אני כבר בן שלושים וארבע ואני עוד לא אבא.גם עוד לא הייתי בקרנבל בברזיל או יצאתי לטרק מסוכן בנפאל עוד לא ראיתי אף פעם "קיל ביל" או למדתי איך מחליפים גלגל עוד לא ראיתי כוכב נופל לא זכיתי בלוטו (גם לא באגורה) לא הייתי בהופעה של אדל ולא, עוד לא קניתי דירה עוד לא הופעתי אף פעם בגיא פינס לא הצעתי נישואין באמצע הרחוב לא שברתי איזה שיא עולם של גינס ועוד לא כתבתי את השיר הכי טוב אבל הגשמתי חלומות שלא חשבתי שאפשר וטיפסתי על ההר, לראות את הזריחה עבדתי קשה כדי להיות קצת מאושר ואספתי חברים שהם ממש כמו משפחה ושרדתי פרידות והמשכתי עוד ללכת צעד אחורה ושניים קדימה וסיפרתי את הסיפור שלי בבטן מתהפכת והבאתי קצת נחת לאבא ולאמא והשתכרתי כמו דפוק ושילמתי ת'מחיר והיו לי פרפרים ששרפו לי את הבטן וצחקתי כמו משוגע עד שלא נשאר אוויר והיה לי גיהינום, והיה לי גם גן-עדן אני כבר בן שלושים וארבע ואני עוד לא אבא אולי זה עצוב, אולי זה מצחיק אבל אני אוהב ונאהב ונכון לעכשיו זה לגמרי מספיק.