להיות בסנטר שלנו משמעו להיות בחיבור וקשב לעצמנו, צרכינו, רצונותינו וגבולותינו. בבליל החיים והנסיבות נאלצנו לעזוב את הסנטר שלנו, לעיתים לפרקים קצרים ולעיתים כהוויה כרונית. זה בסדר ואף קריטי להישרדות שלנו כיונקים להיות בקשב אל האחר.ת ולהתגמש ברצונות שלנו כדי לקיים מערכות יחסים, אבל אם הנטייה שלנו זה להיות באופן תדיר וקבוע עם הפוקוס שלנו החוצה במקום פנימה או במקום פנימה והחוצה באופן מאוזן, יהיו לכך השלכות ומחירים כבדים בחוויתנו וחיינו. מחשבות טורדניות, תליית הערך שלנו באחר ובתיקופים חיצוניים, ניסיון לווסת את עצמנו עם אכילה או נרקוטיקה, קושי בידיעת הצרכים והרצונות שלנו וקושי לפעול ולקיים אותם. למעשה, ניתוק מעצמנו גובה מחירים רבים, גופניים ורגשיים.
כמובן שיש מסע ארוך ומורכב לשינוי הדפוסים שלנו, אבל אפשר להתחיל גם בקטן ולכן יצרתי לכן מדיטציה מודרכת לחיבור לסנטר שלנו, ככלי שיכול לעזור במסע החזרה אל עצמנו.
—------------------
נועה זילברמן -
אינסטגרם
פייסבוק
טור אישי בשוונג
—------------------
עורך: קובי מלמד