אתה היית משכך הכאביםלימים העצוביםאתה מבין,הייתי זקוקה לגבר-מלאךלהיתלות לו בכנפייםאחרי שההוא הלך כי הפצע שוב נפתחבאותו כאב עמוםוחיפשתי איזה פלסטרלעצור את הדימום ואז אתה הגעת,גבוה ויפהלחשת לי את כל הדברים הפשוטיםואהבת אותי ככהונגעת כמו רופאבכל המקומות שהוא השאיר אצלי שרוטים רציתי לבקש ממךסליחההייתי מוכרחהלשכוח את שמואת קיומוואתה,אתה היית משכך הכאביםאבל אף פעם לא הייתהכאב עצמו.