הבנאדם הזה. זה שפגשת באמצע החיים, אבל איכשהו אתה מרגיש שגדלתם יחד מגיל שלוש. זה שהופך להיות המשפחה שלך. משפחה כזאת שבוחרים. זה שאם מישהו פעם יסתכל מהצד על השטויות שאתם עושים יחד, הוא בטח יאשפז אתכם בבית משוגעים. הבנאדם הזה. זה שלא פוחד להסתכל לך בעיניים ולהגיד את האמת, גם כשהיא מכאיבה. שאם אתה מתקשר אליו בשתיים בלילה ואומר לו: "נתקעתי!" הוא קופץ מהמיטה, מתניע את האוטו ובא לקחת אותך בלי שאלות. אפילו מאילת. זה שמחזיק לך את היד כשאתה עובר פרידה, ולא הולך לישון אפילו שכבר שלוש בלילה והוא מת מעייפות, כי הוא קולט שאתה מרגיש לבד. הבנאדם הזה. זה שאתה כבר יודע שתעברו הכול יחד. מערכות יחסים. לילות שתויים. טיולים ארוכים בחו"ל. מוות של הורים. זה שיתקשר אליך כשיש מבצע מטורף על גופיות ויגיד, "אני קונה גם לך שלוש". שראה ויראה אותך ברגעים הכי נמוכים שלך - שיכור, רועד, מתייפח בבכי. הבנאדם הזה. שיעמוד מהצד וייתן לך לעשות טעויות בלי להגיד אחר כך, "אמרתי לך!" שיגן עליך בחירוף נפש וייכנס באמ-אמ-אמא של מי שיגיד עליך מילה רעה. שיחשוב שאתה הכי מוכשר. הכי יפה. הכי מוצלח. זה שברור לך שעוד שלושים שנה תשבו יחד, מקומטים ונרגנים, ותיזכרו בימים הפרועים כשעוד הייתם יפים וטרפתם את העולם. הבנאדם הזה. זה שתמיד תוכל להתרסק אצלו על הספה. שיחזיק לך את הראש כשאתה מקיא. שיגרום לך להרגיש שמותר להגיד הכול. גם את מה שלא אומרים בקול רם. זה שיבין מתי אתה מאושר באמת, ומתי אתה לובש חיוך מזויף לתפארת. שיקפוץ איתך משמחה כשתקבל חדשות טובות. שירגיש שכל הצלחה שלך היא הצלחה שלו. הבנאדם הזה. שיעבור איתך דרך. שתשתנו יחד. תתבגרו יחד. תתפכחו יחד. שתגלו את החיים על רגעי הדבש והעוקץ. זה שאתה יכול לדבר איתו במבט. שיודע מה אתה עומד להגיד עוד לפני שהוצאת מילה. זה שיבטל פגישה חשובה כי הוא מרגיש שאתה צריך אותו לידך. הבנאדם הזה. שכשאמא שלך דואגת לך, היא תתקשר לשאול אותו, "מה קורה עם הבן שלי?" זה שאתה סומך עליו שיתקשר להציל אותך מדייט נורא. שתמצאו את עצמכם יושבים כל הלילה, מעשנים, מקשיבים למוזיקה ומדברים על החיים עד שהוא יגיד לך, "יוווו... איך נהיה חמש בבוקר?" הבנאדם הזה. זה שפגשת באמצע החיים ושינה לך אותם. שיש ביניכם הסכם לא כתוב, חוזה לחיים. שלא עוזבים. שלא נוטשים. חוזה שחתומים עליו - אתם ואלוהי הנשארים. ולא משנה מי אתה, ולא משנה כמה פרקי חיים תחיה, יש לך מזל משמיים אם מצאת את הבנאדם הזה, שמעבר לכל המילים והשתיקות, שבתוך אוקיינוס אי-הוודאות של חיינו, שבין כל השטויות והדברים שחולפים - אתה יכול באמת ובתמים לקרוא לו חבר.