי. היא הציעה אלטרנטיבה לניתוח הפילוסופי הסיבתי של התודעה כפי שנעשה על ידי פילוסופים מהמאה ה-17 וה-18 כגון קאנט, יום ולוק ולאחר מכן במאה ה-19 וה-20 באמצעות חקר השפה על ידי הוגים כמו פרגה, ויטגנשטיין וברטנרד ראסל. אנחנו כמובן נתמקד בפרט בהוגים מאוד ספציפיים שמזוהים כחלק מהפילוסופיה הקונטיננטלית ושתרמו ואף ביססו את החשיבה האקזיסטנציאליסטית לדוגמא, קירקגור, הוסרל, ניטשה, היידגר וז'אן פול סארטר. ננסה להבין את הגותם ואת האופן שבו הם התכתבו זה עם משנתו של זה. וכמובן כמו תמיד ננסה להבין את כל זה באמצעות סרטים וקומיקס שאנחנו אוהבים.
