הדרך שלנו אף פעם לא נגמרתכל יציאה היא בעצם כניסהאני לא תמיד יודעת איך להיות מאושרתאבל תאמין לי, אני מנסהכל החלומות שלי מעלים עכשיו אבקלפעמים אני חושבת על כל מה שנשארמהחלון אצלי בחדר, רואים על חבל דקאת הכביסה שתלויה כמו זיכרונות על העברוזה שובר לי את הלב כשאתה אומר:"אני מת קצת מבפנים כשאת עצובה"יש לך מילים מדויקות של משוררורק אני עוד מגמגמת כשמדברים על אהבהזה מנחם כשאתה משאיר פנס קטןשיראה לי את הדרך בלילות מסובכיםאתה ילד עם חיוך של אור ובלגןכשאני רואה פחם, אתה רואה פרחיםוניסינו כבר לא פעם לכתוב טיוטה של אושרהסל הזה מלא בכדורי-נייר קטניםלמדנו שאפילו עמוק בתוך החושךאפשר לראות ברור אם מספיק מאמינים.