תמיד היית ילד של חופש.אני חושבת שבגלל זה התאהבתי בך.הזמן, כהרגלו, עשה בך כרצונו - הקמטים העמיקו, שערות לבנות צצו, אפילו כרס קטנה גידלת -אבל העיניים, העיניים שלך תמיד נשארו עיניים של ילד.עיניים שמשוועות למרחבים, לחופים, להרפתקאות.אז כשאמרת לי: "בואי נרקוד" - רקדנו.חיברת רמקול קטן עם בסים דפוקים והשמעת לי שירים שמחים."אנחנו לא צריכים כדורים כדי להיות מאושרים," אמרת לי, ועלית על השולחן.נכנעתי לך ועליתי עליו גם אני. קפצנו כמו שהנחמנים קופצים ברחובות עד שנפלתי לרצפה.ואתה, אתה נפלת אחריי במקום להרים אותי.וכשאמרת לי: "בואי נעבור" - עברנו.חיפשנו את הכי קרוב לבית במושב בתוך העיר המעולפת מצפיפות.חיפשנו מרפסות פתוחות ואדמה רטובה ושבילים לא סלולים.רצינו לרוץ יחפים, ולשמוע את הגשם, ולא לנעול את הדלת כשהולכים לישון.אני זוכרת שהערת אותי בהתלהבות באמצע הלילה כדי לראות ירח ענקי צהוב.הייתי כל כך עייפה וניסיתי להגיד שהירח יהיה גם מחר, אבל לא ידעתי להגיד לך לא.אז יצאנו החוצה בנעלי בית של קיפי, מכורבלים בשמיכות פליז, אוחזים בספלי תה.אמרתי לך: "אתה משוגע!" ואתה רק הסתכלת על הירח, הארת אותו במבטך וענית:"אני משוגע? משוגע מי שלא יוצא לראות כזה ירח!"וכשאמרת לי: "בואי ניסע לירושלים" - נסענו.בעליות התלולות אל העיר אשר בדד יושבת תיארת לי איך הילדים שלנו ייראו,וכשהגענו - מצאנו ספסל קטן, ואתה הוצאת גיטרה, תרמוס קפה וג'וינט.שרנו בשקט ואמרת לי: "את מזייפת כל כך יפה."אחר כך נסענו לכותל והכנסתי בו פתק - "בבקשה רק תעשה שימשיך ככה".ואז דיברנו כל הלילה עם איזה חוזר בתשובה שגילה את האור הגנוז.וכשאמרת לי: "בואי נתפטר" - התפטרנו.גם ככה כשהיית לובש את החליפות המעונבות שלך ומתיישב מאחורי שולחן -נראית כמו ילד שגנב את הבגדים של אבא שלו.אז עזבנו משרד פינתי ותלוש מסודר. חיפשנו את עצמנו בשם אותו חופש.ואז מצאנו, ואיבדנו שוב."דברים אוהבים לאבוד ולהימצא שוב על ידי אחרים, רק בני האדם אוהבים למצוא את עצמם,"ציטטתי לך את עמיחי באיזה לילה של שאלות.וכשאמרת לי: "בואי נברח" - ברחנו.החופש הזה שלך לקח אותנו לטייל בעולם.נגררנו ממדינה למדינה, ממפלצות בטון לכפרים נטושים, מאוקיינוסים אינסופיים למדבריות שוממים.אכלנו כמו שאף פעם לא אכלנו.ביזבזנו כמו שאף פעם לא ביזבזנו.אהבנו כמו שאף פעם לא אהבנו.תמיד היית ילד של חופש.והיה לי ברור, בכל פעם מחדש, שהחופש הזה שלך ייקח אותך למקומות נפלאים ומוזרים.אז לא התפלאתי כשהוא לקח אותך אל לילות של ריקודים על השולחן.ולא הרמתי גבה כשהוא לקח אותך לדירות הזויות ולמרפסות פצועות.ולא התנגדתי כשהוא לקח אותך אל הרפתקאות רוחניות בעיר הקודש.ולא הופתעתי כשהוא לקח אותך לירחים צהובים, לחלומות תלושים, ליבשות רחוקות.אבל אף פעם לא האמנתי, אהובי לשעבר, אפילו לא לרגע -שאותו החופש שבגללו התאהבתי בך,ייקח אותך בסוף גם ממני.