המראה שלך מקולקלתהמבט שלך אטוםשוב את מסתכלתורואה הכול עקום את נצמדת לפינהממשיכה להתייסראיך תמיד את מבחינהרק בכל מה שחסר והחיוך שלך כבול לצג של המשקלשנים את מתווכחת עם כל מה שמולךאיך מישהו יכול לאהוב אותך בכללכשאפילו בחושך את מסתירה את עצמך? המראה שלך מקולקלתכבר כל כך הרבה ימיםשוב את מקללתובוחרת בפגמים אנשים טיפשים קובעים לך מה נכוןועיניים בוחנות מתנפלות מכל צדדייךאת נופלת לבורות של חוסר ביטחוןבורות שאת עזרת לחפור במו ידייך המראה שלך מקולקלתואת עומדת חשופהאני מביט בך מהדלתואת כל כך, כל כך יפה אולי תצאי קצת מהחדראני מבטיח לך חיבוקאת בסדר, את בסדר -זה העולם בחוץ דפוק.