בפרק הזה נשוחח על מדע ונתמקד על מהי חקירה מדעית תקנית ואתית. בהתחלה נחזור לעידן הנאורות ונציין את ההבדלים שהבחינו בין הגישה האימפרציסטית שאומרת שכל הידע מגיע מהניסיון (אפוסטריורית) לבין הגישה הרציונליסטית שטוענת שכל הידע מצוי בשכל בלי תלות בניסיון חושים (אפריורית). מיד לאחר-מכן, נעבור לתחילת המאה ה-20 לדון באסכולה של החוג הוינאי שמזוהה עם פוזטיביזם לוגי ומבקשת לחקור כל עובדה בתור טענה בתוך טיעון לוגי. מנגד נציב את קרל פופר שמדבר על כך שכל מדע צריך להיות בר-הפרכה כדי להיחשב למדע. לא רק חשוב לאשש עם מסקנות זהות נוספות, אלא יש להראות כיצד הטיעון יכול להיות שגוי במקרה ויתקבלו תוצאות אחרות. כשזה נוגע לטיעון לוגי דדוקטיבי, נדרש לפי פופר להראות שאם הסיבתיות שהטיעון נסמך עליה עומדת על טענות הד-הוק או מובילה למסקנה אחרת מההנחות אז התיאוריה שבבסיס הניסוי לא נכונה. נוסף על כך לאורך כל הפרק נדבר על אתיקה מדעית מקצועית. נשאל האם מדע מחויב לפעול באופן מוסרי כלפי מושאי המחקר או האם האמת המדעית מצדיקה חקירה שמטשטשת את גבולות המוסר? ומהם העקרונות האתיים שעומדים מאחורי האופן שבו הקהילה המדעית מקבלת קביעות מדעיות מסוג אחד על פני קביעות מדעיות מסוג האחר שיכולות לסתור אותן?
